עלי מונטר

עלי אל-מונטר היא גבעה בגובה 90 מטר מעל פני הים המתנשאת מדרום מזרח לעיר עזה. כיום האזור מיושב והוא אחת משכונות העיר. בעבר, ניטשו קרבות קשים על השליטה בגבעה אשר שלטה בתצפית ובאש על עזה. במיוחד התפרסמו הקרבות בין הצבא הבריטי והצבא העות'מאני במהלך מלחמת העולם הראשונה והקרב בין צה"ל והצבא המצרי במלחמת ששת הימים. הגבעה נקבעה ב-1922 כנקודת המוצא ברשת ישראל הישנה וקיבלה את הערך 100000x100000. כיום ניתנת הגבעה לזיהוי מרחוק בזכות בריכת מים הניצבת בסמוך לפסגתה.

מקור שם הגבעה בא כנראה מפירוש המילה מונטר בארמית - צופה, שומר, כפי שנקראים מספר הרים נוספים באזורנו. הטענה היא כי הגבעה שימשה כעמדת תצפית קדמית במטרה להתריע מפני אויב המתקרב לעיר וכך קיבלה את שמה. סברה אחרת מניחה כי הגבעה נקראת על שם השייח הקבור במקום ואשר קברו היווה מקום עלייה לרגל [1]. סברה אחרת היא כי מקור השם הוא בקדוש הנוצרי מונטריוס שהיה איש דת שפעל להפצת הנצרות בשלהי המאה החמישית לספירה, אולם סברה זו נדחית על ידי העזתים אשר גורסים כי זו סברה אוריינטליסטית. על פי אחת המסורות זהו המקום אליו נשא על גבו שמשון הגיבור את שערי עזה.

GazaWestNegev
Gaza from the Hills Muntar
מראה העיר עזה מעלי מונטר, 1910

קרבות עזה במלחמת העולם הראשונה

לאחר שבמהלך 1916 נאבקו האימפריה הבריטית והאימפריה העות'מאנית על השליטה בתעלת סואץ ובחצי האי סיני, הצליחו הכוחות הבריטיים לדחוק את הטורקים מחצי האי סיני מזרחה ובתחילת 1917 עמדו באזור רפיח. הטורקים נערכו בקו הגנה בין עזה ובין באר שבע. על הכוח הטורקי פיקד הקצין הגרמני קרס פון קרסנשטיין. שלושה קרבות נערכו באזור עזה, אשר נחשבה כנקודת מפתח לכיבוש ארץ ישראל.

כוחותיו של צ'ארלס דובל - מפקד הכוח הבריטי, נעו בחסות החשכה והערפל ב-26 במרץ לעמדות התקיפה שלהם. דיוויזיית רגלים מתוגברת תקפה את רכס עלי מונטר הסמוך לעזה ואילו יחידות הפרשים תקפו את העיר ממזרח ומצפון. לאחר קרב קשה, הצליחו הרגלים הבריטיים לכבוש את עלי מונטר והפרשים האוסטרלים כיתרו את העיר מכל עבריה. דובל, אשר לא היה בטוח בהצלחת כוחותיו, נתן עם ערב פקודת נסיגה ובכך מסר בעצם את הניצחון בקרב לטורקים.

הבריטים, אשר היו מעודדים מהגעת מסילת הברזל וקו המים שסללו בסיני עד למפקדתם בדיר אל בלח, החליטו לתקוף את עזה בשנית. אלא שבמשך שלושת השבועות שחלפו מהקרב הראשון, חיזק קרס פון קרסנשטיין את עמדותיו בקו עזה-באר שבע והכוח שבפיקודו הצליח להדוף את התקפת הכוח הבריטי תוך שהוא גורם לו אבדות קשות.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים הותקפה הגבעה על ידי עוצבת מילואים של צה"ל שכללה את חטיבה 11 (מילואים), גדוד שריון מילואים מוקטן וגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. על העוצבה פיקד אלוף-משנה יהודה רשף והיא הייתה חלק מאוגדה 84 בפיקוד ישראל טל שהייתה אחראית על כיבוש רצועת עזה וצפון סיני. מולה עמדה הדיוויזיה ה-20 (הפלסטינית) של הצבא המצרי.

