עידו בסוק

עידו בסוק (נולד ב-1950) הוא מתרגם, עורך ומשורר ישראלי, חוקר ספרות והיסטוריה.

עידו בסוק
תמונה של עידו בסוק
האתר הרשמי

ביוגרפיה

עידו בסוק נולד בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד. אביו, משה בסוק, היה מתרגם, עורך ומשורר. אמו, שולמית בסוק, הייתה מורה לספרות ולשון, בתו של העיתונאי והפזמונאי קדיש יהודה סילמן.

בסוק התחיל לכתוב שירה בהיותו בן שבע עשרה, כשעבר יחד עם אמו מהקיבוץ לירושלים לאחר פטירת אביו ולמד בתיכון ליד האוניברסיטה; אז החל לפרסם בעיתון הארץ, במוסף "משא" של העיתון למרחב וברבעון קשת.

הוא בוגר החוגים לספרות עברית ופילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים (1973). למד הוראה ובשנים 1976–1979 עבד כמורה לספרות ולהבעה בתיכונים שונים. בשנים 1979–1983 שהה בצרפת ושימש כמורה לעברית ולספרות עברית באוניברסיטאות בצרפת. השלים תואר מוסמך בספרות צרפתית מודרנית, אוניברסיטת גרנובל, צרפת (1982), ומאוחר יותר גם תואר מוסמך בהצטיינות בתוכנית אישית: 'ספרות והיסטוריה של היישוב בארץ ישראל', האוניברסיטה העברית בירושלים (1991). ספרו "בצל פרדסים על אדמה מצורעת : על יצירתם הספרותית והפובליציסטית של משה סמילנסקי ואורי צבי גרינברג", שעליו זכה בפרס אקו"ם לספרות עיון לשנת 1994, מבוסס על עבודות שעשה בלימודי המוסמך באוניברסיטה. קיבל תואר דוקטור מן האוניברסיטה העברית בירושלים (2010) על עבודתו "היבטים בחינוך של נוער יהודי בפולין בין מלחמות העולם לאור היבטים של בני נוער יהודים באוסף ייווא", שנכתבה בהדרכת פרופ' דליה עופר.

ספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלו, "תחיית הנעורים: משפחה וחינוך ביהדות פולין בין מלחמות העולם" ראה אור ב-2015 בהוצאת מרכז זלמן שזר. מאמריו התפרסמו בכתבי עת מדעיים בהם גַלעֵד, Polin ועיונים בתקומת ישראל.

עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית. פרסם ביוגרפיה של המשורר שאול טשרניחובסקי (2017).

מאז שנת 1985 עובד כעורך כתבי-עת באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. תרגם ספרות יפה וספרות עיון עבור הוצאות ספרים שונות, בעיקר מצרפתית ומעט מיידיש ומאנגלית. כמו כן ערך תרגומים. לנה שילוני כתבה על תרגומו ל"גרגנטואה ופנטגרואל":

"התרגום השלם של יצירות פרנסואה רבלה לעברית... הוא חג לשפה העברית ולתרבותה. עידו בסוק המתרגם-היוצר עשה מעשה שלא ייאמן. הוא נטל יצירה קלאסית מן המאה ה-16, תערובת של סאטירה ברוחה הרנסאנס ההומניסטי, עם מעשיות פרועות בהשראת ימי הביניים, כתובה בשפה שצרפתי בן זמננו מתקשה לא פעם להבינה, גדושה רמזים להווי רחוק ואזוטרי, והפך אותה ליצירה עברית חיה ונושמת, בועטת ומצחיקה, מתוחכמת וגסה, כפי שהייתה במקור לפני כמעט 500 שנה". [1]

עידו בסוק נשוי לגינת, בובנאית ומורה לבובנאות, ולהם שני ילדים.

אודות ספריו

ספרי שירה

אשר הסוסים רעיו

זהו ספרו הראשון של בסוק, שאת חלקו כתב בתור תיכוניסט בירושלים. שירי אהבה, שירים על השפה העברית ושירים ארס-פואטיים.

קומדיה

פואמה, ניסיון לכתוב שיר סיפורי גדול. בסוק חותר לחשוף את ההיבט הראלי, החולין שמתחת לקדושה ולמופשט.

