עיצור וילוני, סותם, קולי

עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ɡ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-g. זהו הצליל לאות ג.

עיצור וילוני, סותם, קולי
ɡ
מספר IPA 110
קידוד
דצימלי ɡ
יוניקוד U+0261
X-SAMPA g
Kirshenbaum g
ברייל Braille G7.svg
להקשבה
רשימת עיצורים

התרחשות

שפה מילה IPA משמעות הערות
אנגלית gold [goʊɫd] 'זהב'
עברית גמל [gämäːl] 'גמל'
ערבית راجل [ɾˤɑːɡelˈ] 'איש' בהגייה מצרית
צ'רקסית егьэн [jagan] 'ללמוד' רק בניב השפסוגים

מגוון

IPA תיאור להקשבה
‏ɡ ɡ רגילה (נמצא בצד שמאל בתחתית תיבת העיצור)
‏ɡʱ‏ או ‏g̤ ɡ "מנושפת"
‏ɡʲ g "מחונככת"
‏ɡʷ g "משופתתת"
‏ɡ̚ g "ללא שחרור קול"
‏ɡ̊ g "אטומה"

עיצור וילוני משופתת, סותם, קולי [ɡʷ]

עיצור וילוני משופתת סותם קולי הוא צליל עיצורי הקיים במספר שפות מדוברות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ɡʷ/.

שפה מילה IPA משמעות
צ'רקסית гуы [ɡʷ] 'לב'
ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי. שמה, גימ"ל. נהוג לקשר בין צורת האות ג' למילה "גמל", אך ישנה סברה אחרת כי מקור האות הוא דווקא בהירוגליף המצרי שציין "מקל לזריקה" (דומה לבומרנג), והשם "גימְל" מקורו במילה שמית לאותו חפץ, ורק בתקופה מאוחרת יותר נוצר הקישור ל-"גמל" בגלל הדמיון בצליל בין המילים.מבחינה פונולוגית, מייצגת האות ג' עיצור וילוני, סותם, קולי (IPA: ‏/ɡ/). עם זאת, בחלוקה המסורתית של בסיסי החיתוך היא נמנית עם העיצורים החכיים גיכ"ק. ג' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח. באופן מסורתי, גּ' דגושה נהגתה כעיצור וילוני, סותם, קולי (IPA: ‏[ɡ]), ואילו ג' רפה נהגתה כעיצור וילוני, חוכך, קולי (IPA: ‏[ɣ]), כמו האות הערבית ע'ין (غ), או בדומה להגייה גרונית של האות רי"ש בעברית החדשה. ההבחנה בין שתי ההגיות נעלמה בעברית חדשה, שבה נהגית הג' תמיד כדגושה, אך ישנן עדות אשר עדיין מקפידות על ההבחנה.

בעברית החדשה רווח הכתיב ג' עם גרש (כמו במילה ג'ינג'י), כדי לציין עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי (IPA: ‏/ʤ/). עיצור זה נהגה כ-j אנגלית או כג'ים (ج) ערבית, והוא רווח בעברית במיוחד במילים שאולות. בכתיב ישן, נהוג לכתוב עיצור זה לעיתים כדְּזְ׳ (כלומר, כד'+ז'+גרש).

בהגייה התימנית (מלבד השרעבית) נהגית כל ג' דגושה כ-[ʤ] ואילו הג' הרפה נהגית כ-[ɣ] (גם בהגייה השרעבית).בגימטריה ערכה של האות ג' הוא 3, ובהתאם לכך יום ג' הוא יום שלישי וכיתה ג' היא הכיתה השלישית בבית הספר. כאשר האות ג' מופיעה בראש תאריך עברי, פירושה 3,000, למשל: שנת ג'תנ"א היא השנה ה-3451 בלוח העברי.

שכיחות השימוש של האות ג' בעברית חדשה היא כ־1.26% מכלל אותיות האלף-בית.

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך). הווילוניים הסותמים אינם נדירים ומצויים בשפות רבות. את הוילוני האפי ניתן למצוא בשפות גרמאניות רבות מיוצג באמצעות צרוף האותיות ng ובכל גרסאות האלפבית הרוני היה לעיצור זה ייצוג באות ייחודית.

