על-אדם

על-אדםגרמנית: Übermensch; אדם עליון) הוא מושג בפילוסופיה של פרידריך ניטשה. בספרו משנת 1883, כה אמר זרתוסטרא, ניטשה מציג את דמות העל-אדם כמטרת האנושות. הוא שם בפי גיבור הספר, זרתוסטרא, את הטענה כי "האדם הוא משהו שיש להתגבר עליו".

בין החוקרים של כתבי ניטשה, אין הסכמה על פירוש מדויק למושג העל-אדם ואפילו לא על חשיבותו היחסית במשנתו הפילוסופית של ניטשה.

ארציות

ניטשה מציג את מושג העל-אדם בהנגדה ברורה למושגי העולם הבא הנוצריים: זרתוסטרא מכריז כי העל-אדם הוא משמעות הארץ ומזהיר את שומעיו להתעלם מאלו המבטיחים תקוות לעולם הבא במטרה להניא אותם מהארץ. לטענתו, הפניית העורף לארציות נגרמת בגלל חוסר שביעות רצון מהחיים. חוסר שביעות הרצון גורם לאדם לייצר לעצמו עולם נוסף בו אלו שמיררו את חייו בעולם הזה- מיוסרים. העל-אדם אינו נמשך לעולמות אחרים מעבר לעולם הזה.

לטענתו, הבריחה של הנצרות מהעולם הזה, הובילה גם להמצאת מושג הנשמה הנצחית השורדת לאחר מות הגוף. תוצאת ההמצאה היא דה-גנרציה של הגוף והבשר ברי התמותה, המובילה לחיים של פרישות וסגפנות. זרתוסטרא ממשיך בקישור בין העל-אדם לגוף וטוען כי הנפש היא רק אחד המאפיינים של הגוף. הפנייה למטאפיזיקה והאפלטוניזם נתפסים בעיניו כקשורים לעולם הבא. מושגים כמו אמת וטבע, הומצאו לטענתו, כדי לברוח מהעולם הזה. העל-אדם אינו נופל בפחים אלו.

עם מבקריה החריפים של תורה זו נמנה הרמן כהן שכינה את האדם העליון לא-אדם.[1]

מות האלוהים ובריאת הערכים חדשים

זרתוסטרא קושר את העל-אדם עם מות האלוהים, כשכוונתו בפרט לאל הנוצרי. למרות שאלוהים הוא הביטוי המוחלט של ערכי העולם הבא ולאינסטינקטים שהובילו ליצירתם, לא ניתן להתכחש לכך כי קיומו נתן משמעות לחיים האנושיים לתקופה מסוימת. עתה הגענו לתקופה בה בני אדם רציניים אינם יכולים להאמין יותר באלוהים. כאשר המקור היחיד לערכים מוחלטים אינו יכול לספק אותם, קיימת סכנה מוחשית של התדרדרות לניהליזם. כדי לפתור את בעיית מות האלוהים והניהליזם, זרתוסטרא מציג את העל-אדם כבורא הערכים החדשים.

אולם, כדי להימנע מנפילה נוספת לאפלטוניזם וסגפנות, יצירת הערכים החדשים אינה יכולה להיות מונעת על ידי המניעים שהולידו את הערכים הישנים. המוטיבציה החדשה צריכה להגיע מתוך אהבה לחיים ולעולם הזה. מערכת הערכים הדמוקרטית היהודו-נוצרית, נוצרה כתגובת נגד לחיים ולכן היא הרסנית במהותה. לעומתה, ערכיו החדשים של העל-אדם יהיו מלאי חיים ויצירתיות.

העל-אדם כמטרה

זרתוסטרא מקדים להכריז על העל-אדם כמטרה שהאנושות יכולה להציב לעצמה. חיים אנושיים יכולים לקבל משמעות על פי מידת חתירתם ליצירתו. מטרת כל אישה תהיה להוליד על-אדם ויחסיה עם גברים ייבחנו על פי סטנדרט זה.

מאפיין זה של העל-אדם יכול להזכיר את דעותיהם של דרווין והרברט ספנסר. אולם, בעוד האבולוציה בעזרת ברירה טבעית והישרדות החזקים מתקדמת ללא הכוונה מצד המינים, המעבר מהאנושות לעל-אדם חייבת להיות רצונית.

הדמות המנוגדת לעל-אדם היא האדם האחרון של המודרנה השיוויונית. זרתוסטרא מציג אותו כמטרה אלטרנטיבית אותה האנושות יכולה להציב לעצמה באופן שישלול את האפשרות לקיומו של העל-אדם. מושג האדם האחרון מופיע רק בספר כה אמר זרתוסטרא.

