עיצוב תעשייתי

עיצוב תעשייתי הוא תחום מקצועי העוסק ביצירה ובפיתוח מוצרים המיוצרים באופן חרושתי או סדרתי. עיצוב זה מתאפיין בתהליך של מחקר, חשיבה קונצפטואלית, חדשנות רעיונית, אפיון צורני, פיתוח ותכנון ועד לבקרה של תהליכי הייצור, השיווק, המכירה והשימוש של המוצר. בהליך זה ניתן להשביח את האסתטיקה והשמישות של המוצר. העוסק בעיצוב תעשייתי קרוי מעצב תעשייתי.

עיצוב המוצר הוא תחום בעיצוב תעשייתי. עיצוב המוצר מתמקד במוצרים בלבד ואילו לעיצוב תעשייתי יש פוקוס רחב יותר על רעיונות, מוצרים ושיטות. בנוסף להתחשבות באסתטיקה, שמישות והנדסת האנוש, תחום זה מתחשב בהנדסת העצם, תועלת כמו גם שמישות, השתלבות בשוק ועניינים אחרים.

Charles Rennie Mackintosh - Chair - 1917
כסא בעיצוב האדריכל צ'ארלס רני מקינטוש, עוצב עבור בית תה בגלאזגו, 1917. מוצג כיום במוזיאון לאמנות מודרנית במינכן
IPod classic silver 6G 160GB in box-2007-09-22
נגן iPod
Lego bricks
לבני לגו - צעצוע שעיצובו הייחודי תרם לפופולריות התמידית שלו, מאז הומצא בסוף שנות ה-40
VW 1300 side
חיפושית מודל 1300 מבית חברת פולקסווגן

היסטוריה

העיצוב התעשייתי החל להתגבש כתחום מקצועי ואקדמי החל מאמצע המאה ה-19 במקביל להתפתחות המהפכה התעשייתית. קדמה לעיצוב התעשייתי מסורת האומנות השימושית, שאופיינה ביצירה של אובייקטים בסדרות קטנות, בבתי מלאכה מקומיים ובקצב שינויים וחידושים איטי. לעומת המצב בו המעצב-אומן הוא גם היצרן יצרה המהפכה התעשייתית מצב חדש שבו קו הייצור מצריך תהליכי תכנון הנדסי ועיצובי נפרדים. כפי שתהליך הייצור הופרד למקטעי ייצור כך הופרדו תהליכי הפיתוח מרצפת הייצור.

אך בעוד שהמהפכה התעשייתית פתחה את האפשרות להמציא ולייצר מכונות וחפצים חדשים, טעמו האסתטי של הציבור הרחב לא הסכים לעכל במהירות את הצורות חדשות שהכתיב קו הייצור.

במאה העשרים מעצבים תעשייתיים החלו לעצב מוצרים חדשים שהפכו למאפיינים של התקופה המודרנית - המטוס, האוניה, הרכבת, המכונית, הקטנוע, הטלוויזיה, הטלפון, כלי הבית, הרהיטים והתאורה וריהוט הרחוב. אלה ועוד רבים, יוצרו כולם במפעלים ועוצבו על ידי מעצבים שהושפעו מתאוריות ואופנות שונות. זרמים אלה בעיצוב תעשייתי שהופצו על ידי מיליוני מוצרים, השפיעו באופן רב על התפישה של האדם המודרני.

סגנונות כמו הארטס אנד קרפטס, האר-נובו, האר-דקו, סטרים ליין, מינימליזם, מודרניזם, ופוסט-מודרניזם באו לידי ביטוי מוחשי בצורה, בצבע והטקסטורה של המוצרים שמקיפים את חיי האנשים.

מעצבים תעשייתים היו אלה שקידמו בברכה התפתחויות טכנולוגיות חדשות בתחומים שונים כמו חומרים, חשמל, אלקטרוניקה מכניקה, מחשוב וכו' והטמיעו אותם באופן נגיש לציבור הרחב. לדוגמה, תולדות העיצוב של הכסא, יכולים ללמד כיצד מסורת של מאות שנים של כיסאות מגולפי עץ השתנתה בתקופה קצרה על ידי התיעוש של כיפוף בקיטור של עץ, למינציה של עץ, כיפופי צינורות מתכת, שיכוב פלסטיק והזרקת פלסטיק.

