עמותה

בישראל, עמותה היא סוג של תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית), ונרשמו בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן. פעולתן של עמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות, תש"ם-1980. לפני שחוקק חוק העמותות, בתחילת שנות ה-80, המבנה התאגידי הדומה לעמותה היה אגודה עות'מאנית ("אגודה"). העמותות נכללות "במגזר השלישי" להבדיל מהעסקי והציבורי. נכון ל-2014 רשומות בישראל כ-33,000 עמותות רשומות, כ-15 אלף מהן פעילות. לצידן רשומות בישראל כ-900 חברות לתועלת הציבור. בכל שנה נרשמות כ-1,500–2,000 עמותות חדשות בממוצע.

מאפייני עמותה ישראלית

קיימים שלשה כללים מרכזיים אשר מבחינים בין המוסד המשפטי עמותה לבין תאגידים אחרים:

  1. פעילות במסגרת המטרות המוצהרות בתקנון בלבד.
  2. איסור על חלוקת רווחים (אין מניעה לצבירה מסוימת של נכסים על ידי העמותה, אך אלה צריכים להיות מיועדים לקידום מטרותיה ולא לחלוקה לחבריה או עובדיה).
  3. חברות אישית בעמותה שלא ניתן להעבירה, ולא מקנה לחבר זכויות קנייניות בעמותה.

תהליך הרישום

על מנת להירשם כעמותה על המייסדים לחתום על תצהיר בפני עורך דין המעיד על נכונותם לייסד עמותה. בנוסף לתצהיר יש לצרף תקנון אשר מפרט את דרך התנהלות העמותה וכן מציין את מטרות העמותה. לשלב זה חשיבות רבה בהמשך, שכן כל שינוי עתידי בתקנון מצריך קיומה של ישיבה מיוחדת (אספה כללית של כלל חברי העמותה) ואישור של רשם העמותות, ושינוי מטרות מצריך אישור של בית משפט. בנוסף לתצהיר המייסדים ותקנון העמותה יש לשלם אגרת רישום ולמלא טופס רישום עמותה הניתן על ידי משרד המשפטים. כלל הטפסים מוגשים ליחידת רשם העמותות אשר בוחנת את הבקשה ומחליטה על רישומה או אי-רישומה של העמותה. פרק הזמן הממוצע לאישור בקשת רישום מיום מסירת המסמכים הוא כ-3 חודשים.

מוסדות בעמותה

כל עמותה רשומה (ע"ר) חייבת, מכוח חוק העמותות, להקים את שלשת הגופים הבאים:

  • אספה כללית - כינוס של כלל חברי העמותה. לפי החוק יש לכנס אספה כללית לפחות אחת לשנה. האספה הכללית היא מעין "הרשות המחוקקת" של העמותה. אספה כללית מוסמכת לבצע שינויים בתקנון העמותה, להחליט על שינוי שם העמותה, לבחור את חברי הוועד וחברי ועדת הביקורת, להחליט על שינוי מטרות העמותה, מינוי רואה חשבון, הוצאת חברים מתוך העמותה וכן להחליט על פירוק העמותה. לכל חבר עמותה יש קול אחד באספה הכללית.
  • ועד מנהל - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר מנהלים את פעילות העמותה. ועד מנהל בעמותה מקביל בתפקידו לדירקטוריון בחברה. חברי הוועד המנהל אינם מקבלים שכר, והם מהווים את המנהיגות המתנדבת של העמותה אשר תפקידה בין היתר ליישם את החלטות האספה הכללית, לקבוע את מדיניות העמותה בכפוף להחלטות האספה הכללית. תפקידי הוועד המנהל מתחלקים לשני אשכולות: אשכול הפיקוח ואשכול המנהיגות. אשכול הפיקוח כולל את התפקידים הבאים: אישור תוכנית עבודה ותקציב, קביעת עקרונות למימון, בקרה תקופתית על פעילות העמותה - תכנון מול ביצוע, מינוי, הערכה ופיטורין של מנכ"ל העמותה והצוות הבכיר ואישור הדוח הכספי והבאתו לאספה הכללית. אשכול המנהיגות כולל ניסוח החזון והתווית התוכנית האסטרטגית של הארגון, השתתפות במאמץ גיוס המשאבים לארגון (כולל תרומה אישית של חברי הוועד), ייצוג הארגון מול קובעי מדיניות, תורמים ואחרים וחניכה וליווי של חברי ועד מנהל חדשים. בעמותות בהן אין צוות שכיר הוועד המנהל עוסק גם בניהול השוטף של העמותה. כאחראי גם על הצד הביצועי, הוועד אחראי על כתיבת תוכניות העבודה, תכנון התקציב ועוד. אשכול הבקרה בתפקידי הבקרה בעמותות ללא צוות שכיר הוא מורכב יותר לביצוע.
  • ועדת ביקורת - קבוצה של שניים או יותר מחברי העמותה אשר תפקידם לבקר את התנהלות העמותה ותקינותה בכל ההיבטים של פעילותה, לבדוק את העמותה ביחס ליעדיה, לעקוב אחרי יישום ההחלטות של האספה הכללית, ולהציע לחברי הוועד המנהל תיקוני ליקויים. על הוועד יש להוציא דוח ביקורת לפחות אחת לשנה. עמותה רשאית למנות רואה חשבון כגוף מבקר במקום ועדת ביקורת. רואה חשבון זה אינו יכול להיות רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של העמותה.

