עמאן

עמאןערבית عمان) או רבת עמון (בעברית ארכאית: רבת בני עמון), היא בירת ירדן, והיא העיר הגדולה בה ומשמשת כמרכז המסחר, התעשייה, התחבורה, החינוך והשלטון במדינה. בשנת 2008 התגוררו בעיר 1,135,733[2] ובמחוז עמאן (محافظة العاصمة) התגוררו בשנת 2006 2,172,800 תושבים[3], שהם כ-38% מאוכלוסיית המדינה.

קיים תיעוד ליישוב באזור כבר לפני 8,500 שנים, והעיר שימשה כבירתם של העמונים במחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס. היא נזכרה מספר פעמים בתנ"ך עת נודעה כ"רבת בני עמון", ולאחר מכן נכבשה בידי האשורים, הפרסים ועל ידי אלכסנדר מוקדון. השלטון הערבי בעיר החל בשנת 636 אך היא חרבה במספר רעידות אדמה, והייתה לכפר קטן עד סוף המאה ה-19.

הגעת הרכבת החיג'אזית אל העיר, וקביעתה של עמאן כבירת ממלכת ירדן ב-1921, שינו את גורלה, והעיר צמחה מאז במהירות והייתה לעיר הגדולה והחשובה בירדן. עמאן שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2002.

עמאן
عمان
Ammanlogo
סמל עמאן
Amman Jordan Flag
דגל עמאן
AMMAN 2
פוטומונטז' של עמאן
מדינה ירדן  ירדן
מחוז מחוז עמאן
ראש העיר עומר אלמעאני
שטח 1,400[1] קמ"ר
גובה 773 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 4,007,526 (נכון ל־2015)
 ‑ במטרופולין 2,125,000 (2010)
קואורדינטות 31°57′00″N 35°56′00″E / 31.95°N 35.933333333333°E 
אזור זמן UTC +2
www.ammancity.gov.jo

גאוגרפיה ואקלים

העיר שוכנת בצפון-מערבה של ירדן, באזור גבעי על גבול המדבר ובגובה של 773 מטרים מעל פני הים. העיר הוקמה במקור על שבע גבעות, אך כיום היא משתרעת על פני 19 גבעות, ואזוריה העיקריים נוטלים את שמותיהם משמן של גבעות אלה. סמוך לעמאן נמצאים מעיינות המשמשים לה כמקורות מים זמינים.

בשל גובהה, האקלים בעיר מתון יחסית בהשוואה לזה של המדבר שממזרח לה ולזה של בקעת הירדן שממערב לה. הלחות בעיר נמוכה ומשקעים יורדים בחורף בצורת גשם, ולעיתים בצורת שלג, ב-5 עד 45 ימים בשנה.

היסטוריה

פרה-היסטוריה

לפי ממצאים ארכאולוגיים, התקיים יישוב בעמאן כבר בתקופת האבן החדשה, לפני כ-8,500 שנה. הממצאים המוקדמים ביותר הם מעין ע'זאל במזרחה של העיר. במאה ה-13 לפני הספירה בקירוב נקראה העיר "רבה" או "רבת עמון" על ידי יושביה העמונים ושימשה כבירתם. היישוב העמוני שכן במצודת עמאן, אך הממצאים המוקדמים ביותר שנמצאו במקום הם מתקופת הברונזה, מאמצע האלף ה-4 לפנה"ס.

שם העיר בעברית

העיר נזכרת בתנ"ך מספר פעמים כ"רבת בני עמון" או "רבה" בהקשר לכיבושה על ידי בנ"י או ממלכת יהודה:

וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמַּלְאֿכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ‍ִם.

כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ.

וַיִּלָּחֶם יוֹאָב בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּלְכֹּד אֶת עִיר הַמְּלוּכָה.

וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים.

לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר ה'.

דֶּרֶךְ תָּשִׂים לָבוֹא חֶרֶב אֵת רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶת יְהוּדָה בִירוּשָׁלַ‍ִם בְּצוּרָה.

