עמותת חיל הים

עמותת חיל הים היא עמותה שהוקמה בשנת 1987, במטרה לאסוף ולאגד את ידידי חיל הים, לשלבם בפעילות מאורגנת, השרשת מורשת חיל הים, הקמת בית חיל הים כחלק ממורשת צה"ל, קשר וסיוע למשפחות חללי חיל הים ולגמלאי חיל הים. ב-28 באוקטובר 2002 שינתה העמותה את שמה מ"עמותת ידידי חיל הים" לשמה הנוכחי "עמותת חיל הים".

עמותת חיל הים
AmutSimbol

הסמל החדש של עמותת חיל הים למעלה
סמל העמותה המקורי למטה
AmutLogo
לוגו של עמותת חיל הים
פעילות מוסד ללא כוונת רווח עמותה רשומה 580057529
התאגדות ותיקי השירות בחיל הים ומשפחות שכולות
תחום מפגשי צוותים, אירועי מורשת, סיוע בהשכלה ובעסקים.
מדינה ישראל
משרד ראשי בתחום מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה
מייסדים ניצולי המשחתת אילת ומפקדי חיל הים בעבר.
חברים 1,253 בשנת 2018
יושב ראש אלוף דימ' דוד בן בעש"ט
מנכ"ל אל"ם דימ' אודי דביר
מנהל פעילות רס"ן דימ' אילנית פנר
עובדים עובד יחיד בשכר ו-16 מתנדבים
תאריך הקמה 13 במרץ 1987
נוצר מתוך התאגדות צוות המשחתת אילת
http://www.amutayam.org.il/
INAmDeclaration41988
מגילת עקרונות העמותה בחתימת מפקדי חיל הים בעבר, 1988

מטרות ויעדים

מטרות"לגבש את יוצאי חיל הים לדורותיו, להרחיב ולאגד את חוג ידידי חיל הים. לשמר את מורשת חיל הים ולהנחילה לדורות הבאים. לקיים קישרי גומלין בין העמותה וחיל הים בפעילויות משותפות"[1] וכן גם: להנציח את זכרם של נופלי חיל הים, לסייע לחברי העמותה בתחומי בריאות, רווחה ותעסוקה ולפעול לרווחת חיילי חיל הים.

פעילות

מפגשי ותיקים

אספה כללית של העמותה מתקיימת לפחות פעם בשנה. פגישות צוותים של ותיקי יחידות חיל הים. מתקיימות כ-10 פגישות צוותים ששירתו ביחידה זו או אחרת בחיל הים.
ותיקי משמר הכנרת - בשנת 2002 קוים ביזמת העמותה מפגש וותיקי יחידה 788 שאבטחה את אגם הכנרת עד מלחמת ששת הימים כולל.

כנס יוצאי חיל הים - ב-14 בספטמבר 2004 קיימה העמותה כנס יוצאי חיל הים לדורותיו. האירוע התקיים בפארק הירקון בתל אביב. סיסמת הכנס הייתה "שרק יהיה הים שקט." האירוע זכה להצלחה רבה והופיעו בו מיטב אמנים יוצאי החיל. עם זאת ההוצאה לקיום הכנס הייתה גבוהה ודמי ההשתתפות לא החזירו את ההשקעה. העמותה נכנסה למצב כספי דחוק שנפתר מאוחר יותר בתרומות נדבנים.

מפגש אנשי הטרפדות - ב-26 בנובמבר 2015 קוים ביזמת עמותת חיל הים מפגש ליוצאי שייטת הטרפדות לדורותיהם. המפגש נערך בבית הספר לקציני ים עכו אורחי הכבוד היו: אלוף שלמה אראל שחגגנו איתו את יום הולדתו ה-95. אלוף מיכה רם. הקירות קושטו בתמונות מחיי הצוותים. מנהל בית הספר סא"ל מיל אלי רגב אירח את "אנשי הברזל בספינות העץ".[2]

ButserAlexTal71999

מפקד חיל הים אלוף אלכס טל ומפקד החיל בעבר אלוף דימ' אברהם בוצר במפגש עמותה 1999.

INEnsemblePerfINAmuta2051998

להקת חיל הים מופיעה באירוע של ותיקי החיל 20 במאי 1998.

K20VetsSaraRokachLimonLuxemburgBarak2002

ותיקי אח"י הגנה (ק-20) במפגש שנערך על ידי עמותת חיל הים, 2002.[א]

788VeternsKinneret25042002

כנס ותיקי יחידה 788 בגינוסר 25 באפריל 2002.

