עמוס

עָמוֹס הוא נביא הכתב הראשון בקובץ תרי עשר. בתלמוד (מגילה יד ע"א): "תניא, הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפליים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה, ושלא הוצרכה לא נכתבה". ולכן לא שייך לחלק בין סוגי הנביאים נבאי הכתב הספר נביא עממי נביא קלאסי וכו'. ספרו מופיע שלישי בתרי עשר. הוא ניבא בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפני הספירה). בזמנו ממלכת ישראל הגיעה לפריחה כלכלית ומדינית, ודבר זה הקים בממלכת ישראל מעמד של עשירים שחיו חיי מותרות ותפנוקים, לעומת המוני האיכרים שהעוני והמצוקה פגעו בהם.

העניים נאלצו ללוות בריבית גבוהה מהעשירים, וכאשר לא היה להם כסף לפרוע את חובותיהם, גזלו מהם העשירים את שארית רכושם ואף מכרו אותם לעבדות.

Prophet amos
תחריט של גוסטב דורה המתאר את הנביא עמוס, 1865

מקומו ומשלח ידו של עמוס

בפסוק הראשון בספר נאמר כי עמוס "הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ". נקודים הם זן של כבשים (ראו: בראשית, ל"א, י'), ועל כן אדם המתמחה בגידולם נקרא נוקד (השוו מלכים ב', ג', ד'). יש הרואים בנוקדים כינוי לאנשי מקצוע שהתמחו בהכלאת זנים של כבשים במטרה לייצר צמר משובח במיוחד (השוו: מלכים ב', ג', ד'). בשפה האכדית המילה nāþỉdu פירושה, אדם אשר עוסק בגידול צאן. בשפה הסורית המילה נקדא פירושה רועה צאן.[1]

בפרק ז' מעיד עמוס על עצמו "כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים". בוקר הוא אדם המתמחה בגידול בקר, כגון פרות. המילה בולס יחידאית במקרא ופירושה קשה. בין הפירושים שהוצעו: 'בולש אחר שיקמים', פעולה כימית לזירוז ההבשלה. תקוע המקראית מזוהה עם תל תקוע - גבעה סמוכה ליישוב הבדואי-ערבי תוקוע, סמוך להתנחלות תקוע.

נביא הכתב הראשון

בפתיחת ספר עמוס נכתב כי עמוס ניבא בימיו של עוזיה מלך יהודה. בימי מלך זה ניבא אף הושע. הושע ניבא גם בימי יותם מלך יהודה ואחז מלך יהודה. עמוס קדם להושע לפי חישובים כרונולוגיים, ולכן יש הרואים בעמוס נביא הכתב הראשון. ייתכן כי קדמו לו נביאים כמו עידו וזאת לפי אזכורי ספרו "מדרש הנביא עידו" בספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק כ"ב אך ספר זה אבד ולא נכנס לקאנון. בניגוד לנביאים אחרים פרטים ביוגרפיים על הנביא כמעט שאינם בנמצא אלא יותר נבואות. יש הרואים בכך שינוי. מעבר מפרטים אישיים המלווים בסיפורי אגדה על נביאים כמו אלישע לעיקר דברי נבואה כמו אצל עמוס. חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א', משקפים גישה זו "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה, ושלא הוצרכה - לא נכתבה".[2]

נבואתו של עמוס

ספר עמוס נפתח בשורה של נבואות זעם כלפי הממלכות השכנות, כולל יהודה. נבואות הזעם בנויות בסדר תבניתי שחוזר על עצמו מספר פעמים; תחילה מסביר הנביא את חטאי העם שעליו הוא מנבא, לאחר מכן מנבא עמוס את העונש שלו יזכה העם.

דוגמה אחת לנבואות הזעם כנגד העמים היא: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד. וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד. וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר ה'." (עמוס, א', ג'-ה')

לאחר הקדמה זו, שאולי נועדה למשוך את אוזנם של השומעים, מגיעה תוכחה כלפי ממלכת ישראל: "דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ... שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט..." (פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ו).