תהליך העיצוב

למרות שעיצוב לעיתים נתפס כתהליך "יצירתי", מתקיימים בו גם תהליכים אנליטיים רבים. למעשה, מעצבים תעשייתיים רבים משתמשים במתודולוגיות שונות בתוך תהליך היצירה. חלק מהתהליכים שמשמשים מעצבים תעשייתיים בדרך כלל הם מחקר, שרטוט, בחינת מוצרים מתחרים, בניית מודלים ואב-טיפוס ועריכת ניסויים במוצר. לעיתים קרובות, משתמשים המעצבים בתוכנות הדמיה תלת ממדית ובתוכנות תב"ם על מנת לעבור משלב הקונספט לשלב הייצור. מאפייני המוצר שמוזנים בידי המעצב עשויים לכלול את הצורה הכללית של המוצר, מיקום פרטים ביחס לאחרים, את צבע המוצר, המרקם שלו, צלילים שישמיע והיבטים ארגונומיים בנוגע לשימוש בו. בנוסף לכך המעצב יכול לציין היבטים הנוגעים בתהליך הייצור, בבחירת החומרים ובדרך בה המוצר מוצג לצרכן בנקודת המכירה.

מלבד ההתמקדות באסתטיקה, שימושיות וארגונומיה, עיצוב תעשייתי מקיף את הנדסת המוצר, התועלת בו, את מיקומו בשוק המוצרים וגם היבטים פסיכולוגיים כמו תשוקה, פיתוי וחיבור רגשי של המשתמש למוצר. עיצוב מוצר ועיצוב תעשייתי עשויים לחפוף לעיצוב ממשק משתמש, עיצוב מידע ועיצוב אינטראקטיבי.

העיצוב התעשייתי כיום

העיצוב הפך להיות אחד המרכיבים המשמעותיים באסטרטגיה של חברות כדוגמת חברות רכב, חברות מוצרי אלקטרוניקה ומוצרי צריכה השונים. בחברות גדולות עוסקים מאות מעצבים תעשייתיים באפיון ובעיצוב בלתי פוסקים של קונספטים עתידיים חדשים.

בשנים האחרונות עבר העיצוב התעשייתי ממרכיב בדרגה שנייה בתהליך פיתוח המוצר, למרכיב ראשי בחשיבותו. הבנה חדשה זו של הערך שמעניק העיצוב למוצר בעיני הצרכן נובעת מהתחרות העזה בין תאגידים והאפשרות להשוות פערים טכנולוגיים והנדסיים בזמן קצר. במצב שבו אין הבדל מהותי בין מוצרים על המדף, עיצוב איכותי יכול ליצור פער וערך מוסף: בשימושיות, בהורדת מחיר הייצור וביצירת מוצרים מושכים יותר. כיום קיימים עיצובים תעשייתיים שנחשבים ליצירות אמנות, באותה מידה בה הם יצירות של הנדסה, ביניהם גם ה-iPod, הג'יפ, פנדר סטראטוקסטר, בקבוק הקולה והחיפושית.

בשנים האחרונות אין העיצוב התעשייתי עוסק רק במופעו החיצוני של המוצר אלא מטפל בכל תהליך חוויית המשתמש, מהצגתו של המוצר במדפי החנות -דרך הוראות התפעול ואפיון ממשק המשתמש וכלה באורך חיי המדף. הוא עוסק בקשר בין האובייקט למותג, ולערך הסמלי של המוצר בעיני המשתמש כמרכיב של זהות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

IMac

iMac (איי-מק) היא סדרת מחשבי מקינטוש נייחים של חברת אפל.

Power Mac G4 Cube

Power Mac G4 Cube הוא מחשב מקינטוש שיוצר על ידי חברת אפל. הוא נמכר בין השנים 2000–2001. צורת הקובייה מזכירה את NeXTcube של NeXT. המחשב עוצב על ידי המעצב של אפל ג'ונתן אייב. המוזיאון לאמנות מודרנית של ניו יורק מציג דגם של המחשב כחלק מאוסף.

אינטראקטיביות

אינטראקטיביות הוא מונח המציין את היכולת של המערכת ליצירת דיאלוג עם מפעיליה.

