עיצורים סותמים

עיצורים סותמיםאנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

במהלך הפקת העיצורים הסותמים ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון מתבצעת סתימה מוחלטת של ערוץ זרימת האוויר בבסיס החיתוך (ומכאן השם "סותמים"), בשלב השני נוצר לחץ חיובי בחלל הפה כתוצאה מהצטברות האוויר ובשלב הסופי נפתחת הסתימה והאוויר משתחרר בבת אחת תוך יצירת קול נפץ (מכאן השם המקובל האחר, "פוצץ"), זאת להבדיל מעיצורים מחוככים שבמהלך הפקתם חסר השלב השלישי של שחרור האוויר לאחר הגיית החלק הפוצץ והאוויר משתחרר במהלך הגיית החלק החוכך בצליל חיכוך. העיצורים הסותמים קיימים ברוב השפות, ורק במספר שפות מעטות אין אף לא עיצור סותם אחד.

במספר שפות, לדוגמה באיטלקית, ניתן להבחין ששני עיצורים סותמים נבדלים ביניהם במשך הגייתם. עיצור סותם מוארך מופק באמצעות הארכת ביצוע השלב השני של הצטברות האוויר לפני השחרור, והגיית אותם עיצורים סותמים מוארכים יכולה להימשך עד פי שלושה מאשר הגיית סותם רגיל.

כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

סדקיים קיצוניים אחוריים בינוניים קדמיים שפתיים
סדקי אפיגלוטי לועי ענבלי וילוני חכי מכתשי
־חכי
כפוף בתר־
מכתשי
מכתשי שיני שיני־
שפתי
שפתי
־שיני
לשוני־
שפתי
דו־
שפתי
סותם ʔ ʡ Q ɢ q ɡ k ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t b p

עיצורים סותמים

  • עיצור סדקי, סותם, אטום [ʔ]
  • עיצור אפיגלוטי, סותם [ʡ]
  • עיצור לועי, סותם, קולי []
  • עיצור לועי, סותם אטום [Q]
  • עיצור ענבלי, סותם, קולי [ɢ]
  • עיצור ענבלי, סותם, אטום [q]
  • עיצור וילוני, סותם, קולי [g]
  • עיצור וילוני, סותם, אטום [k]
  • עיצור חכי, סותם, קולי [ɟ]
  • עיצור חכי, סותם, אטום [c]
  • עיצור מכתשי-חכי, סותם, קולי [d̠ʲ]
  • עיצור מכתשי-חכי, סותם, אטום [t̠ʲ]
  • עיצור כפוף, סותם, קולי ɖ
  • עיצור כפוף, סותם, אטום ʈ
  • עיצור בתר-מכתשי, סותם, קולי [ḏ]
  • עיצור בתר-מכתשי, סותם, אטום [ṯ]
  • עיצור מכתשי, סותם, קולי [d]
  • עיצור מכתשי, סותם, אטום [t]
  • עיצור שיני, סותם, קולי [d̪]
  • עיצור שיני, סותם, אטום [t̪]
  • עיצור שיני-שפתי, סותם, קולי [b͆]
  • עיצור שיני-שפתי, סותם, אטום [p͆]
  • עיצור שפתי-שיני, סותם, קולי [b̪]
  • עיצור שפתי-שיני, סותם, אטום [p̪]
  • עיצור לשוני-שפתי, סותם, קולי [b̼]
  • עיצור לשוני-שפתי, סותם, אטום [p̼]
  • עיצור דו-שפתי, סותם, קולי [b]
  • עיצור דו-שפתי, סותם, אטום [p]

ראו גם

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
אווסטית

אווסטית היא שפה איראנית מזרחית הידועה רק משימוש כשפת כתבי הקודש הזורואסטריים, כלומר האווסטה, ומשם גם קיבלה את שמה. האזור בה כתבו את האווסטה היה, לכל הפחות, ארכוסיה/סיסתאן, הראט, מרב ובקטריה. באופן כללי, מתייחסים לתרבות היאז כשיקוף ארכאולוגי סביר של התרבות האיראנית המזרחית המוקדמת כמתוארת באווסטה. מעמדה כשפה קדושה הבטיח את השימוש המתמשך בה לכתיבת חיבורים חדשים הרבה אחרי שהשפה הפסיקה להיות שפה מדוברת.

