עכברה

עַכְּבָּרָא (או עַכְּבְּרָא) (בערבית: عكبرة) היא שכונה בשטחה המוניציפלי של צפת, ממערב לנחל עכברה ומדרום לכביש 89. יש דיווחים על יישוב במקום עוד מהמאה השמינית לפני הספירה. במקום התקיים יישוב יהודי ככל הנראה עד התקופה הצלבנית. בהמשך התקיים במקום כפר מוסלמי. במלחמת העצמאות נכבש הכפר ובתיו פוצצו. לאחר המלחמה יושבו במקום עקורי קדיתא. בשנת 1982 הפך הכפר לשכונה של צפת.

Safed osm
Akbara ap 002
רחוב בכפר

היסטוריה

Akbara ap 004
המסגד החדש

עכברא הייתה יישוב יהודי בתקופת הבית השני, תקופת המשנה, התלמוד, התקופה הערבית בארץ ישראל, והתקופה הצלבנית. משמעות השם הקדום וכן צורתו הערבית לא ברורה.

אתר הכפר העתיק מצוי על הגדה המזרחית של נחל עכברה, סמוך למקום בו שוכן כיום הכפר עכברה. צוק סלע גדול ובו מערות וניקרות בקרבת הכפר הוא זה שבו, כנראה, התבצרו יהודי עכברה בתקופת המרד הגדול באימפריה הרומית.

תגלת פלאסר השלישי ערך בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס מסעות לכיבוש ממלכת ישראל. במסעו הראשון הוא כבש את הגליל, הגלעד והעמקים והפך את האזור לפחוות מגידו. פרופ' בנימין מזר גילה את שמה של עכברא בכתובת של תגלת פלאסר ה-3, כאחד היישובים שנכבשו בגליל הישראלי. היישוב נזכר בספר "מלחמות היהודים". בימי המרד הגדול יוסף בן מתתיהו ביצר את היישוב סלע עכברה[1]. בספרו חיי יוסף פרק לז הוא כותב "ביצרתי בחומות את כפרי הגליל העליון היושבים בסלעים... ועכברי"[2].

היישוב נזכר בתלמוד[3] אז ישב בו רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי. רבי ינאי בן הדור הראשון לאמוראים ישב גם הוא בעכברא, ובה הקים את ישיבתו שהתקיימה גם לאחר מותו. בגניזת קהיר מוזכר שמו של יהודי מעכברא, עדות לכך שיישוב יהודי נמצא במקום גם בתקופה הפאטמית (969-1099). אך אין עדות להמשך יישוב יהודי קבוע במקום אחרי סוף המאה ה-11.

במאה ה-16, רבי משה קורדובירו והאר"י בקרו בעכברא, כאשר סיירו בקברי צדיקים בגליל[4]. הנוסע משה בסולה מספר (1522) על הביקור במקום: "ולמעלה בכפר בית כנסת חרב. יש עדיין משני כתליו גבוהים ג' אמות מאבנים גדולות, ועשאו רשב"י".

בזמן פרעות הדרוזים ביהודי צפת ב־1838 נמלטו חלק מתושבי צפת למערות שבסלע עכברה[5].

חיים הורביץ הזכיר את המקום בספרו "חבת ירושלים" (1844):[6] "עין-כחל לדרום צפת, סמוך לעכברא, בדרך שהולכים מצפת לטבריא יש בקעה גדולה ועמוקה מאוד ולמטה מעין מים טובים זקוף וגבוה מאוד ולמעלה בראשו חצוב מעט בעובי ההר, כדמות שער וסתום, ונקרא עין-כחל, ועוברים דרך עליו ויש שם כמה בתים. ושם נגד מזרח יש הר ואומרים שבזה ההר נגנזו כלי בית-המקדש, והלא המה בכתובים ב'מסכת כלים' של בית-המקדש." בשנת 1898 מתואר בהמליץ מנהג של האשכנזים בצפת ללכת בחול המועד פסח לעכברה: "בחול המועד פסח הולכים לכפר עכברא רחוק כשעה בדרום העיר ובדרך סובבים האשכנזים על ציון בנימין הצדיק, נחום איש גמזו, עד בואם לעכברה מקום שם קבור רבי ינאי ור' דוסתאי בנו"[7]. בני העלייה הראשונה והשנייה הזכירו את עכברא בין ערי התלמוד בגליל[8][9].

