עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית. העיצור הוא הגה, שביצועו כולל חסימה מלאה או חלקית של מעבר האוויר במערכת הקול. זאת בניגוד לתנועה, שהיא הגה שביצועו כמעט אינו כולל הפרעה למעבר האוויר.

בשפות רבות, העיצורים מהווים רוב ניכר של הפונמות בשפה, אם כי יש שפות שבהן מספר התנועות מתקרב למספרם של העיצורים.

הגדרה

בבלשנות מקובלות הגדרות שונות למונח עיצור, שתי ההגדרות העיקריות מבוססות האחת על תחום הפונטיקה החיתוכית (פונטיקה ארטיקולוטורית) והאחרת על תחום הפונטיקה האקוסטית.

בפונטיקה חיתוכית, העוסקת בין היתר בחקר איברי הדיבור, והאופן שבו הם יוצרים את ההגאים, עיצור הוא הגה שבעת ביצועו יש מידה ניכרת של חסימה למעבר האוויר בין איברי הדיבור. לדוגמה, בביצוע המלה קַו [kav], כשהוגים את ה-k האוויר נעצר בווילון, וכשהוגים את ה-v האוויר נעצר בשפתיים, אבל כשהוגים את ה-a האוויר משתחרר החוצה תוך חיכוך מזערי. משום כך ה-k וה-v נחשבים עיצורים וה-a נחשבת תנועה.

מבחינה אקוסטית, עיצור הוא אחד מכמה סוגים של צלילים, שרובם מתאפיינים ב"רעש" שנוצר כתוצאה מערבול האוויר באמצעות איברי חלל הפה והגרון. לפי שתי ההגדרות אפשר למצוא הגאי ביניים, שהם ספק עיצור ספק תנועה, והדבר אמנם משתקף בשפות שונות שבהן הגבול בין עיצור לתנועה אינו חד.

מידת הסונורנטיות על פיה ניתן לדרג את העיצורים היא עוצמת הקול הנקבעת על־פי מידת התנודה של מיתרי הקול ומושפעת ממידת הקרבה שלהם שהיא מידת החסימה במעבר זרם האוויר בין איברי ההגייה בחלל הפה או הגרון. כאשר ישנה סתימה מלאה של חלל הפה או הגרון, חסימת מעבר האוויר מוחלטת ומקסימלית ולכן מיתרי הקול רפויים, עוצמת הקול נמוכה, מידת הסונורנטיות נמוכה-גבוהה והעיצורים סונורנטיים ובלתי־סותמים. והעיצורים הם בלתי־סונורנטיים וסותמים, אך כאשר יש סתימה חלקית של מעבר האוויר, החסימה של מעבר האוויר קטנה ומינימלית ולכן מיתרי הקול רוטטים, עוצמת הקול גבוהה, מידת הסונורנטיות הגרעין שבמרכז ההברה חייב להיות בלתי־סותם וסונורנטי ככל האפשר ולכן בדרך כלל הוא תנועה. בעברית, למשל, הוא יכול להיות רק תנועה, אך בשפות אחרות הוא עשוי להיות גם עיצור סונורנטי ובלתי־סותם, מכיוון שמידת הסונורנטיות שלו מעט פחות גבוהה מזו של התנועות וחסימת מעבר האוויר דומה להן - שהרי הן חסרות חסימת מעבר האוויר במקרים אלו יש סתירה בין ההגדרה הפונטית לפונולוגית. העיצורים והתנועות נמצאים על רצף אחד של הגאים, שמתחיל בעיצורים הסותמים והבלתי־סונורנטים ביותר, ממשיך דרך העיצורים הסותמים והסונורנטים חלקית, עובר דרך העיצורים הכמעט בלתי־סותמים ובלתי־סונורנטים, ממשיך אל העיצורים הבלתי־סותמים והסונורנטים ומסתיים בתנועות הבלתי־סותמות הסונורנטיות ביותר. ישנן שפות כעברית, שבהן ההבחנה בין עיצורים לתנועות חדה, ויש שפות כאנגלית, שבהן ההבחנה מעורפלת מעט ולעומתן שפות, כברברית שבהן ההבחנה מעורפלת ביותר. כאשר בשולי ההברה, לצדי הגרעין ממוקמים עיצורים בלתי־סונורנטיים סותמים, (למשל: /p t k/), הגרעין עשוי להיות תנועה אך גם עיצור סונורנטי בלתי־סותם, אך כאשר העיצורים הסונורנטיים הבלתי־סותמים (למשל: /l r m n/) ממוקמים בשולי ההברה, הגרעין עשוי להיות רק תנועה ולא עיצור. כגון במלה הצ'כית "krk" ההגה r שהוא עיצור סונורנטי ובלתי־סותם מהווה את מרכז ההברה ולכן הוא תנועה על־פי ההגדרה הפונולוגית הקובעת שהתנועה היא ההגה הנמצא במרכז ההברה, בגרעין, אך זהו עיצור על־פי הגדרתו הפונטית שקובעת שעיצור הוא הגה שבמהלך הגייתו מעבר זרם האוויר נחסם במידה מסוימת.

מאפייני עיצורים

ניתן לאפיין את העיצורים המגוונים על פי שישה גורמים שונים שמתארים את מאפייני הפקת העיצורים השונים בשפה וצלילם. הבדל באחד או יותר מגורמים אלה יוצר את ההבחנה בין העיצורים השונים, גם כאשר כל שאר הגורמים שלהם זהים, אולם יש שפות בהן שני עיצורים נתפסים כזהים אף על פי שישנו הבדל בין הגורמים שמאפיינים אותם, למשל העיצורים p, b שנבדלים בגורם הקוליות נשמעים זהים לרוב דוברי הערבית, אף על פי שהם עיצורים מובחנים ברוב השפות.

שלושת הגורמים העיקריים, הם: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות.

יש שפות שבהן נדרשים שלושה גורמים נוספים כדי להגדיר את ההבחנה בין עיצורים שונים, שלושת הגורמים הנוספים, הם: מנגנון העירור, כיוון העירור ואנפוף.

שלושת הגורמים העיקריים

בסיס חיתוך

Ahoa eta eztarria zenbakiekin
מערכת הנשימה העליונה: 1. חלל האף. 2. שפתיים. 3. שיניים. 4. חיך. המדרגה בין החיך לשיניים קרויה "מכתש". 5. חלל הפה. 6. וילון. הקצה האחורי של הווילון מכונה "ענבל". 7. לשון. הבלשנים מחלקים את הלשון לארבעה חלקים: החלק הקדמי שלה קרוי חוד, אחריו בא להב הלשון, אחריו מרכז הלשון ובסוף בסיס הלשון. 8. לוע. 9. קנה. 10. מכסה / תריס / אפיגלוטיס. 11. אזור סגר האפיגלוטיס. 12. שפתי הקול / מיתרי הקול / סדק הקול. 13. ושת.

