עין הנצי"ב

עֵין הַנַּצִּי"ב הוא קיבוץ (בתהליכי הפרטה), אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן. משתייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי השואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות).

עין הנצי"ב
Synagouge in Ein Hanatzaiv
בית הכנסת בקיבוץ עין הנציב
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע[1] ‎-146 מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים יהדות גרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 626 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.3% בשנה עד סוף 2018
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean
 
עין הנצי"ב
עין הנצי"ב
32°28′13″N 35°30′06″E / 32.4703669197647°N 35.5015429875292°E
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק המעיינות
באדום - עין הנצי"ב
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.hanatziv.org.il
PikiWiki Israel 7273 עין הנציquot;ב עולה להתיישבות
העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946
Rehov Mosaic Replica-2
רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ

היסטוריה

הקיבוץ קרוי על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), שהטיף לעליה ולהתיישבות בארץ ישראל וכן על-שם שלושת המעיינות הנובעים בתוך שטח הקיבוץ: עין-נפתלי (בשמו הערבי: נָאסרַה), "עין צבי" (סַאבְּחָה), ו"עין יהודה" (אוּם עַמּוּד) - הוא המעיין המוכר למבקרים ומטיילים.

היסטוריית הקבוצה לפני קום המדינה

הנקודה מנתה בתחילת דרכה חברים מעטים. קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים" - שישבה שמונה שנים בחולות נחלת יהודה שליד ראשון לציון, ושם נולדו ילדי הקיבוץ הראשונים. קבוצה זו, שכבר גיבשה לעצמה אורח חיים של "תורה עם דרך-ארץ" וטיפחה את דמות "החלוץ תלמיד חכם", הטביעה את חותמה על דמותה של הקבוצה החדשה, והשפעתה ניכרת עד היום. עם השנים התרחבה הקבוצה והפכה מגוף אחיד ומגובש לקבוצה רב-גונית ותוססת.

סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה, שבאו מהתופת, מאימת השואה, אך הביאו עמם רוח חדשה ותרבות עשירה.

היסטוריית הקבוצה לאחר קום המדינה

בתחילת שנות החמישים הגיע גרעין "גאולים", ובתחילת שנות השישים הגיע גרעין "יבנה" שהם חניכי תנועת בני עקיבא שבחרו להגשים את דרך תורה ועבודה. אחריהם עברו בקבוצה גרעינים רבים שכל אחד מהם השאיר נציג או שניים בקיבוץ אך ראויים לציון גרעיני "הראל", "שחם" ו"שחף" שרבים מהם השתקעו בקיבוץ.

ענפי המשק

מקורות הקיום של עין הנצי"ב הם מפעל "פלציב" למוצרי פלסטיק וענפי חקלאות שונים הכוללים את מטעי הדקלים, הרפת, המדגה, גידולי השדה, מכון תערובת גדול, לולים וכרמי זיתים. הקיבוץ מכיל אף מפעל לגרפיקה ולעבודות יד קטנות, מטבח קייטרינג הנותן שירות חיצוני ו"מפעל תמר" המייצר פרוכות, מעילים לספרי-תורה וחופות.

אוכלוסייה

בשדה החינוך

מערכת החינוך פועלת במתכונת מלאה - מבית תינוקות ועד לחברת התיכון. בית הספר המשותף בשדה אליהו ממשיך לקלוט יותר ויותר ילדים וממשיך לשמור על איזון המשלב לימוד תורני, טכנולוגי ועיוני כללי. בשובם הביתה הילדים ממשיכים בפעילויות מגוונות הכוללות חוגי העשרה נרחבים, פעילות חברתית ושיעורים. גם סניף בני עקיבא פעיל בקיבוץ כל השנה.

בקיבוץ נמצאת גם מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב שהוקמה בשנת 1986. זו אחת המדרשות הראשונות לנשים, המשלבות שירות בצה"ל או בשירות לאומי, עם לימוד תורה, במסלול דו-שנתי. ככזאת מושכת המדרשה בנות רבות ממגזרי הציונות הדתית בארץ. ניתן לראות את מדרשת הבנות כמקבילה נשית של ישיבת הקיבוץ הדתי לבנים.

