עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה. זרם אוויר זה יוצר צליל של "חיכוך". משפחת העיצורים החוככים מחולקת לעיצורים שורקים ועיצורים בלתי שורקים. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור הימני הוא קולי והשמאלי אטום.

סדקיים קיצוניים אחוריים בינוניים קדמיים שפתיים
סדקי אפיגלוטי לועי ענבלי וילוני חכי מכתשי-חכי כפוף בתר-מכתשי מכתשי שיני שפתי-שיני דו-שפתי
שורק ɕ   ʑ ʂ   ʐ ʃ   ʒ s   z s̪   z̪
בלתי־שורק h   ɦ ʜ   ʢ ħ   ʕ χ   ʁ x   ɣ ç   ʝ θ̱   ð̠ θ   ð f   v ɸ   β
בלתי־שורק צדי ʟ̝̊   ʟ̝ ʎ̝̊   ʎ̝   ɬ̢ ɬ   ɮ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ s̪ʼ
בלתי-שורק מסודק ħʼ χʼ çʼ θ̱ʼ θʼ ɸʼ
בלתי-שורק צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ

עיצורים חוככים

חוככים שורקים הם עיצורים חוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שזרם האוויר העובר מעל מרכז קדמת הלשון מתועל באמצעותה אל השיניים העליונות.

חוככים בלתי-שורקים הם עיצורים חוככים שאינם מופקים באזור המכתש ובתר-המכתש ושלא משתייכים לחוככים השורקים. הבלתי-שורקים נחלקים לחוככים מרכזיים, שבמהלך הפקתם זרם האוויר עובר מעל מרכז הלשון בבסיסי החיתוך ענבל, לוע ואפיגלוטיס — ישנה זהות בין העיצורים החוככים מרכזיים קוליים לבין המקורבים המרכזיים — ולחוככים צדיים, שבמהלך הפקתם זרם האוויר עובר מצד אחד או משני צדי הלשון.

בעברית יש לתכונת השריקות של העיצורים תפקיד מורפולוגי שכן כאשר עיצור שורק מופיע בפ"א הפועל של בניין "התפעל" מתרחש שׂיכוּל עיצורים בין פ"א הפועל לבין ת"ו הבניין.

הגדרה סמל IPA - להקשבה בעברית (אם קיים) בשפות אחרות
עיצורים חוככים שורקים
עיצור כפוף, חוכך, קולי [ʐ]
ж רוסי
עיצור כפוף, חוכך, אטום [ʂ]
ш רוסי
עיצור מכתשי-חכי, חוכך, קולי [ʑ]
ź פולני
עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום [ɕ]
щ רוסי
עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי [ʒ]
ז׳ ("ז׳בוטינסקי", "קולאז׳")
עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום [ʃ]
שׁי"ן
עיצור מכתשי, חוכך, קולי [z]
זי"ן
עיצור מכתשי, חוכך, אטום [s]
סמ"ך, שׂי"ן
עיצור מכתשי, חוכך, מסודק []
עיצורים חוככים בלתי-שורקים מרכזיים
עיצור סדקי, חוכך, קולי [ɦ]
ה"א *
עיצור סדקי, חוכך, אטום [h]
עיצור אפיגלוטי, חוכך, קולי [ʢ]
עיצור אפיגלוטי, חוכך, אטום [ʜ]
עיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ]
עי״ן בהגייה ספרדית ותימנית ع ערבית
עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ]
חי״ת בהגייה ספרדית ותימנית ح ערבית
עיצור ענבלי, חוכך, קולי [ʁ]
רי"ש ** غ ערבית
עיצור ענבלי, חוכך, אטום [χ]
חי"ת, כ"ף רפה خ ערבית
עיצור וילוני, חוכך, קולי [ɣ]
גמא יוונית, ע'ין ערבית
עיצור וילוני, חוכך, אטום [x]
Х צ'רקסית
עיצור חכי, חוכך, קולי [ʝ]
עיצור חכי, חוכך, אטום [ç]
ch גרמני "ich"
עיצור שיני, חוכך, קולי [ð]
דלתא יוונית, Th אנגלי "The"
עיצור שיני, חוכך, אטום [θ]
Th אנגלי "Thing"
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי [v]
ו"ו, בי"ת רפה
עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום [f]
פ"א רפה
עיצור דו-שפתי, חוכך, קולי [β]
B ספרדי "república"
עיצור דו-שפתי, חוכך, אטום [ɸ]
עיצורים חוככים בלתי שורקים צדיים
עיצור וילוני, חוכך צדי, קולי [ʟ̝]
עיצור וילוני, חוכך צדי, אטום [ʟ̝̊]
עיצור חכי, חוכך צדי, אטום [ʎ̝̊]
עיצור כפוף, חוכך צדי, אטום [ɬ̢]
עיצור מכתשי, חוכך צדי, קולי [ɮ]
עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום [ɬ]
ll ‏(אֶל כפולה) בוולשית
    • לפונמה ה"א שני אלופונים, קולי ואטום.
      • האות רי"ש מייצגת עיצור ענבלי חוכך קולי או עיצור ענבלי מקורב נזיל.

