עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון. בערים אלו יש מספר הלכות השונות ממקומות יישוב אחרים.

ANP Gush Halav R10370001
שרידי בית הכנסת בגוש חלב. גוש חלב נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון

הלכות מיוחדות

על ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון נאמרו ההלכות הבאות:

  • פורים: על פי הדעה בגמרא שנקבעה להלכה, בערים אלו נחגג פורים בתאריך ט"ו באדר בשונה מבשאר המקומות שבהם פורים נחגג בי"ד באדר.
  • מצורעים: על פי המשנה במסכת כלים, אסור למצורעים לשהות בעיר מוקפת חומה בארץ ישראל: "...עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחין מתוכן את המצורעים." (משנה, מסכת כלים, פרק א', משנה ז') ולפי פירוש רבי עובדיה מברטנורא מדובר על ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון.
  • גאולת בתים: בעת שהיובל נוהג, אדם יכול למכור את נחלתו רק עד ליובל, ואף לפניו הוא רשאי לגואלה (לפדותה); אולם המוכר בית בעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון[1] ולא גאלו תוך שנה, הבית נחלט בידי הקונה לצמיתות.[2]

הגדרת ערים מוקפות חומה

בגמרא במסכת שבועות[3] ובמסכת ערכין[4] מובאות שתי ברייתות החולקות בשאלה האם ההלכות החלות על ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון תקפות לכל עיר שהייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או שהן חלות רק על ערים כאלו שקודשו באופן מיוחד כך שיחול עליהם המעמד של "עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון".

הברייתא הראשונה אומרת:

"למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ."

בהתאם לכך, מימי בית שני ואילך רק בערים שקודשו מחדש בימי בית שני חל דין מוקפות חומה מימות יהושע בן נון.

הברייתא השנייה טוענת להפך:

"וכי אלו בלבד היו? והלא כבר נאמר: "ששים עיר כל חבל ארגוב... כל אלה ערים בצורות"? אלא למה מנו חכמים את אלו? שכשעלו בני הגולה מצאו אלו ומנאום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה לך מסורת בידך מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כל מצות הללו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא."

הרמב"ם פוסק בהלכות שמיטה ויובל לפי הברייתא הראשונה[5]:

"אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ. כיצד? עיר שלא הייתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ, אף-על-פי שמוקפת עתה - הרי היא כבתי החצרים. ועיר שהייתה מוקפת חומה בימי יהושע, אף-על-פי שאינה מוקפת עתה - הרי היא כמוקפת. וכיון שגלו בחרבן ראשון, בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע."

המפרשים דנו בשאלה כיצד נתקדשו בתי ערי החומה בימי בית שני. במסכת ערכין רש"י כותב: "מפרש במסכת שבועות דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן", אולם במסכת שבועות כותב רש"י: "לא פירש לי במה מקודשים ערי ארץ ישראל" (בניגוד לירושלים שמקודשת בשתי תודות וכו'). התוספות בערכין מציינים את הסתירה בדברי רש"י אך אינם מציעים פירוש אחר לשאלה כיצד קודשו הערים על פי שיטה זאת הדורשת קידוש מיוחד של הערים המוקפות חומה. הרמב"ם כותב: "כיון שעלה עזרא בביאה השנייה, נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת, מפני שביאתן בימי עזרא, שהיא ביאה שנייה, כביאתן בימי יהושע: מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר, אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר." לפי דברים אלו, הדינים של מוקפות חומה מימות יהושע בן נון בארץ ישראל חלות על ערים שהיו מוקפות חומה בתחילת ימי בית שני ולא בימי יהושע בן נון.

