עיריית תל אביב-יפו

עיריית תל אביב–יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב–יפו. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית תל אביב–יפו בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

TLVCityHallByNight
בית עיריית תל אביב–יפו בלילה, ספטמבר 2009
Old Municipality of Tel Aviv1
בית העירייה הקודם בכיכר ביאליק
Beit-vaad-1924-paintervic
בית עיריית תל אביב הראשון

היסטוריה

לפני קום המדינה

עד שנת 1921 ניהלו את ענייני תל אביב והשכונות היהודיות ביפו ועדים שנבחרו באסיפות כלליות של התושבים. הוועדים היו וולונטריים, ואמנם התושבים קיבלו עליהם את מרותם, אך לא היה להם שום תוקף חוקתי. השכונות היהודיות היו כולן שכונות של העיר יפו. עם התחלת השלטון הבריטי האזרחי בארץ, פעל ועד תל אביב לשנות את המעמד המשפטי של תל אביב. ב־19 ביולי 1920 ערך הנציב העליון הראשון, סיר הרברט סמואל, ביקור בתל אביב, התרשם מהיישות המיוחדת והנפרדת של תל אביב, וגילה הבנה לתביעות ההיפרדות מיפו. ב־11 במאי 1921 חתם על "פקודת מועצת עיריית תל אביב". הפקודה קבעה את עצמאות תל אביב על ידי כך שהפרידה אותה מיפו (אם כי בנושאים מסוימים, כמו אישור התקציב השנתי, הייתה עדיין כפופה לעיריית יפו), וקבעה את גבולותיה. הצו שעליו חתם הנציב העליון הרברט סמואל, הגדיר את גבולות המועצה, וכך נכנסו לתל אביב שכונות נוספות. כמו כן הוקמו שכונות חדשות אשר הסתפחו אף הן לתל אביב ותושביהן נתווספו לכלל המצביעים.

שלוש שנים לאחר מכן, ב־24 בינואר 1924, נערכו הבחירות הראשונות למועצת העיר.[1] בבחירות אלה היו מספר מועמדים לכל שכונה לפי מספר תושביה. עוד הוחלט שבעלי זכות ההצבעה יהיו אזרחי תל אביב מזה חצי שנה לפחות, בני 20, המשלמים מסי עירייה בסכום של 50 גרוש מצרי לשנה. לעומת זאת נקבע כי הזכות להיבחר תוענק רק לאזרח שמלאו לו 24 שנים, הדובר עברית. תוצאות הבחירות היו כדלקמן:

שאר הנבחרים היו נציגי השכונות, ובסך הכל היו במועצה 41 חברים – 18 מתל אביב עצמה ו־23 מהשכונות החדשות. נוסף לכך נבחר אחד העם לחבר כבוד – החבר ה־42 של המועצה (ממלא מקום). ישיבת המועצה הראשונה התקיימה ביום 31 בינואר 1924 ובה נבחרו מאיר דיזנגוף למשרת ראש העירייה, וכסגניו מונו ד"ר בן ציון מוסינזון, מנהל גימנסית הרצליה, ודוד בלוך בלומנפלד מסיעת הפועלים. על אף שסיעת הפועלים זכתה למספר הקולות הרב ביותר, סיעתו של דיזנגוף, סיעת המרכז, קיבלה את מנדט המועצה והיא הרכיבה את הקואליציה.

ב־12 בינואר 1934 פורסמה פקודת העיריות, ובה תל אביב הוכרזה כעיר, והמועצה כעירייה. כמו כן בוטלו כל הסעיפים הפרוצדורליים שקשרו את תל אביב לעיריית יפו, ותושבי תל אביב איבדו את זכות ההצבעה לעיריית יפו.

תקופת מדינת ישראל

בשנת 1949 אוחדו הערים תל אביב ויפו במסגרת איחוד רשויות מקומיות, ומאז שתי הערים מתנהלות כיישות אחת.

בשנת 1984 עמדה העירייה בפני פשיטת רגל לאחר שצברה חובות של 4 מיליארד שקל[2].

