עיצור דו-שפתי, סותם, אטום

עיצור דו־שפתי סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /p/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-p. זהו הצליל לאות פּ. בשפות מעטות כמו ערבית אין אות שהצליל שלה הוא p.

עיצור דו-שפתי, סותם, אטום
p
מספר IPA 101
קידוד
דצימלי p
יוניקוד U+0070
X-SAMPA p
Kirshenbaum p
ברייל Braille P.svg
להקשבה
רשימת עיצורים

ראו גם

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
П (כתב קירילי)

פֶּה היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית פאי וצורתה ככמעט זהה לה. האות מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, אטום /p/, וערכה המספרי הוא 80. שמה העתיק היה פּוֹקוֹי (покои), שמשמעו "ארץ השלווה".

עיצורים משופתתים

עיצורים מְשׂוּפְתַּתִים (Labialized), הם עיצורים הנחתכים בשפתיים בנוסף לבסיס החיתוך הראשי שלהם כך שבעת הגיית העיצור ישנו כיווץ השפתיים. המשופתתים נפוצים בשפות הקווקזיות הצפון-מערביות (כצ'רקסית ואבחזית), ובשפות ממשפחת השפות אתבסקה שבצפון אמריקה.

באלפבית הפונטי הבינלאומי מסומנים העיצורים המשופתתים באמצעות רישום סימן w מוקטן [ʷ] לימין האות. לדוגמה: [kʷ] היא הגרסה המשופתתת של [k]. כדי לבטא את העיצור [kʷ], נדרש לבטא את הצלילים [k] ו-[w] בו זמנית. באנגלית הצליל הקרוב לעיצור וילוני משופתת, סותם, אטום [kʷ] הוא Q במלה Queen או Squirrel, אך במלים הללו הצליל הוא [kw] ושני העיצורים [k] ו-[w] אינם מבוטאים בו זמנית.

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

במהלך הפקת העיצורים הסותמים ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון מתבצעת סתימה מוחלטת של ערוץ זרימת האוויר בבסיס החיתוך (ומכאן השם "סותמים"), בשלב השני נוצר לחץ חיובי בחלל הפה כתוצאה מהצטברות האוויר ובשלב הסופי נפתחת הסתימה והאוויר משתחרר בבת אחת תוך יצירת קול נפץ (מכאן השם המקובל האחר, "פוצץ"), זאת להבדיל מעיצורים מחוככים שבמהלך הפקתם חסר השלב השלישי של שחרור האוויר לאחר הגיית החלק הפוצץ והאוויר משתחרר במהלך הגיית החלק החוכך בצליל חיכוך. העיצורים הסותמים קיימים ברוב השפות, ורק במספר שפות מעטות אין אף לא עיצור סותם אחד.

במספר שפות, לדוגמה באיטלקית, ניתן להבחין ששני עיצורים סותמים נבדלים ביניהם במשך הגייתם. עיצור סותם מוארך מופק באמצעות הארכת ביצוע השלב השני של הצטברות האוויר לפני השחרור, והגיית אותם עיצורים סותמים מוארכים יכולה להימשך עד פי שלושה מאשר הגיית סותם רגיל.

כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצורים שפתיים

עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר. העיצורים השפתיים מתחלקים לארבע/חמש קבוצות: דו־שפתיים, לשוניים־שפתיים, שפתיים־שיניים, שיניים־שפתיים ווילוניים משופתתים.

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטיים (שאינם קיימים למעשה באף שפה). כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

פ

פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי. האות קרויה פ"א (פֵּא) משום שהתפתחה מצורת הפה (איבר הדיבור).

פ' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, פ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות בומ"פ. מבחינה פונולוגית פ' דגושה מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, אטום ([p] ‏:IPA), ופ' רפה מייצגת עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום ([f] ‏:IPA).

פ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שצורתן משתנה בסוף מילה. כאשר היא בסוף המילה צורתה היא "ף".

בגימטריה ערכה 80. ערכה של ף הוא 800, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 800 מיוצג על ידי הצירוף ת"ת.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות פ' היא כ־1.79% מכלל אותיות האלף-בית ושל הצורה הסופית ף' היא כ־0.19%.

פ"א הפועל הוא כינויה של האות הראשונה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות פ' שהיא האות הראשונה במילה "פעל". מכאן גם סיווגם של פעלים מיוחדים:

חסרי פ"י (חסרי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל יָשַׁב – יֵשֵׁב.

חסרי פ"נ (חסרי פ"א הפועל-נו"ן): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא נ', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל נָפַל – יִפֹּל.

נחי פ"א (נחי פ"א הפועל-אל"ף): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא א', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל אָכַל – יֹאכַל.

נחי פ"י (נחי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל יָשַׁן – יִישַׁן.

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

ف

האות פא (בערבית: فاء; ב-פ רפה) היא האות העשרים באלפבית הערבי. לפניה באה האות ע'ין ואחריה האות קאף.

פא מייצגת עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/f/ ‏:IPA - כמו פ"א רפה). בסגנון הכתיבה המגרבי פא נכתבת עם נקודה מתחתיה ולא מעליה, כך: ڢ. אמנם כיום צורה זו אינה רווחת כלל, אך בארצות המגרב, למעט לוב, משתמשים בה עד היום בכתיבת הקוראן.

מעניין שבמילים שאולות קדומות מופיעה ف מול העיצור הזר P. כך, למשל, מול Palestine יש فلسطين, מול Platon יש افلاطون, מול Pars (שמה הקדום של איראן) יש فارس, מול Singapore יש سنغافورة ועוד. גם השם התנ"כי פּוטיפר נכתב בערבית فوطيفار. ייתכן שיש כאן רמז להגייה כפולה של עיצור זה בערבית: סותם וחוכך, כפי שבעברית ובארמית.

פא המנוקדת בפתחה משמשת כתחילית שמשמעותה "הרי ש...", כך למשל نكتب (נַכְּתֻּבּ) תרגומו "אנחנו כותבים", ו-فنكتب (פַנַכְּתֻּבּ) פירושו "הרי שאנחנו כותבים".

על בסיס האות פא נוצרה האות וא (ﭪ, בעלת שלוש נקודות דיאקריטיות) לייצוג עיצור שפתי-שיני חוכך קולי (/v/ ‏:IPA - כמו בי"ת רפה) במילים שאולות. בג'אווי, כתב המהווה ואריאנט של האלפבית הערבי, ڤ מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, אטום (/p/ ‏:IPA - כמו פ"א).

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט אותיות "דוד'ארז".

מקור האות פא הוא ב"פה" הפניקית, ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים, אם כי ברובם היא מייצגת /p/, מאחר שזה היה ביטויה המקורי בפיניקית. בערבית, לעומת זאת, התרחש חיכוך של האות, וכך היא הפכה למייצגת /f/.

אלפבית עברי - פ/ף

אלפבית לטיני - P,p

אלפבית יווני - Π,π

אלפבית סורי - ܦ

פּא (בערבית: پاء) היא אות חיצונית לאלפבית הערבי שנוספה, כוואריאנט של בא, כדי לייצג עיצור דו-שפתי, סותם, אטום (/p/ ‏:IPA - כמו פ"א דגושה). האות נוצרה בשפות שעברו להשתמש באלפבית הערבי וכללו את הצליל הזה כמו פרסית ואורדו, משם עברה האות לשימוש גם בשפה הערבית במילים משפות זרות, לדוגמה پاسكال (פסקל).

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין (אלא אם כן נמצאת מימינה אות דוד'ארז) וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט דוד'ארז.

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.