עיר מקלט

עִיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה, נקראת גם עיר המוּעָדָה על שם ששם מתוועדים ומתקבצים הרוצחים בשגגה[1]. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של גואל הדם, ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג.

על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט בארץ ישראל היא מצוות עשה. העונש של שהיה בעיר המקלט נקרא "גלות".

עיר מקלט
(מקורות עיקריים)
מקרא דברים, י"ט, ב'-י'
תלמוד בבלי מסכת מכות, "אלו הגולין"
משנה תורה הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק ח'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה קפ"ב
ספר החינוך, מצווה תק"כ
MapCitiesOfRefuge
מפת ערי המקלט

הקצאת ערי המקלט

בספר דברים, פרק ד', מסופר שמשה הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה. בספר דברים, פרק י"ט נאמר: "ואם ירחיב ה' אלוהיך את גבולך ... ויספת לך עוד שלוש ערים על השלוש האלה". המפרשים חלוקים האם הכוונה היא לסך הכול שש ערי המקלט או שהכוונה היא לתשע ערי מקלט אם יהיה צורך. לא כתוב מי הקצה אותן ומה שמן.

בספר יהושע, פרק כ', פסוקים א'-ט', מסופר שישראל הקדישו להיות ערי מקלט את קֶדֶש בהרי נפתלי, את שְׁכֶם בהר אפרים, ואת קִרְיַת אַרְבַּע (חברון) בנחלת שבט יהודה, בנוסף לבֶּצֶר, רָאמוֹת, וגּוֹלָן שבעבר הירדן המזרחי.

על פי דעת אביי בתלמוד הבבלי (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. הבדל נוסף בין שש ערי המקלט לבין ארבעים ושתיים ערי הלווים הוא שבשש הערים לא היה צריך הרוצח בשגגה לשלם שכירות עבור דירתו ואילו בארבעים ושתיים ערי הלווים הייתה עליו החובה לשלם דמי שכירות. גם הרמב"ם פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר ...כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכות ט'-י'), אולם כבר הרמב"ן[2] עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי הרדב"ז דבריו מתאימים להלכה המתוארת בתלמוד הירושלמי.

יש חובה לסמן את הדרך לערי המקלט בשלטים ברורים על מנת לאפשר את הבריחה המהירה ביותר לעיר המקלט. בכל שנה בט"ו אדר, לקראת סוף החורף, מצווים בית הדין לתקן את הדרכים כדי לאפשר בריחה מהירה לערי המקלט.

הגליית הרוצח

Foster Story OTB 173 FleeingToTheCityOfRefuge
הרוצח בורח אל עיר מקלט (צ'ארלס פוסטר, 1884)

רוצח בשוגג היה מגיע מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מגואל הדם לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש אבל זה תלוי בכמה מובנים: שוגג הקרוב לאונס: מאורע פלא שאינו מצוי הדין: ההורג פטור מגלות הסיבה: זהו אונס ואם הרגו גואל הדם חייב מיתה

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

התנהלות עיר מקלט

ברוב ערי המקלט התגוררו הלווים ואילו שלוש עשרה ערי הכהנים נמנו כמו כן כערי מקלט. כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי בית דין על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול באותה תקופה, ואסור היה להורגו ואם הרגו גואל הדם בתוך עיר המקלט חייב מיתה כרוצח במזיד. בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת למנוע מהגולים מקרה נוסף של רוצח בשגגה.

לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני מזון לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם. אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט.

רשימת ערי המקלט

כאמור, כל שלוש עשרה ערי הכהנים וכן ערי הלויים נמנו כערי מקלט.

ערי הכהנים

הערים שנתחלקו לכהנים בגורל משכן שילה;

  1. תשע ערים משבט יהודה ושמעון: חברוןלִבְנָהיַתִּראֶשְׁתְּמוֹעַחלןדְּבִר • עין • יֻטָּהבית שמש
  2. עוד ארבע ערים שנחלקו לכהנים מנחלת בנימין; גבעוןגבעעֲנָתוֹתעַלְמוֹן

