עלי הכהן

עלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה. שימש כשופט ומנהיג של עם ישראל במשך ארבעים שנה. על פי ספר דברי הימים, עלי היה מצאצאי איתמר בן אהרן הכהן. הוא נפטר בגיל 98.

עלי הכהן
עלי ושמואל. ציור מעשה ידי ג'ון סינגלטון קופלי משנת 1780.
עלי ושמואל. ציור מעשה ידי ג'ון סינגלטון קופלי משנת 1780
שופט ישראל ה־13
משבט לוי
40 שנה

חייו

עלי חי במאה הי"א לפני הספירה. בתקופתו התחוללו שלושה אירועים ארוכי השפעה בעם ישראל:

  • עלי נתבשר בידי נביא על לקיחת הכהונה הגדולה מידי משפחתו.
  • משכן שילה נחרב במלחמה עם הפלשתים, מיד אחרי מותו של עלי.
  • ארון הברית נפל בשבי הפלשתים.

בניו

ספר שמואל מספר כי לעלי היו שני בנים - חפני ופנחס (מקורות שמותיהם כנראה מצריים[דרוש מקור]). בניו חונכו כדי להיות כוהנים לאחר מות עלי. עלי ניסה להעביר להם גם את מעמדו כשופט דרך ירושה. חפני ופנחס חטאו חטאים דתיים כאשר פעלו ככוהנים בפועל במקום עלי, וניצלו את כוחם לרעה.

לעלי נודע על מעשיהם הרעים של בניו פנחס וחפני, אשר מנצלים את כוחם לרעה, אם בלקיחת החלק הטוב של בשר הקורבנות לעצמם, אם בהטרדות של נשים שהגיעו לאהל מועד ואם בדרכים אחרות. עלי מנסה להתעמת עם בניו כדי לשכנע אותם להפסיק לנצל את כוחם לרעה, אך אלה אינם מייחסים חשיבות לדבריו ומזלזלים בהם, כך נכשל עלי במשימתו להחזיר את בניו לדרך הישר. לפי פירושים מסוימים, עלי לא הצליח לשכנע את בניו כי ריחם עליהם ולא הענישם במלוא החומרה, כפי שהיה יכול. לאחר כשלונו של עלי להניא את בניו מדרך הרוע, הגיע לשילה "איש אלוהים" וניבא עליהם נבואת פורענות: כל בניו של עלי יחיו בעוני ולא יזכו לשיבה טובה. במקביל, שמואל גדל ועלי מלמדו לקבל נבואה, ונבואתו הראשונה, שזרעו של עלי יהיה רע ולא יזכה לחיים טובים, מחזקת את דברי איש האלוהים לעלי.

הנבואה התגשמה בדורות הבאים: רוב צאצאי עלי נרצחו בפקודת שאול המלך, בנוב. ואביתר, הפליט היחיד מאותו טבח, סולק על ידי שלמה מלשרת בכהונה בבית המקדש שבנה שלמה בירושלים, ותפקיד הכהונה ניתנה למשפחת צדוק.

עלי ושמואל

בספר שמואל א' מתואר הקשר בינו לבין שמואל. בספר שמואל כתוב שעלי ראה את אמו לעתיד של שמואל, חנה, (אשר הייתה אשה אדוקה באמונותיה המאמינה בהנהגת ה' אך עדיין מתעקשת שלמרות עקרותה היא תהיה אמא) מתפללת. מכיוון שבתפילתה שפתיה נעו אך קולה לא נשמע, חשב עלי שהיא שיכורה, והאשים אותה במעשה. לאחר שהבין שטעה, הוא ברך אותה שתפילתה תתגשם, בלי לדעת למען מה התפללה. לאחר הולדת שמואל קיימה חנה את הנדר שנדרה להביא את שמואל לעזור לעלי במשכן הקודש ולהפוך להיות נזיר לאלוהים. בהמשך מסופר כי עלי שפט מתוך היכל המזוזה במשכן שילה מכיוון שזקן היה ולכן היה מרוחק מהעם אשר היה רואה אותו רק בשלושת הרגלים, זאת לעומת שמואל הנביא ואהוד בן גרא. עלי הכהן, שהיה גם שופט, הזדקן, ובניו מכהנים בפועל ככהנים הגדולים ומבצעים את כל עבודת הקודש במשכן שילה.