הפרטה

בשנת 2018 הוקם צוות דרכים במטרה להביא לשינוי אורחות החיים בקיבוץ (הפרטה) כדי להעביר תוכנית של שינוי באורחות החיים דרוש רוב של 75%. למעט גרעין קשה של מתנגדים רוב הקיבוץ רצה הפרטה. בארבע הההצבעות הראשונות אחוזי ההצבעה בעד היו גבוהים (בין 65 ל75). בנובמבר 2018 בהצבעה החמישית עברה ההפרטה ברוב של 76%. השינוי התחיל להיכנס לתוקפו באופן מדורג באחד בינואר 2019.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
אברהם יצחק שטרן

אברהם יצחק שטרן (ג' בחשוון תרצ"ו, 30 באוקטובר 1935 – ה' באייר ה'תשנ"ז, 12 במאי 1997) היה חבר הכנסת ה-14 מטעם המפד"ל ומזכ"ל תנועת בני עקיבא.

בקעת בית שאן

בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל. הבקעה מכונה גם בשם "עמק בית שאן". הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) - בואכה השומרון ובמזרח בנהר הירדן, בקטע שלמרגלות רכס הגלעד.

ג'ניה אוורבוך

גֶ'נְיָה (ז'ניה) אָוֶורְבּוּך (19 במאי 1909, כ"ח באייר תרס"ט – 1977) הייתה אדריכלית ישראלית שפעלה בעיקר בתקופת היישוב ובעיר תל אביב. התמחתה בבנייני מוסדות ציבור ובתכנון עירוני. ידועה בעיקר בזכות תכנון כיכר דיזנגוף.

הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית. ב-23 היישובים של התנועה מתגוררים למעלה מ-10,000 נפשות. 7 מתוך 16 קיבוצי התנועה נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד 9 קיבוצים עברו תהליכי הפרטה שונים.

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט הוא היום החמישה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת בשלח.

ביום זה על פי המסורת היהודית חל ראש השנה לאילנות.

ערך מורחב – ט"ו בשבט (מועד)

טירת צבי

טִירַת צְבִי הוא קיבוץ בעמק בית שאן, כשבעה קילומטר מדרום לבית שאן, ובסמוך לשפך נחל בזק לנהר הירדן.

הקיבוץ נוסד בכ"א בתמוז תרצ"ז (1937) במסגרת יישובי "חומה ומגדל", בידי חברי ברית חלוצים דתיים (בח"ד) שעלו מגרמניה, מפולין ומרומניה, והשתייכו לשתי קבוצות: קבוצת שח"ל וקבוצת רודגס, אליה נוספו חברים שעברו הכשרה בכפר יעבץ. הקיבוץ משתייך לתנועת הקיבוץ הדתי, שהוקמה על ידי חברי תנועת "הפועל המזרחי".

הקיבוץ קרוי על שם הרב צבי הירש קלישר, ממבשרי הציונות הדתית ומראשי "חובבי ציון", שפעל לעידוד עלייה והתיישבות בארץ ישראל.

שטח הקיבוץ הוא כ-8,000 דונם. בשטחו פועל מפעל "טירת צבי" לעיבוד מוצרי בשר, מדגה, מטע תמרים, גידולי ירקות ולולים.

ב-21 ביוני 1942 נרשמה בקיבוץ הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה במזרח התיכון, ההמוספירה המזרחית הכוללת את אירופה והמזרח התיכון - 54 מעלות צלזיוס.

כביש 669

כביש 669 הוא כביש רוחב אזורי העובר בעמק חרוד ובבקעת בית שאן למרגלות הר הגלבוע. אורכו של הכביש הוא כ-11.5 ק"מ, והוא עוקף את העיר בית שאן מדרום-מערב. הכביש עובר בסמוך למעיינות רבים, בהם מעיינות גן השלושה ופארק המעיינות.

כתובת רחוב

כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה. הכתובת התגלתה ב-1973 על רצפת בית כנסת באתר הארכאולוגי תל רחוב, שמורה כמעט בשלמותה. עניינה הסוגיה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה או החרגתה של בית שאן ב"תחום עולי בבל" בתקופה שבין שיבת ציון לבין סוף תקופת בית שני, לעניין מצוות התלויות בארץ.

