עלה בקנה אחד

עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד - הוא ניב עברי שמקורו בספר בראשית, בחלום פרעה על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.[1]

קנה הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן הדגנים והגמאים את העלים והפרחים. שיבולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.[2]

הניב השתרש בשפה העברית לתקופותיה, ומרבים להשתמש בו גם במאה ה-21, והיפוכו: "לא עלה בקנה אחד".[3]

מקור הביטוי

Kennicott Bible fol 42v
דף מתוך כתב-יד מפואר משנת 1299 של התנ"ך (מאוסף שכלל גם את תנ"ך קניקוט), המכיל את הסיפור על חלום פרעה. נמצא בספרייה הבודליאנית של אוניברסיטת אוקספורד

המלך המצרי, פרעה, חולם שני חלומות המבשרים את בואו של הרעב הגדול לאזור. בחלומו השני, מספר המקרא בספר בראשית, פרק מ"א, פסוקים ה'-ז':

וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.  וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן. וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם

רש"י מפרש "בקנה אחד"- טואיד"ל בלע"ז [גבעול],[4] משמע, שבע השיבולים הבריאות והטובות עלו מגבעול אחד.

בעל הטורים מקשר את הקנה לקני המנורה שמפיצים אור. על כן השיבולים הבריאות עלו בקנה אחד, ואילו בשדופות לא נאמר: קנה אחד. "שהשובע הוא אור לעולם, ולכך ראה בטובות בקנה אחד ובשדופות לא ראה בקנה אחד"[5]

מלבי"ם מסביר את הופעת "בקנה אחד" בשיבולים הטובות בדרך זו: "לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה, ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם", שנות השובע הגיעו ברצף, מה שאין כן בשנות הרעב. הסבר נוסף לקנה האחד, לדעתו, טמון בבריאותן של השיבולים היפות; קנה אחד יצמיח שבע שבולים טובות.[5]

"תיאור שבע השיבולים המלאות הצומחות מקנה אחד, כלומר מגבעול אחד, הוא סימן לשפע, העתיד לאפיין את שבע השנים הטובות – שנות השובע". מסבירה האקדמיה ללשון העברית[1] כל הפירושים הללו מניחים בבסיס דבריהם, ששיבולים העולות מקנה אחד הן דומות, תואמות.

שימושי הביטוי בשפה

הריטב"א, שחי בין השנים 1250–1330, כותב בפירושו לתלמוד, מסכת כתובות: "רשב"ג, היינו ת"ק, ורש"י ז"ל, היינו ר"ח, ושתי הגרסאות עולות בקנה אחד"[6]

במאמר בכתב עת "המאסף", דור המאספים, מספטמבר 1787 נכתב: "ומעתה אביא הראיות אשר עליהם בניתי מאמרים אלה, והם ממה שמצאתי בדברי חז"ל, על מקומות מפושרות בש"ס ובמדרשות, וכל דבריהם עולים בקנה אחד"[7]

בעיתון "הצפירה" משנת 1867 כותב בנימין צבי שיינפינקעל במדור ידיעות הטבע – מאמר בשם: "אודם הבושה", על מחקריו של דרווין: "על פני הקוף החלקים למשעי בלי שיער, יכיר כל רואה את האודם אם תאוה עזה תשתער בחבו. אבל ההתאדמות העדינה הבאה ממקור הבשת, לא תארח עליהם לעולם, אשר אמנם הדבר הזה עולה בקנה אחד עם טבעם ותכונתם, כי בני השחץ האלה בוש לא יבושו גם הכלם לא ידעו."[8]

