עמוס 5

עמוס 5 הוא לוויין תקשורת שפיתח התאגיד הרוסי NPO PM (הקרוי על שם רשטניוב) עבור חברת חלל תקשורת. לוויין זה הוא החמישי בסדרת לווייני התקשורת "עמוס". הלוויין שוגר ב-11 בדצמבר 2011,[1] מאתר השיגור בייקונור שבקזחסטן, ותוכנן לשהות בחגורה הגיאוסטציונרית מעל יבשת אפריקה ולשרת לקוחות, אשר בהיעדר תשתיות כבלים מפותחות באפריקה, תהווה עבורם התקשורת הלוויינית תחליף חשוב. ב-21 בנובמבר 2015 אבד הקשר עם הלוויין.[2] ב-15 בדצמבר הודיעה חברת חלל תקשורת כי אירע בלוויין כשל מוחלט וסופי ותפעול נוסף שלו יהיה בלתי אפשרי, ככל הנראה כתוצאה מקריסת מערכת אספקת החשמל.[3]

עמוס 5
איור של הלוויין עמוס 5
איור של הלוויין עמוס 5
מידע כללי
משגר פרוטון
משימה
סוג משימה לוויין תקשורת
מיקום נוכחי קו האורך 17° מזרח, מעל יבשת אפריקה
לוויין של כדור הארץ
תאריך כניסה למסלול 11 בדצמבר 2011
מסלול מסלול גיאוסטציונרי
אפואפסיד 35,786 ק"מ
אפואפסיד 35,786 ק"מ
זמן הקפה 24 שעות
הקפות ליום 1
משך המשימה 15 שנה
מידע טכני
ערוצי תקשורת 18 משיבים בתחום C ו-18 משיבים בתחום ku.
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 37950
מאגר המידע הלאומי 2011-074A

חתימה על הסכם לבניית הלוויין

ב-31 ביולי 2008, פורסם כי חלל תקשורת, המספקת שירותי תקשורת לוויינים באמצעות לווייני עמוס, חתמה על הסכם לבנייה של הלוויין עמוס 5. המחיר עבור אספקת הלוויין במועד הוא כ-157 מיליון דולר. זו הפעם הראשונה בה חברת חלל תקשורת לא מזמינה את לוויין התקשורת מהתעשייה האווירית, שבנתה את לווייני עמוס 1, 2, 3, 4 ו-6. חברת NPO PM הרוסית, יצרנית הלוויין, הייתה אחראית לתכנון, בניה ושיגור של יותר מ-1,160 לוויינים, כולל מערך לווייני הניווט של ברית המועצות (ואחר כך של רוסיה), גלונאס. בחירת יצרנית שונה גרמה לכך שעמוס 5 שוגר לפני עמוס 4.

מיקום בחלל ותחומי תדרים

מיקומו של הלוויין בחלל בקו האורך 17° מזרח, מעל יבשת אפריקה. המטע"ד של הלוויין עמוס 5 נבנה, כקודמיו בלווייני עמוס, על ידי חברת טאלס אלניה ספייס. ללוויין 18 משיבים בתחום C ו-18 משיבים בתחום Ku.

עמוס 5i

ב-25 בנובמבר 2009 הודיעה חברת חלל תקשורת כי על מנת לענות לביקושים מוקדמים עבור שירותי עמוס 5 באפריקה, הגיעה החברה להסכם להעברה ולהצבת לוויין תקשורת שכור מתוצרת אמריקאית באופן זמני, למתן שירותים באפריקה בהקדם עד ששוגר עמוס 5 ב-2011. הלוויין שכינויו עמוס i5, הוצב בדצמבר 2009, בנקודה בחלל אליה הגיע בהמשך הלוויין עמוס 5. החברה החלה לספק באמצעותו שרותי תקשורת לוויינית מוקדמים באפריקה בינואר 2010, ללקוחות הממתינים להפעלתו המסחרית של עמוס 5 ששוגר בסוף 2011. הלוויין איבד את אמינותו התפעולית לפני שעמוס 5 שוגר וחלל תקשורת העבירה את הלקוחות שקיבלו באמצעותו שרות, ללוויינים אחרים. לאחר שהושלמו בדיקות המערכות של עמוס 5, הועברו אליו הלקוחות.

תקלות

במאי 2012 התגלתה תקלה בספק הכוח מספר 1 שגרמה לירידה בביצועי הלווין. בעקבות התקלה החלו בשימוש בספק כוח מספר 2.