אופן חיתוך

אופן חיתוך הוא מידת החסימה של מעבר האוויר בבסיס החיתוך שהוא המקום בו מספר איברי הגייה סותמים באופן מלא או חלקי את חלל הפה או הגרון וגורמים להפקת העיצורים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם.

אירית

אירית או גאלית אירית (באירית: Gaeilge או Gaeilge na hEireann; באנגלית: Irish או Irish Gaelic) היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות שנוצרה באי אירלנד ומדוברת על ידי העם האירי. לאירית מעמד חוקתי כשפה הרשמית הראשונה של אירלנד, על אף שרק מיעוט מהאוכלוסייה דובר אותה כשפת אם; לעומת זאת, תושבים רבים דוברים אותה כשפה שנייה. בצפון אירלנד, האירית מוכרת כשפת מיעוט ובאיחוד האירופי היא משמשת כשפה רשמית. הפורס נא גייליגה הוא הגוף הציבורי באירלנד האחראי לשימור ולהפצתה של השפה ברחבי האי. השפה האירית הייתה לשפתו העיקרית של העם האירי לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת שלו, והם אף הפיצו אותה לאזורים אחרים, כמו סקוטלנד והאי מאן, בהם התפתחו ממנה הגאלית סקוטית והמאנית בהתאמה. הספרות בשפה האירית היא העתיקה ביותר מבין שפות מערב אירופה.

חוק גרים

חוק גרים (ידוע גם כ"מעתק ההגאים הגרמאני הראשון") הוא מעתק ההגאים ששינה את השפות הגרמאניות משאר השפות ההודו אירופיות, הוא גם החוק ההגאים השיטתי הראשון שנתגלה. ניסוחו היווה נקודת מפנה בהתפתחות הבלשנות ואִפשר את יצירתן של שיטות מתודולוגיות קפדניות במחקר ההיסטורי של הבלשנות. החוק התגלה על ידי פרידריך פון שלגל ב-1806 וראסמוס כריסטיאן ראסק ב-1818. ב-1822 הרחיב יעקוב גרים את החוקים האלה ויישם אותם על השפה הגרמנית בספרו Deutsche Grammatik ("דקדוק גרמני"). חוק גרים, או חוק ראסק-גרים, כפי שהוא מכונה לעיתים, קובע סדרה של התאמות בין עיצורים סותמים וחוככים בשפות גרמאניות מוקדמות לבין העיצורים הסותמים בשפות הודו-אירופיות אחרות. גרים השתמש בדוגמאותיו בעיקר בלטינית וביוונית. השינויים שגרים תיאר כנראה התרחשו בסביבות 500 לפנה"ס.

חוק גרים, באופן בו הוא מנוסח כיום מתאר את התפתחות העיצורים מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות ההודו-אירופיות) לפרוטו-גרמאנית (השפה ההיפותטית אשר ממנה התפתחו כל השפות הגרמאניות). הוא מורכב משלושה חלקים שמהווים שלושה שלבים עוקבים ב"מעתק שרשרת":

עיצורים סותמים בלתי-קוליים (אטומים) בפרוטו-הודו-אירופית משתנים לעיצורים חוככים בלתי-קוליים.

עיצורים סותמים קוליים בפרוטו-הודו-אירופית משתנים לעיצורים סותמים בלתי-קוליים.

עיצורים סותמים קוליים מנושפים בפרוטו-הודו-אירופית הופכים לעיצורים חוככים קוליים; בסופו של דבר, ברוב השפות הגרמאניות העיצורים החוככים הקוליים הללו הופכים לעיצורים סותמים קוליים.

מנגנון זרימת אוויר

מנגנון זרימת אוויר (Airstream mechanism) הנקרא גם חניכה, הוא הדרך בה נוצרת תנועת האוויר במערכת הקול. האיבר המווסת את תנועת האוויר במערכת הקול נקרא האיבר החונך והוא יכול להיות אחד משלושת החונכים המוכרים בלשונות האנושיות הריאות, הגרון או הווילון.

ניתן לחלק את מנגנוני זרימת האוויר ללחץ ויניקה. בראשון האיבר המבצע את החניכה יוצר לחץ חיובי במערכת הקול וגורם לתנועת האוויר החוצה, הגאים המבוצעים בדרך זאת נקראים מחוצנים, באחר האיבר המבצע את החניכה יוצר לחץ שלילי במערכת הקול וגורם לשאיבת האוויר פנימה, הגאים המבוצעים בדרך זאת נקראים מפונמים.

