עמוד שער

עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים. עמוד השער הוא גלגולו המודרני של ה"קולופון" שצורף לכתבי היד (של קודקסים וכדומה), טרם המצאת הדפוס.

בעיתונים ובכתבי עת, עמוד השער הוא העמוד הראשון.

Gullivers travels
עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה. בעמוד ממול תמונתו של המחבר לכאורה, ולמעשה - תמונתו של המחבר ג'ונתן סוויפט.

עמוד השער בספרים

עמוד השער הוא חלק מהמידע המקדים את גוף הספר (יחד עם הקדשה, הקדמה, תוכן עניינים) ועשוי אף לכלול כותרת הארוכה מזו שניתנה על גבי עטיפת הספר. ישנם עמודי שער הכוללים מלבד שם המחבר גם את שם המאייר ושם המתרגם.

עמוד השער עשוי לכלול מידע לגבי מהדורת הספר: מספר המהדורה, שנת הוצאה, פרטי המוציא לאור ומקום ההוצאה. בחלק מהספרים מופיע גם פירוט המהדורות הקודמות.

מידע לגבי זכויות היוצרים ומספר ISBN מודפס לעיתים על צדו האחורי של עמוד השער (המכונה "וֶרְסוֹ" - verso), או על העמוד שמולו.

הספרים המודפסים הראשונים (האינקונבולה) לא הכילו עמוד שער ולא כותרת, ולכן זוהו על פי מילות הפתיחה שלהם.

בעבר עמודי שער רבים כללו איורים, חלקם כמסגרת לטקסט שבדף. היו בהם עיטורים גרפיים כקישוט בלבד והיו עיטורים שנושאם קשור לתוכן היצירה, למחבר או למוציא לאור.

עמודי שער של ספרים:

De Magnete Title Page 1628 edition

עמוד השער של De Magnete, ספרו אודות המגנטיות של הפיזיקאי ויליאם גילברט, מהדורה משנת 1628 (הספר פורסם לראשונה ב-1600). הטקסט מוקף באיורים המציגים ניסויים ומכשירים המתוארים בספר.

Bacon Great Instauration frontispiece

עמוד השער של Instauratio magna ("התחייה הגדולה") מאת פרנסיס בייקון, מהדורה משנת 1620. האיור מרמז על תוכן היצירה: ספינה מפליגה דרך שני עמודים קלאסיים אל הים הפתוח, מסמלת יציאה אל מעבר לגבולות האסכולה הקלאסית (של יוון העתיקה), אל ממלכת הידע הטבעי הבלתי מוגבל.

Moby-Dick FE title page

עמוד השער של המהדורה הראשונה של מובי דיק מאת הרמן מלוויל, משנת 1851. בין השאר מוצגים שני שמות לרומן, ופירוט יצירות קודמות של המחבר. הדף נקי מעיטורים, למעט קו גלי המפריד בין המידע אודות הספר והסופר למידע אודות ההוצאה.

עמוד השער בעיתונים ובכתבי עת

Nature cover, November 4, 1869
עמוד השער של הגיליון הראשון של כתב העת Nature מיום 4 בנובמבר 1869

בעיתונים ובכתבי עת, עמוד השער הוא העמוד הראשון. עמוד זה כולל מידע טכני, לגבי ההוצאה לאור (שם כתב העת, פרטי המו"ל, פרטי העורך הראשי) ולגבי הגיליון (תאריך הגיליון, מחירו) והן תוכן.

בעיתון כולל התוכן את החדשות העיקריות, ובראשן הכותרת הראשית, וכן יש בו הפניות למאמרים עיקריים הנמצאים בעמודיו הפנימיים של העיתון. חלק משטחו של עמוד השער מנוצל למודעות.

בכתב עת מנוצל עמוד השער לעיתים להצגת מלוא תוכן העניינים של כתב העת, ופעמים אחרות הוא מוקדש בעיקר להצגת המאמר העיקרי שבכתב העת, באמצעות איור הממלא חלק ניכר מעמוד השער וכותרת של המאמר העיקרי.