בסיס החיתוך המכונה גם מוצא העיצורים הוא הנקודה בחלל הפה והגרון שבה נוצרת חסימה של מסלול זרימת האוויר על ידי איברי חלל הפה והגרון בעת הגיית העיצור וכך מופק צלילו. לכל עיצור ישנו בסיס חיתוך אחד, אך יש שפות הכוללות עיצורים המופקים בשני בסיסי חיתוך ובהם חסימת מסלול זרימת האוויר נוצרת בשתי נקודות בחלל הפה והגרון בו זמנית, בחלקם שני בסיסי החיתוך שווים במידת השפעתם ובחלקם האחר שבו לחסימת זרם האוויר באחד מבסיסי החיתוך יש פחות השפעה מאשר החסימה במקום החיתוך האחר, מכונה הראשון בסיס חיתוך משני והשני הוא ראשי.

החותך ומקום החיתוך הם שני מרכיביו של בסיס החיתוך:

  1. החותך שמכונה גם איבר ההגייה הפעיל הוא החלק הנע שממוקם באזור התחתון של חלל הפה. השפה התחתונה, חזית הלשון (קצה הלשון או קדמת הלשון), גב הלשון, מכסה הקנה (אפיגלוטיס) הם החותכים מקדמת הפה אחורה.
  2. מקום החיתוך שמכונה גם איבר ההגייה הסביל הוא החלק חסר התנועה שממוקם במעלה חלל הפה ושאליו נע החותך. השפה העליונה, השיניים העליונות, המכתש, בתר המכתש (האזור שבין המכתש לחך), החך (החך הקשה), הווילון (החך הרך), הענבל, הלוע הם מקומות החיתוך מקדמת הפה אחורה.
  • סדק הקול הוא בסיס חיתוך הממוקם בגרון, מורכב בעצמו מחותך וממקום חיתוך ויש בו גם איבר הגייה פעיל וגם מסביל.

העיצורים השונים ממויינים לסוגים על פי בסיס החיתוך שלהם:

  • קיצוני - מבוצע בגרון ובמעמקי חלל הפה.
    • סדקי - מבוצע בסדק הקול.
    • אפיגלוטי - מבוצע בין מכסה הגרון לגב הלוע.
    • לועי - מבוצע על ידי כיווץ הלוע.
  • אחורי - מבוצע בחלק האחורי של חלל הפה.
    • וילוני - מבוצע בחך הרך המכונה גם וילון. הווילון הוא האיבר הסוגר את המעבר מהקנה אל האף בזמן האכילה.
    • ענבלי - מבוצע בענבל. הענבל הוא קצה הווילון.
    • חִכִּי - מבוצע בחך הקשה שהוא גג חלל הפה הפנימי. הסגירה נעשית באמצעות הלשון.
  • קדמי - מבוצע בחלק הקדמי של חלל הפה.
    • מכתשי - מבוצע בין המכתש או סביבתו לבין קדמת הלשון, קצה הלשון או צד הלשון. בסיס החיתוך המכתשי הוא בחלקו בתר-מכתשי, מכתשי-חכי וכפוף.
    • שִנִּי - מבוצע בין השיניים העליונות והתחתונות או בין השיניים והלשון.
  • שפתי - מבוצע באזור השפתיים.
    • שיני-שפתי - מבוצע בין השפה העליונה והשיניים התחתונות.
    • שפתי-שיני - מבוצע בין השפה התחתונה והשיניים העליונות.
    • לשוני-שפתי - מבוצע בין הלשון והשפה העליונה.
    • דו-שפתי - מבוצע בין שתי השפתיים.

אופן החיתוך

אופן החיתוך הוא מידת החסימה של מסלול זרימת האוויר שיכולה להיות מלאה או חלקית ונקבעת על-פי הקירבה בין איברי חלל הפה.

אופן החיתוך מאופיין בצדיות שמתארת את האזור בחלל הפה בו עובר זרם האוויר יחסית למצב הלשון. הצדיות יוצרת הבחנה בין שני מצבים בהם הלשון עשויה להימצא. כאשר ליד שם העיצור לא מצוין שהוא צדי, ניתן להסיק שהוא מרכזי.

  1. מרכזי - זרם האוויר עובר מעל מרכז הלשון. רוב העיצורים הם מרכזיים.
  2. צדי - צדי הלשון יורדים ומאפשרים את מעבר זרם האוויר מצדי הלשון.

קיימים מספר אופני החיתוך אפשריים להפקת העיצורים השונים:

  • בלתי-סותם - מעבר האוויר במרווח שאין בו חסימה מוחלטת, אלא חלקית.
    • צדי - זרימת האוויר משני צדי הלשון.
    • חוכך - מעבר האוויר במרווח פתוח וצר בין החותך למקום החיתוך.
      • מחוכך - מעבר האוויר בין שני מקומות חיתוך נפרדים. לרוב עיצור סותם שמיד אחריו בא עיצור חוכך.
    • מקורב - מעבר האוויר במרווח רחב יחסית בין החותך למקום החיתוך. חיתוך מקורב הוא ברובו נזיל ובחלקו חצי תנועה.
  • סותם - חסימה מלאה של מעבר האוויר בחלל הפה והגרון.
    • סותם - חסימה מוחלטת של מעבר האוויר שמשתחרר בבת אחת דרך הפה. נקרא גם סותם אוראלי.
    • אפי - חסימה מוחלטת של מעבר האוויר בחלל הפה תוך פתיחת הווילון, כך שהאוויר משתחרר כולו דרך האף. נקרא גם סותם נזאלי.
      • מאונפף - חסימה חלקית של מעבר האוויר בחלל הפה תוך פתיחת הווילון, כך שהאוויר משתחרר חלקו דרך הפה וחלקו דרך האף.
    • מקיש - מעבר האוויר בין החותך המושלך כנגד מקום החיתוך על ידי התכווצות שרירים יחידה.
    • רוטט - מעבר אוויר בין החותך למקום החיתוך תוך כדי מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.

קוליות

הקוליות היא עוצמת התנודה של מיתרי הקול המכונים גם שפתות הקול, הפועלות עצמאית מאיברי ההגייה שבחלל הפה כאשר זרם האוויר עובר ביניהם בעת ביצוע ההגה, לפני הגעתו לבסיס החיתוך והמרחק ביניהם. הבחנה זו קיימת רק לגבי העיצורים החוככים, המחוככים, ורוב הסותמים.

