עמיחי חסון

עמיחי חסון (נולד בי"ג בסיון תשמ"ז, 9 ביוני 1987) הוא משורר, עורך, עיתונאי, תסריטאי, במאי ויוצר קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

עמיחי חסון
עמיחי חסון
פרסים והוקרה
עיסוק משורר, עיתונאי, תסריטאי, במאי
https://amichaich.wordpress.com
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

חסון נולד בשנת 1987 וגדל ברמת גן, מוצא משפחת אביו מהעיר טריפולי שבלוב ואמו ילידת העיר ניו יורק, ארצות הברית.[1] בוגר ישיבת קריית הרצוג בבני ברק וישיבת ההסדר בעתניאל. שירת בצה"ל כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית. בשנת 2012 החל ללמוד קולנוע בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים וסיום את לימודיו בשנת 2016. בין השנים 2018–2017 היה עמית במכון מנדל למנהיגות. כיום משמש כמנהל אמנותי במרכז התרבות בית אבי חי בירושלים.

חסון התחיל את דרכו כעיתונאי, תחילה כנער במעריב לנוער ולאחר מכן במקור ראשון שם היה בין היתר מבקר הקולנוע של העיתון, ועיתון מעריב שם שימש ככתב תרבות, בעל טור ומבקר המוזיקה. במאי 2017 החל לשדר יחד עם הסופר יאיר אסולין את תוכנית התרבות השבועית "התבודדות" ברשת כאן תרבות של תאגיד השידור הישראלי.[2]

שירה וספרות

שיריו הראשונים התפרסמו בכתב העת משיב הרוח, ומאז שנת 2012 הוא משמש כאחד מעורכי כתב העת[3] וכעורך-אורח בכתב העת ננופואטיקה. חסון חבר בצוות הניהול האמנותי של פסטיבל ימי אהבה לשירה וכנס כיסופים הבינלאומי לסופרים ומשוררים יהודים. מפרסם ביקורת ספרות בעיתון הארץ ומרצה לתסריטאות בבית הספר הגבוה לאמנויות המילה.

"המלך בשדה", סיפור קצר שכתב, הומלץ בידי השופטים בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ" לשנת 2014,[4] וסיפור קצר נוסף משלו, "על דעת המקום", עלה לגמר תחרות פרס ספיר ליצירה צעירה לשנת 2014.[5] כמה משריו הולחנו על ידי מוזיקאים (ובהם האחיות ג'משיד, אפרת אפטר ולהקת אקוט) ומספר שירים וסיפורים קצרים שכתב תורגמו לאנגלית, ספרדית וגרמנית.[6]

בשנת 2014 התקבל כתב היד של ספר שיריו "מדבר עם הבית" למפעל קסת לספרות ביכורים, וראה אור כעבור שנה בהוצאת אבן חושן ובעריכת ד"ר דוד וינפלד. בשנת 2015 זכה עמיחי חסון בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם.[7] "בלי מה", ספר שיריו השני ראה אור בשנת 2018 בהוצאת מוסד ביאליק, במסגרת סדרת "כבר" לשירה בעריכת ליאת קפלן. על הספר זכה חסון בפרס רעיית נשיא המדינה על שם ד"ר גרדנר סימון לשירה עברית לשנת תשע"ח, על היות הספר "אבן דרך בשירה הישראלית הצעירה",[8] הפרס הוענק לראשונה בידי אשת הנשיא נחמה ריבלין במשכן הנשיא בירושלים.[9]

