עיצור וילוני, אפי

עיצור וילוני אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ŋ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-N. העיצור מבוטא בעברית כאלופון /n/ לפני סותמים וילונײם, במילה כגון אַנְגְּלִית.

עיצור וילוני, אפי
ŋ
מספר IPA 119
קידוד
יוניקוד U+014B
X-SAMPA N
Kirshenbaum N
להקשבה
רשימת עיצורים

התרחשות

שפה מילה IPA משמעות
איטלקית anche [ˈaŋke] גם
אינדונזית bangun [bäŋʊn] להתעורר
איסלנדית ng [køyŋkˈ] מנהרה
אירית a nglór [ˌə̃ ˈŋl̪ˠoːɾˠ] קולותיהם
אלבנית ngaqë [ŋɡacə] בגלל
אנגלית bunker [bʌŋkɝ] בונקר
ארמנית ընկեր [əŋˈkɛɾ] חבר
בסקית hanka [haŋka] רגל
גליסית unha [ˈuŋa] אחת
גרמנית lang [laŋ] ארוך
דנית sang [sɑŋˀ] שיר
הולנדית angst [ɑŋst] פחד
הונגרית ing [iŋɡ] חולצה
הינדוסטנית रंग [rəŋɡ] צבע
יוונית αποτυγχάνω [aˌpo̞tiŋˈxano̞] כשלתי
יפנית 南極 nankyoku [naŋkʲokɯ] הקוטב הדרומי
עברית אַנְגְּלִית [aŋɡˈlit] אנגלית
פיליפינית ngayon [ŋaˈjon] עכשיו
פינית kangas [ˈkɑŋːɑs] בד
צרפתית parking [paʁkiŋ] מגרש חניה
קטלאנית sang [(k)‏ˈsaŋ] דם

ראו גם

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
Ŋ

אֶנְג (אות גדולה: Ŋ; אות קטנה: ŋ), או אֶנְגְמַה, היא אות באלפבית הלטיני המייצגת עיצור וילוני אפי (כמו ה"נג" בבייג'ינג או שאנגחאי) במספר שפות הנכתבות בעזרת אלפבית זה.

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים נזאליים בניגוד לסותמים האוראליים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

ניתן להבחין בכמה שלבים בהפקת העיצורים האפיים: בשלב הראשון נחסם חלל הפה ליציאת אוויר בבסיס החיתוך, בשלב השני מונמך החך הרך למצב המאפשר שחרור אוויר חופשי דרך האף ובשלב השלישי הסתימה אינה נפתחת והאוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה.

העיצור האפי אינו נחתך באף כי אם בבסיסי החיתוך השונים בתוך הפה, ושחרור האוויר דרך האף במקום דרך הפה הוא שנותן להם את אופיים המאונפף. העיצורים האפיים קיימים ברוב השפות, ורק במספר שפות מעטות אין אף לא עיצור אפי אחד והנפוצים ביותר הם דו-שפתי, אפי [m] ומכתשי, אפי [n].

העיצורים האפיים חלשים יחסית ולכן כדי שהם יהיו תפיסים יותר לאוזן הם בדרך כלל קוליים.

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך). הווילוניים הסותמים אינם נדירים ומצויים בשפות רבות. את הוילוני האפי ניתן למצוא בשפות גרמאניות רבות מיוצג באמצעות צרוף האותיות ng ובכל גרסאות האלפבית הרוני היה לעיצור זה ייצוג באות ייחודית.

את הוילוני החוכך הקולי ניתן למצוא בערבית, יוונית, הולנדית, פורטוגזית, ספרדית, בלארוסית, אוקראינית וצ'כית. הוילוני החוכך האטום מופיע בכל השפות בהן מופיע מקבילו הקולי, אך בנוסף הוא יכול להופיע גם בלעדיו - לדוגמה, בגרמנית הוא מיוצג באמצעות צרוף האותיות ch לאחר תנועות אחוריות. הוא קיים גם בשאר השפות הסלאביות ובעברית. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור וילוני, אפי [ŋ]

עיצור וילוני, אפי, אטום [ŋ̊]

עיצור וילוני, סותם, קולי [g]

עיצור וילוני, סותם, אטום [k]

עיצור וילוני, חוכך, קולי [ɣ]