  • קולי הוא עיצור שבעת הגייתו, שפתות הקול מתקרבות אחת לשנייה במידה המאפשרת לאוויר העובר דרכן להניד אותן באופן המספיק ליצירת הקול והן רוטטות.
  • בלתי-קולי המכונה גם אטום הוא עיצור שבעת הגייתו, שפתות הקול מרוחקות זו מזו במידה שלא מאפשרת לאוויר העובר דרכן להניד אותן באופן המספיק ליצירת קול והן רפות. התנודות השונות האלו מוסיפות להגה המבוצע גוון מיוחד, שיש לו ערך מבחין שמבדיל בין שני עיצורים שונים. ניתן לחוש את רטיטת מיתרי הקול על ידי הנחת היד על פיקת הגרון בעת הגיית העיצורים הקוליים. למשל, העיצורים /f v/ מבוצעים באותו מקום חיתוך ובאותו אופן חיתוך, אולם [f] בלתי-קולי ואטום מכיוון ששפתות הקול אינן רוטטות בזמן ביצועו, ואילו [v] קולי מכיוון ששפתות הקול אכן רוטטות בזמן ביצועו.

גורמים נוספים

להפקת חלק מהצלילים בחלק מהשפות יש שימוש בגורמים נוספים.

מנגנון העירור

מנגנון העירור המכונה גם מנגנון זרימת האוויר הוא החלק שעל ידי תנועתו זרימת האוויר מווסתת אל מחוץ לו או לתוכו בעת ביצוע ההגה ויש הבחנה בין שלושה איברים המווסתים את זרם האוויר.

  • במנגנון ריאתי תנועת הסרעפת מווסתת את זרימת האוויר.
    • עיצורים ריאתיים המהווים את רוב העיצורים בשפה מופקים על ידי מנגנון ריאתי מחוצן שבו הסרעפת עולה כלפי מעלה, מכווצת את הריאות והאוויר יוצא החוצה, הוא מנגנון ריאתי מהסוג היחיד שקיים בשפות הטבעיות וכל העיצורים בעברית מופקים במנגנון זה. לעיצורים אלו, יש אופני חיתוך רבים ושונים היכולים להיות בלתי-סותמים או סותמים.
  • עיצורים לא-ריאתיים הם עיצורים סותמים המופקים בכל מנגנוני זרימת האוויר מלבד המנגנון הריאתי המחוצן. אופן החיתוך של כל עיצורים אלו הוא סותם.
    • מנגנון גרוני הוא מנגנון שבו זרימת האוויר מווסתת על ידי תנועת פיקת הגרון.
      • עיצורים מסודקים מופקים על ידי מנגנון גרוני מחוצן שבו פיקת הגרון נעה כלפי מעלה והאוויר ננשף החוצה מסדק הקול.
      • עיצורים מפונמים מופקים על ידי מנגנון גרוני מפונם שבו פיקת הגרון נעה כלפי מטה והאוויר נשאב פנימה אל סדק הקול.
    • מנגנון וילוני הוא מנגנון שבו זרימת האוויר מווסתת על ידי תנועת הווילון.
      • העיצורים המצוצים מופקים על ידי מנגנון וילוני מפונם שבו הווילון יורד כלפי מטה והאוויר נשאב פנימה אל חלל הפה דרך הווילון, הוא מנגנון וילוני מהסוג היחיד שקיים בשפות הטבעיות וכזה הוא למשל הצליל "צְצְצְ" המשמש בעברית מודרנית לשם נזיפה או שלילה.

כיוון העירור

כיוון העירור המכונה גם כיוון זרימת האוויר הוא נשיפת זרם האוויר כלפי חוץ או שאיפתו כלפי פנים, ויש בו הבחנה בין שני כיוונים שאליהם זורם האוויר:

  • מחוצן הוא כיוון עירור שבו האיבר שמווסת את זרימת האוויר החוצה עולה כלפי מעלה כשהוא יוצר לחץ חיובי בחלל הפה וגורם לשחרור זרם האוויר החוצה בעת הגיית העיצור.
  • מפונם הוא כיוון עירור שבו האיבר שמווסת את זרימת האוויר פנימה יורד כלפי מטה כשהוא יוצר לחץ שלילי בחלל הפה ושואב את האוויר אליו פנימה בעת הגיית העיצור.

אנפוף

אנפוף הוא מידת הזרימה של האוויר דרך האף בעת הגיית העיצור שנקבעת על-פי המידה שבה סוגר הווילון את מעבר האוויר לחלל האף. עיצורים המבוצעים דרך הפה, אך נוסף להם שחרור של חלק מהאוויר דרך האף בו זמנית לפה - הם עיצורים מאונפפים. לעומת זאת, כאשר עיצורים מבוצעים רק דרך האף, אופן החיתוך שלהם הוא אפי והם אינם מאונפפים. בעברית אין עיצורים, שמבוצעים בהוצאת אוויר, בו זמנית, מהפה ומהאף, אך בצרפתית, למשל, יש. בצרפתית N, שנכתב בלא אות ניקוד אחריו, מבוטא כעיצור מאנפף (להבדיל מ-N שאחריו תנועה. המילה non מדגימה את שני העיצורים האלו. ה-N הראשון שלה הוא אפי, כמו נ' בעברית, והשני מאונפף ואין לו עיצור מקביל בעברית)[1].

לעלוע ונישוף

  • עיצורים מלועלעים הם עיצורים הנחתכים בלוע בו זמנית לחיתוכם בבסיס חיתוך נוסף. למעשה, אפשר לראות בעיצורים אלו הגייה של הצליל המסורתי של האות ע' תוך כדי הגיית עיצור נוסף. הדרך לסמן עיצור מלועלע באלפבית הפונטי הבינלאומי היא רישום סימן שאלה מוקטן מימין לסימן העיצור הבסיסי [ˤ]. לדוגמה, [sˤ] הוא עיצור מעולעל, שבנוסף לעילעול נחתך כמו [s]. עיצור זה מסומן בערבית באות ص ובהגייה העברית המסורתית של יהודי תימן ועיראק הוא מסומן באות צ.
  • עיצורים מונשפים הם עיצורים, ששחרור האוויר בהגייתם מודגש כאילו נהגתה מיד אחריהם [h] קלה. עיצורים אלו מסומנים ברישום האות h מוקטנת [ʰ] לימין סימנה הבסיסי של האות. לדוגמה, [tʰ] היא הגרסה המנושפת של [t]. עיצורים אלו מקובלים למשל בתאילנדית.