קולנוע וטלוויזיה

ספריו

ספרי שירה

ספרים בעריכתו

תערוכות שאצר

חיים אישיים

נשוי למרים חסון, בתם של הסופרת אמונה אלון והשר והח"כ לשעבר, הרב בני אלון, ואב לשניים.[11] גיסיו הם הסופר והתסריטאי אורי אלון והמשורר והעורך הרב אלחנן ניר.[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מצד משפחת אביו הוא נינו של הרב הראשי לטריפולי הרב כמוס נחאיסי, ומצד משפחת אמו הוא נינו של התעשיין והממציא היהודי-אמריקאי שמואל בלום. רוויטל מדר, בספר השירים החדש שלו עמיחי חסון מזגזג בין הזהות המזרחית לזהות האשכנזית שלו, באתר הארץ, 17 ביולי 2015
  2. ^ הפודקאסט "התבודדות" באתר תאגיד השידור הישראלי
  3. ^ דוד (ניאו) בוחבוט, במלאת 20 שנה לכתב העת המהפכני שהוציאו, "המשוררים המתנחלים" מגדלים דור חדש וממשיכים לנתץ סטריאוטיפים, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2015
  4. ^ עמיחי חסון, תחרות הסיפור הקצר- סיפור מומלץ: "המלך בשדה", באתר הארץ, 5 במאי 2014
  5. ^ עמיחי חסון, "על דעת המקום", בתוך: פרס המכללה האקדמית ספיר ליצירה צעירה - אסופת הסיפורים הנבחרים, עמ' 19- 23
  6. ^ Vivian Eden, Of Yom Kippur and Baseball - Amichai Chasson’s poem ‘America’, Sep 17, 2018, Haaretz
  7. ^ הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית התשע"ה באתר משרד התרבות והספורט
  8. ^ מנימוקי חברי הוועדה להענקת הפרס למשורר עמיחי חסון על ספרו ״בלי מה״ באתר בית הנשיא
  9. ^ איתמר אייכנר, רעיית הנשיא העניקה פרס למשורר עמיחי חסון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2018
  10. ^ שני ליטמן, דוקאביב 2018: אהבות ישורון בשישה פרקים אלגנטיים, הארץ, 22 במאי 2018
  11. ^ תמר פרלשטיין, לא רק ספרים: על מה גדל המשורר עמיחי חסון?, 24 ביוני 2017, באתר nrg
  12. ^ עמיחי חסון, "בכל עבודה רוחנית יש שיגעון": ראיון משפחתי עם המשורר אלחנן ניר, אתר בית אבי חי, 6 בינואר 2015
אדם ברוך

אדם ברוך היה שם העט של ברוך מאיר רוזנבלום (כ"ו בניסן ה'תש"ה, 9 באפריל 1945 – י"ט באייר ה'תשס"ח, 24 במאי 2008) אשר היה משפטן, עיתונאי, עורך עיתונים, סופר, אוצר ומבקר אמנות ישראלי.

אלן גינסברג

אלן גינסברג (באנגלית: Allen Ginsberg;‏ 3 ביוני 1926 - 5 באפריל 1997) היה משורר יהודי-אמריקאי, מהדמויות הבולטות ב"דור הביט" של אמצע המאה ה-20 בסן פרנסיסקו. מבקר חריף של תרבות ארצות הברית.

אנגלוס נובוס

"אנגלוס נובוס" (בלטינית Angelus Novus, "מלאך חדש") הוא שמו של ציור מאת הצייר פאול קלה, אשר נתן השראה למסה מפורסמת של ולטר בנימין.

בירושלים

בירושלים הוא סרט דוקומנטרי ישראלי קצר, מז'אנר הקולנוע הדוקומנטרי הפיוטי, בבימויו של דוד פרלוב, שיצא בשנת 1963. זוכה מדלית ארד בפסטיבל ונציה. הסרט נחשב כנקודת ציון מהמשמעותיות בקולנוע הישראלי. בשנת 2013 יצא סרט המחווה עקבות בירושלים; סרט באורך מלא הכולל את עותק חדש של הסרט בצירוף סרטים קצרים שנעשו בהשראתו.

הלב והמעיין

הלב והמעיין הוא הרכב מוזיקלי ישראלי, המבצע מוזיקת פולקלור יהודית עממית ואתנית בדגש על ניגונים חסידיים ומוזיקת כליזמרים. הלהקה הוקמה בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת סדרת הופעות בבית אבי חי שבירושלים. בחשוון ה'תשע"א זכתה בתואר "הרכב המוזיקה היהודית הטוב בעולם" בתחרות פסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם. לאורך השנים קיימה הלהקה שיתופי פעולה עם מגוון יוצרים והרכבים, ביניהם ברי סחרוף, אביתר בנאי, יונתן רזאל, ישי ריבו, שלמה גרוניך וסימפונט רעננה. הלהקה מנגנת בהופעות, ולעיתים מלווה אמנים נוספים.

שמו של ההרכב בא בעקבות משל הלב והמעיין המובא במעשה משבעה קבצנים, אחד מסיפורי המעשיות משנים קדמוניות של רבי נחמן מברסלב.