את הוילוני החוכך הקולי ניתן למצוא בערבית, יוונית, הולנדית, פורטוגזית, ספרדית, בלארוסית, אוקראינית וצ'כית. הוילוני החוכך האטום מופיע בכל השפות בהן מופיע מקבילו הקולי, אך בנוסף הוא יכול להופיע גם בלעדיו - לדוגמה, בגרמנית הוא מיוצג באמצעות צרוף האותיות ch לאחר תנועות אחוריות. הוא קיים גם בשאר השפות הסלאביות ובעברית. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור וילוני, אפי [ŋ]

עיצור וילוני, אפי, אטום [ŋ̊]

עיצור וילוני, סותם, קולי [g]

עיצור וילוני, סותם, אטום [k]

עיצור וילוני, חוכך, קולי [ɣ]

עיצור וילוני, חוכך, אטום [x]

עיצור וילוני, מקורב [ɰ]

עיצור וילוני, מקורב, אטום [ɰ̊]

עיצור וילוני, מקורב צדי [ʟ]

עיצור וילוני, מקורב צדי, אטום [ʟ̥]

עיצור וילוני, מפונם [ɠ]

עיצור וילוני, מפונם, אטום [ɠ̊]

עיצור וילוני, מסודק [kʼ]

עיצורים משופתתים

עיצורים מְשׂוּפְתַּתִים (Labialized), הם עיצורים הנחתכים בשפתיים בנוסף לבסיס החיתוך הראשי שלהם כך שבעת הגיית העיצור ישנו כיווץ השפתיים. המשופתתים נפוצים בשפות הקווקזיות הצפון-מערביות (כצ'רקסית ואבחזית), ובשפות ממשפחת השפות אתבסקה שבצפון אמריקה.

באלפבית הפונטי הבינלאומי מסומנים העיצורים המשופתתים באמצעות רישום סימן w מוקטן [ʷ] לימין האות. לדוגמה: [kʷ] היא הגרסה המשופתתת של [k]. כדי לבטא את העיצור [kʷ], נדרש לבטא את הצלילים [k] ו-[w] בו זמנית. באנגלית הצליל הקרוב לעיצור וילוני משופתת, סותם, אטום [kʷ] הוא Q במלה Queen או Squirrel, אך במלים הללו הצליל הוא [kw] ושני העיצורים [k] ו-[w] אינם מבוטאים בו זמנית.

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

במהלך הפקת העיצורים הסותמים ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון מתבצעת סתימה מוחלטת של ערוץ זרימת האוויר בבסיס החיתוך (ומכאן השם "סותמים"), בשלב השני נוצר לחץ חיובי בחלל הפה כתוצאה מהצטברות האוויר ובשלב הסופי נפתחת הסתימה והאוויר משתחרר בבת אחת תוך יצירת קול נפץ (מכאן השם המקובל האחר, "פוצץ"), זאת להבדיל מעיצורים מחוככים שבמהלך הפקתם חסר השלב השלישי של שחרור האוויר לאחר הגיית החלק הפוצץ והאוויר משתחרר במהלך הגיית החלק החוכך בצליל חיכוך. העיצורים הסותמים קיימים ברוב השפות, ורק במספר שפות מעטות אין אף לא עיצור סותם אחד.

במספר שפות, לדוגמה באיטלקית, ניתן להבחין ששני עיצורים סותמים נבדלים ביניהם במשך הגייתם. עיצור סותם מוארך מופק באמצעות הארכת ביצוע השלב השני של הצטברות האוויר לפני השחרור, והגיית אותם עיצורים סותמים מוארכים יכולה להימשך עד פי שלושה מאשר הגיית סותם רגיל.

כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

ק

ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי. שמה קו"ף (קוֹף/קוּף).

