עמוס פריש

עמוס פריש (נולד ב-1953) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

עמוס פריש הגיש בשנת 1986 את עבודת הדוקטור שלו בנושא "פרשת מלכות שלמה בספר מלכים" במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

פריש הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וכיהן בעבר כראש המחלקה.

תחומי המחקר העיקריים שלו הם אלה: חקר ספרותי של המקרא (ובפרט הסיפור המקראי); הפרשנות המסורתית לתנ"ך (ובפרט הפרשנות הבתר-קלאסית); המלוכה במקרא; ספר תהלים.

ספריו

  • יגיע כפיך – יחס המקרא אל העבודה, תל אביב תשנ"ט.
  • הקריעה הגדולה – סיפור פילוג הממלכה בספר מלכים, באר שבע תשע"ד.

ספרים בעריכתו

  • (עם יואל אליצור) יהודה אליצור, ישראל והמקרא – מחקרים גאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, רמת גן תש"ס.
  • (עם משה גרסיאל, שמואל ורגון ויעקב קוגל) עיוני מקרא ופרשנות ה: מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון, רמת גן תש"ס.
  • (עם שמואל ורגון ומשה רחימי) עיוני מקרא ופרשנות ח: מנחות ידידות והוקרה לאלעזר טויטו, רמת גן ואלקנה תשס"ח.
  • (עם שמואל ורגון, יעקב קוגל ורימון כשר) עיוני מקרא ופרשנות ט: מנחות ידידות והוקרה למשה גרסיאל, רמת גן תשס"ט.
  • (עם דוד אלגביש, משה גרסיאל ורימון כשר) עיוני מקרא ופרשנות י: מנחות ידידות והוקרה לשמואל ורגון, רמת גן תשע"א.

קישורים חיצוניים

  • דף מרצה באתר המחלקה תנ"ך באוניברסיטת בר-אילן
אלעזר טויטו

אלעזר טויטו (10 בינואר 1929 - 25 ביוני 2010) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אורות ישראל. מחקריו עסקו בפרשנות התורה עם דגש על הפרשנות בצרפת בימי הביניים.

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת".

כיום, במהלך חזרת הש"ץ של תפילת העמידה, בין ברכת מודים לברכת שים שלום, הברכה נאמרת על ידי הכהנים בנשיאת כפיים, כאשר ידיהם מושטות כלפי הציבור. פסוקי ברכת כהנים משמשים לברכה אצל יהודים גם בהזדמנויות אחרות, למשל בפדיון הבן.

הדד האדומי

הֲדַד הָאֲדֹמִי (נקרא גם "אֲדַד") היה איש ממשפחת המלוכה האדומית בתקופת מלכות דוד ושלמה, שנודע על פי המקרא כאחד המורדים החיצוניים בשלמה.

על פי המתואר במקרא (בספר מלכים א' פרק י"א), ממלכת אדום נכבשה על ידי דוד, שציווה אז להרוג את כל הזכרים אשר באדום. הריגת הזכרים באדום הופקדה בידי יואב בן צרויה שר הצבא של דוד ונמשכה שישה חודשים, שבמהלכם הצליח הדד לברוח עם פמלייתו למצרים לאחר שעברו בארץ מדיין ובמדבר פארן.

פרעה מלך מצרים נתן להדד מקלט לגור בו. הדד שמצא חן בעיני הפרעה חותן על ידו עם גיסתו ("אחות תחפניס הגבירה" (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים י"ט-כ') - תחפניס הוא שמה של אשת הפרעה הנ"ל) של פרעה, ממנה נולד לו בן שגדל ביחד עם בני הפרעה כאחד מבני האצולה לבנו קראו גנובת.

כאשר שמע הדד שדוד ויואב מתו, ביקש את רשות הפרעה לחזור לאדום, הפרעה מתרצה ושולח אותו לדרכו. הדד חוזר לארצו כמלך וניסה להתנקם בשלמה ונקרא "שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' י"א, יד). המקרא לא מספר על תוצאות המרידה שהנהיג הדד בישראל אך מהמשתמע בהמשך הפרק מסתבר שהצליח הדד להדוף את שלטון ישראל מעל ממלכתו ואף להרע לשלמה (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ה).

קיים דמיון רב בין הדד האדומי למשה: שניהם ניצלו בנערותם מחיסול שיטתי של זכרי עמם בידי שליט זר. שניהם נמלטים ממולדתם, ונקלטים אצל מיטיב - פרעה/יתרו, הדואג למחייתם וגם מחתנם עם בת משפחתו. שניהם גדלים בבית פרעה ונחשבים כמשפחת המלוכה, אך לבסוף מבקשים לשוב אל עמם. שניהם שבים למולדתם לאחר ששמעו כי מת השליט שדיכא את עמם - דוד/פרעה. המקרא אף מציין שבדרכו למצרים עבר הדד בארץ מדיין, לשם ברח משה.

פרשנים מודרניים ראו בדמיון זה ביקורת מקראית מרומזת על דוד ושלמה המשעבדים באכזריות את העמים סביבם בדומה לפרעה ששעבד את ישראל. ביקורת כזו עשויה להתחזק לאור קשרים נוספים בין שלמה ופרעה: שלמה משעבד את ישראל בעבודת פרך (הוא מטיל "מס", "רודה" בעם, ובונה "ערי מסכנות"), מתחתן עם בת פרעה, ומשמש כמתווך בינלאומי בהפצת סוסים מצרים, בעוד התורה אסרה זאת מחשש לשיבתו של העם למצרים.

וגר זאב עם כבש

בפרק י"א לספר ישעיהו מופיעה נבואה שבה מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. ישעיהו מוסיף לנבא, בחציו השני של הפרק, כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הנסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

יאירה אמית

יאירה אמית (נולדה ב-1941) היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי התרבות העברית במגמת מקרא וכן ראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך.

יציאת מצרים בביקורת המקרא

סיפור יציאת מצרים הוא מאבני היסוד באמונה היהודית. המסורת היהודית מתייחסת לתיאור המקראי של יציאת מצרים וכיבוש הארץ כאל דיווח מדויק על מעשים שהיו. ברם, ככל סיפור מקראי אחר, גם אותו ואת אמינותו ההיסטורית בוחנת ביקורת המקרא באופן ביקורתי ובכליה שלה, והחוקרים נחלקו, במהלך הדורות האחרונים, בשאלות האם ומתי אירעה יציאת מצרים, ובמידת מהימנותו ההיסטורית של הסיפור המקראי. ניתן לבצע חלוקה "גסה" של החוקרים לאלה הרואים בסיפור יציאת מצרים אמת היסטורית במידה זו או אחרת, ולאלה הכופרים בקיומו של אירוע מעין זה.

מלבי"ם

רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים. פעל באימפריה הרוסית, בפרוסיה וברומניה.

ציבא

צִיבָא הוא דמות מקראית, המתוארת בספר שמואל כעבד שאול המלך, ולאחר מכן כעבד לנכדו מפיבושת.

שמואל ורגון

שמואל ורגון (נולד בא' באדר ת"ש, 10 בפברואר 1940, בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן.

תהילים קכ"ח

תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים (על פי תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-127 במספר). המזמור הוא חלק מקובץ שירי המעלות ומבחינה סגנונית נחשב למזמור חכמה. תכלית המזמור היא פנייה לנמען אנושי ופירוט מיהו האדם המאושר לדידו של מחבר המזמור.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.