עלות השחר

עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה. זמן עלות השחר נקבע לפי הופעת אור השמש על פני השמים, בעוד שהשמש עצמה איננה נראית ועודנה מתחת לאופק. בספרות חז"ל מצוי גם הביטוי איילת השחר, ויש שרצו לייחס לו את ראיית כוכב הלכת נוגה המופיע לעיתים לפני זריחת השמש.

Before sunrise
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר.

קביעת עלות השחר

בתלמוד[1]הובאה מחלוקת האם זמן עלות השחר הוא כזמן הליכה של 4 או של 5 מיל לפני הזריחה - בתקופת ניסן ותשרי בהם היום והלילה שווים. כמו כן, בסוגיא זו תלויה מחלוקת נוספת: מהו השיעור של זמן הליכת מיל. ובפוסקים הראשונים והאחרונים נחלקו כמי נפסקה ההלכה. לפי מנהג הספרדים (ולדעת כמעט כל הפוסקים, וכנהוג ברוב הקהילות בחו"ל), זמן עלות השחר מוקדם להנץ החמה ב-72 דקות (4 מיל * 18 דקות). לפי מנהג רוב הנוהגים בשיטה זו, מחשבים 72 דקות מהנץ החמה אחורה, וזהו זמן עלות השחר בין בקיץ ובין בחורף. יש הנוהגים לחשב על פי מעלות ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי עונות השנה (בקיץ הפער גדול יותר). לפי מנהג האשכנזים בירושלים (לוח ארץ ישראל לרב יחיאל מיכל טוקצינסקי) זמן עלות השחר הוא 90 דקות (4 מיל * 22.5 דקות) לפני הנץ החמה.

מאידך גיסא, הוכיח רבי אברהם חיים נאה[2], שלדעת רוב הראשונים והרבה אחרונים זמן עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה (5 מיל * 24 דקות)[3].

הלוחות החדשים משתמשים בנוסחאות המתפרסמות באלמנך של הצי האמריקאי, כדי לחשב את מיקום השמש מתחת לאופק במעלות קשת, בזמן עלות השחר בימי השוויון, ומכך להסיק על הזמן המדויק בשאר עונות השנה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד א'
  2. ^ בוויכוח חריף שניהל עם הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי מעל דפי "קול ישראל" - ראו בקובץ "יגדיל תורה" שנה שישית גיליון ג (כג) עמ' 23 - 65.
  3. ^ גם לדעת השו"ע הרב וכך הודפס בלוח חב"ד שי"ל על ידי הרב אברהם חיים נאה ובנו הרב ברוך.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Dusk Till Dawn

Dusk Till Dawn (בעברית: חשכה עד עלות השחר) הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמר-יוצר הבריטי זאין מאליק, בשיתוף הזמרת האוסטרלית סיה. השיר יצא לאור ב-7 בספטמבר 2017, תחת חסותה של חברת התקליטים RCA רקורדס.

אפיקומן

האֲפִיקוֹמָן הוא מצה שאוכלים לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן". נוהגים לצורך כך לקחת חצי מהמצה האמצעית משלוש המצות המונחות על שולחן הסדר, ולהצניעה עד סוף הסדר.

גדוד 100

גדוד 100 היה גדוד שריון-חרמ"ש מאולתר שהוקם במלחמת יום הכיפורים במפקדת קצין שריון ראשי, מרדכי צפורי, והורכב מאנשי מילואים ישראלים שלמדו או עבדו בחו"ל ושבו לישראל עם פרוץ הקרבות וממתנדבים. לוחמי הגדוד לא הכירו זה את זה ולא לחמו יחדיו לפני כן. מפקד הגדוד היה סא"ל אהוד ברק. הגדוד לחם בקרב החווה הסינית, במסגרת מבצע אבירי לב וסייע בחילוץ גדוד הצנחנים 890 משוחות ה"חווה". סגן מפקד גדוד היה נחום גת, גם הוא שב (באותה טיסת אל על מנמל התעופה קנדי בניו יורק עם אהוד ברק) מלימודיו בהנדסת אוירונוטיקה וחלל באוניברסיטת סינסינטי.