בספטמבר 2012 דיווחה חברת חלל תקשורת שהתגלתה תקלה בספק כוח מספר 2, אשר מונעת ממנו להפעיל חלק ממנועי הלוויין, אשר אחראים על יציבותו ושמירת מיקומו בחלל, וכי יש חשש לקיצור חיי הלווין.[4] תקלה שלישית, אשר דווחה באוקטובר 2013, התגלתה שוב בספק כוח 2 של הלוויין. תקלה זו פוגעת ביכולת להעביר מתח חשמלי לשני מנועים של הלוויין והייתה עלולה, על פי חוות דעתו של היצרן ISS, לגרום לקיצור של 11 חודשים או יותר באורך חיי הלוויין (שתוכנן ל-15 שנים).[5]

ב-21 בנובמבר 2015 בשעה 06:45 בבוקר שעון ישראל אבד הקשר עם הלווין ובעקבות כך הופסקו השירותים שסופקו דרכו. חלל תקשורת מסרה שהלוויין מבוטח בסכום של 158 מיליון דולר.[2] לאחר כשלושה שבועות הודיעה החברה כי הכשל הוא מוחלט וסופי ותפעול נוסף של הלוויין יהיה בלתי אפשרי. על פי תצפיות אופטיות שנערכו, הלוויין נצפה בנקודת המסלול והוא מסתובב בקצב אופייני ללוויין שמערכותיו אבדו באופן מוחלט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביאל מגנזי, ynet, לוויין התקשורת "עמוס 5" שוגר לחלל, באתר כלכליסט, 11 בדצמבר 2011
  2. ^ 2.0 2.1 ירון דרוקמן, אבד הקשר עם לוויין התקשורת עמוס 5, באתר ynet, 21 בנובמבר 2015
  3. ^ הודעת עדכון - אובדן הקשר עם הלוויין עמוס 5 - סטטוס הטיפול באירוע
  4. ^ תקלה בספק הכח של עמוס 5
  5. ^ ערן אזרן, חלל תקשורת נופלת ב-15%; מחקה כ-200 מיליון שקל משווייה, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2013
הגיס המטכ"לי

הגיס המטכ"לי הוא יחידה בדרג המבצעי של צה"ל, ומורכבת מאוגדות סדירות ואוגדות מילואים. בראש הגיס עומד קצין בדרגת אלוף.

גיס אינו יחידה פעילה בזמן שלום, ומפקד הגיס משמש בתפקיד זה בנוסף לתפקיד סדיר בצבא, כגון ראש אגף במטכ"ל. בשעת חירום או מלחמה, מקבל מפקד הגיס פיקוד מבצעי על האוגדות שבגיס שלו, ובכך מקל על מפקד הפיקוד בהפעלת הכוחות שבמרחב. ייעוד הגיס במצב כזה הוא להפעיל את הכוחות ברמה הטקטית והאופרטיבית ולשחרר את הפיקוד לעיסוק בתכנון ובאסטרטגיה.

בשנת 2006 פורק הגיס לאחר שהרמטכ"ל דני חלוץ לא ראה בו צורך. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הוקם הגיס מחדש על ידי ישי בר.

חלל תקשורת

חלל תקשורת (באנגלית: Spacecom) היא חברה ישראלית המספקת שירותי תקשורת לוויינית, משווקת את שירותי הלוויינים מסדרת "עמוס", שחלקם היו מיוצרים בישראל, וחלקם מייצרים זרים. חלל-תקשורת נשלטת על ידי יורוקום אחזקות וכן נותרו בה אחזקות מייסדים של קבוצת ח. מר, וחברת GSSC. התעשייה האווירית הייתה בעלת הלוויין הראשון, עמוס 1, וחלל תקשורת הייתה זרוע השיווק שלו. לוויין זה אינו עוד בשימוש והתעשייה האווירית אינה שותפה בחברה הנוכחית.

לווייני עמוס משמשים, בין היתר, לצורכי תקשורת טלפונית וקליטה של שידורי טלוויזיה, והם הלוויינים באמצעותם מעבירה חברת Yes את השידורים ללקוחותיה. הלוויינים מספקים שרותי תקשורת ואינטרנט במזרח התיכון, באירופה, באפריקה ובאסיה.

יחסי ישראל–קזחסטן

יחסי ישראל–קזחסטן הם היחסים הדיפלומטיים, שבין מדינת ישראל לקזחסטן.

ב-10 באפריל 1992 שתי המדינות כוננו יחסים ביניהן בתחילה ברמת הקונסוליות, ובהמשך ברמת שגרירות מלאה. שגרירות ישראל בקזחסטן הוקמה בנורסולטן (בשמה אז: אסטנה) באוגוסט 1992, ושגרירות קזחסטן בתל אביב הוקמה במאי 1996.

לוויינים ישראליים

ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים, ולמחקר.

הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס (המכונה גם אופק 8), ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראלים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.

לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים. מעל 40 חברות בישראל וכ-2000 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] אך באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי.

מערך לוויינים

מערך לוויינים הוא כינוי לכמה לוויינים אשר יש תיאום מיקומי ביניהם. למערך לוויינים שימושים שונים: מערכת ניווט לוויינית, מערכות תקשורת, סיוע במקרה אסון, ועוד.