תכונות נוספות של עיצורים

מלבד ששת הגורמים הקובעים את גוון העיצור, יש לעיצורים מאפיינים משניים נוספים:

  • משך הוא תכונה המתייחסת לאורך הגיית העיצור, תכונה זו יוצרת הבחנה בין עיצורים הנהגים במשך זמן קצר יחסית לבין עיצורים הנהגים במשך זמן ארוך יחסית. בעיצורים סותמים מתארך משך החזקת לחץ האוויר לפני שחרורו בעוד שבעיצורים בלתי-סותמים מתארך משך זמן שחרור האוויר. בעברית מסומנים עיצורים כאלה בדגש חזק.
  • נַחציות היא תכונה בלשנית המבדילה בין זוגות עיצורים בשפות שמיות, למשל בעברית מקראית בין העיצורים ט-ת, ק-כ, צ-ס, הראשונים בכל זוג הם הנחציים. החוקרים חלוקים ביניהם באשר לאופן שבו בוצעה הנחציות במקור. היום היא מבוצעת בחלק מהשפות על ידי חיתוך משני בלוע, כמו בערבית, או על ידי הפקת העיצורים כמסודקים, כמו בשפות האתיופיות.

רישום העיצורים

מאחר שסך כמות העיצורים בכל שפות העולם גבוה באופן משמעותי מכמות האותיות המייצגות את העיצורים השונים בכל אחד מהאלפביתים הקיימים בעולם, פיתחו בלשנים מרחבי העולם מגוון שיטות לייצוג כל העיצורים הללו, והידוע ביותר מביניהן הוא האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA) בו לכל עיצור רק סימון אחד מסוים המייצג רק אותו.

בערך עיצורים מופיעה טבלה של כל סוגי העיצורים, כשבסיסי החיתוך מתוארים בעמודות ואופני החיתוך מתוארים בשורות. באופני החיתוך בהם קיימת הבחנה בין עיצור קולי לאטום - העיצור הקולי הוא הימני והאטום הוא השמאלי. במשבצות האפורות בטבלה מצויים שילובים של בסיס חיתוך עם אופן חיתוך שלא ניתנים להגייה מסיבות פיזיות. כמעט כל הצלילים הניתנים להפקה חסרי המגבלות הפיזיות נמצאים באיזושהי שפה מבין השפות הקיימות בעולם, אך לא לכל עיצור אפשרי להגייה יש סימן הייחודי לו, במקרה כזה נעשה שימוש בסימן הקרוב ביותר על ידי הוספת סימן דיאקריטי עליו. בטבלה זאת מופיעים רק עיצורים להם יש סימן ייחודי ובמשבצות הלבנות מצויים עיצורים חסרי סימן ייחודי משלהם.

העיצורים בעברית

באלפבית העברי ישנן 22 אותיות אשר כולן מייצגות עיצורים. אולם, חלק מהאותיות מייצגות שני עיצורים ועיצורים מסוימים מיוצגים על ידי יותר מאות אחת. מאפייניהם הפונטיים של עיצורים שונים שרובם קיימים גם בשפה העברית, בהגיות המקובלות בתקופתנו, מתוארים ומוצגים בטבלה הבאה באמצעות האלפבית העברי בנוסף לאלפבית הפונטי.

המאפיינים קוליים אטומים
בסיס החיתוך אופן החיתוך IPA אות IPA אות
סדקי סותם ʔ א אל"ף
חוכך ɦ h ה ה"א
לועי ʕ ע עי"ן (מזרחית) ħ ח חי"ת (מזרחית)
ענבלי ʁ ר רי"ש χ ח, כ חי"ת, כ"ף רפה
וילוני סותם g ג גימ"ל k כּ, ק כ"ף דגושה, קו"ף
חכי מקורב j י יו"ד
בָּתַר-מכתשי חוכך ʒ ז' זי"ן גרושה ʃ שׁ שי"ן ימנית
מחוכך ʤ ג' גימ"ל גרושה ʧ צ' צד"י גרושה
מכתשי סותם d ד דל"ת t ט, ת טי"ת, ת"ו
חוכך z ז זי"ן s ס, שׂ סמ"ך, שי"ן שמאלית
מחוכך ʣ ʦ צ צד"י
אפי n נ נו"ן
מקורב צדי l ל למ"ד
רוטט r ר רי"ש מתגלגלת
שיני חוכך ð דֿ דל"ת רפויה (בעברית לא מודרנית בלבד) θ תֿ תי"ו רפויה (בעברית לא מודרנית בלבד)
שפתי-שיני v ב, ו בי"ת רפה, וי"ו f פ פ"א רפה
דו-שפתי סותם b בּ בי"ת דגושה p פּ פּ"א דגושה
אפי m מ מ"ם

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ מבוא לבלשנות, יחידות 5-4, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 34.
צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי חיתוך אופני חיתוך
סדקיים - אפיגלוטיים - לועיים

ענבליים - וילוניים - חכיים
מכתשיים-חכיים - כפופים - בתר-מכתשיים - מכתשיים - שיניים
שיניים-שפתיים - שפתיים-שיניים - לשוניים-שפתיים - דו-שפתיים

ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים - מקישים - רוטטים - צדיים - מחוככים
לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
גובה תנועות מיקום התנועות
סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות - חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי - פורמנט
הברה

הברה (באנגלית: Syllable) היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם, לכדי מילים, כך שמילה מורכבת מהברה בודדת או ממספר הברות. כל הברה מורכבת מגרעין אחד בלבד, שברוב השפות חייב להיות תנועה (יש שפות, שבהן גרעין ההברה יכול להיות גם עיצור סילאבי). מלבד גרעין, יכולות הברות לכלול גם "ראש" (Onset) - עיצור או מספר עיצורים הנמצאים לפני הגרעין, ו"זנב" (Coda) - עיצור או מספר עיצורים הנמצאים לאחר התנועה.

לדוגמה, את המילה המושאלת מאנגלית, "פופקורן", רוב דוברי העברית יבטאו כמילה בת שלוש הברות, אף על פי שרוב דוברי האנגלית יבטאו אותה, כמילה בת שתי הברות. דוברי העברית יבטאו [popcoren], בחלוקה להברות - "פופ-קו-רֶן" ורוב דוברי האנגלית יבטאו [popcorn], בחלוקה להברות - "פופ-קורְן".

עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /s/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-s. זהו הצליל לאות ס.

עיצור מכתשי, סותם, אטום

עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /t/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-t. זהו צליל האות ת.

