עיצורים לועיים

עיצורים לועיים נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - ערבית. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר גם בעברית וכן בשאר שפות שמיות רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.

לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין בעברית, גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם במלטזית, אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

קיצוניים
לועי
חוכך ‏ʕ ‏ħ
מקורב

העיצורים הלועיים:

  • עיצור לועי, סותם, אטום[ʡ]
    . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.
  • עיצור לועי, סותם, קולי [ʡ̯]
    . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.
  • עיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ]
    . עיצור זה מיוצג על ידי האות ع בערבית. כך נהגית האות ע במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות במלטזית הקדומה.
  • עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ]
    . עיצור זה מיוצג על ידי האות ح בערבית. כך נהגית האות ח במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות ħ במלטזית בפי חלק מהדוברים.

ראו גם

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
אכדית

אכדית (לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי. שפה זו הייתה בשימוש במסופוטמיה בקרב האשורים והבבלים בין השנים 100–2500 לפני הספירה. גם בתקופה שהדיבור בה דעך, היא עדיין שימשה כשפה כתובה. בשיאה הייתה לינגואה פרנקה (שפת תקשורת בין עמים דוברי שפות שונות) של המזרח הקדום. דוגמה לכך אפשר למצוא באוסף המסמכים הקדומים המכונה מכתבי אל-עמארנה, שחובר במאה ה-14 לפני הספירה. המסמכים כתובים באכדית אף-על-פי שנשלחו ממלכים דוברי שפות כנעניות אל מלך מצרים.

בשל ריבוי החומר הכתוב באכדית, שפה זו נחקרה ונלמדה היטב ואף נעשה בה שימוש כדי לפענח שפות עתיקות אחרות. למשל, בחפירות העיר אוגרית נתגלו מילונים אוגריתײם-אכדיים. מילונים קדומים אלה סײעו בפענוח השפה האוגריתית, כיון שהשפה האכדית מוכרת היטב. המיתוסים הכתובים באכדית מושווים לעיתים קרובות לסיפורי התנ"ך (בפרט לסיפורי ספר בראשית), ומספקים מקור חשוב להבנת הרקע לסיפורי התנ"ך וכן לפענוח מילים לא-ברורות בעברית מקראית. יתרון חשוב אחר של השפה נובע מכך שהיא נכתבה בכתב הברות, הכולל סימון לתנועות. רוב השפות השמיות העתיקות נכתבו באבג'ד (אלפבית עיצורי), ולכן קשה לשחזר את הפונולוגיה (תורת ההגה) ואת המורפולוגיה (תורת הצורות) שלהן. הטקסטים האכדיים נותנים מידע רב-ערך על האופן שבו נהגו השפות השמיות הקדומות.

לצורכי מחקר, מקובל לכתוב את השפה האכדית באותיות לטיניות לפי תעתיק מוסכם. לפעמים משתמשים בתעתיק המשקף את החלוקה לסימנים בכתב יתדות, כך שכל סימן מתועתק בנפרד, למשל:

ak-ka-du-ú (כל סימן מתועתק פונטית ומופרד במקף). לפעמים מתעתקים את הגיית המילה בלי התחשבות בחלוקה לסימני הכתב המקוריים, למשל: Akkadû (פירוש המילה: אכדי). פריצת הדרך הסופית בפענוח השפה באה אדוארד הינקס, הנרי רולינסון ויוליוס אופרט באמצע המאה ה -19.

בסיס חיתוך

בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם. העיצורים מופקים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם, המקומות בהם מתקיימת פעולה זו נמצאים לכל אורך חלל הפה, בין מיתרי הקול הנמצאים בחלק העליון של קנה הנשימה לבין השפתיים והם מאפיינים את בסיסי החיתוך. לכל בסיס חיתוך יש איבר הגייה פעיל, איבר הגייה סביל וישנם בסיסי חיתוך שעשוים להיות ראשיים או משניים.

דות'ראקית

דות'ראקית היא שפה מתוכננת המדוברת בפי הילידים הדות'ראקים, תושבי ואיז דות'ראק, בסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס" של HBO, המבוססת על סדרת ספרי הפנטזיה "שיר של אש ושל קרח". את השפה יצר דייוויד פיטרסון, חבר החברה ליצירת שפות.