במעריב מאוקטובר 1990 מתראיין אריאל רוזן-צבי, ואומר: "אבא [...] האמין שכביסה מלוכלכת מכבסים בבית. זו גישה פוליטית של מיעוט המתחייב בנאמנות לכיתה. אני השתחררתי ממנה. היא אינה עולה בקנה אחד עם תפישה דמוקרטית ומנציחה עוולות"[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 האקדמיה ללשון העברית, מטבע לשון בכל יום, עלה בקנה אחד.
  2. ^ אברהם אבן שושן, המילון החדש, קרית ספר, תשכ"ט
  3. ^ ראו בערך מארק בליצשטיין : "בהמשך עזב את המפלגה הקומוניסטית האמריקאית שאליה השתייך, וייחס זאת לנטייתו המינית, אשר לא עלתה בקנה אחד עם אידאולוגיית המפלגה"
  4. ^ בראשית, מא, ה - ויקיטקסט
  5. ^ 5.0 5.1 בראשית, פרק מא, ובלכתך בדרך (לימוד יומי אוטומטי)
  6. ^ ריטב"א על כתובות, כ"ו, א'. תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
  7. ^ "תשובה לשאלת השואל לחודש אב תקמ"ו", המאסף, 17 בספטמבר 1787
  8. ^ בנימין צבי שיינפינקעל, "אודם הבושה", הצפירה, 26 בדצמבר 1867
  9. ^ נטע שדמי, "לא משאיר כביסה מלוכלכת בבית", מעריב, 5 באוקטובר 1990
אדוארד השישי, מלך אנגליה

אדוארד השישי (באנגלית: Edward VI, ‏12 באוקטובר 1537 – 6 ביולי 1553) היה מלך אנגליה ואירלנד מה-28 בינואר 1547 ועד מותו. הוא הוכתר ב-20 בפברואר בגיל 9. אדוארד היה בנם של הנרי השמיני, מלך אנגליה ושל אשתו השלישית ג'יין סימור. הוא היה המלך השלישי לבית טיודור והראשון מבין מלכי אנגליה שגודל כפרוטסטנטי. במהלך מלכותו של אדוארד, נשלטה הממלכה על ידי מועצת עוצרים, שכן הוא לא הגיע לבגרות עד ליום מותו. בשנתיים הראשונות למלכותו של אדוארד עמד בראש המועצה אדוארד סימור, דוכס סומרסט ולאחר מכן היה זה ג'ון דאדלי, דוכס נורת'מברלנד.

תקופת מלכותו של אדוארד עמדה בסימן של משברים כלכליים ואי-שקט חברתי, שב-1549 התפתח למהומות ולמרד. מלחמה עם סקוטלנד, שעלתה בכספים מרובים, הייתה מוצלחת בתחילה, אך הסתיימה בנסיגה אנגלית מסקוטלנד ומבולון-סור-מר בתמורה לשלום. תהליך המעבר של הכנסייה של אנגליה ככנסייה פרוטסטנטית מוכרת התרחש גם הוא בתקופת מלכותו של אדוארד, שגילה עניין רב בעניינים דתיים. למרות שאביו ניתק את הקשרים בין הכנסייה האנגליקנית לבין הכנסייה הקתולית, הנרי השמיני מעולם לא התיר את ההתכחשות לתורה או לטקסים הקתוליים. היה זה בתקופתו של אדוארד השישי שהפרוטסטנטיות התמסדה לראשונה באנגליה עם רפורמות שכללו את ביטול הפרישות של אנשי הכנסייה ואת המיסה וחייבו את ניהולם של הטקסים הדתיים בשפה האנגלית. האדריכל של הרפורמות הללו היה תומאס קרנמר, הארכיבישוף מקנטרברי, שספר התפילות שחיבר (Book of Common Prayer), נמצא עד היום בשימוש.

בפברואר 1553, בגיל 15, נפל אדוארד למשכב. כאשר התברר שמחלתו הייתה סופנית, הכינו הוא והמועצה שלו החלטה בנוגע לירושה, מתוך כוונה למנוע את שובה של אנגליה לקתוליות. אדוארד נקב בשמה של בתה של בת דודתו, ג'יין גריי כיורשת שלו, והוציא את אחיותיו למחצה, מרי ואליזבת, מסדר הירושה. עם זאת, ההחלטה הייתה שנויה במחלוקת לאחר מותו של אדוארד וג'יין הודחה על ידי מרי לאחר 13 ימים. מרי הראשונה הפכה על פיהן את הרפורמות הפרוטסטנטיות של אדוארד, למרות שרפורמות אלו היו הבסיס להסדר הדתי של אליזבת הראשונה ב-1559.

