עמוס 2

עמוס 2 הוא לוויין תקשורת ישראלי, השני בסדרת לווייני התקשורת "עמוס".

עמוס 2 שוגר מבייקונור שבקזחסטן ב־28 בדצמבר 2003 בשעה 02:30 (27 בדצמבר בשעה 23:30 לפי שעון ישראל).

הלוויין נבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, והוא מתופעל בידי החברה הפרטית חלל תקשורת, משקלו 1,370 קילוגרמים והוא הגדיל את יכולת העברת הנתונים של חברת חלל תקשורת במזרח התיכון, אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית. עמוס 2 ממוקם במסלול גיאוסינכרוני בגובה 36 אלף ק"מ מעל קו המשווה בקו אורך 4 מערב. נמצא בקרבת לוויין התקשורת עמוס 3 ששוגר באפריל 2008. קודם לכן היה בקרבת לווין התקשורת הישראלי הראשון, עמוס 1 ששוגר ב־1996.

עמוס 2
AMOS 2
הלוויין עמוס 2 בעת בדיקות סופיות
מידע כללי
מפעיל חלל תקשורת
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 28 בדצמבר 2003
משגר סויוז-פרגאט
אתר עמוס 2
משימה
סוג משימה לוויין תקשורת
לוויין של כדור הארץ
מסלול מסלול גיאוסטציונרי
אפואפסיד 35,786 ק"מ
אפואפסיד 35,786 ק"מ
זמן הקפה 24 שעות
משך המשימה 13 שנה
מידע טכני
משקל 1,370 ק"ג
משקל מטע"ד 160 ק"ג
ערוצי תקשורת 22
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 28132
מאגר המידע הלאומי 2003-059A

ייחודו של עמוס 2

ייחודו של עמוס 2 מתבטא בעיקר בעוצמתו הגבוהה, אשר מאפשרת לקלוט את השידורים באנטנה קטנה יחסית (בקוטר 60 ס"מ). הלוויין השני מבוסס על פלטפורמת עמוס 1 בתוספת שיפורים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים. השינויים שהוכנסו נועדו לענות על דרישות המשימה, בעיקר בביצועי המטעד (תחום תדרי Ku), מספר המשיבים, שטחי השירות והספק המשיבים.

בלוויין ישנם עשרים ושניים מקטעי חלל פעילים, כל אחד ברוחב פס של 36 מגה"ץ, וכן שישה מקטעי חלל לגיבוי. עם סיום תהליך פיתוח הלוויין מיוצרות כל היחידות המוטסות. היחידות מורכבות על מבנה הלוויין (STRUCTURE), עוברות תהליכי בדיקות ושילוב. עם השלמת הרכבת הלוויין הוא עובר תהליכי שילוב, בדיקות, ניסויי סביבה (דימוי תנאי השיגור ותנאי המסלול), ובסופן מתקיים סקר קבלה ראשוני של הלוויין, המאפשר לשנע אותו לאתר השיגור. באתר השיגור מבוצעות פעילויות הכנת הלוויין לשיגור, כולל התקנתו במשגר. הלוויין משולב במשגר בתצורת שיגור: המשטחים הסולריים מקופלים, אנטנות התקשורת מקופלות, אספקת החשמל מבוצעת באמצעות המצבר ורק ליחידות שפעולתן נדרשת במהלך השיגור (זאת במטרה לחסוך בהספק חשמלי המוגבל על ידי המצבר).

שיגור הלוויין

שיגורו של "עמוס 2" בוצע בידי הקונסורציום הרוסי-אירופי סטארסם, באמצעות משגר סויוז-פרגאט בן 4 שלבים. השיגור תוכנן במקור למשגר אריאן המסופק על ידי החברה הצרפתית אריאן, אך הועבר לסויוז הרוסי מסיבות טכניות.

משגר סויוז הוא משגר הבנוי משלושה שלבים. עם הקמת חברת שירותי השיגור STARSEM, פותח השלב הרביעי, ה-,FREGAT המאפשר לחברה להציע שירותי שיגור למסלולים שונים ולשגר לוויינים גדולים יותר. תצורת המשגר ששיגר את לוויין עמוס-2 היא: שלושת השלבים של SOYUZ, שלב רביעי (עליון) - ה- FREGAT, מתאם לוויין (SATELLITE ADAPTER), וחופה (FAIRING).