מבנה אדמיניסטרטיבי

מנגנון עיריית תל אביב כולל כ־7,000 עובדים (מספר שאינו כולל עובדי עמותות ועובדי קבלן) המועסקים באגפי העירייה השונים ומנהלותיה. בראש המנגנון עומד מנחם לייבה, מנכ"ל העירייה.

בשנת 2016 הוקם מינהל קהילה, תרבות וספורט בעיריית תל אביב–יפו, המינהל הוקם לטובת העצמה קהילתית בתוך חלקי העיר, חיבור ושיתוף גופים עירוניים לטובת מתן מענה נרחב לצורכי התושבים. מנהלת המינהל היא רונית פרבר.

תקציב

תקציב העירייה עמד בשנת 2011 על 4.65 מיליארד ש"ח. מהם 790 מיליון בתב"ר (תקציב בלתי רגיל).

תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית תל אביב–יפו.

אגפי העירייה

  • מינהל בינוי ותשתית
  • מינהל החינוך
  • מינהל קהילה, תרבות ופנאי
  • מינהל הכספים
  • מינהל הנדסה
  • מינהל השירותים החברתיים
  • חטיבת התפעול
  • חטיבת תכנון, ארגון ומערכות מידע
  • חטיבת משאבי אנוש ומינהל
  • מינהל התקשורת וההסברה

רובעי העיר

רובעי תל אביב-יפו
מפת הרבעים
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

שטחה המוניציפלי של תל אביב–יפו מחולק ל־9 רבעים מנהלתיים:

חלוקה זו של רובעי העיר השתנתה עם השנים ואינה חופפת הגדרות חלוקה אחרות של העיר כגון ועדות התכנון באגף ההנדסה או אזורי החנייה של העיר.

מבנה פוליטי

ראש העירייה

בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית תל אביב–יפו עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה, נבחרים בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת חברי מועצת העיר, המתמודדים ברשימות שונות שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, בדומה לראש ממשלה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העיר, אשר יעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.

מס' ראש העירייה מספר קדנציות משך הכהונה סיעה
1 מאיר דיזנגוף 1 19221925 הציונים הכלליים
2 דוד בלוך-בלומנפלד 1 19261928 פועלי ציון
3 מאיר דיזנגוף (כהונה שנייה) 2 (לא כולל הראשונה) 19281936 הציונים הכלליים
4 משה שלוש (נבחר כממלא מקום לאחר שדיזנגוף נפטר, אך בחירתו בוטלה על ידי הנציב העליון) מ"מ 1936 הציונים הכלליים
5 ישראל רוקח (מינוי של הנציב העליון. בתקופתו גם אוחדו הערים תל אביב ויפו) 4 19361952 רשימת המרכז המאוחד
6 חיים לבנון (לאחר שישראל רוקח מונה לשר הפנים מונה סגנו) 1 + מ"מ 19531959 הציונים הכלליים
7 מרדכי נמיר (פרש מטעמי בריאות, והעביר את תפקידו לסגנו) 1 19591969 מפא"י
8 יהושע רבינוביץ (ממלא מקום, לאחר שנמיר התפטר) מ"מ + 1 19691974 המערך
9 שלמה להט 4 19741993 הליכוד
10 רוני מילוא 1 19931998 לב-אני תל אביבי
11 רון חולדאי 5, מכהן 1998 תל אביב אחת
  • "ראש העיר ליום אחד" – לאחר שנפטר ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, בשנת 1936, בחרה מועצת העירייה את משה שלוש כיורשו. שלטונות המנדט סירבו לאשר את הבחירה, וקבעו כי ישראל רוקח יהיה ראש העיר הבא. רוקח הסכים לקבל את התפקיד, למרות הפגיעה בהליך הדמוקרטי. מאז זכור שלוש כ"ראש העיר ליום אחד".
  • "כמעט ראש העירייה" – גולדה מאיר1955, מפא"י – בבחירות לראשות העירייה ב-1955 היה מובטח רוב לגולדה מאירסון (מאיר) מול חיים לבנון.[3] למרות זאת, סיכלו סיעות אגודת ישראל והפועל המזרחי את בחירתה על רקע התנגדותם למינוי אישה לתפקיד. לבסוף מונה לבנון לראשות העיר וכעבור 14 שנים נבחרה מאיר לתפקיד ראש ממשלת ישראל.