אלכימיה

אלכימיה (מערבית: الكيمياء, "אל-כִּימיאא") היא ענף של חקר החומרים בטבע, שהתפתח החל משלהי העת העתיקה (המאה ה-5) ולאורך ימי הביניים. בראייה מודרנית, ניתן לראות באלכימיה שילוב של כימיה, פיזיקה, רפואה, מיסטיקה ודת. האלכימיה הושפעה רבות מתאוריית ארבעת היסודות שפותחה במסגרת הפילוסופיה היוונית. התאוריות האלכימיות השונות הניחו קיומם של מספר יסודות מצומצם שיכולים לעבור טרנספורמציות שונות. האלכימאים הבחינו שלחומרים שונים (אלכוהול למשל) ישנה השפעה על הפיזיולוגיה האנושית. בעקבות זאת רובם הניחו שבחומרים השונים כמוסים כוחות נסתרים, לעיתים כוחות מאגיים, ושמו להם למטרה לגלות כוחות אלו. בחלוף השנים התפתח מתוך האלכימיה מדע הכימיה המודרני, והמחקר האלכימי הצטמצם במידה רבה מאד.

בנוסף לניסיון לגלות את סגולותיהם הכמוסות של החומרים השונים, שאפה האלכימיה להשיג שתי מטרות עיקריות:

מציאת הדרך להפיכת מתכות פשוטות וזולות למתכות אצילות ויקרות כמו זהב וכסף.

מציאת תרופה אוניברסלית, שתרפא כל מחלה ותאפשר חיי נצח.אלכימאים רבים האמינו בקיומה של אבן החכמים, חומר מופלא שיכול לסייע להשגת מטרות אלו.

בעבר רווחה ההשקפה שאלכימיה היא פעילות קדם מדעית, בעיקר בגלל רכיביה המיסטיים, אולם כתיבה היסטורית עכשווית נוטה לדחות טענה זו ולהחשיבה כפעילות מדעית. זאת משום שעל אף שהתאוריות האלכימיות היו שגויות (כמו רוב התאוריות המדעיות בעבר, וסביר להניח שחלק מהתאוריות המדעיות העכשוויות), האלכימיה, הן ברמה התאורטית והן ברמה הפרקטית, סיפקה מסגרת שיטתית ואפקטיבית לסיווג תופעות כימיות, ולשליטה עליהן, ובכך אינה שונה מכל מדע אחר.עדויות ראשונות לשימוש אלכימאי בחומר נמצאו במצרים העתיקה. הכהנים במצרים עסקו בחניטת גופות, דרך יעילה לשמר גופות כמומיות ובעוד מספר תחומים שייחשבו, לימים, כאלכימיים. אלכימיה הייתה נפוצה מאוד במזרח הרחוק ובמצרים בעת העתיקה. הערבים שילבו את הידע ההלניסטי והסיני ופיתחו תאוריות ושיטות עבודה באלכימיה – כאמור, מקור המונח הוא ערבי. בימי הביניים חדרה האלכימיה הערבית לאירופה שם נרדפו האלכימאים על ידי הכנסייה שתפסה אותם כמכשפים, אך האצולה חיפתה עליהם מתוך תקווה שכשיצליחו האלכימאים ליצור זהב, יתעשרו המחפים עליהם. במאה השבע עשרה נדחקה האלכימיה לטובת תאוריית הפלוגיסטון, שהוחלפה בהמשך על ידי תאוריית החמצן של אנטואן לבואזיה.

כיום יש מעט מאוד אנשים העוסקים באלכימיה מודרנית, שהיא מעין מחקר כימי ברמת המאקרו, המדגיש את השפעות החומרים על הנפש. חלק מאנשים אלה הם בעלי רקע בכימיה[דרוש מקור].

אמנות חזותית בישראל

אמנות חזותית בישראל היא אמנות פלסטית שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19. האמנות החזותית בישראל נעה בין מגוון של אוּמנויות מסורתיות מקומיות, לבין אמנות "גבוהה" (Fine Art) המושפעת מן האמנות המערבית באירופה ובארצות הברית. האמנות הישראלית עשירה בטכניקות, בסגנונות, בדרכי ביטוי, ובנושאים מגוונים, המשקפים ניסיונות לגיבוש זהות מקומית. מחקר תולדות האמנות הרבה לעסוק ביחס המורכב בין האמנות הישראלית לבין סממנים מקומיים ובינלאומיים, בקשריה עם האמנות היהודית לדורותיה, ובשנים האחרונות אף בקשריה וביחסה אל התרבות הערבית בישראל.