מספר הלוויינים במערך יכול לנוע בין עשרות לעשרות אלפים. יצירת מערך שומרת על תחום כיסוי מלא של כל נקודה על כדור הארץ, ומאפשרת נגישות מלאה בשירותים השונים, בכל שעות היממה.

מערכות המידע הלווייניות רשטניוב

חברת מערכות המידע הלווייניות על שם מיכאיל רשטניוב (ברוסית: Информационные спутниковые системы имени академика М. Ф. Решетнёва) היא חברה מובילה לפיתוח לוויינים ברוסיה, האחראית לפיתוח לוויני תקשורת, ניווט וגאודזיה. שני שלישים מכלל הלוויינים הרוסיים הנמצאים בחלל הם מתוצרת החברה. זוהי יצרנית הלוויינים הגדולה ברוסיה והקבלנית הראשית בתוכנית GLONASS. החברה מייצרת, בין היתר, את סדרת לווייני התקשורת אקספרס (Ekspress). החברה נמצאת בז'לזנוגורסק במחוז קרסנויארסק והיא מעסיקה כ־8,500 עובדים.

החברה הוקמה ב־4 ביוני 1959, על פי צו הוועדה הלאומית לטכנולוגיה צבאית, כסניף מס' 2 של המשרד לתכנון ניסויי מספר 1. חלק ממפעלי המשרד שוכנו בעיר קרסנויארסק־26 (כיום ז'לזנוגורסק). בראש הסניף עמד האקדמאי מיכאיל רשטניוב שעסק בפיתוח לווייני חלל. החל משנת 1961 נודע הסניף כמשרד לתכנון ניסויי מספר 10 (ОКБ-10).

בנובמבר 1962 פיתחה החברה לוויינים קטנים בסיוע משרד התכנון מספר 586 של מיכאיל יאנגל והחל מ־1964 החלה בפיתוח משגרי "קוסמוס" ופיתוח לוויינים באותו שם. החברה התפתחה מאז והפכה לאחת מהחברות העיקריות בתעשיית החלל הרוסית.

בשנות ה־90 החברה הופרטה, ובמרץ 2008 היא שינתה את שמה ל"חברת מערכות החלל הלווייניות" כאשר 25% ממניותיה הם בבעלות ישירה של ממשלת רוסיה והיתר נמצא בבעלות חברות ממשלתיות שונות.

עמוס (סדרת לוויינים)

עמוס הוא שמה של סדרת לווייני תקשורת אזרחיים המתופעלים על ידי חברת חלל תקשורת. הלוויינים הראשונים בסדרה נבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל. עם הזמן, השם "עמוס" ניתן גם ללוויינים בייצור זר כעמוס 5, ועמוס 7, שמתופעלים על ידי חלל תקשורת וחלקם תוכננו על ידה כעמוס 17.

עמוס (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

עמוס 6

עמוס 6 היה לוויין תקשורת מסדרת לווייני "עמוס" שפותח על ידי התעשייה האווירית לישראל עבור חברת חלל תקשורת. הוא נהרס כליל בפיצוץ שאירע בקייפ קנוורל שבפלורידה של משגר פאלקון 9 של חברת ספייס X יומיים לפני שיגורו המתוכנן למסלול סביב כדור הארץ.

ענת לוין

ענת לוין (נולדה ב-13 במאי 1963) היא משנה למנכ"ל כלל ביטוח. לפני כן הייתה מנכ"לית מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים ויו"ר מגדל ביטוח.

פרוטון (משגר לוויינים)

פרוטון (ברוסית: Протон) הוא משגר לוויינים כבד שפותח בברית המועצות. הפרוטון משמש לשיגור לוויינים ממשלתיים רוסיים, שיגורים מסחריים ללקוחות מחוץ לרוסיה וכן לשיגור חלקים של תחנת החלל הבינלאומית. בעבר שימש המשגר פרוטון לשיגור תחנות החלל הסובייטיות מסדרת סאליוט ואת רוב רכיבי תחנת החלל מיר. כינויו הרשמי של המשגר ברוסיה הוא UR-500. שיגור הבכורה של הפרוטון במתכונת דו־שלבית התקיים בשנת 1965. החל מ־10 במרץ 1967 משגרים את המשגר במתכונת תלת־שלבית. טילי פרוטון נבנים במפעלי חברת חרוניצ'ב שליד מוסקבה. כל השיגורים של משגר זה מתבצעים מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן.

שאול אלוביץ'

שאול אלוביץ' (נולד ב-1 באפריל 1948) הוא איש עסקים ישראלי מתחום התקשורת, המחזיק בחברת יורוקום ודרכה בשליטה בחברת בזק, שבה כיהן גם כיושב ראש הדירקטוריון.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 1234 • 5 • 6E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.