מותו

Entrance to Tel Shilo
שער תל שילה - המקום בו נפטר עלי הכהן

בסוף ימיו של עלי הכריזו הפלשתים מלחמה על ישראל. הפלשתים, שלהם היה צבא חזק ומיומן, ניצחו ניצחון מוחץ את ישראל. בניו של עלי, חפני ופנחס, מתו במלחמה בגיל צעיר כפי שניבא איש האלוהים בעקבות מעלליהם. ארון האלוהים, הקדוש שבנכסי ישראל, נפל בידי פלשתים. מסופר כי כאשר בא השליח ומסר לעלי על התבוסה של בני ישראל, הוא סיפר לעלי על החדשות השרירותיות לכאורה וממשיך עד לחדשות הרעות ביותר, וכך התחיל בספרו על ההפסד של ישראל לפלשתים, ממשיך בידיעת המגפה שפרצה בעם, מודיע על מותם של שני בניו האהובים של עלי, חפני ופנחס, ולבסוף מדווח על הנורא מכל: ארון הברית נלקח בידי פלשתים. באומרו זאת, גרם לעלי הלם כבד, וזה נפל מכיסאו ושבר את מפרקתו. ספר שמואל מתאר את מות עלי, בי' באייר על פי המסורת, אחרי שנודע לו על הלקח ארון הברית בידי הפלשתים, וגורל משפחתו:

וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד; וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. יט וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת, וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמוּעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ; וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ. כ וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ אַל תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ; וְלֹא עָנְתָה וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ. כא וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִיכָבוֹד לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ. כב וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.

הסיפור בא להדגיש את סדר החשיבות של הדברים בעיני עלי, ולהראות שעל אף אהבתו הרבה לבניו, בשבילו לאבד את ארון האלוהים שמסמל את הדת, ואבדנו – את אובדן הדת, היה משמעותי לו אף יותר מבניו, צלע מצלעו. לאחר הבסת הפלשתים את ישראל ומותם של חפני ופנחס הכהנים במערכה, הגלית ארון הברית על ידי הפלשתים ולבסוף מות עלי הכהן, משכן שילה איבד מחשיבותו וגדולתו והמשכן הועבר לנוב עיר הכהנים, גם אם ארון הברית כבר לא חזר לשם.

מצאצאי בית עלי

בתלמוד הבבלי מובא כי האמוראים אביי ורבה היו מבית עלי הכהן, ולכן נפטרו בטרם עת: רבה נפטר בהיותו בן ארבעים שנה, ואביי בהיותו בן שישים. גם בני משפחתם היו מבית עלי, ובהם רב ביבי בר אביי, רב חייא בר רבה, ורבא בריה דרבה. בשל מוצא המשפחה, כאשר חלקו לעיתים אמוראים על דברי רב ביבי בר אביי, היו שואלים אותו: "משום דאתיתו ממולאי אמריתו מילי מוליתא?", כלומר: וכי משום שממשפחה קטועה אתה (קטועת שנים), אומר אתה סברות מקוטעות?[1]. בהקשר למותם המוקדם של אביי ורבה דן התלמוד במסכת ראש השנה בקללה הרובצת על בית עלי, ומבאר:

'לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה'. אמר רבא: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה; אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין, אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין. תנו רבנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני י"ח שנה. באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם דכתיב ביה 'וכל מרבית ביתך ימותו אנשים'? לכו ועסקו בתורה, וחיו. הלכו ועסקו בתורה וחיו, והיו קורין אותה 'משפחת רבן יוחנן' על שמו.