פואמה פוליטית

גם כאן שאיפה אל הריאלי, המוחשי, תוך אריגתה במיתוס הציוני של חתירה לשיבה אל הקרקעי וליציאה מ'עודף הרוחניות' של המציאות הגלותית.

טבע טובע

הספר כולל חטיבות שונות: "שנה בהרים" – שירים שנכתבו בשנים 1980–1981 בגרנובל, בפריז ובנאנטר שליד פריז. חלק אחר נכתב בשנים 1984–1985 בירושלים. החטיבה האחרונה היא "קינות לזכר לוטן" – אלגיה לזכר גיסו שנפל בקרב בחמדון ב-1982. יש בספר גם שירים העוסקים בנהר, בנו הבכור שנולד בפריז, ובאשתו.

אברהם בלבן כתב עליו:

"כבר בשלושת ספרי השירה הקודמים שלו... ניכרת משיכתו של בסוק לכתיבה אינטלקטואלית, העוסקת באידיאות, בהפשטות, במיפוי מצבים קיומיים... שירים האופייניים של בסוק הם שירים הגותיים או אמירתיים. אין הם מתארים סיטואציה רגעית, אינטנסיבית, אלא מצב מתמשך ובצדו הרהורים או לקחים. אבל דבר ההגות וההכללות נמסרים באותה חושניות שבה אתה מריח או אוכל...

כבשירי ג'ון דאן, ג'ורג' הרברט, אנדריו מרוול ושאר חבריהם לאסכולה, גם בסוק עוסק תכופות ביחסים בין גוף לנפש, בין חומר לצורה, בין האלוהי לארצי... המשורר הקרוב ביותר לבסוק בשירה העברית, הוא במובן זה לפחות, יעקב שטיינברג.. דמיון מסוים אפשר למצוא בין שירים אלה לבין שירתו המאוחרת של דן פגיס....

בד בבד זהו ספר אישי מאוד, כמעט משפחתי... מרחב המחיה שלו הוא מרחב מיתולוגי, שבו אלוהים, אלילים, וגיבורים מיתולוגיים שונים הם בני בית קרובים... במרחב ההווייתי שבו פועל בסוק אין לו כל ידידים בקרב המשוררים הישראלים בני זמננו. מן המרחב הזה הוא משמיע צלילים שאין לטעות בייחודם, קולות של שירה אמיתית." [2]

כהוא זה

מבחר משיריו של בסוק שראו אור בארבעת ספריו הקודמים. יורם ברונובסקי כתב על הספר:

"המשורר המאלף שהוא בסוק... נוטה אל סוגת הפואמה, זו הסוגה שכמעט נעלמה מן הרפרטואר של השירה העברית בדורות האחרונים... זהו קול שאינו דומה לשום קול אחר במקהלת שירתנו כיום, וגם בשירת העבר לא קל למצוא לו תקדימים, אם כי פה ושם עלה על דעתי אורי צבי גרינברג, גדול משוררינו, שלא השאיר כמדומה יורשים ספרותיים כלשהם.

אבל האסוציאציה הזאת היא רחוקה, שכן בשירי בסוק יש איזו נימה פילוסופית-הומוריסטית שאין למצוא אצל אצ"ג. פה ושם אפשר להיזכר גם בת"ס אליוט, גם הוא משורר "פואמתי", משורר של הגיגים ודיוקנאות... שירה לא קלה, פוליפונית באמת, מוזרה, מדהימה בלשונה ובמקצביה. מעניין, ודאי, אבל זו מילה קטנה מדי."[3]

ספרי מחקר

בצל פרדסים על אדמה מצורעת

מבוסס על עבודת המוסמך של בסוק ועל מחקרים נוספים שעשה. הספר עוסק באורי צבי גרינברג בתקופה השתייכותו לתנועת העבודה ומתמקד בהתפתחותו האידאולוגית ובכתיבתו המסאית. בסוק טוען כי גרינברג מעולם לא השתייך רוחנית לתנועת העבודה אלא היה תמיד בעל דעות רדיקליות.