ערי הלויים

  1. הערים שנתחלקו במשכן שילה לבני גרשון, ערים מנחלת יששכר, אשר, נפתלי ומחצי שבט מנשה המזרחי; בְּעֶשְׁתְּרָה • גולן • דברת • חֶלְקָת • חַמֹּת דֹּאר • יַרְמוּת • מִשְאָל • עַבְדּוֹןעין גנים (אתר מקראי)קֶדֶש • קַרְתָּן • קִשְׁיוֹןרְחׁב.
  2. הערים שנתחלקו במשכן שילה ללויים מבני קהת, ערים מנחת אפרים, דן, וחצי שבט מנשה המערבי; שכםגזר • קִבְצַיִם • בֵּית חוֹרֹן • אַיָּלוֹן • אֶלְתְּקֵא • גִבְּתוֹןגַּת רִמּוֹןתַּעְנַךְ.
  3. הערים שנתחלקו ללויים בני מררי (ערים מנחלת ראובן, גד, וזבולון); בֶּצֶר • דִּמְנָה • חשבוןיַהְצָהיַעְזֵריקנעםמַחֲנַיִםמֵיפַעַת • נהלל • קְדֵמוֹת • קַרְתָּה • רָמת.

בתרבויות אחרות

בתרבות רומא העתיקה נקבע אזור על גבעת הקפיטולין בשם אסילום (תרגום מילולי - מקלט). אל מקום זה היה יכול להמלט כל אזרח שהיה צריך למצוא מחסה מפני נקמה או מיצוי דין, בלי חשש שיעצר.

בנצרות הקתולית, מקלט מהרשויות או מנקמה יכול להינתן לכל אדם על אדמת כנסייה או בביתו של בישוף.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק כ', פסוק ט'. ע"פ ביאור מצודת דוד. רש"י מבאר מועדה על שם שהם מיועדות לכך.
  2. ^ על ספר במדבר, פרק ל"ה, פסוק י"ד, בסוף דבריו
2016 בקולנוע

ערך מורחב – 2016בערך זה מופיעה סקירה של שנת 2016 בקולנוע, הכוללת סיכומי אירועים בולטים, טבלת שוברי קופות לשנה זו בעולם ובארץ, אנשי קולנוע שנפטרו ופרסים.

אביבה אהובתי

אביבה אהובתי הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של שמי זרחין, שיצא לאקרנים בשנת 2006. הסרט עוסק בחייה ובמשפחתה של טבחית בבית מלון בטבריה, החולמת להיות סופרת אך אינה מעזה לפרסם את סיפוריה.

הסרט זכה ב-6 פרסי אופיר, בהם: בפרס השחקנית הטובה ביותר לאסי לוי ובקטגוריית הסרט הטוב ביותר (שחלק את הפרס יחד עם הסרט "אדמה משוגעת"). הסרט זכה גם בשני "פרסי וולג'ין", ב"פרס פסטיבל שיקגו" וב"פרס פסטיבל שנגחאי".

אהוד בנאי והפליטים

אהוד בנאי והפליטים הוא אלבום הבכורה של אהוד בנאי. רבים מחשיבים אותו לאחד האלבומים החשובים ביותר במוזיקה הישראלית, בשנות השמונים ובכלל. יחד עם בנאי השתתפו בהקלטת האלבום להקת הפליטים, אשר כללה את יוסי אלפנט (שגם הפיק מוזיקלית את האלבום), גיל סמטנה, ז'אן ז'אק גולדברג ונועם זייד. הקו המוזיקלי של האלבום נחשב לחדשני באותה תקופה, וכלל תערובת של רוק קצבי עם צלילים מזרחיים.

שירי האלבום עסקו בעיקר במסעות ("דם", "עיר מקלט", "ממשיך לנסוע"), געגוע ("זמנך עבר" שמתאר חלום בו בנאי חוזר לימי נעוריו בבית הספר התיכון, "מלנכולי") או מחאה ("עבודה שחורה" שמוחה כנגד יחס החברה הישראלית לעולים מאתיופיה, "ערבב את הטיח אחמד" שמוחה כנגד היחס לפועלים הפלסטינים, ומתאר יום עבודה בישראל מנקודת מבטם; השיר קורץ אומנותית למחזמר "מאמי", בו נטלו בנאי ואלפנט חלק נכבד בכתיבת הלחנים). שיר ידוע נוסף הוא "עגל הזהב", שמתאר את פרשת עגל הזהב מנקודת מבטו של העם שמחכה למנהיג הנעלם.