מועצת העיר

מועצת העיר תל אביב–יפו מונה 31 חברים, והיא עוסקת בחקיקתם של "חוקי העזר העירוניים" בשטחים המונציפלים של העיר.

2018–2023

הרכב המועצה ה-21 שנכנסה לתפקידה ב-20 בנובמבר 2018:

שם הסיעה מספר מנדטים חברי מועצה עתידית חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה תפקידים נוספים
תל אביב אחת 7 רון חולדאי, דורון ספיר, אופירה יוחנן וולק, גל שרעבי דמאיו, ליאור שפירא, מאיה נורי, מוטי רייף
רוב העיר 6 ציפי ברנד, חן אריאלי, יניב ויצמן, חן קראוס, שלי דביר, אייל אקרמן אסף זמיר - נבחר לכנסת
אנחנו העיר 4 אסף הראל, אמיר בדראן, שולה קשת, מכי חכם נאמן/מוריה שלומות (רוטציה)
מרצ 3 מיטל להבי, איתי פנקס ארד, סיגל ויצמן
חי חילונים ירוקים 2 ראובן לדיאנסקי, אברהם פורז - לדיאנסקי – סגן ראש העיר (תחום איכות הסביבה וקיימות, שיפור פני העיר, טבע עירוני ובע"ח)
כח לגמלאים ואזרחים ותיקים ת“א יפו 2 נתן וולוך, שלמה מסלאוי
מפלגת ש"ס 2 נתן אלנתן, אלחנן זבולון
מאמינים 2 חיים גורן (הבית היהודי), נפתלי לוברט (אגודת ישראל)
יש עתיד 1 רועי אלקבץ
יאפא 1 עבד אלקדר אבו שחאדה
הליכוד 1 ארנון גלעדי

2013–2018

הרכב המועצה ה-20:

שם הסיעה מספר מנדטים חברי המועצה כיום חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה תפקידים נוספים
מרצ תל אביב–יפו 6 מיטל להבי, מהרטה ברוך-רון, אפרת טולקובסקי, גבי לסקי, מיקי גיצין, איתי פנקס - להבי – סגנית ומ"מ ראש העירייה (תחום תחבורה), ברוך-רון – סגנית ראש העירייה (תחום רווחה ושירותים חברתיים)
תל אביב אחת 5 רון חולדאי, דורון ספיר, אופירה יוחנן וולק, ליאור שפירא, גל שרעבי-דמאיו קרנית גולדווסר חולדאי - ראש העירייה, ספיר – סגן ומ"מ ראש העירייה (תחום פיתוח עירוני)
רוב העיר 4 אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן, יונתן וינקלר מירב בן ארי (נבחרה לכנסת) זמיר – סגן ומ"מ ראש העירייה (תחום חינוך), סולר – יו"ר ועדת הספורט
עיר לכולנו 3 אהרון מדואל, אמיר בדראן, יצחק כהן יעל בן יפת, שלי דביר- עזבו בשל הסכם רוטציה בסיעה מדואל – סגן ראש העיר, בן יפת – ממונה על קידום יזמות קהילתיות
"שגב – ביחד תל אביב יפו" : ש"ס, הבית היהודי, יהדות התורה. 3 נתן אלנתן, שמואל גפן, נפתלי לוברט אלנתן – סגן ראש העירייה
כח לגמלאים 2 נתן וולוך, יהודה המאירי וולוך – יו"ר המועצה
הליכוד ביתנו 2 ארנון גלעדי, ניר סביליה - גלעדי – משנה לראש העירייה
דרום העיר 1 סוזי כהן חיים גורן – עזב בשל הסכם רוטציה בסיעה -
יש עתיד 1 דן להט -
תל אביב בטוחה 1 שלמה מסלאוי -
אספת הורים 1 ציפי ברנד -
צדק חברתי 1 כרמלה עוזרי - -
מהפך ירוק בתל אביב 1 ראובן לדיאנסקי - חבר הנהלת העיר, ממונה על תחום איכות הסביבה, טבע עירוני ובעלי חיים

