עיתון

עיתון הוא כתב-עת היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום. עיתון מודפס בדרך כלל על נייר זול יחסית. עיתונים המפורסמים באינטרנט נקראים עיתונים מקוונים או אתרי חדשות. עיתונים מתפרסמים בדרך כלל על בסיס יומי או שבועי, אך ישנם מגזינים המתפרסמים בפורמטים אחרים.

עיתונים מפרסמים בדרך כלל מאמרי חדשות וכתבות העוסקות בחדשות בינלאומיות וחדשות מקומיות. החדשות כוללות: אירועים פוליטיים ואישיים, עסקים וכלכלה, פשע, מזג אוויר קשה ואסונות טבע, בריאות ורפואה, מדע וטכנולוגיה, ספורט ובידור, חברה, אוכל ובישול, אומנות וכדומה. עיתונים מסורתיים מכילים גם מאמרי מערכת וכן מאמרים של פובליציסטיים וטורים אישיים של כתבים.

מלבד חדשות, בעיתונים מפורסם חומר רב נוסף כגון, תחזית מזג אוויר, ביקורות וסקירות של אמנות (ספרות, קולנוע, תיאטרון, אדריכלות ואמנות) ושל שירותים מקומיים (מסעדות, חנויות ועוד).

Newspaper vendor
דוכן עיתונים

היסטוריית העיתונות

Bundesarchiv Bild 183-41230-0001, Magdeburg, Auszubildende bei der Zeitungsschau
קריאת עיתון משנת 1956

ככל הידוע, כתבי עת הדומים לעיתונים נמצאו לראשונה ברומא, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. העיתון הראשון למעשה היה ה"אקטה דיאורנה" (בעברית: "מעשי היום"). הוא נכתב על גבי פפירוס, אבן או מתכת על ידי עבדים משכילים ונתלה בחוצות הפורום של רומא, בכיכר המרכזית, וסיקר נושאים שונים. כיום אין ולו עותק אחד שלו, משום שהברברים שכבשו את רומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים. העיתון המודרני הראשון בעולם הוא ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת"). הוא יצא לאור בשנת 1809 בעיר שטרסבורג שבצרפת. העיר הייתה מצמתי המסחר החשובים באירופה, דבר שהאיץ את התפתחותו של העיתון במקום.

התפתחות העיתונות

התפתחות הדפוס הביאה לצמיחת ענף העיתונות, בכך שאפשרה לבצע הדפסות המוניות של טקסט קבוע, אם כי הרכבת הגלופות הייתה יקרה, והפכה תיקוני מהדורות לנטל כלכלי. לאחר התפתחות של הוצאה לאור דיגיטלית, ניתן כיום להוציא לאור עיתונים במחזור קטן יחסית, ובפורמט נוח לתיקון.

העיתונים בימינו הם מרכיב מרכזי בין אמצעי התקשורת, אם כי כוחם ירד עם עלייתה של הטלוויזיה. העיתון איפשר לציבור הרחב לרכוש מידע באופן מרוכז ולרוב מהימן; מידע חדשותי, תרבותי, חברתי ואחר. חשיבות העיתון צמחה ועלתה עד כדי הפיכתו לגורם מעצב בחברה ובתרבות האנושית.

שגשוגו של הענף הביא לפריחתם על עיתונים רבים, בגדלים ובתחומי עניין מגוונים.

ביצירת תכניו של העיתון עוסקת מערכת העיתון, שבראשה עומד עורך העיתון. העיסוק ביצירת חומר מערכתי לעיתון קרוי עיתונאות.

המודל העסקי

2009 reading BostonGlobe 3517080314
מכירה של עיתונים ברחוב

הכנסותיהם של עיתונים מסחריים נובעות בעיקר מהמודעות המתפרסמות בהם, בעוד שעיקר ההכנסות ממכירת העיתון משמשות למימון הפצת העיתון.