לעיתים מיוחסת יוקרה מיוחדת להופעה בעמוד השער. כך, למשל, הופעה של דוגמנית בשערו של כתב עת נחשבת להישג ראוי לציון בקריירה שלה.[1]

עמוד השער בעבודות אקדמיות

בעבודות אקדמיות ועבודות תזה עמוד השער הוא העמוד הראשון של היצירה. הוא כולל את כותרת העבודה ושם המחבר. בעבודות של סטודנטים מוצג גם שם הקורס במסגרתו נכתבה העבודה, שם המרצה, תאריך ההגשה ולעיתים שם המוסד. עמוד זה אינו ממוספר.

בעבודות תזה עמוד השער כולל כותרת מלאה של העבודה, שם המחבר ותאריו האקדמיים, שמות הפקולטה והחוג/מחלקה בהם מוגשת העבודה, שם האוניברסיטה, תאריך סיום התואר וסמל זכויות היוצרים הבינלאומי. עמוד השער אינו ממוספר; העמוד הבא אחריו, התקציר, הוא העמוד הממוספר הראשון.

במאמר מדעי לרוב אין עמוד שער, וכל המידע הרלוונטי מופיע בראש העמוד הראשון של המאמר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למשל: בר רפאלי נבחרה לשער ספורטס אילוסטרייטד, באתר ynet, 10.2.2009
אנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה מאת חברת אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ. הוותיקה מבין האנציקלופדיות באנגלית שעודן מוסיפות להתעדכן. ב-14 במרץ 2012 הודיע המו"ל על הפסקת הפקתן של מהדורות דפוס חדשות, והתמקדות בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה.

אפוק טיימס

אפוק טיימס (באנגלית: Epoch Times; בסינית מפושטת: 大纪元; בפין-יין: Dàjìyuán) הוא חלק מגוף תקשורת בינלאומי, Epoch Media Group. הקבוצה מוציאה לאור מאמרים בדפוס ובאינטרנט בכשלושים וחמש מדינות ובעשרים שפות (לרבות בעברית). המגזין מגדיר עצמו כ"מגזין מרחיב דעת ומעורר מחשבה" הפועל למען "עיתונות חופשית ונקייה"; מטרתו "לעודד את הצד האנושי הטוב", ונמצא בבעלות מלאה של עמותת אפוק מדיה ישראל ע"ר המקדמת עיתונות חופשית בישראל.

בישראל "אפוק טיימס" יוצא כמגזין. הוא יוצא לאור על ידי עמותת "אפוק מדיה ישראל". עורך המגזין בישראל הוא איל לוינטר.

משימתה של הקבוצה היא "לתת לאנשים מסביב לעולם קול עצמאי שניתן לסמוך עליו, התורם בצורה חיובית למהלך חייהם לטווח הארוך".[דרוש מקור]

במחנה

במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגרה מערכת העיתון המוכרת, והעיתון החל להיות מופץ לראשונה כירחון דגיטלי תחת מדור "במחנה" בדוברות אכ"א.

ג'יזל בונדשן

ג'יזל קרוליני בונדשן (בפורטוגזית: Gisele Caroline Bündchen; נולדה ב-20 ביולי 1980), ידועה בשמה הפרטי ג'יזל (בהגיה ברזילאית: "ז'יזֶלי"), היא דוגמנית על ברזילאית.

מאז שנת 2002 ג'יזל היא הדוגמנית בעלת השכר הגבוה ביותר והעשירה ביותר בעולם, במהלך 2015 הסתכמו הכנסותיה בכ-44 מיליון דולר, 35 מיליון דולר יותר מהדוגמניות אחריה ברשימה.

דאבק

דַאבֶּק (בערבית: دابق; נקרא גם "דאביק", על פי כתיב שמו באותיות לטיניות: Dabiq) הוא מגזין אינטרנטי המשמש את המדינה האסלאמית לגיוס מחבלים ולהפצת משנתם: שליטה אסלאמית עולמית וג'יהאד סוני נגד מטרות מערביות וכן נגד פלגים יריבים באסלאם, בעיקר שיעים.

המהדורה הראשונה של המגזין יצאה ביולי 2014 במספר שפות, כולל אנגלית. שמו של המגזין נלקח מהעיר דאבק שבצפון סוריה, המוזכרת בכתובים אסלאמיים ביחס לאחרית הימים (אסכטולוגיה אסלאמית) ומלחמה כוללת נגד כופרים. על פי המסורת המוסלמית, זהו המקום בו ייפגשו צבאות האסלאם והנצרות למערכה רבתית.

