עמימות

בסמנטיקה, עמימות או כפל משמעות הוא מצב, שבו ניתן לפרש מילה, מונח, סימן, סמל, צירוף, משפט או כל מבע תקשורתי אחר ביותר מדרך אחת.

המונח העברי ״עמימות״

צבי לם מספר שכאשר ערך את ספרו של קרל פרנקנשטיין "עמימות", התלבט כיצד לתרגם את המושג "ambiguity" לעברית, ובסופו של דבר בחר לתרגמו ל"עמימות". עם זאת, הוא מדגיש שהמילה "עמימות" בעייתית, מכיוון שיש לה משמעות של חוסר בהירות, בעוד המושג "ambiguity" משקף דווקא מצב של "תובנה בהירה של אדם בנוגע למצבו הקיומי".[1] כלומר, המושג "עמימות" מתאר מצב בו אדם יכול להכיל בתוכו מספר פרשנויות או יותר מהשקפה אחת.

המונח "ambiguity" מיתרגם לעיתים קרובות גם ל"דו־משמעות" או ל"אי־בהירות", אך השימוש המסורתי במונחים אלה יוצא מתוך הנחה שיש לשאוף ל"בהירות". יחד עם זאת, מבחינה טכנית, תאוריות העוסקות בעמימות משתמשות באותם כלים בהם משתמשים לזיהוי של דו־משמעות. אי לכך, מעתה והלאה נשתמש במונח "עמימות" בהקשר של תאוריות המבוססות על "ambiguity", במונח "אי־בהירות" בהקשר של השקפות עולם החותרות לבהירות, ובמונח "דו־משמעות" לתיאור של הטכניקות המשמשות את שתיהן.

עמימות לשונית

Tastes funny

קריקטורה, המתבססת על כפל משמעות סמנטית בשפה האנגלית.
בתמונה, ליצן מוטָל מת במדבר, והנשרים מנקרים את גופתו. בכתובית רשום: "Tastes Funny...". משמעות המשפט, לכאורה, היא "טעם מוזר", אך בהתחשב בכך שהגופה היא של ליצן, משמעות המשפט עשויה להיות גם "טעם מצחיק".

את העמימות הלשונית ניתן לחלק לעמימות לקסיקאלית ועמימות תחבירית (מבנית). לרוב, ניתן לפתור את העמימות הלשונית לפי ההקשר שבו היא מופיעה. אחת המטרות של עריכת לשון היא למנוע עמימות לשונית. לשם כך, משתמש העורך באמצעים הבאים: פיסוק, שכתוב וניקוד (חלקי או מלא).

דו-משמעות של מילים

דו־משמעות סמנטית נובעת מפוליסמיה – מילה שלה יותר ממשמעות אחת, או מהומונימיות – מילה שבין הפירושים שלה אין קשר סמנטי. הפוליסמיה וההומונימיה יוצרות דו־משמעות – הן בכתיבה והן בדיבור. לעומת זאת, דו־משמעות הנובעת מהומופוניה מתקיימת רק בדיבור ודו־משמעות הנובעת מהומוגראפיה מתקיימת רק בכתיבה.[2]

דוגמה לדו־משמעות לקסיקלית: המילה ״שלח״, משמעה גם שדה המושקה רק במי גשם וגם סכין תקיפה. לכן, אם אדם יאמר, ״אין לי שלח״, דבריו יוכלו להתפרש בשני אופנים – "אין לי סכין תקיפה" או "אין לי שדה, המושקה רק בגשם". אולם, דו־משמעות כזו נפתרת לרוב, בעזרת הקשר הדברים. אם אותו אדם יאמר, ״אני פרדסן ולכן אין לי שלח״, או שיצטט מהמקורות ״כשלחייך פרדס רימונים״, לא יחשוב איש, שהעיסוק הוא בסכין תקיפה.