בקרבת הכפר רכש הברון רוטשילד קרקע חקלאית שנמסרה לעיבוד למתיישבי ראש פינה[10]. בראשית תקופת המנדט הבריטי נערכו בסביבת עכברא עבודות הכשרת קרקע, וכמה מן הפועלים חלוצי תקופת העלייה השלישית, שמו את לבם לשם האתר ומקורו[11].

כפר ערבי

בשנת 1869 תואר מיקום הכפר: "למערב צפת נוטה מעט דרומית כחצי שעה, בדרומית מזרחית מירון בערך שעה אחת"[12]. בסוף המאה ה-19 היה עכברה הקטן מבין חמשת הכפרים שהקיפו את צפת, כולם מוסלמיים. הוא תואר על ידי גרין כמכיל 20 בקתות והערכות שונות ייחסו לו כמאה תושבים. במפקד של 1922 נמנו בכפר 147 נפש[13]. ככל הנראה מצאו חלק מערביי הכפר פרנסה בהתיישבות החקלאית היהודית סביב צפת[14]. בתקופת המנדט הבריטי נותר הכפר קטן ולא היה בו בית ספר[15]. בשנת 1924 הייתה תגרה גדולה בין בני הכפר לבין תושבי עין זיתים[16]. במאי 1948 כבש כח של הפלמ"ח מגדוד העמק של חטיבת יפתח את הכפר ופוצץ את בתיו. בעיתונות נכתב שמהכפר יצאו כנופיות לתקוף את התחבורה היהודית לצפת ושכיבוש הכפר מנע הבאת תגבורת של ערבים לסייע לצפת הערבית[17]. יגאל אלון כתב שכיבוש הכפר היה פעולת הסחה[18].

לאחר מלחמת העצמאות יושבו בכפר עקורי הכפרים קדיתא (רובם ממשפחת חליחל). כן גורשו אל אזור עכברה ערבים מאזור ג'אוני וטובה זנגריה שלאחר מאבק ציבורי הורשו לשוב למקומותיהם. בשנת 1958 התגוררו בכפר כ-350 תושבים. בבית הספר בכפר למדו כ-70 תלמידים[15].

במשך שנים שררו בכפר תנאי מחיה קשים[19]. לא היו לכפר כביש גישה ואספקת מים מסודרת[15], ולא היו בו חשמל, טלפון ושירותי דואר[20][21][22]. מכיוון שהרשויות ביקשו לפנות את התושבים מהמקום, לא היה לכפר תוכנית מתאר והתושבים גרו בפחונים וחורבות[23]. בתחילת שנות ה-60 עת הוקמו רשויות מקומיות בכפרים הערביים נותר הכפר בין היישובים האחרונים שלא השתייכו למועצה מקומית[24]. בשנת 1963 הוחלט לפתוח בכפר לשכת תעסוקה[25]. בשנת 1965 הודיעה קופת חולים כללית על הקמת מרפאה בכפר[26]. בשנת 1969 החליטה ההסתדרות על צירוף הכפר לתחום שיפוטה של מועצת פועלי צפת[27].