מעמדן של ערים שונות

המשנה בערכין[6] מונה את הערים הבאות כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון:

  1. קצרה הישנה של ציפורי
  2. חקרה של גוש חלב
  3. יודפת הישנה
  4. גמלא
  5. גדוד
  6. חדיד
  7. אונו
  8. ירושלים

הגמרא במסכת מגילה מביאה את דברי רבי יהושע בן לוי "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד', עמוד א'). כמו כן, הגמרא מציינת שטבריה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אולם מסתפקת אם החומה שלה, הפרוצה לכיוון הכנרת מספיקה כדי שטבריה תחשב מוקפת חומה. למעשה ספק זה היה רק של חזקיה, בנו של רבי חייא, שהתגורר בטבריה, אבל רבי יהודה הנשיא, סבר שהעיר נחשבת בוודאי למוקפת חומה.[7]

מקומות נוספים שהוזכר לגביהם ספק: חברון, שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו וחיפה. יש שהוסיפו שיש ספק לגבי בית שאן, יריחו, באר שבע ורמלה ובחוץ לארץ, צור, צידון, דמשק, איזמיר ובגדאד.[8]

בימינו מקובל שרק ירושלים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון בוודאות אך שאר הערים מסופקות. מכל הערים שהיותן מוקפות חומה מסופק, חברון וטבריה נחשבות כערים שבהן הספק קרוב יותר לוודאי.[9]

מנהגי פורים בערים השונות

יואל אליצור טען שבית אל, שילה ומבוא חורון (בשל קרבתה ליאלו שאותה הוא מזהה עם העיר איילון שבנחלת שבט דן) צריכות לקרוא את המגילה בט"ו, בגלל קרבתן לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון,[10] אולם דעתו לא נתקבלה להלכה לגבי כל המקומות הללו למעט שילה, כך שבמקומות אלו נוהגות הלכות פורים בי"ד בלבד. גם לגבי לוד פרסם יואל אליצור מאמר שבו סיפק הוכחות לכך שלוד הייתה מוקפת חומה. לאור מאמרו זה, החלו בשנים האחרונות לחגוג את פורים בעיר בט"ו באדר, אולם על פי פסיקת הרב נתן אורטנר, רב העיר לוד, ממשיכים לחגוג בעיר גם את פורים דפרזין, כדי לא לבטל את המנהג.

יואל אליצור מביא ראיות לכך שבערים רבות ברחבי העולם היה מנהג לקרוא את המגילה גם ביום ט"ו, מספק אם העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בין שאר הערים הוא מונה את הערים בגדד, דמשק, מוצול, פראג, באקו, איסטנבול וערים רבות ביוון. לגבי חלק מן הערים הללו הועלתה התמיהה, כיצד ייתכן שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שהרי נוסדו שנים רבות לאחר מכן. לטענת אליצור, הסיבה שבגללה קוראים את המגילה בערים אלו גם בט"ו אינה בגלל שישנו ספק אם הן היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אלא בגלל שיטה שלא נפסקה להלכה, שעל פיה היות העיר מוקפת חומה תלוי בהקפתה הנוכחית בחומה ולא בהקפתה בחומה בימות יהושע.[11]

בבאר שבע נפוץ המנהג לקרוא את המגילה ביום י"ד בלבד, אך ישנם הקוראים אותה בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. בשנת תשע"א יצא ספר מאת הרב אייל בן דוד,[12] שלפיו יש לקרוא את המגילה בבאר שבע, גם בט"ו.[13] מאידך, הרב שמואל דביר הוציא חוברת,[14] שלפיה מובן שיש לקרוא את המגילה בבאר שבע בי"ד בלבד ושמי שקורא את המגילה גם בט"ו עובר על איסור בל תוסיף. בתשע"ב הוציא הרב שטיינברג קונטרס המגובה בהסכמותיהם של הרב קרליץ והרב קניבסקי[דרוש מקור: מהו שם הקונטרס, ההוצאה, השנה?] שבו נכתב כי צריך לקרוא את המגילה בבאר שבע גם בט"ו. אף הרב דוב ליאור סובר כך.[15]

בחברון ובקריית ארבע נוהגים בקריאת מגילה, ובכל שאר מצוות פורים, הן בי"ד והן בט"ו (ללא ברכה).

