עלייה ישרה

באסטרונומיה, עלייה ישרהאנגלית: Right Ascension, מסומן בקיצור RA או α, במקור בלטינית: Ascensio Recta) היא אחת משתי הקואורדינטות במערכת הקואורדינטות המשוונית המתארת את הזווית בין ההיטל של מיקומו של גרם שמים על מישור קו המשווה השמימי ובין נקודת שוויון האביב, בה חוצה השמש את קו המשווה השמימי (הקואורדינטה השנייה היא נטייה). היחידות של העלייה הישרה אינן מעלות או רדיאנים אלא יחידות של זמן המבטאות את הזמן שלוקח לגרם שמים להגיע לנקודה הגבוהה ביותר בשמיים ביחס לגרם שמים עם עלייה ישרה 0, והן מבוטאות בשעות, דקות ושניות. על קו המשווה השמימי (נטייה 0°), שעה של עלייה ישרה שוות ערך ל-15 מעלות, דקה ל-15 דקות קשת ושנייה ל-15 שניות קשת. ככל שהמרחק מקו המשווה גדל, האורך זוויתי של כל יחידת עלייה ישרה מתכווץ עד שבקטבים השמיימיים (נטייה ±90°) אין יותר משמעות לעלייה הישרה, שכן לכל ערך שלה מתאימה אותה הנקודה - הקוטב השמיימי.

קואורדינטות משווניות
על כיפת השמיים מסומנים בקו אדום מישור המילקה ובקו ירוק קו המשווה השמימי. מנקודת החיתוך ביניהם יוצא קו אורך כחול המסמן את הזווית 0° במערכת, זו היא נקודת שוויון האביב. הקואורדינטות המשווניות של הכוכב המסומן על כיפת השמיים בצד ימין למעלה מסומנות בשטח ירוק כהה עבור העלייה הישרה ובשטח ירוק בהיר עבור הנטייה.

היסטוריה

השימוש במערכת הקואורדינטות המשוונית החלה רק במאה ה-18 כאשר לפני כן תוארו הכוכבים על פי הפרט שייצגו בקבוצת הכוכבים שאליה השתייכו ובספר אורנומטריה שפורסם בתחילת המאה ה-17 עוד נעשה שימוש במערכת הקואורדינטות האקליפטית. אטלס הכוכבים של ג'ון פלמסטיד "Historia Coelestis Britannica", שפורסם בשנת 1725 כבר השתמש במערכת הקואורדינטות המשוונית, והיחידות של העלייה הישרה ניתנו הן ביחידות זמן והן במעלות כאשר 0°=24h=00h הייתה נקודת שוויון האביב, ומפות הכוכבים נעשו בהיטל מישורי שעיוות לחלוטין את הקבוצות הרחוקות מקו המשווה השמימי.[1] בקטלוג הערפיליות שפרסם ויליאם הרשל בשנת 1786 הוא ציין את המיקום של הערפיליות שבהן צפה, באמצעות הפרש העלייה הישרה והנטייה שלהן ביחס לכוכבים סמוכים שנמצאו באטלס של פלמסטיד. העלייה הישרה ניתנה בדקות ושניות שציינו את הבדל הזמנים בין הגעת הערפילית וכוכב הייחוס לשיא הגובה בשמים, ובנוסף ציין הרשל אם הערפילית מקדימה את הכוכב (ממערב לו) או עוקבת אחריו (ממזרח לו).[2] בנו, ג'ון הרשל החל מקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833, עבר לציין את העלייה הישרה בצורה המקובלת היום, שעות, דקות ושניות ביחס לנקודת שוויון האביב, וכך נעשה גם בקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 וכן בקטלוג הכללי החדש שפרסם ג'ון דרייר בשנת 1888.[3][4]

קטלוגים אסטרונומים רבים סדרו את גרמי השמים שבהם לפי העלייה הישרה שלהם, למשל ציוני פלמסטיד של כוכבי כל קבוצה ניתנו לפי העלייה הישרה של כוכבי הקבוצה, ציוני הערפיליות וצבירי הכוכבים בקטלוג הכללי של ג'ון הרשל ובקטלוג הכללי החדש ניתנו לפי העלייה הישרה של הערפיליות, וכך גם סודרו הכוכבים בקטלוג לויטן ובקטלוג גליזה לכוכבים קרובים שפורסמו במאה ה-20.