אינטראקטיביות היא טכנולוגיה חווייתית המהווה חלק מרכזי בחיי היומיום במאה ה-21. פעולות אינטראקטיביות יכולות להיות גלישה באינטרנט, הורדת רינגטון לסלולרי, הזמנת סרטים, קניית מוצר באינטרנט וכיוצא בזה. בעידן האינטראקטיביות לכל גולש קיימת היכולת להגיב לכתבה בעיתון ובאינטרנט, להביע את עמדתו, להשפיע על כיוון הדיון ולצור שיחה עם גולשים אחרים בנושא.

בכל תרחיש אינטראקטיבי מתקיימת אינטראקציה אך לא בכל מצב בו קיימת אינטראקציה מתקיימת אינטראקטיביות.

דוגמה קלאסית לתרחיש אינטראקטיבי היא דיאלוג. דו-שיח בין לפחות שני משתתפים מייצג את התפיסה שבו תגובה גוררת

תגובה במעגל אין סופי. לעומת לחיצה על כפתור בטלוויזיה בה אנו באים במגע עם חפץ אבל לא מופעלים בחזרה, רק מפעילים.

הדיאלוג הזה יכול להיות קולי, תנועתי, צבעוני, צורני ומחשבתי. כל משחק מחשב, הוא למעשה דו-שיח של המשתתף עם סביבתו

או עם מציאות מדומה בה הוא נמצא. העקרונות הבסיסיים של הדיאלוג מתקיימים ומבטיחים עניין, תשומת לב, ריגוש ואתגר.

אמנות שימושית

אמנות שימושית היא עיצוב וקישוט אובייקטים יומיומיים כדי להפוך אותם ליפים או אסתטיים. אמנות שימושית מובדלת מאמנות יפה אשר מכוונת לייצר אובייקטים שהם יפים או משמשים גירוי אינטלקטואלי. בפועל, יש חפיפה בין השתיים לעיתים קרובות.

עיצוב תעשייתי, עיצוב גרפי, עיצוב אופנה, עיצוב פנים, האדריכלות ואמנות דקורטיבית הם תחומים הנחשבים לאמנות שימושית. הם עשויים להיות בגדים, תכשיטים, רהיטים, צעצועי ילדים, מכוניות וכלי נגינה; כמו גם העתקים של תמונות שהופקו בהקשרים עסקיים, פוסטרים של סרטים או פרסומות ישנות. מספר דוגמאות לאמנות שימושית הן: תחריט, פרזול סוסים, צורפות, כריכת ספרים, טיפוגרפיה, אופנה, ויצירת תחפושות.

עם סגנונות האמנות החזותית הנמצאים תחת הקטגוריה של אמנות שימושית קיימים האר דקו והאר נובו, ותנועת הארטס אנד קרפטס.

פריטי אמנות שימושית נאספים ומוצגים במוזאונים, כגון ארכיב הבאוהאוס ומרטין-גרופיוס-באו.

ג'ונתן אייב

סר ג'ונתן אייב (באנגלית: Jonathan Ive; נולד ב-27 בפברואר 1967) הוא מעצב תעשייתי אנגלי אשר שימש כנשיא לעיצוב תעשייתי בחברת הטכנולוגיה העולמית Apple. אייב נחשב לאחראי לכמה עיצובים פורצי דרך במסגרת עבודתו בחברה, ביניהם מחשב ה-iMac, ה-iPod, דגמי ה-iPhone וה-AppleWatch המזוהים היטב עם החברה.

הזרקת פלסטיק

הזרקת פלסטיק היא שיטה לייצור מוצרי פלסטיק באמצעות הזרקת חומר הגלם לתוך תבנית.

בשיטה זו מתאפשר ייצור תעשייתי של מוצרים כמו פקקים, צעצועים וחלקי מכוניות. השיטה מאפשרת מהירות ייצור גבוהה באיכות גבוהה, גם במקרים בהם המוצר הוא מורכב מאד, דבר המאפשר חופש עיצובי גם בייצור בכמויות גדולות.

עם זאת, שיטה זו מחייבת שימוש בציוד יקר, דבר הדורש השקעה ראשונית גדולה, לכן עלות הייצור גבוהה ויורדת ככל שכמות המוצרים עולה.

השיטה מבוססת על עיקרון של יציקה לתבניות, תהליך ייצור הקיים אלפי שנים, אך בשונה מיציקת מתכות, הצמיגות של הפלסטיק אינה מאפשרת יציקה פשוטה לתבנית ומצריכה לחץ רב.