ראו גם

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
אופן חיתוך

אופן חיתוך הוא מידת החסימה של מעבר האוויר בבסיס החיתוך שהוא המקום בו מספר איברי הגייה סותמים באופן מלא או חלקי את חלל הפה או הגרון וגורמים להפקת העיצורים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם.

ארמית חדשה צפון-מזרחית

ארמית חדשה צפון-מזרחית (או בלעז North Eastern Neo-Aramaic, ובקיצור NENA) הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של ארמית חדשה, אשר דוברו באזור כורדיסטן ואזרבייג'ן האיראנית במדינות עיראק, איראן וטורקיה. ניבים אלו התפתחו מרבדים קדומים יותר של ארמית, כגון סורית או ארמית התרגום, אך על פי רוב אין עדויות על הרבדים הישירים שקדמו לניבים המדוברים בימינו. על פי רוב, בכל ישוב דובר ניב אחר, וכן התקיימה חלוקה בין ניבים יהודיים לניבים נוצרים. בשל קשיי המעבר באזור זה, הניבים השונים אינם קלים על פי רוב להבנה הדדית, אם כי רוח הדברים ברורה על פי רוב.

ניבי הארמית החדשה מדוברים עד היום בקהילות של יוצאי האזורים בהם היא דוברה במקור, כמו הקהילה האשורית בשוודיה או קהילת יוצאי כורדיסטן בישראל. בקרב דוברי השפה בישראל, היא מכונה לעיתים "כורדית" או "כורדית-יהודית" (אך אין לבלבל בינה לבין השפה הכורדית הכרמנג'ית המדוברת בפי הכורדים המוסלמים).

האלפבית הפונטי האוראלי

האלפבית הפונטי האוּראלי (באנגלית: Uralic Phonetic Alphabet, בקיצור: UPA), או שיטת התעתיק הפינו-אוגרית (אנגלית: Finno-Ugric transcription system) הוא שיטת טרנסקריפציה המשמשת בעיקר לתעתיק השפות הפינו-אוגריות. את השיטה פרסם לראשונה הבלשן הפיני אמיל נסטור סטאלה בשנת 1901.

בניגוד לאלפבית הפונטי הבינלאומי, שהוא שיטת תעתיק מדויקת חד-חד ערכית לפונמות הקיימות בשפות המדוברות, מטרת האלפבית הפונטי האוראלי לייצג את הקטגוריות התפקודיות של שפות, ואת ערכיהן הפונטיים. מסיבה זו, אין אפשרות להמיר תעתיק כזה לאלפבית הפונטי הבינלאומי באופן ישיר.

הסימנים הבסיסיים של האלפבית מבוססים בעיקר על סימני האלפבית הפיני, אבל גם על סימני האלפבית היווני והקירילי. בין סימני התעתיק כוללים גם אותיות רישיות מוקטנות וסימנים דיאקריטיים.

מנגנון זרימת אוויר

מנגנון זרימת אוויר (Airstream mechanism) הנקרא גם חניכה, הוא הדרך בה נוצרת תנועת האוויר במערכת הקול. האיבר המווסת את תנועת האוויר במערכת הקול נקרא האיבר החונך והוא יכול להיות אחד משלושת החונכים המוכרים בלשונות האנושיות הריאות, הגרון או הווילון.

ניתן לחלק את מנגנוני זרימת האוויר ללחץ ויניקה. בראשון האיבר המבצע את החניכה יוצר לחץ חיובי במערכת הקול וגורם לתנועת האוויר החוצה, הגאים המבוצעים בדרך זאת נקראים מחוצנים, באחר האיבר המבצע את החניכה יוצר לחץ שלילי במערכת הקול וגורם לשאיבת האוויר פנימה, הגאים המבוצעים בדרך זאת נקראים מפונמים.

סונוריות

בפונטיקה ובפונולוגיה, סונוריות (בעברית: צליליות) היא מונח המתייחס לעצמת הצליל שנוצר בעת הפקת הגה מסוים. עיצורים סונורנטיים הם עיצורים בעלי צליליות גבוהה, בדומה לתנועות, משום שבהפקתם מתבצעת חסימה חלקית בלבד של שטף האוויר בחלל הפה. לקבוצה זו משתייכים עיצורים מקורבים (w), עיצורים אפיים (m) ועיצורים שוטפים (l, r) (באנגלית: Liquids).