באוקטובר 2014 יצא המגזין עם עמוד שער שעליו תמונה של כיבוש אסלאמי של הוותיקן, עם דגל המדינה האסלאמית המונף מעל האובליסק המצרי בכיכר פטרוס.

דבר השבוע

דְּבַר השבוע היה שבועון חדשות מצולם מבית ההוצאה לאור של העיתון "דבר", שיצא לאור באופן סדיר משנת 1946 ועד לשנת 1996.

דון ז'ואן (מחזה)

דון ז'ואן או הפסל שבא לסעוד (בצרפתית: Dom Juan ou le Festin de pierre) היא קומדיה בחמש מערכות, פרי עטו של מולייר, המבוססת על אגדת דון חואן, משנת 1665.

מדריך למשתמש

מדריך למשתמש הוא מסמך המיועד לסייע לאנשים בשימוש במערכת מסוימת. מדריך למשתמש נכתב לרוב על ידי כתב טכני, אף שלעיתים הכותב עשוי להיות מתכנת, מנהל פרויקט או מוצר, או אנשי צוות טכני אחרים, במיוחד בחברות קטנות.

מדריך למשתמש נכתב לרוב למוצרי אלקטרוניקה, חומרת מחשב ותוכנות.

לרוב כולל מדריך למשתמש מלבד טקסט גם תמונות. במקרה של תוכנות מחשב, נפוצה ההצגה של צילומי מסך המציגים כיצד התוכנית צריכה להיראות, ואילו בהוראות שימוש למוצרי חומרה ניתן למצוא תרשימים מופשטים. השפה שבה משתמשים מתאימה לקהל היעד, עם ז'רגון מינימלי או מוסבר ביסודיות.

תיקי מתקן מכילים מדריכים למשתמש עבור כל אחת מהמערכות הכלולות במתקן.

מדריך למשתמש כולל לרוב:

עמוד שער

דף כותרת וזכויות יוצרים

הקדמה המכילה פרטים על מסמכים קשורים והסבר על ניווט בהוראות השימוש

תוכן עניינים

מדריך המסביר את השימוש בפונקציות העיקריות של המערכת, ולעיתים פונקציות נוספות

פרק תקלות המסביר על בעיות אפשריות שעשויות להתעורר וכיצד להתמודד איתן

שאלות ותשובות נפוצות

פרטי התקשורת למידע ועזרה נוספת

מונחון, ובמסמכים גדולים מפתח העניינים

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

מצודה (כתב עת)

מצודה היה כתב עת עברי בהוצאת תנועת הנוער בית"ר שראה אור בוורשה שבפולין בשנים 1935–1938.

עורך "מצודה" היה אייזיק רמבה בהשתתפות י"ש פקר במסגרתו ראו אור עשרה גיליונות.

כל גיליון כלל עמוד שער, מאמרים אידאולוגיה והגות, יצירות ספרותיות, סקירות היסטוריות, מדור חדשות וידיעות קצרות על הנעשה בתנועת הנוער בארץ ישראל ובקני התנועה ברחבי העולם, ובדף האחרון סדרת מודעות על מיזמים ספרותיים הקשורים לתנועת ז'בוטינסקי.

הגם שכתב העת הוגדר כ"במה מרכזית לבית"ר העולמית" כלומר לחניכי תנועת הנוער ולבוגריה, הרי שבפועל הוא היווה במה אידאולוגית ופרוגרמטית לכלל שוחרי הציונות הרוויזיוניסיטית, חברי הצה"ר והאצ"ל. ב"מצודה" פרסם ז'בוטינסקי, ראש בית"ר, מאמרי הגות ומביכורי תרגומיו לספרות הלועזית, כגון "מנגינת הרוחות (תמונה מפאוסט לי. וו. גיטה)".

במצודה השתתפו גם דב חומסקי, יחזקאל דיליון, ח"ש הלוי, שמואל אורזשך, יצחק גוריון, שמעון גוטספלד, אורי צבי גרינברג, דוד ליניבסקי, בן-מנחם (ירושלים), ז' לרנר, אביגדור מוריק, פרופ' יעקב באדר, נתן פרידמן, אליעזר שוסטק, יוסף פעמוני, י' קרלמן, ד"ר י"ה ייבין, עזרא מרקוביץ, מרדכי כ"ץ, ד"ר ב' שייב (אלדד), ש' סקולסקי, ואחרים.