כוחות שיצאו מאזור קיבוץ נחל עוז בבוקר ה-5 ביוני 1967 הצליחו להשתלט על מספר מוצבי משנה ממזרח לגבעה. המאמץ העיקרי לכיבוש הגבעה הגיע מדרום. כח השריון וגדוד 202 בפיקודו של צבי בר נכנסו לרצועת עזה, יחד עם כוחות אחרים של האוגדה, בכביש המוביל לחן יונס. משם פנו צפונה לכיוון עזה. בצומת המצוי מדרום לעזה נתקל הכוח הישראלי במוצב פלוגתי. פלוגת החוד של גדוד הצנחנים נשארה להלחם מול המוצב בצומת בעוד שעיקר הכח המשיך צפונה. כח משנה, אליו הצטרף מפקד העוצבה, יהודה רשף, כבש מוצב משנה מדרום לעלי מונטר והכוח שנותר מגדוד הצנחנים הצליח לכבוש בשעה 18:00 את גבעת עלי מונטר מכיוון מערב, לאחר שבמשך כל הקרב היה תחת ירי מרגמות. בקרב על כיבוש המוצב שבצומת נהרג מפקד הפלוגה וסגנו השלים את כיבוש המוצב והמשיך עם הפלוגה צפונה במטרה לחבור אל הכוח העיקרי. מארב מצרי, שהתארגן לאחר שכוחות צה"ל כבר עברו בציר, פגע בכוח הסמ"פ. המארב הורכב מטנקים ותול"רים ופגע בזחל"מים עליהם נע הכוח. בין הנפגעים היו גם סגן מפקד הפלוגה ושני מפקדי המחלקות שנהרגו בשלב מוקדם של הלחימה. את חילוץ הפצועים וההגנה על הכח ארגן אחד מסמלי המחלקות [2]. רק בבוקר שלמחרת הצליחו כוחות של צה"ל לחבור אל שרידי הפלוגה ולחלץ אותם.

קישורים חיצוניים

אוגדה 84

אוגדה 84 הייתה אוגדה בצבא הגנה לישראל שהשתתפה במלחמת ששת הימים, תחת פיקודו של האלוף ישראל טל. מוכרת גם בשמות "אוגדת הפלדה", ו"אוגדת טל".

האוגדה, כאחת משלוש אוגדות משימתיות שצוותו בחזית הדרום (עם אוגדת אריאל שרון - אוגדה 38 ואוגדת אברהם יפה - אוגדה 31), הבקיעה ראשונה את המערך המצרי בגזרת צפון סיני, וכבשה חלקים נרחבים מצפון סיני. כעבור ארבע יממות הגיעו כוחותיה אל תעלת סואץ בקנטרה ומול איסמעיליה.

גזרת הפעולה של האוגדה הייתה הגזרה של אוגדה 77 במבצע קדש.

פעולות האוגדה תועדו בספר "חשופים בצריח" של שבתי טבת.

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

המערכה על חצי האי סיני ועל ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הייתה חלק מהחזית המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה, בעקבות הצטרפותה של האימפריה העות'מאנית למלחמה לצידן של מעצמות המרכז באוקטובר 1914. בראשית 1915 יזמו העות'מאנים ושותפיהם הגרמנים את מסע המלחמה הראשון בניסיון כושל להשתלט על מרחב תעלת סואץ. בתקופה שבין ינואר 1915 לאפריל 1916 חלה הפוגה במערכה שבמהלכה הבריטים הקימו מאחזים בצידה המזרחי של תעלת סואץ, והעמיקו את חדירתם לתוך סיני בניסיון למנוע התקפות נוספות על התעלה. באפריל 1916 נערך מסע מלחמה כושל שני של האימפריה העות'מאנית לעבר תעלת סואץ, שהגיע לקיצו בקרב רומני. לאחר מכן החלה התקדמות בריטית לכיוון ארץ ישראל. במרץ 1917 הגיע הצבא הבריטי לפאתי ארץ ישראל, אך נבלם בקרב עזה הראשון והשני (אפריל 1917). באוקטובר 1917 הובקעו קווי ההגנה העות'מאניים בקרב באר שבע ובעקבותיו נכבשה גם עזה. בסדרת קרבות תנועה הידועים בשם מרדף פלשת התקדמו הבריטים צפונה ומזרחה. ירושלים נכבשה בדצמבר 1917. מסוף דצמבר עת התייצבו הכוחות הלוחמים משני עבריו של קו חזית לרוחבה של ארץ ישראל - 'קו שתי העוג'ות', ועד ספטמבר 1918 חלה הפוגה במערכה. בספטמבר 1918 הובקעו קוי ההגנה העות'מאניים במערכת מגידו, ובקרב הפריצה נכבשו צפון ארץ ישראל, לבנון וסוריה.