ביות

ביות הוא תהליך של התערבות מכוונת בידי האדם, במטרה לשנות תכונות פיזיולוגיות והתנהגויות טבעיות של חיית בר או צמח בר, כדי להתאימם לצרכים, או מאוויים אנושיים. הביות נועד, בדרך כלל, להעצים תכונות מסוימות המועילות לאדם ולמזער תכונות מפריעות, או כאלו המפחיתות את יעילות הניצול של אותו מין לטובת האדם. תוצר הביות יכול להיות זן חדש של אותו המין, שיכפול גנטי השונה במראה, או אותו מין ללא שינוי כלשהו, לבד ממאפיינים התנהגותיים.

במקרים רבים מפתחים הזנים המבויתים תלות באדם עד כדי חוסר יכולת לשרוד בסביבה הטבעית ממנה הגיעו. מקרים דומים, בהם דורות רבים של התפתחות עצמאית בסביבה אנושית (למשל, בתוך עיר או שדות מעובדים וללא התערבות מכוונת), הובילו ליצירת זן חדש שהשינויים אינם מאפשרים לו לשרוד בסביבה שאינה אנושית, נחשבים גם הם לביות.

בעלי חיים, צמחים או אורגניזמים מבויתים הם כאלה שההתנהגות, הפיזיולוגיה או אורח החיים שלהם השתנו כתוצאה משליטת האדם בתנאי החיים והרבייה שלהם. לרוב, נדרשים דורות רבים לשינויים הללו להפוך לקבועים, אך יש שהם מתרחשים כעבור דורות ספורים. בני אדם שלטו וטיפלו באוכלוסיות ממגוון סיבות: כדי לייצר מזון או מוצרים חשובים אחרים (כמו צמר, כותנה או משי), כעזר בעבודתו ופעילותו של האדם (כלבי עבודה למיניהם), ואף להנאה ושעשוע כחיות מחמד או כצמחי נוי.

ג'ורג' מילן

סר ג'ורג' מילן (באנגלית George Milne;‏ 5 בנובמבר 1866, אברדין, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת – 23 במרץ 1948, לונדון, הממלכה המאוחדת) היה מפקד הכוחות הבריטים בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה בדרגת גנרל ומאוחר יותר כיהן כראש המטה הכללי של צבא הממלכה בדרגת פילדמרשל.

ג'י. אף. קיי - תיק פתוח

ג'יי. אף. קיי - תיק פתוח (באנגלית: JFK) הוא מותחן קונספירציה משנת 1991, המתיימר לספר את הסיפור האמיתי שמאחורי רציחתו של נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. את הסרט ביים אוליבר סטון.

גיחון

מעיין הגִיחוֹן (בערבית:عين أم الدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג') הנקרא גם מעיין השילוח, הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

הגיחון הוא מעיין חשוב ביותר בעיר ירושלים, וכנראה היה מהגורמים הראשיים לייסוד יישוב במעלה הגבעה המתרוממת מעליו - הגרעין של ירושלים הקדומה. ספיקתו של המעין היא כ-600,000 מ"ק לשנה בממוצע רב שנתי, מהגדולים במעיינות הרי יהודה.

המעיין נקרא בשם 'גיחון' כנראה בשל היותו מעיין פועם, כלומר שמימיו מגיחים בפעימות וגיחות קצובות. הסיבה לכך היא מבנה אגן הניקוז התת-קרקעי שלו, המורכב מכיסי מים, המתמלאים עד גדותיהם מחלחול, ואז "נשפכים" אל פתח הנביעה. התיעוד האחרון של פעימות המעיין מובא אצל לואי ונסאן בשנת 1909, שכתב כי המעיין פועם למשך כ-15 דקות כל שעתיים - שלוש. כיום המעין הפסיק לפעום, כנראה בעקבות הפעילות האורבנית באגן ההיקוות של המעיין, או בעקבות תזוזות גאולוגיות ששינו את מבנה אגן הניקוז שלו.

המודל הגאוצנטרי

המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" [γῆ] - ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" [centrum] - מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז. גרסאות שונות של מודל זה, שהיה המודל המדעי הראשון של מערכת השמש, משלו בכיפה מזמנו של אפלטון ועד לתחילת המאה ה-17.

ההשקפה הגאוצנטרית מבוססת בראש וראשונה על הבחנה פשוטה: האדמה עליה אנחנו עומדים יציבה, ומכאן, כביכול, שאינה מתנועעת. לפי המודל, גרמי השמים ובכללם השמש, הירח, כוכבי הלכת ושאר הכוכבים סובבים את הארץ, העומדת במקומה, במרכז היקום.