השפעות נקיפת ציר כדור הארץ

שינוי הכיוון של ציר כדור הארץ משפיע ישירות על העלייה הישרה של גרמי השמים. כתוצאה מתנועת ציר כדור הארץ משתנה המיקום של נקודת שוויון האביב ואיתו משתנה העלייה הישרה של כל גרמי השמיים. כדי לשמור על דיוק המיקום יש צורך לציין תמיד לאיזו תקופת יחוס מתייחסת העלייה הישרה של גרם השמים כאשר תקופות הייחוס המקובלות במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 הן B1900‏ − 31 בדצמבר 1899 שעה 19:28 (שעון גריניץ'), B1950‏ − 31 בדצמבר 1949, 22:09 (שעון גריניץ') או J2000‏1 בינואר 2000, 12:00 (זמן אוניברסלי מתואם). תוצאה נוספת היא חוסר ההתאמה בין קבוצת הכוכבים שבה נמצאת השמש ובין ההגדרות ההיסטוריות של גלגל המזלות, כך כיום בנקודת ההיפוך הקיצית השמש נמצאת מעל לחוג הסרטן, אך היא נמצאת למעשה בתחומי קבוצת תאומים ובנקודת ההיפוך החורפית השמש נמצאת מעל לחוג הגדי, אך היא נמצאת למעשה בתחומי קבוצת קשת. הנקודות היחידות שהעלייה הישרה שלהן לא משתנה הן הקטבים של ציר ההקפה של כדור הארץ את השמש (קוטבי המלקה), כאשר הצפוני נמצא בקבוצת דרקון בעלייה ישרה של 18ʰ 00ᵐ 00ˢ‏ והדרומי נמצא בקבוצת דג זהב בעלייה ישרה של 06ʰ 00ᵐ 00ˢ.

צפייה בגרמי השמיים

עבור צופה ביום שוויון האביב, גרמי השמים בעלי עלייה ישרה של בין 06h ובין 18h יהיו מעל האופק ברגע שקיעת השמש, בחצות הלילה יהיו מעל האופק גרמי השמים עם עלייה ישרה בין 12h ובין 24h (זהה ל-00h) וברגע זריחת השמש יהיו מעל האופק גרמי השמיים עם עלייה ישרה בין 18h ובין 06h. ביום שוויון הסתיו, גרמי השמים בעלי עלייה ישרה של בין 18h ובין 06h יהיו מעל האופק ברגע שקיעת השמש, בחצות הלילה יהיו מעל האופק גרמי השמים עם עלייה ישרה בין 00h ובין 12h וברגע זריחת השמש יהיו מעל האופק גרמי השמיים עם עלייה ישרה בין 06h ובין 18h. העלייה הישרה של השמש גדלה כל יממה בכ-4 דקות ועל פני שנה היא משלימה סיבוב שלם. העלייה הישרה של כוכבי הלכת גם כן משתנה כל יום, אך לא בקצב קבוע שכן היא תלויה בתנועת כדור הארץ וכן בתנועת כוכבי הלכת סביב השמש. כתוצאה מכך העלייה הישרה של כוכבי הלכת יכולה לגדול או לקטון (תנועה אחורית).

הערות שוליים

  1. ^ J. Flamsteed: Atlas Coelestis, London (1729)
  2. ^ W. Herschel: Catalogue of one thousand new nebulæ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76 (1786)
  3. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123 (1833)
  4. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49 (1888)
M109

M109 (מ-Messier 109 או NGC 3992) היא גלקסיית מוט ספירלית הנמצאת במרחק של כ-45 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. היא הוספה לקטלוג מסיה רק בשנת 1953, 172 שנים אחרי גילוייה, על ידי האסטרונום אוון גינגריץ'.