עיתון הפועל שלא על בסיס מסחרי, כגון בטאון של מפלגה או תנועה, משלים את הכנסותיו ממודעות בהכנסות מתרומות או מתקציב של הגוף שבחסותו הוא פועל.

למחלקת המודעות יש, בנסיבות אלה, חשיבות גדולה בפעילותו של כל עיתון, ומשקלה גדול במיוחד בעיתון מסחרי. עם זאת, מתקיימת הפרדה בין מחלקת המודעות ובין מערכת העיתון, כך שמחלקת המודעות אינה מכתיבה את תוכנו של העיתון (אם כי לעיתים תוכנו של העיתון גורם לגיוס מודעות רלוונטיות לתוכן זה).

המבנה של עיתונים מודרניים

2006 newspaper reader NYC 277350696
אישה קוראת עיתון מודרני

עיתוני חדשות בימינו פיתחו מבנה מובהק במרוצת השנים. עיתון יכול אמנם לעסוק בתחום מצומצם (כגון למשל עיתוני ספורט, או עיתוני אופנה) אך עיתונים הממוקדים בתחום צר אינם יוצאים לאור במהדורה יומית. עיתונים יומיים לרוב יעסקו בתחומים הבאים:

  • חדשות: תיאור ודיווח אובייקטיבי ומתומצת של אירועים שקרו במרוצת היממה שחלפה.
  • פרשנות: עיתונאים ופרשנים שונים כותבים את דעתם על אירועים שונים - לרוב, מהשבוע החולף. טורים אלו אמורים להיות מובדלים מכתבות וחדשות, היות שהם כתובים מנקודת השקפה של אדם בודד.
  • כתבות ותחקירים: עיקר עיסוקו של העיתון. כתבים נשלחים למשימות שונות, מראיינים אנשים, מצלמים אירועים, מלקטים פרטי מידע ובונים סיפור עיתונאי מבוסס שחושף בפני הקורא מידע שיש לו משמעות לציבור. כתבות עיתונאיות מחויבות להיות אובייקטיביות, ולהציג את "שני צדדי הסיפור". כאשר כתבה מציגה טענה נגד אדם או ארגון, עיתונאים מביאים בגוף הכתבה את תגובתו של מושא הביקורת.
  • מידע לציבור: בעיתונים יומיים מתפרסמות הודעות לציבור הרחב (לרוב על ידי גופי שלטון) בנושאים רלוונטיים. כך למשל בהתקרב מועד הבחירות במדינה דמוקרטית, העיתון יפנה חלק מעמוד מסוים בעבור הודעה מטעם הממשלה המודיעה על כך לאזרחים.
  • לוחות: לוח הוא אוסף של מודעות המרוכזות בדף כלשהו, לרוב ללא מבנה טבלאי מסודר כבשאר העיתון. למשל, מודעות אבל, או לוח תעסוקה. הקהל הרחב יכול לקנות מקום בלוח, בדרך כלל לפי גודל משבצת, ולהכניס בה מודעה מוגבלת במילים. העיתון שומר על הזכות לפסול מודעות, ונחשב כאחראי לתוכנן.
  • מידע פופולרי: במרבית העיתונים קיימים עמודים ספציפיים אשר מוקדשים לתחומי עניין ציבוריים שאינם עיתונות לשמה, ולא עונים על ההגדרות מעלה. נושאים כמו רכילות, אסטרולוגיה, תשבצי סודוקו וכו' יכולים להיכלל תחת הגדרה זו. עיתונים הכוללים בעיקר מידע מסוג זה מכונים "צהובונים".
  • לוח שידורים: מרבית העיתונים היומיים כוללים מידע אודות לוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה העיקריים, כמו גם מועדי הקרנה של סרטים.

הפורמט של נייר העיתון

2004 reading newspaper Addis Ababa Ethiopia 91389965
אנשים קוראים עיתון מנייר
2011 reading newspaper 6564671345
קריאת עיתון מנייר.