הדות'ראקית נוצרה אמנם עבור הסדרה, אולם היא ממשיכה להתפתח, ופיטרסון ממשיך לפרסם מילים חדשות. השפה תוכננה כך שתתאים לתפיסה המקורית של ג'ורג' ר. ר. מרטין של השפה, בהתבסס על המשפטים והמילים הקיימים בסדרת הספרים.

נכון ל-21 בספטמבר 2011 היו 3,163 מילים שנוצרו בלקסיקון, אם כי רוב המילים רחוקות מלהיות ידועות לציבור. עם זאת, יש קהילה הולכת וגדלה של חובבי השפה, עם אתרים המציעים מידע על מצב השפה.

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (בטרמינולוגיה ארכאית: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית. בהגייה האשכנזית ניכרות השפעות חזקות של השפות שעמן באה יהדות אשכנז במגע, ובעיקר היידיש, הגרמנית ושפות סלאביות שונות. במהלך תחיית הלשון העברית נטשו מחיי השפה את ההגייה האשכנזית וניסו לאמץ את ההגייה הספרדית. ואולם בפועל נוצר מיזוג בין צורות ההגייה, מיזוג שהוא הבסיס להגיית העברית המודרנית היום. ההגייה האשכנזית משמשת עד היום בקרב יהודים אשכנזים בתפוצות בעיקר לצרכים ליטורגיים (פולחניים), וכן בקרב קהילות חרדיות.

העברית לא תפקדה כשפת-יומיום בקהילות אשכנז, וההגייה האשכנזית באה לידי ביטוי בשימוש הליטורגי בעברית בבתי הכנסת ובבתי המדרש וכן במילים שאולות מן העברית שנכנסו לתוך היידיש. להגייה האשכנזית קיימות וריאציות שונות: לפי שימוש – בשימוש למדני או ליטורגי (כאשר הרכיב העברי במצב דבוק) או בשפת היומיום (שאז הוא מהותך לתוך היידיש); ולפי מקום מוצאן.

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהדות ספרד, יהדות איטליה וחלק מיהודי ארצות האסלאם בתקופת הביניים של העברית. בתוך ההגייה הספרדית יש מגוון גדול של דרכי הגייה שונות, אך יש להן קווים משותפים המבדילים אותן מן ההגייה האשכנזית וההגייה התימנית. ככל הגיות העברית בימי הביניים אף היא לא שימשה לדיבור עברי, משום שזה לא היה קיים כמעט בימי הביניים, אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים (פולחניים).

הגייה תימנית

ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית. הגייה זאת נחשבת בעיני רבים למדויקת שבהגיות. ככל הגיות העברית בימי הביניים, אף היא לא שימשה ברובה לדיבור עברי, שכמעט לא התקיים אז, אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים ובמהלך לימוד תורה.

עיצורים אפיגלוטיים

עיצורים אפיגלוטיים הם עיצורים הנחתכים בין מכסה הגרון (האפיגלוטיס) לבין גב הלוע. אלו נחשבים לא נפוצים במיוחד בשפות העולם, אך זאת כנראה כתוצאה מהקושי של הבלשנים האירופאים לזהות אותם: במקרים מסוימים הסתבר שכאשר דווח על עיצורים לועיים היו אלו למעשה אפיגלוטיים.

כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצורים גרוניים

עיצורים גרוניים הוא שם כולל לעיצורים שבסיס החיתוך שלהם הוא באזור הלוע.

העיצורים הגרוניים מתחלקים לארבע קבוצות:

עיצורים וילוניים (לא תמיד נחשבים כגרוניים)

עיצורים לועיים

עיצורים אפיגלוטיים

עיצורים סדקיים

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות"). הכינוי "שפות שמיות" נטבע לראשונה בידי ההיסטוריון הגרמני אוגוסט לודוויג פון שלצר בשנת 1781. הכינוי מתבסס על תיאור "לוח העמים" שבמקרא, בו מתוארת התפצלות עמי העולם מבני נח לאחר המבול. שם בן נח נחשב לאבי אשור וארם, ולאבי סבו של עֵבֶר - אלה מוכרים כשמות של ממלכות או עמים דוברי שפות שמיות.