בשנת 1972 הוחלט על הרחבת גבולותיה של צפת ובין השאר סיפוח השטח של הכפר עכברה[28]. תושבי עכברה בקשו לשוב לקדיתא, אותה עזבו בתש"ח[29], אולם הרשויות סירבו ובקשו להעביר את התושבים לגוש חלב, אולם התושבים סירבו וגם תושבי גוש חלב התנגדו. הרשויות גם ניסו להעביר את התושבים לצפת או לשכונה של עקורי ענן ופראדה בכפר ראמה[30], אך ללא הועיל. תושבי הכפר הקימו ועד פעולה שמחה על התנאים הקשים בכפר[31] ובין השאר איימו שיחרימו את הבחירות לכנסת התשיעית[32]. בשנת 1979 פנו התושבים לנשיא מצרים אנואר סאדאת בבקשה שיסייע להם[33]. התושבים טענו שהם קשורים תעסוקתית ורגשית לאזור צפת ואינם מוכנים לעזוב את האזור ולהתפזר בכפרים שונים מחוץ לאזור צפת[23]. לבסוף, בעקבות לחץ התושבים, הושג הסכם על השארות התושבים על גבעה סמוכה[34] ובאמצע שנת 1981 קיבלה הממשלה החלטה על הקמת שכונה מסודרת לתושבי הכפר במרחק כקילומטר ממקום מושבם[35]. בשנת 1983 הוחל בחיבור הכפר לחשמל[36]. הבניה המתחם החדש החלה עוד בטרם ניתנו לתושבים היתרי בנייה ובעקבות זאת נפתחו לתושבים רבים תיקים פליליים על בנייה בלתי חוקית. בעקבות השגת היתרי הבנייה עוכבו ההליכים נגד התושבים על ידי היועץ המשפטי לממשלה[37]. בית הספר המט ליפול המשיך לשמש את תושבי המקום עד סוף שנות ה-80[38] עד שההורים עתרו לבג"ץ נגד משרד החינוך בדרישה להקים לתושבים בית ספר נורמלי[39].

בשנת 1982 סופח הכפר לשטח המוניציפלי של צפת. כיום מתגוררים בעכברה כ-450 תושבים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מלחמות היהודים ספר ב' פרק כ' פסקה ו'
  2. ^ זאב וילנאי אנציקלופדיה אריאל עמ' 5786
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד ב'
  4. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ־ישראל מהתקופה הפרהיסטורית ועד עליית הבילו"יים, הוצאת משרד הביטחון, תש"ם, עמ' 488
  5. ^ מסע יהודית, הכרמל, 12 במאי 1865
  6. ^ חבת ירושלים
  7. ^ באה"ק, המליץ, 16 ביוני 1898
  8. ^ יחיאל מיכל פינס, שבעה שבועות בגליל, הצבי, 24 ביולי 1885
  9. ^ אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', הגליל, חבצלת, 2 באוקטובר 1908
  10. ^ מארץ הגליל, המליץ, 10 באוגוסט 1899
  11. ^ אריה ליפשיץ, דרך עקובה, תל אביב תשל"ח, עמ' 22.
  12. ^ מקום שם קבר ר' אליעזר בר' שמעון, המליץ, 28 בינואר 1869
  13. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 327
  14. ^ ראו את דברי קליבנסקי על העדפת העובד הערבי: י. קליבנסקי, מכתבים מהגליל, הפועל הצעיר, 21 במאי 1920
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 חגיגת העשור בכפר עקברא, דבר, 6 באוגוסט 1958
  16. ^ מעשה בכלה, דואר היום, 28 ביולי 1924
  17. ^ 90 מאנשי הכנופיות נהרגו בצפת וסביבתה, דבר, 12 במאי 1948
  18. ^ יגאל אלון, שחרור צפת, למרחב, 14 במאי 1962
  19. ^ 2. The Birth Of The Palestinian Refugee Problem Revisited Cambridge University Press, ISBN 0-521-00967-7 pp 513
  20. ^ כפר עכברה מבקש כביש, חשמל וטלפון, דבר, 9 בינואר 1972
  21. ^ קובלנותו של כפר על תנאי חיים של תת-קיום, דבר, 3 ביולי 1979
  22. ^ יואל דר, ביישובי המיעוטים, דבר, 13 באוקטובר 1977
  23. ^ 23.0 23.1 קריאה נואשת של תושבי עכברה, דבר, 27 במאי 1979
  24. ^ מועצה מקומית לכפר גוש חלב, למרחב, 21 בנובמבר 1962
  25. ^ בעיות תעסוקה בקרב המיעוטים, הבוקר, 31 בדצמבר 1963
  26. ^ קופ"ח תפתח 8 מרפאות חדשות ביישובים ערביים, הצופה, 8 בספטמבר 1965
  27. ^ חברי ההסתדרות בכפרים הערביים יצורפו למ.פ. צפת, על המשמר, 5 במאי 1969
  28. ^ מנחם רהט, הכפר הערבי עכברא יסופח בקרוב לצפת, מעריב, 21 באוגוסט 1972
  29. ^ תושבי כפר מוסלמי בגליל תובעים לחזור לכפר שנטשו, מעריב, 5 באוגוסט 1975
  30. ^ ערבים שנטשו את כפריהם בתש"ח, מעריב, 21 ביוני 1979
  31. ^ ישעיהו עשני, תושבי עכברה קובלים על חיים תת־אנושיים בכפרם, דבר, 28 בדצמבר 1976
  32. ^ תושבי ביריה ועכברה לא יחרימו הבחירות, מעריב, 17 במאי 1977
  33. ^ יואל דר, תושבי עכברה מבקשים מסדאת לסייע להם לחזור לכפרם, דבר, 11 ביוני 1979
  34. ^ הושג הסכם עם תושבי הכפר עכברה, דבר, 12 במרץ 1980
  35. ^ יואל דר, הממשלה החליטה ליישב מחדש את עקורי הכפר קדיטה, דבר, 17 ביוני 1981
  36. ^ מוחמד שריף חלילה, הבדווים בצפון תובעים הקמת מועצות מקומיות, דבר, 19 במאי 1983
  37. ^ אהרן דולב, הגליל - שכונת חאפ אחת גדולה, מעריב, 29 בנובמבר 1985
  38. ^ נורית דברת, ח"כ בר זוהר: בית הספר בעכברה אינו ראוי אפילו לבעלי חיים, מעריב, 17 במרץ 1989
  39. ^ הורים בצפת עתרו לבג"ץ: ביה"ס אינו ראוי אף למגורי חיות, מעריב, 28 באוגוסט 1989
גשר

גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.

גשר הרכבת מעל עמק הארזים

גשר הרכבת מעל עמק הארזים הוא גשר במסילת הרכבת בקו הרכבת המהיר לירושלים. (הוא מכונה גם גשר 10), כיוון שהוא הגשר העשירי והאחרון במניין הגשרים בקטע בין כפר דניאל לירושלים. השימוש בגשר החל בספטמבר 2018 עם חנוכת קו הרכבת.

אורכו של הגשר, העובר מעל כביש 1 בעמק הארזים (לשעבר כביש 9), מגיע ל-975 מטרים. הוא מתחיל בקצה המזרחי של מנהרה 3A המובילה מכיוון מבשרת ציון ומסתיים בכניסה למנהרה 4 בסמוך לשדרות בן-גוריון לכיוון תחנת הרכבת בנייני האומה. הגשר מחזיק בתואר הגשר הגבוה בישראל.

הגשר הכפול עומד על 14 ניצבים, הרחב שבהם הוא הניצב השישי מפתח מנהרה 3A – רוחבו 14 מטרים, אך הגבוה שבהם הוא הניצב שאחריו – ניצב 7, שגובהו כולל הקורות שמעליו מגיע לכ-86.5 מטר. בנקודה זו נוסעים נוסעי הרכבת בגובה של כ-90 מטר מעל פני הקרקע, ולפיכך הגשר עוקף בגובהו את גשר עכברה שליד צפת, שעד לבנייתו היה הגשר הגבוה בישראל. רכבות יכולות לנוע על הגשר במהירות של עד 160 קילומטר לשעה אך בפועל הן נוסעות במהירות נמוכה יותר בגלל הקרבה לתחנת האומה.