בהתאם למופע זה מוכר גם איזכור כיבוש העיר בשירה למשל ב"שלום לך דודי".

כיבושים זרים

רבת עמון נכבשה בהמשך על ידי האשורים, הפרסים והסלאוקים, ובמאה ה-3 לפנה"ס שינה תלמי פילדלפוס השני את שמה ל"פילדלפיה" (יוונית Φιλαδέλφεια). פילדלפיה הייתה לחלק מהממלכה הנבאטית עד לשנת 106 לפני הספירה, עת נכבשה על ידי האימפריה הרומית והפכה לאחת מעשר ערי הדקאפוליס הרומיות.

בתחילת התקופה הביזנטית הייתה העיר למקום מושבו של בישוף. הסאסאנים כבשו את העיר בשנת 614 ולאחריהם כבשו אותה הערבים ב-636, אשר השיבו לה את שמה העתיק, עמאן. העיר פרחה תחת שלטונה של שושלת בית אומיה ובהמשך תחת שלטונו של בית עבאס, אך במרוצת השנים חרבה על ידי מספר רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים, ובמאה ה-19 כל שנותר ממנה היה כפר קטן ובו כ-2,000 תושבים.

בעת המודרנית

Jabel Webdeh Cafe Mbareh
בניין היסטורי בעמאן

מפנה בתולדותיה של עמאן החל בשנת 1887, עת התיישבו בה צ'רקסים, וזה הואץ משמעותית עם סלילת מסילת הרכבת החיג'אזית והפיכתה של העיר לתחנה מרכזית בנתיבה. בשנת 1921 בחר האמיר עבדאללה בעיר עמאן למושב ממשלתו החדשה, ובהמשך לבירת הממלכה ההאשמית של ירדן. בעיר לא היה באותה עת מבנה שהתאים לשמש כארמון או כבניין משרדים ממלכתי, והמלך קבע את לשכתו בבניין תחנת הרכבת החיג'זית והתגורר בקרון.

עמאן נותרה עיר קטנה יחסית עד שנת 1948, עת גדלה אוכלוסייתה באופן משמעותי, בעקבות מלחמת העצמאות והגירת פליטים פלסטינים רבים אליה מארץ ישראל. גל נוסף של פליטים פלסטיניים הגיע לעיר לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. בספטמבר השחור בשנת 1970, התרחשו בעיר קרבות רחוב בין צבא ירדן לכוחות אש"ף, ולמבני העיר נגרם נזק רב. נזק רב במיוחד נגרם לארמון המלך ולמבנים שבסביבתו.

העיר הייתה שוב ליעדם של גלי פליטים שנמלטו מעיראק במלחמת המפרץ ב-1991 ובמלחמת עיראק בשנת 2003. גלים אלה הביאו לתנופת בנייה ולהיווצרותם של שכונות עוני ומחנות פליטים, ואלה מכבידים על משק המים של העיר ועל כלכלתה. ב-9 בנובמבר 2005 אירעו שלושה פיצוצים מתואמים בשלושה בתי מלון בעיר וארגון אל-קאעידה נטל את האחריות להם.

העיר כיום

Third Circle - Zahran Street
מעגל התנועה השלישי

בעמאן פועלת תעשייה קלה של טקסטיל ומזון ותעשייה כבדה הכוללת בתי זיקוק לנפט. העיר שוכנת במרכזה של רשת הכבישים בירדן, ונמל התעופה הבינלאומי על שם המלכה עליה (مطار الملكة علياء الدولي) הוא השער האווירי העיקרי של הממלכה.