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ק' נמנית עם ארבע האותיות החכיות גיכ"ק. מבחינה פונולוגית היא ייצגה במקור עיצור ענבלי, סותם, אטום (/q/ ‏:IPA) - נחצי כמו קאף (ق) הערבית (בהגייה התימנית (מלבד השרעבים) הגייתה כהגיית גימ"ל דגושה - עיצור וילוני, סותם, קולי (/g/ ‏:IPA)), אולם בפי רוב הדוברים היא מבוטאת כמו כ"ף דגושה - או עיצור וילוני, סותם, אטום (/k/ ‏:IPA).

בגימטריה ערכה 100. על שרה אמנו מסופר בבראשית רבה "בת ק' כבת כ' שנה לחטא".

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ק' היא כ־1.95% מכלל אותיות האלף-בית.

ק' הוא הקיצור של קדוש, קְרי.

האות ק' מופיעה בביטוי העברי

בשין-קוף-ריש: בשקר. נאמר, בשפת הילדים, לאחר דברים שאינם אמת.

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

غ

האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "רין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות עין ואחריה האות פא.

ע'ין מייצגת עיצור וילוני, חוכך, קולי (IPA:‏ /ɣ/ - כמו כ"ף רפה קולית), עיצור שאינו מופיע בהרבה שפות וחסר מקבילה בעברית, אם כי כך נהגתה בעבר גימ"ל רפה, וההגייה המודרנית של האות רי"ש דומה מאוד. בעברית המקראית העיצור התמזג עם עי"ן.

בתעתיק אותיות מודרני לשפה העברית, ע'ין מתועתקת לרוב כ"ע'", אך ישנה גם אפשרות להשתמש ב"ג". בתעתיק הגאים האפשרויות המרכזיות הן "ר", "ר'" ו-"ג". במילים שלהן מקבילה ערבית ועברית, כמו שמות של ערים היסטוריות, ע'ין מוחלפת לעיתים בעי"ן, כמו בעזה (غزة, ע'זה), ולעיתים בגימ"ל, כמו בגדד (بغداد, בע'דאד).

בניבים ערביים בהם ג'ים לא מייצגת עיצור וילוני, סותם, קולי (IPA:‏ /ɡ/ - כמו גימ"ל), ע'ין משמשת לתעתוק הצליל הזה במילים משפות זרות. כך למשל "בולגריה" תהיה بلغاريا (תעתיק: בלע'אריא).

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל.

ע'ין היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה באלפבית הפיניקי (האחרות הן ת'א, ח'א, ד'אל, צ'אד וט'א). על אף שבאלפביתים פרוטו-שמיים כמו האלפבית הדרום-ערבי מופיעה אות לייצוג פונמה זו, הרי שבאלפבית הפיניקי, המקור הישיר לאלפבית הערבי, הצליל המקביל, עיצור ענבלי, חוכך, קולי (IPA:‏ /ʁ/ - כמו רי"ש מודרנית), יוצג על ידי עין (שייצגה בנוסף גם את הלועי החוכך הקולי, IPA:‏ /ʕ/ - כמו עי"ן מזרחית). ברוב השפות השמיות הצליל /ʁ/ התמזג עם /ʕ/ עם הזמן, בערבית לעומת זאת הצליל שרד (אם כי הפך וילוני), ובעקבות פיתוח הנקודות הדיאקריטיות עוצבה ע'ין כוואריאנט של עין.

ك

האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי. לפניה באה האות קאף ואחריה האות לאם.

כאף מייצגת עיצור וילוני, סותם, אטום (/k/ ‏:IPA - כמו כ"ף), אבל בניבים מעטים כמו ערבית כוויתית ומקצת הניבים הפלסטיניים הכפריים היא מבוטאת כעיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום (/ʧ/ ‏:IPA - כמו צד"י מודרנית גרושה), אולי בהשפעת הפרסית. בניבים מרוקאים בודדים כאף נהגית כ-/kʃ/ (קְשְ).

כאף המנוקדת בפתחה משמשת כתחילית המקבילה ל-כ־הדימוי העברית. אם כי, שלא כמו בעברית, היא לא קיצור של מילה שמשמעותה דמיון (כ"ף־הדימוי היא קיצור המילה "כמו").