המלחמה הביאה לקץ תקופת השלטון העות'מאני במזרח הים התיכון שנמשכה כ-400 שנה, ולתחילת תקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. במהלך המלחמה ניתנו הבטחות מדיניות סותרות לעמי האזור: מצד אחד הבטחה לבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל כפי שנוסחה בהצהרת בלפור ומצד שני הבטחה לערבים להקמת ממלכה ערבית שתכלול את החיג'אז וסוריה הגדולה כפי שנוסחה במכתבי חוסיין-מקמהון. בכך הפכו השאיפות הלאומיות הסותרות של שני הצדדים לגלויות. בסוף המלחמה חולק המזרח התיכון לאזורי השפעה בריטיים וצרפתיים על פי הסכם סייקס-פיקו, שנחתם במהלך המלחמה, וועידת סן רמו.

חיל המשלוח המצרי (1948)

חיל המשלוח המצרי לא"י-פלשתינה 1948 היה חיל משלוח שגויס במצרים ונשלח לארץ ישראל במסגרת הפיקוד הערבי העליון של ארצות ערב על מנת לסייע לערביי ארץ ישראל במלחמתם במדינת ישראל. הצבא המצרי שפלש לישראל מנה בתחילה כ-10,000 חיילים, ובהמשך גדל לכ-50,000.

ישראל זולברג

ישראל זולברג (2 ביוני 1946 - 5 ביוני 1967) היה חובש קרבי שעוטר בעיטור העוז על פעילותו בגבעת עלי מונטר במבואות עזה במהלך מלחמת ששת הימים.

מלחמת עזה

האם התכוונתם ל...

מעבר קרני

מעבר קַרנִי (בערבית: معبر كارني או معبر المنطار) היה מעבר גבול לסחורה הנמצא בסמוך לעיר עזה, כ-1.5 ק"מ מערבית לקיבוץ נחל עוז, שהיה פעיל בשנים 1994–2011.

משה טל

משה טל (בלומנטל) (27 בינואר 1947 - 9 ביוני 1967) היה לוחם בחטיבת הצנחנים שנהרג במלחמת ששת הימים. על לחימתו בקרב ברצועת עזה במלחמה זו קיבל את עיטור הגבורה.

עזה

העיר עַזָּה (בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רזה, גזה; לעיתים גם נקראת העיר עזה, כדי להבחין בינה לבין רצועת עזה) היא בירתה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 448,426 נפש (2015). נמצאת בשליטת החמאס.

השם "עזה" מופיע בתנ"ך 22 פעמים ומקורו כנראה בשפה הכנענית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה עזה בידי הכוחות הבריטיים, והפכה לחלק מהמנדט הבריטי של ארץ ישראל. כתוצאה ממלחמת העצמאות עברה עזה לשלטון מצרים. במלחמת ששת הימים נכבשה העיר על ידי ישראל, אך בשנת 1994, הועברה העיר לידי הרשות הפלסטינית. בעקבות בחירות 2006, פרץ סכסוך בין הפת"ח לבין החמאס, שהוביל להשתלטות החמאס בכוח על העיר ולקרע פוליטי בין רצועת עזה לרשות הפלסטינית.

מאז תפיסת השלטון על ידי החמאס, מעבר סחורות, כמו גם מעבר בני אדם, נמצאים תחת פיקוח ומגבלות של ישראל ומצרים. המטרה המוצהרת של ישראל היא מניעת מעבר חומרים אשר יכולים לשמש לייצור אמצעי לחימה.

קרב עזה הראשון

קרב עזה הראשון התחולל סמוך לעיר עזה ב-26 במרץ 1917, כחלק מהחזית הדרומית במלחמת העולם הראשונה. חיל המשלוח המצרי, של האימפריה הבריטית שהייתה חלק ממדינות ההסכמה תקף את הכוח של צבא האימפריה העות'מאנית (בפיקוד גרמני, כחלק ממעצמות המרכז) שהגן על עזה. למרות הצלחתם של הכוחות התוקפים להשיג את יעדיהם, נסתיים הקרב בניצחון הטורקים, בייחוד עקב כשלים בהעברת מידע מהשטח אל המפקדה הבריטית אשר נתנה פקודת נסיגה לכוחות התוקפים.