בעיר פועלות מספר אוניברסיטאות, שהחשובות שבהן הן "אוניברסיטת ירדן", "אוניברסיטת אלזייתונה הירדנית" (جامعة الزيتونة الأردنية), "האוניברסיטה הגרמנית הירדנית" (الجامعة الألمانية الأردنية), "אוניברסיטת עמאן אלאהלייה" ו"האוניברסיטה הירדנית למדע ולטכנולוגיה" (جامعة العلوم والتكنولوجيا الأردنية أو جامعة التكنو). כמו כן, בעיר פועלת אוניברסיטת המזרח התיכון, שהינה אוניברסיטה פרטית ללא כוונת רווח.

אתרי העיר

רוב אתריה של העיר שוכנים ברובע "מדינה" במרכזה של העיר, הכלוא בעמק שבין ג'בל אל-אשרפיה מדרום, ג'בל אל-קלעה (הר המצודה) מצפון וג'בל עמאן ממערב.

המצודה

Amman Citadel
כיפת אולם השימוע בארמון אומיה במצודת עמאן
Amman BW 5
מקדש הרקולס

המצודה במרכזה של העיר שוכנת על ג'בל אל קלעה ("גבעת המצודה") בגובה של 850 מטר, וזהו המקום בו שכנה רבת עמון ההיסטורית. ממצאים מתקופת הברונזה מצביעים על כך שהגבעה שימשה כמצודה ומקום יישוב משך אלפי שנים. המתחם מוקף בחומה באורך של 1,700 מטר, וזו נבנתה וחודשה פעמים רבות בתקופת הברונזה, בתקופת הברזל, וכן בתקופה הרומית, הביזנטית ובתקופת שלטונו של בית אומיה. עוד נמצאה במקום כתובת מצודת רבת עמון.

החלק המרשים ביותר במצודה הוא "ארמון אומיה" השוכן בצפונה. הארמון הוקם בשנת 720 על ידי שושלת אומיה ושימש בעברו כמקום משכנו של שליט עמאן. המתחם היה גדול למדי אך רובו חרב ברעידת אדמה בשנת 749 ולא הוקם מחדש. המבנה הבולט במתחם הוא אולם השימוע הניכר בכיפתו. צורתו של האולם בבסיסו היא כשל צלב בשל כך שהוקם על שרידיה של כנסייה ביזנטית. החצר הפתוחה הצמודה לאולם מצפון מובילה אל רחוב העשוי בצורת אכסדרה שמשני צדדיו הריסות מבני ממשל וציבור. אכסדרה זו מסתיימת בשרידיו של בניין מגורי המושל שבו אולם כס, והשוכן בקצה הצפוני של המצודה. ממזרח לאולם השימוע שוכן מאגר אומיה העגול. קוטרו כ-17 מטר ומדרגות מוליכות אל בסיסו. המאגר שימש כמקור המים של המצודה וסביבתה, וככל הנראה ניצב במרכזו בעבר עמוד שהראה את גובה המים.

מדרום לארמון אומיה שוכנים שרידיה של בזיליקה ביזנטית מהמאה ה-6 או המאה ה-7. הבזיליקה חרבה ברעידת אדמה אך השתמרו בה מספר פסיפסים. סמוך לבזיליקה ניצב מקדש הרקולס שנבנה בתקופת מרקוס אורליוס במאה ה-2, אך כל שנותר ממנו הוא במה ומספר עמודים.

המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן צמוד למקדש הרקולס ומציג ממצאים היסטוריים מרחבי ירדן ושכנותיה. במוזיאון גולגולות בנות 6,000 שנים מתל יריחו, מספר מגילות שנמצאו בקומראן בשנת 1952 כולל מגילת הנחושת, העתק של מצבת מישע וממצאים שונים מפטרה ומג'רש. עוד מוצגים במקום שלושה פסלים מעין ע'זאל המתוארכים לאלף השביעי לפנה"ס.