תהליך השיגור של לוויין כלל שני שלבים עיקריים - השלב הראשון, משלב ההמראה של ה-SOYUZ-FREGAT, ועד לרגע הניתוק בין השלב השלישי של ה-SOYUZ ממערכת ה-FREGAT אליו רתום לוויין עמוס 2.

שלב זה כולל את האירועים הבאים:

  • הדלקת ארבעת מנועי השלב הראשון, המראת המשגר.
  • סיום התנועה האנכית של המשגר.
  • הצתת השלב השני, סיום בעירת השלב הראשון והתנתקותו מהשלבים הבאים.
  • הצתת השלב השלישי, סיום בעירת השלב השני והתנתקותו מהשלב השלישי. הסרת החופה.
  • סיום בעירת השלב השלישי.
  • הפרדה בין השלב השלישי והמודול הקדמי (ה-FREGAT + לוויין עמוס 2).

השלב הזה אורך 8 דקות וכ-49 שניות. בסופו של השלב הראשון אנו מתמקדים במודול הקדמי (ה- FREGAT + לוויין עמוס 2), השוקל כ-7,500 ק"ג, נמצא במסלול בגובה 185 ק"מ, באינקלינציה של 51.8°, ונע במהירות של 7,750.7 מטר לשנייה.

ברגע סיום השלב הראשון מתחיל השלב השני, הארוך. בסופו של השלב הזה, המורכב מכמה אירועים, לוויין עמוס 2 נפרד מה-FREGAT (הפרדה של המודול הקדמי), ונזרק למסלול מעבר גיאוסינכרוני (GTO).

סוף חיים

בתאריך 2 באפריל 2017, הודיעה חלל תקשורת כי הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים. הלקוחות שעליו ובינם חברת YES הועברו ללוויינים עמוס 3 ועמוס 7. עם סיום חייו הלווין מבצע תמרון לצאת מהחגורה הגיאוסטציונארית, ולפנות למסלול גבוה יותר, שם לא יסכן לוויינים פעילים.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חלל תקשורת: לאחר 13 שנה, הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים, אתר ספונסר, מבוסס על הודעת חלל תקשורת לבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתאריך 2 באפריל 2017
2003

שנת 2003 היא השנה השלישית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2003 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2003 בישראל

2003 בישראל (ה'תשס"ג-ה'תשס"ד) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 55 שנה מיום היווסדה.

27 בדצמבר

27 בדצמבר הוא היום ה־361 בשנה (362 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 4 ימים.

Yes הטלוויזיה בלוויין

yes הוא המותג של חברת D.B.S שירותי לווין (1998) בע"מ המספקת שירותי טלוויזיה רב-ערוצית באמצעות הלוויינים "עמוס 3" ו"עמוס 7".

חברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ המפעילה את yes נמצאת בבעלות שתי חברות אם שבשליטת איש העסקים שאול אלוביץ' - חברת בזק המחזיקה ב-49.1% מהמניות, וחברת יורוקום המחזיקה ב-50.1 ממניות DBS, ובין היתר באמצעות חברת אינטרנט גולד - קווי זהב גם ב-30.96% ממניות בזק.

ב-2019, החברה היא ספקית הטלוויזיה הרב-ערוצית השנייה בגודלה בישראל, עם כ-620 אלף מנויים. מנכ"ל החברה הוא רן גוראון.ל Yes יש אפליקציה בשם Yes Go המיועדת לצפייה בתכני חברת הלווין באמצעות סמארטפונים וטאבלטים.

חלל תקשורת

חלל תקשורת (באנגלית: Spacecom) היא חברה ישראלית המספקת שירותי תקשורת לוויינית, משווקת את שירותי הלוויינים מסדרת "עמוס", שחלקם היו מיוצרים בישראל, וחלקם מייצרים זרים. חלל-תקשורת נשלטת על ידי יורוקום אחזקות וכן נותרו בה אחזקות מייסדים של קבוצת ח. מר, וחברת GSSC. התעשייה האווירית הייתה בעלת הלוויין הראשון, עמוס 1, וחלל תקשורת הייתה זרוע השיווק שלו. לוויין זה אינו עוד בשימוש והתעשייה האווירית אינה שותפה בחברה הנוכחית.