אהוד ברק שב מלימודיו באוניברסיטת סטנפורד ב-7 באוקטובר 1973, יום לאחר פרוץ הקרבות. ב-9 בחודש סופח בהוראת הרמטכ"ל, דוד אלעזר, למפקדת קצין שריון ראשי במחנה ג'וליס עם פקודה לארגון גדוד. הייתה זו הפעם הראשונה שבה פיקד ברק על גדוד שריון מאז שעבר הסבה לשריון, לפני שיצא ללימודים. ברק הצליח, למרות מחסור בציוד, בנשק ובתחמושת, להקים מאנשי מילואים חוזרים גדוד בהיקף של שתי פלוגות טנקי מג"ח (M48 פטון) ופלוגת חרמ"ש. אחד המ"פ בגדוד היה סגן משה עברי סוקניק. ב-14 באוקטובר הוכפף הגדוד לפיקודה של חטיבה 460 בפיקודו של גבי עמיר ולפני עלות השחר ב-17 באוקטובר נשלח למשימת חילוץ הצנחנים, שנקלעו לאש תופת בציר "טרטור" שבמתחם "החווה הסינית".

פעולת הגדוד בשטח זכתה לשבחים ולגינוי כאחד. הפעולה הייתה בסיכון גבוה מאוד, כאשר טנקי הגדוד חשופים על רקע החול הבהיר והלילה המואר לעיני חיילי הצבא המצרי, שהיו מחופרים ומצוידים היטב בנשק נ"ט, כולל רקטות RPG, טילי "סאגר" ואמצעי ראיית לילה. לעומת האויב, לגדוד 100 חסרו מקלעים ותחמושת. יש הטוענים כי הייתה זו פעולת התאבדות. במהלך קרב החילוץ נפגעו חמישה טנקים ושני נגמ"שים, 10 לוחמים נהרגו ו-20 נפצעו. עם זאת, בוצעו במהלכו מספר מעשי גבורה, על אחד מהם זכה המ"פ סוקניק בעיטור העוז. אולם, הגדוד נכשל במשימתו והצטרף למעשה לצנחנים הלכודים, וברק פקד על נסיגה מההסתערות אל עמדות מוגנות ובכך ניתק מגע קרבי. על החלטה זו ספג ברק ביקורת, למשל מאת אורי מילשטיין.

בשעות הצהריים, במהלך המאמץ של פיקוד הדרום לחילוץ כוח הצנחנים, השתתפו נגמ"שי הגדוד בחילוץ לכודים ופצועים בעוד הטנקים הבלתי פגועים חוסמים את הכוח המצרי. הסמ"פ אשר טל שנפצע ונותר מאחור, יחד עם קצין הצנחנים חזי דחבש וצנחנים נוספים, חולצו לבסוף על ידי ברק.

בלילה שבין ה-17 ל-18 באוקטובר צלח הגדוד את תעלת סואץ ל"אפריקה" (הגדה המערבית של התעלה), יחד עם חטיבה 460 על גבי "תמסחים".

דלינג

דלינג ("עלות השחר" או "הזוהר" בנורדית עתיקה) הוא אחד מאלי האסיר מהמיתולוגיה הנורדית המוזכר באדה הפואטית, באדה הפרוזאית ובסאגה של הרבור והדיידריק (Hervarar saga ok Heiðreks). דלינג הוא הפרסונפיקציה של שחר.

האופל

האופל (באנגלית "The shadow rising"),הוא הספר הרביעי מתוך סדרת הפנטזיה מחזור כישור הזמן מאת רוברט ג'ורדן. בגרסה המתורגמת לעברית הוא מחולק לשני כרכים: עם עלות השחר, והאופל. בעברית יצא הספר לאור בהוצאת אופוס. זה הספר היחיד בסדרה ללא פרולוג.

הנץ החמה

הָנֵץ הַחַמָּה הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש.

הזמן הקודם להנץ החמה הוא עלות השחר, אשר במהלכו ניתן להבחין בהתבהרות ראשונית של השמיים בזכות התקרבותה של השמש. הרמב"ם מכנה את הנץ החמה עלות השמש.

זיץ

זיץ הוא מושג בעולם החסידות, המבטא מסיבת חסידים יחד. פירוש המילה "זיץ" ביידיש הוא ישיבה. שמות נוספים לזיץ הם:"שבת אחים", "פַארבְּרֶענְגֶען" (בחב"ד), "בָּאטֶע" (כינוי לאספה בליל שבת בויז'ניץ) "טרינק" (בחסידות גור), "חבר'ה" (בחסידות גור ובחסידות בעלז), "קאווע" (כלומר קפה, בחסידות בעלז בגליציה).

