עם עובד

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ
לוגו החברה
מייסדים ההסתדרות הכללית, ברל כצנלסון
שנת הקמה 1942
מיקום המטה תל אביב
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרות ילדים
אנשי מפתח חניטל סויסה, מנכ"לית
www.am-oved.co.il

עם עובד בראשיתה

הוצאת "עם עובד" הייתה חזונו של ברל כצנלסון עוד מראשית דרכו הציבורית, לפיו הפועל העברי הוא אדם קשה-יום אך בעל שאיפה להשכלה רחבה, לפיכך על הסתדרותו לסייע לו לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. כמו כן היוותה ההוצאה חוליה חשובה בברית בין "הפועלים" ל"אינטליגנציה", שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. ראשית ההוצאה בהוצאת דבר שהייתה מסונפת לעיתון "דבר", אך דווקא בסערת מלחמת העולם השנייה מצא כצנלסון, בתמיכת ראשי מפא"י וההסתדרות את המועד להקמת הוצאת ספרים גדולה ועצמאית, תוך הבטחת האחרונים שלכצנלסון יהיה חופש בחירה ועצמאות. על אף התנגדותן של מפלגות השמאל, החליטה מועצת ההסתדרות בסוף ינואר 1941 להקים הוצאת ספרים של ההסתדרות ובחרה בכצנלסון כעורך יחיד.[1]

כצנלסון ראה בהוצאת הספרים כלי חשוב מאד בעיצוב דמותה ותרבותה של החברה העברית.[2] לדבריו, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות, "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית "עם עובד" לתרבותו של העם." עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית וגם סיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים, בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר.[2]

רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.

ברל כצנלסון, מתוך מכתב לדוד זכאי[2]

ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" הפרוספקט הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש "ספריות": "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגוייסת של ממש.[3] מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור בדגש איכותי בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא.[4] כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו.[5] מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ולא ספרות יפה.[4] בין ספרי העיון הראשונים החשובים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס זינגר וצ'כוב.

"עם עובד" הוציאה ספרייה נוספת – סדרה מיוחדת בשם "מן המוקד", שעסקה במלחמה, וכללה חוברות שעסקו בלונדון בתקופת הבליץ וחוברות שכללו קטעי "מכתבים מן הגטאות", של המחתרת היהודית ו"החלוץ".[6] כעורך, הצהיר כצנלסון: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."[7] ההוצאה הקפידה על איכות ההדפסה והלשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.[8]

הספר הראשון שיצא היה אנתולוגיה היסטורית–ספרותית בשם "ספר הגבורה" ומיד אחריו יצא "מעשים ומגמות", שהיה סיכום חלקי של ירח העיון שיזם כצנלסון ברחובות ב-1941. בשנה הראשונה לקיומה, הוציאה "עם עובד" לאור 36 ספרים. ההוצאה פיתחה מפעל מנויים ובשנת הפעילות המלאה הראשונה שלה, 1942-3, הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שכל גודלו מנה 450,000 איש. השנה הראשונה נסתיימה ברווח כספי של 3,000 לא"י.[9]

לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופיה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", ששמרה על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה מאות ספרי מופת תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. הספרייה לעם היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.

משנות החמישים ואילך

BookFair2883
הוצאת עם עובד בשבוע הספר בירושלים

בשנת 1957 מונה משה שרת לראש ההוצאה.[10]

מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים, והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות.

להוצאה שתי סדרות בולטות, שנמכרות בחנויות הספרים, ובמחיר מוזל למנויים:

בשתי הסדרות יוצאים לאור ספרי מקור וספרים מתורגמים.

בין שנת 1963 ועד שלהי שנות ה-80, ראו אור בהוצאה 160 ספרי ילדים במסגרת מועדון ספריית דן חסכן, בהן קלאסיקות רבות. עורכי הסדרה היו ט. כרמי, חיים באר ונירה הראל.[14]

קיימת גם הסדרה עם עובד - מדע בדיוני, ובה התפרסמו כמה מהתרגומים המוכרים ביותר לספרות מדע בדיוני, כגון "מבחר הסיפורת הבדיונית", סדרת "חולית", ועוד.