עלילות נעורים: אוטוביוגרפיות של בני נוער יהודים מפולין בין שתי מלחמות העולם

בשנים 1932, 1934 ו-1939 בפולין ארגן מכון ייוו"א (המכון המדעי היהודי) את "התחרות על האוטוביוגרפיה המעולה של צעיר יהודי". בני הנוער התבקשו לספר על חייהם בקהילה שבקרבה חיו, בבית הספר ובבית וכן במסגרת התנועתית, הפוליטית או הדתית שאליה הם השתייכו. לתחרות נשלחו יותר מ-600 חיבורים אוטוביוגרפיים כאלה, שכתבו צעירים בגילאי 16 עד 22.

ד"ר עידו בסוק קיבץ, ערך ותרגם 20 מבין כ-370 חיבורים ששרדו את מלחמת העולם השנייה, והוציא אותם לאור בעברית בספר הזה.

ליופי ונשגב לבו ער, שאול טשרניחובסקי - חיים

ביוגרפיה מקיפה של המשורר שאול טשרניחובסקי. הביוגרפיה יצאה בשלוש מהדורות.

עמוס עוז, בקונטרס שצורף לספר:

ליופי ונשגב לבו ער הוא צירוף מיוחד במינו של ביוגרפיה מפורטת עם מונוגרפיה מקיפה ומעמיקה. עידו בסוק מספר את תולדות חייו של שאול טשרניחובסקי, לרבות פרטים מסעירים שלא היו ידועים עד כה, או אולי היו ידועים רק למעטים. יש כאן פרקים קורעי-לב וגם אפיזודות מצחיקות ומפתיעות.

פרופ' דן מירון, בקונטרס שצורף לספר:

לא רק דמותו של משורר עברי גדול נמצאת בספר זה מקורבת ומובנת יותר משהייתה עד כה. הז'אנר של הביוגרפיה הספרותית המחקרית העברית עצמו קוּדם כאן מן השוליים אל מרכזה של הבימה הספרותית.

יהודה ויזן, הארץ:

עידו בסוק העמיד גלעד מפואר למשורר המפואר שאול טשרניחובסקי - שזכרו התעמעם, אולי מפני שסירב להתגייס למשימות היהודיות הלאומיות.

רשימת ספריו

שירה

  • כהוא זה (ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"א 2000).
  • טבע טובע : שירים (תל אביב: ספרית מעריב, תשמ"ט 1989).
  • פואמה פוליטית (ירושלים: שי, תשל"ט 1978).
  • קומדיה : פואימה (ירושלים: שי, תשל"ו 1976).
  • אשר הסוסים רעיו : שירים (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ד).

מחקר

  • בצל פרדסים על אדמה מצורעת: על יצירתם של אורי צבי גרינברג ומשה סמילנסקי (הוצאת הקיבוץ המאוחד: 1996).
  • עלילות נעורים: אוטוביוגרפיות של בני נוער יהודים מפולין בין שתי מלחמות העולם. מבחר, מבוא [הערות] והקדמות: עידו בסוק, עריכה: אברהם נוברשטרן. הוצאת בית שלום עליכם, מרכז זלמן שזר ואוניברסיטת תל אביב. תשע"ב 2011. 802 עמ'.
  • תחיית הנעורים: משפחה וחינוך ביהדות פולין בין מלחמות העולם. הוצאת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, ירושלים, 2015. 357 עמ'.
  • ליופי ונשגב לבו ער : שאול טשרניחובסקי - חיים (ירושלים : כרמל, תשע"ז 2017).