לעיתים, נעשה שימוש בדו-משמעות סמנטית גם בכותרות העיתונים[3] ובפרסומות, על מנת ללכוד את תשומת לבו הקורא, לבדח או להדגיש עמדה. דוגמה ידועה לכפל משמעות מסוג זה היא, למשל, הכותרת באנגלית "From Hitler Youth to Papa Ratzi" (נשמעת: "מנוער היטלר לפפראצי"), שפורסמה על ידי הצהובון הבריטי The Sun בחודש אפריל 2005, עם היבחרו של יוזף רצינגר לאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר.[4] משמעות המילה "Papa" היא "האב הקדוש" – האפיפיור, ואילו המילה "Ratzi" היא תחילת שם המשפחה של רצינגר. כתיבתן בכפל משמעות, המזכירה "פפראצי", עשויה להיחשב כמשחק מילים מזלזל ולא ראוי כאשר מדובר באפיפיור.

דו-משמעות תחבירית

הלוואי הוא אחד הגורמים המרכזיים לדו־משמעות תחבירית. סעיף 3 של "כללי הפיסוק החדשים",[5] מתייחס למצב שבו יש רצף של שני לוואים אחרי שם עצם. במקרה זה נוצרת דו־משמעות, כיוון שלא ברור, אם הלוואי השני מתייחס לשם העצם (מעין לוואי מאוחה) או שהוא מתייחס לשם העצם והלוואי שקדמו לו (לוואי מקונן או לוואי של לוואי). את הבעיה הזו כללי הפיסוק החדשים פותרים באמצעות פיסוק. לדוגמה: "תושבי השכונות החדשות הקטנות והמרוחקות נאלצים לערוך את קניותיהם במרכז העיר" לעומת "תושבי השכונות החדשות, הקטנות והמרוחקות נאלצים לערוך את קניותיהם במרכז העיר". במקרה הראשון, המילים "הקטנות והמרוחקות" הן לוואים של הצירוף השמני "השכונות החדשות". במקרה השני, כל אחת מהמילים "החדשות", "הקטנות", ו"המרוחקות" הן לוואים של "השכונות".

עם זאת, יש מקרים שבהם לא ניתן לפתור את כפל המשמעות באמצעות כללי הפיסוק. לדוגמה: "הורי התלמידים הנפגעים דרשו לדבר עם המנהל". במשפט זה לא ברור לאיזה רכיב בסמיכות מתייחס הלוואי "נפגעים" – לנסמך (ההורים), או לסומך (התלמידים). במקרה זה, הדרך לפתרון הבעיה היא שכתוב של המשפט על ידי פירוק של הסמיכות. לדוגמה:"ההורים של התלמידים הנפגעים" או "ההורים הנפגעים של התלמידים".

עוד פתרון שמספקים כללי הפיסוק החדשים להתמודדות עם כפל משמעות הוא ההבדל בפיסוק בין פסוקית לוואי מצמצם (פסוקית תוכן) לפסוקית לוואי לא־מצמצם (פסוקית לוואי זיקה). לדוגמה: "העובדים, שחתמו על הסכם ההבראה, חזרו לעבודתם" לעומת "העובדים שחתמו על הסכם ההבראה חזרו לעבודתם". עם זאת, במשפט "הבן של השר, שהואשם בפלילים, התראיין ברדיו ובטלוויזיה", למרות שהפיסוק מבהיר שמדובר בפסוקית זיקה, לא ברור אם היא מתייחסת לשר (הסומך) או לבן (הנסמך). דו־משמעות יכולה להתרחש בעברית לעיתים קרובות, כאשר מדובר בסמיכות של שתי מילים מאותו מין. לדוגמה, במשפטים "בן אחי הצעיר" או "חולצת דודתי הגדולה" לא בהכרח מובן מאליו למי בדיון מתייחס התיאור "צעיר" או "גדולה", ויש להסיק זאת לפי ההקשר.