פן זה של הדוקטרינה של ניטשה, מתמקד יותר על עתיד האנושות ככלל, מאשר על אינידיבידואל מזהיר אחד. ישנה חוסר הסכמה בין החוקרים בנוגע ליחס בין אספקט זה של העל-אדם לפן שלו כבורא הערכים החדשים.

העל-אדם בתרבות הפופולרית

  • הסופר ג'ק לונדון, בספריו The Sea-Wolf ו-Martin Eden, מתעמת עם העל-אדם של ניטשה והאינדיבידואליזם הקיצוני שלו. הוא מחשיב זאת כתפיסה אגואיסטית ואנוכית.
  • מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו, "אדם ועל-אדם" (Man and Superman) מתייחס לארכיטיפ של ניטשה. גיבורו של המחזה הוא דמות סוררת המחשיבה עצמה מורמת מהצרכים הנורמליים של בני אדם.
  • ליאופולד ולוב ביצעו רצח בדם קר מתוך תפיסת על-אדם שהייתה להם לגבי עצמם. הסיפור זכה לעיבודים רבים, ביניהם סרטו של אלפרד היצ'קוק "החבל".
  • הרעיון המקורי לדמות הקומיקס סופרמן, היה נבל בעל מאפייני על-אדם ניטשאי. מאוחר יותר, הדמות הוחלפה לגיבור ורק עם התקדמות הסדרה, התפתחה לקבל את האופי הצדקני-מוסרי אותו אנו כל כך מזהים עם סופרמן כיום.
  • שירו של הזמר דייוויד בואי, "The Supermen", מתוך אלבומו The Man Who Sold the World משנת 1970, נכתב בהשראת תורתו של ניטשה.
  • בסרטו של סטנלי קובריק 2001: אודיסאה בחלל מופיע פירוש ל"על אדם" לאחר שהאסטרונאוט דייב באומן עובר דרך החלל והזמן. הוא מגיע לחדר בסגנון לואי ה-14 ובו הוא רואה את עצמו זקן יותר. עצמו הזקן יותר רואה את עצמו עוד יותר זקן וזה רואת גרסה עוד יותר זקנה שלו. דייב הזקן ביותר לאחר מכן הופך למעין "תינוק חלל" זוהר ומוקף בהילה ומרחף מעל כדור הארץ.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Manuel Knoll: The Übermensch as Social and Political Task: A Study in the Continuity of Nietzsche’s Political Thought, in: Manuel Knoll/ Barry Stocker (eds.): Nietzsche as Political Philosopher, Berlin/Boston 2014, pp. 239–266.
  • Nietzsche, F. (1885) Also sprach Zarathustra
  • Hollingdale, R. J., Rieu, E.V, (1961). Thus Spoke Zarathustra (Nietzsche, F.) Penguin Classics: Penguin Publishing (Originally published 1885)
  • Lampert, Laurence. Nietzsche's Teaching: An Interpretation of Thus Spoke Zarathustra. New Haven: Yale University Press, 1986.
  • Safranski, Rudiger. Nietzsche: A Philosophical Biography. Translated by Shelley Frisch. New York: W.W. Norton & Co., 2002.
  • Rosen, Stanley. The Mask of Enlightenment: Nietzsche's Zarathustra. New York: Cambridge University Press, 1995.
  • Wilson, Colin. The Outsider. Los Angeles: J.P. Tarcher, 1981.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פלאי מ. ב. עורך, 1969, אדם עליון, אנציקלופדיה העברית כרך א, עמ' 534
דיכוי

דיכוי הוא הפעלה של כוח שרירותי ואכזרי על אדם או על קבוצה של בני אדם. המונח משמש בעיקר לתאר דיכוי של קבוצה מסוימת באמצעות אלימות, סמכות או נורמות חברתיות. דיכוי יכול, אך אינו חייב, להיות ממוסד באופן רשמי, ולעיתים רחוקות הוא מוגבל לפעילות ממשלתית.

דרמה היסטורית

דרמה היסטורית היא ז'אנר קולנועי או טלוויזיוני אשר במרכז עלילתו קיים סיפור המבוסס על אירועים היסטוריים או על אנשים מפורסמים. לעיתים, הדרמה ההיסטורית תנסה לתאר במדויק אירוע היסטורי או ביוגרפיה, ככל שיתאפשר על פי המחקר ההיסטורי הקיים בעת עריכת התחקיר עבור התסריט. במקרים אחרים, הדרמה ההיסטורית תהיה סיפור דמיוני, המבוסס על אדם אמיתי ומעשיו (למשל: סרט הקולנוע "לב אמיץ", אשר מבוסס באופן רופף על מאבקו לעצמאות סקוטלנד של האביר ויליאם וולאס במהלך המאה ה-13; או הסרט "להציל את טוראי ריאן", סרט בדיוני אודות החיפוש אחר חייל צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה).