תקציב "מצודה" אורגן, בין השאר, על ידי דמי מנוי.

עדי נוימן

עדי נוימן (נולדה ב-2 בספטמבר 1982) היא דוגמנית ישראלית.

פסק דין האח והאחות

פסק דין האח והאחות הוא פסק דין שפסק בית דין רבני מיוחד בראשות הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972). פסק הדין טיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי והרבנות הראשית לישראל.

חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לספק גר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.

רוצח סדרתי

רוצח סדרתי הוא אדם שביצע שלושה מעשי רצח שונים, או יותר, לאורך זמן, של קרבנות שעל פי רוב לא היו מוכרים לו לפני כן. רצח סדרתי, כעיקרון, הוא פעולה נדירה. זאת משום שהרוצח הסדרתי צריך להיות אדם שמצד אחד יש לו דחף לעשות מעשים שהחברה רואה אותם כחמורים ביותר, ומצד שני הוא מצליח להסתיר אותם מהחברה. רוצחים סדרתיים פועלים לרוב מתוך דחף מיני סוטה או סדיסטי, או מתוך צורך להתגבר על רגשי נחיתות על ידי הוכחת עליונותם על הקורבן, על המשטרה ועל מוסכמות החברה.

שדה משחק הכדורגל

שדה משחק הכדורגל הוא שטח מוגדר למשחק הכדורגל, העשוי דשא או דשא מלאכותי, וחייב להיות בצבע ירוק. ממדי המגרש ודרכי סימונו מוגדרים בחוקת משחק הכדורגל כחוק 1: שדה המשחק.

שער

האם התכוונתם ל...

שער (מבנה)

שער הוא פתח בקיר של מבנה, או בחומה או בגדר המקיפים שטח תחום. השער עשוי לשמש למניעת מעבר דרכו או לביקורת על העוברים בו, והוא עשוי להיות פריט דקורטיבי בלבד. בשפה מדוברת אין הבחנה בין מבנה המסגרת של השער לבין הדלת או המחסום הקבועים בו.

גודלו של השער עשוי לנוע מפתח פשוט שדי בו כדי לאפשר מעבר, דרך מבנה שער (פורטיקו) או מבנה שכל כולו הוא למעשה שער (לדוגמה שער ניצחון). השער עשוי לשמש מבנה מכל סוג או שטחים בעלי גודל וייעוד משתנים. דוגמה אופיינית של שער בעל חשיבות היסטורית ואדריכלית היא "שער העיר".

מקורו של שער בענפי ספורט שונים היא בצורתו המזכירה שער, ושמו של עמוד שער בספר נובע מעקרון הכניסה לחלל.

שער שכם

שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית. השער נבנה בתקופה העות'מאנית בהוראת הסולטאן סולימאן המפואר בשנת 1538.

השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עמוד" (שער העמוד) על שום העמוד שניצב בעבר בכיכר השער.

בסמוך לשער (בין חומות העיר העתיקה) שוכן מוזיאון הכיכר הרומית, וממזרח לו (מחוץ לחומות) נמצאת מערת צדקיהו.

שערי ירושלים

שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה דרך חומות ירושלים. כיום ישנם שבעה שערים פתוחים בחומה, ומספר שערים אטומים. בתקופות שונות בהיסטוריה היו בחומות ירושלים שערים שונים, שנסתמו לאורך הדורות. שער הרחמים הוא המפורסם מבין השערים האטומים ולכן נהוג לומר שבחומת ירושלים שמונה שערים.

תכלאל

התִּכְּלַאל (ברבים "תַּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן. פירוש המילה "תכלאל" הוא "הכולל", דוגמת "כל בו". יש המזהים מילה זו מלשון כליל - נזר.

סידור זה כולל בתוכו את הטקסטים ותמצית מההלכות הנדרשות ליהודי במעגל השנה - ימי חול, שבתות וחגים; וכן במעגל החיים - כברית מילה, פדיון הבן, חתונה ועוד. התכלאל הוא קובץ שנערך על ידי חכמי תימן הראשונים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.