זלדה

שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי (כ"ו בסיוון תרע"ד, 19 ביוני 1914 – כ"ח בניסן תשמ"ד, 30 באפריל 1984), המוכרת בשם זֶלדָה, הייתה משוררת ישראלית חרדית.

חסון

האם התכוונתם ל...

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון. בכותרת המשנה נכתב: ספר מנהגים, מדרשות (=מדרשים) ואגדות לימי הרחמים והסליחות – לראש השנה וליום הכיפורים ולימים שבינתיים (=שביניהם).

כאן תרבות

כאן תרבות היא תחנת רדיו ישראלית, השייכת לתאגיד השידור הישראלי. התחנה החליפה את רשת א' של קול ישראל. ב-15 במאי 2017 החלו שידורי התחנה. התחנה משדרת תוכניות מגוונות בתחומים רבים: תרבות, אמנות, ספרות ושירה, מסורת, פולקלור, היסטוריה ותוכניות ייעוץ מומחים. בין התוכניות הבולטות בתחנה: "גם כן תרבות"', עם גואל פינטו העוסקת בתרבות, "שלושה שיודעים" עם דודו ארז העוסקת במדע וידע מזווית קומית, "ברית מילה" תוכנית ראיונות אישית בהגשת שלומי חתוכה, תוכנית ההגות "התבודדות" עם עמיחי חסון ויאיר אסולין, "חתירה אל ההווה" תוכנית אישית של גלעד כהנא, "אש זרה" עם נדב הלפרין שמשלבת בין יהדות, תרבות והיסטוריה, "המעבדה" עם גיל מרקוביץ', ו"מה שכרוך": יומן ספרות יומי עם יובל אביבי ומיה סלע, שירי לב ארי, וענת שרון בלייס.

כנס כיסופים

כנס כיסופים (The Jerusalem Conference for Jewish Writers and Poets - Kisufim) הוא פסטיבל בינלאומי לסופרים ומשוררים יהודים המתקיים במשכנות שאננים ובבית אבי חי בירושלים במתכונת דו-שנתית מאז שנת 2007, ביוזמתה ובניהולה של המשוררת חוה פנחס-כהן.

בכל שנה מתרכז הכנס בנושא-על אחר, כשמטרתו היא לחבר בין סופרים יהודים הכותבים בחו"ל, ישראלים הכותבים בשפות זרות וישראלים הכותבים בעברית. בוועדת ההיגוי האמנותית חברים בין היתר מירון ח. איזקסון, פרופ' מנחם לורברבוים, פרופ' חביבה פדיה, עמיחי חסון, פרופ' מייקל קרמר, ד"ר דיתי רונן ופרופ' רומן כצמן.

לקראת הכנס מתפרסם ספר הכנס הכולל סיפורים קצרים, מאמרים ושירים של משתתפי פסטיבל בשפת המקור של הכותב ובתרגום לעברית. בנוסף במהלך הכנס מחולק פרס מתנאל לסופר ומשורר מבטיח, האחד ישראלי הכותב עברית והשני סופר או משורר יהודי הכותב באחת השפות הזרות.

כתובת (קבוצת משוררים)

כתובת היא קבוצה ספרותית המונה שישה משוררים ועורכים ירושלמים, אשר שמה לה למטרה לעודד, לפתח ולהשריש את השירה בירושלים, כחלק מיעד של פיתוח מרכז ירושלים כמוקד תרבות איכותי.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

מפעל קסת לספרות ביכורים

מפעל קסת לספרות ביכורים הוא חממה ספרותית המלווה ספרי ביכורים מבטיחים בתחום הפרוזה והשירה.

"מפעל קסת" נוסד בשנת 2005 על ידי מרכז הספר והספריות בישראל ובסיוע משרד התרבות והספורט. מערכת המפעל מקבלת אליה כתבי-יד נבחרים של יצירות ביכורים ממולי"ם ישראלים (כל הוצאה רשאית להגיש שני כתבי יד בשנה), ומעניקה לכותבים הנבחרים, כארבעה-חמישה בשנה, ליווי על ידי עורך ספרות מנוסה. בתחילה כלל "מפעל קסת" את תחום הפרוזה בלבד, ומשנת 2008 הוא כולל גם את תחום השירה. לאחרונה התרחב המפעל והוא כולל גם השתתפות בספר שני של מחבר.