אנדרומדה (קבוצת כוכבים)

אנדרומדה היא קבוצת כוכבים שנקראת על שם הנסיכה אנדרומדה, שמשמעות שמה ביוונית "שליטה על הזכרים", דמות במיתולוגיה היוונית. קבוצת הכוכבים נמצאת בשמי הצפון ליד קבוצת הכוכבים פגסוס. היא מכילה בתוכה את גלקסיית אנדרומדה.

אריה (קבוצת כוכבים)

אריה () היא קבוצת כוכבים על גלגל המזלות ששוכנת בין סרטן במערב ובתולה במזרח.

ג'ירף (קבוצת כוכבים)

ג'ירף (Camelopardalis וכן Camelopardus) היא קבוצת כוכבים צפונית גדולה אבל חלשה מאוד, שלראשונה תועדה על ידי יאקוב ברטש ב-1624 אך כנראה הוגדרה מוקדם יותר על ידי פטרוס פלנציוס (אסטרונום הולנדי בן המאה ה-16).

גביע (קבוצת כוכבים)

גביע (Crater) היא קבוצת כוכבים לא בולטת מדרום לקו המשווה השמימי. כל כוכביה הם עמומים עם בהירות מדרגה 3.5 ומעלה הקבוצה הייתה אחת מ-48 קבוצות הכוכבים שנמנו על ידי תלמי.

דקה

דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 61 שניות - דקה מעוברת).

יחידת הדקה לא מוכרת כיחידת SI. בגאומטריה, דקה היא יחידת זווית, המוגדרת כ- 1/60 של מעלה. יחידה זו נקראת דקת קשת. יחידה הנגזרת מיחידה זו היא שניית קשת (1/60 של דקת קשת).

באסטרונומיה, דקה היא יחידת זווית וזמן. דקה היא 1/60 של שעת עלייה ישרה.

הסימון הפורמלי לדקה הוא גרש ישר - ('). לדוגמה, 15 דקות יכתבו כך - '15. אולם, הסימון הנפוץ ביותר הוא הגרש הנטוי המקובל (′).

כדור הארץ עובר 15 דקות קשת בכל דקת זמן אחת. דקת קשת אחת בקו המשווה היא בקירוב מייל ימי אחד.

הסיבה לחלוקת השעה ל-60 דקות נובעת ככל הנראה מהשפעת הבבלים, אשר השתמשו בבסיס ספירה 60 כשיטת הספירה שלהם.

יונה (קבוצת כוכבים)

יונה היא קבוצת כוכבים לא בולטת בשמי הדרום, דרומית לקבוצת הכלב הגדול. הקבוצה הוגדרה במאה ה-16 על ידי האסטרונום ההולנדי פטרוס פלאנציוס ונקראה במקור "היונה של נוח" על שם היונה מסיפור המבול התנכי.

ירכתי הספינה (קבוצת כוכבים)

ירכתי הספינה היא קבוצת כוכבים בשמי הדרום - הגדולה מבין ארבע הקבוצות שאליהן פורקה קבוצת הכוכבים הספינה ארגו - ספינתם של הארגונאוטים (שלוש הקבוצות האחרות הן מפרש, מצפן ושדרית). בשל חלוקת הקבוצה לארבעה חלקים השתבש לחלוטין סימון הכוכבים על פי חוזקם באותיות יווניות. שביל החלב עובר בקבוצה ומכיל צבירי כוכבים רבים.

כלב קטן

כלב קטן היא קבוצת כוכבים קטנה באזור קו המשווה השמימי, אחת מ-88 קבוצות הכוכבים המודרניות, והיא נכללה ב-48 קבוצות הכוכבים שהגדיר תלמי. הקבוצה מייצגת את הכלב הקטן מבין שני הכלבים של אוריון.