2008–2013

הרכב המועצה ה-19:

שם הסיעה מספר מנדטים חברי המועצה חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה תפקידים נוספים
קואליציה (21 חברים)
תל אביב אחת 5 רון חולדאי, דורון ספיר, יעל דיין, שולה אגמי, שמואל מזרחי חולדאי – ראש העירייה, ספיר – סגן ומ"מ ראש העירייה, דיין – יו"ר המועצה
כח לגמלאים 3 חביבה אבי גיא, משה טיומקין, מאיר מוזס נתן וולוך – עזב לאחר שהורשע בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והוטל עליו קלון אבן גיא – סגן ראש העירייה
רוב העיר 3 אסף זמיר, אלון סולר, יניב ויצמן זמיר – סגן ראש העירייה, ויצמן – יועץ ראש העיר לקהילה הגאה, סולר – יו"ר ועדת הספורט
הירוקים 2 רפי קישון, דן להט פאר ויסנר – עזב לאחר שהורשע בזיוף מסמך במטרה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה והוטל עליו קלון. ד"ר חנה תמיר – עברה לסיעת "לתת לחיות–חי". -
הליכוד 2 ארנון גלעדי, שלמה מסלאוי גלעדי – משנה לראש העירייה, יו"ר שפד"ן
יהדות התורה 2 נפתלי לוברט, שמואל גפן לוברט – סגן ראש העירייה
ש"ס 2 שלמה תבור, בנימין בביוף
יאפא – רשימת תושבי יפו 1 סאמי אבו שחאדה עומר סיקסיק – עזב בשל הסכם רוטציה סיעתי -
צדק חברתי 1 כרמלה עוזרי
אופוזיציה (10 חברים)
עיר לכולנו 5 אהרון מדואל, יואב גולדרינג, שרון מלכי, שרון לוזון, רחל גלעד וולנר יעל בן יפת ונח עפרון – עזבו בשל הסכם רוטציה סיעתי
מרצ תל אביב–יפו 3 מיטל להבי, אחמד משרהוואי, ערן לב תמר זנדברג – נבחרה לכנסת ה-19
לתת לחיות-חי 2 ראובן לדיאנסקי, ד"ר חנה תמיר

קואליציה: תל אביב אחת (5), רוב העיר (3), כח לגמלאים (3), הירוקים (2), יהדות התורה–המפד"ל (2), הליכוד (2), ש"ס (2), צדק חברתי (1), יאפא – רשימת תושבי יפו (1) (נכנסה לקואליציה ב-27 בספטמבר 2012). בסך הכל 21 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: עיר לכולנו (5), מרצ (3) (פרשה מהקואליציה ב-26 ביוני 2012), לתת לִחיות (2) (פרשה מהקואליציה ב-22 במאי 2011). בסך הכל 10 חברים באופוזיציה העירונית.

2003–2008

קואליציה: תל אביב אחת (4), כח לגמלאים (6), מרצ (5), הירוקים (4), הליכוד (3), ש"ס (3), יהדות התורה (2), תמורה {זהר שביט} (1), המפד"ל (1). בסך הכל 29 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה: שינוי {רון לוינטל} (1), זכות הציבור לדעת – גילה הרץ (1). בסך הכל 2 חברים באופוזיציה העירונית.

פרסים עירוניים

עיריית תל אביב–יפו מחלקת מדי מספר שנים 16 פרסי עידוד והוקרה לאישים ראויים בתחומי פועלם. תדירות חלוקת הפרס משתנה לפי סוג הפרס. מתוך 16 הפרסים העירוניים, שלושה ממומנים על ידי קרנות חיצוניות, וה-13 הנותרים ממומנים מתקציבה של העירייה.