הקולג' המלכותי לאמנות

הקולג' המלכותי לאמנות (באנגלית: Royal College of Art, בקיצור RCA) הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בלונדון. הוא מעניק תארים מתקדמים באמנות ובעיצוב.

זהו המוסד האמנותי היחידי בעולם שמקנה תואר מתקדם באמנות ובעיצוב. בדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם הוא דורג במקום הראשון בעולם בקטגוריית האמנות והעיצוב.הקולג' הוקם לראשונה בשנת 1837 כבית ספר ממשלתי ועירוני לעיצוב שפעל ב"בית סאמרסט". במחצית המאה ה-19 עבר לאתר בסמוך למוזיאון ויקטוריה ואלברט. בשנת 1857 שונה שמו לבית הספר להכשרת אמנות (Normal Training School of Art) וב-1863 ל"בית הספר הלאומי להכשרת אמנות" (National Art Training School). באותה עת שימש בעיקר כמכללה להכשרת מורים לאמנות (סמינר). בשנים 1897-1896 הוסב שמו שוב ל"קולג' המלכותי לאמנות", אז הועבר הדגש ללימודי אמנות ועיצוב מעשיים. במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 נוספו לבית הספר מחלקות לעיצוב גרפי, עיצוב תעשייתי ועוד. בשנת 1967 זכה במעמד של אוניברסיטה.

כדור דיסקו

כדור דיסקו או כדור מראות הוא אביזר תאורה המורכב מכדור מסתובב אליו מוצמדות מראות. שמו נובע מהעובדה שהשימוש בו נפוץ במועדוני-לילה ובדיסקוטקים.

על פני השטח של כדור הדיסקו מודבק מספר רב של מראות דומות. אור המכוון אל כדור הדיסקו מוחזר לכיוונים שונים. בדרך כלל מותקן הכדור על בסיס מסתובב, והדבר יוצר אפקט של נקודות אור הנעות בחלל בו מופעל הכדור.

כדורים מצופי מראות הופיעו לראשונה במועדוני-לילה בשנות ה-20, עוד לפני שהתפתח ז'אנר הדיסקו. דוגמה לדגם מוקדם של כדור כזה ניתן לראות בסצנת מועדון-הלילה בסרט האילם הגרמני משנת 1927 Berlin: Die Sinfonie der Großstadt ("ברלין: הסימפוניה לעיר הגדולה"). בשנות ה-70 היה מקובל להשתמש בכדורי המראות כמתקנים נלווים למוזיקת הדיסקו, ומכאן השם "כדור דיסקו". עם סוף המאה ה-20, השם "כדור דיסקו" השתרש כשם המתאר את האביזר.

דוגמה לשימוש בצורת כדור הדיסקו כאלמנט אדריכלי היא קומת התצפית של מגדל הטלוויזיה של ברלין (הפרנזיטורם), שבנויה בצורה של כדור דיסקו.

מארז

מארז הוא קופסה המהווה את חלקו החיצוני של מוצר. המארז משמש בראש ובראשונה להגנה על רכיבי המוצר שבתוכו. פעמים רבות יש במארז פתחים לשם חיבורו למוצרים אחרים. כאשר זהו מארז של מכשיר חשמלי כולל המארז כפתור להדלקה וכיבוי של המכשיר, ולעיתים נכללים בו כפתורים נוספים לכוונון פעולת המכשיר. חומרי גלם מקובלים לצירתו של מארז הם פח, פלסטיק, עץ ועוד.

עיצוב המארז משלב שיקולים של פונקציונליות, יופי ותדמית. בהתאם לכך, מארז של מכשיר שנועד לפעול בשדה הקרב נדרש לעמידות גבוהה בתנאי סביבה קשים, ואין חשיבות ליופיו. לעומת זאת, במארז של מכשיר שנועד לפעול בבית או במשרד אין צורך בעמידות גבוהה של המארז, אך יש חשיבות ליופיו. במכשיר שפעולתו יוצרת חום, כגון מקרר, כולל המארז אמצעים לפליטתו של חום זה.

דוגמה: מארז מחשב מכיל בתוכו את כל רכיביו של המחשב (לוח אם, מעבד, ספק כוח וכו'). במארז יש פתחים לשקעים המאפשרים את חיבורו של המחשב לרכיבים פריפריאליים, כגון מדפסת, אוזניות, מקלדת ועוד.