להדפסתם של עיתונים מקובלים פורמטים אחדים:

  • טבלואיד (tabloid): זהו הפורמט הנפוץ יותר. הוא בנוי בצורה מוקטנת ונוחה לאחיזה ודפדוף, טורים עם כותרות גדולות בדרך כלל. זהו הפורמט המשמש את העיתונות הפופולרית בעולם. בישראל זהו הפורמט המאפיין את העיתונים "ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"מעריב"; ובארצות הברית הוא מאפיין עיתונים כגון "ניו יורק פוסט" ודיילי ניוז".
  • ברודשיט (broadsheet): בפורמט זה גודל הדפים כפול מזה של הטבלואיד. בישראל היה פורמט זה מזוהה עם העיתונים "דבר" ו-"הארץ", אך החל מ-2007 מודפס "הארץ" בפורמט ברלינר, וחלקים שלו, כמו המוסף הכלכלי TheMarker, מודפסים בפורמט טבלואיד, ואילו "דבר" נסגר ב-1996. היומונים "המודיע" ו"המבשר" נדפסים גם כיום בפורמט זה כסממן שמרני. בארצות הברית הוא מאפיין עיתונים כגון ה"ניו יורק טיימס", "וושינגטון פוסט" וה-"וול סטריט ג'ורנל".
  • מידי (midi) או ברלינר (berliner): פורמט ביניים. בפורמט זה מודפסים עיתונים רבים באוסטריה ושווייץ; הגארדיאן והארץ החל מ-2005 ו-2007 בהתאמה.
  • קומפקט (compact): פורמט קטן במקצת מטבלואיד. זהו פורמט חדש יחסית. בבריטניה החל העיתון "The Independent" להופיע בפורמט זה, ואחריו עבר גם העיתון "The Times" לפורמט זה.

לפורמט טבלואיד דימוי של פורמט שנועד לעיתונים עממיים, רבי תפוצה, בעוד שלפורמט ברודשיט דימוי של פורמט שנועד לעיתונים אליטיסטיים. דימויים אלה נשחקים בתחילת המאה ה-21 עם התרחבות מעברם של עיתונים לפורמט טבלואיד, הנוח יותר. לשם שמירת הבידול, עברו עיתונים אליטיסטיים בבריטניה לפורמט קומפקט, הקטן מעט מפורמט טבלואיד.

עיתונות אלקטרונית

עיתון אלקטרוני הוא עיתון המופץ באמצעים אלקטרוניים (אתר אינטרנט, דואר אלקטרוני). לעיתונים הכתובים יש, בדרך כלל, גם גרסה אלקטרונית כגון העיתון "ידיעות אחרונות" שהעיתון הדיגיטלי שלו הוא "ynet", אולם, קיימים גם עתונים אלקטרוניים רבים ללא גרסה כתובה. לדוגמה, עיתון "ארשת". לסוג זה של עיתונות ניתן לשייך גם עיתונים של ארגונים המופצים בדואר אלקטרוני או באתרי הארגונים ואשר מיועדים לקדם מוצרים או שירותים מסוימים.

עיתון קיר

עיתון קיר הוא עלון (בין אם מודפס או בכתב יד) אשר נתלה במקום פומבי וכולל מידע או אף מאמרים המובאים לידיעת ציבור מסוים. עיתוני קיר משמשים אמצעי תקשורת במוסדות שונים, לרבות בתי ספר.

עתיד העיתונות

ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות כגון מהפכת האינטרנט מטילות צל על עתידו של הענף. זרימת המידע החופשית, הפורומים, הטלוויזיה הזמינה, מעלה את השאלה בדבר נחיצותו ויעילותו של עיתון מודפס המופיע בשעה קבועה ביום, בזמן שהחדשות הופכות לעיתים קרובות את הידיעות בעיתון לאנכרוניסטיות.