כאף מנוקדת בפתחה משמשת כסופית לציון שייכות בגוף שני יחיד זכר, ונקבה כשהיא מנוקדת בכסרה. כך كتاب (כִּתַּאבּ) תרגומו "ספר" ו-كتابك (כִּתַּאבֻּכַּ) תרגומו "הספר שלך". בחלק מהניבים הניקוד שייך לעיצור שלפני הכאף כך למשל בזכר הסופית היא /ak/ ולא /ka/.

ישנן אותיות רבות השאובות מכאף ומשמשות לכתיבת עיצורים במילים שאולות, או לייצוג עיצורים בוואריאנטים של האלפבית־הערבי: כאף המשמשת באלפבית הפרסי שונה בצורתה המבודדת והסופית מזו הערבית והיא אינה "יושבת" בתוך לאם אלא נראית כך ک. כמו כן, נוצרה באלפבית־הפרסי האות גאף (گ), כוואריאנט של כאף לייצוג עיצור וילוני, סותם, קולי (/ɡ/ ‏:IPA - כמו גימ"ל). בג'אווי, אלפבית שמהווה גם הוא ואריאנט של האלפבית־הערבי /g/ מיוצגת על ידי כאף, ערבית או פרסית, עם נקודה דיאקריטית מעליה, כך ڬ או כך ݢ. אות נוספת הנשאבת מכאף היא ڭ או ݣ, עם שלוש נקודות, המשמשת בערבית מרוקאית באופן בלתי-רשמי לייצוג /g/ במלים שאולות. בשפות אחרות דוגמת אויגור, היא משמשת לייצוג עיצור וילוני, אפי (/ŋ/ ‏:IPA - כמו נו"ן במילה "בנק"). למרות שבכתיבה הלכה־למעשה אין הבחנה של ממש בין האותיות בערבית־מרוקאית משתמשים לרוב ב-ݣ.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".

מקור האות כאף ב"כף" הפניקית, ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים:

אלפבית עברי - כ/ך

אלפבית לטיני - K,k

אלפבית יווני - Κ,κ

אלפבית סורי - ܟ

ڨ

גאף (בערבית : ڨاف) היא אות חיצונית לאלפבית הערבי שנוספה כוואריאנט של קאף כדי לייצג עיצור וילוני, סותם, קולי (/g/ ‏:IPA - כמו גימ"ל).

בתוניסיה ובאלג'יריה משתמשים באות במילים שאולות ובשמות מקומות כמו ڨالمة (גאלמה, עיר אלג'יראית).

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט דוד'ארז.

ग היא האות ה-14 (אחרי ख) באלפבית הדוונאגרי. היא אות עיצור וילוני, סותם, קולי. המקבילה הקרובה ביותר לאות עברית היא ג' (g) כבגמל.

מקור אות זו באות הבראהמנית , שייתכן כי התפתחה מהאות הארמית (גימל).

האות הבאה היא घ.

צ'ים, או גים (בערבית: ﭼﻴﻢ), היא אות חיצונית לאלפבית הערבי שנוספה, כוואריאנט של ג'ים.

האות נוצרה בשפה הפרסית כשזו עברה להשתמש באלפבית הערבי כדי לייצג בתר-מכתשי מחוכך אטום (/ʧ/ ‏:IPA - כמו צד"י גרושה המשמשת בעברית למילים שאולות), שלא קיים בערבית. בהוראה זו היא משמשת ברוב השפות שבהן היא כלולה, בהן, מלאית / אינדונזית בכתב ג'אווי ושמה הוא צֶ'ה.

בישראל, ברשות הפלסטינית, בעיראק ובמדינות המפרץ הפרסי משתמשים בה כדי לייצג דווקא עיצור וילוני, סותם, קולי (/g/ ‏:IPA - כמו גימ"ל) במילים משפות זרות ובשמות מקומות כמו ﺭﻣﺎت ﭼﺎﻥ (רמת גן), כך מופיע שם העיר על תמרורי דרכים בישראל.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט דוד'ארז.

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.