התיאטרון הרומי, הפורום והאודאון

התיאטרון הרומי נחצב במורדותיה הצפוניים של הגבעה הפונה אל מרכז העמק, והוא שוכן כ-250 מטר דרומית לקצה המזרחי של המצודה. הוא הוקם במאה ה-2 על ידי אנטונינוס פיוס במקום בו שכן קודם לכן נקרופוליס קדום. המבנה עשוי משלושה אגפים רוחביים שיועדו לשכבה השלטת (התחתון), לאנשי צבא (האמצעי) וליתר הצופים (העליון). סך הכל יכול התיאטרון להכיל 6,000 צופים. מעל לשורה העליונה שוכן מקדש קטן שבו ניצב בעבר פסל האלה אתנה, אך זה הועבר למוזיאון הארכאולוגי במצודה. המבנה שוחזר בשנת 1957, ככל הנראה לא בצורה מדויקת, ונערכים בו מופעים ואירועי תרבות שונים. עוד שוכן בו מוזיאון קטן לפולקלור (ממערב לבמה) ומוזיאון למסורת עממית (ממזרח לה).

מהפורום הרומי העתיק שרדו רק שתי שורות העמודים הדרומיות. הוא הוקם בשנת 190 לערך והשתרע על שטח של 5,000 מ"ר. הוא הוקף בשורות עמודים משלושת צדדיו, ועל ידי נחל עמאן מצפונו, אך זה זורם כיום בתעלה תת-קרקעית מתחת לרחובות העיר. ממזרח לפורום ניצב האודאון, גם הוא מהמאה ה-2. בהיכל שהשתמר במצב טוב מקומות ל-500 צופים, וככל הנראה נשא גג עץ או אוהל זמני שסוכך על הצופים מפני פגעי מזג האוויר.

Amman-amphiteater01(js)

התיאטרון הרומי מהמצודה. האודאון נראה משמאל לו בינות לעצים, ושרידי עמודי הפורום נמצאים בקדמתו

Amman Roman theatre

תקריב של התיאטרון

Amman-amphiteater02(js)

עמודי הפורום בקדמת התיאטרון

Amman-Odeon(js)

האודאון

מסגדי העיר

  • מסגד המלך חוסיין נבנה על ידי עבדאללה הראשון, מלך ירדן ב-1924 ושופץ ב-1987. המסגד שוכן במרכז העיר מדרום למצודה והוא הוקם במקום בו שכן מסגד קודם שנבנה על ידי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב בשנת 640 לערך.
  • מסגד אבו דרוויש בראשו של ג'בל אלעשרפיה הוקם ב-1961 וקירותיו עשויים מאבן שחורה ומאבן לבנה המונחות לסירוגין בשורות (אבלק).
  • מסגד המלך עבדאללה הראשון הוקם על ידי חוסיין, מלך ירדן לזכר סבו בין השנים 1982-1989. המסגד שוכן בג'בל אלוויבדה, מצפון לג'בל עמאן, ובסמוך למבנה הפרלמנט הירדני. על המסגד נישאת כיפת פסיפס כחולה גדולה בקוטר של כ-35 מטר, וזו נתמכת על ידי הקירות החיצוניים שצורתם כשל מתומן וללא תמיכה נוספת של עמודים. תקרת המסגד צבועה בכחול ו-99 פסי זהב המוליכים ממרכזה לצדדיה והמסמלים קרניים המאירות את 99 שמותיו של אללה. המסגד מעוטר בכתובות מהקוראן ועל הנברשת הגדולה שתלויה במרכזו חקוקות כתובות נוספות. במסגד מתחם קטן המיועד לנשים ומתחם נוסף המיועד למשפחת המלוכה. מחוץ למסגד ניצב תורן בגובה 127 מטר הנושא את הדגל הירדני, וזה טוען לתואר תורן הדגל השני בגובהו בעולם ללא תמיכה (תורן גבוה יותר נמצא בעיר עקבה, גם היא בירדן).
King Hussain Mosque, Amman, Jordan

מסגד המלך חוסיין

Abu Darweesh Mosque

מסגד אבו דרויש

Amman BW 33

פנים מסגד המלך עבדאללה הראשון

Amman BW 29

מסגד המלך עבדאללה הראשון

King Abdullah Mosque at Night

מסגד המלך עבדאללה הראשון ותורן הדגל הירדני

ערים תאומות

לעמאן 31 ערים תאומות:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר העירייה המטרופוליטנית
  2. ^ "World gazeteer". אורכב מ-המקור ב-2013-04-28.
  3. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ירדן
Four Seasons Amman