מטרת ה"זיץ" העיקרית היא יצירת קשר חברתי בין החסידים ('דיבוק חברים'), שהוא אחד מיסודות החסידות. על פי החסידות, דיבוק חברים מועיל לא רק להגברת האחווה בין החסידים, אלא גם להתחזקות בעבודת ה' והתעוררות רוחנית. בספר מאור ושמש כתב, שאחד מחידושיו של הבעל שם טוב הוא, שעד זמנו ידעו שבכדי להתעלות יש להתבודד ולפרוש מחברת בני אדם, ואילו הבעל שם טוב חידש שעל ידי התאספות, אפשר להגיע לדרגות יותר גבוהות. רבי ישראל מרוז'ין, אמר פעם שעל ידי אספת חסידים, ינצלו מבעיות האמונה.

בליל שבת נוהגים בחסידויות רבות להתאסף בבית הכנסת ולשיר זמירות שבת ולדבר בענייני פרשת השבוע ועבודת ה', כתחליף לטיש הנערך במעמד האדמו"ר בזמן זה. זיץ זה נועד בעיקרו בשביל להתעורר לקדושת השבת, אשר על פי החסידות, מרוממת את האדם ונותנת כח לכל ימי השבוע. כמו כן חסידים רבים נוהגים לאכול יחד סעודת מלווה מלכה וסעודת ראש חודש. בסעודת מלווה מלכה נהוג בדרך כלל לספר סיפורי צדיקים.

בחלק מהחסידויות נהוג שבני האדמו"ר או נכבדי הקהילה מנהלים את הזיץ בליל שבת. בדרך כלל מנהל הזיץ אומר דברי תורה ומנהל את השירה. בחסידות ויז'ניץ ובחסידות סלונים ההתאספות בליל שבת היא חובה, ואף כשמתנהל טיש, עורכים החסידים זיץ, לעיתים עד עלות השחר.

בחסידות ברסלב (לה אין אדמו"ר) ישנו דגש מיוחד על התאספויות. שם בדרך כלל נהוג ללמוד בזיץ את ספרי החסידות. יש ממשפיעי ברסלב שאומרים שיעור על הספר סיפורי מעשיות שלפי המקובל בחסידות ברסלב הסיפורים שבתוכו הם משלים לעבודת השם ומפרשים אותו בהרחבה. משפיעים אחרים לומדים את הספר ליקוטי מוהר"ן.

בחסידות חב"ד נערכות התוועדויות ("פאברענגענ'ס") על ידי האדמו"רים (בעבר), או על ידי המשפיעים. בהתוועדות מדבר האדמו"ר או המשפיע דברי חסידות והתחזקות, סיפורי צדיקים, ניגונים ואף שיחות אישיות. בהתוועדויות אלו נוהגים לשתות משקה חריף (לרוב וודקה או ויסקי).

זמני היום בהלכה

זמני היום בהלכה הוא כינוי לזמנים שונים במהלך היממה, הנוגעים לקיום מצוות או איסורים שונים התלויים בזמן מסוים. קיימות מחלוקות הלכתיות רבות בנוגע לזמני היום, הן במישור המעשי למשל מתי הנץ החמה, והן במישור ההלכתי למשל ממתי מודדים את שעות היום, מעלות השחר או מהנץ החמה.

כאשר מדובר בזמנים שתלויים בשעות כגון זמן תפילה 'עד שלוש שעות' הכוונה היא לשעות זמניות (ראו להלן), ולא לשעות של ימינו (של 60 דקות).

טורנדוט

"טורנדוט" היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'קומו פוצ'יני, האופרה מבוססת על מחזה מאת קרלו גוצי, שכשלעצמו מבוסס על סיפור שאסף חכים ג'מאל א-דין נזאמי במאה ה-12, ובעיבוד ללברית על ידי ג'יוספה אדאמי ורנטו סימוני. (המחזה המקורי של גוצי תורגם על ידי נתן אלתרמן והוצג בתיאטרון הקאמרי ביוני 1967 בבימוי שמואל בונים ועם מוזיקה מקורית מאת סשה ארגוב).