גשר עכברה

גשר עכברה הוא גשר החוצה את נחל עכברה, יובלו השמאלי של נחל עמוד, מצפון לכפר עכברה ומדרום לעיר צפת, והוא נושא עליו את כביש 89. הגשר מתנשא לגובה של 80 מטרים מעל ערוץ הנחל, ועד להשלמת גשר הרכבת מעל עמק הארזים היה הגבוה בגשרי ישראל. אורכו 420 מטרים, רוחבו 14 מטרים והוא נישא על-גבי ארבעה עמודי בטון. הגשר נבנה בשיטת מקטעים והוא מסוגל לשאת תנועת טנקים ולספוג רעידות אדמה בעוצמה של עד 8.9 בסולם ריכטר. בעקבות ריבוי קפיצות ההתאבדות מהגשר, קיבל הגשר את הכינוי "גשר המתאבדים".

הגליל העליון

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. תחומיו הם הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם בדרום, עמק החולה במזרח והר הלבנון בצפון.

התחנה המרכזית של צפת

התחנה המרכזית של צפת היא מסוף אוטובוסים מרכזי בעיר צפת, ומיקומה - ברחוב ירושלים בעיר. בתחנה שישה רציפים מהם יוצאים אוטובוסים ליעדים שונים בארץ - בעיקר בצפון ובמרכז. התחנה המרכזית של צפת מהווה מרכז תחבורתי חשוב באזור הגליל העליון בגלל חשיבותה של העיר, חשיבות שגוברת בזמן פסטיבל הכליזמרים והילולת ל"ג בעומר בהר מירון - שני אירועים שמושכים אל העיר קהל רב.

כביש 65

כביש 65 הוא כביש בצפון ישראל, המשמש כעורק תחבורתי חשוב בין מישור החוף לגליל. הוא מוביל מדרום-מערב לצפון-מזרח, ועל כן הוא איננו כביש רוחב ואף לא כביש אורך. זהו הכביש בו נרשמו מספר שיא של דו"חות משטרה על מהירות מופרזת בין השנים 2014-2018.

כביש 85

כביש 85 הוא כביש רוחב ארצי בצפונה של ישראל. הכביש מוביל מעכו במערב לצומת עמיעד במזרח, שם הוא נפגש עם כביש 90. אורכו של הכביש 47 קילומטר. בתחומי העיר עכו נושא הכביש את השם רחוב בן-עמי.

שמו העממי של הכביש הוא 'כביש עכו-צפת', בעקבות מסלולו הישן של הכביש קודם להארכתו ב־1980.

כביש 89

כביש 89 הוא כביש רוחב בגליל העליון, בצפונה של ישראל באורך של 58 ק"מ. כביש זה מקשר בין צומת נהריה בנהריה, שם הוא נפגש עם כביש 4, עובר דרך מעלות תרשיחא ונפגש עם כביש הצפון בצומת חירם. הכביש מקיף את הר מירון מצפון ועוקף את העיר צפת מדרום, קטע בו הוא מכונה "כביש עוקף צפת". בעבר חצה הכביש את העיר והגיע לראש פינה, אך כיום מסומן קטע זה ככביש 8900. כביש 89 מסתיים במחלף אליפלט סמוך ליישוב אליפלט, שם הוא פוגש את כביש 90.

כחל

כָּחָל (Kahal) הוא מושב עובדים חקלאי-קהילתי בעל אופי חילוני, השייך לתנועת המושבים במועצה האזורית מבואות החרמון. המושב נוסד באוקטובר 1980, במסגרת תוכנית המצפים בגליל, וב-1990 הפך למושב קהילתי. נכון לשנת 2012 מונה היישוב 412 תושבים.

המושב שוכן מדרום לצפת וראש פינה, כ-5 ק"מ דרומית-מערבית לצומת עמיעד, בגובה 140 מטרים מעל פני הים על הגבול בין הגליל העליון לבין הגליל התחתון, ומשקיף אל הכנרת ואל הרי הגולן.