  1. פרס דוש לקריקטורה ע"ש קריאל גרדוש
  2. פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן
  3. פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול ע"ש מאיר דיזנגוף
  4. פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ע"ש שאול טשרניחובסקי
  5. פרס אנגל ליצירה מוזיקלית ולמחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל
  6. פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית ע"ש נחום סוקולוב
  7. פרס רוקח לאדריכלות ע"ש ישראל רוקח
  8. פרס משה הלוי לאמנות הבימה ע"ש משה הלוי
  9. פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף ע"ש אברהם קרוון
  10. פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה ע"ש פרץ נפתלי
  11. פרס הרב קוק לספרות תורנית ע"ש הרב אברהם יצחק הכהן קוק
  12. פרס דב הוז לספורט ע"ש דב הוז
  13. פרס לעובדים בתחום החינוך העברי
  14. פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד
  15. פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום
  16. פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל ע"ש חיים נחמן ביאליק
  17. פרס הרב עובדיה יוסף לכתיבה הלכתית תורנית

פרסים נוספים שחולקו: פרס איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית, ע"ש ד"ר משה איינהורן (מ-1966).

דיגיתל

"דיגיתֵל" הוא כרטיס התושב של העיר תל אביב-יפו, שבו מחזיקים למעלה מ-200 אלף מתושבי העיר.[4] כרטיס העיר מציע הטבות ומידע אישי, בהתאם לתחומי העניין של התושב. מועדון דיגיתל הוקם בשנת 2013, לשם חיזוק הקשר של העירייה עם תושבי העיר. הכרטיס מאפשר למחזיקו לקבל שירותים ומידע בדואר אלקטרוני, ב-SMS ובאזור האישי המותאם לו לפי מקום המגורים, תחומי עניין, מצבו המשפחתי ועוד. השירות מציע פעילויות מוזלות ושירותים ממוקדים לרווחת התושבים. כמו כן, ניתנים שירותים עירוניים מקוונים, באמצעותם ניתן לבצע פעולות מהבית ללא המתנה בתור ומבלי להגיע לעירייה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חברי מועצות העירייה של תל אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באפריל 1942
  2. ^ יצחק בן חורין, עירית תל־אביב חייבת לבנקים 4 מיליארד שקל, מעריב, 4 בספטמבר 1984
  3. ^ אתר ארכיון עיריית תל אביב
  4. ^ רון חולדאי, הדיגיתל ה-200,000!, www.facebook.com (בעברית)
אסף זמיר

אסף זמיר (נולד ב-31 באוגוסט 1980, י"ט באלול ה'תש"מ) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן; היה ממייסדי סיעת "רוב העיר" במועצת העיר תל אביב, ועמד בראשה. בשנים 2008–2013 כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב-יפו של רון חולדאי, בשנים 2013–2018 כיהן כסגן ומ"מ ראש העירייה (תחום חינוך). בנוסף מכהן משנת 2010 כחבר ועד קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות וקולנוע תל אביב וכיו"ר דירקטוריון הוועד משנת 2016. בהיבחרו בגיל 28 הפך זמיר לסגן ראש עירייה הצעיר בהיסטוריה של תל אביב.

בית עיריית תל אביב-יפו

בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.

המרכז העירוני לקהילה הגאה

המרכז העירוני לקהילה הגאה בתל אביב (מכונה גם המרכז הגאה) הוא מתנ"ס עירוני המרכז תחת קורת גג אחת את מגוון השירותים שמעניקה עיריית תל אביב לקהילה הגאה ומגוון פעילויות התנדבותיות ותרבותיות של הקהילה.

חברת נתיבי איילון

חברת נתיבי איילון היא חברה ממשלתית העוסקת ביזום, ניהול, תכנון וביצוע פרויקטים תחבורתיים בעיקר בגוש דן, אך גם בשאר רחבי הארץ.

יהושע רבינוביץ

יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 1911 – 14 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.

יקיר העיר תל אביב-יפו

יַקיר העיר הוא תואר כבוד שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.

ישראל רוקח

ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי. כיהן בתפקידי ראש עיריית תל אביב בין השנים 1936 ל־1952 (החל משנת 1949 כראש העירייה המאוחדת תל אביב-יפו), חבר הכנסת ושר הפנים. השתייך לתנועת הציונים הכלליים.