רשימת התרגומים

  • ז'אן-ז'אק רוסו, מסה על מוצא הלשונות: שבה ידובר על המלודיה ועל החיקוי המוזיקלי (תל אביב: רסלינג, 2008).
  • עמנואל לוינס, חירות קשה: מסות על היהדות (תל אביב: רסלינג, 2007).
  • אנדרה מורואה, השמנפופים והחדחוטים (תל אביב: הוצאת מטר, תשס"ז 2007).
  • רנה דקרט, רגשות הנפש (תל אביב: רסלינג, 2007).
  • ז'אן ז'אק רוסו, האמנה החברתית (תל אביב: רסלינג, 2006).
  • תרז מלאכי-קרול, בין המילים (ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ו 2006).
  • ז'ורז' פרק, החיים הוראות שימוש, (תל אביב: הוצאת בבל, תשס"ה 2005).
  • מרגריט דה נוואר, הפטמרון - הנוסח המלא, 73 סיפורים (ירושלים: כרמל, תשס"ה 2005).
  • דני דידרו, דיאלוגים - אחיינו של ראמו; חלומו של ד'אלמבר ועוד (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ה 2004).
  • ז'ורז' בטאיי, תאוריה של הדת (תל אביב: רסלינג, 2003).
  • פרנסואה רבלה, גרגנטואה ופנטגרואל - גרגנטואה הגדול; פנטגרואל מלך הצמאנים; הספר השלישי והספר הרביעי של עלילות פנטגרואל הטוב (אור יהודה: הוצאת דביר, תשס"ג 2003).
  • ז'אק שלנגר, על החיים הטובים (ירושלים: כרמל, תשס"ב 2002).
  • משה לייב הלפרן, לילה (נאַכט); א' ליילס: המעשה במאה (די מעשה פון אַ הונדערט); פרץ מרקיש: הערימה (די קופע; ה. לייוויק: האורווה (די שטאַל), יאבדו שמיים וארץ : שירת האפוקליפסה היידית (תל אביב: קשב לשירה, תשס"ב 2002).
  • אונורה דה בלזק, זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת (בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"א 2001).
  • וולטר, מכתבים אנגליים ; מילון פילוסופי: (מבחר) (תל אביב: רמות – אוניברסיטת תל אביב, תשס"א 2000).
  • רולאן בארת, מיתולוגיות (תל אביב: בבל, תשנ"ח 1998).
  • לה קורבוזיה, לקראת ארכיטקטורה (תל אביב : בבל, תשנ"ח 1998).
  • עם יוסל בירשטיין, מעשיות קסם מפי יהודי מזרח אירופה = יידישע וונדער-מעשיות פון מזרח-אייראָפע (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 1998).
  • מונטסקיה, על רוח החוקים: או על הזיקה שראוי כי תתקיים בין החוקים לבין המבנה הפנימי של כל משטר, המידות, האקלים, הדת, יחסי המסחר וכו'... מחקרים חדשים על חוקי רומא הנוגעים לירושה, על חוקי צרפת ועל החוקים הפאודליים (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ח 1998).
  • חורחה סמפרון, הכתיבה או החיים (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ז 1997).
  • מרגרט דיראס, גשם קיץ (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1996).
  • אלן-רנה לסאז', הרפתקאותיו של ז'יל בלאס דה סנטיאנה (תל אביב: דביר, תשנ"ה 1995).
  • קלוד סימון, דרך פלנדריה: רומאן (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה 1995).
  • מוד מנוני, הילד, "מחלתו" והאחרים (תל אביב: עם עובד, תשנ"ד 1993).
  • ז'אן ז'אק רוסו, מאמרים - על המדעים והאמנויות; על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני האדם (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ג 1992).
  • פלביו קונטי, אמנות הרנסאנס (תל אביב: דביר, תשנ"ב 1992).
  • פלביו קונטי, אמנות גותית (תל אביב: דביר, תשנ"ב 1992).
  • אלן בוסקה, איש תחת איש: סיפורים (תל אביב: ספרית פועלים, תש"ן 1990).
  • אבה פרבו, מנון לסקו (תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ז 1987).

עריכה

פרסים

קישורים חיצוניים

על ספרו ליופי ונשגב לבו ער:

מוסף הספרים של העיתון "הארץ", בתאריך 18 באפריל 2012, הוקדש כולו לספרו עלילות נעורים:

הערות שוליים

  1. ^ לנה שילוני, "בארץ הענקים ובממלכת המלים", במוסף תרבות וספרות של העיתון הארץ, 2 במאי 2003.
  2. ^ אברהם בלבן, "שירה מטאפיזית עברית", בעיתון הארץ, 22 בספטמבר 1989, עמ' ב-8.
  3. ^ יורם ברונובסקי"עידו בסוק על שלוות החתול", באתר הארץ, 20 באפריל 2001, עמ' ב13.
אנדרה מורואה

אנדרה מוֹרוּאָה (לעיתים מורוא; בצרפתית: Andre Maurois) הוא שם העט של אמיל סלומון וילהלם הרצוג Emile Salomon Wilhelm Herzog;‏ 26 ביולי 1885 - 9 באוקטובר 1967), סופר יהודי צרפתי.