מלון ארבע עונות

Amman West as seen from Amman East

במערב עמאן

Gate Towers-Jordan-Amman-2

ירדן מגדלי שער

Souk Jara 4 Jul 2008 (5)

סוק גארא

באקו

באקוּ (באזרית: Bakı) היא בירת רפובליקת אזרבייג'ן והעיר הגדולה בה. העיר נמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון (Abşeron), בצדו המערבי של הים הכספי. אוכלוסיית העיר 2,045,815 תושבים (נכון לשנת 2011), ובעיר רבתי (על פרווריה) כ-3 מיליון תושבים.

דוחה

דּוֹחַה (בערבית: الدوحة, תעתיק מדויק: אלדַּוְחַה), בירת קטר. העיר שוכנת לחוף המפרץ הפרסי ומתגוררים בה כ-1,450.000 תושבים (2011). דוחה היא העיר הגדולה ביותר בקטר, ובה ובפרבריה מתגוררים למעלה מ-80% מאוכלוסיית המדינה.

דוחה הוכרזה כאחת משבע הערים המופלאות של העולם ב-2014.

דקאפוליס

דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις - עשר הערים; deka - עשר; polis - עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי. הערים נתנו את שמן גם לחבל הארץ בו שכנו. עם הערים ברשימה נמנות סקיתופוליס (בית שאן), שהייתה העיר הראשית בחבל, דמשק, ופילדלפיה (היא עמאן).

זרקא (עיר)

זרקא (בערבית: الزرقاء, תעתיק מדויק: אלזרקאא, תרגום: הכחולה) היא העיר השנייה בגודלה בירדן, המצויה צפונית מזרחית לבירה עמאן. בעיר 792,665 תושבים נכון לשנת 2000, שהם 15.5% מתושבי ירדן. זרקאא' היא בירת מחוז זרקא, אחד ממחוזות ירדן.

כ-50% מתושביה הם פלסטינים ואוכלוסיית העיר הפלסטינית היוותה מטרה לפעילות המלך חוסיין באירועי ספטמבר השחור 1970, לאחר שלשדה התעופה של העיר נחטפו מטוסים בספטמבר 1970. קיימת סברה, כי לאחר ספטמבר השחור וגירוש הארגונים הלאומיים הפלסטינים, התחזקו "האחים המוסלמים" בעיר. מכל מקום, בזרקא גדל אבו מוסעב א-זרקאווי, שנחשב לראש אל-קאעידה בעיראק וקיצונים אחרים מזרם האסלאם הפוליטי (פירוש שמו הוא "אדם מזרקא").

בשטח העיר, כ-6 קילומטר מזרח למרכז העיר, פועלת אוניברסיטת זרקא.

טהראן

טֶהְרָאן (בפרסית: تهران, להאזנה (מידע • עזרה), בערבית: طهران) היא בירת איראן והעיר הגדולה ביותר בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכזו של מחוז טהראן. העיר מהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בטהראן, שבה תעשיות ייצור רכב, חשמל ומוצריו, טקסטיל, כלי נשק, סוכר וכימיקלים.

בנוסף לפרסים המהווים את רוב רובם של תושבי העיר מתגוררים בה גם אזרים רבים ומיעוטים אתניים נוספים כמו ארמנים, כורדים ויהודים. 98.3% מתושבי העיר, מרקעים אתניים מגוונים, הם דוברי פרסית.

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אָלְמָמְלָכָּה (א)לְאֻרְדֻּנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה השוכנת במזרח התיכון. היא גובלת בצפון בסוריה, במערב בישראל, בדרום בים האדום (מפרץ אילת) ובערב הסעודית, במזרח בערב הסעודית ובצפון-מזרח בעיראק.