עמותה רשאית לייסד מוסדות נוספים, אך עליה להסדיר דבר זה בתקנונה.

לא כל אדם יכול להתמנות לחבר ועד (מנהל או ביקורת). ההגבלות העיקריות בעניין שיהיה חבר עמותה, מעל גיל 18, לא אדם שהוכרז כפסול דין, או פושט רגל, וכן לא אדם שהורשע במספר עבירות שצוינו בחוק, או בעבירה שיש עמה קלון, על פי דעת היועץ המשפטי לממשלה.

אדם הנותן שירותים בשכר לעמותה שלא עקב תפקידו כחבר ועד (מנהל או ביקורת), אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה. ולכן חבר ועד איננו יכול להיות עובד בעמותה, נותן שירות כקבלן, או כל פעילות שבעטיה יקבל החבר כל תמורה מהעמותה. חברי ועד רשאים לקבל גמול ישיבה בגין השתתפותם בישיבות הוועד והחזר הוצאות כחברי ועד בכפוף להגבלות שבתקנות[1].

אישור ניהול תקין

בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל שעל עמותה לקבל אישור ניהול תקין מרשם העמותות לפני שתוכל לקבל תמיכה מהמדינה (כספי תמיכות, הקצאת מבנים וכיוצא בזה).[2] על מנת לקבל אישור ניהול תקין נדרשת העמותה לעמוד בדרישות מחמירות יותר מאשר הדרישות הקיימות בחוק העמותות, ועיקרן התנהלות כספית הדוקה יותר, היעדר ניגוד עניינים והחלת נורמות מסוימות מהתחום הציבורי גם על העמותה, כדוגמת איסור אפליה.[3] בפועל, רוב העמותות הרשומות בישראל אינן מחזיקות באישור זה.

דיווח שנתי

במסגרת היות העמותה תאגיד רשום כחוק, היא נדרשת להגיש לפחות אחת לשנה דין וחשבון על פעילותה לרשם העמותות. החוק מחייב בהגשת דו"ח כספי המפרט את מצבה הכלכלי של העמותה אחת לשנה (כאשר הדו"ח מתייחס לשנת הכספים שהסתיימה), דו"ח מילולי המפרט את עיקר פעילות העמותה בשנה הקודמת להגשת הדו"ח וכן פרוטוקולים מהישיבות והדיונים של מוסדות העמותה- הוועד המנהל, ועדת הביקורת והאסיפה הכללית. כלל הדיווחים פתוחים לעיון הציבור במשרדי רשם העמותות בירושלים. כמו כן נדרשת כל עמותה לשלם אגרה שנתית על המשך פעילותה, או לחלופין לספק תצהיר על פטור מאגרה (לעמותות שאינן משלמות שכר ו/או מלגות ומחזורן הכספי אינה עולה על 300,000 ש"ח).[4]

ניהול פיננסי

עמותה חייבת לנהל מערכת חשבונות שבה נרשמות הכנסותיה והוצאותיה. בעמותות ישנן כאלה שפעילותן הכספית מצומצמת ביותר ואף אפסית (עיקר הפעילות בהן מבוסס על הזמן שתורמים חברי העמותה), וכאלה שמחזורן מגיע למאות מיליוני ש"ח. האחריות על הניהול הפיננסי של העמותה מוטלת על חברי הוועד המנהל (וחברי הוועד הם אלה שחותמים על הדו"חות הכספיים של העמותה מדי שנה), אך גם על ועדת הביקורת שתוודא שהניהול נעשה על פי חוק ועל פי תקנון העמותה והנחיות פנימיות אחרות של העמותה, במידה וקיימות כאלה.