העלילה מתרחשת בסין, שם מתגוררת טורנדוט - נסיכת הקרח, אשר כל המבקש להינשא לה חייב בפתרון שלוש חידות. כל אדם שנכשל במשימה ראשו נערף. הנסיך כלף, אשר התאהב בנסיכה, לוקח על עצמו את האתגר, ובסופו מצליח לענות על שלוש החידות. טורנדוט ההמומה מתנגדת לנישואיה עם כלף. הוא מצידו מציע לה דרך להתחמק מהבטחתה להינשא לו; כלף מסכים למותו, בתנאי שטורנדוט תגלה את שמו.

זוהי האופרה האחרונה שכתב ג'קומו פוצ'יני. עקב פטירתו של פוצ'יני לא נסתיימה כתיבתה, והיא הושלמה על ידי תלמידו פרנקו אלפאנו.

יום

יום הוא שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. משמעות נוספת של המילה "יום" היא "יממה", למשל בשמותיהם של ימות השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נתייחס רק למשמעות הראשונה - שעות היממה המוארות.

גם לאחר התרחבות השימוש בתאורה מלאכותית, עיקר פעילותם של בני האדם הוא בשעות היום. על מנת להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית, נהוג במדינות רבות לעבור לשעון קיץ, כך ששעות פעילות בני האדם תהא בשעות היום.

לוח דבר בעתו

לוח דבר בעתו הוא אלמנך (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני הלכה ואסטרונומיה, מנהגים וימי שנה של רבנים, היוצא לאור בבני ברק החל משנת ה'תשמ"ו (1985–1986). עורך האלמנך הוא הרב מרדכי גנוט. הלוח הוא המקיף מבין הלוחות היוצאים לאור בישראל. במהדורתו הנוכחית, מכיל לוח דבר בעתו כ-1500 עמודים מדי שנה.

במשך השנים זכה האלמנך להסכמותיהם של מאות רבנים, מכל קשת הדעות והעדות, ולמכתבי ברכה והערות, אותם נוהג העורך לשבץ מדי שנה בתוך האלמנך. עדכון האלמנך נסמך אף הוא על עזרת הקוראים, לכל קורא ששולח תיקונים ורעיונות להוספות מוצמד קוד זיהוי, והדברים מובאים בתוך הלוח בשם אומרם.

בבסיסו נועד הלוח להעניק מידע על זמני היום כמו עלות השחר, הנץ החמה, חצות הלילה והיום, שקיעת החמה וצאת הכוכבים. לוחות מפורטים מציגים את ההבדל בזמנים אלו בין שיטות חישוב שונות, ובמקומות יישוב שונים על פני כדור הארץ. בהמשך נוספו בלוח אמצעי עזר נוספים לקורא שומר התורה והמצוות, כמו לוח לימודים בנושאים רבים, הדף היומי וחלוקות רבות נוספות של התנ"ך ויתר ספרי היסוד לשינון בטווחי זמן של חודש ושנה וכדומה.

המחבר, חסיד ויז'ניץ, מביא מדי יום ביומו מידע על ימי פטירתם של רבנים וצדיקים מכל העדות והחוגים, בנוסף מובאים בלוח אירועים היסטוריים, הערות הלכתיות וכן מנהגיהן של העדות השונות. בנוסף מובאים בספר אירועים אסטרונומיים מעניינים צפויים.

ניתן למצוא מדי פעם גם הערות מעשיות לחיי היומיום, כך למשל בלוח לשנת תשס"ט, הופיעה ההערה הבאה באחד מימי חול המועד סוכות: "סעודת היום: מזמרים זמירות מעין המאורע, וכל המרבה הרי זה משובח (בהתאמה לשינת צהריים עֲרֵבָה של השכנים...)".

מוצאי שבת

בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן. מוצאי שבת נחשב לזמן מיוחד, שבו מרבים בתפילה ובבקשות. לכן נוהגים לומר קטעי שירה וזמירות מיוחדים למוצאי שבת, ומבקשים בקשות כגון פרנסה, בריאות, שלום וכו'. יש שמשתתפים בטקס מלווה מלכה, שהוא טקס שבו שרים ואוכלים כדי ללוות את המלכה שזה עתה הלכה שהיא השבת.

מנחם פיליפ

מנחם (מני) פיליפ (נולד ב-24 בינואר 1968) הוא במאי קולנוע ישראלי, זמר לשעבר בתחום המוזיקה החסידית.