EnsembleKinneret25042002

הופעת להקת חיל הים בפני ותיקי יחידה 788 בגינוסר 25 באפריל 2002.

YanirNechemiaINSKidon26072002

דגם ספינת הטילים אח"י כידון (סער 4) שנבנה על ידי ותיק הספינה נחמיה יניר למפגש ותיקי הספינה 26 ביולי 2002.

EnsembleINKidonVets16052003

להקת חיל הים בהופעה במפגש ותיקי אח"י כידון (סער 4) 16 במאי 2003.

20151126TBFltMeeting

ותיקי שייטת הטרפדות במפגש 26 בנובמבר 2015.[ב]

20151126 TBMrrting

תמונות מחיי שייטת הטרפדות מקשטות את קירות האולם במפגש יוצאי הטרפדות 26 נובמבר 2015.

INSBatGalim2Museom

דגם אח"י בת גלים 2 מוצב במוזיאון ההעפלה וחיל הים שהוכן על ידי האמן ואיש צוות ערן בכר למפגש ותיקי צוות האנייה 22 ביוני 2017.

מפגשי מורשת

הפקת אירועי מורשת מתרחשת בקצב חודשי בסיוע מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
בשנת 2016 קוים ביזמת העמותה מפגש צוותי הספינות אח"י תרשיש (סער 4) ואח"י יפו (סער 4) לציון 40 שנה למבצע פעמון החירות. האירוע התקיים במוזיאון חיל הים. העמותה הפיקה אלבום תמונות ודיסק און קי שחולקו למשתתפים.

בשנת 2017 קוים ביזמת העמותה מפגש לציון 50 שנה לקרב רומני. מפגש זה הפגיש לראשונה את ותיקי המשחתת אילת עם יוצאי פלגת הטרפדות לתיאור הקרב המוצלח על כל היבטיו.

RamiLunz61999

תא"ל דימ' רמי לונץ מרכז נושאי המורשת בעמותת חיל הים 1999.

ים עסקים

במטרה לסייע לקשרים עסקיים בין הוותיקים, מקיימת העמותה מדי שנה מפגש הנקרא "ים עסקים" ובו מוצגים הצלחות של ותיקים ומועברות הרצאות של אישים חשובים במשק הישראלי. מפגשים אלה מתקיימים באזור המרכז בחדרי הרצאות של בתי מלון. ראש מועצת כפר שמריהו סא"ל מיל' דרור אלוני העמיד מדי פעם את "מרכז ויל לתרבות וקהילה" לצורך כנסים כאלה במחיר סמלי.

תהליך הכוונת תעסוקה וסיוע למציאת מקום עבודה לותיקי החיל, מתקיימים באופן קבוע.

EnricoLuntsYamAsakim26072002

תא"ל רמי לונץ ורב חובל אנריקו לוי במפגש "ים עסקים" 2002.

IlanitLongo2002

יו"ר העמותה אל"ם זאב ינובסקי ומנהלת אילנית פנר במפגש "ים עסקים" 2002.

IlanitTabakChiney42002

ראש מספן הים תא"ל אלי מרום עם אל"ם דימ' משה טבק ומנהלת העמותה אילנית פנר אפריל 2002.

NetanyahuYamAsakim26072002

ראש הממשלה בנימין נתניהו מצטרף למפגש "ים עסקים" 26 ביולי 2002.

פעילות משותפת עם זרוע הים

השתתפות חברי העמותה משתתפים באירועי זרוע הים. לאחרונה נערך ביקור בבסיס אשדוד, הוצאו הזמנות לטקס סיום קורס חובלים, ותיקים ברגות בכירות הוזמנו למפגש בבסיס חיפה בקרו ברציפים החדשים וצוללת וספינת טילים. חיילים ולוחמים בסדיר מוזמנים לערב תרבות שנתי ולמפגשי מורשת ליוצאי ספינות. ביום הזיכרון לטיבוע המשחתת אילת נערך שיוט לזכר חללי המשחתת.
פעילות זרוע הים מתפרסמת לחברי העמותה "נשארים מעודכנים" וכן מופצות אגרות מטעם מפקד זרוע הים.