מחזיק מברשות שיניים

מחזיק מברשות שיניים הוא מתקן שנועד להחזיק מברשת שיניים אחת או יותר כאשר אינן בשימוש.

מחזיקי מברשות השיניים התפתחו עם התפתחות מברשת השיניים לאורך ההיסטוריה, בהתאם לתנאי המחיה ולטכנולוגיה הקיימת. מחזיק מברשת השיניים נועד לשמור על היגיינת מברשת השיניים על ידי הרחקת סיבי המברשת מנוזלים, מתן תנאי אוורור, והרחקת המברשת מגורמים חיצוניים שעלולים לזהם אותה. קיום תנאי לחות וחוסר אוורור יוצרים עובש וחיידקים שעלולים להזיק לבריאות.

קיימים גם מחזיקים שעוצבו בצורות אסתטיות מיוחדות.

ישנם שני סוגים עיקריים של מחזיקי מברשות שיניים - מחזיקים נייחים הממוקמים בחדר האמבטיה, ומחזיקים ניידים לנשיאת מברשת שיניים לצורך שמירה על היגיינת מברשת השיניים בזמן נסיעה וטיולים.

מכון אבני

מכון אבני הוא בית ספר ישראלי ללימודי אמנות ועיצוב בתל אביב-יפו.

מעצב תעשייתי

מעצב תעשייתי הוא בעל מקצוע העוסק בעיצוב תעשייתי. לשם ביצוע עבודתו שולט המעצב התעשייתי באופן חלקי בידע הנדסי אך גם בקי בתחומים התרבותיים של האמנות הפלסטית והאדריכלות. המעצב התעשייתי הוא האחראי לאפיון החוויתי של האובייקט בכל תצורות הקיום שלו, מהאריזה ועד ההתכלות. מטרת המעצב היא לפתור בעיות וצרכים הקשורים במוצר עליו הוא עובד, אך יחד עם זו הוא גם עוסק בייצור אייקונים תרבותיים.

כישורי התפקיד הנדרשים למעצב תעשייתי הם רבים והם משתרעים על תחומים שונים מאוד באופיים. נאמר לעיתים על המעצב התעשייתי שהוא ניחן בידע שטחי אך על מגוון עצום של תחומים. הסיבה הראשונה לכך היא שלקוחותיו מגיעים מתחומי תעשייה שונים בתכלית, ועליו להיות גמיש מספיק מחשבתית ללמוד על המוצר אותו הוא הולך לעצב במהירות רבה. הסיבה השנייה היא שהמעצב הוא אינטגרטור של כל בעלי התפקידים בחברה המייצרת החל במנהל השיווק, מנהל המכירות, מנהל הפיתוח ההנדסי, מנהל התקציבים, מנהל הנדסת האנוש, וכלה במנהל הייצור.

בתחום הידע המעצב זקוק להבנה מעמיקה בתחומים הבאים:

טכנולוגיה - חומרים ותכונותיהם, מכניקה, פיזיקה, תהליכי ייצור ותהליכי אריזה ומשלוח.

חווית המשתמש - אנתרופומטריה, אינטראקציה, תסריטי תפעול, קריאות של סמלים, פסיכולוגיה של צבעים, עוצמות ערך, זיכרון קולקטיבי וקבוצתי ועוד.

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

היסטוריה של העיצוב.

תרבות היקפית - תולדות האומנות, תולדות האמנות, תולדות האדריכלות, תולדות הצורפות ותולדות האופנה.

תאוריה של העיצוב.

תכנון בר-קיימא, ניהול סביבה, אקולוגיה ותורת המיחזור.

עתידנות.

מתודולוגיות של חדשנות.

כלכלה ומנהל עסקים, תורות השיווק ומכירות.

קניין רוחני ופטנטים.

פילוסופיה.בתחומי המיומנות המעצב צריך לפתח את הכשרון בתחומים הבאים:

לרשום ולהמחיש באופן ויזואלי את רעיונותיו,

לפסל בחומרים שונים את המודלים והסקיצות התלת ממדיות,

לפסל ולתכנן באמצעות תוכנות מחשב תלת ממדיות,

לשלוט באמצעי המחשה גרפיים ידניים וממוחשבים,

להפעיל כלי עבודה ולבנות מודלים מומחשים ואבות טיפוס ועוד.