ליגת העל הירדנית

ליגת העל הירדנית (בערבית: الدوري الأردني للمحترفين) היא ליגת הכדורגל הבכירה בירדן. הליגה הוקמה בשנת 1944, שנה לאחר עצמאותה של ירדן מהמנדט הבריטי. בין הקבוצות הבכירות לאורך השנים בליגה זו ניתן למנות את אל פייסלי עמאן, אל ויחדאת ואל אהלי עמאן.

לשון ים המלח

לשון ים המלח היא לשון יבשה בין האגן הצפוני של ים המלח לבין האגן הדרומי שלו.

בעבר הייתה הלשון חצי אי, אך עקב שינויי מפלס מי ים המלח, היא מחלקת כיום את הימה לשני חלקים נפרדים. חלקה הצפוני נקרא כף קוסטיגן, על שם החוקר האירי כריסטופר קוסטיגן שחקר את הימה ב-1835, וחלקה הדרומי-מערבי, כף מולינה, על שם תומאס הווארד מולינה, קצין ים באוניית מלחמה בריטית שחקר אף הוא את ים המלח, ב-1847. שניהם נספו מפגעי האקלים בעת שעסקו בחקר הימה. קפטן ויליאם פרנסיס לינץ' מהצי האמריקאי, שסייר וביצע מדידות בים המלח ב-1848, נתן לכפים את שמותיהם. על שמו של לינץ' נקרא מצר לינץ' שהוא המצר שעובר בין הלשון לחוף המערבי של ים המלח (כיום המצר יבש).

השינויים במפלס המים הביאו לשינוי שטח הלשון וגובהה מעל פני ים המלח. ישנן עדויות כי בעבר עברו את ים המלח ברגל או בעזרת בהמות, כאשר חלק מהדרך היה על הלשון. הקצינים האנגליים אירבי ומנגלס כתבו כי בשנת 1812 עברה שיירה בים הרדוד ובלשון, ונאמר להם שאפשר לעבור את הים במקום זה בכל ימות השנה.

תיאור מפורט של הימה מביא הנוסע הנרי בייקר טריסטראם שביקר בארץ ישראל בשנים 1863 - 1864 וכתב את רשמיו בספר "מסע לארץ ישראל".

המונח "לְשׁוֹן יָם הַמֶּלַח" מקורו בתנ"ך, שם שימש דווקא לציון קצהו הצפוני של ים המלח. לשון ים המלח של ימינו קרויה בערבית "אל-לסאן", והיישוב הסמוך אליה ממזרח הוא הכפר מזרעה, הנזכר כבר במכתבי בר כוכבא.

מחוזות ירדן

מחזות ירדן (בערבית: محافظات الأردن) הם המחוזות האדמיניסטרטיביים המרכיבים את הממלכה האשמית של ירדן. ירדן מחולקת ל-12 מחוזות (בערבית: محافظة) ואלה מחולקים ל-52 נפות (בערבית: ناحية).

בעוד השלטון המרכזי של המדינה מצויי בידי מלך ירדן, השלטון המקומי נמצא בידי מושלים אשר ממונים על ידי המלך. אומנם השלטון המרכזי בוחר מי יעמוד בראש כל מחוז, אך הוא אינו מתערב בניהול השוטף של המחוזות וכך כל מחוז אחראי על תחום שיפוטו וכל המתרחש בו ושולט על נושאים מהותיים כמו הכלכלה, הפיתוח, התרבות וכדומה.

נמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עאליה

נמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עאליה (בערבית: مطار الملكة علياء الدولي) הוא נמל תעופה בינלאומי השוכן סמוך לעיירה אל-ג'יזה, כ-35 ק"מ דרומית לעמאן, בירת ירדן. הנמל נחנך בשנת 1983 והחליף את נמל התעופה מארקה הקטן (مطار ماركاالدولي) שממזרח לעיר. השדה נקרא על שמה של המלכה עאליה, אשתו השלישית של חוסיין, מלך ירדן, אשר נהרגה בתאונת מסוק ב-9 בפברואר 1977. הנמל הוא שער הכניסה האווירי העיקרי של הממלכה, ומאז פתיחתו משמש כנמל הבית של חברת התעופה הירדנית רויאל ג'ורדניאן.