הנצחה

העמותה מעורבת בהנצחת יחידות ולוחמי חיל הים בעבר. נציגיה לוקחים חלק בטקסי הזיכרון למיניהם.
העמותה יזמה את האנדרטה לזכר חללי המשחתת אילת שהקים האמן יגאל תומרקין. באפריל 1994 קיימה העמותה, בשיתוף עם חיל הים, טקס לקביעת האנדרטה לזכר חללי אח"י אילת בשובר הגלים הראשי בנמל חיפה. בהמשך ארגן מנהל העמותה גרשון רביד הפלגה באניית נוסעים שהצליח לקבל ממר אוריאל כספי מ"כספי ספנות". בהפלגה השתתפו יחד משפחות שכולות וניצולים מצוות המשחתת. הפלגה לכיוון פורט סעיד לאתר הטביעה ובשעת הטביעה נערך טקס בהנחיית דן כנר ושירת הזמרת אביבה אבידן.
אח"י אילת (סער 5) שאז נכנסה לשרות ליוותה את הפלגת המשפחות הטילה זרים למים. בדרך חזרה התקיימה שיחה חופשית עם המשפחות- השכולות והניצולים בהנחיית הבמאי בני עורי, שהכין סרט תיעודי על אח"י אילת.[3]
שותפים פעילים לאירוע היו: שלמה מנחם מניצולי אח"י אילת, רס"ב בדימוס דבש לימון (קליימונט), אל"ם בדימ' רמי בובליל ותא"ל דוד בן בעש"ט ראש מספן כוח האדם.

בשנת 2010 יזמה העמותה את העברת האנדרטה למקומה הנוכחי בשדרות ההגנה בחיפה.

MemorialINSEilat41994

חנוכת יד לחללי טיבוע המשחתת אילת יצירת האמן יגאל תומרקין על שובר הגלים בנמל חיפה, אפריל 1994.

LongoAshdodMemorial2003

יו"ר העמותה אל"ם זאב ינובסקי מניח זר ביד לחללי חיל הים ב"גן אלישבע" באשדוד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2003.

PikiWiki Israel Eilat ship memorial in Haifa

אנדרטה יצירת יגאל תומרקין לחללי טיבוע המשחתת אילת במקומה החדש בשדרות ההגנה בחיפה.

נוהלים ומספרים

משרד העמותה ממוקם במתחם מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה. [ג]

העמותה מוגדרת על ידי שלטונות המס כמוסד מוכר. על כן התרומות לעמותה מחושבות לתורמים כהוצאה מוכרת.
מנהלת האירועים בעמותה רס"ן דימ' אילנית פנר מקפידה העקרון התקציבי שכל אירוע צריך לכסות את הוצאותיו ולא להטיל מעמסה על התקציב הכולל. הניהול הקפדני עומד על כך. רוב האירועים והמפגשים מכסים את עצמם וחלקם אף יותר מזה. עודפי הכנסות עוברים לקופת העמותה ומוצאים לנושאים מאושרים על ידי הוועד תוך התחשבות ברצון המשתתפים באירוע.

בשנת 2018 היו לעמותה כ-1,250 חברים רשומים. קהל היעד של עמותה הם אלפי יוצאי חיל הים במשך השנים ובני משפחות חללי חיל הים. הנהלת העמותה מתייחסת לכולם כחברים פוטנציאלים ומעודדת את הרשמתם.

מחזור העמותה בשנת 2017 עמד על 605.5 אלף ₪ ובשנת 2018 על 478 אלף ש"ח. חולקו מלגות לימודים לחיילים משוחררים בסכום כולל של 10,000 ₪ וכן מלגת סיוע לילדי/נכדי חברי העמותה בסך 4,000 ₪

היסטוריה

התאגדות קודמת

בליל טיבוע המשחתת אילת (מוצאי שמחת תורה 1967) התכנסו מספר חברים מראשוני הצוות של ה"אילת" והחליטו על הקמת עמותה שתקרא "האגודה להנצחת חללי המשחתת אח"י אילת". עיקרי הפעילות במהלך עשרים שנה, כללו בין השאר:
הקמת האנדרטה המרכזית בגן אלישבע באשדוד, חלוקת מלגות לתלמידי בתי ספר ימיים, קיום שיוט מפרשיות שנתי, קיום טורנירים ארציים לשחייה. בהם חולקו גביעים על שם המשחתת אח"י אילת.
על מנת לחזק את הקשר ולקבוע סדר עדיפות שונה שם האגודה, לפי הצעת האלוף בנימין תלם, האגודה להנצחת חללי חיל הים.