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד. במסכת יש שבעה פרקים, שעוסקים בתיאור הקרבת קורבן התמיד של שחר, ושאר עבודות הבוקר במקדש והנהגת הכהנים מזמן עלות השחר ועד סוף הקרבת קורבן התמיד.

סורת א-נאס

סורת א-נאס (בערבית: سورة الناس, תעתיק מדויק: סורת אלנאס), או סורת בני האנוש, היא סורה מספר 114, האחרונה בקוראן. סורה קצרה זו מונה שישה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-פלק ולפני סורת אל-אח'לאץ.הסורה כוללת לחשי הגנה מפני השטן (המכונה "הלוחש הנחבא" ו"הלוחש בלבב אנוש") והשדים. הסורה מזכירה כי יש לחשוש גם מלחשיהם של בני האנוש, מרבית הפרשנים מייחסים איה זו למסורת המספרת כי יהודי בשם לַביד אבן אל-אעצם הטיל כישוף על מוחמד. מסופר כי כאשר נגלתה למוחמד סורה זו, הרעד שאחז בו נפסק, מאמינים כי קריאת כל פסוק מאחד עשר הפסוקים המרכיבים את שתי הסורות "השומרות" - סורת א-נאס וסורת אל-פלק (הסורה הקודמת לסורת א-נאס) מתירה חלק מהכישוף הרע שהוטל על מוחמד. לעומת זאת, שללו פרשנים מועתזילים את הפרשנות הזאת היות שפגעה בתדמיתו של הנביא כחסין מפני השטן בהיותו שליח האל.

הטקסט עם תעתוק ותרגום לעברית הוא כדלקמן:

بِسْمِ اللّهِ الرَّحْمـَنِ الرَّحِيم

בּסם אללּה (אל)רּחמן (אל)רּחים

בשם האל הרחמן והרחום114:1 قُلْ أَعُوذُ بِرَبِّ النَّاسِ

קֻל אַעוּדֻ' בִּרַבִּ (אל)נַּאס

אמור: אשים מבטחי בריבון האנשים114:2 مَلِكِ النَّاسِ

מַלִכִ (אל)נַּאס

מלך האנשים114:3 إِلَهِ النَّاسِ

אּלַהּ (אל)נַּאס

אלוהי האנשים114:4 مِن شَرِّ الْوَسْوَاسِ الْخَنَّاسِن

מִן שַרִ (א)לְוַסְוַאס (א)לְחַ'נַּאס

מהרוע של הלוחש הנחבא (כינוי לשטן)114:5 الَّذِي يُوَسْوِسُ فِي صُدُورِ النَّاسِ

(א)לַדִ'י יֻוַסְוִסֻ פִי צֻדֻור (אל)נַּאס

אשר לוחש בחזה האנשים114:6 مِنَ الْجِنَّةِ وَ النَّاسِ

מִןַ (א)לְגִ'נַּה וַ(אל)נַּאס

מפני השדים והאנשיםסורה זו שונה בסגנונה מסורות אחרות, מאחר שהיא מציינת שהשטן יכול להזיק לבני האנוש. בכך בני האדם נדרשים להיזהר מפני רעת השטן, אותו ברא אלוהים, בתפישה האסלאמית.סורת אל-פלק, הסורה הקודמת לסורת א-נאס, עוסקת גם היא באותו הנושא, ועל כן לעיתים מתייחסים לשתיים כצמד בשם "השומרות" (מפני השטן) (المعوذتين אל-מֻעַוַדַ'תַין).

קיימת סונה (מנהג) הגורסת כי יש לקרוא סורות אלו מעל למיטתו של חולה טרם ישכב לישון. בחדית' של צחיח אל-בח'ארי מסופר כי עאישה נהגה לקרוא את צמד הסורות האלו מדי יום ליד יצועו של מוחמד לאחר שהיה הולך לישון. מסורת אחרת מספרת כי בתפילת הוִתר (תפילת רשות בין תפילת הלילה לזו שמתבצעת עם עלות השחר), מוחמד קרא משתי הסורות האחרונות. בחדית' אחרת הוא הורה לאחד ממלוויו לומר שתי סורות אלו טרם השינה ולאחר ההתעוררות בבוקר. כי מנהג אחר הוא קריאת "השומרות", יחד עם סורת אל-פאתחה (סורת הפתיחה) שבע פעמים ביום שישי כסגולה להגנה שתוקפה יפה לשבוע ימים, עד ליום השישי הבא.