בנמל שני מסלולים מקבילים באורך של 3,660 מטר וברוחב של 61 מטר, המרוחקים 1,446 מטר זה מזה, והוא משתרע על שטח של 22 קמ"ר. בניין בית נתיבות החדש נחנך ב-21 במרץ 2013, בצמוד ממערב לשני בתי הנתיבות הקודמים, והוא משתרע על-פני שטח של 86,000 מ"ר. הוא מתוכנן להגיע לשטח של 100,000 מ"ר ולהביא את הנמל לקיבולת שנתית של 9 מיליון נוסעים. עם פתיחת בית הנתיבות החדש נסגרו שני בתי הנתיבות הישנים ונהרסו. בחלקו המזרחי של נמל התעופה שוכן טרמינל לשירותי מטען. התחבורה הציבורית בין הנמל לעמאן מבוססת על אוטובוסים ומוניות.

בשנת 2011 עברו 6,250,048 נוסעים בנמל ב-67,190 תנועות מטוסים. היקף תנועת המטען בשנת 2006 עמד על 91,000 טון ונפח תנועת הדואר הגיעה ל-1,480 טון.

סלט (עיר)

סַלְט (בערבית: ألسلط תעתיק מדויק: אלסלט) היא בירת מחוז בלקא, העיר החמישית בגודלה בירדן. היא שוכנת בדרום הגלעד על מספר גבעות בגובה 790-840 מעל פני הים, כ-30 ק"מ מצפון מערב לבירה עמאן, ובימים בהירים היא נראית מבקעת הירדן.

על שמה רחוב בחיפה. יש המזהים את סלט עם העיר המקראית רמות גלעד.

עומאן

סולטנות עוּמאן (בערבית: سلطنة عُمان, סַלְטנת עֻמַאן) היא מדינה מזרח-תיכונית, בחלק הדרומי-מערבי של אסיה, בדרום-מזרח חצי האי ערב. היא גובלת באיחוד האמירויות הערביות בצפון-מערב, בערב הסעודית במערב, בתימן בדרום-מערב, בים הערבי בדרום ובמזרח, ובמפרץ עומאן במזרח ובצפון. הדת הרשמית בעומאן היא האסלאם, והשפה הרשמית היא הערבית.

עמאן (מחוז)

מחוז עמאן (ערבית: محافظة العاصمة – מחוז הבירה) הוא אחד משנים עשר המחוזות של ירדן. הוא ממוקם בלב המדינה ובירתו היא העיר עמאן, בירת ירדן. המחוז גובל בערב הסעודית בחלקו המזרחי.

המחוז מחולק לתשע נפות. זהו המחוז השלישי בגודלו בירדן, שטחו 7,579.2 קמ"ר. אוכלוסייתו מונה 2,367,000 נפש, והוא המחוז המאוכלס ביותר בממלכה.

עקבה

עַקַבָּה (ערבית العقبة; תעתיק - "אל-עקבה") היא עיר בדרום-מערב ירדן, השוכנת לחופו של מפרץ אילת, ממזרח לעיר אילת שבישראל. העיר היא בירת מחוז עקבה ומשמשת כמרכז תיירותי, בעיקר לצלילה. בשנת 2009 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-103,000 תושבים. נמלה הוא היחיד במדינה, ודרכו עובר רובו המכריע של הסחר הבינלאומי של ירדן.

קרב מגידו

קרב מגידו נערך בין האימפריה הבריטית לאימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, בין 19 עד 25 בספטמבר 1918. הקרב התחולל באזור השרון ועמק יזרעאל, והסתיים בניצחון הכוחות הבריטיים בפיקודו של גנרל אדמונד אלנבי. כוחות בריטים נוספים תקפו בעבר הירדן וכבשו את עמאן.

