עין הוד

עֵין הוֹד הוא כפר אמנים הרשום כאגודה שיתופית להתיישבות, ושוכן בדרום הכרמל.

עין הוד
לוגו עין הוד

Janco studio 003
הסטודיו של מרסל ינקו בעין הוד
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
גובה ממוצע[1] ‎131 מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 632 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית חוף הכרמל
באדום - עין הוד
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.ein-hod.org/

היסטוריה

במקום התקיים כפר ערבי בשם "עין חוד", שתושביו הערביים ברחו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה, הופקעו האדמות והבתים וחלק מהתושבים הערביים הקימו בסמוך כפר באותו השם - עין חוד. הממשלה הביאה למקום עולים מאלג'יריה, שלאחר מכן עזבו אותו והקימו את היישוב צרופה. ב-1953 התיישבו בבתים קבוצת אמנים, ובהם מרסל ינקו והקימו כפר אמנים.

ינקו, שהיה גם אדריכל, שימש באותה עת ממונה מטעם הקרן הקיימת לישראל על איתור שטחים עתידיים להקמת פארקים לאומיים, והגיע לבתים העזובים. הוא הצליח למנוע את הריסת הכפר על ידי כוחות הביטחון ולשכנע את הממונים במחלקת התכנון, את אריה שרוןאדריכל הראשי של מחלקת התכנון) ואת שר הפנים לאפשר לו להקים כפר אמנים במקום. הפנייה נעשתה באמצעות אגודת הציירים והפסלים וההרשאה להתיישבות ניתנה בתנאי שיתחילו ביישובו של הכפר תוך שבועיים. ינקו עבר לגור בין הריסות הכפר והחל לשפץ את הבתים בעצמו. הוא שיכנע אמנים נוספים לעבור למקום, ובתחילה הם היו מגיעים בעיקר בסופי שבוע לעזור בעבודת השיקום. לאחר שנתיים הצטרפו לינקו תושבים נוספים באופן קבוע. התושב השני בכפר היה הצייר והפסל איצ'ה ממבוש, שעסק גם בניהול ענייני היישוב מול הרשויות. בעזרתו של ראש עיריית חיפה אבא חושי חובר היישוב לרשת המים והחשמל, ונסלל כביש גישה.[2] במשך שנים רבות נהגו לעורך ביישוב נשף פורים מפואר ורב משתתפים.[3]

בתי הכפר עין חוד לא נהרסו ושימשו בסיס להקמת היישוב; חלק מהמבנים מתוארכים לימי הביניים.[דרוש מקור] בבתים רבים נמצאו קשתות ואבני בניין מכורכר, שנלקחו על ידי תושבי עין חוד הערבים מהמבצר הצלבני העתיק בעתלית.

הכפר הוגדר כיישוב שבו יעסקו האמנים באמנות ובאומנות ויקיימו את עצמם. עם השנים הוקמו בו גלריה מרכזית וגלריות פרטיות של אמני הכפר, סדנאות, אמפיתיאטרון ומוזיאון ינקו דאדא.

במרכז הכפר נמצאת גלריה המציגה תצוגת קבע מיצירות אמני הכפר, הן הידועים שבהם והן צעירים או כאלו שטרם התפרסמו. בנוסף לתצוגת הקבע הכוללת אמנות פלסטית, קרמיקה, תכשיטנות ועוד, מציגה הגלריה מעת לעת תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד של אמני הכפר ואמנים מבחוץ.

אחד המיצגים המיוחדים ביותר שמוצג בגלריה זו הוא קטע מחומת ברלין שהובא במיוחד ארצה, וכמו שנהוג בכל שאר קטעי החומה-הוא עוטר בציורים על ידי אומני הכפר.

בכפר חיים ופועלים ציירים, פסלים, מעצבים, מוזיקאים, אדריכלים, שחקנים, זמרים, משוררים, רקדנים ועוד, בהם עשרה זוכי פרס ישראל.

הכפר מנוהל על ידי ועד האגודה, הכפוף לתקנון ולאסיפה הכללית. המוסד העליון של הכפר הוא האספה הכללית של החברים, הבוחרת את הוועד, ועדת הביקורת וועדת הקליטה.

ב- 2 בדצמבר 2010 פונה הכפר כתוצאה מהשריפה בכרמל. כ-40 מבתי הכפר נפגעו מן האש.[4][5]

Ein Hod
פיסול סביבתי בעין הוד

גלריה

Ein hod002

יוסף שאלתיאל (מימין) וסימה סלונים (במרכז) בסדנת הדפס-האבן בעין-הוד

Schildersklas aan het werk in een atelier in het kunstenaarsdorp Ein Hod, Bestanddeelnr 255-2764

שיעור ציור בעין הוד, 1964

Burgemeester Marcel Janco verlaat een kunstcentrum in Ein Hod., Bestanddeelnr 255-2755

מרסל ינקו בפתח בית הקפה "קפה הפוך", עין הוד, 1964

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ מנחם תלמי, "יש הוד בעין הוד" כפר הציירים השליו ממלא את לבך אהבה ממבט ראשון, מעריב, 4 ביולי 1958
  3. ^ כפר האמנים עין־הוד מצוייר, לקראת הנשף מחר, מעריב, 22 במרץ 1962
  4. ^ אלי אשכנזיתושבי עין הוד מתחילים לאסוף את השברים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
  5. ^ מיכל רוזן, ‏6 שנים לאסון הכרמל: האמנים שיוצרים מתוך הכאב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 בדצמבר 2016
1 בספטמבר

1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 121 ימים.