לווייני עמוס משמשים, בין היתר, לצורכי תקשורת טלפונית וקליטה של שידורי טלוויזיה, והם הלוויינים באמצעותם מעבירה חברת Yes את השידורים ללקוחותיה. הלוויינים מספקים שרותי תקשורת ואינטרנט במזרח התיכון, באירופה, באפריקה ובאסיה.

טלוויזיה בישראל

שידורי טלוויזיה בישראל החלו בחודש מרץ 1966, במסגרת הטלוויזיה החינוכית. במהלך השנים התפתחו השידורים, ועברו שינויים טכנולוגיים ותרבותיים רבים.

ב־2 במאי 1968 החל לשדר ערוץ "הטלוויזיה הישראלית", (שבמסגרתו שודרו גם שידורי הטלוויזיה החינוכית). מקור המימון העיקרי של הערוץ היה אגרת הרדיו והטלוויזיה, וכן יש לו הכנסות מנותני חסות. במשך קרוב לעשרים שנה היה זה ערוץ השידור הישראלי היחיד. לאחר שהחלו שידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית שם הערוץ עבר מיתוג מחדש והוא נקרא "הערוץ הראשון". ב־23 באוקטובר 1986 החל "ערוץ 2" בשידורי תוכן ניסיוניים, וב־4 בנובמבר 1993 עבר לשדר שידורים מסחריים במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, והכנסותיו באות מפרסומות. שני ערוצים אלה הועברו בשידור קרקעי בשיטת PAL B/G.

בשנת 1989 החלה פעילותן של חברות הטלוויזיה בכבלים, שהעניקו שירותי טלוויזיה רב־ערוצית. ביולי 2000 הצטרפה לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית חברת די.בי.אס עם המותג "yes". חברה זו המספקת ללקוחותיה שידורי טלוויזיה רב־ערוצית דיגיטליים דרך לווייני תקשורת. הכנסותיהן של שתי החברות באות מדמי מנוי.

ב־28 בינואר 2002 החל לפעול "ערוץ 10", שהוא ערוץ מסחרי נוסף.

ביוני 2009 החל שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי בן חמישה ערוצים – עידן+. ביוני 2011 הופסק שידור הטלוויזיה הקרקעי־אנלוגי.

ב־2015 הוחלט על סגירת השידור הציבורי כפי שפעל ועל פתיחת תאגיד שידור חדש שיחליפו. ב־2017 החל התאגיד החדש את שידוריו ורשות השידור נסגרה. ב־2018 נסגרה גם החינוכית. חומרי הארכיון של שני הגופים הועברו לרשות התאגיד. התאגיד מפעיל ערוצים אשר מחליפים את פעילותם של רשות השידור והחינוכית.

ב־1 בנובמבר 2017 התפצל ערוץ 2 ובעקבות כך פעלו בישראל שלושה ערוצים מסחריים: קשת 12, רשת 13 וערוץ עשר. ערוץ 10 נאלץ לשנות את שמו בעקבות ההחלטה ובחר למתג את עצמו כ"עשר".

ב־16 בינואר 2019 התמזגו ערוץ 13 וערוץ עשר לערוץ אחד שממשיך לשדר באפיק 13 וממשיך להקרא ערוץ 13. בעקבות כך אפיק 14 הוחשך ובישראל נשארו שני ערוצים מסחריים.

בערוצים המרכזיים בישראל, לוח השידורים בימות השבוע כולל לרוב תוכניות ילדים וסגנון חיים בשעות הבוקר והצהריים, עדכוני חדשות החל משעות הצהריים, רצועת אקטואליה בשעות הערב המוקדמות, תוכנית חדשות מרכזית, ורצועת אקטואליה לילית לקראת השעה חצות. מבנה זה התגבש לאורך שנות השמונים בערוץ 1.

יורוקום

יורוקום אחזקות (1979) בע"מ, המוכרת גם בשם קבוצת יורוקום, היא חברת החזקות ישראלית, בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחתו.