הוצאת "עם עובד" הוציאה לאור גם כתבי עת:

בדצמבר 2011 נבחר יעקב בריי למנכ"ל הוצאת עם עובד, הליך מינויו והיותו קצין משטרה לשעבר, עוררו מחלוקת והביאו להתפטרותו של יו"ר מועצת המנהלים של ההוצאה, עו"ד רוני פיינשטיין,[15] לפרישתה של העורכת והמתרגמת אילנה המרמן[16] ולמחאה של עורכים נוספים.[17] באוקטובר 2015 מונתה חניטל סויסה למנכ"לית ההוצאה.[18]

הוצאת עם עובד חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

לקריאה נוספת

  • ג. קרסל, ‬'הוצאת הספרים "עם עובד" – במלאת ארבעים שנה לראשית פעילותה הסדירה', שנתון הספר היהודי 40 (1982/3), 67–75.
  • ספרי עם עובד: קטלוג כללי תש"א–תשנ"ח, 1941–1997; הקטלוג לשנים 1941–1982 הוכן בידי איזה וג. קרסל, הקטלוג לשנים 1983–1991 הוכן בידי יעקב דן ועדנה צחור, הקטלוג לשנים 1992–1997 הוכן בידי עדנה צחור, תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1998.
  • אניטה שפירא, ברל, עם עובד 1980, כרך ב, עמ' 646–663.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 630.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 647.
  3. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 650.
  4. ^ 4.0 4.1 אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 651.
  5. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 648–649.
  6. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 669.
  7. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 652.
  8. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 655.
  9. ^ אניטה שפירא, ברל, חלק ב, עמ' 662–663.
  10. ^ בועד הפועל של ההסתדרות: מ. שרת בראש "עם עובד", דבר, 4 במרץ 1957
    מ. שרת: יורחב היקפה של הספריה לעם של "עם עובד", דבר, 19 ביוני 1960
  11. ^ יהודה בורלא, מפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955
  12. ^ שלמה גרודזנסקי, ספרי כיס, דבר, 6 בינואר 1961
    1.4 מיליון ספרים הפיצה "הספריה לעם", דבר, 22 באפריל 1964
    100 ספרים ב"ספריה לעם", דבר, 6 בספטמבר 1966
    יורם פרי, ספר טוב וזול לימי מיתון, דבר, 5 בפברואר 1967
  13. ^ "ספריית אפקים" - סידרה חדשה של "עם עובד", דבר, 27 באוגוסט 1969
    עלי מוהר, ספריית "אפקים" של "עם עובד", דבר, 5 בדצמבר 1969
    בנימין אליאב, סדרת 'אפקים' – שלב חדש, דבר, 15 בפברואר 1971
  14. ^ איתמר לוי, דן חסכן
  15. ^ מיה סלעמנכ"ל עם עובד הבא: קצין משטרה לשעבר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
  16. ^ מיה סלעאילנה המרמן פורשת מעם עובד בעקבות מינויו של קצין משטרה לשעבר למנכ"ל, באתר הארץ, 3 בינואר 2012
  17. ^ מיה סלעעורכים בעם עובד מסתייגים ממינוי בריי, באתר הארץ, 5 בינואר 2012
  18. ^ רן בוקר, מנכ"לית חדשה להוצאת עם עובד, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015
    גילי איזיקוביץ"חניטל סויסה בהוצאת עם עובד זאת סנסציה": המנכ"לית החדשה מתכוונת לשווק אליטיזם להמונים, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
אריאל (אנציקלופדיה)

"אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל" היא אנציקלופדיה שחיבר פרופסור זאב וילנאי, המקיפה את כל הידע הגאוגרפי על ארץ ישראל, החל מן התקופה הקדומה ועד לאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, שבהן הושלמה כתיבתה.

ג'ון מקסוול קוטזי

ג'ון מקסוול קוטזי (באנגלית: John Maxwell Coetzee; נולד ב־9 בפברואר 1940) הוא סופר דרום-אפריקאי זוכה פרס נובל לספרות. מאז 2002 מתגורר קוטזי באוסטרליה, ב-2006 קיבל אזרחות אוסטרלית.

ג'ורג' אורוול

ג'ורג' אורוול (באנגלית: George Orwell;‏

25 ביוני 1903 - 21 בינואר 1950) הוא שם עט של הסופר האנגלי אריק ארתור בְּלֵייר (Eric Arthur Blair).

גבריאל גארסיה מארקס

גבּריאל חוזה דה לה קונקורדיה גָארסיה מארקֶס (בספרדית: Gabriel José de la Concordia García Márquez (מידע • עזרה); 6 במרץ 1927 – 17 באפריל 2014) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי קולומביאני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1982.

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר". מיוזמי פרויקט הנצחת יהדות ליטא ומעורכי הספר.

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית. ההוצאה נוסדה בחודש יוני שנת 1925 על ידי ברל כצנלסון ומשה ביילינסון במטרה להוציא לאור את העיתון "דבר" וספרי הגות, ומאוחר יותר כתבי עת של "דבר" בהם: "דבר הפועלת", "דבר לילדים", "הגה".