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים נזאליים בניגוד לסותמים האוראליים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

ניתן להבחין בכמה שלבים בהפקת העיצורים האפיים: בשלב הראשון נחסם חלל הפה ליציאת אוויר בבסיס החיתוך, בשלב השני מונמך החך הרך למצב המאפשר שחרור אוויר חופשי דרך האף ובשלב השלישי הסתימה אינה נפתחת והאוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה.

העיצור האפי אינו נחתך באף כי אם בבסיסי החיתוך השונים בתוך הפה, ושחרור האוויר דרך האף במקום דרך הפה הוא שנותן להם את אופיים המאונפף. העיצורים האפיים קיימים ברוב השפות, ורק במספר שפות מעטות אין אף לא עיצור אפי אחד והנפוצים ביותר הם דו-שפתי, אפי [m] ומכתשי, אפי [n].

העיצורים האפיים חלשים יחסית ולכן כדי שהם יהיו תפיסים יותר לאוזן הם בדרך כלל קוליים.

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

העיצורים הכפופים, המכתשיים-חכיים והבתר-מכתשיים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה, וההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים הכפופים מופקים כאשר הלשון מוטה לאחור, המכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה, והבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כִּפָּה או פעמון. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור בתר-מכתשי, אפי [n̠]

עיצור בתר-מכתשי, אפי, אטום [n̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, סותם, קולי [ḏ]

עיצור בתר-מכתשי, סותם, אטום [ṯ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי [ʒ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום [ʃ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב [ɹ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב, אטום [ɹ̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש [ɾ̱]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש, אטום [ɾ̱̊]

עיצור בתר-מכתשי, רוטט [r̠]

עיצור בתר-מכתשי, רוטט, אטום [r̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך צדי, קולי [ɮ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך צדי, אטום [ɬ̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב צדי [l̠]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך-מקורב צדי, אטום [l̠̊]

עיצור בתר-מכתשי, מקיש צדי []

עיצור בתר-מכתשי, מקיש צדי, אטום []

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי [ʤ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, אטום [ʧ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך צדי, קולי [d̲ɮ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך צדי, אטום [t̲ɬ]

עיצור בתר-מכתשי, מסודק [t̠ʼ]

עיצור בתר-מכתשי, חוכך מסודק [ʃʼ]

עיצור בתר-מכתשי, מחוכך מסודק [ʧʼ]

עיצור בתר-מכתשי, מצוץ [!]

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך). הווילוניים הסותמים אינם נדירים ומצויים בשפות רבות. את הוילוני האפי ניתן למצוא בשפות גרמאניות רבות מיוצג באמצעות צרוף האותיות ng ובכל גרסאות האלפבית הרוני היה לעיצור זה ייצוג באות ייחודית.

את הוילוני החוכך הקולי ניתן למצוא בערבית, יוונית, הולנדית, פורטוגזית, ספרדית, בלארוסית, אוקראינית וצ'כית. הוילוני החוכך האטום מופיע בכל השפות בהן מופיע מקבילו הקולי, אך בנוסף הוא יכול להופיע גם בלעדיו - לדוגמה, בגרמנית הוא מיוצג באמצעות צרוף האותיות ch לאחר תנועות אחוריות. הוא קיים גם בשאר השפות הסלאביות ובעברית. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור וילוני, אפי [ŋ]

עיצור וילוני, אפי, אטום [ŋ̊]

עיצור וילוני, סותם, קולי [g]

עיצור וילוני, סותם, אטום [k]

עיצור וילוני, חוכך, קולי [ɣ]

עיצור וילוני, חוכך, אטום [x]

עיצור וילוני, מקורב [ɰ]

עיצור וילוני, מקורב, אטום [ɰ̊]

עיצור וילוני, מקורב צדי [ʟ]

עיצור וילוני, מקורב צדי, אטום [ʟ̥]

עיצור וילוני, מפונם [ɠ]

עיצור וילוני, מפונם, אטום [ɠ̊]

עיצור וילוני, מסודק [kʼ]

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה. זרם אוויר זה יוצר צליל של "חיכוך". משפחת העיצורים החוככים מחולקת לעיצורים שורקים ועיצורים בלתי שורקים. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור הימני הוא קולי והשמאלי אטום.

עיצורים חכיים

עיצורים חכיים (Palatal) הם עיצורים הנחתכים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לבין החך הקשה. העיצור החכי המקורב נפוץ יחסית וניתן למצוא אותו בשפות רבות. את החכי החוכך האטום ניתן למצוא בגרמנית מיוצג כצרוף האותיות ch לאחר התנועות הקדמיות. החכי האפי והחכי המקורב הצדי מצויים יחסית בהרבה שפות רומאניות ושפות סלאביות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור חכי, אפי [ɲ]

עיצור חכי, אפי, אטום [ɲ̊]

עיצור חכי, סותם, קולי [ɟ]

עיצור חכי, סותם, אטום [c]

עיצור חכי, חוכך, קולי [ʝ]

עיצור חכי, חוכך, אטום [ç]

עיצור חכי, מקורב [j]

עיצור חכי, מקורב, אטום [j̊]

עיצור חכי, מקורב צדי [ʎ]

עיצור חכי, מסודק [cʼ]

עיצור חכי, מפונם [ʄ]

עיצור חכי, מפונם, אטום [ʄ̥]

עיצור חכי, מצוץ [ǂ]

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - ערבית. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר גם בעברית וכן בשאר שפות שמיות רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.

לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין בעברית, גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם במלטזית, אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

העיצורים הלועיים:

עיצור לועי, סותם, אטום[ʡ] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.

עיצור לועי, סותם, קולי [ʡ̯] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.

עיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ع בערבית. כך נהגית האות ע במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות għ במלטזית הקדומה.

עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ح בערבית. כך נהגית האות ח במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות ħ במלטזית בפי חלק מהדוברים.

עיצורים מחוככים

עיצורים מחוככים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.