עם סיום הקרב השלימו הבריטים את כיבושה של ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

קרב עבר הירדן הראשון (1918)

קרב עבר הירדן הראשון מתייחס לפעולה מלחמתית שנערכה בין 21 במרץ 1918 ל-2 באפריל בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרב נערך בין כוחות של חיל המשלוח המצרי (EEF) לבין כוחות של צבא האימפריה העות'מאנית המתוגברים על ידי כוחות גרמנים. במהלך הקרב ניסו כוחות בריטים, שחצו את הירדן, להגיע לתחנת הרכבת של עמאן ולחבל במסילת הברזל החג'אזית. תנאי מזג אוויר קשים ותיגבור משמעותי של הכוחות הטורקים שיבשו את תוכנית הקרב ובסופו של דבר נאלצו הבריטים לסגת בחזרה לגדה המערבית של הירדן לאחר שסבלו מנפגעים רבים.

קרב עבר הירדן השלישי (1918)

קרב עבר הירדן השלישי התחולל בעבר הירדן בין 21 בספטמבר ל-28 בספטמבר 1918. הקרב התחולל בין כוחות של חיל המשלוח המצרי EEF של האימפריה הבריטית לכוחות של האימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ובמהלכו כבשו הכוחות הבריטים את עמאן. קרב זה היה בין הקרבות הראשונים של המערכה לכיבוש מגידו, צפון ארץ ישראל וסוריה.

רויאל ג'ורדניאן

רויאל ג'ורדניאן (בערבית: الملكية الأردنية; באנגלית: Royal Jordanian; שם קודם: עאליה علياء) היא חברת התעופה הלאומית של ירדן. בסיסה הראשי נמצא בנמל התעופה הבינלאומי עמאן-המלכה עאליה.

תוכנית הפדרציה

תוכנית הפדרציה (ערבית: المملكة العربية المتحدة, תרגום מילולי: הממלכה הערבית המאוחדת) הייתה תוכנית מדינית אשר הוצעה על ידי המלך חוסיין במהלך שידור רדיו ב-15 במרץ 1972 בנוגע ליחסי ירדן ופלסטין. הרקע להכרזה על התוכנית היה ניסיונו של חוסיין להשיב לידיו את יהודה ושומרון לאחר שאבדו לירדן במלחמת ששת הימים, תוך שמירה על יחסים טובים עם הפלסטינים, שהתערערו בעקבות ספטמבר השחור. תוכנית הפדרציה קבעה כי בשטחי ירדן והגדה המערבית תוקם מסגרת פדרטיבית "ממלכה ערבית מאוחדת" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר-הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך.

התוכנית התקבלה בהתנגדות רבה במישור הבינלאומי. ישראל התנגדה לתוכנית ובמיוחד כעסה על כך שחוסיין התעלם משליטתה בגדה המערבית כאשר ניסח את התוכנית. אש"ף וארגונים פלסטיניים אחרים התנגדו לתוכנית בטענה שהיא נוגדת את הזכות הריבונית של הפלסטינים. מדינות ערב גם הן יצאו נגד התוכנית, בטענה שמדובר בקנוניה סודית של חוסיין עם ישראל וברמיסת זכויותיהם של הפלסטינים. מצרים הרחיקה לכת וניתקה את קשריה עם ירדן בעקבות פרסום התוכנית. התגובות העוינות סיכלו אפשרות של מימוש התוכנית, וגם השיחות החשאיות בין חוסיין לישראל לא הובילו למימושה. לפיכך, השפעתה על הפוליטיקה במזרח התיכון הייתה זניחה. עם זאת, התוכנית מהווה תפנית חשובה ביחס הירדני כלפי הזהות הפלסטינית, ויש הטוענים כי היא זרעה את הניצנים לניתוק הזיקה בין ירדן לגדה המערבית ביולי 1988.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.