שפות אלו נפוצות כיום במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובאתיופיה ומקורן הוא כנראה, או בחצי האי ערב, או בלבנט. תקציר המאפיינים הכלליים של השפות השמיות:

הגייה: מספר העיצורים גדול פי כמה ממספר התנועות (במודל לאם השפות השמיות יש שלוש תנועות ועשרים ותשעה עיצורים). שפות אלו מכילות עיצורים גרוניים ונחציים רבים או שרידים של עיצורים כאלו.

אוצר מילים ומורפולוגיה: שורשים, שרובם תלת עיצוריים המרכיבים משפחות מילים, בעלות מכנה משותף במשמעותן. שפות אלו מכילות מערכת תבניות משקל ליצירת שמות עצם ותארים על ידי שיבוץ השורשים ומערכת בניינים ליצירת פעלים בשיבוץ השורשים. קיים דמיון ברור בין השורשים, המשקלים, הבניינים והמילית של השפות השמיות השונות. במרבית השפות השמיות קיים יידוע. על פי רוב הוא תוספת בתחילת שם העצם ועל פי רוב, התוספת הזו דומה למילה "הַל" (למשל ה' הידיעה בעברית או "אל" בערבית).

דקדוק: ריבוי גופים להטיית הפעלים ומיעוט תצורות זמן להטייתם. על פי רוב, הטיות הפעלים נעשות בשינוי התנועות שלהם ובצירוף אותיות - לא בהוספת פועלי עזר. בניגוד לשפות הינדו-אירופיות, לא כל משפט חייב פועל בשפות שמיות. השפות השמיות הן שפות צירופיות - מילה אחת בשפה שמית עשויה ליצג רעיון, שבהרבה שפות לא שמיות הוא ייוצג בעזרת רצף של מספר מילים. זאת משום, שהשורש המשובץ בתבניות כבר יוצר מספר משמעויות, משום שמילות היחס מוצמדות למילים ומשום שכינויי השייכות מוצמדים למילים. (דוגמאות קיצוניות למילה בודדת בעברית או בערבית, ששקולה למשפט ארוך באנגלית: Is it as bad as her sounds? = הכצעקתה?, I did not get them to know each other.= عرّفتهمش).

כתב: מרבית השפות האלו נכתבות מימין לשמאל ובציון חלקי או חסר לתנועות (הפיניקית נכתבה בעיצורים בלבד, בלא שום תנועה, בלא אמות קריאה ואפילו בלא עיצורים למחצה. השם "ינאי" יכתב בפיניקית כ-"ין"). הממצאים הארכאולוגיים בתחום הכתובים בשפות השמיות, הם מן המוקדמים ביותר בעולם. רבות משיטות הכתב של השפות, שאינן שמיות, הן שכלולים של הכתיבה השמית.

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו לא שימשה העברית כשפת אם, משום שהיהודים דיברו בשפת המקום שבו נמצאו או באחת מלשונות היהודים, אולם נעשה בה שימוש לצורך כתיבת שירה ופרוזה, לצרכים ליטורגיים ובנסיבות מיוחדות גם לשם דיבור.

משתמשים גם במונח לשון ימי הביניים ביחס לעברית שבין סוף תקופת התלמוד במאה השישית ובין תחייתה במאה ה-19, ואולם קשה להתייחס לעברית בתקופה ארוכה זו כאל מצב לשון אחיד. כפי שיפורט להלן, היו בתקופת הביניים צורות לשון שונות זו מזו, ששימשו בזמנים שונים, במקומות שונים ובהקשרים שונים. למצבי לשון מסוימים בתקופה זו קוראים עברית רבנית ועברית משוערבת (ראו להלן). כותב הבלשן משה גושן-גוטשטיין:

אף על פי שלא נעשה בה שימוש כשפה ילידית, התחוללו בתקופה זו שינויים במבנה השפה העברית, וכן נוצרו נאולוגיזמים (חידושי לשון) שהרחיבו במידה רבה אוצר המילים שלה.

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.