זוהי הכתובת הגדולה ביותר בשפה העברית שנמצאה כממצא ארכאולוגי אי פעם והינה תיעוד יחיד מסוגו של סביבה יהודית תוססת, פוליטית והלכתית, באזור זה בארץ ישראל..

כיום נמצאת הכתובת במוזיאון ישראל, והעתק בגודל טבעי נמצא ברחבת בית הכנסת של קיבוץ עין הנצי"ב.

מבצע גדעון

מבצע גדעון הוא מבצע כיבוש בקעת בית שאן במלחמת העצמאות. משימת כיבוש העיר בית שאן והכפרים הערביים הסובבים אותה הוטלה על גדוד "גדעון" (גדוד 13) של חטיבת גולני בפיקודו של אברהם יפה. תפקידו של הכוח היה לכבוש את האזור מידי הכוחות הערביים בהתקרב מועד פינוי כוחות הבריטים, כחלק מההכנה לפלישה הערבית הצפויה.

עמדות המפתח שחלשו על העיר בית שאן היו תחנת המשטרה, מחנה חיל הספר מצפון לתחנת הרכבת (מחנה "גדעון") ותל אל-חוסאן (תל בית שאן). הבריטים הודיעו כי מחנה חיל הספר יימסר ליהודים ואילו משטרת בית שאן תימסר לערבים. ב-28 באפריל 1948 פינו הבריטים את האזור. מיד לאחר הפינוי נכנסו כוחות גדוד "גדעון" למחנה חיל הספר ואחר כך השתלטו על תחנת הרכבת. באותו הזמן נמסרה תחנת המשטרה לערבים. ב-10 במאי בלילה, יצא הכוח מקיבוץ עין הנצי"ב וכבש את הכפרים אשרפיה ופרואנה מדרום לעיר. בשלב הבא הוחלט לכבוש את תל בית שאן שחלש על העיר, וממנו ניתן היה לצלוף ולהטריד את העיר בתקווה לכניעתה ולמניעת הצורך בלחימה בשטח בנוי. ב-11 במאי נערכו הכוחות להתקפה על התל. בהגיע היחידות הפורצות למרגלות התל ניתן האות באלחוט והחלה הפגזת התל על ידי מרגמת דוידקה ומרגמות 2 אינץ'. התל נכבש תוך חצי שעה ללא אבידות לכוחות היהודים.

תוך כדי הקרב על התל, התקשר המג"ד אברהם יפה בטלפון (שעדיין היה מחובר למחנה "גדעון") עם נכבדי בית שאן ושכנע אותם להסכים לכניעה. מכיוון שנוכחו הנכבדים שסיכוייהם לקבל תגבורת ועזרה היו קלושים - הסכימו לקיים משא ומתן על כניעה. הפגישה נערכה בבוקר ה-12 במאי בתחנת הרכבת. לפני הפגישה יזם אברהם יפה "תרגיל פסיכולוגי": הוא פקד להביא מקיבוץ שדה נחום צינורות השקיה גדולים. הצינורות הונחו על תל בית שאן ומומחי הסוואה גרמו להם להיראות כתותחים הנכונים להפגיז את העיר. תנאי הכניעה היו - מסירת כל כלי הנשק והמכוניות והסגרת כל הלוחמים הזרים. הנכבדים בקשו שהות כדי להימלך בדעת התושבים ולקבל תשובה מג'נין. אחר הצהרים הגיעה הודעת הכניעה והכוחות הזרים הצליחו להסתנן מהעיר.

ב-13 במאי נכנסו יחידות "גדעון" לבית שאן. על בית המשטרה הונף דגל ישראל ובעיר הוכרז עוצר. למחרת נערכו חיפושים בבתי התושבים ונאספו כלי נשק רבים וכמות גדולה של תחמושת. בשל החשש משיתוף פעולה של התושבים הערביים עם הכוחות הפולשים של מדינות ערב הוחלט לגרשם מהעיר.