האלבום נחשב לאבן דרך במוזיקה העברית. במצעדים שונים לבחירת האלבום הטוב בכל הזמנים, מגיע האלבום כמעט תמיד לצמרת. בסקר כזה אשר ערך אתר האינטרנט ynet בקרב אנשי מוזיקה שונים בראש השנה תשס"ו, הגיע האלבום למקום הרביעי. בתחילת שנת 2008, בחר המוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות את האלבום בתור אלבום הבכורה הישראלי הטוב ביותר אי פעם. גם אתר "Time Out תל אביב" בחר באלבום לטוב בכל הזמנים בשנת 2017.הסרט התיעודי "חייב לזוז", בבימויו של אבידע ליבני, מתאר תקופה זו בחייו של אהוד בנאי ואת פריצת הדרך הראשונה שלו במוזיקה הישראלית.

בשנת 2012 הוציאו תלמידי בית הספר למוזיקה Muzik אלבום מחווה בשם "עבודה שחורה" שכלל גרסאות כיסוי לשירי האלבום.

אריאל הירשפלד

אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

גבעת הקפיטולין

גבעת הקפיטולין או הגבעה הקפיטולינית (בלטינית: Mons Capitolinus. איטלקית:Campidoglio קמפידוליו ) היא גבעה הנמצאת בין הפורום לבין שדה מרס בעיר רומא.

הגבעה היא הגבוהה מבין שבע הגבעות של רומא, וברומא העתיקה היה ממוקם בראשה המקדש של השלשה הקפיטולינית: האלים יופיטר, יונו אשתו ומינרווה בתם.

גולן (עיר מקראית)

גּוֹלָן, היא עיר מקראית בארץ ישראל, אחת מערי הלויים. שמה מוזכר ארבע פעמים בתנ"ך.בתקופת התנחלות השבטים נכללה גולן בנחלתו של שבט מנשה, כאמור: "וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן, מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם--מֵחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-גלון (גּוֹלָן) בַּבָּשָׁן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, שְׁתָּיִם."(ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק כ"ז), מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט.יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים כותב כי ערים אלו שימשו "מקום מושב לפליטים".יש הסוברים כי יש לזהות את גולן המקראית בכפר סאחם ג'ולן בגלל הדמיון לשם. יחד עם זאת אין ממצאים ארכאולוגים המאששים סברה זו. במדרש תנחומא נכתב "גולן בבשן זו סלוקיא". עיר זו מופיעה ברשימותיו של בן מתיתיהו כאחת מהערים המבוצרות באזור.

האחר

האחר הוא שמו של אלבומו החמישי במספר של מוזיקאי הרוק הישראלי ברי סחרוף. האלבום יצא ב-2001 על ידי חברת התקליטים נענע דיסק, בהפקת ניצן זעירא.

הוא כולל גרסת כיסוי לשירו של אהוד בנאי "עיר מקלט". האלבום זכה לביקורות משבחות, אף על פי שכלל פחות להיטים מאלבומו הקודם של סחרוף, "נגיעות".

באלבום זה חזר סחרוף לשתף פעולה עם המתופף והמפיק רע מוכיח. בעקבות אלבום זה הוציאו סחרוף ומוכיח אלבומים חדשים.

את השם לאלבום הביא סחרוף מעולם הפילוסופיה בו החל להתעמק, ובעיקר בתפיסת "האחר" של הפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לווינס, שציטוט מדבריו מופיע בחוברת האלבום.

חמת דאר

חַמֹּת דֹּאר או חַמַּת, הייתה עיר מבצר על שפת הכנרת בתקופת המקרא.

בספר יהושע מסופר שחמת נמסרה לשבט נפתלי עם האתרים: חלף, אלון בצעננים, אדמי הנקב, ויבנאל וערי המבצר: הצדים, צֵר, וכנרת ואתרים נוספים:" לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן: ... וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת:"

בספר יהושע מסופר שחמת דאר הייתה עיר מקלט וגם נמסרה ללויים:"א וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר ה' צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ: וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי ה' אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן: ... וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שָׁלֹשׁ:"

חוקרי מקרא הציעו לזהות בין חמת דאר או חמת, ובין העיר חמון, שהוזכרה בספר דברי הימים כשייכת לנחלת שבט נפתלי:"וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת חַמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת קִרְיָתַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ:"

בתקופת בית שני הוקמה, באתר חמת דאר, העיר חמתן או חמתא, שבמעיינותיה החמים נהגו רבים לרחוץ; הוזכרה על ידי ההיסטוריון יוסף בן-מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים, ובמסכת מגילה בתלמוד הבבלי.במאה ה-20, האתר נקרא חמי טבריה.