26 במאי

26 במאי הוא היום ה-146 בשנה (147 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 219 ימים.

7 במרץ

7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 299 ימים.

איצ'ה ממבוש

איצ'ה (יצחק) ממבוש (1 בספטמבר 1920 – 26 במאי 2015) היה אמן ישראלי, ממייסדי כפר האמנים עין הוד.

אריה ברקוביץ'

אריה ברקוביץ' (נולד ב-1953) הוא אמן, אוצֵר, מעצב, מבקר אמנות ומורה לאמנות ישראלי. מאז שנת 2005 מנהל אמנותי ואוצר של בית האמנים תל אביב.

בית אוליפנט (דלית אל-כרמל)

בית אוליפנט בדלית אל-כרמל, נבנה על ידי לורנס אוליפנט בשנת 1884 כדי שישמש לו ולאשתו אליס בית למפלט בחודשי הקיץ. בחורף התגוררו בבית אוליפנט שבמושבה הגרמנית בחיפה. יחד אתם גר בבית נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", ששימש כמזכירו של אוליפנט. הבית והשטח סביבו אושרו בשנת 1981 כאתר מורשת, ונכון לשנת 2012, ההכרזה עדיין לא אושרה סופית.הבית שוכן במרכז הכפר הישן של היישוב, קרוב למקאם הנביא אבו אברהים. מהבית תצפית לכיוון נחל בוסתן, עין הוד, בית אורן וחוף הים של עתלית. בשנת 1981 הוסב הבית לשמש כבית יד לבנים הדרוזים.

דן חמיצר

דן חמיצר (נולד ב-21 בינואר 1947) הוא חידונאי, טייס, אמן, סופר ישראלי ואיש חינוך.

הכרמל

הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחת הרים צפונית-מערבית של השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא). שלושה אזורים לכרמל: רכס אמיר – רכס הרים בדרום מזרח הכרמל, רמות מנשה במרכז ו"רכס הכרמל" בצפון-מערב – משולש הנתחם על ידי עמק יזרעאל ממזרח ומצפון, עמק זבולון מצפון, מישור חוף הכרמל במערב ורמות מנשה בדרום.

השריפה בכרמל (2010)

השריפה בכרמל (מכונה גם אסון הכרמל) הייתה שריפת יער נרחבת, שהתרחשה בחנוכה ה'תשע"א, מ-2 עד 6 בדצמבר 2010 באזור הכרמל שבמדינת ישראל. בשריפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר (25,000 דונם) ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש. השריפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד. כבר ביומה הראשון הפכה השריפה לאסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. לאחר שהתבקש על ידי ממשלת ישראל לחקור את הנושא, הגיש מבקר המדינה ביוני 2012 דו"ח בדיקה של נושאי השריפה בכרמל ושירותי הכבאות וההצלה בישראל.

ו' באדר

ו' באדר הוא היום השישי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

מוזיאון ינקו דאדא

מוזיאון ינקו דאדא שוכן בכפר האמנים עין הוד שמרסל ינקו היו ממקימיו. במוזיאון נמצאת תצוגת קבע המוקדשת ליצירתו של האמן, ובחללי תצוגה נוספים מוצגות תערוכות מתחלפות.

המוזיאון האמון על מורשתו של מרסל ינקו עורך אירועים בסגנון "דדאיסטי". כמו כן מתקיימת במוזיאון פעילות חינוכית ענפה: הדרכות, סדנאות, הוצאה לאור של ספרי ילדים, מפגשי אמן, סיור מומחז בסמטאות, שעות סיפור, וה"מעבדאדא" - מעבדת אמנות בה כל מבקר מוזמן להיכנס לנעליו של אמן דאדא וליצור ברוחו.

הרוח החיה מאחורי הקמת המוזיאון היה איצ'ה ממבוש ולצידו פעל משה זנבר שגייס את הכספים לבנייה. ממבוש שכנע את מרסל ינקו לתרום לצורך כך מגרש וחמישים מיצירותיו. מבנה המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל משה זרחי בהתנדבות. את תכנון המבנה הציג זרחי:

"המוזיאון תוכנן כמבנה מופנם הכולל חצר ואולם כניסה, אולם לתערוכות קבע, אולם לתערוכות מתחלפות, שטחים פתוחים להצגות, ושירותים נלווים. האולמות ושטחי התצוגה בעלי הממדים המשתנים, משתלבים זה בזה ויוצרים רצף חללי אחד. כאן תוצגנה יצירות של מרסל ינקו כשלכל אחת — הוקע המתאים לה".‬אבן פינה למוזיאון הונח ביולי 1981. המוזיאון נבנה על ידי הקבלן זכריה דרוקר והוא נחנך ב-21 ביוני 1983 בנוכחות נשיא המדינה.