מדרשה תורנית לנשים

מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות. ברוב המדרשות ניתן דגש על התודעה הדתית של הלומדות, ולכן הציר המרכזי של הלימודים הוא לרוב סביב מחשבת ישראל. בנוסף נלמדים במדרשות תחומים כמו מקרא, הלכה, ובחלק מהמדרשות אף חסידות. הגמרא נלמדת בחלק מהמדרשות, ברמת אינטנסיביות משתנה. בדרך כלל מדובר על לימוד של סוגיות מסוימות (בעיקר באגדה) בלבד, לעיתים תוך תרגום לעברית, אך בחלק מהמדרשות ישנו לימוד מעמיק הכולל לימוד שיטתי של מסכת שלמה.

היקף הלימודים המהווה תוכנית מלאה במדרשות, הוא בדרך כלל לימוד של שנה או שנתיים מלאות, בדרך כלל לפני או אחרי שירות לאומי. הקף כזה מקביל לזה של מכינות קדם צבאיות, בהן גם תוכן הלימודים (הכולל עיסוק מועט בגמרא) דומה. רק מעט מדרשות, דוגמת זו שבמגדל עוז, מקיימות הקף לימודים דומה לזה של ישיבת הסדר, בדרך כלל תוך שילוב של תואר אקדמי או תעודת הוראה. תופעה מקבילה לאברכים בישיבות הלומדים בישיבה שנים רבות, אינה קיימת כיום, ורק המלמדות במדרשות ממשיכות לעסוק בתורה כמרכז חייהם גם בגיל מאוחר.

קיימות היום לפחות 25 מדרשות תורניות לבנות הפזורות ברחבי ישראל, שבהן לומדות כ-1,000 בנות, לפני ואחרי שרות צבאי או לאומי, בתוכנית מלאה, ועוד כ-2,500 נשים ונערות בתוכניות חלקיות.

מדרשת עין הנציב

מדרשת עין הנציב היא מדרשה תורנית לנשים בראשות ד"ר אסתר פישר השוכנת בקיבוץ עין הנצי"ב ומשתייכת לתנועת הקיבוץ הדתי.

זוהי אחת המדרשות הראשונות לנשים, המשלבות שירות בצה"ל או בשירות לאומי עם לימוד תורה, במסלול דו-שנתי. ניתן לראות את מדרשת הבנות כמקבילה נשית של ישיבת הקיבוץ הדתי לבנים.

המדרשה הוקמה בה'תשמ"ו (1986) ביוזמת בנות שחפצו במסלול משימתי-תורני לאחר התיכון, בדומה למכינות של הבנים הדתיים ובמתכונת לימודים דומה לזו של תלמידי ישיבות ההסדר בעת שהותם בישיבה. בתחילה שכנה המדרשה בשדה אליהו ולאחר כמה שנים עברה לעין הנצי"ב. הלימודים מיועדים לנשים צעירות המעונינות לגבש את זהותן הדתית ומחויבותן להלכה תוך לימוד מעמיק. במסגרת הלימודים מתגוררות הלומדות בפנימייה ובנוסף ללמודים מתנדבות גם בעבודה קהילתית ביישובי הסביבה.

במדרשה שישה מסלולי לימוד:

תוכנית יובל - תוכנית שנתית לפני שירות צבאי או שירות לאומי, או אחריו

תוכנית מעיין - שילוב של לימודים במדרשה ומש"קיות הוראה בצה"ל. מיועד לבוגרות תיכון.

תוכנית טל - שילוב של לימודים במדרשה ושירות כמורה חיילת. מיועד לבוגרות תיכון.

תוכנית לתלמידות חו"ל - תלמידות חו"ל הבאות לשנת לימודים בישראל, בדרך כלל לאחר סיום התיכון.

רביבים - יום לימודים שבועי המיועד לבנות כל הגילים.

תוכנית חודש אלול - תוכנית חודשית כהכנה לימודית ורוחנית לקראת הימים הנוראים. התוכנית פתוחה לבנות המדרשה ובנות המעוניינות רק בחודש זה.בראש המדרשה עמד עד שנת התשס"ה הרב ד"ר אלי כאהן שנפטר בכ"ב באלול תשס"ח (22.9.2008). עקב מחלתו החליף אותו הרב יצחק בן פזי. בשנת התשס"ט מונה לתפקיד הרב אביה רוזן. בשנת התשע"ג הוחלף הרב רוזן ברב יצחק בן דוד. בשנת התשע"ח פרש הרב יצחק מראשות המדרשה והחליפה אותו ד"ר אסתר פישר.