עריכת הדו"חות הכספיים השנתיים של העמותה מוטלת על הוועד המנהל ולצורך זה הוא רשאי להיעזר בשירותיו של רואה חשבון. בעמותות שמחזורן העסקי עולה על מיליון ש"ח קיימת חובה למנות רואה חשבון לביקור הדו"חות הכספיים. לרשם העמותות יש כללים מסוימים לגבי ההתנהלות הפיננסית ותשלומי משכורות, אבל אין שם הגדרות קונקרטיות כמו בשכר במנהל הציבורי. ועדה ציבורית בראשות יורם ארידור שפעלה בשנת 2005, הגישה בין שורת ההמלצות שלה לניהול גופים ציבוריים, המלצה ששכר הבכירים בעמותה לא יעלה על פי 1.5 משכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי. בשנת 2012 עלתה הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש, שלפיה לא יעלה שכר מנהל בעמותה ציבורית (המקבלת תקציב מהמדינה) מפי ארבעה מהשכר הממוצע במשק. ההצעות לא אושרו. בסוף שנת 2013, הקים שר האוצר לשעבר יאיר לפיד את ועדת פריש במטרה להביא לייעול ולניהול תקין של מערכת מוסדות הציבור בישראל, שאחת מהמלצותיה הייתה ששכר מנהל בעמותה ציבורית לא יעלה על שכר של מנכ"ל משרד ממשלתי,[5] אולם המלצות הוועדה לא מומשו.

הכנסות

מקורות המימון של העמותות הם:

  • מימון ציבורי - מענקים וחוזים ממשלתיים, במסגרת תקציב המדינה, ומרשויות מקומיות. מענקים או תמיכות בשמם הממשלתי הם סכומי כסף המוענקים לעמותות שהגישו בקשות תמיכה ועמדו בקריטריונים מסוימים. חוזים ממשלתיים - ייתכן בדרך של מכרז ציבורי או של הכרה כספק יחיד - אשר מטרתם אספקת שירותים במקום משרדי הממשלה. המימון הציבורי מהווה כשני שלישים (בערך) ממקור ההכנסה של העמותות[דרוש מקור]. תמיכה זו ניתנת לעיתים כתוצאה ממיקור חוץ (פעולות שבוצעו בעבר על ידי משרדי הממשלה מבוצעות כעת על ידי עמותות שונות), לעמותות הפועלות בתחומים שהמדינה מבקשת לעודד. התמיכה ניתנת בהתאם לקריטריונים שונים הקבועים בתקנות - חלקם איכותיים וחלקם כמותיים. זוהי תמיכה שוויונית ושקופה.
  • דמי חבר - תשלום שמשלמים חברי העמותה בגין חברותם, במידה והעמותה הגדירה תשלום מעין זה. תשלום זה לעיתים אחיד לכל החברים, ולעיתים תלוי במאפיין של החבר.
  • הכנסה עצמית - ההכנסות שמייצרות העמותות עצמן, כגון הכנסות מנכסים ותשלומים מלקוחות ומצרכני מוצרים/שירותים של העמותה. למשל בבתי חולים שהנן עמותות, החלק העיקרי של מחזורן הכספי נובע מהכנסות על שירותים רפואיים.
  • תרומות - יחידים, ארגונים עסקיים וקרנות התורמים לעמותות השונות. תרומה לרבות מהעמותות מעניקה לתורם זיכוי ממס הכנסה בסך 35% מסכום התרומה, לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, זיכוי המהווה תמריץ מס. בדו"ח שמגישה העמותה לרשם העמותות עליה להציג בנפרד תרומות שמקורן בישות מדינית זרה.

סכום התקבולים מכל מקור וסוג, שהתקבלו במשך שנה, הוא המחזור של העמותה.

הוצאות

הרכב ההוצאות של העמותה תלוי במאפייני פעילותה. מרכיבי הוצאה כלליים:

  • הוצאות פעילות: עלויות המשמשות את העמותה לקידום מטרותיה כגון רכישת ציוד, קיום אירועים מיוחדים, הפעלת פרויקטים שונים, משכורת לאנשי מקצוע הפועלים בתחום מטרות העמותה, כמו רופאים בעמותה של בית חולים, או עורכי דין בעמותה משפטית וכדומה. הוצאות אלו אמורות להיות החלק העיקרי של מחזור הכספים בעמותה תקינה.
  • הוצאות תפעוליות: תשלום למנכ"ל העמותה, מזכירה, דמי שכירות (או הוצאות הקמה ותחזוקה) למבנים המשמשים את העמותה, עלויות תפעול של מבנים אלה, והוצאות תפעוליות נוספות (ציוד משרדי, אתר אינטרנט, פרסום וכדומה). הוצאות אלו בעמותות נקראות הוצאות הנהלה וכלליות. ישנה הגבלה על אחוז ההוצאה התפעולית מכלל מחזור הכספים של העמותה, כאשר האחוז המרבי הוא לעמותה קטנה ועומד על רף של עד 22% ממחזור הכספים. ככל שמחזור הכספים גדול יותר העמותה נדרשת להוציא אחוז נמוך יותר על הוצאות תפעול.
  • גמול לחברי ועד העמותה, על פעילותם במוסדות העמותה, על פי השתתפות בישיבות. תקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), תשס"ט-2009 קובעות את הגמול המרבי, כפונקציה עולה של המחזור של העמותה. עם זאת, אין חובה לשלם גמול לחברי הוועדות על תפקידם ובפועל רוב העמותות מגייסות אנשים לתפקידים אלה על בסיס התנדבותי.
  • שכר: הוצאה זו אינה קיימת בעמותה המבוססת כולה על מתנדבים, אך פעמים רבות גם עמותה שעיקר פעילותה מבוסס על מתנדבים זקוקה לגרעין של עובדים בשכר. במקרים שבהם שירותי העמותה מצריכים עבודה מקצועית בהיקף נרחב (כגון עמותה המעניקה טיפול רפואי), יהיו מרבית הפעילים בה שכירים ולא מתנדבים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דוד א' פרנקל, דיני עמותות בישראל, מהדורה שנייה, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, 2012.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי סעיף 33 לחוק העמותות
  2. ^ החלטות ממשלת ישראל בדבר אישור ניהול תקין
  3. ^ בקשה לאישור ניהול תקין, באתר של רשות התאגידים
  4. ^ רישום עמותה, באתר רשות התאגידים
  5. ^ מוטי בסוק, לפיד יבחן: שכר מנהל בעמותה ציבורית לא יעלה על שכר של מנכ"ל משרד ממשלתי, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2014
אימוץ

אימוץ הוא הליך המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד לאנשים אחרים. הליך האימוץ מחייב את המאמץ לגדל את הילד המאומץ בפועל והוא מתאפשר אחרי שהאנשים להם נולד הילד, איבדו את הזכויות החוקיות עליו או נפטרו. אימוץ יכול להיעשות על ידי זוג שהילד מצטרף אל משפחתם, על ידי מבוגר שמקים משפחה חד הורית או על ידי בן זוג חדש של מי שכבר יש לו ילדים, לדוגמה, גבר שהתחתן עם אלמנה ומאמץ את ילדיה.

למרות העדר תהליך של הריון מצד בני הזוג המְאמְצים ביחס למאומץ - נהוג בעברית המודרנית (וכך ננהג גם כאן) לכנות את האדם המאמץ בשם "הורה" מאמץ, וזאת משום שבתום תהליך האימוץ - אין הבדל בין יחסו החוקי של ילד מאומץ כלפי האדם המאמץ אותו - לבין יחסו החוקי של ילד ביולוגי כלפי הורהו הביולוגי (אם לא ויתר על זכויותיו כלפי ילדו).

במדינות שונות חוקים שונים לאימוץ ולתהליכים שלאחר האימוץ. בחלק מהמדינות נהוג אימוץ "סגור", שבו נמנע כל מגע בין הילד המאומץ (שלעיתים אף אינו יודע שהוא מאומץ) לבין הוריו הביולוגיים (האנשים להם הוא נולד). במדינות אחרות יש דרגות שונות של "פתיחות", המאפשרת מידה מסוימת של קשר בין הילד לבין הוריו הביולוגיים.

בישראל מוסדר אימוץ ילדים בחוק אימוץ ילדים התשמ"א-1981.

אנימלס

עמותת אנימלס (עד 2018 נקראה אנונימוס לזכויות בעלי חיים, או בקיצור אנונימוס) היא עמותה ישראלית לזכויות בעלי חיים, הנאבקת נגד פגיעה בבעלי חיים במשקים תעשייתיים. אנימלס פועלת בכמה מישורים: תחקירים ותיעוד, חקיקה ומדיניות, קמפיינים ציבוריים, חינוך והסברה, עידוד אורח חיים המתחשב בבעלי-חיים וקידום תזונה מהצומח. ההישג הידוע ביותר של העמותה הוא הפסקת פיטום האווזים והברווזים בישראל, לאחר קמפיין אינטנסיבי שכלל מחאה ציבורית רחבה ומהלכים משפטיים ופוליטיים.

