עיצורים שורקים

עיצורים שורקים (strident; sibilant) הם עיצורים חוככים או עיצורים מחוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שתנועת האוויר מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.

עיצורים שורקים

חוככים שורקים

  • עיצור מכתשי-חכי, חוכך שורק, קולי [ʑ]
  • עיצור מכתשי-חכי, חוכך שורק, אטום [ɕ]
  • עיצור כפוף, חוכך שורק, קולי [ʐ]
  • עיצור כפוף, חוכך שורק, אטום [ʂ]
  • עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי [ʒ]
  • עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום [ʃ]
  • עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי [z]
  • עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום [s]
  • עיצור שיני, חוכך שורק, קולי [z̪]
  • עיצור שיני, חוכך שורק, אטום [s̪]

חוככים שורקים מסודקים

  • עיצור מכתשי-חכי, חוכך שורק, מסודק [ɕʼ]
  • עיצור כפוף, חוכך שורק, מסודק [ʂʼ]
  • עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, מסודק [ʃʼ]
  • עיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק []
  • עיצור שיני, חוכך שורק, מסודק [s̪ʼ]

מחוככים שורקים

  • עיצור מכתשי-חכי, מחוכך שורק, קולי [ʥ]
  • עיצור מכתשי-חכי, מחוכך שורק, אטום [ʨ]
  • עיצור כפוף, מחוכך שורק, קולי [ɖʐ]
  • עיצור כפוף, מחוכך שורק, אטום [ʈʂ]
  • עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי [ʤ]
  • עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום [ʧ]
  • עיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי [ʣ]
  • עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום [ʦ]
  • עיצור שיני, מחוכך שורק, קולי [ʣ̪]
  • עיצור שיני, מחוכך שורק, אטום [ʦ̪]

מחוככים שורקים מסודקים

  • עיצור מכתשי-חכי, מחוכך שורק, מסודק /ʨʼ/
  • עיצור כפוף, מחוכך שורק, מסודק /ʈʂʼ/
  • עיצור בתר-מכתשי שורק, מחוכך, מסודק [ʧʼ]
  • עיצור מכתשי, מחוכך שורק, מסודק [ʦʼ]
  • עיצור שיני, מחוכך שורק, מסודק /ʦ̪ʼ/

שורקים בעברית

לעיצורים השורקים בעברית יש תפקיד מורפולוגי, שכן כאשר אחד מהם מופיע בפ"א הפועל של בניין "התפעל" מתרחש שׂיכוּל עיצורים בין פ"א הפועל לבין ת"ו הבניין.

  • האות זי"ן מייצגת מכתשי חוכך שורק קולי.
  • האות סמ"ך מייצגת מכתשי חוכך שורק אטום.
  • האות צד"י מייצגת מכתשי, מחוכך שורק, אטום.
  • האות שי"ן מייצגת בתר-מכתשי חוכך שורק אטום.
  • הסימנים ז', ג' ו-צ' משמשים לתעתיק מילים שאולות ומייצגים בהתאמה בתר-מכתשי חוכך שורק קולי, בתר-מכתשי מחוכך שורק קולי, ובתר-מכתשי מחוכך שורק אטום.
אכדית

אכדית (לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי. שפה זו הייתה בשימוש במסופוטמיה בקרב האשורים והבבלים בין השנים 100–2500 לפני הספירה. גם בתקופה שהדיבור בה דעך, היא עדיין שימשה כשפה כתובה. בשיאה הייתה לינגואה פרנקה (שפת תקשורת בין עמים דוברי שפות שונות) של המזרח הקדום. דוגמה לכך אפשר למצוא באוסף המסמכים הקדומים המכונה מכתבי אל-עמארנה, שחובר במאה ה-14 לפני הספירה. המסמכים כתובים באכדית אף-על-פי שנשלחו ממלכים דוברי שפות כנעניות אל מלך מצרים.

בשל ריבוי החומר הכתוב באכדית, שפה זו נחקרה ונלמדה היטב ואף נעשה בה שימוש כדי לפענח שפות עתיקות אחרות. למשל, בחפירות העיר אוגרית נתגלו מילונים אוגריתײם-אכדיים. מילונים קדומים אלה סײעו בפענוח השפה האוגריתית, כיון שהשפה האכדית מוכרת היטב. המיתוסים הכתובים באכדית מושווים לעיתים קרובות לסיפורי התנ"ך (בפרט לסיפורי ספר בראשית), ומספקים מקור חשוב להבנת הרקע לסיפורי התנ"ך וכן לפענוח מילים לא-ברורות בעברית מקראית. יתרון חשוב אחר של השפה נובע מכך שהיא נכתבה בכתב הברות, הכולל סימון לתנועות. רוב השפות השמיות העתיקות נכתבו באבג'ד (אלפבית עיצורי), ולכן קשה לשחזר את הפונולוגיה (תורת ההגה) ואת המורפולוגיה (תורת הצורות) שלהן. הטקסטים האכדיים נותנים מידע רב-ערך על האופן שבו נהגו השפות השמיות הקדומות.