בניגוד לתפיסה הרווחת, המודל הגיאוצנטרי עצמו אינו שגוי, אם כי כל ניסוחיו עד לזמנו של ניוטון היו שגויים. למרות שאינו שגוי ממש, המודל הגיאוצנטרי מסובך במידה בלתי סבירה, והמודל ההליוצנטרי שפשוט ממנו בהרבה מנבא את מיקום גרמי השמיים במערכת השמש בדיוק זהה.

הפילהרמונית של וינה

הפילהרמונית של וינה (בגרמנית: Wiener Philharmoniker) היא התזמורת הנודעת ביותר באוסטריה ואחד ההרכבים המעולים ביותר בעולם. משכנה הקבוע הוא ה"מוזיקפראיין" המפורסם. נגני התזמורת נבחרים מתוך תזמורת האופרה של וינה.

כמו כן ידועה הפילהרמונית בשל קונצרט השנה החדשה שלה.

הצבא האדום היפני

הצבא האדום היפני (ביפנית 日本赤軍, "ניהון סקיגון") היה ארגון טרור בינלאומי שנוסד בפברואר 1971 בידי פוסאקו שיגנובו לאחר שהתפלג מן הליגה הקומוניסטית היפנית - סיעת הצבא האדום. בשיאו, מנה הארגון כארבעים חברים ונחשב לאחד מארגוני הגרילה המסוכנים ביותר. לצבא האדום היפני היו קשרים עם החזית העממית לשחרור פלסטין. בראשית שנות ה-80 חדל לפעול ביפן והיה תלוי כמעט לגמרי בחזית העממית לצורכי מימון, אימונים ואספקת נשק. בשנת 2001 חדל לפעול.

מטרותיו המוצהרות של הארגון היו להביא להפיכה נגד ממשלת יפן ונגד המלוכה בה, ולהתחיל במהפכה עולמית. למחתרת זיקה למשטר בקוריאה הצפונית ורבים משרידיה מתגוררים במדינה זו.

הארגון נודע גם בשמותיו הבריגדה האנטי-אימפריאליסטית הבינלאומית, בריגדת המלחמה הקדושה, החזית הדמוקרטית האנטי-מלחמתית, ובראשי התיבות באנגלית JRA.

הרמס טריסמגיסטוס

הרמס טריסמגיסטוס (יוונית: Ἑρμῆς ὁ Τρισμέγιστος, עברית: חרם תלת מחזות.) הוא כינוי לאל המצרי תחות, בהתגלמותו כאל היווני הרמס בעל החכמה שהעניק לבני האדם את כל החכמות ה"הרמטיות" (כלומר: כישוף, אלכימיה, אסטרולוגיה ואף הקבלה). טריסמגיסטוס פירושו ביוונית "הגדול ביותר שלוש פעמים" (the thrice-greatest).

חברת החדשות

החדשות 12, מכונה גם החדשות ונודעה בשם זה באופן ציבורי בתקופת השידור המשותפת בערוצים קשת 12 ורשת 13, ועד 1 בנובמבר 2017 מותגה כחדשות 2 בעקבות ייחוסה לערוץ 2 (כששידרה בו מהקמתו ב-1993 ועד פיצולו), היא שם המותג של חברת החדשות הישראלית בע"מ, חברת תקשורת ישראלית אשר מפיקה בהווה את מהדורות החדשות ואת רוב תוכניות האקטואליה עבור קשת 12. לפני כן, הפיקה במשך שנים רבות עבור ערוץ 2 הישראלי ולכל זכייניותיו – טלעד, קשת ורשת, ובין פיצול ערוץ 2 למיזוג רשת-עשר עבור רשת 13.החברה ממומנת מכספי שידורי קשת, שהיא גם הבעלים היחידי שלה (ובעבר, מומנה על ידי רשת – עד יציאת מיזוג רשת וערוץ עשר לפועל, ועוד קודם לכן גם על ידי טלעד – עד הפסדה במכרז הזכייניות), זאת החל מה-16 בינואר 2019. תוכניות החברה זוכות למדרוג גבוה יחסית למתחרים האחרים, ומקיימת תחרות צמודה עם החדשות 13 (בעבר "חדשות 10"). מהדורת החדשות המרכזית, שמוגשת על ידי יונית לוי ודני קושמרו, נחשבת לתוכנית היומית הנצפית ביותר בישראל. בעקבות נתוני המדרוג הגבוהים, הפכו רבים מהמשתתפים בה, בהם מגישים, כתבים ופרשנים, לאישים מוכרים המזוהים עם האקטואליה בישראל.