העמותה נרשמה ב-17 באפריל 1994 בשם "עמותת אנונימוס", לאחר שפעלה כמה שנים קודם לכן כקבוצה לא רשמית. שמה המקורי של העמותה, "אנונימוס", נבחר כהזדהות עם אלמוניותם של בעלי-החיים המנוצלים במשקים התעשייתיים. ב-16 באוקטובר 2018 שינתה העמותה את שמה ל"אנימלס" (באנגלית: Animals, שפירושה "בעלי חיים"). באנגלית נקראת העמותה Animals Now.

ארגון רבני צהר

ארגון רבני צֹהר או צֹהר - חלון בין העולמות הוא איגוד של כ-800 רבנים אורתודוקסיים מהציונות הדתית, שמטרתו היא גישור הפערים בין דתיים לחילוניים בישראל. העמותה הוקמה לאחר רצח יצחק רבין בשנת 1995. העמותה נתמכת על ידי קרן אבי חי.

פעילות העמותה מכוונת לכל הציבור היהודי בישראל. הפעילות כוללת עריכת חופות, הדרכת חתנים וכלות, הוצאה לאור של כתב עת, ארגון כנסים, שבתות וימי עיון העוסקים בבעיות השעה וארגון תפילות משותפות לדתיים ולחילוניים.

יושב ראש העמותה הוא הרב דוד סתיו, רב היישוב שוהם. הרב יעקב אריאל כיהן כנשיא צהר עד שנת 2013, ופרש תוך ביקורת על עמדות הארגון.

אתר הנצחה

אתר הנצחה הוא אתר או מקום שמיועד להנצחת אירוע או קבוצת אנשים. באתרי הנצחה ניתן למצוא בדרך כלל אחד או יותר מהאלמנטים הבאים: אנדרטה, מרכז מידע, מוזיאון, משרדים של עמותה המנהלת את האתר, אודיטוריום, אמפיתיאטרון, רחבה לעריכת טקסים, ועוד סממנים הקשורים למושא ההנצחה.

אתרי הנצחה יכולים להיות לאומיים ומורכבים מאוד (למשל, יד ושם), יכולים להיות אתרים שבאחריות עמותה (למשל יד לשריון). קיימים אתרי הנצחה, בדרך כלל קטנים יותר, להנצחת יחידים - אתרים כאלו מוקמים על פי רוב ביוזמת משפחת המונצח (למשל מצפה רן). בישראל, אתרי הנצחה ממלכתיים נקבעים על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. אתרי הנצחה רבים נבחרים בשל הקשר שלהם לנושא המונצח. כך קיימים אתרי הנצחה לקרבות במקום בו התרחש הקרב או מקום משמעותי לקרב, ואתרי הנצחה לקבוצות אנשים במקום הקשור אליהם.

בת קול - ארגון לסביות דתיות

בת-קול - ארגון לסביות דתיות הוא עמותה המקיימת מסגרת של תמיכה ושל ערבות הדדית לנשים המבקשות לשלב בין שני חלקים בזהותן העצמית והחברתית - היותן לסביות מחד והיותן דתיות מאידך. הארגון מקדם חינוך לסובלנות ולשוויון בחברה הדתית, מתוך מטרה לאפשר ללסביות דתיות ולבני משפחותיהן לחיות חיים מספקים של כבוד ושותפות בתוך החברה הדתית.

דירקטוריון

דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו. הוא גם מפקח על הדרך לעמידה ביעדים אלה והגשמתם.

ההתאחדות לכדורגל בישראל

ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה, המאגדת למעלה מ-1,000 קבוצות כדורגל ישראליות ואחראית על הליגות השונות, בהן ליגת העל בכדורגל לגברים ולנשים, משחקי הגביע השונים, נבחרת ישראל בכדורגל לגברים ונשים והנבחרות הצעירות, ובנוסף על איגוד השופטים ושיבוצים במשחקים כמו גם איגוד המאמנים בישראל. מקום מושבה של ההתאחדות לכדורגל הוא אצטדיון רמת גן.

החברה להגנת הטבע

החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה (ללא כוונת רווח) הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם. החברה להגנת הטבע היא עמותה ציבורית, הפועלת שלא למטרת רווח (מלכ"ר) וייעודה שמירה על הסביבה, על ערכי הטבע והנוף, ועל המורשת ההיסטורית-תרבותית של האדם בישראל. החברה זכתה בפרס ישראל בשנת 1980 על תרומה מיוחדת לטובת המדינה והחברה בכללה.