מירב

מֵירַב הוא קיבוץ דתי מופרט על מורדות הרי הגלבוע, סמוך לעיר בית שאן.

מירב שוכן בסמיכות לקיבוץ הדתי מעלה גלבוע. עקב היותם שני קיבוצים דתיים, הוחלט כי למרות מיקומם על הרי הגלבוע, הם לא ישוייכו מבחינה מוניציפלית למועצה אזורית גלבוע, אלא למועצה אזורית עמק המעיינות, שבה קיים גוש הקיבוצים הדתיים טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב ושלוחות.

היישוב הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל על הר מלכישוע. היישוב אוזרח בשנת 1982 וישב כ-5 שנים במקום שבו הוקמה ההיאחזות, עד שבשנת 1987 עבר למיקומו הקבוע כיום - על הר אבינדב.

יש הקושרים את שם היישוב לסיפור מות שאול המלך ובנו יהונתן על הרי הגלבוע במלחמתם בפלשתים. יש המאמינים כי היישוב נקרא על שם בתו הבכורה של שאול המלך - מרב, אך ניתן להתייחס לשם כ"מי-רב" ובעצם כך נקרא היישוב, הפוך ממה שהיה עליו להקרא לפי קינת דוד ("אל טל ואל מטר עליכם").

היישוב נמצא בתחומי הקו הירוק, אך מעבד גם 1,500 דונם שנמצאים מעבר לקו הירוק.

מעלה גלבוע

מַעֲלֵה-גִּלְבּוֹעַ הוא קיבוץ דתי, השוכן בפסגת הר הגלבוע, בקצה הצפון מזרחי של רכס הרי השומרון, בסמיכות לקיבוץ הדתי מירב. עקב היותם שני קיבוצים דתיים, הוחלט כי למרות מיקומם על הרי הגלבוע, הם לא ישויכו מבחינה מוניציפלית למועצה אזורית הגלבוע, אלא למועצה אזורית עמק המעיינות, שבה קיים גוש הקיבוצים הדתיים טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב ושלוחות.

נחלת יהודה (מושב)

נחלת יהודה היה מושב שהוקם בשנת 1913 על ידי "חובבי ציון" מצפון לראשון לציון. בשנת 1988 הפך המושב, שמנה כ-2,400 תושבים, לשכונה בראשון לציון.

בשנת 1912 החליט ועד "חובבי ציון" לייסד מושב בשם "נחלת יהודה", על שמו של ד"ר יהודה לייב פינסקר.

אחד העם והאגרונום אברהם זוסמן יצאו לארץ ישראל על מנת לאתר מקום להקמת המושב והמליצו להקימו על חלקת אדמה שחברת פיק"א רכשה מערביי בית דג'אן, מצפון לראשון לציון. בארץ הוקמה ועדה, שחבריה היו ד"ר חיים חיסין ומנחם שינקין מטעם "חובבי ציון", מנשה מאירוביץ ודב חביב לובמן מטעם איכרי ראשון לציון, וברל כצנלסון ומאיר רוטברג מטעם הסתדרות פועלי יהודה, וזו עסקה בקביעת רשימת הפועלים שיתיישבו במושב. ביום ו' בשבט ה'תרע"ג (14 בינואר 1913) הונחה אבן הפינה ליציקת ברכת המים למושב החדש. היה זה מושב העובדים השני שהוקם בארץ ישראל, לאחר עין גנים שליד פתח תקווה. שטח היישוב היה 4,500 דונם.

טרם הקמת המושב החליט ועד "חובבי ציון" שלמתיישבים יוקצו חלקות שיספיקו להקמת בית ומשק עזר קטן, כך שהמתיישבים יוכלו להמשיך לעבוד כשכירים בראשון לציון, אך לאחר הקמת ביקשו המתיישבים להגדיל את נחלותיהם, כדי שיוכלו להתפרנס מעבודה בהן בלבד.

בשנות ה-40 פעלה במושב קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ עין הנצי"ב.