מחקר

בועז זיסו, על סמך המחקר הארכאולוגי, טוען שערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הן ערים שהיה להם חומה בימי בית שני שהתבססה על ביצורים קדומים יותר שיוחסו לימות יהושע בן נון. זיסו מנגיד זאת לכפרים שהוקמו בימות בית שני שלא על ערים עתיקות, בהן נבנו בתים צמודים שיצרו חומה חיצונית, באופן של עיר שבתיה חומתה[16].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת ערכין, פרק ט', משנה ו'
  2. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים כ"ט-ל'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט"ז, עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד ב'
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י"ב, הלכה ט"ו
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד א'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה', עמוד ב'
  8. ^ אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, על פי "מקראי קודש" לרב משה הררי ה, יא (עמ' קא-קז), שפרט הספק והמנהג שבכל הערים. עוד עיינו בתורת המועדים ו, ד, והלח"ב[דרושה הבהרה] ח, ב. הספקות הם משני טעמים: א. אם הייתה להן חומה בימות יהושע בן נון ואף אם הייתה, שמא נבנתה אחר הבתים. ב. אם מקומן של הערים כיום כמקומן אז. יש ששני הספקות חלים בהן ויש שרק ספק אחד. הסבירות להיותן של הערים מוקפות חומה גבוהה יותר לגבי הערים מן הרשימה הראשונה וגבוהה פחות לגבי הערים מן הרשימה השנייה. בהתאם לכך, המנהג לקרוא מספק גם בט"ו, מקובל יותר בערים מן הרשימה הראשונה
  9. ^ הרב אליעזר מלמד, דיני פרזים ומוקפים, אתר ישיבה, כ"ה באדר א', תשס"ח
  10. ^ יואל אליצור, זמני הפורים ביישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, תש"מ
  11. ^ יואל אליצור, מוקפין שאינן מימות יהושע, מכלול א
  12. ^ 'פורים דמוקפין בבאר שבע' בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א
  13. ^ שיעור מפיו בעניין
  14. ^ פורים בבאר שבע, בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א
  15. ^ בהסכמתו לספר 'פורים דמוקפין בבאר שבע'
  16. ^ בועז זיסו, עיר שגגותיה חומתה ועיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון לאור הממצא הארכאולוגי מיהודה, בתוך מחקרי יהודה ושומרון, קובץ ט"ו, 2006
אדרעי

אֶדְרֶעִי הוא יישוב מקראי שנכבש על ידי בני ישראל מידי עוג מלך הבשן, ומאוחר יותר נכלל בנחלת חצי שבט מנשה שהתיישב בעבר הירדן המזרחי.

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר היא סוגיא בהלכות פורים העוסקת בזמני החיוב של בני אדם שעברו מעיר לכרך ולהפך בימי הפורים.

בתים ושדות בתקופת היובל

לבתים ושדות בארץ ישראל בתקופה שהיובל נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות המכירה וההקדשה שלהם. באופן כללי, השדות מתחלקים ל"שדה אחוזה", שאותה אדם ירש מאבותיו, שקבלוה מחלוקת הארץ בימי יהושע בן נון, ו"שדה מקנה", שאדם קנה מאדם אחר, והיא חוזרת לבעלים המקורי כשמגיעה שנת היובל. דין מיוחד יש לבתים בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ובה בית שנמכר לא חוזר לבעלים ביובל.

גוש חלב

גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

לפי המסורת הייתה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. יוחנן מגוש חלב מילא תפקיד חשוב במרד הגדול נגד הרומאים בשנת 66. אחרי חורבן הבית השני נשמרה רציפות היישוב היהודי במקום עד למאה ה-19. העיר הייתה ידועה בסביבתה הפוריה אשר הניבה שמן זית משובח. כיום בנוי על שרידי העיירה הכפר הערבי ג'ש.

במקום נמצאו שרידי בית כנסת עתיק, בית קברות יהודי שכלל חצר אשר ממנו מסתעפות מערות קבורה וכותרת אבן ועליה שרידי כתובת עברית חקוקה המתוארכת בין המאה ה-11 למאה ה-15 בה נזכרת ישיבת גאון יעקב, יורשת מוסד הסנהדרין וממשיכת המסורת התורנית הארץ ישראלית לאחר שנת 425. לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון שהיו בנים למשפחת גרים מבני בניו של סנחריב.

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות. טבריה שוכנת לחופה המערבי של הכנרת והיא העיר היחידה הממוקמת לחופי אגם זה. מספר תושביה מוערך ב-2016 בכ-43,100. שטח השיפוט שלה הוא כיום 15,392 דונם.