העם בטח באלוהים שלא יביא כליה לעמו, אבל עמוס הנביא אמר להם שהאלוהים הוא אלוהי העמים כולם ואין ייחוד בעם ישראל ללא שמירת מצוות: "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם־ה'. הֲלוֹא אֶת־יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר" (פרק ט', פסוק ז'). אמנם הוא הודה שה' בחר בהם, אך הוא אמר שדווקא בגלל זה, אלוהים יביא עונש גדול יותר על ישראל.

בשל נבואותיו הקשות כלפי ממלכת ישראל, אמציה כהן בית אל דרש לגרש אותו חזרה ליהודה.

נבואת כלוב הקיץ של עמוס

עמוס הנביא חווה ארבעה מראות שונים - אנך, ארבה, אש וכלוב הקיץ. כל אחד מהמראות מלמד על גורלו של עם ישראל, ועל חטאיו הרבים. כמו כן ניתן לראות כיצד כל מראה תואם אחת מעונות השנה - אנך (חורף), ארבה (אביב), אש (קיץ) וסל הפירות (סתיו). תחילה נשאל הנביא על ידי ה' על המראה, שנגלה לפניו -"וַיֹּאמֶר מָה־אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס". בתגובה עונה עמוס, כי הוא רואה כלוב קיץ - סל פרות עמוס וגדוש בפרות העונה. האל משיב לנביא, ואומר לו -"בָּא הַקֵּץ אֶל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא־אוֹסִיף עוֹד, עֲבוֹר לוֹ", זהו משחק מילים קיץ-קץ. הפרשנים אף חיזקו נבואה זו באומרם, כי בישראל נהגו להגות המילה קיץ בדומה למילה קץ - סוף. בכל אופן פירושו של המראה הוא סופה של ממלכת ישראל, וחורבנה של שומרון כתוצאה מחרון אפו של ה'. כעת משהובן מסר הנבואה פונה האל לתאר החורבן הקרב -"וְהֵילִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָל, בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם, אֲדֹנָי יֱיֹ:  רַב הַפֶּגֶר, בְּכָל־מָקוֹם הִשְׁלִיךְ הָס", ה' מבטיח כי שירות שמחות - הללויה, יהפכו לקינות אבל, מעבר לכך מוצגת תמונה קשה של מוות, הרס והשמדה ממלכת ישראל. למעשה במילים אלו נחתם מראה כלוב הקיץ, ובהמשך הנביא מנבא מספר נבואות קצרות כקטע מגשר בין המראה הרביעי לחמישי.

קבר עמוס

קבר עמוס
המערה הסתומה ליד תוקוע

לפי המסורות היהודיות והנוצריות קבר הנמצא ליד תקוע מיוחס לעמוס הנביא, מיקום הקבר בתקוע מוזכר בכתבי נוסעים, במאה ה-4 לספירה ועד לימי הביניים.[3] ליד הקבר הוקמה כנסייה נוצרית קדומה שנחרבה. ישנה מסורת נוספת, המראה את קברו בכניסה המערבית לתוקוע, במערה עתיקה אשר כיום סתומה בפסולת. ישנם הרואים במערה זו גם את קברו של הנביא ישעיהו.

קבר עמוס וישעיהו הם הקברים היחידים ביהודה המיוחסים לדמויות מקראיות מימי בית ראשון.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • William Rainey Harper, Amos and Hosea (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1905. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים

  1. ^ מאיר וייס, ספר עמוס : פירוש , ירושלים, מאגנס, תשנ"ב, עמוד 3
  2. ^ נחום רוזל, עולם התנ"ך: תרי עשר א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמוד 113
  3. ^ "כותר" - הספרייה המקוונת של ישראל
16 בפברואר

16 בפברואר הוא היום ה-47 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 318 ימים (319 בשנה מעוברת).

1940

שנת 1940 היא השנה ה-40 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1940 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1 ביוני

1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 213 ימים.

3 ביוני

3 ביוני הוא היום ה-154 בשנה (155 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 211 ימים.

Yes הטלוויזיה בלוויין

yes הוא המותג של חברת D.B.S שירותי לווין (1998) בע"מ המספקת שירותי טלוויזיה רב-ערוצית באמצעות הלוויינים "עמוס 3" ו"עמוס 7".

חברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ המפעילה את yes נמצאת בבעלות שתי חברות אם שבשליטת איש העסקים שאול אלוביץ' - חברת בזק המחזיקה ב-49.1% מהמניות, וחברת יורוקום המחזיקה ב-50.1 ממניות DBS, ובין היתר באמצעות חברת אינטרנט גולד - קווי זהב גם ב-30.96% ממניות בזק.

ב-2018, החברה היא ספקית הטלוויזיה הרב-ערוצית השנייה בגודלה בישראל, עם כ-580 אלף מנויים. מנכ"ל החברה הוא רן גוראון.ל Yes יש אפליקציה בשם Yes Go המיועדת לצפייה בתכני חברת הלווין באמצעות סמארטפונים וטאבלטים.

אלוף

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. כמו כן, המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל (בדומה לשימוש במונח "גנרל") – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב־אלוף (רא"ל).

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin; להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה. אוכלוסייתה מונה כ-3.7 מיליון תושבים, והיא המאוכלסת בערי גרמניה והשנייה המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי, אחרי לונדון. מטרופולין ברלין מכילה כ-6 מיליון תושבים שמוצאם מיותר מ-180 מדינות. שטחה של ברלין 891 קמ"ר. ברלין שוכנת בצפון-מזרח גרמניה, כ-70 ק"מ מערבה מהגבול עם פולין. גובהה הממוצע מעל פני הים 34 מטרים.

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים. ייחודו של הפירוש הוא שילוב בין פרשנות מסורתית ובין ממצאי המחקר התנ"כי המודרני התואמים לה, והגשתם לקורא בבהירות רבה.

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל. נוסד בשנת 1918 ונקרא בשם הנוכחי החל משנת 1919. העיתון היה בבעלות משפחת שוקן מאז שנת 1935, ובשנים האחרונות נמכרו 40% ממניות קבוצת הארץ, החברה שמוציאה אותו לאור, לאלפרד דומונט (20%) ולאוניד נבזלין (20%). העורך הראשי כיום הוא אלוף בן ומנכ"ל קבוצת הארץ הוא רמי גז. נכון לינואר 2018 שיעור החשיפה של העיתון עומד על 4.9% בימות השבוע ו-5.9% בסופי שבוע.

ישראל היום

ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון) שיוצא לאור מאז 30 ביולי 2007. הוא העיתון הישראלי היומי בעל התפוצה הרחבה ביותר.

העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית הישראלית. כדי למשוך קהל קוראים גדול, מתאפיין העיתון בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מאקטואליה וכלכלה ועד תרבות, ספורט ורכילות.

מאז הקמתו נמצא העיתון בבעלותו של איל ההון האמריקאי-יהודי שלדון אדלסון.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

נבואה

נבואה בדתות ובפילוסופיות שונות היא תופעה רוחנית בה נאצלת על האדם רוח ממקור עליון והוא מתרומם למצב תודעתי אחר, בו נגלים לעיניו מסתרי הבריאה וידיעות עמוקות על המציאות, ולעיתים על העבר ההווה והעתיד.

על פי התורה הנבואה היא התגלות הקשר של הבורא עם הנבראים, כעין שידור רדיו מהבורא. אומנם לא תמיד יש מי שיקבל את המסר, וצריך לכך הכנה רבה, כמו שכתוב בגמרא (עבודה זרה כ, ב), אמר רבי פינחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקדש, רוח הקדש מביאה לידי תחית המתים". וכן כתב הרמב"ם בספרו מורה נבוכים.

אף בפילוסופיה האפלטונית והאריסטוטלית, הסבירו את תופעת הנבואה אמורה להתרחש כאשר האדם המתוקן במידותיו והשלם בשכלו התעלה ובא במגע עם "השכל הפועל" - שהוא מאגר קוסמולוגי של תבונה, ונאצלת על נפשו אצילות נכבדה. לתפיסה זו הנבואה היא נחלתם של הפילוסופים שלמי השכל.

מדענים שונים טענו כי תופעה זו קשורה להזיות שנגרמות בהתקפי אפילפסיה. נעשו אף מחקרים בהם הצליחו לשחזר במעבדה הזיות, באמצעות גירוי אזורים מסוימים במוח והדמיית התקפי אפילפסיה מלאכותיים. מנגד טוענים אנשי דת, שאף אחד מהמסוממים הרבים בעולם או חולי האפילפסיה לא הצליח ליצור יצירות רוחניות כדוגמת ספר ישעיהו או עמוס.

