עמנואל דונאייבסקי


עמנואל (מוּנְיָה) דוּנָאיֶיבסקי (Dunayevsky;‏ 19069 בנובמבר 1968) היה אדריכל במשלחות ארכאולוגיות רבות שחפרו באתרי ארץ ישראל.

עמנואל דונאייבסקי
לידה 1906
פטירה 9 בנובמבר 1968 (בגיל 62 בערך)
ענף מדעי ארכאולוגיה
מדינה ישראל
תרומות עיקריות
תל חצור, מצדה, תל מגידו

ביוגרפיה

נולד באודסה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). היה בעל השכלה של מהנדס בניין, ולאחר שעלה לארץ ישראל בשנת 1934 עבד במקצועו. לאחר שהשתתף בחפירותיו של בנימין מזר בבית שערים, בבית ירח ובתל קסילה עזב את העיסוק בהנדסת הבניין והתמסר לעבודה ארכאולוגית בחפירות של המשלחת של יגאל ידין בתל חצור (1955-1956).

לאחר חפירות חצור הצטרף כחבר צוות במכון הארכאולוגי של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובה פעל עד למותו. שימש כאדריכל או כאדריכל יועץ לחפירות בעין גדי (תל גורן), בחמת טבריה, במצדה, במגידו ובחפירות באתרים רבים אחרים.

נוסף למדידות ולהכנה לפרסום של תוכניות המבנים שעלו בחפירות התעמק דונאייבסקי בניתוח סטרטיגרפי ואדריכלי של השרידים באתרים השונים, תחום שבו גילה כישרון יוצא דופן. תוך בדיקה בשטח של יחסי הגומלין בין קירות ורצפות הוא קבע את הרצף הסטרטיגרפי והכרונולוגי היחסי של השרידים באתר ואת ההיסטוריה האדריכלית שלו.

ייתכן כי בגלל שלא היה בעל השכלה ארכאולוגית הוא היה חופשי מן הנטל של תאוריות ארכאולוגיות והיסטוריות קודמות. הוא היה בבחינת "אמן" בקריאת הכרונולוגיה היחסית של האתר כפי שהשתמרה בהיסטוריה האדריכלית שלו. תרומתו לבירור סוגיות אלה בחפירות חצור היא אולי הדוגמה הטובה ביותר לעבודתו.

נפטר בבית החולים הדסה בירושלים, בתום מחלה קשה. בגיל 62 במותו. נקבר בהר המנוחות.

מספריו

לקריאה נוספת

  • 'דברים לזכרו של עמנואל דונאייבסקי', ארץ-ישראל יא (ספר עמנואל דונאייבסקי) (תשל"ג), עמ' ז–יב.
  • אהוד נצר, "מבחר מן התוכניות מעשי ידי עמנואל דונאייבסקי", ארץ-ישראל יא (תשל"ג), עמ' יג–כד.
  • "עמנואל (מוניה) דוניבסקי (1906–1968) – קווים לדמותו ולעבודתו המדעית', בתוך: חנה כצנשטיין, אהוד נצר, אהרון קמפינסקי ורוני רייך (עורכים), האדריכלות בארץ-ישראל במימי קדם, מן התקופות הפריהיסטוריות עד התקופה הפרסית, ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, תשמ"ז, עמ' ז–י.

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

אהרן קמפינסקי

אהרן קֶמפינסקי (Kempinski;‏ 26 בינואר 1939 – 2 ביולי 1994) היה פרופסור לארכאולוגיה בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

טרודה דותן

טרודה דותן (12 באוקטובר 1922 - 28 בינואר 2016, ירושלים) הייתה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים.

משה דותן

משה דותן (1919 - 9 בספטמבר 1999) היה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

תל מור

תֵּל מוֹר הוא תל ארכאולוגי קדום השוכן על הגדה הצפונית של נחל לכיש, על דרך הים הקדומה, כק"מ אחד לפני שפכו אל הים ובסמוך ל"תעשיות עורף נמל אשדוד". התל שוכן קרוב מאד לדרך הים הקדומה, והוא נקרא גם בשם תל אל-אח'דר, שפירושו בערבית "התל הירוק". שטח התל כ-6 דונם, גובהו 17 מטר מעל סביבתו ו-25 מטר מעל פני הים. התל משולט ויש בו שבילים ומדרגות.

התל נחפר בין השנים 1960-1959 (בעת הקמת נמל אשדוד) על ידי משלחת של אגף העתיקות בראשותו של משה דותן ובהשתתפות עמנואל דונאייבסקי וש' מוסקוביץ. באתר התגלו 12 שכבות ארכאולוגיות על פי עומק של 7 מטר. השכבה העמוקה ביותר (שכבה 12) היא מסוף תקופת הברונזה המאוחרת, והשכבה המאוחרת ביותר מהתקופה ההלניסטית. שמונה השכבות העליונות (שטח A) שהשתרעו על פני שטח של כ-100 מ"ר נחפרו כמעט בשלמותן, 4 השכבות התחתונות (שטח B) רק בחלקן.מממצאים שנתגלו בתל עולה כי תושבי העיר התפרנסו בעיקר מן הנמל שבמוצא הנחל האיתן של נחל לכיש, אשר היה בשליטת עיר הממלכה אשדוד הפלשתית, ולכן ניתן להסיק כי תל מור היה עיר הנמל של אשדוד. במדרון המזרחי של התל ישנם שרידי מצודה שנהרסה במאה ה-13 לפנה"ס, והחוקרים משערים כי נהרסה על ידי שבטי ישראל בעת כיבוש הארץ ויישובהּ. כמו כן נחשף מתקן להפקת צבעי הארגמן מחלזונות. בסמוך לגבעה נמצאה באר מים ובתוכה אלפי חלזונות אשר שימשו להפקת צבע הארגמן. בראש התל נמצאת באר בעומק של 22 מטר וקוטרה 1.5 מ´ לערך, ובמחצית עומקה קיים נקיק החצוב בצורה אופקית לכיוון מערב. נראה כי הנקיק שימש כתעלת מילוט לתושבי התל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.