מחניים

מַחֲנַיִם הוא קיבוץ בצפון רמת כורזים, כשלושה ק"מ מצפון-מזרח לראש פינה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

מסכת מכות

מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין. לעיתים היא נקראת "מסכת מלקות" על-שם עונש המלקות שבו עוסק פרקה האחרון.

במשנה כוללת המסכת 3 פרקים ובתוספתא יש בה 4 פרקים. על כל שלושת פרקי המסכת מצוי תלמוד בבלי ואורכו בש"ס וילנא - 23 דפים. בתלמוד הירושלמי יש גמרא רק על שני הפרקים הראשונים של המסכת.

על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו בהקדמת הרמב"ם למשנה), והופרדה ממנה מאוחר יותר.

לפי החיד"א, לימוד מסכת זו מהווה סגולה להנצל מהרהורים רעים[דרוש מקור].

מרדכי מנואל נח

מרדכי מנואל נח (בעברית גם מרדכי עמנואל נח, באנגלית: Mordecai Manuel Noah;‏ 14 ביולי 1785, פילדלפיה – 22 במאי 1851, ניו יורק) היה עיתונאי, דיפלומט, מחזאי, עורך דין, שופט ושריף יהודי אמריקאי. פעל למען הקמת עיר מקלט ליהודים – "אררט" באי גרנד איילנד שעל נהר הניאגרה, ניו יורק.

מרק רוזנבאום

מרק רוזנבאום (נולד ב-19 במרץ 1952) הוא במאי ומפיק קולנוע ישראלי, פסיכולוג בהשכלתו.

נועה מנהיים

נועה מנהיים (נולדה ב-1974) היא עורכת, מתרגמת, מבקרת ומסאית ישראלית. ראש מחלקת ספרות מקור בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

עוזי וייל

עוזי וייל (נולד ב-29 במאי 1964) הוא סאטיריקן, מתרגם, עיתונאי וסופר ישראלי.

עיר הנידחת

בהלכה, עיר הנידחת היא עיר שרוב תושביה נדחו מהדרך ופנו לעבוד עבודה זרה. האדם שמסית תושבי עיר לעבודה זרה עד הפיכתה לעיר הנידחת נקרא "מדיח".

עיר מקלט (סדרת טלוויזיה)

עיר מקלט היא סדרת טלוויזיה ישראלית מסוגת דרמה-פשע שעלתה לשידור ב-12 בדצמבר 2018 ב-YesVODyesEDGE ומסוף פברואר 2019 זמינה בSTINGTV והיא מכילה 12 פרקים. הסדרה היא פרי יצירתם של איתן צור ועוזי וייל, והיא מבוססת על ספר בשם זהה שכתב עורך הדין והסופר ליעד שהם.

הסדרה עוקבת אחר המתרחש בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב, ומתמקדת, בין ביתר, בעולמם המורכב של מבקשי המקלט האפריקאיים בישראל והאינטראקציה שלהם עם הציבור הישראלי. במרכז הסדרה עומדת חקירת רצח אכזרי ומתוחכם של פעילה למען מבקשי מקלט בדרום תל אביב.

פלה (יישוב קדום)

פלה (Pella) (בערבית: טבקת פחל - طبقة فحل; בספרות התלמודית: פֶחֶל) הייתה עיר שנמנתה על ליגת עשר הערים - הדקאפוליס.

פלה הייתה יישוב עתיק יומין בעבר הירדן המזרחי. היא שכנה סמוך מאוד לנהר הירדן, מספר קילומטרים צפונית לוואדי אל-יביס, כשלושה קילומטרים ממזרח לכפר רופין. בקרבת העיר היו מעיינות חמים שהתלמוד הירושלמי מכנה אותם "חמתא דפחל".

המקום נזכר בטקסטים מצריים מהמאה ה-19 לפני הספירה כפילום (pihlum) או פחל (pehel). העיר פחל נזכרת שוב במכתבי אל-עמארנה מן המאה ה-14 לפנה"ס, אז נשלטה על ידי מותבעל בן לבאיה שליט שכם. כפי הנראה, מקור שמה של פלה בהלניזציה של שמה הקודם (פילום) ועל שם העיר פלה שביוון - עיר הולדתו של אלכסנדר הגדול, שצבאותיו כבשוה בסביבות 332 לפני הספירה.