תיאור השטן ככוח עיקרי אשר יכול להזיק להתנהגות המאמינים, גרם לזרמים רציונלים בתוך האסלאם לטעון שאין לראות בשתי הסורות כחלק מן הקוראן. טענתם הייתה שאם השטן יכול להזיק לאדם באמצעות כישוף ולחש, הרי בני האדם לא התנהגו מרצונם החופשי ובכך אי אפשר לראות בהתנהגותם הלא דתית כהתנהגות שחייבים להיענש עליה באמצעות אללה .

פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת

פסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת הוא פסטיבל ג'אז בינלאומי, המתקיים מדי שנה בנמל אילת, מ-1987. לפסטיבל מוניטין בינלאומי והוא מוכר היטב בקהילת הג'אז העולמית. הפסטיבל הוא אירוע הג'אז הגדול בישראל. במשך השנים שולבו בפסטיבל גם מופעים מתחום מוזיקת העולם וכאלו המשלבים סגנונות שונים של ג'אז. מינואר 2011 מתקיים פסטיבל ג'אז בחורף תחת השם "ג'אז חורף בים האדום". המופעים נערכים באולמות בבתי מלון שונים בעיר.

הפסטיבל החל את דרכו תחת השם "ג'אז בים האדום" (כפרפרזה על הפסטיבל המפורסם "ג'אז בים הצפוני") ב-31 באוקטובר 1987 ונערך מאז כל שנה בשבוע האחרון של אוגוסט. ב-2004 הוחלף המפיק הראשון של הפסטיבל, אבי יפרח (חברת מולטימדיה) ושמו שונה לשם הנוכחי. מבין מייסדיו ומנהלו האמנותי מאז ראשית דרכו הוא פסנתרן הג'אז דני גוטפריד. גוטפריד ניהל את הפסטיבל לאורך 22 שנה והוליך אותו במהלך השנים מאירוע צנוע לאירוע שנתי רב ממדים, פסטיבל הנחשב אחד מהחשובים בעולם הג'אז. גוטפריד פרש בשנת 2008 וכמחליפו מונה ב-2009 הקונטרבסיסט אבישי כהן. באוקטובר 2011 פורסם כי הסקסופוניסט אלי דג'יברי ואיש הרדיו דובי לנץ נבחרו לשמש כמנהלים האמנותיים של הפסטיבל. השניים נכנסו לתפקיד לאחר שלוש שנים בהן ניהל כהן את הפסטיבל.

הפסטיבל מקיים כעשרה מופעים כל לילה במשך 4 ימים, כאשר במרבית הזמן מתקיימים במקביל שני מופעים. הלהקות המגיעות מחוץ לארץ מופיעות פעמיים (כדי לאפשר לקהל לראות את כל המופעים המופיעים במקביל) והישראליות מופיעות בחלקן פעם אחת ובחלקן פעמיים. הפסטיבל מציג כל שנה כתריסר הרכבים בינלאומים, מצמרת הג'אז העכשווי, ומספר דומה של להקות ישראליות.

בכל ערב, לאחר סיום ההופעות, מתקיים מופע משותף ("ג'אם סשן") עד עלות השחר על שפת בריכת אחד המלונות, בהשתתפות חלק מהאמנים האורחים בפסטיבל ומוזיקאים ישראליים. במהלך ימי הפסטיבל מועברות על ידי האמנים המשתתפים סדנאות וכיתות אמן.

בשנת 2008 נרשמו כ-85,000 כניסות של בודדים ל-40 מופעי הפסטיבל.

בין האמנים אשר הופיעו במהלך שנות הפסטיבל נמנים: מייקל ברקר, רנדי ברקר, ויין שורטר, הרבי הנקוק, דייב ליבמן, ג'ורג' קולמן, רד רודני, ג'ון סקופילד, מישל פטרוצ'אני, צ'ארלי היידן, ג'ו הנדרסון, צ'יק קוריאה, דם, יזע ודמעות, טאוור אוף פאוור, מנהטן טרנספר, בטי קרטר, אבי לינקולן, דיאן ריבס, באד פלאס, טיטו פואנטה, גארי ברטון, צ'ארלס לויד, הירומי, טוטס טילמנס, ספיירוג'יירה, מייק סטרן, בילי קובהם ואחרים.