אשליות ודו משמעות תפיסתית

ישנם מקרים שבהם קיימת עמימות בנוגע לטיבם של גירויים שונים בסביבה. זאת משום שלדימוי יחיד ברמת החישה יכולות להיות פרשנויות רבות ברמת התפיסה והזיהוי[6]. אשליה אופטית היא דוגמה למצב מסוג זה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ צבי לם, מאידאולוגיה כחינוך לחינוך כאידאולוגיה, מתוך: לחץ והתנגדות בחינוך, מאמרים ושיחות, עורך: יורם הרפז, (ספריית פועלים, 2000)
  2. ^ ההבדל בין המשמעות הלשונית למשמעות ההקשרית, מתוך סמנטיקה - פרקי יסוד באתר סנונית
  3. ^ בשפה מקצועית. כותרות מעין אלו מכונות "כותרת פיקנטית".
  4. ^ From Hitler Youth to Papa Ratzi The Sun 20.4.2005
  5. ^ "כללי הפיסוק החדשים", לשוננו לעם, (טבת התשס"ב)
  6. ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
GSM

GSM או Global System for Mobile Communications הוא תקן לרשתות תקשורת סלולרית. רשתות אלו הן הנפוצות ביותר בעולם. ב־2010 היו בעולם כחמישה מיליארד מנויי GSM. בישראל מופעלות רשתות כאלו על ידי החברות פרטנר, סלקום, ופלאפון.

GSM עושה שימוש בטכנולוגית גישה מרובה מבוססת זמן, Time Division Multiple Access (אין הכוונה לתקן ה-IS-136 המכונה לעיתים TDMA). הקול מועבר באופן דיגיטלי ולכן רשתות GSM מקוטלגות כ-"דור שני". הרשת הבסיסית שמותאמת לשיחות קוליות בלבד הורחבה באמצעות שתי טכנולוגיות משלימות להעברת נתונים: GPRS ו-EDGE. טכנולוגיות אלו מכונות "דור 2.5" ו-"דור 2.75" בהתאמה.

אבטחה באמצעות עמימות

אבטחה באמצעות עמימות (באנגלית: Security Through Obscurity) היא עיקרון באבטחת מידע, המשתמש בהסתרת המימוש לצורך אבטחת המערכת. מערכת המשתמשת בשיטה זו עשויה להכיל חולשות אבטחה, אך מסתמכת על כך שהחולשות אינן ידועות לתוקפים, כך שהם יתקשו בחשיפתן.

אבטחה באמצעות עמימות היא שיטה שנויה במחלוקת. חברות מסחריות משתמשות בשיטה זו בכך שאינן מפרסמות בדרך כלל את קוד המקור שלהן ואינן מתעדות בצורה מקיפה את השגרות שבהן הן משתמשות. בצורה זו מקשות החברות על תוקפים פוטנציאליים למצוא את פרצות האבטחה בתוכניות שלהן. מתנגדי השימוש בשיטה זו טוענים כי ניתן לאתר את הפרצות בכל מערכת ללא התחשבות במידת העמימות שלה.

אלגוריתם

אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים. מקור המילה בהגייה לטינית משובשת של שם המתמטיקאי הפרסי בן המאה התשיעית, מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי.

מתכון להכנת עוגה הוא דוגמה לאלגוריתם. בדרך-כלל משמש מונח זה לכינוי שיטת פתרון בעיות במתמטיקה או במדעי המחשב ובעיקר ביחס לנתונים תוויים כלשהם. כל תוכנית מחשב היא אלגוריתם, או אוסף של אלגוריתמים. בתיאור זה של האלגוריתמים יש עמימות מסוימת. כדי לפזר עמימות זו הגה טיורינג את "מכונת טיורינג", שהיא "מכונה" תאורטית המסוגלת, עקרונית, לבצע כל אלגוריתם. במקביל לטיורינג, הגו עוד מתמטיקאים ולוגיקנים הגדרות למושג האלגוריתם והתברר שכל ההגדרות שלהם היו שקולות זו לזו. לכן, היום אלגוריתם הוא מה שכל אחת מההגדרות האלה מתאר, ובפרט, מה שמכונת טיורינג מסוגלת לבצע.

קיימות משימות מוגדרות שלא קיים פתרון אלגוריתמי עבורן, וכבר טיורינג הוכיח זאת (ענף מדעי המחשב העוסק בסוגיה זו קרוי חישוביות). מצד שני, לביצועה של משימה מסוימת ייתכנו אלגוריתמים אחדים, מצב שמצדיק בחינה של יעילות האלגוריתמים, בהתאם למדדי יעילות נאותים. במסגרת מדעי המחשב נבחנת יעילותם של אלגוריתמים (בענף הקרוי סיבוכיות חישובית) על-פי הזמן והזיכרון הנדרשים לביצוע האלגוריתם כפונקציה של גודל הקלט לאלגוריתם. דהיינו, ככל שזמן הריצה של האלגוריתם ביחס לגודל הקלט קטן יותר, האלגוריתם ייחשב טוב יותר. מקובל להגדיר אלגוריתמים כ"יעילים" אם זמן הריצה שלהם פולינומי בגודל הקלט שלהם.