הקמת העמותה

בכנס "מייסדי חיל הים והמשרתים בו לדורותיו" לציון שנת ה-40 למדינת ישראל ולחיל הים, שנערך בהיכל התרבות בתל אביב, ב-25 באפריל 1988. נמסר למפקד חיל הים אברהם בן שושן תעודת קלף חתומה על ידי קבוצת מפקדי חיל הים. תעודה זאת מהווה את היסוד ל"עמותת ידידי חיל הים".
בשנת 2002 קוצר שם העמותה ומאז היא נקראת בשמה הנוכחי "עמותת חיל הים".

יו"ר ומנכ"ל העמותה

במשך שנות קיומה היו לעמותה חמשה יושבי ראש.

מנכ"ל העמותה שימשו במשך השנים בהתנדבות לאחרונה אל"ם מיל' אהוד דביר. מ-21 במאי 2019, בחר הוועד המנהל בתא"ל במיל' גבי נוה, כמנכ"ל העמותה בהתנדבות לשנת 2019.

BenShushanIlanitIN3031998

יו"ר העמותה אלוף אברהם בן שושן ומנהלת אילנית פנר באספה הכללית 1998.

INAmutaStaff92001

דירקטוריון עמותת חיל הים בראשות תא"ל יוסי לוי (קצין) (במרכז) בהרמת כוסית לראש השנה, ספטמבר 2001.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ מימין לשמאל: שרה רוקח האלחוטנית, מרדכי לימון מפקד האנייה, אברהם לוכסמבורג קצין התותחנות ואריה ברק קצין הגנ"ק.
  2. ^ במרכז אלוף שלמה אראל עומד אלוף דוד בן בעש"ט
  3. ^ שעות פעילות המשרד ודרכי תקשורת

הערות שוליים

  1. ^ מי אנחנו? חזון יעדים ומטרות, באתר העמותה.
  2. ^ תגובות לכנס אנשי הטרפדות באתר משמר המורשת הימית.
  3. ^ גרשון רביד באתר משמר המורשת הימית.
אברהם בוצר

אברהם בוצר (25 ביולי 1929 - 2 ביוני 2012), כונה "צ'יטה", היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1968–1972.

אח"י משגב (ק-30)

אח"י משגב הייתה אחת משלוש הפריגטות ששירתו בחיל הים הישראלי בין השנים 1950–1960, סימנה הצבאי היה ק-30.

בנימין תלם

בנימין תלם (30 ביולי 1928 - 16 ביוני 2008) היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1972 – 1976.

המוסד לעלייה ב'

המוסד לעלייה ב' היה זרוע של ארגון ההגנה ששימש כגוף המארגן מטעם הנהגת היישוב של ההעפלה - העלייה לארץ ישראל (שהייתה בלתי חוקית על-פי חוקי המנדט הבריטי). כמו כן שימש המוסד לשם רכש נשק עבור "ההגנה" וצה"ל, כולל עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית..

חיל הים

חיל הים הישראלי הוא הזרוע הימית של צה"ל ומבצע את מרבית הפעילות בזירה הימית. בראש החיל עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים הנוכחי הוא אלוף אלי שרביט. בחודש אוקטובר 2014, קבע מפקד חיל הים, רם רוטברג, את המונח זרוע הים כשמו הרשמי של החיל.

היחידות המבצעיות בחיל הים הישראלי הן: שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), שייטת הצוללות (שייטת 7), שייטת 13, פלגות הדבורים, היחידה למשימות תת-מימיות, יחידת סנפיר להגנת נמלים ויחידת אביר הים המפעילה כלי שיט בלתי מאוישים.

בעבר היו לחיל הים גם: שייטת המשחתות, שייטת הנחתות, שייטת הטרפדות, יחידה 707, יחידת הנצלה ימית ויחידה 788 שפעלה בכנרת.

בשנת 2004 שירתו בחיל הים 6,500 חיילים שמתוכם 880 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים.

מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 5). כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של ישראל מוקצים לחיל הים.[דרוש מקור]חיל הים היה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל. עם מבצעי החיל נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית ה"איברהים אל אוול", פעולת פורט סעיד, קרב רומני, הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף אל-אוואלי במלחמת לבנון הראשונה (1982), לכידת ספינות שהובילו נשק לארגוני טרור ועוד רבים אחרים. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל.