סונוריות

בפונטיקה ובפונולוגיה, סונוריות (בעברית: צליליות) היא מונח המתייחס לעצמת הצליל שנוצר בעת הפקת הגה מסוים. עיצורים סונורנטיים הם עיצורים בעלי צליליות גבוהה, בדומה לתנועות, משום שבהפקתם מתבצעת חסימה חלקית בלבד של שטף האוויר בחלל הפה. לקבוצה זו משתייכים עיצורים מקורבים (w), עיצורים אפיים (m) ועיצורים שוטפים (l, r) (באנגלית: Liquids).

בשל זרימת האוויר החופשית בעת הגיית העיצורים הסונורנטיים, על מנת שיהיו תפיסים לאוזן, הם בדרך כלל קוליים, כלומר בהפקתם יש הרעדה של מיתרי הקול (למשל, מעטות השפות עם /l/ אטומה). בניגוד לכך, העיצורים הבלתי־סונורנטיים (Obstruents) - סותמים וחוככים - שהפקתם מייצרת "רעש" חזק מספיק, ניתנים להגייה כעיצורים קוליים וכאטומים (למשל, ברוב השפות קיים המכתשי הסותם האטום /t/, ולצדו המקביל הקולי /d/).

ספרדית אנדלוסית

הניב האנדלוסי של ספרדית (בספרדית: andaˈluθ - andaluz) מדובר באנדלוסיה, סאוטה, מלייה ובקרב תושבי אותם האזורים אשר היגרו לערים ספרדיות אחרות. הניב נפוץ גם בגיברלטר, טריטוריה של הממלכה המאוחדת, ובפורטוגל, במזרח אלגארבה בקרב ערים הנמצאות על גבול מחוז ולווה. זהו ניב דרום-ספרדי של ספרדית קסטיליאנית, השונה מאוד מהניבים הצפוניים ומהספרדית הסטנדרטית (קסטיליאנית). בזכות מספר התושבים הגבוה של אנדלוסיה, הניב האנדלוסי הוא בין הניבים הנפוצים ובעלי מספר הדוברים הגבוה ביותר בספרד. לניב האנדלוסי יש מאפיינים רבים במשותף עם הניבים הנפוצים באזור אקטסמדורה, קסטיליה-לה מנצ'ה ובאזור מורסיה.

עקב ההגירה העצומה מאנדלוסיה למדינות דוברות ספרדית בדרום אמריקה ובמקומות אחרים, לרוב הניבים במדינות דוברות ספרדית באמריקה הדרומית יש מאפיינים רבים במשותף עם הניב האנדלוסי המערבי, כגון השימוש ב-ustedes במקום vosotros עבור גוף שני רבים, ותופעת ה-"ססאו". ניבים רבים של ספרדית, ביניהם ספרדית קנרית, ספרדית קאריבית וניבים רדום אמריקאים רבים אחרים מבוססים על ספרדית אנדלוסית.

עברית ישראלית

עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא שפה שמית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

העברית הישראלית התפתחה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בתהליך המכונה "תחיית הלשון העברית". בשנות האלפיים מדברים בה כשמונה מיליון בני אדם – רובם ככולם תושבי מדינת ישראל או מהגרים ישראלים בעולם, מתוכם כארבעה מיליון כשפת אם, כשני מיליון עולים חדשים, כמיליון ערבים ישראלים וכחצי מיליון ישראלים מהגרים או תושבי חוץ ויהודים בקהילות יהודיות ברחבי העולם. בנוסף משתמשים בה כחצי מיליון ערבים[דרוש מקור] בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה לצורך תקשורת עם ישראלים.

העברית הישראלית היא השפה הנפוצה בישראל והינה השפה הרשמית של מדינת ישראל, ועוד לפני הקמתה, הייתה אחת מן השפות הרשמיות של ממשלת המנדט הבריטי. לעברית הישראלית אין ניבים גאוגרפיים, אולם אפשר להבחין בסוציולקטים או באתנולקטים, הבאים לידי ביטוי בעיקר בהגיית העיצורים – במיוחד העיצורים הלועיים. העברית משמשת גם כלשון דיבור וגם כלשון כתב, תרבות, מחקר ומינהל. הגוף החוקר ומכוון את התפתחות השפה העברית באופן רשמי, מתוקף חוק של מדינת ישראל, הוא האקדמיה ללשון העברית.