בעשור השני של המאה ה-21, חברים בחברה להגנת הטבע למעלה מ-65,000 יחידים ומשפחות.

סמליל הארגון הוא אירוס מקבוצת אירוסי הגלבוע, הנושא עמו משמעות כפולה: ייחודו של הטבע בארץ, שכן אירוסים אלה ייחודיים לארץ ישראל, והחשיבות בשמירה על ערכי טבע אלה.

הליקון (עמותה)

הליקון היא עמותה לקידום השירה בישראל, שהוקמה בשנת 1990 על ידי אמיר אור (אביאל) ואירית סלע, וכן כתב עת והוצאת ספרים הפועלים במסגרת העמותה.

מטרות העמותה הן: להנחיל את תרבות השירה בישראל, לקרב קהלים חדשים אל השירה ואת השירה אליהם, לתת במה קבועה והולמת למשוררים ושירתם, לטפח את דור העתיד של השירה ולשלב את השירה במסגרת החינוך והתרבות המקומית.

בשנת 2011 פרש אמיר אור מתפקיד העורך הראשי בעמותה ומנהל בית הספר לשירה. דרור בורשטיין החליף את אור בתפקיד עורך כתב העת

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונרשמה כגוף עצמאי.

הפורום החיפאי לקהילת הלהט"ב

הפורום החיפאי לקהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) היה עמותה שנתנה מענה לצרכים חברתיים, תרבותיים, משפטיים ופוליטיים של הקהילה הגאה בחיפה ובצפון במשך למעלה מעשור, בין השנים 1999–2012.

הארגון הוקם בשנת 1999 במקביל לסגירת סניף אגודת הלהט"ב בחיפה ונרשם כעמותה רשומה ב-17 בנובמבר 2002. ב-13 ביוני שנה זו נחנך משכן הפורום החיפאי בשכונת הדר הכרמל במעמד ראש העירייה עמרם מצנע, חברי כנסת וחברי מועצת העירייה. בית הפורום הוענק לקהילה על ידי מרכז חינוך ליאו באק, המזוהה עם התנועה הרפורמית. בתחילת שנת 2012 הופסקה תמיכתו של מרכז חינוך ליאו באק בבית הפורום. בשל כך החל הארגון לחפש אחר מקום פעילות חדש ומקורות סיוע ותמיכה, אך משלא הצליח בכך החליט על פעילות בהיקף מצומצם. עם זאת, בשל הקשיים שהלכו והצטברו בנוגע להמשך פעילותו, בחודש אוקטובר אותה שנה נערכה אספת חירום. באספה שנערכה החליטו חברי הפורום החיפאי על פירוקו.

הפורום החיפאי לקהילת הלהט"ב פעל במשך השנים לקידום שוויון זכויות לחברי הקהילה ברמות המקומית והארצית, ומתן מענה לצרכים השונים של הקהילה. הארגון דגל בשוויון זכויות חברתי, חוקתי ותרבותי מלא בסוגיות של מין, מגדר ונטייה מינית.

בשנים 2012–2015 שלאחר פירוקו הוסיפו לפעול ארגונים גאים אחרים בעיר. תחת מסגרת שכונתה "קואליציית ארגוני הגאווה של חיפה" הם נקטו שיתופי פעולה, שעיקרם היה המשך תכנון וארגון מצעדי הגאווה בעיר וכן גיבוש מודל עבודה ייצוגי רשמי שיבוא בקשר מתמשך עם העירייה.

במהלך השנים 2015–2016, הפעילות והפעילים שהרכיבו את "קואליציית ארגוני הגאווה של חיפה" החליטו למסד את פעילותם המשותפת במבנה ארגוני של עמותה, ולצורך כך במהלך מוסכם לקחו לידיהן את עמותת שישה צבעים, ושם העמותה עודכן לעמותת הקשת החיפאית.

בשנת 2015 החלו מגעים מחודשים עם עיריית חיפה. בהבנות שהושגו מול העירייה על ידי נציגי אגודת הלהט"ב ועמותת הקשת החיפאית, הוחלט על הקמת מרכז לקהילה הגאה בחיפה. ב-1 ביוני 2017 נחנך בית הקהילות לגאווה וסובלנות בחיפה.

ויקימדיה ישראל

"ויקימדיה ישראל" היא עמותה ישראלית הפועלת בשיתוף פעולה עם קרן ויקימדיה הבינלאומית לקידום הידע וההשכלה בישראל באמצעות איסופם, יצירתם והפצתם של תכנים חופשיים ובאמצעות יצירת מיזמים להקלת הגישה למאגרי מידע.