קבוצת יורוקום משקיעה בתחומים נרחבים ומגוונים, ופועלת בשלוש חטיבות מרכזיות - תקשורת, נדל"ן ואנרגיה. עם החברות המוכרות במשק שבשליטתה נמנות קבוצת בזק, אינטרנט זהב, פלאפון, yes הטלוויזיה בלוויין, אנלייט אנרגיה, חלל תקשורת, גילת סאטקום ויורוקום נדל"ן.

מוטי ארבל הוא מנכ"ל החברה.

באפריל 2018 נתן בית המשפט צו לפירוק החברה.

לוויין

לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.

קיימים שני סוגי לוויינים:

לוויין טבעי: ירח נחשב ללוויין טבעי של כוכב הלכת אותו הוא מקיף.

לוויין מלאכותי: כל גוף מעשי ידי אדם שנשלח למסלול סביב גרם שמיים.עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה משמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית, וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין מלאכותי, ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח".

מאז העשור השני של המאה ה-21, עם ההוזלה של תחום הלוויינות, נכנס יותר ויותר התחום של מערכי לוויינים, הנותנים פתרונות לשלל תחומים בפריסה עולמית.

לוויינים ישראליים

ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים, ולמחקר.

הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס (המכונה גם אופק 8), ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראלים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.

לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים. מעל 40 חברות בישראל וכ-2000 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] אך באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי.

עירוני קריית שמונה

עירוני קריית שמונה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר קריית שמונה, המשחקת בליגת העל. לזכות הקבוצה אליפות אחת, בה זכתה בעונת 2011/2012, וזכייה אחת בגביע המדינה בעונת 2013/2014. כמו כן זכתה הקבוצה ארבע פעמים בגביע הטוטו (פעמיים בליגת העל), ופעם אחת בגביע אלוף האלופים.

עמוס (סדרת לוויינים)

עמוס הוא שמה של סדרת לווייני תקשורת אזרחיים המתופעלים על ידי חברת חלל תקשורת. הלוויינים הראשונים בסדרה נבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל. עם הזמן, השם "עמוס" ניתן גם ללוויינים בייצור זר כעמוס 5, ועמוס 7, שמתופעלים על ידי חלל תקשורת וחלקם תוכננו על ידה כעמוס 17.

עמוס (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

עמוס 1

עמוס 1 הוא לוויין תקשורת ישראלי, הראשון בסדרת לווייני התקשורת "עמוס".

עמוס 1 שוגר מבסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית ב־16 במאי 1996 באמצעות טיל אריאן 4.

הלוויין נבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל והוא תופעל בידי החברה הפרטית חלל תקשורת ומשקלו 961 קילוגרמים. עמוס 1 מוקם במסלול גיאוסינכרוני בקו אורך 4° מערב. בהמשך הוצב בקרבתו לוויין התקשורת הישראלי עמוס 2 ששוגר באמצעות טיל סויוז-פרגאט בסוף 2003.

עמוס 1 היה לוויין התקשורת הישראלי הראשון. הוא פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל על בסיס הידע שנצבר בפיתוח לווייני הצילום אופק, הלוויין כולל תתי-מערכות שפותחו בידי החברות DASA הגרמנית ו־Alcatel Espace הצרפתית. הוא שימש, בין השאר, לשירותי טלוויזיה ישירות לבתים (DTH/DBS) על ידי חברת YES ואחרים בארץ ועל ידי HBO וחברות נוספות באירופה.

מכיוון שהלוויין עמוס 1 מוקם בסמוך מאוד ללווין עמוס 2, הם שימשו למטרות קליטה ושידור בכדור הארץ כלוויין אחד. מכיוון שמכל הדלק של הלוויין הספיק לשימוש של 12 שנים בלבד, הוחלט שעמוס 1 יפעל עד שנת 2008 ואז הוחלף על ידי הלוויין עמוס 3 ששוגר באפריל 2008.

עמוס 3

עמוס 3 הוא לוויין תקשורת ישראלי, השלישי בסדרת לווייני התקשורת "עמוס". הלוויין נועד להחליף את הלוויין עמוס 1 לאחר 12 שנות פעילות (מאז 1996), ולהצטרף לעמוס 2 לאותו מיקום חללי. עמוס 3 צפוי לפעול במשך כ-18 שנה.

השיגור נערך ב-28 באפריל 2008 מאתר השיגור קוסמודרום בייקונור בקזחסטן.