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית. העיצור הוא הגה, שביצועו כולל חסימה מלאה או חלקית של מעבר האוויר במערכת הקול. זאת בניגוד לתנועה, שהיא הגה שביצועו כמעט אינו כולל הפרעה למעבר האוויר.

בשפות רבות, העיצורים מהווים רוב ניכר של הפונמות בשפה, אם כי יש שפות שבהן מספר התנועות מתקרב למספרם של העיצורים.

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים נזאליים בניגוד לסותמים האוראליים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

ניתן להבחין בכמה שלבים בהפקת העיצורים האפיים: בשלב הראשון נחסם חלל הפה ליציאת אוויר בבסיס החיתוך, בשלב השני מונמך החך הרך למצב המאפשר שחרור אוויר חופשי דרך האף ובשלב השלישי הסתימה אינה נפתחת והאוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה.

העיצור האפי אינו נחתך באף כי אם בבסיסי החיתוך השונים בתוך הפה, ושחרור האוויר דרך האף במקום דרך הפה הוא שנותן להם את אופיים המאונפף. העיצורים האפיים קיימים ברוב השפות, ורק במספר שפות מעטות אין אף לא עיצור אפי אחד והנפוצים ביותר הם דו-שפתי, אפי [m] ומכתשי, אפי [n].

העיצורים האפיים חלשים יחסית ולכן כדי שהם יהיו תפיסים יותר לאוזן הם בדרך כלל קוליים.

עיצורים מסודקים

עיצורים מסודקים (Ejective) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות פיקת הגרון ולא באמצעות הריאות. עיצורים מסודקים הם לרוב גרסאות לא ריאתיות של עיצורים סותמים אטומים או עיצורים חוככים אטומים. העיצור המסודק הנפוץ ביותר הוא הווילוני.

ניתן להבחין בכמה שלבים בהגיית העיצורים המסודקים: בשלב הראשון יורדת פיקת הגרון ומאפשרת לאוויר לחדור לחלל הפה, בשלב השני נסתם בסיס החיתוך, בשלב השלישי עולה פיקת הגרון ויוצרת לחץ בתוך חלל הפה מאחורי הסתימה ובשלב הרביעי נפתחת הסתימה בבסיס החיתוך ומאפשרת לזרם האוויר לפרוץ החוצה.

עיצורים מפונמים

עיצורים מפונמים (Implosive) הם עיצורים סותמים (או מחוככים) שהמעורר העיקרי שלהם הוא מעורר סדקי של יניקה ובו בזמן יכול להתאפשר גם מעורר ריאתי הגורם למפונם להיות הגה קולי. כלומר המעורר העיקרי הוא תיבת הקול הכמעט סגורה שיורדת ויוצרת זרימת אוויר אל פנים חלל הפה, ומצד שני תיתכן בו בזמן גם זרימה ריאתית רגילה שיכולה להרטיט את שפתות הקול. העיצור המפונם הנפוץ ביותר הוא הדו-שפתי.

ניתן להבחין בכמה שלבים בהגיית העיצורים המפונמים: בשלב ראשון נסתם בסיס החיתוך, בשלב השני יורדת פיקת הגרון כך שנוצר לחץ אוויר שלילי בתוך חלל הפה מאחורי הסתימה ובשלב השלישי נפתחת הסתימה בבסיס החיתוך ומאפשרת לזרם האוויר לחדור פנימה.

עיצורים מצוצים

עיצורים מצוצים (Click) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות תנועת הווילון ולא באמצעות תנועת הסרעפת. במהלך הגיית העיצורים המצוצים ניתן להבחין בכמה שלבים: בשלב הראשון נסתם בסיס החיתוך, בשלב השני תנועת הווילון יוצרת לחץ אוויר שלילי בחלל הפה מאחורי הסתימה, בשלב השלישי נפתחת הסתימה ומאפשרים לאוויר לחדור פנימה בצליל של מציצה.

עיצורים מסוג זה משמשים בתרבויות שונות כסימנים שאינם חלק מן השפה עצמה, כדוגמת קריאת שלילה בעברית (צקצוק). ניתן למצוא עיצורים מצוצים המשמשים חלק מאוצר העיצורים ה"רגיל" של השפה רק בשפות אפריקאיות (ובעיקר בשפות הבושמנים המדוברות באפריקה הדרומית).