את מדור "קסת - פרוזה" ערכו בעבר הסופר והעורך יובל שמעוני (2005 - 2011), והעורכת יערה שחורי (2011 - 2014). מאז שנת 2014 עורך את המדור הסופר חיים באר.. את מדור "קסת - שירה" עורך מאז הוסדו העורך והמתרגם ד"ר דוד וינפלד.

הספר הראשון שראו אור במסגרת "מפעל קסת" הוא "שום גמדים לא יבואו" מאת שרה שילה (הוצאת עם עובד), שזוכה בהמשך גם בפרס ספיר לשנת 2007. בין הספרים הבולטים הנוספים נמנים: "מקימי" מאת נועה ירון-דיין (עם עובד, 2007), וספרי השירה הראשונים של המשוררים אלמוג בהר, יודית שחר, עמיחי חסון ואלכס בן-ארי.

משפחת אלון

משפחת אֵלון היא משפחה ישראלית שכמה מבניה אמנים, רבנים, סופרים ושופטים.

באילן היוחסין לעיל מופיעים רק אישים שהתפרסמו בזכות עצמם או חוליה מקשרת בין דורות.

עתר (כתב עת)

עָתַר הוא כתב עת דו-שנתי ליצירה יהודית בספרות, בהגות ובאמנות, בעריכת בני הזוג המשוררים ד"ר אבישר הר-שפי וסיון הר-שפי, ויוצא לאור בידי הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג מאז שנת 2010.

"עתר" מפרסם שירה ופרוזה, ולכל גיליון ישנו נושא מלווה. החל מגליונו השני, הוא התאחד עם כתב העת מבוע (של הסופר והעיתונאי יעקב אבן חן), ונוספה לו כותרת המשנה "מיסודו של מבוע".

בין היוצרים שפרסמו בכתב העת ניתן למנות את יובל גלעד, אבישר הר-שפי, סיון הר-שפי, שחר-מריו מרדכי, אפרת ביגמן, יורם ניסינוביץ', יוסי סוויד, עמיר עקיבא סגל, עמיחי חסון, רות קרא איוונוב קניאל ועוד.

פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית

פרס רעיית נשיא המדינה לשירה עברית הוא פרס ישראלי לשירה, על שם ד"ר גרדנר סימון, המוענק מטעם בן הזוג של נשיא מדינת ישראל והאפוטרופוס הכללי בטקס המתקיים בבית הנשיא בירושלים.

שירה מזרחית

שירה מזרחית היא סוגה בשירה היהודית-ישראלית שנכתבה בסגנון מזרחי.

השירה המזרחית קשורה עבותות לספרות התורנית של יהודי ארצות האסלאם.[דרוש מקור] השירה המזרחית החלה לפרוץ עם הדהוד התהליכים הפוליטיים של ההכרה במזרחיות מחד גיסא ובניית מדינת הרווחה לאחר המרד של הפנתרים השחורים בשנות ה-70 מאידך גיסא.

חוקרת הספרות חביבה פדיה מגדירה את השירה המזרחית ככזו הנשענת על שני יסודות. יסוד אחד מייצר שיח של זהות והגירה. היסוד השני מייצר מודוסים פואטיים חדשים. שני יסודות אלו מכוננים מחדש רצפי זיכרון, שפה והיסטוריה. חוקר הספרות חנן חבר רואה את השירה המזרחית ככזו אשר חושפת את הנרטיב הלאומי והבנייתו האלימה.

כמה מן החשובים במשוררים המזרחים הם ארז ביטון, ויקי שירן, אהרן אלמוג, אמנון שמוש, אמירה הס, רוני סומק, פרופ' חביבה פדיה, ברכה סרי, סמי שלום שיטרית, מואיז בן הראש, מירי בן שמחון, שלי אלקיים, שמעון אדף, מתי שמואלוף, אלי אליהו, עמיחי חסון, תהילה חכימי, יאלי השש, אלמוג בהר, יונית נעמן, יחזקאל קדמי, עדי קיסר ועוד.

תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"

תחרות הסיפור הקצר של "הארץ" היא תחרות לכתיבת סיפור קצר שמקיים מדי שנה מוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.