בתקופת העלייה ההמונית, עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב מעברה, שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק ותימן, המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד, והיישוב הוכרז כמועצה מקומית. באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב. בשנת 1963 היו בנחלת יהודה כ-60–70 נחלות ועוד כ-700 משפחות עירוניות. כ-40 משפחות נותרו בשנת 1964 במעברת נחלת יהודה והן סירבו להצעות לשיכון בנחלת יהודה. חלקם רצו לעבור לתל אביב ואחרים סירבו לכל הצעה לעזוב את המעברה. האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א'", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב'". האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה" או בשם הרווח יותר "נחלת החדשה".

שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה כבר בשנות ה-50 ונדונה גם בשנות ה-60. האיחוד יצא לפועל בשנת 1988, ומאז נחלת יהודה היא שכונה של ראשון לציון.

באפריל 2018 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "פינוי בינוי", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות.

ניר דוד (תל-עמל)

נִיר דָּוִד (תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בבקעת בית שאן השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

עין יהודה

מעין יהודה (בערבית: עין אום אל עמוד) הוא שמו של מעיין בקיבוץ עין הנציב, הקרוי על שמו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, שעל שמו קרוי גם הקיבוץ.מי המעיין צלולים ומליחים. לפיכך, אינם עדיפים לשתייה או חקלאות, ומנוצלים לבריכות הדגים שבקרבת הקיבוץ מכיוון שטמפרטורת המים גבוהה במשך כל השנה. דבר זה עוזר לשמור על הדגים בעיקר מסוג אמנון שפגיעים מאוד למחלות בקור.

שדה אליהו

שְׂדֵה אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ בעמק בית שאן המשתייך לקיבוץ הדתי. שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

הקיבוץ הוקם בשיטת "חומה ומגדל" ב-7 במאי 1939 על ידי עולים מגרמניה, ונקרא על שמו של הרב אליהו גוטמכר שהיה מראשוני הציונות הדתית. בתחילה שכן במבנה חווה טמפלרית ("בית קיבלר") וב-1942 עבר למקומו הנוכחי. תוכנית המתאר הקבועה של הקיבוץ נערכה על ידי האדריכל והאמן מאיר בן אורי, שהתגורר במשך כמה שנים בקיבוץ.

לכל אורך שנות קיומו נקלטו בקיבוץ עולים רבים, ובקיבוץ פועל אולפן בו לומדים העולים לדבר ולכתוב בעברית.

התושבים עוסקים בענפי חקלאות שונים, בהם מטעים, גידולי שדה אורגניים, רפת, מדגרה, לול. כמו כן עוסקים בהדברה ביולוגית, ובמפעל לייבוש תבלינים. עם השנים צומצמו ענפי החקלאות והורחבו ענפי התעשייה וההדברה הביולוגית משיקולי רווחיות.

בתחומי היישוב נמצא בית ספר "שק"ד" (שיתופי, קיבוצי, דתי)- בי"ס דתי אזורי, המשרת את יישובי הסביבה. ב-2005 הקיבוץ הקים בית מדרש לבוגרי צבא המשלב לימודי יהדות עם עבודה חקלאית.

במרכז הקיבוץ נמצאת חורשה של עצי פיקוס בנגלי שניטעה ב-1943 על ידי ראשוני הקיבוץ כדי לשמש מקום מוצל וקריר לחברי הקיבוץ.

הקיבוץ סמוך לשלושה קיבוצים דתיים אחרים בבקעת בית שאן: טירת צבי, עין הנצי"ב ושלוחות.

שלוחות

שְׁלוּחוֹת הוא קיבוץ דתי בעמק בית שאן, הנמצא כשלושה ק"מ מדרום לעיר בית שאן ושייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ נמצא בשלוחות הר הגלבוע ומכאן שמו. שם הקיבוץ סמלי ולקוח מספר ישעיהו "שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם". פירוש השם שלוחות הוא ענפים - זכר למשפחות החברים שנספו בשואה.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות). שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

תל רחוב

תל רחוב (תל א-צארם) הוא אתר ארכאולוגי בעמק בית שאן, כ-5 ק"מ מדרום לתל בית שאן מהתקופה הכנענית והתקופה הישראלית. העיר נזכרת בתנ"ך בין רשימת 48 ערי הלויים אשר נפלו בחלקם של שבט לוי על פי הגורל שנערך במשכן שילה. שטח התל כ-100 דונם והוא הגדול באזורו ואחד הגדולים בארץ ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.