בסוק

האם התכוונתם ל...

גרגנטואה ופנטגרואל

גרגנטואה ופנטגרואל (בצרפתית: La vie de Gargantua et de Pantagruel) הוא שמה של סדרת ספרים, חמישה במספר, שנכתבו במאה ה-16 בידי הסופר הצרפתי פרנסואה רבלה. הסדרה עוסקת בעלילותיהם המשעשעות של שני ענקים: גרגנטואה האב ופנטגרואל בנו, וכתובה כסאטירה ססגונית ומלאת חיות.

גרגנטואה האב ופנטגרואל, האוהבים לשתות יין ולסבוא, נקלעים להרפתקאות שונות ולמסעות משונים. הספר מכיל סיפורים קצרים יחד עם פרקים ארוכים יותר.

דקאמרון

דקאמרונֶה או דקאמרון (באיטלקית: Decamerone או‏ Decameron; מיוונית עתיקה: δἐκα דֶקַה, "עשר", ו-ἡμέρα הֶמֵרָה, "יממה") הוא קובץ ספרותי ידוע מהמאה ה-14 מאת המחבר האיטלקי ג'ובאני בוקאצ'ו. כתיבת היצירה הסתיימה בשנת 1353.

המסגרת לספר היא מגפת דבר ("המוות השחור") שפקדה את פירנצה, והניסה אל מחוץ לעיר עשרה צעירים, שלושה גברים ושבע נשים, בני המעמד הגבוה. הצעירים מתכנסים בווילה כפרית בסמוך לפייזולה, כפר ליד פירנצה, ומעבירים עשרה ימים בסיפור סיפורים. בכל יום מתמנה אחד מבני החבורה למנהיג, קובע נושא, והוא וכל אחד מהאחרים מספרים סיפור אחד הקשור לו. בסך הכול סופרו מאה סיפורים, המהווים, לצד סיפור המסגרת, את הדקאמרון. הם משתרעים על שלל תקופות וארצות, ובחלקם נשאבים ממעשיות עממיות שרווחו כבר זמן רב טרם כתיבת הספר.

בניגוד למה שניתן אולי היה לצפות מיצירה מימי הביניים, בסיפורים מושם דגש על החושני והארוטי, והלעג לכנסייה הוא בוטה ונטול כל הסוואה. חלק מהם עומד במבחן הזמן, וגם עתה ניתן ליהנות מיופיים ומחריפותם.

החיים הוראות שימוש

החיים הוראות שימוש (בצרפתית: La Vie mode d'emploi) הוא רומן מאת הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק שיצא לאור בשנת 1978.

"החיים הוראות שימוש" הוא רומן רחב יריעה. הוא משתרע על למעלה מ-600 עמודים, ב-99 פרקים, בלווית נספחים רחבים וכולל מאות דמויות. הספר נכתב תוך ציות לשורה של אילוצים ומגבלות מתמטיות שכפה המחבר על עצמו ברוח תנועת אוליפו אליה השתייך. הוא מתאר בית דירות ברחוב סימון-קרוּבֶּליֶה 11 - כתובת דמיונית בפריז, ועובר בשיטתיות על פני כל החדרים בבית ומתאר את סיפורם. הבית המתואר מוצג בפנינו מנקודת ראותו של וולן הצייר, אחד הדיירים. הקיר הקדמי כביכול "הוסר" ממנו וכל החדרים נגלים כמו בבית בובות. כל פרק מתאר חדר אחר בבית, את תכולתו ואת דייריו בהווה ובעבר. כל סיפורי החדרים מצטרפים ליצירה אחת כמו חלקיו של פאזל. לתאור זה, של בנית והרכבת פאזל יש מקום מרכזי גם בתכנו של הספר, כלומר תכנו מתאר את מבנהו. בכתיבת הספר כמו גם בקריאתו שזור אלמנט חזק של משחק. פרקי הספר כתובים בסגנונות שונים ובסוגות שונות.

