עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

Emek-beit-shean
PikiWiki Israel 8742 Pioneers in Kibbutz Ein Harod
עין חרוד בראשית שנות העשרים
2010.11.06 12 Ein Harod Old Cemetery
פתחו של בית העלמין הישן של קיבוץ עין חרוד, בראשיתו, כאשר שכן הקיבוץ לרגלי הגלבוע (2010)
עיןחרודתליוסף
מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06
Zoltan Kluger. Ain Harod
עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937

היסטוריה

עין חרוד הוקם על ידי אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית, חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה ואנשי "השומר", שעלו לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד בי"ח באלול תרפ"א 22 בספטמבר 1921, בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין, כיום) ליד פתח תקווה.[1] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "הקבוצה הגדולה" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני ה-12, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה".

בקיץ תרפ"ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ"גדוד העבודה". הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל"קיבוץ ארצי" שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את "הקיבוץ המאוחד". בקיץ 1929 חזרו ונצטרפו אל "הקיבוץ המאוחד": כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי "גדוד העבודה" שהתפרק.

ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת "קומי". (במקומו התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע; וכן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות).

ב-1927 בִקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי"ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו "ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות".[2]

ב-1931, בעת שהיה הקיבוץ הראשון שחתם על חוזה התיישבות עם הסוכנות היהודית, מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 240 חברים, 160 ילדים ו-25 תושבים.[3]

בשנת 1937, לאחר תכנון רב שנים, הוקם בפאתיו הצפוניים של היישוב המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המהווה כיום מרכז חשוב לאמנות ישראלית.

בשנת 1952, כחלק מן המאבק בתנועת העבודה והפילוג בקיבוץ המאוחד התחולל פילוג גם בקיבוץ עין חרוד. הקיבוץ התפצל לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד (שנשאר בקיבוץ המאוחד) ועין חרוד איחוד. לאחר דין ודברים קרקעות הקיבוץ ונכסיו פוצלו וחולקו לשניים, בין שני קיבוצים באותו אתר; האחד של נאמני מפ"ם והשני של תומכי מפא"י. בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא"י ואשר פרשה מן הקיבוץ המאוחד, לאתר סמוך על גבעת קומי שבאדמות הקיבוץ והקימה את "עין חרוד איחוד". הקיבוץ עין חרוד הוותיק, שבו נשארו החברים שזוהו בעבר עם מפ"ם, נקרא מאז בשם "עין חרוד (מאוחד)".

בספרות העברית

שם המקום שימש באופן סמלי בספרו של עמוס קינן: הדרך לעין חרוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

עיינו גם בפורטל:
פורטל אתרי מורשת בישראל

מאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל: עובד מיכאלי, הדסה אביגדורי־אבידוב, פרק ב’ - רעיונות להקמת ה’גדוד’ ותקומתו, באתר של איתי בחור.
  2. ^ שמחה רז, מלאכים כבני אדם, ירושלים תשנ"ד, עמ' 391. מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב, עמ' 193.
  3. ^ עין חרוד חותמת על חוזה התישבות, דבר, 19 ביוני 1931
אהרן ציזלינג

אהרן צִיזְלִינְג (ז' באדר, תרס"א, 26 בפברואר 1901 – 16 בינואר 1964) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

גדוד העבודה

גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור, או בשמו המקוצר גדוד העבודה, היה ארגון חלוצים שיתופי. חברי גדוד העבודה דגלו במנעד רעיונות סוציאליסטי וקומוניסטי, לאומי וציוני. "פלוגות" גדוד העבודה עבדו ברחבי ארץ ישראל בשנים 1920–1929. כאשר הוקם חשבו להכליל בשמו את המילה: "הגנה", אך זו הוסרה, או הוסתרה, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי.

גדעון עפרת

גדעון עפרת (נולד ב-1945) הוא מבקר אמנות ישראלי, מומחה בתולדות האמנות ובפרט בתולדות האמנות הישראלית. אצר תערוכות רבות במוזיאונים וגלריות וכתב מאמרים, קטלוגים, וספרים רבים, בעיקר בתחום אמנות ישראל בהם ספרי אמנות, תאוריה של האסתטיקה ופילוסופיה כללית.

גדעונה

גִּדְעוֹנָה הוא יישוב קהילתי בעמק חרוד למרגלות הר הגלבוע, השייך למועצה אזורית הגלבוע.

גדעונה הוקם בשנת 1949 ככפר עבודה על ידי עולים מתימן. היישוב הוקם במחנה מעבר ששימש את עין חרוד, בית השיטה ודברת לפני מעברם לנקודות הקבע שלהם. עבור המתיישבים נבנו בתים קטנים. פרנסתם הייתה עבודה שכירה בייעור וחקלאות ובנוסף לכל בית היה משק עזר של 2.5 דונם. בספטמבר 1952 נחנך בית הכנסת ביישוב. בשנת 1955 הועברו לאחריות עמידר ונדרשו לרכוש את הבתים או לשלם דמי שכירות. בשנת 1957 חוברו בתי הכפר לחשמל. בשנת 1961 דובר על חיסול המקום.