שחר

שחר הוא הזמן שלפני זריחת השמש.

שחרזאדה

שחרזאדה (מערבית: شهرزاد, מפרסית: شهرزاد قصه‌گو) או שהראזאד היא הדמות העיקרית ומספרת הסיפורים (הדמיונית) מהספרות המזרח תיכונית של "סיפורי אלף לילה ולילה".

לפי סיפור המסגרת, המלך שארייאר, מלכה האגדי של סמרקנד, גילה שאשתו בגדה בו. בעקבות זאת היא הוצאה להורג, והמלך דרש לשאת כל יום אישה בתולה חדשה ולמחרת היום היה מצווה להוציאה להורג. 3,000 ימים (וגופות) לאחר-מכן מופיעה שחרזאדה, בת הווזיר הגדול. הווזיר הגדול סיפר לבתו על הקשיים במציאת בתולות לנישואי לילה בודד ובתו התנדבה להיות הבאה בתור.

בניגוד למחאותיו של אביה, התנדבה שחרזאדה לבלות לילה אחד עם המלך, חרף הידיעה על הצפוי לה בבוקר המחרת. בליל כלולותיה ביקשה שחרזאדה מהמלך לאפשר לה לספר לאחותה הצעירה ממנה, דוניאזאדה, סיפור לילה, שבלעדיו היא אינה נרדמת. המלך הסכים, האחות זומנה לחדר הכלולות ושחרזאדה סיפרה לה סיפור בעוד המלך שכב ער והקשיב קשב רב. בהגיע עלות השחר לא סיימה שחרזאדה את הסיפור ואמרה למלך, שלצערה הרב היא תצטרך להפסיקו באמצע. המלך, שרצה לשמוע את סוף הסיפור, השאיר אותה בחיים עוד יום אחד. גם בליל אותו יום, לאחר שגמרה את הסיפור הקודם התחילה שחרזאדה סיפור חדש ונעצרה באמצעו. באופן הזה, בעודו מצפה בכיליון עיניים להשלמת הסיפור הקודם מדי לילה בלילה, השאיר המלך את שחרזאדה בחיים, עד שלאחר 1,001 לילות של סיפורי הרפתקאות ושלושה בנים שנולדו לו, לא רק שזכה לבידור ולהשכלה מוסרית רחבת אופקים, אלא גם הפך לאדם אדיב וידידותי ושחרזאדה הייתה לרעייתו ולמלכתו.

בין הסיפורים הנכללים במחרוזת סיפורי שחרזאדה נכללים עלי באבא וארבעים השודדים, סינבד המלח, אלאדין ומנורת הקסמים ועוד.

גרעין הסיפורים הללו עוצב על ידי ספר פרסי עתיק הקרוי בשם "הזר אפסאנה" או "אלף מיתוסים".

המלחין הרוסי ניקולאי רימסקי-קורסקוב חיבר את שחרזאדה, סוויטה סימפונית תוכניתית לפי סיפור המעשה, שהינה פופולרית עד היום. הכוראוגרף מיכאל פוקין חיבר בלט למוזיקה של רימסקי-קורסקוב ללהקת הבלט רוס של סרגיי דיאגילב ובמיוחד בשביל רקדן הסולו המהולל, ואצלב ניז'ינסקי. הבלט עלה בהצגת בכורה לאחר מות המלחין ולמורת רוחה של אלמנתו, נדיז'דה רימסקאיה-קורסקובה, שהתנגדה לשימוש שנעשה במוזיקה של בעלה.

תקוע

תְּקוֹעַ היא התנחלות השוכנת במזרח הרי יהודה, ומשתייכת למועצה אזורית גוש עציון. היישוב כולל הן משפחות דתיות והן חילוניות.

זמני היום בהלכה
בוקר קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף שלוש שעות זמניות • סוף ארבע שעות זמניות תפילת שחרית בביהכ"נ באשתמוע, התשע"א 2011
צהריים חצות היוםמנחה גדולהמנחה קטנהפלג המנחה
ערב שקיעת החמהבין השמשותצאת הכוכבים
לילה חצות הלילהאשמורות הלילה
ראו גם שעות זמניותקו התאריך בהלכההלוח העברי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.