תיאור ויזואלי של אלגוריתם ניתן באמצעות תרשים זרימה.

דו-ערכיות

דוּ-עֶרְכִּיּוּת (בלועזית: אַמְבִּיוָולֶנְטִיוּת) היא מצב שבו מתקיימים בו-זמנית רגשות, רעיונות, עמדות או דרכי-פעולה מנוגדות (או שמיוחס להן יחד ערך חיובי ושלילי) כלפי מישהו או משהו.

אנשים שונים זה מזה במידת מודעותם לאמבווילנטיות הקיימת בתוכם. אנשים שנוטים להדחיק קונפליקטים מתוך רצון למנוע עמימות ומתוך שאיפה לשלמות יתקשו יותר מאחרים לקבל סתירות פנימיות הנמצאות בתוכם.

האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני

האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (באנגלית: Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons או Nuclear Non-Proliferation Treaty, הידועה גם בראשי תיבות NPT או NNPT) היא אמנה בינלאומית שמטרתה להגביל הפצת נשק גרעיני. האמנה נחתמה לראשונה ב-1 ביולי 1968. נכון לשנת 2007 אישרו את האמנה 189 מדינות בעולם, חמש מתוכן חמושות בכלי נשק גרעיניים: ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת, רוסיה וסין (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון). רק חמש מדינות בעולם אינן חתומות על האמנה: הודו, פקיסטן, ישראל, קוריאה הצפונית ודרום סודאן. הודו ופקיסטן חמושות בכלי נשק גרעיניים ואף ביצעו ניסויים פומביים בכלי נשק אלה. מדינת ישראל נוקטת במדיניות של עמימות בכל הנוגע לתוכנית הגרעין שלה, אך לפי דיווחים שלא אושרו מחזיקה במאות פצצות אטום, משגרים וצוללות תוצרת גרמניה היכולות לשאת נשק גרעיני. קוריאה הצפונית אישררה את האמנה אולם מאוחר יותר הפרה את מחויבויותיה על פי האמנה וביטלה את חתימתה. דרום סודאן היא המדינה הצעירה ביותר באו"ם ובעולם.

ההצעה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני הוצעה על ידי אירלנד והמדינה הראשונה שחתמה עליה הייתה פינלנד. בכינוס שנערך ב-11 במאי 1995, בניו יורק, החליטו הצדדים לאמנה להאריך את תוקפה של האמנה ללא מועד סיום וללא תנאים. אמנת ה-NPT מורכבת ממבוא ואחריו 11 פרקים. אף שהמונח "יסודות" אינו מופיע באמנה, הפרשנות המקובלת לאמנה מצביעה בדרך כלל על שלושה יסודות: אי-הפצה, פירוק נשק וזכות לשימוש בטכנולוגיה גרעינית לצורכי שלום.

הקריה למחקר גרעיני – נגב

הקריה למחקר גרעיני – נגב ע"ש שמעון פרס (בראשי תיבות: קמ"ג) ממוקמת בלב מישור ימין, דרומית-מזרחית לעיר דימונה, ותכליתה ביצוע מחקר באנרגיה גרעינית, ובכלל זה ייצור נשק גרעיני, אף כי ממשלת ישראל מעולם לא הודתה בכך והיא שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית". הכור הגרעיני הפועל בקריה הוא הגדול מבין השניים הפועלים בישראל (האחר הוא הכור במרכז למחקר גרעיני - שורק). מערבית למתחם ממוקם מתקן המכ"ם בדימונה.

זמר

זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי ליצור מוזיקה.