מתקן לנייר טואלט

מתקן לנייר טואלט (לעיתים נקרא גם "מחזיק נייר טואלט" או "מתלה לנייר טואלט") מיועד להחזיק גליל אחד או יותר של נייר טואלט.

ישנם כמה סוגים טיפוסיים של מחזיק נייר טואלט:

מתלה - מוט אופקי (ביחס לרצפה) המקביל לקיר ומונח בתוך גומחה ייעודית בקיר חדר השירותים.

מתלה - מתקן המכיל מוט אופקי (ביחס לרצפה) המקביל לקיר, אך אינו חלק ממנו (המתקן מחובר לעיתים לקיר ולעיתים לא). מתקנים כאלה הומצאו כבר בתחילת המאה העשרים ויש להם וריאציות רבות.

מוט אנכי (ביחס לרצפה) – המונח בתוך גומחה ייעודית בקיר חדר השירותים. פחות שכיח.

מוט אנכי (ביחס לרצפה) – המונח על גבי מתקן עצמאי. מתקנים אלה נועדו בראשיתם להחזיק כמה גלילים להחלפה. אולם בבתים רבים משמש מתקן זה כמתקן היחיד להחזקת גלילי נייר טואלט.

מתקן, לעיתים סגור, ובו מוט אופקי (ביחס לרצפה) המאונך לקיר. אופייני למקומות ציבוריים.

מתקן עשוי תיל מכופף שבמרכזו ציר להנחת הגליל, הניתן לתלייה על הקיר או על הדלת.יש לציין שבנוסף על המתלה קיימים מתקנים לשם אחסון נייר טואלט רזרבי בחדר השירותים. ישנו מתקן אנכי עם פתח קדמי בתחתית כך שלקיחת גליל גורמת לגליל מעליו לתפוס את מקומו.

קיימים פטנטים על מחזיקי נייר טואלט שבכוחם להחזיק בו זמנית יותר מגליל אחד, כך שכאשר גליל אחד מסתיים ניתן לעשות שימוש באחר ללא צורך בהחלפה.נייר טואלט נפוץ כרוך סביב גליל קרטון בקוטר 5 ס"מ, והמתקן להחזקת הנייר עובר דרך גליל זה. עם תום השימוש בנייר, הקרטון מושלך לאשפה (ולעיתים רחוקות ממוחזר). כדי למנוע יצירת פסולת קרטון זו, יצרה חברת "סנו" נייר טואלט ללא טבור קרטון, שאותו תיארה "חוסך פסולת ומסייע בשמירה על איכות הסביבה". חלק מהמתקנים להחזקת הנייר אפשרו התאמה לשיטה חדשה, אך מתקנים רבים לא התאימו לשימוש בו.

סורק תלת ממדי

סורק תלת ממדי הוא מכשיר האוסף מידע מפני השטח על אובייקטים, כגון הצורה, המידות והצבע של האובייקט הסרוק, ומאפשר לאחר מכן ליצור מודלים דיגיטליים תלת ממדים של אותו האובייקט לשימושים שונים.

ישנן טכנולוגיות רבות המשולבות בסורקי תלת הממד השונים. כל טכנולוגיה כרוכה במגבלות, יתרונות ועלויות משלה. ישנם לרוב מגבלות עם סוגים שונים של אובייקטים שלא ניתן לבצע דיגיטציה שלהם; למשל, טכנולוגיות אופטיות לא מאפשרות לרוב לסרוק אובייקטים מבריקים, אובייקטים בהם ישנה השתקפות או אובייקטים שקופים.

איסוף נתונים תלת ממדיים שימושי למגוון רחב של יישומים. המכשירים הללו נמצאים בשימוש נרחב על ידי תעשיית הבידור לצורך הפקה של סרטים ומשחקי וידאו. יישומים נפוצים אחרים של טכנולוגיה זו כוללים עיצוב תעשייתי, יצירת עזרים חיצוניים אורתופדיים לחלקי הגוף השונים, יצירת איברים תותבים, הינדוס לאחור, יצירת דגמי אבטיפוס, בקרת איכות, ולצורך תיעוד של יצירות תרבות. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש כדי ליצור מודלים תלת-ממדיים של קתדרלות גותיות על מנת לאפשר, לצד לימוד האדריכלות שלהן וביצוע מדידות מדויקות (כגון גבהים), לבדוק את איכות האדריכלות ולוודא שאין נזקים מבניים ומעמסים לקתדרלות העומדות על תילן כבר מאות שנים.