בסמוך ליישוב נמצא בית הקברות של ראשוני עין חרוד ותל יוסף, מדרום לו על מורדות הגלבוע נטוע יער וינגייט ובסמוך לו נמצא הגן הלאומי מעיין חרוד.

בשנות ה-60 הפך ליישוב קהילתי.

שמו של היישוב הוא על שם השופט המקראי גדעון בן יואש שבחר את חייליו לקראת המלחמה במדין בקרבת מקום היישוב.

בסמוך ליישוב פעל המשך שנים רבות בסיס צבאי שהוקם עוד לפני קום המדינה. במהלך השנים עבר הבסיס גלגולים שונים, ובשנותיו האחרונות שימש כסדנת חימוש עד שנסגר כחלק מצמצום תקציב הביטחון וייעול פעילות. רוב מבני הבסיס הושמדו בתרגיל של גדוד 603 מחיל ההנדסה, למעט מספר מבנים היסטוריים שיועדו לשימור.

גליה בר אור

ד״ר גליה בר אור היא מבכירות אוצרי וחוקרי האמנות בישראל ומרצה בכירה במכללת אורנים. מנהלת המשכן לאמנות בעין חרוד בין השנים 1985-2015 ומנהלת אמנותית של פירמידה - המרכז לאמנות עכשווית בחיפה מ-2017 עד ינואר 2019.

המשכן לאמנות על שם חיים אתר

המשכן לאמנות, עין חרוד על שם חיים אתר, מחלוצי המוזאונים הגדולים לאמנות בארץ ישראל. אוסף המוזאון גדול ומגוון ומכיל את אחד מאוספי האמנות היהודית הגדולים בישראל, אמנות ישראלית, אמנות קיבוץ, ואמנות עכשווית. למשכן לאמנות גם הוצאה לאור של ספרים וקטלוגים המופקים לרגל התערוכות המוצגות לצורך תיעוד ומחקר, המסגרת התערוכות מתקיימים סימפוזיונים, ימי עיון ואירועי השקות ספרים בהשתתפות אנשי אמנות ואקדמיה. וכן מפגשים עם אמנים מציגים וסיורים מודרכים בתערוכות.

ראשיתו של המוזיאון ב"פינת אמנות", שנפתחה בצריף האטלייה של חיים אתר, ממייסדי המוזאון (1953-1902), ב-7 בינואר 1938. כעבור כמה חודשים נבחר השם "משכן לאמנות", שיש בו כדי להעיד על התפקיד הרוחני והחינוכי שיועד לה בחיי הקיבוץ. אוספי המשכן הושתתו על שני היבטים מרכזיים: חשיבותה של האמנות, והזיקה לעבר היהודי. כך כתב חיים אתר, מי שהיה הסמכות האמנותית וקובע הטעם של האוסף, עם פתיחתה של ה"פינה":

הרוח החיה בהקמת המשכן היה חבר עין חרוד אהרון ציזלינג (1964-1901), עיקר עיסוקו היה בהשגת משאבים לבניית המוזאון, ויצירת האוסף האדיר שאצור במחסניו.

בשנת 1948 נפתח חלקו הראשון של מבנה הקבע. האדריכל שמואל ביקלס (1975-1909) תכנן יצירה ארכיטקטונית מופלאה בפשטותה, שאיכותה ביחסי המידות של האולמות ובניצול מקורי וייחודי של האור הטבעי. בבניין רחב הידיים נבנו בהדרגה 14 אולמות תצוגה, חצרות לפסלים, ספרייה, סדנאות, אודיטוריום ובית קפה קטן - קפה ביקלס.

בעיצומו של תהליך הבנייה של המשכן התחולל הפילוג בקיבוץ המאוחד (1952), במהלכו התחלק עין חרוד לשני קיבוצים: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. באופן חריג נשמר המוזיאון כמוסד משותף של שני הקיבוצים ומרחב המוזיאון היה למקום של מפגש וחווית יחד בין החברים.

המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

הקיבוץ המאוחד

הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם). ערכיו העיקריים של הקיבוץ המאוחד היו הציונות והסוציאליזם.

בעשורים שקדמו להקמת מדינת ישראל מילא הקיבוץ המאוחד תפקידים מרכזיים בהתפתחות היישוב, בהקמת התיישבות, בקליטת עלייה ובניית כוח המגן העברי בארץ ישראל.

זרבבל גלעד

זְרֻבָּבֶל גלעד (נכתב גם זרובבל גלעד), (31 בדצמבר 1912 – 12 באוגוסט 1988) היה משורר עברי, עורך ומתרגם.