ישנה הבחנה בין רצף של עיצור סותם וחוכך לבין עיצור מחוכך בכך שברצף העיצורים סותם-חוכך ישנו שחרור אוויר עם הגיית הסותם ואילו בעיצור מחוכך החלק הסותם חסר שחרור אוויר בפני עצמו, לדוגמה: תשואה, צואה. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצורים מכתשיים

עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור מכתשי, אפי [n]

עיצור מכתשי, סותם, קולי [d]

עיצור מכתשי, סותם, אטום [t]

עיצור מכתשי, חוכך, קולי [z]

עיצור מכתשי, חוכך, אטום [s]

עיצור מכתשי, חוכך צדי, קולי [ɮ]

עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום [ɬ]

עיצור מכתשי, מחוכך צדי, קולי [dɮ]

עיצור מכתשי, מחוכך צדי, אטום [tɬ]

עיצור מכתשי, מחוכך, קולי [dz]

עיצור מכתשי, מחוכך, אטום [ts]

עיצור מכתשי, רוטט [r]

עיצור מכתשי, מקורב [ɹ]

עיצור מכתשי, מקיש צדי [ɺ]

עיצור מכתשי, מוולן, מקורב צדי [ɫ]

עיצור מכתשי, מקורב צדי [l]

עיצור מכתשי, מקיש [ɾ]

עיצור מכתשי, מסודק [tʼ]

עיצור מכתשי, חוכך מסודק [sʼ]

עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק [ɬ’]

עיצור מכתשי, מפונם [ɗ]

עיצור מכתשי, מצוץ צדי [ǁ]

עיצורים מכתשיים-חכיים

עיצורים מכתשיים חכיים (alveolopalatal) הם עיצורים הנחתכים בין האזור שבין המכתש לבין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון שטוחה. עיצורים מכתשיים חכיים קיימים בפולנית, מנדרינית, יפנית, קוריאנית ועוד שפות.

העיצורים הכפופים, הבתר-מכתשיים והמכתשיים-חכיים נחתכים באותו המקום באזור בין המכתש לחך הקשה, כאשר ההבדל בין בסיסי החיתוך שלהם תלוי בצורת הלשון היוצרת עם אזור זה את בסיס החיתוך. העיצורים הכפופים מופקים כאשר קצה הלשון מוטה לאחור, הבתר-מכתשיים נחתכים כאשר הלשון מכונסת בצורת כִּפָּה או פעמון, והמכתשיים-חכיים נחתכים כאשר הלשון שטוחה. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור מכתשי-חכי, אפי [n̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, אפי, אטום [n̠̊ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, קולי [d̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, סותם, אטום [t̠ʲ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, קולי [ʑ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, אטום [ɕ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי [ʎ̟]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך-מקורב צדי, אטום [ʎ̟̊]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, קולי ʥ

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, אטום [ʨ]

עיצור מכתשי-חכי, חוכך, מסודק [ɕʼ]

עיצור מכתשי-חכי, מחוכך, מסודק [ʨʼ]

עיצורים מקורבים

עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך. משפחת העיצורים המקורבים מחולקת לחצאי תנועות ועיצורים נזילים.

עיצורים מקישים

עיצורים מקישים (flap) הם עיצורים המופקים תוך התכווצות שרירים יחידה כך שאיבר חיתוך אחד מושלך כנגד איבר חיתוך אחר. ההבדל בין עיצורים מקישים לעיצורים סותמים הוא בכך שאין תהליך של בניית לחץ אוויר מאחורי בסיס החיתוך.

העיצור המקיש הצדי יחסית נפוץ אף שאוזן אירופאית עשויה שלא לקלוט אותו, כגון ביפנית ובשפות אחרות בהן אין הבחנה בין עיצורי רי"ש ולמ"ד, קיים העיצור המקיש הצדי. בנוסף, בשפות בהן אין הבחנה בין עיצורים צדיים למרכזיים אותו העיצור עשוי להיות לעיתים מרכזי או צדי.

עיצורים סדקיים

עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords). אופן חיתוכם של הסדקיים מתייחס למרחק בין מיתרי הקול ולאופן בו זרם האוויר נחסם ביניהם. במהלך הפקת הסדקיים הסותמים, מיתרי הקול נסגרים במהירות וגורמים לחסימה מלאה במעבר זרם האוויר דרכם ובהפקת הסדקים החוככים המרחק בין מיתרי הקל מצטמצם לזמן קצר וגורם לחסימה חלקית במעבר זרם האוויר.

הסדקיים הסותמים והחוככים משתייכים גם למצב מיתרי הקול יחד עם מנושפות העיצורים ובנוסף לקוליות העיצורים. מצב מיתרי הקול אליו משתייכים גם הסדקיים הסותמים והחוככים מעורב באופן הגיית רוב העיצורים הקיימים בשפה, אולם בניגוד למצבי מיתרי הקול הנוספים, שלושת העיצורים הסדקיים (בעברית - האותיות א', ה' ,ח'), נחשבים ככאלה שבסיס חיתוכם נמצא במיתרי הקול. מצב נוסף של מיתרי הקול המשולב גם עם הסדקיים הוא קוליות העיצורים, המתייחס למרחק בין מיתרי הקול ולתנועתם כאשר האוויר עובר ביניהם בטרם מגיע לבסיס החיתוך. במהלך הפקת העיצורים הקוליים תנועת מיתרי הקול היא רטט ובמהלך הפקת האטומים (בלתי־קוליים) תנועת מיתרי הקול אינה רטט. מתוך שלושת הסדקיים, עיצור אחד סותם אטום ושניים חוככים, מתוכם עיצור אחד קולי ומשנהו אטום.

העיצורים הסדקיים נוטים להיעלם ולהפוך לתנועות תוך כדי דיבור, בייחוד כשהם מופיעים באמצע מילה וכשהדיבור מהיר. כך קורה גם בעברית המודרנית, אשר חלק גדול מדובריה אינם מבחינים שלמילה "קופאים" נוסף עיצור סדקי שאינו נמצא במילה "קופים", כמו כן המילה "מהר" שהגייתה אמורה להיות "maher" נהגית "maer". גם בערבית, אופן כתיבת הסימן המזה (ء) המייצג עיצור סדקי, מעיד על כך שכבר בתקופות קדומות נעלם עיצור זה והוחלף בתנועות במהלך ההגייה, בחלק מהניבים.

עיצור סדקי, סותם, אטום [ʔ] עיצור זה מיוצג על ידי האות א בעברית (למשל במילה "קופאים" שומעים את העיצור הסדקי, בניגוד ל"קופים"), כמו כן הסימן המזה ء בערבית (וגם האות ق בחלק מהדיאלקטים), האות q במלטזית וצרוף האותיות tt בדיאלקט הקוקני של אנגלית (better, butter כפי שנהגים באזורים מסוימים של לונדון).עיצור סדקי, חוכך, קולי [ɦ]

עיצור סדקי, חוכך, אטום [h] ברוב השפות אין הבחנה בין עיצורים אלו. כך למשל, האות ה בעברית מייצגת את שניהם. האטום נשמע בדרך־כלל בראש מילה או בסופה (למשל במילה "הר"), ואילו הקולי - בין שתי תנועות (למשל, במילה "מהר"). עיצורים אלה מיוצגים באות هـ בערבית, h באנגלית, ו-h בצ'כית (שם העיר פראג נכתב בצ'כית "Praha" ונהגה "פראהא").