בשל זרימת האוויר החופשית בעת הגיית העיצורים הסונורנטיים, על מנת שיהיו תפיסים לאוזן, הם בדרך כלל קוליים, כלומר בהפקתם יש הרעדה של מיתרי הקול (למשל, מעטות השפות עם /l/ אטומה). בניגוד לכך, העיצורים הבלתי־סונורנטיים (Obstruents) - סותמים וחוככים - שהפקתם מייצרת "רעש" חזק מספיק, ניתנים להגייה כעיצורים קוליים וכאטומים (למשל, ברוב השפות קיים המכתשי הסותם האטום /t/, ולצדו המקביל הקולי /d/).

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

העיצורים הכפופים, המכתשיים-חכיים והבתר-מכתשיים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה, וההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים הכפופים מופקים כאשר הלשון מוטה לאחור, המכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה, והבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כִּפָּה או פעמון. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור בתר-מכתשי, אפי [n̠]

עיצור בתר-מכתשי, אפי, אטום [n̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, סותם, קולי [ḏ]

עיצור בתר-מכתשי, סותם, אטום [ṯ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי [ʒ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום [ʃ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב [ɹ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב, אטום [ɹ̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש [ɾ̱]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש, אטום [ɾ̱̊]

עיצור בתר-מכתשי, רוטט [r̠]

עיצור בתר-מכתשי, רוטט, אטום [r̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך צדי, קולי [ɮ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך צדי, אטום [ɬ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב צדי [l̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב צדי, אטום [l̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש צדי []

עיצור בתר-מכתשי, מקיש צדי, אטום []

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי [ʤ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום [ʧ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך צדי, קולי [d̲ɮ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך צדי, אטום [t̲ɬ]

עיצור בתר-מכתשי, מסודק [t̠ʼ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך מסודק [ʃʼ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך מסודק [ʧʼ]

עיצור בתר-מכתשי, מצוץ [!]

עיצורים מכתשיים-חכיים

עיצורים מכתשיים חכיים (alveolopalatal) הם עיצורים הנחתכים בין האזור שבין המכתש לבין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון שטוחה. עיצורים מכתשיים חכיים קיימים בפולנית, מנדרינית, יפנית, קוריאנית ועוד שפות.

העיצורים הכפופים, הבתר-מכתשיים והמכתשיים-חכיים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה, כאשר ההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים הכפופים מופקים כאשר קצה הלשון מוטה לאחור, הבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כִּפָּה או פעמון, והמכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור מכתשי-חכי, אפי [n̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, אפי, אטום [n̠̊ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, קולי [d̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, אטום [t̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, קולי [ʑ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום [ɕ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי [ʎ̟]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי, אטום [ʎ̟̊]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, קולי ʥ

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, אטום [ʨ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, מסודק [ɕʼ]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, מסודק [ʨʼ]

עיצורים מסודקים

עיצורים מסודקים (Ejective) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות פיקת הגרון ולא באמצעות הריאות. עיצורים מסודקים הם לרוב גרסאות לא ריאתיות של עיצורים סותמים אטומים או עיצורים חוככים אטומים. העיצור המסודק הנפוץ ביותר הוא הווילוני.

ניתן להבחין בכמה שלבים בהגיית העיצורים המסודקים: בשלב הראשון יורדת פיקת הגרון ומאפשרת לאוויר לחדור לחלל הפה, בשלב השני נסתם בסיס החיתוך, בשלב השלישי עולה פיקת הגרון ויוצרת לחץ בתוך חלל הפה מאחורי הסתימה ובשלב הרביעי נפתחת הסתימה בבסיס החיתוך ומאפשרת לזרם האוויר לפרוץ החוצה.

עיצורים מקורבים

עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך. משפחת העיצורים המקורבים מחולקת לחצאי תנועות ועיצורים נזילים.

עיצורים משופתתים

עיצורים מְשׂוּפְתַּתִים (Labialized), הם עיצורים הנחתכים בשפתיים בנוסף לבסיס החיתוך הראשי שלהם כך שבעת הגיית העיצור ישנו כיווץ השפתיים. המשופתתים נפוצים בשפות הקווקזיות הצפון-מערביות (כצ'רקסית ואבחזית), ובשפות ממשפחת השפות אתבסקה שבצפון אמריקה.