עיצוב

עיצוב הוא אחד הסממנים החומריים והחזותיים העתיקים ביותר בתרבות האנושית. בניגוד לאמנות שבסיסה באסתטיקה, מהותו של העיצוב נובע מקיום של פונקציה/ות. היסטוריונים של עיצוב טוענים כי העיצוב הראשון בקיום האנושי נולד מהצורך של האדם הפליאוליטי לשתות מים וכתוצאה מכך, קליפת קוקוס הפכה לקערה המעוצבת הראשונה. באופן כללי, עיצוב כולל תכנון של מוצר או של מערכת מוצרים, כך שיענו על קריטריונים רבים, כגון אסתטיקה, נוחות רבה, מחיר סביר או מאפיינים אחרים, בדיוק כמו אומנות על פי רוב, החפץ המעוצב, בדומה ליצירת אמנות, צריך לענות על צרכיו של לקוח מסוים, או קבוצה של לקוחות. בעיצוב משתמשים בכלים הקרובים לתחומי ההנדסה והאמנות, אך אין זהות מוחלטת בין תחומי העיצוב והאמנות ולכן העיצוב הוא סוג של אומנות, ואומנות היא סוג של עיצוב.

השפעתו של העיצוב ניכרת עלינו בכל רגע ורגע. הבגדים אותם אנו לובשים, עולם הפרסום, המוצרים השונים והאריזות שלהם, האינטרנט, וכל מבנה, רחוב או גן שאנו נמצאים בו.

עיצוב הוא תחום השואף לשלב בין מסרים בדומה לאמנות (מסרים פסיכולוגיים, חברתיים, אסתטיים וכו'), לבין האמצעים השונים בהם אנו משתמשים יום יום הדורשים הבנה הנדסית וידע טכני. המעצב נדרש ליצור את אמנותו במגבלות שלא קיימות לאמן שאינו מעצב.

לדוגמה, בעיצוב פנים ואדריכלות יש לרוב כוונה להעביר תחושה מסוימת לאדם השוהה בחלל (תחושת כבוד ויראה במבנה המאדיר אל או ממסד) תוך מגבלות כוחות הטבע, כוחות השוק והטכנולוגיה; ובעיצוב תעשייתי נדרש ליצור מוצר שיענה לצרכים הטכנים ומגבלות התקציב אך יהיה נוח למשתמש ויקרין תדמית המתאימה לשוק שלו.

בשנים האחרונות, עם התפתחותה של רשת האינטרנט, גדלה המודעות לשלב בין קלות שימוש לפירוט באתרים אשר מכילים כמויות רבות של מידע. לפיכך ניתן לראות פריחה בכמות המאמרים המקוונים העוסקים בנושא, ובתי ספר רבים לעיצוב מקדישים מסלולי לימוד ייחודיים לתחום של עיצוב אתרי אינטרנט. במקביל, עיצוב כערך חשוב בחיי הפרט ממשיך לגדול, ויותר ויותר אנשים מבקשים לחיות בסביבה נעימה יותר, בין אם בדרישה לשפץ ולעצב בנייני ציבור כעורים ובין אם בביקוש לרהיטים וחפצי אמנות המתאימים לכל כיס.

עיצוב טקסטיל

עיצוב טקסטיל הוא תחום עיצוב העוסק ביצירת בדים למטרות שימושיות ודקורטיביות. הבדים מיוצרים מסיבים מהחי, הצומח או מחומרים סינתטיים.

העיצוב נעשה באחת משתי דרכים עיקריות: תוך כדי ייצור הבד עצמו - למשל באריגה או בסריגה, או בהדפסה על בד מוכן (ארוג או סרוג).

תחום עיצוב הטקסטיל משמש מוצרים רבים: בדי ריפוד, מצעים, וילונות, מגבות, מפות, שטיחים וכמובן בדים שמיועדים לתעשיית האופנה (בגדים).

לאורך ההיסטוריה הושפע עיצוב הטקסטיל מהאופנות המשתנות בכל תקופה.

פוקה-יוקה

פוֹקה-יוקֶה (ביפנית: "הימנעות משגיאות", ポカヨケ ) היא הגבלה שמטרתה למנוע טעויות אנוש.