חיל הים ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו: טיבוע המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו בשוגג טרפדות ומטוסים של צה"ל באוניית ביון אמריקאית, "ליברטי", ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאונייה מצרית. בתקרית נגרמו אבידות רבות לאנשי צי ארצות הברית.

מפקד חיל הים, עמי אילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהסחר הבינלאומי מישראל ואליה נעשה דרך הים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו העיקריים של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.

חקלאות ימית

חקלאות ימית היא סוג של חקלאות, שמתמקד בניצול אזורים המוצפים במים לגידול צמחייה ובעלי חיים. אחד הגידולים הימיים הנפוצים כיום הוא גידול דגים.

כ-2,600 חוות דגים ימיות בעולם. איטליה ונורווגיה נחשבות ליצרניות הגדולות של ציוד גידול דגה. החוות המיוצרות כיום מיועדות לחוות במפרץ סגור (מוגן סערה). תקנות חדשות בעולם מחייבות העברת כלובים ממפרצים אל הים הפתוח. גם הגופים הירוקים, תובעים איסור הקמת החוות במפרצים סגורים, עקב הנזק האקולוגי הנגרם במפרץ. תקנות חדשות בארצות-הברית מחייבות למקם חוות במרחק של 4.5 עד 300 ק"מ מהחופים. בקנדה הארגונים הירוקים נאבקים לפינוי החוות אל הים הפתוח.

יתוש (כלי שיט)

יתוש הוא כינוי למספר דגמי סירות משמר (סמ"ר) ששימשו בחיל הים הישראלי למשימות סיור במסגרת פעילות ביטחון שוטף. הסירות, תוצרת החברות יוניפלייט וברטראם שבארצות הברית, נרכשו בסוף שנות ה-60 ושימשו בעיקר לסיור במבואות הנמלים חיפה ואילת ובמשימות סיור בראש הנקרה, ימת ברדוויל, האגמים תעלת סואץ ובים המלח. עד ראשית שנות ה-80.

גוף הסירה היה עשוי מפיברגלס. חימוש הסירה כלל שני מקלעים ונשק קל. החימוש המקורי היה מקלע בראונינג 0.5 אינץ' דו קני חשמלי בסיפון הקידמי, מקלע בראונינג 0.5 אינץ' ידני ממוקם על גבי חצובה בירכתיים. חימוש נוסף היה תול"ר 84 מ"מ מדגם "קרגו" וכמו כן רובי M16 ו-AK-47. חיל הים גיוון את החימוש והוסיף אפשרות למאג כנשק עיקרי בשליטה ידנית, חרטום וירכתיים.

שלושה דגמים עיקריים שירתו כסירות משמר וזכו לשם הגנרי "יתוש":

צרעה - סירת משמר סירה קטנה ומהירה מתוצרת חברת ברטראם, קטנה מהיתוש, מונעת באמצעות מדחפים (אין לבלבלה עם הצרעה מתוצרת חברת Safe Boats, בשימוש של יחידת סנפיר). צרעות שרתו תחת פיקוד בסיס אשדוד שרתו בזי"ס - זירת ים סוף מהתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים ועד לנסיגה מסיני. לאחר הנסיגה מסיני הועברו אל ים המלח ולאחר סגירת הפעילות בים המלח הועברו למפרץ אילת. סירות "צרעה" השתתפו במבצע רביב כמלוות של נחתות הטנקים שהובילו את כח השריון אל הגדה המצרית.

יתוש - תוצרת חברת יוניפלייט, מונע באמצעות 2 מנועי דיזל 220 כוחות סוס הדוחפים סילון מים. היתושים שרתו תחת פיקוד בסיס אשדוד בימת ברדוויל מתחילת שנות ה-70 ועד לנסיגה מסיני, לאחר הנסיגה מסיני הועברו אל ים המלח ולאחר סגירת הפעילות בים המלח הועברו למפרץ אילת.

נץ - סירת משמר PBR MK II של הצבא האמריקאי שנשאה לוחמים אמריקאיים בנהרות וייטנאם והייתה גדולה מהיתוש והצרעה. לאחר מלחמת יום הכיפורים, חיל הים רכש מספר סירות על מנת שישמשו כסירות להובלת פושטים (סירות פשיטה, ספ"ט) עבור הקומנדו הימי ויחידה 707, אולם הן הופעלו כסירות משמר בפלגת הדבורים בחיפה ומשנת 1976 גם באילת. אחד מכלי השיט טובע במפרץ אילת, מול חוף אקווה ספורט, על מנת לשמש כאתר צלילה. אתר זה מוכר בשם "היתוש" עקב טעות שהשתרשה.אחד הדגמים ששירתו בחיל הים הישראלי מופיע בסרט אפוקליפסה עכשיו של הבמאי פרנסיס פורד קופולה.