כדרך להתמודדות עם בעיה זו, עיתונים רבים בארץ ובעולם פתחו אתרי אינטרנט, המציגים את מלוא תכולתו של העיתון (למשל אתר "הארץ"), או חלק ממנה (למשל אתר "ynet" הקשור ב"ידיעות אחרונות"). תכולה זו מוצעת לעיתים חינם, תוך התבססות על הכנסות מפרסום, ולעיתים תמורת תשלום. כל אתרי האינטרנט בישראל נותנים את המידע השוטף חינם, אך בחלק מהם עיון בארכיון הוא תמורת תשלום. דוגמה לאתר הפתוח אך ורק למנויים, הוא אתר העיתון "Wall Street Journal".

ב-2011 טען פרנסיס גארי, ראש הסוכנות לקניין רוחני באו"ם כי עד 2017 ייעלמו העיתונים המודפסים בארצות הברית ועד 2040 ייעלמו העיתונים המודפסים בעולם כולו[1].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רוברט אלבין, כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הקיבוץ המאוחד, 2004.
  • מתן סטמרי "זכות הסיקור לדעת" אתר משפט ועסקים (2017).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סוכנויות הידיעות, האו"ם נותן דד-ליין: "עיתוני ארצות הברית ייעלמו עד לשנת 2017", באתר של "רשת 13", 5 באוקטובר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
TheMarker

TheMarker (בעברית: דה מרקר) הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית עיתון "הארץ". הוקם בידי גיא רולניק ואיתן אבריאל. החל מינואר 2008, הוא נמכר כעיתון יומי עצמאי. לעיתון גם ירחון כלכלי (הנושא את השם TheMarker Magazine) ורשת חברתית מקוונת בשם TheMarker cafe. מערכת העיתון פועלת בבניין "הארץ" בתל אביב. העורך הראשי של TheMarker הוא אלוף בן, אבי בר-אלי משמש כעורך תחתיו ועורך המגזין הוא איתן אבריאל.

גלובס

גלובס הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי. הוקם בידי יצחק דוידוב והיה בראשיתו שירות מידע למנויים. העיתון המודפס מופץ במהדורות ערב בימים ראשון עד חמישי. העורכת הראשית היא נעמה סיקולר. מערכת העיתון לרבות בית הדפוס שלו ממוקמים בראשון לציון.

גלובס הוא העיתון הכלכלי הבולט הראשון בישראל.

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל. נוסד בשנת 1918 ונקרא בשם הנוכחי החל משנת 1919. העיתון היה בבעלות משפחת שוקן מאז שנת 1935, ובשנים האחרונות נמכרו 40% ממניות קבוצת הארץ, החברה שמוציאה אותו לאור, לאלפרד דומונט (20%) ולאוניד נבזלין (20%). העורך הראשי כיום הוא אלוף בן ומנכ"ל קבוצת הארץ הוא רמי גז. נכון לינואר 2018 שיעור החשיפה של העיתון עומד על 4.9% בימות השבוע ו-5.9% בסופי שבוע.

הבקר

הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1934‏-1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.

הגרדיאן

הגרדיאן (באנגלית: The Guardian) הוא עיתון יומי בריטי, העיתון הכלל-ארצי היחיד שמופיע בצבע מלא. נכון ליוני 2014, לעיתון מכירות יומיות של כ־185,313 עותקים, מה שהציב אותה במקום השלישי בבריטניה אחרי ה"דיילי טלגרף" ו"הטיימס" הלונדוני. המהדורה הדיגיטלית של העיתון זוכה לפופולריות גבוהה יחסית עם כ-9 מיליון קוראים מדי חודש, והאתר מדורג כאתר החדשות ה-6 בגודלו ברשת, לפי מספר הצופים.