הספד

דברי הספד נאמרים על אדם לאחר פטירתו, לרוב בפני קהל. בדרך כלל נאמר ההספד בטקס הקבורה, או בטקסי האזכרה שנערכים לכבד את זכר המנוח. לעיתים מתפרסם ההספד בכתב.

במהלך ההספד נהוג להזכיר תכונות אופי חיוביות של המנוח, חוויות משותפות משמעותיות וציוני דרך בחייו של המנוח.

התעללות מינית

התעללות מינית הוא מונח המתאר התנהגות מינית לא רצויה של אדם כלשהו, הנכפית על אדם אחר. כאשר הקורבן צעיר מגיל ההסכמה, הפעולה נחשבת להתעללות מינית בילדים.

חזרה בתשובה

ביהדות, חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי משנה את דרכיו ומעמיק את אמונתו הדתית. הכוונה במילה "תשובה" בהקשר זה אינה מענה, אלא שיבה. הביטוי "חזרה בתשובה" נגזר מביטוי רחב יותר המופיע גם בתפילת שמונה עשרה: "והחזירנו בתשובה שלמה לפניך". אף שביהדות על אדם לחזור בתשובה בכל יום, נקבעו ימים המסוגלים יותר לכך, הבולטים בהם עשרת ימי תשובה. בספרות ההלכתית מקובל בהקשר זה גם הביטוי לעשות תשובה.

בציבור החילוני, המשמעות הנפוצה של המונח היא המעבר מאורח חיים חילוני לאורח חיים דתי, אולם בציבור הדתי והחרדי משמש המושג אפילו לתיקון עברות קלות על ידי אדם דתי. לפי התפיסה הדתית, אדם שמשנה את אורח חייו ונהיה דתי יותר, הרי הוא שב למקורותיו או למצבו הטבעי. חלק גדול מהתומכים בחזרה בתשובה מרבים לכנות מעבר זה בשם התחזקות והעוברים אותו מכנים עצמם מתחזקים. תהליך החזרה בתשובה הפוך מזה של יציאה בשאלה, שבו אדם יהודי דתי נעשה חילוני. אלה שעברו את תהליך החזרה בתשובה נקראים בציבור הדתי בעלי תשובה, מונח המופיע כבר בספרות חז"ל, בין השאר בביטוי "מקום שבעלי תשובה עומדין שם צדיקים אינן עומדין שם".

ל' בסיוון

ל' בסיוון הוא היום השלושים בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושים בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. ל' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

לשון הרע

לשון הרע הוא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון. לשון הרע נחשבת במדינות רבות לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית, ויש האוסרים גם לשון הרע שיסודה אמת. על המצב המשפטי בישראל ראה ערך נפרד חוק איסור לשון הרע.

מאסר

מאסר הוא עונש שבית משפט רשאי לגזור על אדם שהורשע בעבירה פלילית על פי חוק. מהותו של העונש היא בשלילת חירותו של האדם וזכויות אחרות. האסיר נכלא בדרך כלל בבית סוהר למשך תקופת המאסר, אם כי לעיתים משמש לכך בית מעצר או מתקן כליאה אחר.

מוניטין

מוניטין הוא הרושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים, והוא החלק המוכר יותר מהתדמית. המוניטין נובעים כתוצאה ישירה מהתנהלותו של אדם והם מתוארים בקווים כלליים ותמציתיים – לפלוני יש מוניטין של פילנתרופ, לפלונית יש מוניטין של קשוחה ולשלישי יש מוניטין של מאהב מוצלח. המוניטין אינם בהכרח שיקוף נכון של המציאות, והם יכולים להישען גם על שמועות ורכילויות.

מוניטין מייחסים גם לחברה עסקית וגם לציבור מוגדר, למדינה, או תופעות אשר כולם יצרו לעצמם מוניטין עקב פעילותם. בדרך כלל מתייחסים למוניטין כדבר חיובי, אלא אם צוין אחרת. קשה לבנות מוניטין טוב, אך קל לאבד אותו, כדברי בנג'מין פרנקלין: "דרושים מעשים טובים רבים כדי לזכות במוניטין טוב, אך די במעשה רע אחד כדי לאבד אותו".

מחקר ופיתוח

מחקר ופיתוח (בקיצור מו"פ, באנגלית: R&D - Research and Development) מוגדר כפעילות שיטתית ומדעית המיועדת ליצור ידע מדעי או טכנולוגי חדש, כולל ידע על אדם, תרבות וחברה, או לפתח יישום חדש של ידע מדעי או טכנולוגי.