טונאליות

במוזיקה, המונח טונאליות (באנגלית: tonality) מציין מספר דברים:

במובן הרחב, טונאליות היא מאפיין של מוזיקה המעיד על קיומו של מִדְרָג (היררכיה) כלשהו בין צלילים סביב מרכז טונאלי (בניגוד לא-טונאליות). אפיון זה כולל גם טונאליות מורחבת; דהיינו, טונאליות שאינה קשורה לסולמות המז'ור והמינור ו/או מאפשרת מהלכים הרמוניים שאינם פונקציונאליים. טונאליות מורחבת ניתן למצוא ברבות מהיצירות שנכתבו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

בשימוש נפוץ וספציפי יותר, טונאליות היא רשת מורכבת של יחסים בין צלילים ודרגות הרמוניות במערכת הסולמות המז'ור והמינור (הרמוניה טונאלית פונקציונאלית). לעיתים משתמשים במונח על-מנת להבדיל בין מערכת זו לבין המערכת המודלית שהייתה מקובלת באירופה עד לתקופת הבארוק, במהלכה חל המעבר ממודליות לטונאליות ופונקציונאליות הרמונית. ההרמוניה הטונאלית פונקציונאלית משמשת בסיס לרוב המוזיקה שנכתבה באירופה החל באמצע המאה ה-17 ועד לסוף המאה ה-19, וכן לרוב המוזיקה המערבית הפופולרית במאה ה-20 ובימינו.

טונאליות (או טוניקה) היא גם כינוי למרכז הטונאלי של יצירה מוזיקלית או חלקים ממנה. לדוגמה, הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס' 23 מאת מוצרט הוא בסולם לה מז'ור, לכן הטונאליות של הקונצ'רטו בכללותו היא הצליל לה. הפרק השני בקונצ'רטו הוא בפה דיאז מינור, ולכן הטונאליות של פרק זה היא פה דיאז. בתנאים מסוימים מעבר בין טונאליות אחת לאחרת נקרא מודולציה. מודולציות מתרחשות לא פעם בגוף הפרק, כאשר חטיבות יציבות יותר מאופיינות במודולציות מעטות, בעוד חטיבות "מתוחות" מבחינה הרמונית מאופיינות במודולציות רבות ותכופות. בחלקים משמעותיים מן התקופות הבארוק והרומנטית, ובאופן מובהק בתקופה הקלאסית, נהוג היה לחשוב על הטונאליות כעל "בית"; דהיינו, היא נקודת ההתחלה ביצירה ואליה יש לחזור בסופה.

טריסטן ואיזולדה (אופרה)

טריסטן ואיזולדה (בגרמנית: Tristan und Isolde) היא אופרה בשלוש מערכות מאת ריכרד וגנר אשר כתב גם את הלברית. עלילת האופרה מבוססת בעיקר על סיפור האגדה הרומנטית מן המאה ה-12 "טריסטן" מאת גוטפריד פון שטרסבורג, שהיה מגדולי המשוררים הגרמניים בימי הביניים. העבודה על היצירה נמשכה בין השנים 1857–1859, והיא הוצגה לראשונה ב-10 ביוני 1865 במינכן בניצוחו של הנס פון בילוב.

ביצירתו את האופרה, הושפע וגנר במיוחד מספרו של הפילוסוף ארתור שופנהאואר "העולם כרצון וכדימוי" (Die Welt als Wille und Vorstellung), אך גם מהרומן שניהל עם המשוררת מתילדה ווסנדונק

האופרה טריסטן ואיזולדה נחשבת כאחד משיאי יצירתו האופראית של וגנר, בעיקר בשל השימוש הנרחב שעשה ברעיונות מוזיקליים חדשניים של כרומטיות, עמימות טונאלית, והשעייה הרמונית. משכך, היא השפיעה באופן משמעותי גם על יצירותיהם של מלחינים רבים במוזיקה הקלאסית המערבית ושימשה השראה רבה בעבודותיהם של גוסטב מאהלר ריכרד שטראוס ועוד. אחרים לעומת זאת, איפיינו את יצירתם כעומדת בניגוד לזו של וגנר ובהם קלוד דביסי, מוריס רוול ואיגור סטרווינסקי.