המקום בו שוכן המושב כונה בעבר ”מעין עין כחל” (האגדה מספרת שאוצרות בית המקדש הוסתרו במעין כחל).

מקור שמו של המושב מגיע ממספר מקורות:

בעקבות האגדה הקדומה על "מעין עין כחל", בו הוסתרו חלק מכלי בית המקדש, שסופרה לעולים לקרקע בידי ההיסטוריון פרופסור זאב וילנאי. לפי האגדה, מקומו של המעיין הוא בנחל עכברה הסמוך למושב, בקרבת עתיקות היישוב התלמודי עכברה.

על שם כחל מצוי, עוף ממשפחת הכחליים המצוי באזור.

בהשראת צבעה הכחול של הכנרת.כינוי ארעי קודם של היישוב היה "הר כור", כשמה המקורי של הגבעה.

עם עלייתו לקרקע מנה כחל 14 משפחות וכיום מתגוררים בו 415 תושבים המתפרנסים בעיקר מחקלאות של מטעי מנגו וליצ'י, גידול בקר, תיירות ואירוח, או עבודה מחוץ ליישוב.

מסכת כלים (כלי המקדש)

מסכת כלים הוא שמו של חיבור שפורסם לראשונה במאה ה-17, המתאר, לכאורה, את מקום גניזתם של אוצרות בית המקדש.

נחל עכברה

נַחַל עַכְּבָּרָה הוא נחל אכזב בגליל העליון, שראשיתו במורדות הדרומיים של הר כנען, ברום של כ-850 מטרים מעל פני הים, וסופו בחיבור לנחל עמוד, בסמוך לכביש 85.

הנחל עובר בראשיתו בערוץ עמוק בין שכונותיה המזרחיות של העיר צפת, ומשם ממשיך דרומה, וחוצה את כביש 89 תחת גשר. משם ממשיך הנחל דרומה, לצד הכפר עכברה, שם חובר אליו נחל רבי ינאי, ועובר למרגלות מצוק סלע עכברה עד החיבור לנחל עמוד, בסמוך ממזרח לצומת נחל עמוד.

שמו של הנחל הוא כשמו של היישוב מתקופת בית שני ומתקופת התלמוד עכברה, אשר שמו השתמר בשם הכפר הסמוך.

באפיק הנחל מספר מעיינות, ובהם "עין רזים", "עין הדס", "עין ינאי" ו"עין סלע".

נחל עמוד

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת. זהו הגבוה שבנחלי הארץ המושכים מים כל ימות השנה.

נחל רבי ינאי

נַחֲל רַבִּי יַנַּאי הוא נחל אכזב קצר בגליל העליון, מדרום לצפת.

ראשיתו של הנחל בשיפולי רמת רזים שמדרום מזרח לצפת, ברום של כ-700 מטרים מעל פני הים. מדרום לכביש 89 נעשה ערוץ הנחל לעמוק, והוא פונה לכיוון דרום מערב, בין צוקי רזים מצפון ובין הר עקביה מדרום. בהמשך, חובר הנחל אל נחל עכברה, למרגלות מצוק סלע עכברה.

בערוץ הנחל מצויים מעיין עין עקביה וציון קברו של עקביה בן מהללאל. שמו של הנחל הוא כשמו של האמורא מהדור הראשון רבי ינאי, שמוצאו לפי התלמוד הוא מעכברה הסמוכה.

סוללה (הנדסה אזרחית)

סוללה היא ערימה מלאכותית של עפר, אדמה או מצע היכולה לשמש כביסוס לדרך, כאמצעי להסדרת ניקוז, לבידוד אקוסטי מפני רעש, כאמצעי להגנה מפני ירי, כאלמנט לפיתוח נופי ולשימושים רבים נוספים.