ההוצאה הוציאה ספרי עיון, שירה, לכסיקונים וספרי ילדים. עד ייסוד הוצאת עם עובד ב-1942 הייתה הוצאת דבר ההוצאה הרשמית של פועלי ארץ ישראל ויצאו בה כ-80 כותרים בית הדפוס של ההוצאה היה בית הדפוס של "הפועל הצעיר".

רב-המכר של ההוצאה הוא ספר שירי רחל המשוררת, שיצא בלמעלה משלושים מהדורות. עוד יצאו בהוצאה כתבי נתן אלתרמן, דוד בן-גוריון ואחרים.

ההוצאה סגרה את שעריה בשנות ה-90 של המאה ה-20.

הוצאת ספרים

הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם של הספרים, דרך חנויות הספרים ובמכירה ישירה לצרכן. הגוף נקרא לעיתים גם מוציא לאור (מו"ל).

בין הוצאות הספרים יש הפועלות כגוף עסקי, לשם הפקת רווחים, ויש הפועלות ללא כוונת רווח.

בחירת הספרים שתפרסם ההוצאה נעשית בהתאם לתחומי ההתמחות שלה: יש המתמחות בספרי בישול, אחרות מתמחות בספרות משפטית, מדריכי טיולים, סיפורת וכו'. מו"לים גדולים עוסקים בתחומים רבים, אך גם הגדול שבהם אינו עוסק בכל התחומים.

בהוצאת הספרים עובדים לקטורים, שתפקידם לבחור בין כל כתבי היד המגיעים להוצאה אילו יוצאו לאור. הבחירה נעשית על פי שיקולים של איכות, סיכויי ההצלחה המסחרית של כתב היד, ובהוצאות המוקדשות לז'אנר (סוגה) מסוים של דברי דפוס, הבחירה נעשית בהתאם לרוח ההוצאה וקהל היעד שלה.

בשנים האחרונות התפשטו מרבית ההוצאות לאור הגדולות גם לתחומים קרובים, כמו הפצה אלקטרונית והפצת מוזיקה. ההוצאות הגדולות בישראל נכון לשנת 2018 הן כנרת זמורה דביר, ידיעות ספרים, כתר-מודן, עם עובד, שוקן, וגרף הוצאה לאור. לצד הוצאות לאור גדולות, פועלות גם הוצאות לאור המתרכזות בסוגה מסוימת, למשל "אדל-יהלומים" של לינדה מזרחי.

היסטוריון

היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה", חי במאה ה-5 לפנה"ס ולפי המקובל היה הראשון לכתוב חיבור היסטוריוגרפי: "היסטוריות". מאז העת העתיקה עברו תפיסת מהותה של ההיסטוריה, שיטות המחקר המקובלות בה, סוגות ואופנים של כתיבתה, ובעיקר התמות הגדולות שלה, שינויים רבים ומהותיים.

המילונאי ראובן אלקלעי הציע תחת "היסטוריון" את חידושו תּוֹלָדָן.

ליל הבדולח

ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה.

מאיר שלו

מאיר שלו (נולד ב-29 ביולי 1948) הוא סופר ופובליציסט ישראלי, מחברם של רומנים מהווי ארץ ישראל וספרי ילדים, ובעל טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות".

מירכאות

מירכאות (“/”) הן סימני פיסוק המשמשים לסמן ציטוט, קטע דיבור או פסוקית בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות. מקור השם הוא באחד מטעמי המקרא האשכנזיים – "מרכא" בשל צורתו של טעם מקרא זה.

יש מגוון של סימנים אחרים שנבחרו בשפות אחרות למילוי התפקיד שממלאות המרכאות בעברית.

סדרת ספרים

סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה. המכנה המשותף לסדרה נוצר בדרכים אחדות:

סדרת ספרי סיפורת העוסקת בעלילותיו של גיבור משותף. סדרת ספרים כזו שבה שלושה ספרים קרויה טרילוגיה. לרוב נכתבים הספרים על ידי סופר יחיד, אולם לעיתים, כמו במקרה של "בני הרדי", הספרים נכתבים על ידי סופרים שונים. דוגמאות:

"ג'ינג'י" - סדרת ספרים מאת גלילה רון־פדר-עמית העוסקת בעלילותיו של ילד המכונה "ג'ינג'י".

"הארי פוטר" - סדרת ספרים העוסקת בתולדותיו של הנער הארי פוטר, מאת ג'יי קיי רולינג. הספרים בסדרה יצאו לאור בסדר כרונולוגי של חייו של הארי פוטר.