טריסטן ואיזולדה מסמלת את הנסיגה מהלחנה בסגנון ההרמוני והטונלי המקובל, וככזו שהניחה את היסודות למוזיקה הקלאסית של המאה ה-20.

מדיניות הגרעין של ישראל

מדיניות הגרעין של מדינת ישראל היא "עמימות גרעינית" - כלומר, לא לאשר ולא להכחיש יכולת גרעינית. אף על פי שישראל לא הודיעה במפורש על יכולתה הגרעינית, על פי הדלפה לעיתונות של מרדכי ואנונו, טכנאי שעבד בקריה למחקר גרעיני, על פי הערכות של מומחים וארגוני מודיעין שונים ועל פי רמזים של אנשי ממשל בישראל, ישראל נמנית עם המדינות שלהן נשק גרעיני.

בשל העמימות אין מידע אמין אודות המספר מדויק של הפצצות הגרעיניות שברשות ישראל, אך מקובל להעריך סדר גודל של עד 600 פצצות מדגמים שונים. ההערכות מתבססות על הדלפתו של ואנונו, על קיומו של הידע הנדרש בידי מדעני ישראל, ועל פוטנציאל הייצור של הקריה למחקר גרעיני.

הדיון ביכולתה הגרעינית עולה מפעם לפעם לכותרות העיתונים. ראשי ממשלה ישראלים שונים התבטאו בעניין בעבר ובפרט עלתה הסוגיה לדיון עם המידע שפרסם ואנונו בשנת 1986. בעקבות הפרסום הורשע ואנונו בבגידה ובריגול חמור. הדיון ביכולתה הגרעינית של ישראל מקודם בחלקו גם על ידי ממשלת מצרים.

נשק גרעיני

נשק גרעיני הוא נשק שכוחו ההרסני נוצר על ידי תגובה גרעינית של ביקוע או היתוך. אלה מושגים בדרך כלל באמצעות הפעלת פצצת ביקוע גרעיני. אפילו פצצה גרעינית (שלעיתים נקראת גם "מתקן גרעיני") בעלת תפוקה של נשק גרעיני נמוכה היא בעלת עוצמה גדולה יותר מכל כלי נשק קונבנציונלי. מתקן גרעיני יחיד מסוגל להשמיד עיר שלמה.

בהיסטוריה של הלוחמה נעשה שימוש בנשק גרעיני רק פעמיים. שני המקרים אירעו בשלהי מלחמת העולם השנייה. המקרה הראשון אירע בבוקר ה-6 באוגוסט 1945, כשארצות הברית הטילה את פצצת האורניום "ילד קטן" על העיר היפנית הירושימה. המקרה השני אירע שלושה ימים לאחר מכן כשארצות הברית הטילה את פצצת הפלוטוניום "איש שמן" על העיר נגסאקי. השימוש בכלי נשק אלה, שתוצאתו המיידית הייתה הרג של מאות אלפי אזרחים (הערכות נעות בין 100,000 ל-200,000 בני אדם הרוגים, מספר שאף גדל לאורך הזמן כתוצאה מחשיפה לקרינה הרדיואקטיבית שיצרו הפיצוצים) היה ונותר שנוי במחלוקת. מבקרים מרחבי העולם טענו שהיו אלה פעולות לא הכרחיות של הרג המוני. לעומתם טענו אחרים, כי שימוש זה הפחית את מספר הנפגעים בשני הצדדים על ידי החשת סיומה של המלחמה, ובעיקר מנעו מארצות הברית את הצורך לממש את הפלישה המתוכננת ליפן, שהייתה צפויה לקפח את חייהם של מאות אלפי חיילים אמריקאים.

מאז הפצצת הירושימה ונגסאקי, בוצעו יותר מאלפיים פיצוצים של מתקנים גרעיניים למטרות ניסוי גרעיני, הרתעה במסגרת המלחמה הקרה או עימותים אחרים, והדגמה. המדינות היחידות הידועות כמי שביצעו ניסויים כאלה הן (לפי סדר כרונולוגי): ארצות הברית, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת (בריטניה), צרפת, סין, דרום אפריקה, הודו, פקיסטן וקוריאה הצפונית.