העיר נוסדה בשנת 20 לספירה על ידי הורדוס אנטיפס ונקראה על שמו של הקיסר הרומי טיבריוס. על פי הברית החדשה, לאחר הקמת העיר פעל ישו באזור צפון הכנרת, ועל כן בנצרות נחשב האזור לקדוש. בטבריה ובסביבותיה קמו כנסיות רבות, והעיר הפכה למרכז לצליינות. בהיסטוריה היהודית, טבריה נחשבת לאחת מארבע ערי הקודש, ביחד עם ירושלים, חברון וצפת, שבהן התרכזה מרבית האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מסוף ימי הביניים ועד המאה ה-19.

בין המאה ה-2 למאה ה-10 הייתה בטבריה אוכלוסייה יהודית גדולה ומפותחת, מרכז לכל יהודי ארץ ישראל. גדולי ישראל פעלו בעיר ונקברו בתחומיה, ובהם רבן יוחנן בן זכאי, רבי עקיבא והשל"ה הקדוש, וכמו כן הועלו לטבריה עצמותיו של הרמב"ם, שנפטר במצרים, ונקבר בטבריה לפי צוואתו. קברים אלו מהווים היום מוקדי עלייה לרגל. בתקופת מסעות הצלב שימשה טבריה בירת נסיכות הגליל הצלבנית. לאחר קרב קרני חיטין בשנת 1187 חרבה העיר, ובתקופה הממלוכית ובתחילת התקופה העות'מאנית הייתה אך כפר קטן. במהלך המאה ה-18 ביצר שליט הגליל, דאהר אל-עומר, את חומות טבריה, ובשנת 1740 הזמין את הרב חיים אבולעפיה לגור בעיר (ראו: חצר היהודים בטבריה). בשנים שלאחר מכן הפכה לעיר בעלת רוב יהודי, ומרכז חשוב ליישוב היהודי. במלחמת העצמאות נכבשה טבריה על ידי כוחות "ההגנה", והאוכלוסייה הערבית פונתה על ידי הבריטים.

כיום נחשבת טבריה למרכז תיירות חשוב, המתבסס הן על קרבתה לכנרת, והן על קדושתה הדתית ליהדות ולנצרות. העיר משמשת גם מרכז תעשייתי ומסחרי אזורי.

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (בערבית: الْقُدْس, הגייה: אל-קֻדְס (מידע • עזרה), או أُورُشَلِيم (הגייה: אוּרֻשַׁלִים)) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בה. נכון לשנת 2019, מתגוררים בה כ-927 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטרים מעל פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם. היא הייתה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא כמיהתו וכיסופיו בעת שהייתו בגלות. משום חשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות, היוותה העיר לאורך עידן ועידנים מוקד של מלחמות וסכסוכים, הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר משכנות בקרבן, נכון למאה ה-21, את רובם המוחלט של תושביה.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, והיא נמצאת ברשימת האתרים הנמצאים בסיכון.

לוד

לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בישראל ובעולם.

באוקטובר 2009 כלל ה-World Monuments Fund, מלכ"ר שמושבו בניו יורק, את העיר העתיקה של לוד ברשימה של 93 אתרי מורשת עולמית בסיכון.

פורים
מצוות החג מקרא מגילהמתנות לאביוניםמשלוח מנותסעודת פוריםשתיית יין בפוריםפרסום הנס Purim22
מנהגים משנכנס אדר מרבין בשמחהאוזן המןרעשןהתחפשות
מגילת אסתר אחשוורושושתיהמןעשרת בני המןזרשבגתן ותרשמרדכי היהודיאסתרחרבונההתךהגיאבגתאתוספות למגילת אסתרתרגומי מגילת אסתר לארמיתהיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר
תפילות ופיוטים למנצח על אילת השחרעל הנסיםאשר הניאויאהב אומןככלות יינימי כמוך ואין כמוךקוראי מגילהרשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים
שירים ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקרחג פורים (שיר)אני פוריםליצן קטן נחמד
שמחת פורים פורים שפילרב פוריםעדלאידעליל שיכוריםפרודיות לפורים
שונות פרשת זכורמצוות זכירת מעשי עמלקמחיית זכר עמלקתענית אסתרסעודת אסתרמסכת מגילהזכר למחצית השקלפורים קטןפורים שניפורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעירקבר אסתר ומרדכי
חגי ישראל ומועדיו

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.