כמעט בכל תחומי החיים עלולה להתבצע טעות אנוש כזו או אחרת. באמצעות הטלת מגבלות מסוגים שונים, ניתן לכוון את האדם שלא יבצע טעויות, ובמידת האפשר אף לכוון אותו לבצע רק את הפעולה הרצויה/נכונה.

רמות בפוקה-יוקה:

אזהרה - הדרכה מראש, שילוט ותיעוד;

גילוי - חיווי על פעולה תקינה/שגויה;

תיקון - תיקון לאחר ביצוע השגיאה;

מניעה - פעולה אוטומטית לפני שמתבצעת השגיאה;

חסינות - מצב שבו הטעות בלתי אפשרית או לא קיימת.

תבנית קוביות קרח

תבנית קוביות קרח היא מתקן ביתי להכנת קוביות קרח המשמשות בעיקר לקירור משקאות ולעיתים ליצירת גלידה ביתית בצורת קוביות.

בתבנית קוביות קרח מספר רב של שקעים, בדרך כלל שווי גודל, המופרדים זה מזה. אל תוך התבנית נמזגים מים והיא מוכנסת להקפאה. כיום, תבנית קוביות קרח טיפוסית עשויה לרוב מחומר גמיש על מנת לאפשר את כיפופו לאחר ההקפאה ולהקל על הוצאת הקוביות המוכנות. עד להתפשטות הייצור ההמוני של מוצרי פלסטיק גמיש היו תבניות אלו מורכבות ממגש מתכת אליו נמזגו מים והונחה עליו תבנית שתי וערב שנועדה ליצור את הקוביות.

אף שיחידות הקרח מעוצבות לרוב בצורת קוביות (ומכאן שם המוצר), ישנן תבניות המאפשרות ייצור של יחידות קרח בצורות אחרות כמו חצאי-כדורים, גלילים, לבבות וכדומה.

הפטנט הראשון על תבנית קוביות קרח גמישה נרשם על ידי גאי ל' טינקהאם בשנת 1933. טינקהאם פיתח תבנית עשויה פלדת אל חלד. את הרעיון לייצר תבנית קוביות קרח מגומי הגה הממציא האמריקאי לויד גרוף קופמן. בשנת 1928, כאשר הסתובב ביער כדי ללקט שרף מעצי מייפל, הבחין קופמן שפתיתי קרח לא נדבקו למגפי הגומי שלו. בעקבות זאת החל לבצע ניסויים בהקפאת מים בכוסות גומי. הניסויים הובילו לרישום כמה פטנטים – על תבנית קוביות קרח ממתכת שבה רק ההפרדה בין הקוביות נעשית באמצעות גומי, תבנית מתכת שבתוכה כוסיות גומי, ותבנית העשויה כולו מגומי. כיום מיוצרות מרבית התבניות מפלסטיק או מגומי.

תכנון בעזרת מחשב

תכן בעזרת מחשב (בראשי תיבות תב"ם, ובאנגלית CAD - Computer-Aided Design) הוא השימוש בטכנולוגיות מחשוב ככלי לתכן ועיצוב מוצרים. שיטה נרחבת יותר קרויה תכן וייצור בעזרת מחשב (תיב"ם). זהו מונח כללי המתייחס לכלי המחשוב המשמשים מהנדסים בעבודת התכן ההנדסי. כלים אלו משמשים לתכן המוצרים ולתכנון הייצור של מוצרים אלו.

באנגלית, כלי המחשוב מוגדרים כ-CAx כאשר "x" מתחלף עבור כלי התכן ההנדסי השונים. מטרות הכלים הללו הן מגוונות. כלי התכנון נועדו לתת ממשק גרפי נוח למשתמש שבעזרתו ניתן לתכנן, לעצב ולבדוק את המוצר. שרטוט המוצר שבעבר היה נעשה על גבי ניירות, שקופיות ואמצעים פיזיים אחרים, נעשה על גבי תוכנת המחשב, המאפשרת בקלות שכפול, מחיקה, הוספת חלקים שונים, חיבור, ועוד אמצעי עריכה ובקרה. בדרך כלל בדיקות רבות וכללים הקשורים לעיצוב, בקרה ואיכות המוצר נבדקים אוטומטית על ידי הכלים. כלים רבים מאפשרים סימולציות שבודקות את השימוש במוצר. ישנם גם כלים המיועדים לבדיקות המוצר אחרי שיוצר כבר, לצורך בקרת איכות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.