לאחר כיבושה על ידי היוונים עברה משלטון בית תלמי לבית סלאוקוס, ובסביבות 108 לפנה"ס נכבשה על ידי אלכסנדר ינאי. מאחר שמרבית תושבי העיר היו יוונים, לא נתקבל השלטון היהודי באהדה, ועם כיבושה על ידי פומפיוס בשנת 63, הוצאה העיר- יחד עם שאר ערי הדקאפוליס - משלטון יהודה. לאחר כיבושה בידי הרומאים הפכה לעיר רומית, ובתקופה הביזנטית שיגשגה, לאור נתיב הסחר שעבר בסמוך. על פי אוסביוס מקיסריה, הייתה פלה עיר מקלט לפליטים נוצריים שברחו מירושלים בתקופת המרד הגדול.

לאחר הכיבוש הערבי הייתה פלה בשליטת בית אומאיה עד לחורבנה בשנת 749 מרעש אדמה.

פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2018

פרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2018 הוא טקס בו מוענקים פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה בתחום היצירה הטלוויזיונית בישראל. הפרסים חולקו לזוכים בטקס שהתקיים בהיכל התרבות אור יהודה ב־10 במרץ 2019 באור יהודה ושודר בשידור חי בערוץ כאן 11 בהנחיית לוסי איוב ומיכאל הנגבי.

ב-30 בינואר 2019 פורסמה רשימת המועמדים בתחרות. ההכרזה על המועמדים בוצעה בשידור חי בערוץ כאן 11 ובמקביל בעמוד הפייסבוק של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה והונחתה על ידי נדב אמבון ושירה האס. הבחירה הסופית במועמדים נעשתה על ידי 1,200 חברי האקדמיה ובהם נמנים כלל העוסקים במקצועות הטלוויזיה והקולנוע בישראל. בשנה זאת החליטה האקדמיה בפעם הראשונה לפתוח קטגוריה ייעודית לסדרות רשת.האקדמיה העניקה בשנה זו פרס מפעל חיים לבילי סגל גזליוס, מנהלת ארכיון תאגיד השידור הישראלי, ניהלה את ארכיון רשות השידור במשך 23 שנים, ומובילה את פרויקט הדיגיטציה של הארכיון.לאחר ההכרזה על המועמדים הושמעה ביקורת מצד התסריטאי מני אסייג, מיוצרי וכותבי "שנות ה-80" שתוכניתו לא קיבלה מועמדות, הוא גם הפנה כעס על הזכיינית רשת שהציעה את הסדרה למועמדות, בניגוד לדעתו.

רצח

רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע[דרוש מקור]. בכל התרבויות והדתות הדבר נחשב למעשה פשע חמור ביותר, אך חברות נבדלות זו מזו בהגדרה אילו מעשי קטל נחשבים לרצח ממש, ואילו מקרים יוצאים מהכלל. ככלל שיעור ההחרגות (כלומר מקרי הרג אדם מכוון שאינו נחשב לרצח) נמצא בסימן ירידה מתמשכת, אך קיימים יוצאי דופן רבים.

במרבית המדינות נחשב הרצח לעבירה פלילית שעונשה מאסר עולם ובאחרות (כגון ארצות ערב, סין, מדינות שונות באסיה וחלק ממדינות ארצות הברית) הדין קובע עונש מוות למורשעים ברצח והם מוצאים להורג.

דיני נפשות ביהדות
מיתה שלא בידי בית דין מיתה בידי שמיםהבא במחתרתהבא להורגך השכם להורגורודףמוסרקנאים פוגעים בומורידין ואין מעליןגואל הדם
מרכיבי הדינים סנהדרין בלשכת הגזיתבית דין של 23 או 71 • עדותהתראה
איסורים ומצוות ייהרג ואל יעבורלא תרצחלא תעמוד על דם רעךמסירות נפשעדים זוממיםפיקוח נפשקידוש השם
שונות כרתהכנסה לכיפהקם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדיןהמתת חסד בהלכההפלהשור הנסקלדיני בני נח
ארבע מיתות בית דין
חייבי סקילה עבודה זרהנערה המאורסהחילול שבתמסיתמדיחברכת השםקללת אב ואםמשכב בהמהמשכב זכרשוכב עם אמושוכב עם אשת אביושוכב עם כלתובן סורר ומורהמכשף • בעל אוב • ידעוני
חייבי שריפה בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתהשוכב עם בתו או נכדתו
חייבי הרג עיר הנידחתרוצח
חייבי חנק אשת איש • הכאת הוריםגונב איש • זקן ממרא • נביא שקר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.