"דברי ימי נרניה" - סדרת ספרים מאת קלייב סטייפלס לואיס, ובה קורותיהם של ילדים שנקלעים לעולם נרניה. הספרים יצאו לאור בסדר שאינו כרונולוגי: עלילתו של הספר השישי בסדרה, "אחיינו של הקוסם" מתרחשת לפני עלילתו של הספר הראשון.

מהדורת כל כתביו של סופר מסוים, המרכזת בפורמט אחיד את כל (או עיקר) כתביו שיצאו לאור במהלך השנים. דוגמה: כל כתבי ש"י עגנון בהוצאת שוקן.

סדרת ספרי עיון הנכתבת על ידי מחבר יחיד (או קבוצת מחברים הפועלת בצוותא) ועוסקת בנושא מסוים. דוגמאות:

סדרת ספרי הפיזיקה סירס-זימנסקי, מאת פרנסיס וסטון סירס ומארק וולדו זימנסקי.

סדרת ספרי המתמטיקה של ניקולא בורבאקי.

סדרת ספרי סיפורת היוצאת לאור על ידי הוצאת ספרים מסוימת, תוך שמירה על קו מערכתי מאפיין, כגון סוגה מסוימת, ולהם עיצוב משותף. דוגמה: סדרת "הספריה החדשה" בעריכתו של מנחם פרי. כל ספר בסדרה מסוג זה הוא ספר עצמאי, שניתן לקוראו ללא קשר ליתר ספרי הסדרה. מיתוגה של הסדרה מבטיח לה קהל קונים נאמן, ולעיתים הסדרה מוצעת גם למנויים, במחיר מוזל.

סדרת ספרי עיון היוצאת לאור על ידי הוצאת ספרים מסוימת, תוך שמירה על קו מערכתי מאפיין, ובפרט עיצוב משותף. דוגמה: סדרת "אפקים" של הוצאת "עם עובד".

ספר עיון

ספר עיון הוא ספר המשתמש למטרות למידה יסודית ומחקר, ומבוסס על מקצועיות ועבודה מעמיקה. בכך הספר נבדל מסיפורת כללית.

ספר עיון מסתמך לרוב על מקבץ מידע שנאסף לצורך כתיבת הספר, תזה, תאוריה, ניסיון אישי, בחינה מקרוב, ביוגרפיות ואנציקלופדיות, וגם על הגיגים ואידאות.

הספרות העיונית כוללת בתוכה מגוון ספרים: ספרי מקצוע, ספרי לימוד, ספרי יעץ וספרי עזר.

הספרות העיונית מצריכה כתיבה מחקרית ומעמיקה, בחינת חומר מוקדם שנכתב באותו תחום, הסתמכות על נתונים מוקדמים תוך דגש על סלקטיביות מקצועית, גיבוש התוכן, ליטושו ותמצותו. בדרך כלל ספרי העיון מסודרים לפי פרקים, כשהסדר הוא רציף ואסוציאטיבי לפי התפתחות רעיונית, כרונולוגית, גאוגרפית וכדומה. ספרי העיון כוללים אף אינדקס מקצועי ומפורט.

ספר עיון יכול לכלול נושאים רבים ושונים, כגון פיזיקה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, רטוריקה, זוגיות, אמרגנות וביוגרפיה.

קהל היעד עבורו מיועד הספר, הוא הקובע את אופי הכתיבה והתוכן. ספר עיון יכול להיות מיועד הן עבור האסכולה האקדמית והן עבור הציבור הכללי. כתיבה אקדמית ומקצועית כרוכה במתן אסמכתאות רבות והפניה לביבליוגרפיות, דיאלקט מקצועי גבוה והיצמדות לעובדות יבשות. לעומתה, כתיבה המיועדת עבור הקהל הרחב מופחתת בהערות והפניות, משתמשת בז'רגון עממי יותר, ומגוונת בדוגמאות קלסיות ואף מעט סיפורת.

הוצאות ספרים רבות מתמקדות בעיקר בספרות העיונית. בישראל ניתן למנות את הוצאת מאגנס, הוצאת האקדמיה הישראלית למדעים, הוצאת שלם, רסלינג, ספרית אופקים של עם עובד והוצאות ספרים של אוניברסיטאות שונות (כמו אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה). הוצאות ספרים אחרות של ספרי עיון פונות אל הקהל הרחב יותר, וביניהן ידיעות ספרים של ידיעות אחרונות, הוצאת מטר, הוצאת אריה ניר והוצאת מודן. לרוב הוצאות הספרים יש תחומים המועדפים עליהם.