אפשר שמספר מדינות אחרות מחזיקות ברשותן נשק גרעיני, אך לא הודו בכך מעולם בפומבי או שטענתן בדבר ההחזקה לא אומתה. לדוגמה, ישראל נוקטת מדיניות של עמימות באשר ליכולותיה הגרעיניות למרות הערכות כי יש ברשותה מאות ראשי קרב גרעיניים וכן יכולות שונות לשיגורם. בעבר דווח באמצעות ויקיליקס כי טורקיה אף היא מחזיקה בפצצת אטום אך היא מעולם לא אישרה זאת. איראן הואשמה על ידי האומות המאוחדות ומדינות רבות בפיתוח תוכניות גרעין למטרות צבאיות ואף הוטלו עליה ועל קוריאה הצפונית סנקציות כלכליות ואחרות. דרום אפריקה פיתחה אף היא נשק גרעיני בחשאי, אך התפרקה ממנו בתחילת שנות התשעים. סוריה הואשמה אף היא על ידי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי עסקה בפיתוח נשק גרעיני לאחר שביצעה בדיקות בעקבות פרסומי אמצעי תקשורת בינלאומיים על הפצצת כור גרעיני בשטחה על ידי ישראל.

בפצצות גרעיניות נעשה שימוש גם למטרות שאינן צבאיות, כגון ניסויים מדעיים. יסודות סינתטיים כגון איינשטייניום, שנוצרו בעת הביקוע הגרעיני, התגלו כתוצאה מהניסוי הראשון בפצצת מימן.

סולם יחסי

במוזיקה, סולמות יחסיים או הומונימיים (באנגלית: parallel keys) הם זוגות של סולם מז'ורי וסולם מינורי טבעי בעלי אותה טוניקה, כלומר בנויים על אותו טון בסיס.

כלומר, דו מז'ור ודו מינור, רה במול מז'ור ורה במול מינור, וכדומה.

סולם מקביל

במוזיקה, סולמות מקבילים (או סולמות תואמים, התרגום העברי למונח האנגלי Relative Keys על פי האקדמיה ללשון העברית), הם זוגות של סולם מז'ורי וסולם מינורי טבעי בעלי אותם סימני היתק.

למעשה, מדובר במודוס היוני (המז'ור הטבעי) והאאולי (המינור הטבעי) של אותו סולם דיאטוני. לכן, הטוניקה של הסולם המז'ורי היא שני תווים, או שלושה חצאי-טון (טרצה קטנה) מעל הטוניקה של הסולם המינורי התואם לו.

סטטוס קוו

סטטוס קוו, (מלטינית: Status quo, המצב הקיים), מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה". בשפת הדיבור המונח מציין את המצב כפי שהוא. בדיונים פוליטיים לעיתים מניחים שיש יתרון בשמירה על המצב הקיים, יתרון פנימי שאינו נגזר מאופיו של המצב הקיים, אלא מהסכנות הגלומות בשינויים באשר הם. במונח 'שמירה על הסטטוס קוו' משתמשים לצורך תיאור התנגדות לשינויים קיצוניים במצב החברתי או המדיני. דוגמאות לשימוש במונח סטטוס קוו ניתן למצוא במאבקים החברתיים המתמשכים במדינת ישראל בין חילוניים לדתיים או במעמדה של טאיוון אל מול התביעה הסינית לריבונות על האי.

עיבוד שפה טבעית

עיבוד שפה טבעית (באנגלית: Natural Language Processing - NLP) הוא תת-תחום של אינטליגנציה מלאכותית ובלשנות. הוא חוקר את הבעיות הקשורות לעיבוד ומניפולציה של שפה טבעית, והבנה של שפה טבעית על מנת לגרום למחשבים "להבין" דברים שנאמרים או נכתבים בשפות אנושיות.

עיבוד השפה הטבעית קשור לתחום הבלשנות החישובית, ולעיתים משתמשים במונחים אלה ללא הבחנה ביניהם. כאן, נתייחס לעיבוד שפה טבעית כתחום המעשי של פיתוח יישומי מחשב המטפלים בשפה אנושית. הערך "בלשנות חישובית" עוסק בפן התאורטי של שילוב רעיונות מתחום מדעי המחשב בחקר השפה האנושית.