לווייתן (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים לוויתן היא קבוצה גדולה על קו המשווה השמימי באזור של קבוצות "מים" נוספות כמו הנהר, דגים ודלי.

מאזניים (קבוצת כוכבים)

מאזניים היא קבוצת כוכבים על גלגל המזלות ששוכנת בין בתולה במערב ועקרב במזרח. השמש נמצאת בקבוצה זו במהלך נובמבר. בעבר הייתה קבוצה זו חלק מקבוצת עקרב וכוכביה הבהירים היו הצבתות שלו.

מחוגה (קבוצת כוכבים)

מחוגה היא קבוצת כוכבים קטנה בשמי הדרום, צמודה לכוכבים הבהירים של קבוצת קנטאור שמאפילה עליה, שהוגדרה במאה ה-18 על ידי האסטרונום ניקולא לואי דה לאקאי על שם הכלי ששימש לשרטוט וכעזר לניווט. זו הקבוצה הרביעית הכי קטנה מבין 88 קבוצות הכוכבים המודרניות.

מצפן (קבוצת כוכבים)

מצפן היא קבוצת כוכבים קטנה בשמי הדרום - הקטנה והפחות בהירה מבין ארבע הקבוצות שאליהן פורקה קבוצת הכוכבים הספינה ארגו - ספינתם של הארגונאוטים (שלוש הקבוצות האחרות הן מפרש, ירכתי הספינה ושדרית). בקבוצה אין כוכבים בהירים ומעט אובייקטים מעניינים.

משולש דרומי

משולש דרומי הוא קבוצת כוכבים קטנה אך בולטת בשמי הדרום, שהופיעה לראשונה בשנת 1603 באטלס הכוכבים "אורנומטריה" של יוהאן באייר. שלושת הכוכבים הבהירים בקבוצה יוצרים משולש שהוא בקירוב שווה-צלעות ולכן קל לזהות את הקבוצה.

נטייה (אסטרונומיה)

באסטרונומיה, נטייה (באנגלית: Declination, מסומן בקיצור Dec או δ) היא אחת משתי הקואורדינטות במערכת הקואורדינטות המשוונית המתארת את הזווית בין מיקומו של גרם שמים ובין מישור קו המשווה השמימי ביחס לצופה הנמצא במרכז כדור הארץ (הקואורדינטה השנייה היא עלייה ישרה). הנטייה מקבילה לקווי הרוחב של כדור הארץ ועבור צופה בקו רוחב מסוים, יעברו כל גרמי השמים עם נטייה ששווה לקו הרוחב של הצופה בזניט. היחידות המקובלות לנטייה הן מעלות מ-90°- בקוטב השמיימי הדרומי, דרך 0° בקו המשווה השמיימי ועד ל90°+ בקוטב השמיימי הצפוני.

נשר (קבוצת כוכבים)

נשר היא קבוצת כוכבים על קו המשווה השמימי דרכה עובר שביל החלב. היא אחת מ-48 קבוצות הכוכבים של תלמי.

עורב (קבוצת כוכבים)

עורב הוא קבוצת כוכבים קטנה בשמי הדרום שנכללה כבר ברשימת 48 הקבוצות של תלמי. הקבוצה נמצאת בסמוך לקבוצות נחש מים וגביע שקשורות אליה היסטורית.

פגסוס (קבוצת כוכבים)

פגסוס היא קבוצת כוכבים צפונית שנקראת על-שם פגסוס מהמיתולוגיה היוונית. בנוסף להיותה אחת מ-88 קבוצות הכוכבים המודרניות, היא גם אחת מ-48 קבוצות הכוכבים של תלמי.

שור (קבוצת כוכבים)

שור היא קבוצת כוכבים המזוהה עם מזל שור, השני בגלגל המזלות, בין טלה לתאומים, שסמלו הוא . השמש נמצאת בקבוצה זו מאמצע מאי עד לסוף יוני.הקבוצה בולטת בעיקר בזכות הכוכב אלדברן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.