קרב עזה השלישי

קרב עזה השלישי, שהיה חלק מן המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, נערך, ככל המדובר בקרבות תמרון, החל מן הלילה שבין ה-1 וה-2 בנובמבר 1917, אם כי גישושים וריכוך ארטילרי החלו מספר ימים קודם לכן. הקרב, אשר נערך לאחר קרב באר שבע וכהמשך לו, הסתיים ב-7 בנובמבר עם פינויה של עזה על ידי הכוחות העות'מאניים אשר הגנו עליה. וזאת על אף שמטרת ההתקפה הבריטית הייתה סיוע להתקדמות בגזרת באר שבע, ולאו דווקא כיבוש עזה. בצד מעצמות המרכז לחמו כוחות האימפריה העות'מאנית בסיוע הקיסרות הגרמנית. בצד מדינות ההסכמה, שנהנו מיתרון ניכר, בעיקר בעוצמת האש, לחם, ככל המדובר בכוח יבשתי, חיל המשלוח המצרי, שרוב חייליו מן האימפריה הבריטית, ובפיקוד בריטי. קרב זה, יחד עם המאמץ הבריטי העיקרי לכיבוש באר שבע, שנערך ב-31 באוקטובר, היה שלב נוסף בהבקעת החזית העות'מאנית לאחר שהמערכה נקלעה לקיפאון במשך כמעט כל אותה שנה. הבקעת החזית הייתה ציון דרך חשוב בדרך לכיבוש ארץ ישראל כולה בשנה שלאחר מכן, ואחר כך, בסתיו 1918, להוצאת האימפריה העות'מאנית מן המלחמה.

קרב עזה השני

קרב עזה השני התחולל בנגב המערבי, מזרחית לעזה, ב-19 באפריל 1917, כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרח התיכון. לאחר הניצחון שהוחמץ בקרב עזה הראשון, תקף חיל המשלוח המצרי, של האימפריה הבריטית, בשנית את כוח צבא האימפריה העות'מאנית (בפיקוד גרמני) שהגן על עזה. הטורקים, אשר חיזקו את כוחותיהם לאחר הקרב הראשון, הביסו את הבריטים. כישלון ההתקפה הבריטית הביא להחלפתו של גנרל ארצ'יבלד מארי, מפקד הכוח הבריטי, בגנרל אדמונד אלנבי.

רשת ישראל הישנה

רשת ישראל הישנה (באנגלית: Israel Cassini Soldner ובראשי תיבות: ICS) המכונה גם הרשת השחורה (מפני שבמפה היא מופיעה בצבע שחור) היא רשת קואורדינטות ישרת זווית המבוססת על היטל קסיני-סולדנר ועל אליפסואיד ייחוס קלארק 1880 מותאם. צירי ה-Y וה-X ברשת מגדירים את קווי הרוחב והאורך המופיעים במפה, בהתאמה. הגדרת הצירים ברשת הקואורדינטות הפוכה מהאופן בו הם מוגדרים במתמטיקה. ציר ה-X הוא קו אורך ונע מצפון לדרום, וציר ה-Y הוא קו רוחב ונע ממזרח למערב. ערכי הקואורדינטות Y במפה נעים בין 0 מטר במערב ל-300,000 מטר במזרח וערכי הקואורדינטות X במפה נעים בין קצת פחות מ-900,000 מטר בדרום ל-1,000,000 מטר בנקודה ליד מצפה רמון ומ-0 מטר צפונית לאותה הנקודה לקצת יותר מ-300,000 מטר בצפון. רשת ישראל הישנה הוחלפה ברשת ישראל החדשה כרשת הקואורדינטות הרשמית של מדינת ישראל ב-1 בינואר 1994, אך היא עדיין מופיעה במפות ישנות.

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971). שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל בשנים תשל"ג – תשמ"ג (1972–1983). מחבר ספרים רבים, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בתשכ"א (1961), ופרס הרב קוק בתש"ג בעבור השנים תש"א–תש"ג (1941–1943) ובתשמ"ה (1985).

תותח 25 ליטראות

תותח 25 ליטראות הוא כלי ירי ארטילרי שפותח ויוצר במטרה לאחד בכלי ירי אחד שני סוגי תותחים:

תותח שדה מסוג 18 ליטראות היורה בכינון ישיר.

תותח הוביצר "4.5 היורה בכינון עקיף.בספרות האנגלית נקרא: Libras 25 או גם 25 pdr QF.

האותיות QF פירושן "מהיר ירי".

התותח הוכנס לשרות ערב מלחמת העולם השנייה והיווה בתקופת המלחמה את עמוד שדרה של הארטילריה הבריטית ושאר בנות הברית בהיותו תותח שדה וגם הוביצר וזה בעקבות היותו בעל קנה קצר.

התותח הוגדר ככלי ירי ארטילרי הטוב ביותר בזמן המלחמה מבין כל הכלים של הצבאות באירופה למעט תותח ה-88 הגרמני. בתכנונו שולבו קצב אש גבוה, תחמושת מגוונת נגד טנקים וניידות מעולה.

ביחידות הארטילריה הבריטית החליף התותח הזה את קודמו, ה-18 ליטראות, והמשיך לשרת בהן עד שנות ה-60 של המאה ה-20 ככלי מבצעי ועד שנות ה-80 של המאה ה-20 ככלי לאימון.

התותח שירת גם בצה"ל בחיל התותחנים ממלחמת העצמאות עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.