בעיצור הווילוני המצוץ /ʞ/ זרם האוויר מווסת באמצעות תנועת המכתש ולא באמצעות תנועת הווילון ומשוחרר מאחור, בניגוד לרוב העיצורים המצוצים.

עיצורים משופתתים

עיצורים מְשׂוּפְתַּתִים (Labialized), הם עיצורים הנחתכים בשפתיים בנוסף לבסיס החיתוך הראשי שלהם כך שבעת הגיית העיצור ישנו כיווץ השפתיים. המשופתתים נפוצים בשפות הקווקזיות הצפון-מערביות (כצ'רקסית ואבחזית), ובשפות ממשפחת השפות אתבסקה שבצפון אמריקה.

באלפבית הפונטי הבינלאומי מסומנים העיצורים המשופתתים באמצעות רישום סימן w מוקטן [ʷ] לימין האות. לדוגמה: [kʷ] היא הגרסה המשופתתת של [k]. כדי לבטא את העיצור [kʷ], נדרש לבטא את הצלילים [k] ו-[w] בו זמנית. באנגלית הצליל הקרוב לעיצור וילוני משופתת, סותם, אטום [kʷ] הוא Q במלה Queen או Squirrel, אך במלים הללו הצליל הוא [kw] ושני העיצורים [k] ו-[w] אינם מבוטאים בו זמנית.

עיצורים ריאתיים

עיצורים ריאתיים (pulmonic) הם עיצורים, שבמהלך הפקתם זרימת האוויר יוצאת מהריאות ונחסמת בשלב מסוים, באופן מלא או חלקי, על ידי התקרבות איבר ההגייה הפעיל לאיבר ההגייה הסביל, בחלל הפה או בגרון.

עיצורים סותמים - עיצורים שבמהלך הגייתם מצטבר לחץ חיובי בחלל הפה מאחורי הסתימה ועם הפתיחה משתחרר האוויר דרך חלל הפה.

עיצורים אפיים - עיצורים שבמהלך הגייתם הסתימה אינה נפתחת וזרם האוויר משתחרר דרך חלל האף.

עיצורים רוטטים - עיצורים סותמים שבמהלך הגייתם אין הצטברות לחץ בחלל הפה אלא איבר ההגייה הפעיל מוטח על איבר ההגייה הסביל כמה פעמים רצופות.

עיצורים מקישים - עיצורים סותמים שבמהלך הגייתם אין הצטברות לחץ בחלל הפה אלא איבר ההגייה הפעיל מוטח על איבר ההגייה הסביל.

פונוטקטיקה

פונוטקטיקה (מיוונית: φωνή (פונה) – צליל, τάξις (טאקסיס) – סדר) הוא תת-תחום בפונולוגיה, העוסק בחוקי צירוף הגאים בשפה – בתוך ההברות ובמילים. בשפה מסוימת, לא כל צירוף פונמות הוא אפשרי. קיימות מגבלות פונוטקטיות הקובעות אילו פונמות יכולות להימצא בתחילת הברה או מילה, אילו מהן יכולות לסיים הברה או מילה, ואילו פונמות יכולות להימצא בשכנות או צמידות זו עם זו. תחום אחר של הפונולוגיה הוא הפונמיקה או פונמטיקה, העוסק באופן היווצרות הפונמות.

המגבלות הפונוטקטיות הן אופייניות לכל שפה ושפה. לדוגמה, בשפה היפנית לא קיימת אפשרות לצרור עיצורים כמו /st/. באנגלית המודרנית אסורים צרורות הגאים כ-/kn/ או /gn/ בראש מילה (לא מדובר באותיות הללו, כי אם בהגאים). לעומת זאת, הייתה אפשרות כזאת באנגלית הקדומה ובאנגלית האמצעית, ואפשרות זו קיימת בשפות גרמנית והולנדית. התחלה של מילה מסוימת בצירוף /zv/ אפשרית ברוסית, אך לא באנגלית.

לימוד שפה מסוימת כולל את לימוד המגבלות הפונוטקטיות שלה. להברות יש מבנה מקטעי פנימי, המורכב מ:

תחילת ההברה (לא חובה) (באנגלית: Onset) - כוללת עיצור אחד או יותר

יחידת חריזה (חובה) (באנגלית: Rime), המורכבת מגרעין וזנב ההברה

גרעין ההברה (באנגלית: Nucleus) = תנועה, (כמו במלים האנגליות lamb, copper) או לפעמים עיצור הברתי (כמו בהברה השנייה במלים האנגליות lesson, bottle,schism)

זנב ההברה (באנגלית: Coda) - עיצור או עיצורים שלאחר הגרעין

ההתחלה והזנב יכולים להיות ריקים, ואז ההברה היא חד-תנועתית. במקרים אחרים, הגרעין הוא עיצור הברתי. המגבלות הפונוטקטיות מתייחסות לחלקים אלה של ההברות.