בראשות העמותה עומד ועד מנהל הנבחר על ידי אספת החברים. בוועד מכהנים מספר עורכי ויקיפדיה ותיקים, פעילי מיזמי ויקימדיה אחרים וכן אנשי מפתח בתחום המידע והאינטרנט, כמו פרופסור שיזף רפאלי ופרופסור קרין נהון. יושב ראש הוועד הוא איציק אדרי ומנכ"לית העמותה היא מיכל לסטר.

מכון דוידסון לחינוך מדעי

מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, הוא עמותה שמטרתה לפתח ולקדם את החינוך המדעי בישראל. המכון עוסק בשיפור החינוך המתמטי והמדעי, בהרחבת השימוש בטכנולוגיות מתקדמות למטרות חינוכיות, בהנגשת המדע לציבור הרחב ובכל משימה אחרת בתחום החינוך המדעי שבה הוא עשוי לתרום תרומה משמעותית. בכל אחד מהתחומים האלה מתרכז מכון דוידסון במספר מוגבל של משימות הנבחרות בקפידה, שבהן תרומתו תוכל להיות ייחודית ומהותית. חלק ניכר מהפעילות נשען על התשתית המדעית והאינטלקטואלית של מכון ויצמן ומדעניו.

מכון דוידסון הוקם בקמפוס מכון ויצמן למדע ברחובות בשנת 1999, בעזרת תרומתו של ויליאם (ביל) דוידסון (1922–2009) מדטרויט, ארצות הברית. המכון החל להפעיל תוכניות חינוכיות בשנת 2002. בנובמבר 2007 אוחדו פעילויותיו עם מסגרות אחרות של פעילות חינוכית מטעם מכון ויצמן למדע, כך שכיום פעילויות אלו מתבצעות במסגרת מכון דוידסון. בראש מכון דוידסון עומד ועד מנהל שחברים בו מדענים ממכון ויצמן ואנשי תעשייה וציבור. היו"ר הראשון היה פרופ' חיים הררי, שהיה אז נשיא מכון ויצמן למדע. יו"ר הוועד המנהל כיום הוא פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן. מנכ"לית מכון דוידסון היא ד"ר ליאת בן-דוד.

המכון עוסק בטיפוח ובשיפור של החינוך המדעי בישראל, ופועל להנגשה של המדע בכלל, ושל עשייה עדכנית בחזית המדע בפרט, לציבור כולו – ילדים, בני נוער ומבוגרים. זאת על ידי הדגשת הרלוונטיות של המדע לחיי היום-יום, הנחלת ידע, מיומנויות וגישה מדעית ברמה גבוהה, ופיתוח חשיבה ביקורתית, סקרנות, יצירתיות וקבלת החלטות על בסיס מושכל. נוסף על כך, מכון דוידסון פעיל בחינוך המדעי גם בזירה הבינלאומית.

מגוון פעילויות המכון מתקיים בעיקרו בשני מתחמים בקמפוס מכון ויצמן למדע ברחובות, הכוללים אולמות הרצאה, מעבדות, כיתות לימוד, מרחבי פעילות ואת מוזיאון גן המדע על שם קלור. מכון דוידסון פועל גם מחוץ לקמפוס רחובות, במקומות שונים ברחבי הארץ, ומפעיל מגוון עצום של תוכניות במרחב הדיגיטלי (בעברית, בערבית ובאנגלית). כל הפעילויות עוסקות במגוון תחומי המדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי כדור הארץ, מדעי החלל, נוירוביולוגיה, מתמטיקה ועוד), ומדעני מכון ויצמן למדע, כמו גם מומחים לחינוך מדעי ופדגוגיה, מעורבים בהן מרמת הפיתוח ועד רמת היישום. התוכניות כוללות השתלמויות מורים, תוכניות לתלמידים, תוכניות בלתי שגרתיות לתלמידים בסיכון ולתלמידים בעלי הישגים נמוכים ותוכניות המיועדות לקהל המתעניינים במדעים.

מעברים (עמותה)

ארגון מעברים - שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית הוא עמותה רשומה ישראלית הפועל למען קידום תהליכים רחבים לחופש מגדרי ושינוי חברתי לחברות הקהילה הטרנסג'נדרית ולחבריה, ומעניק תמיכה וסיוע לחברי הקהילה בעניינים שונים.הארגון הוקם בשנת 2014 כגלגול של ארגון בשם "אדם לאדם - הזדמנות לתת". משרד הארגון ממוקם במרכז הגאה בגן מאיר.