ספרי עיון מועטים יוצאים תחת הוצאה עצמית, לרוב גם זאת במימון של קרן פרטית או כללית.

עם הספר (הוצאת ספרים)

עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80. שם ההוצאה, "עם הספר", הוא כינוי לעם ישראל.

ההוצאה נוסדה על ידי דב ליפץ, שניהל קודם לכן במשך כמה שנים את הוצאת הספרים "עם עובד". בנו, אהרן אמיר, היה שותף ומנהלה הספרותי בשנים 1957–1965.

בשנות ה-50, משרדי ההוצאה היו ברחוב ביאליק 15 בתל אביב. בתחילת שנות ה-60 עברה ההוצאה לקומת הקרקע של "בית גרוס" ברחוב ביאליק 9, בית שנבנה בשנת 1928 ונודע בסגנונו האקלקטי.

ההוצאה הרבתה להוציא לאור כתבים של מדינאים, בהם:

ספריו של וינסטון צ'רצ'יל "מלחמת העולם השנייה" ו"קורות העמים דוברי האנגלית", בתרגומו של אהרן אמיר.

"מאבק לחירות", זיכרונות המלחמה של שארל דה גול.

‫ קוואמה נקרומה, גאנה: אוטוביוגרפיה (תרגום - אהרן אמיר). תל אביב: עם הספר, תשכ"א.

או נו, קולה של בורמה.

"יומן מערכת סיני" מאת משה דיין.

"דברים כהוויתם" מאת דוד בן-גוריון.בתחום הסיפורת הוציאה "עם הספר" תרגום עברי של כל כתבי שקספיר בשנת 1959.

בשנות ה-60 הוציאה ההוצאה סדרת אנתולוגיות של סיפורים מרחבי העולם.

פרס זאב לספרות ילדים ונוער

פרס זאב לספרות ילדים ונוער הוא פרס שנתי המוענק לסופרים ומשוררים בולטים הכותבים בתחום ספרות ילדים ונוער.

הפרס נקרא על שמו של אלוף-משנה אהרן זאב, קצין החינוך הראשי של צה"ל בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20 וסופר ומשורר לילדים.

הפרס מוענק על ידי האגודה למען החייל (הקרן להנצחת אהרן זאב), עיריית תל אביב (בית אריאלה) ומשרד החינוך.

פרס חולק עד שנת תשס"ח (2009) ואינו מחולק עוד.

פרס ספיר

פרס ספיר הוא פרס שמעניק מפעל הפיס אחת לשנה לספר בתחום הסיפורת. הפרס, אחד ממפעלי התרבות של מפעל הפיס, נוסד על ידי יושב ראש מפעל הפיס אברהם כ"ץ-עוז לזכרו של פנחס ספיר, ומוענק החל משנת 2000.

תקנון ורוח הפרס מבוססים על מתכונת פרס מאן בוקר הבריטי. פרס ספיר הוא הפרס הספרותי בעל הערך הכספי הגבוה ביותר המוענק בישראל. בשנת 2009 היה גובה הפרס לזוכה 150 אלף שקל, ולכל אחד מארבעת המועמדים הנותרים מוענק פרס בסך 25 אלף שקל. בנוסף זכאי הזוכה במקום הראשון לתמיכה בתרגום ספרו לשפה זרה, על פי בחירתו.

צבי אילן

צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 1936 – 17 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.

צייר

צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

על אף שהעיסוק במלאכת הציור הוא עתיק יומין, ההבחנה בו כעיסוק נפרד היא מאוחרת יותר. במצרים העתיקה, לדוגמה, היווה הציור פן אחד מתוך מכלול של עשייה אומנותית שאי אפשר לנתקה ממלאכות כגון הקליגרפיה או הפיסול. עבודה בצוות של אומנים הייתה נפוצה גם בימי הביניים באירופה והציירים, כמו שאר האומנים, עברו ממקום למקום.

תנועת העבודה

תנועת העבודה הוא שם כולל לתנועות ולמפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

תנועת העבודה היוותה בתקופת היישוב ובשנות החמישים והשישים תנועה דומיננטית, כשמפלגותיה (בעיקר מפא"י) היוו את מפלגות השלטון במדינה, זכו לתמיכה רבה ולרוב גדול בכנסת. התנועה כללה בתוכה מוסדות ארגוניים, התיישבותיים ותרבותיים רבים וחזקים, כמו הסתדרות העובדים על מוסדותיה השונים והתנועה הקיבוצית. מאז אמצע שנות השבעים איבדה התנועה מכוחה, מפלגותיה ומוסדותיה איבדו מחוזקם וחלק ממוסדותיה הופרטו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.