המפעל לתרגום ספרות מופת

המפעל לתרגום ספרות מופת (בעבר: המפעל לתרגום ספרי מופת) הוא מוסד מימון לעידוד תרגום והוצאה לאור של מיטב הספרות הקלאסית ויצירות מיסודות התרבות העולמית לשפה העברית. המפעל מסייע בהוצאה לאור של תרגומי איכות מלשונות שונות וכן בהוצאה מחודשת של כתבים עבריים קלאסיים. המפעל נדרש כיוון שתרגום יצירה קלאסית הוא מורכב ויקר במיוחד, הוא מצריך מתרגם בעל בקיאות רבה הן בשפה ובתרבות המתורגמת והן ברבדים של שפה העברית. השאיפה היא להדפסה איכותית ומוקפדת במיוחד.

קהל הקוראים לספרות כזו אינו מובטח וההכנסות ממכירתה מוגבלות, בפרט בשפה כמו עברית שמספר דובריה קטן יחסית. לכן, על מנת לעודד מו"לים להיכנס לתחום זה נדרשת, כמו במרבית ארצות העולם, תמיכה מיוחדת. כל מו"ל עברי יכול להגיש בקשה לסיוע בתרגום ספר מופת. בשנת 2005 היה תקציבו השנתי של המפעל כחצי מיליון שקלים והוא העביר להוצאת הספרים את התשלום למתרגמים (על פי רוב כ-1,000 שקלים ל-16 עמודים).

ז'אן-ז'אק רוסו

ז'אן-ז'אק רוסו (בצרפתית: Jean-Jacques Rousseau;‏ 28 ביוני 1712 – 2 ביולי 1778) היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאורטיקן של החינוך מז'נבה שפעל בעיקר בצרפת. רוסו נחשב לאחד מהפילוסופים החשובים של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות. עבודתו החשובה, "האמנה החברתית", שראתה אור ב-1762, הפכה לאחד הספרים המשפיעים בפילוסופיה הפוליטית של תרבות המערב.

רוסו עסק בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג מתווה לחינוך של ילדים בגישה טבעית. הוא תרם לתחום המוזיקה, הן כתאורטיקן והן כמלחין. ספרו "הווידויים" (Les Confessions), שיצא לאור לאחר מותו, היה לאביה של האוטוביוגרפיה המודרנית, בשל הדגש ששם על ראייה סובייקטיבית מכוונת, וללא ניסיון לחתור אל אמת כזו או אחרת. ספרו "ז'ולי, או אלואיז החדשה" (Julie, ou la nouvelle Héloïse) היה לרב מכר בתקופתו.

זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת

זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת (צרפתית Splendeurs et misères des courtisanes) הוא רומן מאת הסופר והמחזאי הצרפתי אונורה דה בלזק. הרומן, שפורסם בארבעה חלקים בין השנים 1838 ל-1847, נחשב לחלק ממכלול הסיפורים והרומנים של בלזק שנקרא הקומדיה האנושית. הוא ממשיך את קורותיו של לוסיאן דה רובמפרה, הדמות הראשית ברומן הקודם של בלזק, אשליות אבודות.

הספר תורגם לעברית על ידי עידו בסוק ויצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2001.

יהודה עמיחי

יהודה עמיחי (3 במאי 1924 – 22 בספטמבר 2000) היה משורר ישראלי, זוכה פרס ישראל לשירה (1982). נחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה, ונמנה עם הבולטים בשירה הבינלאומית במאה ה-20.

מדעי היהדות (כתב עת)

מדעי היהדות, במת האיגוד העולמי למדעי היהדות (כותר אנגלי: Jewish studies, forum of the World Union of Jewish Studies) הוא כתב עת מדעי ושנתון של האיגוד העולמי למדעי היהדות, השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

כתב העת נוסד בשנת תרפ"ו (1926), כחלק מהמכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. כותרו הראשון היה "ידיעות המכון למדעי היהדות". במשך השנים השתתפו בו חוקרים במדעי היהדות מרחבי תבל. בשנת תשס"ט 2009, ערכו את "מדעי היהדות" גרשון בקון, איתמר גרינוולד ומנחם הירשמן. כל גיליון "מדעי היהדות" מכיל חלק מחקרים וחלק סקירות קצרות על כותרים חדשים בתחום מדעי היהדות.