מרכז הספר והספריות בישראל

מרכז הספר והספריות בישראל (בעבר, "מרכז ההדרכה לספריות בישראל" ועוד קודם לכן, "מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות") הוא שמה של עמותה הפועלת לקידום וטיפוח הספריות, הספרנות בכלל, המידענות ותרבות הספר והקריאה בישראל. המרכז פועל כגוף עצמאי המתמחה במתן שירות מקצועי לספריות, לספרנים, לעוסקים בתחום המידע ולענף המוציאים לאור בישראל. בנוסף, יוזם המרכז מפעלי ספרות לעידוד היצירה הספרותית והיוצרים בישראל, המצויים במרכז השיח התרבותי בארץ.

סנונית (עמותה)

עמותת סנונית מקדמת את החינוך המתוקשב בישראל באמצעות שילוב מיטבי של הטכנולוגיה בתהליכי הוראה, למידה והערכה ומתמחה בפיתוח מוצרי תוכן חינוכי מתוקשב למערכת החינוך ולשעות הפנאי. סנונית שואפת לרתום את הפוטנציאל החינוכי המשמעותי שיש בטכנולוגיה בכדי להשפיע באופן מהותי על תהליכי הלמידה במאה ה-21. במטרה ליצור תהליך למידה משמעותי, מהנה וחדשני, שמותאם לצרכיו של הלומד, למטרותיו וליכולותיו. לעמותה מגוון פרויקטים שמגיעים לאלפי לומדים עצמאיים ולמסגרות החינוך השונות.

העמותה ממוקמת בירושלים בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, ומעסיקה כ-40 עובדים נכון לשנת 2019, לרובם תארים מתקדמים במגוון מקצועות הלימוד והקריאייטיב. עמותת סנונית הוקמה בשנת 1994, כמיזם של האוניברסיטה העברית על ידי פרופ' נאווה בן צבי ומר דודו רשתי, בימים בהם עולם האינטרנט היה בראשיתו. בקיץ 1999 הפכה סנונית לעמותה עצמאית ללא כוונות רווח, מיסודם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשפחת ניר ובברלי ברקת. מנכ"לית העמותה החל משנת 2011 היא רויטל רובין.

עמותת אלע"ד

עמותת אלע"ד (ראשי תיבות של "אל עיר דוד") היא עמותה ישראלית הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים, ביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד שבסילואן ובאזורים הסמוכים. העמותה פועלת להשגת מטרותיה על ידי תיירות, חינוך ומחקר, חפירות ארכאולוגיות, רכישת בתים וקרקעות מתושבי סילוואן, או שכירתם מחברת עמידר, על מנת לשכן בהם יהודים. רוב הפעילות התקיימה עד שנות האלפיים בגן הלאומי עיר דוד, השייך לרשות הטבע והגנים ומופעל על ידי העמותה. מאז התרחבה הפעילות התיירותית והחינוכית באגן הקדוש גם להר הזיתים ולרכס ארמון הנציב. מייסד העמותה, דוד בארי, הוא זוכה פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ז בשל פעילותו זו.

עמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל

עמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל היא עמותה שמטרתה קידום נשים למוקדי קבלת ההחלטות בישראל. העמותה פועלת להגדלת מספר הנשים המתמודדות והנבחרות לכנסת ולרשויות המקומיות וכן לקידום נשים לתפקידי ניהול בכירים, לדירקטוריונים ועוד. העמותה הוקמה בשנת 2000 בידי מיכל יודין. היא פועלת בשיתוף משרדי הממשלה, מרכז השלטון המקומי, מוסדות אקדמיים, רשויות מקומיות ושותפים מהמגזר השלישי והעסקי. "כוח נשים היא עמותה א-מפלגתית, והיחידה שפעילותה מתמקדת בקידום נשים לצמרת קבלת ההחלטות בישראל, בדגש על הזירה הציבורית והפוליטית."

תאגיד

תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל אישיות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מעובדיה או חבריה (תופעה המכונה "תכונת האישיות המשפטית הנפרדת"). ככזה התאגיד כשר לבצע פעולות משפטיות ולשאת בהתחייבויות משפטיות, כאילו היה אדם. התאגיד כפוף לחוקים ולתקנות המיוחדים לסוג התאגידים אליו הוא משתייך. מכלול הדינים העוסקים בתאגידים קרוי דיני תאגידים.

בעלי התאגיד יכולים להיות אדם, קבוצת אנשים או תאגידים אחרים. בהתאם לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 מוגדר תאגיד כ"גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.