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

במהלך הפקת העיצורים הסותמים ניתן להבחין בשלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון מתבצעת סתימה מוחלטת של ערוץ זרימת האוויר בבסיס החיתוך (ומכאן השם "סותמים"), בשלב השני נוצר לחץ חיובי בחלל הפה כתוצאה מהצטברות האוויר ובשלב הסופי נפתחת הסתימה והאוויר משתחרר בבת אחת תוך יצירת קול נפץ (מכאן השם המקובל האחר, "פוצץ"), זאת להבדיל מעיצורים מחוככים שבמהלך הפקתם חסר השלב השלישי של שחרור האוויר לאחר הגיית החלק הפוצץ והאוויר משתחרר במהלך הגיית החלק החוכך בצליל חיכוך. העיצורים הסותמים קיימים ברוב השפות, ורק במספר שפות מעטות אין אף לא עיצור סותם אחד.

במספר שפות, לדוגמה באיטלקית, ניתן להבחין ששני עיצורים סותמים נבדלים ביניהם במשך הגייתם. עיצור סותם מוארך מופק באמצעות הארכת ביצוע השלב השני של הצטברות האוויר לפני השחרור, והגיית אותם עיצורים סותמים מוארכים יכולה להימשך עד פי שלושה מאשר הגיית סותם רגיל.

כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצורים רוטטים

עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות. העיצורים הרוטטים נהגים באמצעות יצירת רטט בבסיס החיתוך על ידי הטחה חוזרת ונשנית של הלשון בבסיס החיתוך, או הטחה חוזרת ונשנית של השפתיים זו בזו.

עיצורים שיניים

עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור שיני, אפי [n̪]

עיצור שיני, אפי, אטום [n̪̊]

עיצור שיני, סותם, קולי [d̪]

עיצור שיני, סותם, אטום [t̪]

עיצור שיני, חוכך שורק, קולי [z̪]

עיצור שיני, חוכך שורק, אטום [s̪]

עיצור שיני, חוכך, קולי ð

עיצור שיני, חוכך, אטום θ

עיצור שיני, חוכך צדי, קולי [ɮ̪]

עיצור שיני, חוכך צדי, אטום [ɬ̪]

עיצור שיני, מקורב [ð̞]

עיצור שיני, מקורב צדי [l̪]

עיצור שיני, מקורב צדי, אטום [l̪̊]

עיצור שיני, מקיש [ɾ̪]

עיצור שיני, מקיש, אטום [ɾ̪̊]

עיצור שיני, מקיש צדי [ɺ̪]

עיצור שיני, מקיש צדי, אטום [ɺ̪̊]

עיצור שיני, רוטט [r̪]

עיצור שיני, רוטט, אטום [r̪̊]

עיצור שיני, מחוכך שורק, קולי [ʣ̪]

עיצור שיני, מחוכך שורק, אטום [ʦ̪]

עיצור שיני, מחוכך, קולי [d̪ð]

עיצור שיני, מחוכך, אטום [t̪θ]

עיצור שיני, מחוכך צדי, קולי [d̪ɮ̪]

עיצור שיני, מחוכך צדי, אטום [t̪ɬ]

עיצור שיני, מסודק [t̪ʼ]

עיצור שיני, חוכך שורק, מסודק [s̪ʼ]

עיצור שיני, חוכך, מסודק [θʼ]

עיצור שיני, חוכך צדי, מסודק [ɬ̪ʼ]

עיצור שיני, מחוכך שורק, מסודק [ʦ̪ʼ]

עיצור שיני, מחוכך, מסודק [t̪θʼ]

עיצור שיני, מחוכך צדי, מסודק [t̪ɬʼ]

עיצור שיני, מפונם [ɗ̪]

עיצור שיני, מפונם, אטום [ɗ̪̊]

עיצור שיני, מצוץ [ǀ]

עיצור שיני, מצוץ צדי [ǁ̪]

עיצורים שפתיים

עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר. העיצורים השפתיים מתחלקים לארבע/חמש קבוצות: דו־שפתיים, לשוניים־שפתיים, שפתיים־שיניים, שיניים־שפתיים ווילוניים משופתתים.

בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטיים (שאינם קיימים למעשה באף שפה). כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

אלפבית פונטי בינלאומי
נושאי IPA
IPA האגודה הבינלאומית לפונטיקה • היסטורית ה-IPA • תוספות ה-IPA • כינוס קיל (1989) • ביטאון ה-IPA • כינוסי מתן שמות של ה-IPA
פונטיקה סימנים דיאקריטיים • מקטעים • אות טונית • בסיס חיתוךאופן חיתוך
נושאים מיוחדים אותיות גדולות של ה-IPA • כתב יד IPA • סמלים מוחלטים ולא-רגילים • טבלת IPA לניבים אנגליים • פורמנט
קידוד SAMPA • X-SAMPA • Conlang X-SAMPA • Kirshenbaum • סמלים פונטיים ביוניקוד • WorldBet
עיצור (בלשנות)
בטבלה מופיעים עיצורים נפוצים, נדירים ואף תאורטײם (שאינם קײמים למעשה באף שפה).
IPA, עיצורים ריאתיים
בסיס חיתוך ‏← סדקײם קיצונײם אחורײם בינוניים קדמײם דו-שיניים שפתײם
↓‏ אופן חיתוך סדקי