דתות רבות מצהירות שהתחלתן הייתה בדרך של נבואה והארה, בהן גילו נביאיהן הראשונים את דרך החיים הנכונה המביאה את האדם לשלמות.

סירה

סירה היא כלי שיט קטן וללא סיפון.

תקנות משרד התחבורה בישראל (רשות הספנות והנמלים) מגדירות סירה ככלי שיט שאורכו אינו עולה על 7 מטרים, אשר מונע בכוח מנוע, מפרשים או משוטים. לעיתים משתמשים במונח "סירה" לציון כלי שיט קטן בעל סיפון, כמו למשל "סירת נתב" בנמל.

סירות נועדו לשיט במימי החופים, בנהרות, באגמים, בנמלים ובנתיבי מים פנימיים, אך לא בים הפתוח. הן משמשות בעיקר לספורט, לפנאי ולדיג, אך לעיתים גם להובלת מטענים ואנשים למרחקים קצרים מאוד.

המלה "סירה" נזכרת בתנ"ך (ספר עמוס, פרק ד', פסוק ב'): "... כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה."

רש"י במקום מפרש: "היא ספינה קטנה של ציידי דגים ולפי שקטנה היא קורא לה סיר וקורא לה בלשון משנה דוגית בבבא בתרא".

ספר עמוס

ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו. על פי כותרת הספר, עמוס ניבא "בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ." (פרק א', פסוק א')

עמוס בן-אברהם

עמוס בן אברהם, תת-אלוף במילואים בצה"ל, שירת כמפקד סיירת מטכ"ל, מפקד בית הספר לקצינים, מפקד אוגדת יהודה ומפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

עמוס הראל

עמוס הראל (נולד ב-1968) הוא הפרשן הצבאי של העיתון "הארץ".

עמוס ירון

עמוס ירון (רוזנברג) (נולד ב-1 באפריל 1940 בחולון) היה אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, שימש יושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) ומשמש דירקטור חיצוני של השותפות המוגבלת דלק-קידוחים, שהיא אחת מהחברות במונופול הגז של יצחק תשובה.

עמוס עוז

עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, אייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.הוא נחשב על ידי רבים לאחד מבכירי הסופרים בישראל. הגותו העיונית עסקה בספרות, בזהות ישראלית וציונית, במחשבה מדינית-חברתית מנקודת השקפה סוציאל-דמוקרטית. ספריו וסיפוריו תורגמו ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. זכה בפרסים יוקרתיים לספרות בישראל ובעולם, בהם פרס ישראל (1998), פרס גתה (2005), פרס היינריך היינה (2008) ופרס ביאליק. מ-2007 עד מותו הוזכר שמו מספר פעמים כמועמד ראוי לפרס נובל לספרות.

עמוס קינן

עמוס קֵינָן (2 במאי 1927 – 4 באוגוסט 2009) היה סופר, סאטיריקן, פובליציסט, מחזאי, מתרגם, צייר ופסל ישראלי.

לפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות לחם קינן בשורות ארגון לח"י. לאחר מכן היה לפובליציסט ובטורו "עוזי ושות'" בעיתון הארץ מתח ביקורת חריפה על הממסד של מפא"י. בתקופה זו היה מקורב לתנועת הכנענים. בתחילת שנות ה-50 הועמד לדין בחשד שהשליך פצצות אל ביתו של שר התחבורה, דוד צבי פנקס, אך זוכה מחמת הספק. מדצמבר 1953 ועד יולי 1954 כתב טור בשם 'שועלים קטנים' בעיתון "חרות". מ-1954 שהה בצרפת, ושב בשנת 1962. לאחר מלחמת ששת הימים החזיק בעמדות יוניות בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות, ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא הדיסטופיה "הדרך לעין חרוד" הספר מתאר את מדינת ישראל תחת שלטון חונטה צבאית ימנית. קינן עסק אף בציור ובפיסול, בסגנון "עברי" המנסה להיות קשור לתרבות המזרח התיכון הקדום. לצדו של סטף ורטהיימר היה ממייסדי המוזיאון הפתוח תפן ואוצרו הראשון.

תרי עשר הנביאים
הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקצפניהחגיזכריהמלאכי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.