להקת חיל הים

להקת חיל הים היא להקה צבאית ישראלית שפעלה בשנים‏ 1961–1975. הלהקה נמנית עם הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמו בישראל. יוצאיה מוזמנים להופיע באירועים שונים. הלהקה מופעלת כיום במתכונת צוות הווי ובידור במפגשים פנימיים בחיל הים, ובהופעות מיוחדות לגיוס תרומות לצה"ל בחו"ל.

מבצע ליידי

מבצע ליידי הוא פשיטה שביצעה שייטת 13 של חיל הים הישראלי על נמל פורט סעיד במהלך מלחמת יום הכיפורים בלילה שבין 16 ל-17 באוקטובר 1973. בפעולה הוטבעו ארבעה כלי שיט מצרים. שני לוחמים של שייטת 13 הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

מבצעי מגבית

מבצעי "מגבית" הם סדרת פעולות תקיפה שערכה שייטת 13 של חיל הים הישראלי בים סוף במהלך מלחמת יום הכיפורים. המבצעים נועדו להרתעת חיל הים המצרי ולהשמדת כלי שיט שלו שאיימו על כלי שיט ישראלים והפריעו לתוכנית הנחתת כוחות משוריינים של צה"ל בחוף המצרי של מפרץ סואץ.

הפעולות כללו חדירה תת-מימית שקטה, תקיפה באמצעות סירות נפץ וירי רקטות "לאו" מסירות מהירות. במבצעים אלו הושמדו שתי ספינות קומאר ונהרס המזח הצבאי במעגן ע'רדקה. המעגן פונה מכל כליו ושני הקומארים הנותרים עזבו את המעגן ועברו לנמל ספאגה, 60 קילומטר דרומה יותר.

מוזיאון ההעפלה וחיל הים

מוזיאון ההעפלה וחיל הים ע"ש דוד הכהן הוא מוזיאון בעיר חיפה, הסוקר את ההיסטוריה הימית הצבאית של מדינת ישראל - מימי ההעפלה - העלייה הבלתי ליגאלית לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ודרך ההיסטוריה של חיל הים הישראלי מאז הקמתו ועד ימינו.

המוזיאון קרוי על שם דוד הכהן, ממנהיגי היישוב העברי. הוקם על ידי סא"ל יוסקה אלמוג ונפתח לקהל ב-1969, הוא ממוקם סמוך למוזיאון הימי הלאומי ושייך ליחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. במוזיאון מתקיימים סיורים והדרכות מיוחדות לבני נוער במטרה להמחיש את ההיסטוריה של ההעפלה ושל חיל הים.

מספנת חיל הים

מספנת חיל הים היא מספנה המהווה גוף טכני-הנדסי של זרוע הים של צה"ל. תפקיד המספנה לתחזק את כלי השיט ולדאוג לשדרוג כלי השייט בעת הצורך. שדרוג היכולת המבצעית של כלי השיט נעשה באמצעות שילוב טכנולוגיות מתקדמות יותר בתחום המכ"ם הל"א ושינוי מבנה גוף. אחת המשימות המורכבות ביותר של המספנה היא שיפוץ מחצית החיים לצוללת, שבו מושקעות מאות אלפי שעות עבודה. כמו כן, עוסקת המספנה בקליטת כלי שיט חדש לחיל הים, המיוצר בחו"ל, מתחילה בהשלמת מערכותיו במספנת חיל הים. בנוסף, אחראית המספנה לתחזוק מערך השליטה ותחנות החוף של החיל. המספנה עוברת כל הזמן תהליכים של התייעלות בתפעול ומוכנות מבצעית. מפקדת מספנת חיל הים ובית המלאכה העיקרי ממוקמים בנמל חיפה.

מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי

מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי היו יהודים מן היישוב העברי בארץ ישראל שהתגייסו לצי המלכותי הבריטי (RN) בשנת 1942, באמצעות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, כדי לתרום למאמץ הכולל במלחמה בגרמניה הנאצית וכדי לרכוש ידע בנושאי הימאות. הימאים היו פזורים בכלי שיט ובמספנות הצי באגן הים התיכון ושירתו גם בצוללות, בטרפדות ובמשחתות.