Glotal

אפיגלוטי

Epiglotal consonant

לועי

Faryngal consonant

ענבלי

Uvulara consonant

וילוני

Velara consonant

בתר-חכי

Palatal consonant

חכי

Palatal consonant

מכתשי־חכי

Alveolopalatal fricative

כפוף

Retroflex consonat

בתר־מכתשי

Postalveolar consonant

מכתשי

Alveolar consonant

שיני

Dental consonant

בין-שיני דו-שיני שיניים-שפתיים שפתי־שיני

Labiodental consonant

לשוני־שפתי

Labiodental consonant

דו־שפתי

Bilabial consonant

אפי ɴ ɴ̊ ŋ ŋ̊ ŋ̟ ŋ̟ ɲ ɲ̊ n̠ʲ n̠̊ʲ ɳ ɳ̊ n̠̊ n n̪̊ n̪͆ ɱ͆ ɱ̥͆ ɱ ɱ̊ m̼̊ m
סותם ʔ ʡ ɢ q ɡ k ɡ̟ ɟ c d̠ʲ t̠ʲ ɖ ʈ d t d̪͆ t̪͆ b p
חוכך שורק ʑ ɕ ʐ ʂ ʒ ʃ z s
חוכך ɦ h ʢ ʜ ʕ ħ ʁ χ ɣ x ɣ̟ ʝ ç ɻ̝ ɻ̝̊ ɹ̠˔ ɹ̠̊˔ ð̠ θ̱ ð θ ð̪͆ θ̪͆ ɦ̪͆ h̪͆ v f β̼ ɸ̼ β ɸ
מקורב ‏ʢ̞ ʢ̞̊ ‏ʕ̞ ‏ʕ̞̊ ‏ʁ̞ ‏ʁ̞̊ ɰ ɰ̊ j̊˗ j ɻ ɻ̊ ɹ̠ ɹ̠̊ ɹ ɹ̊ ð̞ ð̞̊ ʋ ʋ̊ β̞ β̞̊
מקיש ʡ̯ ʡ̯̊ ɢ̆ ɢ̥̆ ɽ ɽ̊ ɾ̱ ɾ̱̊ ɾ ɾ̊ ɾ̪ ɾ̪̊ ѵ ⱱ̥ ɾ̼ ⱱ̟
רוטט я я̥ ʀ ʀ̊ ɽr ɽr̥ r̠̊ r r̪̊ r̪͆ ʙ͆ ʙ̥͆ ʙ̪ ʙ̪̊ ʙ̼ ʙ̼̊ ʙ ʙ̊
חוכך צדי ʟ̝ ʟ̝̊ ʟ̝̟ ʟ̝̟̊ ʎ̝ ʎ̝̊ ɮ̢ ɬ̢ ɮ̠ ɬ̠ ɮ ɬ ɮ̪ ɬ̪ ɮ̪͆ ɬ̪͆
מקורב צדי ʟ̠ ʟ ʟ̥ ʟ̟ ʟ̥̟ ʎ ʎ̊ ʎ̟ ʎ̟̊ ɭ ɭ̊ l̠̊ l l̪̊ l̪͆
מקיש צדי ʟ̆ ʟ̥̆ ʟ̟̆ ʟ̥̟̆ ʎ̯ ʎ̯̊ ɺ̢ ɺ̢̊ ɺ̠ ɺ̠̊ ɺ ɺ̊ ɺ̪ ɺ̪̊
מחוכך שורק ʥ ʨ ɖʐ ʈʂ ʤ ʧ ʣ ʦ ʣ̪ ʦ̪
מחוכך ʔh ʡʢ ʡʜ ɢʁ ɡɣ kx ɡ̟ɣ̟ k̟x̟ ɟʝ ɖɻ̝ ʈɻ̝̊ ˔d̠ɹ̠ ˔t̠ɹ̠̊ dð̠ tθ̱ d̪ð t̪θ d̪͆ð̪͆ t̪͆θ̪͆ b͆v͆ p͆f͆ b̪v p̪f β̼‏b̼ p̼ɸ̼
מחוכך צדי ɡʟ̝ kʟ̝̊ ɡ̟ʟ̝̟ k̟ʟ̝̟̊ ɟʎ̝ cʎ̝̊ ɖɮ̢ ʈɬ̢ d̲ɮ t̲ɬ d̪ɮ̪ t̪ɬ̪ d̪͆ɮ̪͆ t̪͆ɬ̪͆
עיצורים לא-ריאתיים
מפונם ʛ ʛ̥ ɠ ɠ̊ ɠ̟ ɠ̟̊ ʄ ʄ̥ ᶑ̊ ɗ̠ ɗ̠̊ ɗ ɗ̥ ɗ̪ ɗ̪̊ ɓ̪ ɓ̪̊ ɓ̼ ɓ̼̊ ɓ ɓ̥
מסודק ʡʼ k̟ʼ ʈʼ t̠ʼ t̪ʼ p͆ʼ p̪ʼ p̼ʼ
שורק מסודק ɕʼ ʂʼ ʃʼ ‏s̪ʼ
חוכך מסודק ħʼ χʼ x̟ʼ çʼ ɻ̝̊ʼ ɹ̠̊˔ʼ θ̱ʼ θʼ f͆ʼ ɸ̼ʼ ɸʼ
חוכך צדי מסודק ʟ̝̊ʼ ʟ̝̟̊ʼ ʎ̝̊ʼ ɬ̢ʼ ɬ̠ʼ ɬʼ ɬ̪ʼ
שורק מחוכך מסודק ʨʼ ʈʂʼ ʧʼ ʦʼ ʼ‏ʦ̪
מחוכך מסודק qχʼ kxʼ k̟x̟ʼ cçʼ ʈɻ̝̊ʼ t̠ɹ̠̊˔ʼ tθ̱ʼ t̪θʼ p͆f͆ʼ p̪fʼ p̼ɸ̼ʼ pɸʼ
מחוכך צדי מסודק k͡ʟ̝̊ʼ k̟͡ʟ̝̟̊ʼ c͡ʎ̝̊ʼ ʈɬ̢ʼ t̲ɬʼ tɬʼ t̪ɬʼ
מצוץ ʞ ǂ ˞ǃ ǃ ǀ ʘ̼ ʘ
מצוץ צדי ǁ ǁ̪
עיצורים מצוצים נוספים
מצוצים ʘ͡qʼ ʘ͡q ʘ̃ˀ ʘ̃
עיצורים מורכבים
בלתי-סותמים w ʍ ɥ ɧ
סותמים ɡ͡b k͡p ŋ͡m ŋ̊͡m̊
תנועות
ראו גם: גובה תנועות, מיקום התנועות
ראו גם: IPA, עיצורים
  אחורית כמעט-אחורית מרכזית כמעט-קדמית קדמית
סגורה
Blank vowel trapezoid.svg
i • y‏
ɨ • ʉ‏
ɯ • u
ɪ • ʏ‏
ɪ̈ • ʊ̈‏
ʊ‏ •
e • ø‏
ɘ • ɵ‏
ɤ • o‏
e̞ • ø̞‏
ə
ɤ̞ • o̞‏
ɛ • œ‏
ɜ • ɞ‏
ʌ • ɔ‏
• æ‏
ɐ‏
a • ɶ‏
ä‏
ɑ • ɒ‏
כמעט-סגורה
חצי-סגורה
אמצעית
חצי-פתוחה
כמעט-פתוחה
פתוחה
כאשר מופיעות זוג תנועות באותה משבצת, הימנית מעוגלת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.