החל משנת 2000 אולפני החברה ממוקמים בקריית התקשורת שבנווה אילן שבהרי ירושלים. לפני כן, מוקמו אולפני החברה באולפני הבירה בירושלים.

מאז פיצול ערוץ 2 ב-1 בנובמבר 2017 ועד ה-16 בינואר 2019, חברת החדשות התקיימה בבעלות משותפת של הזכייניות, ובהתאם לכך שידרה במקביל בערוצים קשת 12 ורשת 13. בתחילה, היה זה אמור להימשך למשך 3 שנים נוספות לאחר הפיצול – עד נובמבר 2020, כשבתום התקופה, החברה תועמד למכרז או שיתקיים תמחור בין הזכייניות. בעקבות מיזוג רשת וערוץ עשר, החברה עברה לבעלות בלעדית של קשת כבר בינואר 2019.בתקופת שידורי החברה בשני הערוצים במקביל, חדלה החברה מלקדם את שידורי הזכייניות בערוצים החדשים שלהן. כמו כן, שלוש תוכניות בולטות של החברה לא שודרו בשני הערוצים במקביל: "לילה טוב ישראל" (אשר ירדה מהאוויר עת מיזוג רשת-עשר) ו"פגוש את העיתונות" שודרו רק בערוץ 13 ואילו "התוכנית הכלכלית" ("תוכנית חיסכון") משודרת רק בערוץ 12, זאת מאחר שהתוכנית מוגדרת כתוכנית תעודה – והיא אינה כלולה בתוכניות שמורשות לשדר בשני הערוצים. בנוסף, עובדי חברת החדשות לא הופיעו בתוכניות הזכייניות ובערוצים החדשים – ומגישים של מבזקי "החדשות" לא שוחחו עם מגישי התוכניות של רשת וקשת ולא הופיעו לצידם ב"חלונות" (כפי שקרה עד כה במקרים של תוכניות בוקר ואקטואליה במסגרת שידורי ערוץ 2). התכנים ששודרו במקביל היו מבזקי הבוקר, מהדורה ראשונה, שש עם עודד בן עמי, המהדורה המרכזית, אולפן שישי, סדר עולמי וחדשות סוף השבוע.

ב-26 בספטמבר 2017 הועלתה הודעה על השקת אולפן חדש בעמודים של חדשות 2 ברשתות החברתיות, שבה נראה צילום ובו האולפן של 2007 מפורק לחלוטין. החל מתאריך זה ועד השקת האולפן החדש, ב-1 בנובמבר, התוכניות שודרו מאולפן חלופי בנווה אילן.ב-16 בינואר 2019, אחרי כ-25 שנים בהן הפיקה ושידרה חברת החדשות עבור "רשת", החברה עברה לשדר באופן בלעדי בערוץ 12 של "קשת", ששילמה 120 מיליון ש"ח עבור מחצית החברה, והפכה לבעלת השליטה היחידה בה.

טריטוריאליזם יהודי

טריטוריאליזם יהודי (באנגלית: Jewish Territorialist Organization), או בקיצור טריטוריאליזם היה שמה של גישה מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל, ובה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים. לטריטוריה זו, שתהיה המתאימה ביותר לצורכי היהודים, יהגרו יהודים ממקומות שונים בעולם ויקימו לעצמם בית לאומי. הטריטוריאליזם מנוגד לאוטונומיזם יהודי - הגישה הרואה ביהדות ישות רוחנית וביהודים עם בלי ארץ, ושואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות רוחנית של היהודים במקום מושבם.

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב [לאופולד] לִיפְּמן צוּנְץ (גרמנית: Leopold Zunz;‏ (10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית. בתחילת ימיו החזיק צונץ בעמדות רדיקליות לגבי הצורך בשינוי בהנהגות הדת והיה מקורב למבשרי היהדות הרפורמית. אך לבסוף התנגד למכונניה, אברהם גייגר ושמואל הולדהיים, בין היתר בגלל הערצתו לתלמוד וסלידתו משלטון הרבנים. הוא מיעט מלכתחילה לנסות להשפיע על יתר הציבור, ולבסוף נסוג מכל מעורבות בחיים הפומביים והתמקד אך ורק במחקר.