עמוס 6

עמוס 6 היה לוויין תקשורת מסדרת לווייני "עמוס" שפותח על ידי התעשייה האווירית לישראל עבור חברת חלל תקשורת. הוא נהרס כליל בפיצוץ שאירע בקייפ קנוורל שבפלורידה של משגר פאלקון 9 של חברת ספייס X יומיים לפני שיגורו המתוכנן למסלול סביב כדור הארץ.

קרי וכתיב

במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו. לעיתים השינוי בין הקרי לכתיב הוא רק באם קריאה, ולעיתים השינוי גדול יותר וכולל הוספת מילה שאינה כתובה או השמטת מילה כתובה. תופעה זו מכונה 'קרי ולא כתיב' ו'כתיב ולא קרי' בהתאמה. בכתיבת ספרי התורה שבבית הכנסת הנוסח הוא כפי מסורת הכתיב, ואילו הקריאה בציבור היא לפי מסורת הקרי. בספרי התנ"ך המודפסים הנוהג הוא שבמילים שיש הבדל בין צורת הכתיב שלהם לצורת הקרי, ה"כתיב" מופיע בגוף הטקסט, ואילו ה"קרי" מופיע בשוליים או בגודל גופן שונה.

שאול אלוביץ'

שאול אלוביץ' (נולד ב-1 באפריל 1948) הוא איש עסקים ישראלי מתחום התקשורת, המחזיק בחברת יורוקום ודרכה בשליטה בחברת בזק, שבה כיהן גם כיושב ראש הדירקטוריון.

תוכנית החלל הסובייטית

בבוקר 4 באוקטובר 1957 הפתיעה ברית המועצות את שאר העולם עם שיגורו של הלוויין הראשון בעולם - ה"ספוטניק 1". השנים הראשונות של המרוץ לחלל התאפיינו ברצף הישגים של ברית המועצות: הלוויין הראשון בחלל, בעל החיים הראשון בחלל, חלליות לא-מאוישות ראשונות לירח, למאדים ולנוגה, האדם הראשון בחלל - יורי גגארין, ריחוף ראשון של אדם מחוץ לחללית (אלכסיי ליאונוב) ועוד. שיגורים אלו לחלל נערכו מבסיס

קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן בדרומה של ברית-המועצות.

במהלך שנות ה-60 הייתה ברית המועצות במירוץ חלל צמוד עם ארצות הברית, ששיאו היה נחיתתם של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין על הירח, בחללית "אפולו 11" ב-20 ביולי 1969. ברית המועצות עצמה התכוונה להנחית קוסמונאוטים על הירח, אולם גורמים שונים, ניהוליים, כספיים וטכנולוגיים, מנעו ממנה השגת מטרה זו.

לאחר הנחיתה המאוישת על הירח, הפנתה ברית המועצות את מאמציה בתחום החלל לפעילות מאוישת לזמן ארוך במסלול נמוך סביב כדור הארץ. במסגרת מאמצים אלה, נבנו על ידי הרוסים שמונה תחנות חלל שונות, ושוגרו למסלול סביב כדור הארץ. במהלך השנים שהו בתחנות החלל הסובייטיות כ-200 בני אדם, החל ברוסים, דרך קוסמונאוטים אורחים ממדינות הגוש הקומוניסטי וכלה בביקורים של אסטרונאוטים אמריקניים על סיפון תחנת החלל הרוסית "מיר".

בעוד האמריקנים מתמקדים במעבורת החלל, שכללו הרוסים עוד ועוד את יכולותיהם בפיתוח חלליות חד-פעמיות מאוישות מדגמי סויוז, הנישאות על טילים הנקראים אף הם "סויוז". בשלושה מרכזי שיגור שהעיקרי בהם הוא קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, והאחרים הם קוסמודרום פלסצק שבצפון רוסיה וקוסמודרום סבובודני שבסיביר, משגרים הרוסים לוויינים לכל דורש. כך למשל שוגר הלוויין הישראלי עמוס 2 בשנת 2003.

החלליות מדגם סויוז משמשות כאמצעי העיקרי להובלת נוסעים לתחנת החלל הבינלאומית, בייחוד בתקופה שבה קורקעו המעבורות האמריקניות בעקבות אסון הקולומביה.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 1 • 2 • 3456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.