מועצה אזורית חוף הכרמל

חוף הכרמל היא מועצה אזורית הממוקמת ברובה באזור שבין מורדות הר הכרמל והים התיכון. המועצה הוקמה ב-2 ביולי 1951. שמה מייצג את מיקומה הגאוגרפי. בראשה עומד אסיף איזק מהחותרים. סגניו הם רפי אבני מגבע כרמל וקובי ציטר מעתלית.

המועצה גובלת מצפון בחיפה וטירת כרמל, מדרום בחדרה וממזרח בבנימינה, פרדס חנה-כרכור והמועצות האזוריות מגידו ואלונה.

שטח השיפוט של המועצה הוא כ־190 אלף דונם. מתוכם חלק שייך לפארק הכרמל וכן כולל את חוף הים, שגם בו חלות הגבלות בבניה ופיתוח.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית חוף הכרמל 30,800 תושבים (מקום 63 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית חוף הכרמל דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 80.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 11,682 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מרסל ינקו

מרסל משה ינקו (24 במאי 1895 - 21 באפריל 1984) היה צייר, תאורטיקן אמנות, ארכיטקט ואדריכל ישראלי ורומני. יליד רומניה. ממייסדי זרם ה"דאדא" באמנות, ממנהיגי הקונסטרוקטיביזם במזרח אירופה. ב-1910 הוא והמשוררים טריסטן צארה ויון וינאה התחילו לכתוב טור שבועי במגזין האמנות הרומנית "Simbolul". את עבודותיו הראשונות הקדיש לזרם אר נובו אבל אחר כך מצא את דרכו לזרמי הפוטוריזם והאקספרסיוניזם, לפני שהתחיל להקדיש את כל מפעל חייו באמנות לזרם דאדאיזם. לימים קיבלו ינקו ולון וינה, חברו לעט בעיתון "Simbolul", את משרת העריכה בעיתון "Contimporanul", המגזין המוביל של תנועת האוונגרד הרומניה. בזמן שכתב בעיתון הרומני חזה לראשונה את חזונו לתיכון אורבני. חבר בתנועת "אופקים חדשים" ומייסד כפר האמנים עין הוד.

משה מוקדי

משה מוֹקָדי (ברנדשטטר) (Mokady;‏ 5 ביוני 1902 – 21 בספטמבר 1975) היה צייר ישראלי, מעצב תפאורות ותלבושות, מנהל מכון אבני לאמנות בתל אביב (1952–1965), ממייסדי כפר האמנים עין הוד.

חתן פרס דיזנגוף לציור (1937, 1942 ו-1951).

סורין הלר

סורין הלר (נולד ב-1952) הוא אוצר, חוקר בתחומי האמנות והמוזיאולוגיה.

סימה סלונים

סימה סְלוֹנִים (1910 – 1999) הייתה ציירת ישראלית. הושפעה רבות מאסכולת פריז והייתה מהציירות הבולטות בארץ ישראל בתקופת הקמת המדינה ובעשורים הבאים. בשנות החמישים עברה יצירתה תהליך של הפשטה. זכתה פעמיים בפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול.

עין הוד (ציור)

"עין הוד" (1956) הוא ציור שמן מאת הצייר הישראלי יחזקאל שטרייכמן. הציור מציג תיאור של כפר האמנים עין הוד, ברוח ההפשטה של תנועת "אופקים חדשים".

שטרייכמן יצר את "עין הוד" בשנת 1956 על פי מתווים שהכין בקיץ 1955, אז שהה ביחד עם בנו בכפר האמנים עין הוד. למרות השימוש באלמנטים גאומטרים ומופשטים, מכיל הציור תיאור מרומז של נוף ושל מבנים. הדבר מתבטא בשימוש בקומפוזיציה המסודרת באופקיות, כאילו על פי קו אופק. הציור הוצג בתערוכה השביעית של קבוצת אופקים חדשים, שנפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות ב-6 במאי 1956, תחת השם "נוף בכפר האמנים עין הוד". בשנת 1987 הוצג הציור בתערוכה רטרוספקטיבית שנערכה לשטרייכמן במוזיאון ישראל.

על פי יגאל צלמונה, מהווה הציור סינתזה בין ההשפעות הקוביזם של ז'ורז' בראק להנחת המכחול הלירית של יוסף זריצקי. הוא מוצא את הציור כ"שלב חשוב בדרכו של שטרייכמן מיצירה בעלת זיקה ישירה למציאות אל הפשטה כמעט מלאה".

עין חוד

עין חוד (בערבית: عين الحوض) הוא כפר ערבי בהרי הכרמל בקרבת חיפה המשתייך למועצה אזורית חוף הכרמל.

עין כרמל

עֵין כַּרְמֶל הוא קיבוץ באזור הצפון במישור החוף ליד עתלית השייך למועצה אזורית חוף הכרמל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.