ליונל ז'וספן

ליונל ז'וספן (בצרפתית: Lionel Jospin; נולד ב-12 ביולי 1937) הוא פוליטיקאי צרפתי שכיהן כראש ממשלת צרפת בשנים 1997–2002.

בשנים 1995 ו-2002 היה ז'וספן מועמד המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית לנשיאות צרפת. ב-1995 הפסיד בקרב צמוד בסיבוב השני, ראש בראש מול ז'אק שיראק שנבחר לנשיא. הוא התמודד שוב על התפקיד ב-2002 והודח בסיבוב הראשון לאחר שהגיע אחרי שיראק שניצח שוב, לבסוף, ואחרי מועמד הימין הלאומני ז'אן-מארי לה פן. מיד לאחר הפסדו זה הודיע ז'וספן על פרישתו מהפוליטיקה.

מרקוס טוליוס קיקרו

מרקוס טוליוס קיקרו (קרוי בעברית גם "ציצרו" או "ציצרון", בלטינית: Marcus Tullius Cicero‏; 3 בינואר 106 לפנה"ס - 7 בדצמבר 43 לפנה"ס) היה נואם, מדינאי, סופר ופילוסוף ברפובליקה הרומית המאוחרת. הוא נחשב לאמן הפרוזה בשפה הלטינית.

קיקרו נולד בעיר ארפינום (כיום ארפינו, איטליה), ונהרג מחוץ לרומא כאשר נמלט מאויביו הפוליטיים. בין לידתו ומותו התרחשו האירועים הסוערים ביותר בתולדות הרפובליקה הרומית, אשר הביאו לבסוף למותה של הרפובליקה (שקיקרו היה בין גדולי מגיניה), ולעלייתה של צורת השלטון החדשה - הקיסרות הרומית.

סלימה

סלימה (במלטזית: Tas-Sliema - "טאס-סלימה") היא עיר בצפון-מזרחו של האי מלטה במלטה. היא שוכנת על חצי אי קטן המפריד בין נמל מרסמשט מדרום לבין הים התיכון מצפון, ושטחה 1.3 קמ"ר. תחילתה של העיר ככפר דייגים, אך כיום היא אחת הערים הגדולות במלטה, ובשנת 2005 מנתה אוכלוסייתה יותר מ-13,000 תושבים.

פילוסופיה מכניסטית

פילוסופיה מכניסטית (באנגלית: Mechanical Philosophy) היא תפיסת עולם על פיה כל תופעה בטבע ניתנת להסבר על ידי מנגנוני סיבה ותוצאה מכניים חיצוניים ואין לייחס לשום תופעה בטבע מניע פנימי. גישה זו רואה בעולם מעין מכונה ענקית הנעה ע"פ חוקים מתמטיים נצחיים החלים באופן שווה על כל מקום בחלל.

הפילוסופיה המכניסטית התפתחה במאה השבע עשרה בד בבד עם המהפכה המדעית. השקפה זו קידמה את האמונה שניסוי הוא מקור לידע, שעל המתמטיקה לספק תיאור הולם של חוקי הטבע ושלדדוקציה המתמטית להוות עקרון מוביל בחיפוש אחר אמיתות חדשות. עם זאת, לא כל הפילוסופים המכניסטים דגלו בניסוי כמקור לידע ובמתמטיקה כאמצעי הטוב ביותר לתיאור העולם, על אף העובדה שהשקפת עולמם היא זו שהשפיעה על המהפכה המדעית.

בימינו יש לחלק בין מי שדוגל בתפיסה מכניסטית של עולם החומר בלבד לבין מי שמוסיף לה גם מכניזציה של הנפש (mind). מטבע הדברים תומכי המכניזציה של הנפש הם מטריאליסטים, אשר סבורים כי הנפש אינה אלא תוצר לוואי של הפעילות המוחית.

בין הפילוסופים והמדענים המכניסטיים הראשונים נהוג למנות את גליליאו גליליי, רנה דקארט, תומאס הובס, פייר גסנדי ורוברט בויל.

שוק הכתנים

שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין - מהמילה הערבית שמשמעותה קטניות). כיום "רחוב החנויות". שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.