מרדכי נמיר

מרדכי נמיר (23 בפברואר 1897 – 22 בפברואר 1975) היה ממנהיגי תנועת העבודה הציונית, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל וראש עיריית תל אביב-יפו (בשנים 1959–1969).

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

פרס דוש לקריקטורה

פרס דוֹש לקריקטורה הוא פרס המחולק על ידי עיריית תל אביב-יפו אחת לשנתיים, במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו, ל"יוצרים בתחום הקריקטורה לסוגיה אשר פועלים בישראל, ועבודותיהם מתפרסמות בעיתונות, ספרות ובמדיה האלקטרונית בארץ". קרן הפרס הוקמה ביוזמת משפחתו של הקריקטוריסט ועיתונאי "מעריב" קריאל גרדוש (דוש), יוצר הדמות "שרוליק" לאחר מותו בשנת 2000 ובשיתוף העיתון "מעריב". סכום הפרס עומד על 13 אלף ש"ח.

הזוכים בפרס:

עמוס בידרמן (2002)

פרידל שטרן (2004)

שמואל כץ (2006)

מישל קישקה (2008)

מושיק לין (2011)

דניאלה לונדון דקל (2013)

שלמה כהן (2015)

ערן וולקובסקי (2017)

אסף חנוכה (2019)

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל.

סכום הפרס עומד על 18000 ש"ח, והזוכים נבחרים בידי ועדה בת 5-7 חברים של עיריית תל אביב-יפו, שבה חברים גם נציגים של הרבנות הראשית לישראל ו/או הרבנות הראשית לתל אביב-יפו, מישיבת מרכז הרב ומאוניברסיטאות העוסקות בתחום.

הפרס ניתן החל משנת 1943 לעוסקים בתחום ספרות תורנית מקורית כמו פרשנות, חידושים ושאלות ותשובות וספרות מחקר וספרי עזר תורניים, כמו הוצאות מחדש של ספרי ראשונים, ספרי עזר, מחקרים ופילוסופיה דתית. הפרסים ניתנו על ספרים שיצאו ב-2–3 השנים שלפני שנת חלוקת הפרס. מטרת הפרס בחיזוק אלו העוסקים בכתיבת ובחקר ספרות תורנית. סכום הפרס נקבע על מאה לירות לשנה, בשנת 1944 הוכפל ל-200 לירות וב-1945 חולקו פרסים בשווי 400 לירות.

בשנת 1956 נבחר פרופ' שאול ליברמן לקבל את הפרס, על מהדורתו לתוספתא, אך בשל המחאה החרדית ארוכת השנים בעקבות עבודתו בבית המדרש לרבנים באמריקה המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, סירב אחד השופטים לחתום על חלוקת הפרסים לכל הזוכים, וחלוקת הפרס בוטלה. בשנת 1957 בקשו לחלק את הפרסים לזוכים מהשנה הקודמת ולאלו שנוספו עליהם, אולם בעקבות סירובו של הרב משולם ראטה לקבל את הפרס יחד עם ליברמן נדחה טקס חלוקת הפרס, עד שליברמן הודיע שויתר על הפרס.

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן הוא פרס המחולק מטעם עיריית תל אביב-יפו לחוקרים ישראלים במדעים מדויקים ונועד לעודד ולהמריץ אותם בחוקרם נושאים אלו. הפרס נוסד בשנת 1944 במלאת 70 שנה לחיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, ומחולק אחת לשנתיים במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו. גובה הפרס האחרון עמד על סך של 18,000 ש"ח.

פרס טשרניחובסקי

פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי, בהתאם להחלטת מועצת העיר משנת 1942. טשרניחובסקי השתתף בניסוח תקנון הפרס ואף נכח בחלוקתו הראשונה בשנת תש"ג-1943.

הפרס מחולק לשניים: פרס אחד לתרגום מופת בשטח הספרות יפה, והפרס האחר לתרגום מהספרות המדעית.