לצורכי מחקר, מקובל לכתוב את השפה האכדית באותיות לטיניות לפי תעתיק מוסכם. לפעמים משתמשים בתעתיק המשקף את החלוקה לסימנים בכתב יתדות, כך שכל סימן מתועתק בנפרד, למשל:

ak-ka-du-ú (כל סימן מתועתק פונטית ומופרד במקף). לפעמים מתעתקים את הגיית המילה בלי התחשבות בחלוקה לסימני הכתב המקוריים, למשל: Akkadû (פירוש המילה: אכדי). פריצת הדרך הסופית בפענוח השפה באה אדוארד הינקס, הנרי רולינסון ויוליוס אופרט באמצע המאה ה -19.

דקדוק קלינגוני

דקדוק השפה הקלינגונית נוצר על ידי מארק אוקרנד עבור הסדרה מסע בין כוכבים, והוא תואר לראשונה בספר המילון הקלינגוני . קלינגונית היא לשון מדבק, בעלת יחסות רבות, וסידור ייחודי של חלקי הדיבר שהוא מושא-נושא-נשוא (OVS). הדקדוק הקלינגוני הוא בעל מאפיינים דקדוקיים שאינם רגילים בשפות אנושיות רבות, במטרה ליצור את ההרגשה של שפה שאינה אנושית.

קידוד חיזוי ליניארי

קידוד חיזוי ליניארי (באנגלית: Linear Predictive Coding או בקיצור LPC) הוא כלי המשמש בעיקר לעיבוד אותות אודיו ולעיבוד דיבור לייצוג המעטפה הספקטראלית של אות דיבור דיגיטלי בצורה דחוסה, תוך שימוש במידע של מודל חיזוי ליניארי. זוהי אחת הטכניקות החזקות ביותר לניתוח דיבור, ואחת השיטות היעילות ביותר עבור קידוד דיבור באיכות טובה בקצב סיביות נמוך, ומספק הערכות מדויקות ביותר של פרמטרי דיבור.

קלינגונית

קלינגונית (tlhIngan Hol ‏ ט'להינגן חול ‏ IPA:‏ [t͡ɬɪ.ŋɑn χol]) היא שפה מתוכננת המדוברת בפי המין הקלינגוני בסדרות הטלוויזיה "מסע בין כוכבים". הצליל האופייני של הקלינגונית הומצא לפני השפה עצמה ונוצר על ידי ג'יימס דוהאן, המגלם את דמותו של סקוטי בסדרה, עבור הסרט הראשון בסדרת סרטי "מסע בין כוכבים", בו נשמעה השפה לראשונה על המסך (1979). השפה עצמה פותחה ב-1984 על ידי מארק אוקרנד, בלשן מומחה אשר נשכר במיוחד לשם כך על ידי אולפני פרמאונט. הקלינגונית תוכננה בכוונה תחילה להיות בעלת צליל חייזרי. היא מכילה חריגות רבות מהדקדוק המקובל בשפות אנושיות, כגון משפטים בעלי מבנה של מושא-פועל-נושא, צלילים גרוניים רבים שאינם נוחים להגייה ועוד.

לשפה הקלינגונית ציבור חובבים רחב, ומספר מצומצם של מעריצי הסדרה אף הגיעו לרמה המאפשרת שיג ושיח בסיסי בקלינגונית, חברת גוגל השיקה דף בית בקלינגונית. בנוסף לכך, תורגמו כמה ספרים לשפה, כגון "המלט" (הידוע כ"המלט הקלינגוני"), "עלילות גילגמש", "רומיאו ויוליה" וכדומה. בעבר אף הייתה קיימת ויקיפדיה בשפה זו.

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

תאוריית האופטימליות

תאוריית האופטימליוּת (באנגלית: Optimality Theory, מקוצר לרוב כ-OT) היא מודל בלשני שלפיו הצורות הנצפות בשפות אנוש נובעות מיחסי גומלין בין עקרונות אוניברסליים הנקראים אילוצים. OT נבדלת ממודלים קודמים בכך שאינה משתמשת בחוקים ליניאריים הפועלים על פי סדר מסוים, ובמקום זאת ממדלת את הדקדוק כמערכת הממפה בפעולה אחת קלטים לפלטים, כאשר הקלט הוא באופן טיפוסי הייצוג המנטלי הבסיסי (Underlying Representation או UR) והפלטים הם מימושם בפועל.

התאוריה פותחה במקור על ידי הבלשנים אלן פרינס ופול סמולנסקי בשנת 1993, ולאחר מכן הורחבה על ידי פרינס וג'ון ג'. מקארתי. אף שרוב שימושיה הם בתחום הפונולוגי ניתן להחילה גם בתחומים אחרים במחקר הבלשני, כגון תחביר וסמנטיקה. בדומה ליתר התאוריות הגנרטיביות, גם OT מתמקדת בעקרונות אוניברסליים ויש לה עניין בטיפולוגיה של שפות ובתהליך רכישתן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.