.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ט, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ה, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף פ"ה, עמוד א'.
אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי. ראש ישיבת פומבדיתא וחברו של רבא. הוא היה בעלה השלישי של חומא, נכדתו של רב יהודה.

אחימלך בן אחיטוב

אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב, דמות מקראית, שימש ככהן גדול בנוב. אחימלך הוא בנו של אחיטוב ונינו של עלי הכהן. נזכר בספר שמואל א', פרק כ"א-ספר שמואל א', פרק כ"ב.

כאשר ברח דוד משאול סיפק לו אחימלך מזון ואת חרב גָּלְיָת הפלישתי. בכך עורר עליו את זעמו של שאול. דואג האדומי, מאנשי שאול, שהיה נוכח במקום, סיפר לשאול על מפגשו של אחימלך עם דוד. שאול פקד להביא אליו את כהני נוב עם אחימלך ואביו ובאותו היום הוצאו להורג. בנו אביתר נמלט מהמקום וניצל. סיפורו של דוד ומפגשו עם אחימלך וסיפור הוצאתם של כהני נוב להורג כרוכים בקשר של סיבה ותוצאה. אחימלך מגיש עזרה לדוד וזו הסיבה להוצאתו להורג.

אייר

אִיָּר הוא חודש בלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא האביב בארץ ישראל.

על פי הלוח העברי הקבוע, בחודש אייר יש תמיד 29 ימים ("חודש חסר"). א' באייר יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.

איתמר הכהן

בתנ"ך, אִיתָמָר מוזכר כבן הרביעי של אהרן הכהן. לאחר מותם של אחיו נדב ואביהוא, שירת ככהן יחד עם אחיו אלעזר.

במהלך מסעם של בני ישראל במדבר, הוא עמד בראש בני גרשון ומררי, נושאי אוהל המועד.

בנוסף היה האחראי על עבודתם של הלוויים.

משפחת עלי הכהן היא מצאצאיו.

אשת פינחס

אֵשֶׁת פִּינְחָס היא דמות מקראית, אשת פנחס בנו של עלי הכהן. שמה נפקד מן הכתובים וסיפורה מופיע בספר שמואל א', פרק ד', פסוק י"ט. אשת פנחס, מתה כאשר היא מתבשרת על מות פינחס בעלה. לבנה ניתן השם אי כבוד המציין את מאורע שביית ארון הברית בידי פלשתים. במדרש השם של בנה קיים קשר לגורל הארון והמחבר המקראי מדווח "כִּי נִלְקַח, אֲרוֹן הָאֱלֹהִים".במלחמה נגד פלשתים באבן העזר, נלקח ארון הברית בידי פלשתים. לקיחת ארון האלוהים היא עונש על התנהגות חפני ופנחס בני עלי. בעקבות עונש זה באים אסונות נוספים - מות עלי וכלתו. כאשר שומעת אשת פינחס את השמועה על מות בעלה היא כורעת ללדת. הנשים הניצבות עליה מעודדות אותה אך בלא הועיל. מצודת דוד, מפרש כי : "מחרדת השמועה, נהפכו ונתגלגלו עליה פתאום חבלי הלידה".

יוסף בן מתתיהו, בספרו קדמוניות היהודים מציין כי אשת פנחס מתה ביום מותו של עלי וזאת בגלל השמועה על מות בעלה. בן מתיתיהו קושר את שמו של הילד אותו הוא מכנה: 'חסר תהילה' בתבוסת הצבא הישראלי: "מחמת הקלון שירד על הצבא".

חנה

חַנָּה, דמות מקראית, הייתה אשתו של אלקנה מרמתיים צופים ואמו של שמואל הנביא. חנה היא גם אחת משבע הנביאות המוזכרות בתנ"ך.

שתי תפילות חשובות מופיעות בסיפורה של חנה: האחת תפילתה המרה של חנה העקרה המבקשת להרות, והשנייה תפילה שמחה על התגשמות בקשתה בהולדתו של שמואל. שתי התפילות השפיעו על תפיסת התפילה ביהדות.