הברה יכולה להיות פתוחה או סגורה.

הברה פתוחה - מורכבת מתחילה + גרעין או מגרעין בלבד, ללא זנבלמשל באנגלית:me, to, no

הברה סגורה = הברה שיש בה זנבלמשל, באנגלית:green CCVC

eggs VCC;and VCC ;ham CVC

(C=עיצור, V= תנועה)

כש בתחילה או הזנב יכולים לכלול יותר מעיצור אחד, כלומר צרור עיצורים

פורמנט

פורמנט הוא שיא בספקטרום התדרים של צליל הנובע מתדרי התהודה של מערכת אקוסטית. המונח משמש בפונטיקה ובאקוסטיקה לתיאור תדרי התהודה של מיתרי הקול וכלי נגינה. עם זאת המונח תקף לכל חלל אקוסטי, מאולמות ועד חדרי אמבט. ניתן לנתח פורמנטים באמצעות ספקטרוגרמות - מיפוי ספקטרום התדרים האקוסטיים כפונקציה של הזמן.

פורמנטים הם מרכיבי התדר המשמעותיים להבנת דיבור ושירה. למשל, תנועות מוגדרות לפי הפורמנטים העיקריים המרכיבים אותן. פורמנטים אלה הם הצלילים העיליים האפייניים לפיהם מזהה המאזין את התנועה המדוברת. הפורמנט בתדר הנמוך יותר נקרא f1 ופורמנטים בתדרים גבוהים יותר יקראו f3 ,f2 וכו'. בדרך כלל ניתן לזהות את התנועה באופן חד-משמעי לפי שני הפורמנטים הראשונים f1 ו- f2.

ככלל, זכר אנושי בוגר מסוגל לשנות את תדר הפורמנטים שהוא מפיק בתחום של כאלף הרץ, והמרווח בין תדרי הפורמנטים עומד אף הוא על כאלף הרץ. תדר הצליל היסודי מאפשר לנו לזהות מי הדובר, בעוד שהפורמנטים מאפשרים לנו לזהות מה נאמר. רוב התנועות מכילות לפחות ארבעה פורמנטים ניתנים להבחנה, ולעיתים אף יותר משישה פורמנטים.

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

שגיאת כתיב

שגיאת כתיב היא שימוש ברצף סימנים של כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה. חלק משגיאות הכתיב מקורן בשוני בין צליל המילה ובין האופן שבו היא נכתבת. זה המצב במקרים שהכתיב של אותיות או של צירופים שונה בעוד הצליל שלהם זהה, כאשר יש הכפלה או השתקה של אותיות, או כאשר רצף התווים זהה למילה מוכרת או מקובלת אך משילובו במשפט ברור כי הכותב כיוון למילה שונה. יש להבחין בין שגיאות כתיב לשגיאות תחביריות, שבהן המילים מאויתות נכון, אך בחירתן, סידורן במשפט או הטייתן שגויים.

שגיאות כתיב עלולות לנבוע ממספר גורמים, כגון פירוש שגוי של צליל המילה, בלבול בין מילים שונות שצלילן זהה, קושי בכתיבת מילים ארוכות ומורכבות, קשיי תעתיק, וציפיות תלויות שפה (במיוחד אצל אנשים שלמדו לכתוב בשפה מסוימת בגיל מאוחר). הכתיב הנכון של מילים וכללי הכתיב הנכון נלמדים בדרך כלל בכיתות היסוד, וריבוי שגיאות כתיב לא-מכוונות אצל אדם בוגר שאינו סובל מליקוי ספציפי בכתיבה נחשב בדרך כלל כעדות להשכלה חסרה או לקויה.

במקרים מסוימים עשויה שגיאת כתיב לגרום גם לשינוי במשמעותה של מילה. כך, למשל, השם הפרטי "שבתי" נחשב ביהדות לשם חיובי (והוא אף מופיע בתנ"ך), בעוד השם "שבתאי" נחשב למזוהה עם האל הרומי סטורן ולשם של רוח רעה.

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.