בדרך כלל אורכה של הסוללה גדול משמעותית מגובהה ורוחבה ואילו החתך של הסוללה טרפזי. בניית הסוללה דורשת עבודות עפר שנעשות על ידי ציוד מכני הנדסי, לרוב מסוג דחפור, מחפר או יעה אופני. דחפורים מקימים סוללות עפר ביעילות על ידי גריפת ודחיפת עפר ופיזורו בשיפוע.

הגורם המרכזי בתכנון ובביצוע הסוללה הוא זווית החיכוך הפנימית של החומר ממנו בנויה הסוללה, זו הזווית שקובעת את השיפוע הנדרש כדי שהסוללה תישאר יציבה ולא תתמוטט. לכל סוג קרקע או מצע זווית חיכוך פנימית האופיינית לו.

בהנדסה הצבאית יש שימוש רב לסוללות כאמצעי מיגון (מגנן או חומת מפגע) או כמחסום נגד רכב קרבי משוריין.

בישראל נעשה שימוש בעבר בסוללות עפר כתחליף לגשרי כביש בנקודות חצייה של נחלים עמוקים, כדוגמת כביש 85 (מעבר נחל עמוד ונחל עכברה, הסוללות הוסרו במסגרת עבודות שדרוג הכביש ב־2013), ודרך פרויד בחיפה (מעבר נחל אחוזה). מילוי נחל בסוללת עפר מאפשר את חצייתו ללא צורך בגשר בעל ניצבים גבוהים שלבנייתו נדרשים מאמצים הנדסיים גדולים, אך פוגע בנחל עקב חסימתו למעבר בעלי חיים ומטיילים.

עכברה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

צפת

צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון. צפת שוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל, העיר ממוקמת על פסגות ההרים צפת וכנען וצופה אל ימת הכנרת מדרום מזרח ואל רכס הרי מירון במערב. גובה רוב העיר כ-850–900 מטר, אך היא כוללת גם את שכונת נוף כנרת שגובהה כ-500 מטר. צפת נמנית כאחת מ"ארבע ערי הקודש" שבהן התרכזו מרבית בני היישוב הישן, מסוף ימי הביניים ועד סוף המאה ה-19. באפריל 2018 העיר מנתה 35,330 תושבים.

רבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר בן רבי שמעון היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא. בנו של רבי שמעון בר יוחאי וחתנו של רבי שמעון בן יוסי. בצעירותו היה מבוקש על ידי השלטון הרומי, אך בשלב מאוחר יותר פעל מטעמו של השלטון הרומי כממונה על הסדר והביטחון הציבורי. ישנן אגדות שונות על גודלו הגופני החריג. בערוב ימיו התייסר ביסורים קשים. המסורת אודות פטירתו אפופה אגדות שונות. לרבי אלעזר בן בשם רבי יוסי.

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל. הוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא - חותם המשנה. רבי ינאי ייסד בית מדרש בעכברה ששכנה ליד צפת בגליל העליון ובו לימד תורה, וכן שימש כדיין בבית הדין בציפורי. בין תלמידיו נמנו רב - מחבר ספרא וספרי; רבי יוחנן - ממחברי התלמוד הירושלמי, ריש לקיש ועוד.

שמו של רבי ינאי מוזכר בתלמוד הבבלי 176 פעמים ובתלמוד הירושלמי 254 פעמים. על שמו קרוי נחל רבי ינאי המתחבר לנחל עכברה.

רמת פשחור

רמת פַּשְׁחוּר הוא שמו של הר מוארך בגליל העליון, מדרום לצפת, המתנשא לרום של 616 מטרים מעל פני הים.

ההר תחום ממזרח בערוץ נחל עכברה וממערב בערוץ נחל עמוד. למרגלותיו המזרחיים של ההר שוכן הכפר עכברה, ומצפון לו, מעבר לכביש 89, נמצא בית החולים זיו בצפת.

ההר נקרא על שם משמרת הכהונה יקים, אשר נקראה גם פַּשְׁחוּר, ואשר מקום מושבה לפי אלעזר הקליר היה בצפת או בביריה הסמוכות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.