בעקבות רפורמה בחלוקת הפרסים העירוניים של העירייה, הפרס מחולק מדי שנתיים.

פרס סוקולוב

פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות, בסך 18,000 ש"ח, המוענק מטעם ומתקציב עיריית תל אביב-יפו לעיתונאים מצטיינים.

הפרס מוענק החל משנת 1956 לעיתונאים בתחום העיתונאות הכתובה, ומשנת 1981 גם לעיתונאים בתחום התקשורת האלקטרונית.

בנוסף, משנת 2002 מחולק ביחד עם פרס סוקולוב גם פרס דוש למציירי קריקטורות. פרס סוקולוב נחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונאים לאחר פרס ישראל לעיתונות.

הפרס חולק מדי שנתיים או שלוש לשניים עד ארבעה עיתונאים. במהלך השנים תדירות חלוקת הפרס שונתה למדי שנה ולמדי שנתיים.

על פי תקנון הפרס, הוא יוענק בסמוך ככל האפשר ליום הולדתו של נחום סוקולוב (ה' בשבט), או ליום פטירתו (י"ב באייר), בטקס פומבי ובהתאם להמלצתה של ועדת שופטים.

פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה

פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה הוא פרס המוענק על ידי קרן שהקימה עיריית תל אביב-יפו על שמם של חנה וגוטליב רוזנבלום. הפרס מוענק לאמנים ויוצרים מצטיינים בתחום אמנויות הבמה: תיאטרון, מחול ומוזיקה.

חלוקת הפרס החלה בשנת 1990 והיא נמשכה מדי שנה עד 2010, למעט שנת 1998 שבה לא הוענק הפרס. החל משנה זו הפרס מוענק מדי שנתיים. עד לשנת 1995 חולקה גם מלגה. תקנון הפרס שונה מספר פעמים, העדכון האחרון נעשה ב-2014.

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב היא עמותה המאגדת מספר קרנות שמספקות תמיכה בתחומי האמנויות ובאמנים. פעולות הקרן ממומנות מהון היסוד שלה וכן מהקצבות של עיריית תל אביב-יפו, משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס. הקרן נקראת על שם יהושע רבינוביץ, ראש עיריית תל אביב-יפו שהיה יוזם הקמתה.

רון חולדאי

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה מאז שנת 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף פנה לעסקים, ובהמשך שימש כמנהל הגימנסיה העברית "הרצליה".

רוני מילוא

רוני מילוֹא (נולד ב-26 בנובמבר 1949 בשם רון מיליקובסקי) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כראש עיריית תל אביב-יפו העשירי, חבר הכנסת, סגן שר, שר בממשלות ישראל וסוחר נשק.

שלמה להט

שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין – 1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.

קודם לכן שימש בתפקידים פיקודיים רבים ב"הגנה" ובצה"ל, ופרש בדרגת אלוף לאחר שכיהן כמפקד הכוחות המשוריינים בסיני וכראש אכ"א.

עסק ביזמות עסקית, תרם חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית, שהבולטת שבהן היא עידוד פעילות תמיכה בתהליך השלום.

תל אביב-יפו
ערכים ראשיים יפוהיסטוריהתחבורהאדריכלותרחובות ושדרותרבעיםצפון תל אביבדרום תל אביב
נושאים מרכזיים נוספים יפו העתיקהאחוזת ביתהעיר הלבנהחוף תל אביב • העירייה ומועצת העירסמל העיר
קטגוריה ראשית פורטל תל אביב-יפו
ראשי עיריית תל אביב-יפו (עד 1949 נקראה העיר תל אביב)
מ-1921: מאיר דיזנגוף • מ-1925: דוד בלוך-בלומנפלד • מ-1928: מאיר דיזנגוף • 1936: משה שלוש • מ-1936: ישראל רוקח
מ-1953: חיים לבנון • מ-1960: מרדכי נמיר • מ-1969: יהושע רבינוביץ • מ-1974: שלמה להט • מ-1993: רוני מילוא
מ-1998: רון חולדאי
Emblem of Tel Aviv.svg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.