מאמרי המערכת בגרדיאן נוטים לכיוון השמאל הליברלי בבריטניה. לפי סקר משנת 2000, 80% מקוראיו הם מצביעי מפלגת הלייבור הבריטית. סקר דומה משנת 2004 מצא ש־44% מקוראיו הם מצביעי לייבור ו־37% הצביעו למפלגת הליברל דמוקרטים.

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חרות (עיתון)

חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות.

ידיעות אחרונות

ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מה-11 בדצמבר 1939. משנות ה-70 הוא הנפוץ ביותר מבין העיתונים הנמכרים בישראל. עד חודש יולי 2010 היה גם הנפוץ ביותר בין כלל עיתוני ישראל, אז איבד את המקום הראשון לטובת החינמון "ישראל היום".העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

ישראל היום

ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון) שיוצא לאור מאז 30 ביולי 2007. הוא העיתון הישראלי היומי בעל התפוצה הרחבה ביותר.

העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית הישראלית. כדי למשוך קהל קוראים גדול, מתאפיין העיתון בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מאקטואליה וכלכלה ועד תרבות, ספורט ורכילות.

מאז הקמתו נמצא העיתון בבעלותו של איל ההון האמריקאי-יהודי שלדון אדלסון.

כלכליסט

כלכליסט הוא יומון כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית "ידיעות אחרונות".

המו"ל והעורך הראשי של העיתון והאתר הוא יואל אסתרון. עורכת העיתון היא גלית חמי, ועורך האתר הוא גבי קסלר. העיתון מופץ במשך חמישה ימים בשבוע. מערכת העיתון שכנה מיום הקמתו ברמת החייל בתל אביב, ובתחילת 2016 עברה לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

כתב עת

כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה. רוב כתבי העת מוקדשים לתחום עניין מסוים, כגון כתבי עת לספרות או כתבי עת אקדמיים.

כתבי עת יוצאים לאור על ידי גורמים שונים ובהם ארגונים שכתב העת משמש להם במה עבור חברי הארגון בנושא הקושר אותם יחד. במקרה זה נקרא כתב העת ביטאון, בהיותו מבטא דעות או עובדות המפורטות על ידי חברי הארגון או עבורם. מקובל לכנות כתבי עת גם על פי תדירות הפצתם.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997. מאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

עורכו הראשי של העיתון הוא חגי סגל.

ניו יורק טיימס

ניו יורק טיימס (באנגלית: The New York Times) הוא עיתון אמריקני, שבסיסו במנהטן, ניו יורק, הנמצא בבעלות חברת העיתונות "חברת ניו יורק טיימס". העיתון נחשב כיום לאחד העיתונים החשובים ביותר בעולם, והוא מופץ ונמכר במיליוני עותקים בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות, באמצעות עשרות משרדים ברחבי העולם.

העיתון, הידוע בסגנון כתיבה ועריכה שמרניים למדי, מורכב משלושה חלקים עיקריים: חדשות, דעות ופנאי. לעיתון מוסף יום ראשון מיוחד, הכולל מגזינים שונים. בישראל העיתון מופץ מדי יום חול ובסופי שבוע בשיתוף עם עיתון ״הארץ״.

חדשות: כולל חדשות בינלאומיות, מדיניות ועירוניות. בנוסף ישנם מדורי בריאות, עסקים, ספורט ועוד.

פנאי: כולל מדורי אמנות, ספרות, ביקורות וענייני תרבות שונים.

דעות: דעת העורך, פובליציסטיקה ומכתבים למערכת.העיתון מודפס ב-19 אתרים ברחבי ארצות הברית.

עיתונאות

עיתונאות היא פעילות של איסוף, ניתוח והפצה של מידע העוסק באירועים אקטואליים. העוסקים בעיתונאות קרויים עיתונאים.

העיתונאות היא הבסיס לפעילותם של אמצעי התקשורת: עיתונים, חדשות, יומני חדשות ברדיו, תוכניות אקטואליה בטלוויזיה ואתרי חדשות באינטרנט.

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בין השנים 1943–1995.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.