עמימות (מדיניות)

מדיניות של עמימות היא מדיניות שבה מדינה נמנעת מלחשוף פרטים על פעילות ביטחונית שלה, אף שעצם קיומה של פעילות זו אינו ניתן להסתרה, כדי להימנע מתוצאות אפשריות של הודאה גלויה בפעילות זו.

ההחלטה האם לשמור פעילות מסוימת בסוד, להתייחס אליה בעמימות או לפרסם את דבר קיומה משלבת שיקולים ביטחוניים ומדיניים.

עקרון קרקהופס

עקרון קרקהופס (Kerckhoffs) הוא עקרון בקריפטוגרפיה שנוסח על ידי אוגוסטֶה קרקהופס במאה ה־19 וקובע שמערכת להצפנה צריכה להיות בטוחה גם אם כל החלקים במערכת ידועים, פרט למפתח הסודי. העקרון נוסח שנית על ידי קלוד שאנון כ"האויב מכיר את המערכת". רוב הקריפטוגרפים מקבלים עקרון זה.

ניסוח נפוץ אחר לעיקרון הוא: "עמימות אינה בטיחות".

תערו של אוקאם

תַערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14. תערו של אוקאם מהווה כלל מנחה והמלצה היוריסטית בעת חיפוש אחר הסבר לתופעות בתחומים שונים. על פי כלל זה, המנוסח לרוב בעזרת המשפט אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, הכולל את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים (על כן, מכונה כלל זה גם בשם: "חוק החיסכון"). מטרתו של הכלל היא להדריך מדענים בנושא פיתוח היפותזות ומודלים, וכן לסייע להם בבחירה בין היפותזות שונות. תערו של אוקאם אינו חוק של תורת ההיגיון, ואינו ניתן להוכחה לוגית; עם זאת, יש הרואים בו כלי עזר ממעלה ראשונה בדרך חשיבתם של מדענים, המתעתדים לפתח תאוריה כלשהי. עם זאת, ראוי להדגיש כי במקרים רבים חסרונו של כלל זה מתבטא בקושי לקבוע איזו מבין שתי אפשרויות נתונות היא הפשוטה יותר. לדוגמה, ספרות בינאריות הן אומנם מעטות יותר מספרות עשרוניות, ולכן השימוש בהן הוא פשוט מבחינת כמות הסימנים הדרושה, אך ברור מאליו כי חישובים מתמטיים מסוימים יהיו קשים יותר לביצוע בעזרתן. באופן דומה, במערכות הגיוניות שונות, בהן קיימות ישויות מעטות בלבד, נדרשות לעיתים פעולות חיבור רבות יותר, ודווקא ריבוי ישויות הוא זה המפשט את המודל הכולל המיוצג באמצעותן.

העיקרון מהווה חלק מרכזי בתורתו הפילוסופית של ויליאם איש אוקאם, אולם הביטוי עצמו, "תערו של אוקאם", נטבע מאוחר יותר, כנראה בידי הלוגיקאי הסקוטי בן המאה ה-19 ויליאם המילטון . השימוש במילה "תער" משמש להדגשת חשיבותו של העיקרון לצורך סילוק ("גילוח") של הסברים מורכבים ומסובכים, כאשר עשויים להיות קיימים הסברים פשוטים יותר עבור תופעה כלשהי (מדעית, חברתית, כלכלית וכדומה).

תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018)

תקיפת שדה התעופה T-4 ב-9 באפריל 2018 הייתה תקיפה אווירית על שדה התעופה T-4 הנמצא בבסיס צבאי גדול בסוריה ובה בין היתר נהרגו 7 חיילים סורים ו-7 חיילים איראניים. לדברי המדינות המעורבות במלחמת האזרחים בסוריה את התקיפה ביצעה ישראל, אך ישראל שמרה על מדיניות של עמימות וסירבה לקבל אחריות על התקיפה. אחרי חדירת המל"ט האיראני ותגובת הנגד הישראלית ב-10 בפברואר 2018 זוהי התקיפה הגלויה הראשונה של ישראל ישירות נגד איראן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.