עיצור לועי, חוכך, קולי

עיצור לועי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ במספר שפות מדוברות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ʕ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-\?. זהו הצליל הישן ל-ע, וניתן היה לשמעו בהגיות העברית המקראית והטברנית במילה כגון עולם

. הגייה זו נשמרה בישראל רק בפי בני עדות המזרח, ובפרט בפי יוצאי תימן. זהו גם צליל האות הערבית ع. עיצור זה נפוץ בשפות השמיות.

עיצור לועי, חוכך, קולי
ʕ
מספר IPA 145
קידוד
דצימלי ʕ
יוניקוד U+0295
X-SAMPA \?
Kirshenbaum <H<vcd
ברייל Braille ExclamationPoint.svgBraille Semicolon.svg
להקשבה
רשימת עיצורים

התרחשות

שפה מילה IPA משמעות
כורדית ‘ewr [ʕɑwr] 'ענן'
סומלית caadi [ʕaːdi] 'רגיל'
סורית ܐܰܪܥܳܐ [arʕo] 'עולם'
עברית עבד [ʕe̞ve̞d] (מידע • עזרה) 'עבד' רק בהגיית עדות המזרח
ערבית عبد [ʕaːbad] 'עבד'
צ'צ'נית Ӏан [ʕan] 'חורף'

ראו גם

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ע' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות אהח"ע. נהגית כ-א' בדחיקה בלוע, הגייה הדומה לאות עין (ع) הערבית. הגייתה הלועית נשתמרה בישראל רק בפי בני עדות המזרח, ובפרט בפי יוצאי תימן. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור לועי, חוכך, קולי (IPA: ‏/ʕ/).

בגימטריה ערכה 70.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ע' היא כ־2.97% מכלל אותיות האלף-בית.

האות ע' היא קיצור המילה "עוזר".

עין הפועל הוא כינויה של האות השנייה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות ע' שהיא האות השנייה במילה "פעל". מכאן גם השם "גזרת עין-עין", שהוא שם אחר לגזרת הכפולים – פעלים שבהם האות השנייה נכפלת, כגון גזז.

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה. זרם אוויר זה יוצר צליל של "חיכוך". משפחת העיצורים החוככים מחולקת לעיצורים שורקים ועיצורים בלתי שורקים. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור הימני הוא קולי והשמאלי אטום.

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - ערבית. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר גם בעברית וכן בשאר שפות שמיות רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.

לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין בעברית, גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם במלטזית, אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

העיצורים הלועיים:

עיצור לועי, סותם, אטום[ʡ] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.

עיצור לועי, סותם, קולי [ʡ̯] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.

עיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ع בערבית. כך נהגית האות ע במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות għ במלטזית הקדומה.

עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ح בערבית. כך נהגית האות ח במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות ħ במלטזית בפי חלק מהדוברים.

עיצורים משופתתים

עיצורים מְשׂוּפְתַּתִים (Labialized), הם עיצורים הנחתכים בשפתיים בנוסף לבסיס החיתוך הראשי שלהם כך שבעת הגיית העיצור ישנו כיווץ השפתיים. המשופתתים נפוצים בשפות הקווקזיות הצפון-מערביות (כצ'רקסית ואבחזית), ובשפות ממשפחת השפות אתבסקה שבצפון אמריקה.

באלפבית הפונטי הבינלאומי מסומנים העיצורים המשופתתים באמצעות רישום סימן w מוקטן [ʷ] לימין האות. לדוגמה: [kʷ] היא הגרסה המשופתתת של [k]. כדי לבטא את העיצור [kʷ], נדרש לבטא את הצלילים [k] ו-[w] בו זמנית. באנגלית הצליל הקרוב לעיצור וילוני משופתת, סותם, אטום [kʷ] הוא Q במלה Queen או Squirrel, אך במלים הללו הצליל הוא [kw] ושני העיצורים [k] ו-[w] אינם מבוטאים בו זמנית.

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

ع

האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי. לפניה באה האות ז֗א ואחריה האות ע'ין.

בערבית סטנדרטית, עין מייצגת עיצור לועי חוכך קולי (IPA: ‏/ʕ/- כמו עי"ן מזרחית). בפועל, בערבית מדוברת, בסיס החיתוך נע בין הלוע (/ʕ/) לאפיגלוטיס (/ʢ/), לעיתים קרובות הצליל אינו חוכך כי אם אפיגלוטי, סותם, אטום (IPA: ‏/ʡ/), או סדקי סותם אטום, מלועלע (IPA: ‏/ʔˤ/). מנעד ההגיות האלה קיים גם בעי"ן העברית בהגייתה המזרחית. בערבית קדומה, כמו ברוב השפות השמיות בעבר (כולל עברית), האות עין ייצגה גם עיצור ענבלי, חוכך, קולי (/ʁ/ ‏:IPA - כמו רי"ש מודרנית), אך עם פיתוח הנקודות הדיאקריטיות התווספה נקודה מעליה, וכך נוצרה האות ע'ין (עם הזמן הצליל הפך לוילוני חוכך קולי /ɣ/), ברוב השפות השמיות הצליל /ʁ/ נעלם.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".

מקור האות עין ב"עין" הפניקית, ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים. אם כי, מאחר שהצליל אותו ייצגה עין לא היה קיים ביוונית, עין הפכה לאות ניקוד, וככזו המשיכה לשאר האלפביתים האירופיים:

אלפבית עברי - ע

אלפבית לטיני - O,o

אלפבית יווני - Ο,ο

אלפבית סורי - ܥ

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.