מסכת יבמות

מַסֶּכֶת יְבָמוֹת היא המסכת הראשונה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה ובתלמוד. במסכת זו שישה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בדיני ייבום וחליצה ואיסורי עריות. סוף המסכת עוסק בדיני עגונות. מסכת זו נכללת במסכתות הידועות בכינוי ענ"י שהן: עירובין, נידה, ויבמות, הנחשבות למסכתות הקשות ללימוד ולהבנה שבתלמוד הבבלי. הסיבה שמסכת זו נחשבת קשה היא מפני שכדי להבינה יש צורך לתפוש מבנים מורכבים של שושלות משפחתיות.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 121 דפים.

עבדות

עבדות הוא מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו. בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו, ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו.

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

על פי ההלכה, עד הוא אך ורק אדם שראה במו עיניו או שמע במו אוזניו את העניין עליו הוא מעיד. אין אפשרות להעיד על דבר ששמע מעד אחר (עד מפי עד), למעט במקרים בודדים (כגון בעדות על אדם נשוי שמת). כמו כן, ניתן לקבל עדות רק כאשר העד עצמו נמצא כאן ולא על פי עדות שכתב, למעט חתימת עד בשטר ("מפיהם ולא מפי כתבם"). בנוסף, קובעת ההלכה, שעד שהעיד אינו יכול לחזור בו ולהתחרט ("כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד"), ועדותו נשארת על כנה עד שיפסל מהסיבות המובאות בהמשך.

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא תחום הפעילות האנושית העוסק במאבקי הכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש הנעשה בהם ובחלוקתם.

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פרידריך ניטשה

פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה (או ניצשה; גרמנית: Friedrich Wilhelm Nietzsche,‏ IPA:‏ [ˈfʁiːdʁɪç ˈvɪlhɛlm ˈniːt͡ʃə] או [- ˈniːtsʃə] ;‏ 15 באוקטובר 1844 - 25 באוגוסט 1900), פילולוג, הוגה דעות, מבקר תרבות, משורר ומלחין גרמני אשר נודע לימים כפילוסוף מחשובי זרם האקזיסטנציאליזם וכחוזה הפוסטמודרניזם.

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן. קינה שימשה במקור כסוג של משקל בשירה, אם כי נעשה בה גם שימוש כהספד הכתוב בצורה לירית, המשקף את המוות של אדם קרוב או מתאר צער באופן כללי. קינה יכולה לתאר גם משהו שנראה מסתורי או מוזר למחבר. בנוסף, קינה עשויה להיות סוג של יצירה מוזיקלית, המבוצעת בנימה של עצבות.

תאולוגיה

תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינה רציונליות.

הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה.

תחנת חלל

תחנת חלל היא פלטפורמה קבועה בחלל, המשמשת את האנושות לצרכים שונים.

תחנת חלל נבנית למגורי אדם לזמן ממושך, ולכן משולבים בה אמצעים שונים לסיפוק צורכיהם של המתגוררים בה. תחנות חלל מאפשרת לערוך מחקר האורך זמן רב, ובעזרתה בודקים את ההשפעות השונות על אדם השוהה זמן רב בחלל.

כיום שוהות בחלל תחנת החלל הבינלאומית ותחנת החלל טיאנגונג 2.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנות • על-אדם • עשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה
פרידריך ניטשה
ספריו הולדת הטרגדיהעל האמת והשקר במובן החוץ מוסריפילוסופיה בעידן הטראגי של היווניםכיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחייםאנושי, אנושי מדידמדומי שחרהמדע העליזכה אמר זרתוסטראמעבר לטוב ולרועלגנאלוגיה של המוסראנטיכריסטהנה האישפרשת וגנרשקיעת האליליםניטשה נגד וגנרדיוניסוס ואפולו • מסות על חינוך לתרבות: שופנהאור כמחנך • התחרות ההומרית • על הפאתוס של האמת • הרצון לעוצמה Nietzsche187a
מושגים החזרה המתמדת • על-אדם • האדם האחרוןמוסר עבדים-אדוניםפרספקטיביזםאהבת הגורל • החיוב הניטשיאני • הטשאנדלה • רסנטימנט • שלש התמורות • הרצון לעוצמה
מכתביו גאורג ברנדס – פרידריך ניטשה: חליפת מכתבים
נושאים קשורים כשניטשה בכהלו סלומהאליזבת פרסטר-ניטשההפרס הבינלאומי על שם פרידריך ניטשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.