חפני ופינחס

חָפְנִי וּפִינְחָס היו שני בניו של עלי הכהן, השופט האחרון של בני ישראל בתקופת השופטים, ששימש גם ככהן הגדול. חפני ופינחס שימשו ככהנים במשכן שילה. סיפורם מופיע בספר שמואל א', פרקים ב'-ד'.

י' באייר

י' באייר הוא היום העשירי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך. הספר מתאר את ההתרחשויות משלהי ימי השופטים עד שלהי ימי מלכותו של דוד. הוא מגולל את פועלם של שני השופטים האחרונים, עלי הכהן ושמואל הנביא, את עליית מוסד המלוכה בראשות מלך ישראל הראשון שאול, ואת עלייתו ותקופת מלוכתו של דוד.

עלי (יישוב)

עֵלִי הוא התנחלות עירונית בהרי בנימין והיישוב הצפוני ביותר במועצה האזורית מטה בנימין. היישוב שוכן סמוך לכביש 60 דרומית-מזרחית לאריאל.

עלי הוקם בשנת 1984 כיישוב עירוני ומרכזי בגוש שילה, וכיום הוא הגדול ביישובי הגוש. היישוב קרוי על שמו של עלי הכהן ששימש במשכן שילה המזוהה באתר הסמוך ליישוב (תל שילה). ממזרח ליישוב נמצא הכפר קריוּת, המזוהה עם עירו הקדומה של יהודה איש קריות.

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר (מצאצאי עלי הכהן) מן הכהונה.

רב אושעיא

רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי לחכמי ארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.

רב אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. הוא היה רווק כל ימיו, ויחד עם אחיו מכרו נעליים לזונות, ולמרות זאת הם לא הגביהו את עיניהם כדי לראות אותם, האמורא רבא אומר, כי על שני אחים אלו, נאמר המאמר כי רווק כזה הדר בעיר ואינו חוטא, מכריז הקדוש ברוך הוא עליו בכל יום.

רבי יוחנן רצה לסמוך לרבנות אותו ואת אחיו, אך לא עלה בידו, עד שרב אושעיא ואחיו רב חנניה הסבירו לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי.

לעיתים ניתן לטעות בין רב אושעיא שנקרא כך ולא "רבי" מכיוון שלא הוסמך, לבין רבי אושעיא חבירו של רבי חייא שהוסמך לרבי (ככל הנראה על ידי רבו רבי יהודה הנשיא), במיוחד במקומות בהם כתוב בתלמוד ר' בראשי תיבות, ולא ידוע אם הראשי תיבות הוא של המילה רבי או רב.

רב חנינא

רב חנינא (לפעמים חנניא) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי ינאי ורבי יוחנן, ואחיו של האמורא המפורסם רב אושעיא. יש משערים כי מדובר בעצם על רבי חנינא בר חמה על סמך הופעת אחיו בתיאור ״רבי אושעיה בר רבי חמה״.רב חנינא היה נצר למשפחת חכמים גדולים והיה מיוחס ככהן מזרע עלי הכהן. הוא היה רווק כל ימיו, ויחד עם אחיו מכרו נעליים לזונות, ולמרות זאת הם לא הגביהו את עיניהם כדי לראות אותם, האמורא רבא אמר על כך, כי על שני אחים אלו, נאמר המאמר כי רווק כזה הדר בעיר ואינו חוטא, מכריז הקדוש ברוך הוא עליו בכל יום.

הוא היה גם רופא, יש כמה דברים שאמר בנוגע לרפואה כגון: חולין ז: "אמר ר׳ חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה לא שאלני", רש"י- "רבי חנינא רופא הי"ה, הוא גם נתן הצהרות להגדיר מה משמעות הישן ל"כהן" וכשהוא צריך להפסיק להתאמן "עד שיזקין עד כמה אמר רבי אלעא אמר ר' חנינא עד שירתת", "ילד עד כמה אמר רבי אלעא אמר רבי חנינא כל שעומד על רגלו אחת וחולץ מנעלו ונועל מנעלו".

רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנניה הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי.

לעיתים ניתן לטעות בין רב חנינא שנקרא כך ולא "רבי" מכיוון שלא הוסמך, לבין רבי חנינא שהוסמך לרבי (ככל הנראה על ידי רבו רבי יהודה הנשיא), במיוחד במקומות בהם כתוב בתלמוד ר' בראשי תיבות, ולא ידוע אם הראשי תיבות הוא של המילה רבי או רב. אך לרוב הכוונה לרבי חנינא, המוזכר מאות פעמים בתלמוד, לעומת רב חנינא המוזכר פעמים מעטות יחסית.

רב כהנא מפום נהרא

רב כהנא מפום נהרא (מכונה גם: רב כהנא השלישי) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, עמד בראש ישיבת פום נהרא.

הוא היה כהן ממשפחת עלי הכהן.

בימי נעוריו למד אצל רב יהודה, אחרי פטירתו הוא שימש גם את רבה, ולמד אצלו את מסכת סנהדרין יחד עם חבירו רב ספרא. הוא עלה לארץ ישראל יחד עם רב ספרא חבירו, ולמד אצל זעירא ואצל רבי אבהו. כן למד אצל רבי חייא בר אבא, שגם התפלל עבורו שיאריך ימים, ואכן ברכתו התקיימה.

אחרי תקופה מסוימת חזר לבבל, ואז קבע את ישיבתו בפום נהרא, שם למד רב אשי, שהפך להיות תלמידו המובהק. שהתייחס אליו בכבוד מיוחד, ואף על פי שרב אשי ראה גם באמימר את רבו וקרא לו בלשון כבוד "מר", לא עשה זאת כאשר עמד בפני רב כהנא.

היה חברו של רב נחמן בר יצחק, וביחד נשאו תוכחותיהם על "גסי הרוח" (עשירי העם, המתערבים במינוי דיינים ופרנסים), אשר ברוממות לבם ובעשרם כי רב, ישכחו את חובותיהם.

ישיבתו של רב כהנא בפום-נהרא הייתה כפופה לישיבת סורא, אך עם פטירתו של רבא והלאה, הגיעו ראשי ישיבת נהרדעא, פעמים רבות, לבקר את רב כהנא בפום נהרא, וזאת כנראה מתוך כוונה לבסס את הקשר בין ישיבתם, לישיבת פום נהרא. רב כהנא הספיד בפום נהרא את רב זביד מנהרדעא, שהיה רבו מצד שני נותר קשר גם עם הישיבה בסורא, ומהציטוטים בתלמוד נראה כי רב יימר שהיה ראש ישיבת סורא במתא מחסיא הושפע מרב כהנא.

רבה

רַבָּה בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל "רבה", היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים. היה תלמידם של רב הונא ורב יהודה. כל מאות פסקיו של רבה התקבלו להלכה חוץ משלושה.

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידיו. כונה "אבי המשנה".

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל. הוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא - חותם המשנה. רבי ינאי ייסד בית מדרש בעכברה ששכנה ליד צפת בגליל העליון ובו לימד תורה, וכן שימש כדיין בבית הדין בציפורי. בין תלמידיו נמנו רב - מחבר ספרא וספרי; רבי יוחנן - ממחברי התלמוד הירושלמי, ריש לקיש ועוד.

שמו של רבי ינאי מוזכר בתלמוד הבבלי 176 פעמים ובתלמוד הירושלמי 254 פעמים. על שמו קרוי נחל רבי ינאי המתחבר לנחל עכברה.

שילה (יישוב)

שִׁילֹה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בצפון בנימין, בהר אפרים. היישוב מנוהל על-ידי המועצה האזורית מטה בנימין, והוא הראשון בישובי גוש שילה.

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים. שמואל היה נביא, ומנהיג עם ישראל בסוף תקופת השופטים, בין פטירתו של עלי הכהן להמלכתם של שאול המלך ודוד המלך. לשמואל היו שני בנים - יואל ואביה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.