עיצור וילוני, חוכך, אטום [x]

עיצור וילוני, מקורב [ɰ]

עיצור וילוני, מקורב, אטום [ɰ̊]

עיצור וילוני, מקורב צדי [ʟ]

עיצור וילוני, מקורב צדי, אטום [ʟ̥]

עיצור וילוני, מפונם [ɠ]

עיצור וילוני, מפונם, אטום [ɠ̊]

עיצור וילוני, מסודק [kʼ]

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

שורש משושה

שורש משושה הוא שורש בעל שישה רדיקלים, כלומר שישה עיצורי שורש. בעברית ישראלית קיימים מעט מאוד שורשים משושים פרודוקטיביים (כלומר שניטים ביותר ממשקל יחיד או כפועל); הם אינם מוכרים כתקניים על ידי האקדמיה ללשון העברית ונמצאים בשימוש בז'רגונים שונים ובסלנג. הם עשויים להינטות כפועל לפי דוגמת אחד או כמה מהבניינים הכבדים פיעל והתפעל, בבינוני של בניין פועל (מְקֻטָּל) או בשם הפעולה קִטּוּל הנגזר מבניין פיעל. שורשים אלה נוצרו כשורשים תנייניים ממילים לועזיות, ממילות סלנג ומאונומטופיאות.

ك

האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי. לפניה באה האות קאף ואחריה האות לאם.

כאף מייצגת עיצור וילוני, סותם, אטום (/k/ ‏:IPA - כמו כ"ף), אבל בניבים מעטים כמו ערבית כוויתית ומקצת הניבים הפלסטיניים הכפריים היא מבוטאת כעיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום (/ʧ/ ‏:IPA - כמו צד"י מודרנית גרושה), אולי בהשפעת הפרסית. בניבים מרוקאים בודדים כאף נהגית כ-/kʃ/ (קְשְ).

כאף המנוקדת בפתחה משמשת כתחילית המקבילה ל-כ־הדימוי העברית. אם כי, שלא כמו בעברית, היא לא קיצור של מילה שמשמעותה דמיון (כ"ף־הדימוי היא קיצור המילה "כמו").

כאף מנוקדת בפתחה משמשת כסופית לציון שייכות בגוף שני יחיד זכר, ונקבה כשהיא מנוקדת בכסרה. כך كتاب (כִּתַּאבּ) תרגומו "ספר" ו-كتابك (כִּתַּאבֻּכַּ) תרגומו "הספר שלך". בחלק מהניבים הניקוד שייך לעיצור שלפני הכאף כך למשל בזכר הסופית היא /ak/ ולא /ka/.

ישנן אותיות רבות השאובות מכאף ומשמשות לכתיבת עיצורים במילים שאולות, או לייצוג עיצורים בוואריאנטים של האלפבית־הערבי: כאף המשמשת באלפבית הפרסי שונה בצורתה המבודדת והסופית מזו הערבית והיא אינה "יושבת" בתוך לאם אלא נראית כך ک. כמו כן, נוצרה באלפבית־הפרסי האות גאף (گ), כוואריאנט של כאף לייצוג עיצור וילוני, סותם, קולי (/ɡ/ ‏:IPA - כמו גימ"ל). בג'אווי, אלפבית שמהווה גם הוא ואריאנט של האלפבית־הערבי /g/ מיוצגת על ידי כאף, ערבית או פרסית, עם נקודה דיאקריטית מעליה, כך ڬ או כך ݢ. אות נוספת הנשאבת מכאף היא ڭ או ݣ, עם שלוש נקודות, המשמשת בערבית מרוקאית באופן בלתי-רשמי לייצוג /g/ במלים שאולות. בשפות אחרות דוגמת אויגור, היא משמשת לייצוג עיצור וילוני, אפי (/ŋ/ ‏:IPA - כמו נו"ן במילה "בנק"). למרות שבכתיבה הלכה־למעשה אין הבחנה של ממש בין האותיות בערבית־מרוקאית משתמשים לרוב ב-ݣ.

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".

מקור האות כאף ב"כף" הפניקית, ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים:

אלפבית עברי - כ/ך

אלפבית לטיני - K,k

אלפבית יווני - Κ,κ

אלפבית סורי - ܟ

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.