חיים אתר

חיים אתר (אַפּתֶקָר) (18 בדצמבר 1902 – 18 באפריל 1953) היה צייר ישראלי, ממייסדי עין חרוד ויוזם המשכן לאמנות עין חרוד, הנקרא על שמו.

חיים שטורמן

חיים שטורמן (2 בינואר 1892- 14 בספטמבר 1938) היה מראשוני השומר וממקימי קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל.

יוסף טבנקין

יוסף (יוספל'ה) טבנקין (18 במרץ 1921 - 24 בספטמבר 1987) היה ממפקדי הפלמ"ח במלחמת השחרור.

יצחק טבנקין

יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.

מבפנים

מבפנים, ביטאון תנועת הקיבוץ המאוחד משנת 1927 עד 1982, אשר יצא לאור במתכונת של רבעון. לפני כן, משנת 1923, היה זה ביטאון משק עין חרוד ובהמשך ביטאון תנועת הקיבוצים קיבוץ עין חרוד. לאחר מכן, משנת 1982 ועד 1993 היה "מבפנים" לביטאון התק"ם, בשנה זו התמזג עם יעד והמשיך לצאת תחת השם "מפנה".

מוזיאון בית שטורמן

מוזיאון בית שטורמן, השוכן בקיבוץ עין חרוד מאוחד, נוסד בשנת 1941 על ידי חבר הקיבוץ שמואל סבוראי כמוזיאון לטבע. המוזיאון קרוי על-שם חיים שטורמן, חבר קיבוץ עין חרוד שנהרג בשנת 1938, והוא המוזיאון הראשון להתיישבות שהוקם בארץ ישראל. המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

מרדכי שטנר

מרדכי שַטנֶר (1904 – 16 באפריל 1964) היה חבר קיבוץ עין חרוד (לפני הפילוג), עסקן תנועת העבודה, שליח היישוב באירופה, יו"ר מועצה אזורית גלבוע, נציג מפא"י בהנהלת הוועד הלאומי מ-1945, חבר מועצת העם (שהפכה למועצת המדינה הזמנית עם הקמת המדינה) ומחותמי מגילת העצמאות, ולאחר קום המדינה כיהן כנציג משרד האוצר בירושלים (הממונה על פיתוח ירושלים) (1949–1952) וכמנהל החברה הכלכלית לירושלים, בתפקיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים (1952–1953), כמנהל רשות הפיתוח (1953–1955) וכממונה על החיסכון במשרד האוצר (1955–1964). הוביל את הקמתה של נצרת עילית,היה ממייסדי יד ושם וחבר בוועדה למינוי שופטים לבית המשפט העליון הראשון.

עין חרוד איחוד

עֵין חֲרוֹד (אִחוּד) הוא קיבוץ באזור הצפון בעמק חרוד שבעמק יזרעאל השייך למועצה אזורית הגלבוע. הוא אחד משני קיבוצים שהתפלגו מקיבוץ עין חרוד.

עין חרוד מאוחד

עֵין חֲרוֹד (מְאוחד) הוא קיבוץ שהוקם לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד (1952) על ידי קבוצת הצעירים בקיבוץ עין חרוד, שהוקם בי"ח באלול תרפ"א (1921) על ידי אנשי גדוד העבודה. קיבוץ עין חרוד ההיסטורי הוא הקיבוץ הראשון בישראל שהתבסס על עקרון "הקיבוץ הגדול". הקיבוץ נמצא בעמק חרוד שבעמק יזרעאל המזרחי השייך למועצה אזורית הגלבוע וממוקם ליד מעין חרוד ומכאן שמו. קיבוץ עין חרוד מאוחד משתרע על חלק משטחו המקורי של קיבוץ עין חרוד טרם הפילוג. לעומת זאת רוב מקימי עין חרוד המיתולוגית חיים בעין חרוד איחוד שעדיין מקיים מסורת קיבוצית ושיתופית.

שלמה לביא

שלמה לביא (לבקוביץ) (חנוכה תרמ"ג, 1882 – ב' באב תשכ"ג, 23 ביולי 1963) היה חלוץ איש העלייה השנייה, מאבות התנועה הקיבוצית וחבר הכנסות הראשונה והשנייה.

תל יוסף

תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בשנת 1921 על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד. נקרא על שם יוסף טרומפלדור ממייסדי הגדודים העבריים, וממנהיגי ארגון החלוץ ברוסיה, שרבים מחניכיו היו חברי גדוד העבודה.

בלב הקיבוץ מצויים מבנים בעלי חשיבות ארכיטקטונית גבוהה. אחד מהם בניין חדר האוכל שתוכנן על ידי האדריכל לאופולד קרקואר. בקיבוץ נמצא מוזיאון בית טרומפלדור, ובו רישומים, פרוטוקולים, כרזות, כלי עבודה, וכן ידו התותבת של טרומפלדור (דבר שגרם בעבר למחלוקת עם היישוב והמוזיאון בתל חי).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.