המתנדבים לא התפרסמו במעשי גבורה ותהילה מיוחדים במינם, אך עבודת שגרתם היומיומית הצטברה בסופו של דבר למאזן הישגים מרשים אשר הטביע את חותמו על הימאות הישראלית ועל התפתחות הצי הישראלי והקמתו של חיל הים הישראלי. הם טיפחו יחסים טובים עם עמיתיהם האנגלים, קידמו יחסי אחווה והבנה הדדית וידעו לעמוד על כבודם הלאומי. הם הוכיחו עצמם בשירותם בצי כאחראים וכמסורים לתפקידיהם הרבים והמגוונים, והפיקוד האנגלי ידע להעריכם. הם התחבבו על הקהילות היהודיות בתפוצות, שימשו כשגרירים בלתי מוכתרים של המדינה שבדרך, ופעלו למען עליית יהודים ארצה.

נתן (אוניית מעפילים)

נתן הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי אנשי המוסד לעליה ב' של "ההגנה". האונייה הפליגה פעמיים אל חופי ארץ ישראל.

פעולת פורט סעיד (1967)

פעולת פורט סעיד הייתה פשיטה שבוצעה בלילה הראשון של מלחמת ששת הימים על ידי לוחמי שייטת 13 שחדרו לנמל פורט סעיד במצרים על גבי "חזירים" במטרה לפגוע בכוחות ימיים מצריים שבו. כוח הצוללים סקר מקרוב את בריכות העגינה בנמל ולא מצא כלי שיט מצריים. הכוח הצליח להתחמק ממערכת ההגנה, יצא מהנמל ונאסף. מפגש בין טרפדות של חיל הים הישראלי לספינות טילים מצריות מדגם "אוסה" הבריח אותן לנמל.

קזבק (אוניית מעפילים)

קַזְבֵּק הייתה אוניית מעפילים שנשאה על סיפונה כ-750 מעפילים מקונסטנצה, רומניה לאיסטנבול, טורקיה בחודש יולי 1944.

קרב לטקיה

קרב לטקיה הוא קרב ימי שנערך מול חופי סוריה בתחילת מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 1973, בין חיל הים הישראלי לבין חיל הים הסורי, והסתיים בניצחון ישראלי מכריע. זה היה קרב טילי ים-ים הראשון בעולם.

שייטת 13

שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס עתלית, והיא כפופה ישירות למפקד חיל הים. מפקד השייטת הוא קצין ים בדרגת אלוף-משנה.

נוסף על סוגי הלוחמה האופייניים לקומנדו ימי, בפרט פעולות המצריכות נחיתה מהים, פעולות חבלה בכלי שיט והשתלטות על כלי שיט, מאומנים לוחמי היחידה בפאסט-רופ (השתלשלות בחבלים ממסוקי סער) ובכל צורות לוחמת היבשה. השייטת מפעילה צלפים ומשתתפת בלחימה יבשתית טיפוסית ללוחמי חיל רגלים (כך למשל, בזמן האינתיפאדה השנייה השתתפו לוחמי השייטת במספר רב של פשיטות, פעולות ומבצעי מעצר בשטחי יהודה ושומרון כנגד פעילי טרור). בעשורים האחרונים המוניטין של שייטת 13 עלה באופן ניכר וכיום היא נחשבת לאחת מיחידות הקומנדו הטובות ביותר בצה"ל, ולאחת מיחידות הכוחות המיוחדים הטובות בעולם. נכון ל-2019 זכתה היחידה ב-6 ציונים לשבח מטעם הרמטכ"ל.

היחידה משתתפת באימונים משותפים עם יחידות מקבילות מצבאות זרים, כמו אריות הים של צי ארצות הברית (Navy Seals) וה-SBS הבריטית.

מוטו היחידה: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם" חובר בידי פסיכולוג השייטת, ד"ר בני שליט.

דרגה במיל' ושם תקופת כהונה פעילות מיוחדת תמונה
אלוף בנימין תלם 1987 עד 1996
Bini Telem 2
אלוף אברהם בן שושן 1997 עד
BenShushan3031998
תא"ל יוסי לוי חידוש בטאון 'בין גלים' מפגשי ים עסקים
אל"ם זאב ינובסקי מפגש כלל יוצאי חיל הים
אלוף דוד בן בעש"ט נוכחי
DuduBBaashat2018

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.