באלפבית הפונטי הבינלאומי מסומנים העיצורים המשופתתים באמצעות רישום סימן w מוקטן [ʷ] לימין האות. לדוגמה: [kʷ] היא הגרסה המשופתתת של [k]. כדי לבטא את העיצור [kʷ], נדרש לבטא את הצלילים [k] ו-[w] בו זמנית. באנגלית הצליל הקרוב לעיצור וילוני משופתת, סותם, אטום [kʷ] הוא Q במלה Queen או Squirrel, אך במלים הללו הצליל הוא [kw] ושני העיצורים [k] ו-[w] אינם מבוטאים בו זמנית.

עיצורים צדיים

עיצורים צדיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם האוויר משתחרר מצד אחד או משני צדי הלשון כאשר לרוב נוצר קשר בין קצה הלשון לבין השיניים העליונות או בין הלשון למכתש, בשונה משאר העיצורים שהם מרכזיים ובהם האוויר משתחרר מעל מרכז הלשון. רוב העיצורים הצדיים הם עיצורים מקורבים מקבוצת העיצורים הנזילים, חלקם עיצורים חוככים מקבוצת העיצורים החוככים הבלתי שורקים, עיצור צדי אחד הוא עיצור מקיש מקבוצת העיצורים המקישים צדיים ועיצור צדי נוסף הוא עיצור מצוץ מקבוצת העיצורים המצוצים צדיים. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצורים שורקים

עיצורים שורקים (strident; sibilant) הם עיצורים חוככים או עיצורים מחוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שתנועת האוויר מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.

פורמנט

פורמנט הוא שיא בספקטרום התדרים של צליל הנובע מתדרי התהודה של מערכת אקוסטית. המונח משמש בפונטיקה ובאקוסטיקה לתיאור תדרי התהודה של מיתרי הקול וכלי נגינה. עם זאת המונח תקף לכל חלל אקוסטי, מאולמות ועד חדרי אמבט. ניתן לנתח פורמנטים באמצעות ספקטרוגרמות - מיפוי ספקטרום התדרים האקוסטיים כפונקציה של הזמן.

פורמנטים הם מרכיבי התדר המשמעותיים להבנת דיבור ושירה. למשל, תנועות מוגדרות לפי הפורמנטים העיקריים המרכיבים אותן. פורמנטים אלה הם הצלילים העיליים האפייניים לפיהם מזהה המאזין את התנועה המדוברת. הפורמנט בתדר הנמוך יותר נקרא f1 ופורמנטים בתדרים גבוהים יותר יקראו f3 ,f2 וכו'. בדרך כלל ניתן לזהות את התנועה באופן חד-משמעי לפי שני הפורמנטים הראשונים f1 ו- f2.

ככלל, זכר אנושי בוגר מסוגל לשנות את תדר הפורמנטים שהוא מפיק בתחום של כאלף הרץ, והמרווח בין תדרי הפורמנטים עומד אף הוא על כאלף הרץ. תדר הצליל היסודי מאפשר לנו לזהות מי הדובר, בעוד שהפורמנטים מאפשרים לנו לזהות מה נאמר. רוב התנועות מכילות לפחות ארבעה פורמנטים ניתנים להבחנה, ולעיתים אף יותר משישה פורמנטים.

קוליות העיצורים

קוליות העיצורים (voicing) היא תכונה מבחינה היוצרת הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים (בלתי קוליים) באותו בסיס חיתוך ואופן חיתוך. הבחנה זו קיימת רק בעיצורים סותמים, עיצורים חוככים ועיצורים מחוככים ואינה קיימת ממשית בעיצורים סונורנטיים.

עיצורים קוליים הם עיצורים שבמהלך הפקתם לחץ האוויר מתוך הריאות גורם לרטיטת מיתרי הקול.

עיצורים אטומים הם עיצורים שבמהלך הפקתם לא נוצרת רטיטה של מיתרי הקול.

רשימת עיצורים

להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי. ישנם כ-125 עיצורים נבדלים זה מזה. כל עיצור הוא בעל בסיס חיתוך ואופן חיתוך ובעיצורים סותמים, חוככים ומחוככים יש הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים. בטבלה וברשימות המצויות בערך זה, העיצורים ממוינים לשלוש קטגוריות: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור השמאלי הוא אטום והימני קולי. במשבצות הלבנות הריקות מצויים עיצורים שאין להם סימן ייחודי משלהם והסימן של כל אחד מהם הוא הסימן של העיצור הקרוב ביותר באופן ההגייה בתוספת סימן דיאקריטי. במשבצות האפורות מצויים שילובים של בסיס חיתוך ואופן חיתוך שבלתי אפשריים להגייה.

טבלת עיצורים רשמית (בתהליכי עריכה)

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.