בין המשתתפים במדעי היהדות: אפרים אלימלך אורבך, משה אידל, נחם אילן, יעקב אלבוים, חנוך אלבק, מנחם אלון, שולמית אליצור, דניאל בויארין, עידו בסוק, ישראל ברטל, יצחק ברנד, ישעיהו גפני, זאב גריס, יהושע גרנט, אברהם דוד, יוסף דן, אבנר הולצמן, גתית הולצמן, אביעד הכהן, חגית הלפרין, שמואל ורסס, יעקב זוסמן, יאיר זקוביץ, גלית חזן-רוקם, עמנואל טוב, ציפי יבין, שלם יהלום, שרה יפת, רימון כשר, יהודה ליבס, חננאל מאק, שגית מור, שלמה מורג, אברהם מלמד, דליה מרקס, מרדכי נדב, הלל נוימן, חנה ספראי, מעוז עזריהו, שמחה עמנואל, חביבה פדיה, עזרא פליישר, ישראל קולת, ישי רוזן-צבי, שלום רוזנברג, ישראל רוזנסון, מיכאל ריגלר, דב שוורץ, גרשון שקד, סמדר שרלו, ישראל משה תא-שמע ויוסף תבורי.

מנון לסקו

מנון לסקו הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אבה פרבו. הספר הוא חלקו השביעי של פרבו מתוך שבעת הכרכים של "זכרונותיו והרפתקאותיו של אציל שפרש מן החברה" (Mémoires et aventures d’un homme de qualité).

משערים שחלק לא מבוטל מהעלילה מבוסס על הביוגרפיה של המחבר.

משה בסוק

משה בָּסוֹק (בכתיב יידי: משה באסאָק; 26 ביולי 1907, ט"ו באב תרס"ז – 19 בפברואר 1966, כ"ט בשבט תשכ"ו) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

נדין קופרטי-צור

נדין קופרטי-צור היא היסטוריונית ישראלית החוקרת את ההיסטוריה התרבותית של צרפת בעת החדשה המוקדמת (המאות ה-16 וה-17), פרופסור חבר בחוג לצרפתית באוניברסיטת תל אביב.

עלילות נעורים

עלילות נעורים הוא אסופה של 20 סיפורים אוטוביוגרפיים מתוך מאות שנכתבו על ידי נערות ונערים יהודים במהלך שלוש תחרויות על "האוטוביוגרפיה הטובה ביותר של צעיר יהודי", שקיים ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט; יידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי"; באנגלית: YIVO) בווילנה בשנים 1932, 1934 ו-1939.

הסיפורים הנבחרים נאספו על ידי פרופ' אברהם נוברשטרן מהחוג ליידיש באוניברסיטה העברית ומנהל בית שלום עליכם ועידו בסוק, שכתב מבואות, אחרית דבר והערות השוליים לכל אוטוביוגרפיה.

עמוס הופמן (היסטוריון)

עמוס הופמן (נולד ב-1952) הוא פרופסור להיסטוריה ואיש חינוך ישראלי. הוא מכהן כסגן הנשיאה לעניינים אקדמיים במכללה האקדמית בית ברל.

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש. הפרויקט כולל, בין היתר, שירה, סיפורת, תרגום, עיון ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו.

רנה דקארט

רנה דקארט (בצרפתית: René Descartes;‏ 31 במרץ 1596, לה איי, צרפת - 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רנאטוס קרטזיוס (Renatus Cartesius) היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. נחשב לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית.

הוא השפיע הן על פילוסופים בני זמנו והן על אלו שבאו אחריהם, ונודע בגישתו הרציונליסטית המעמידה את התבונה ותכונות המציאות הא-פריוריות (כלומר, הקודמות להתנסות) במרכז חקירותיו. דקארט התעסק בעיקר ביכולת להגיע לידיעה ודאית וביחס בין גוף לנפש. אף על פי שהיה מוכר בעיקר עקב הגותו פורצת הגבולות בפילוסופיה, הוא השיג פרסום רחב גם כממציא של מערכת הצירים הקרטזית ("קרטזית" מלשון "קרטזיוס", הצורה הלטינית של "דקארט"). מערכת זו הייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות המתמטיקה המודרנית.

רסלינג

רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה. חלק גדול מספרי ההוצאה הם באוריינטציה פוסטמודרנית וכוללים תרגומים בנושאים אלה.

שאול טשרניחובסקי

שאול טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, אחד מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת הטבע, הושפע רבות מתרבות יוון העתיקה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.