עז הבית

עֵז הבית (שם מדעי: Capra aegagrus hircus) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבית שבארץ ישראל בויתה כנראה מעז הבר (Capra aegagrus), שנכחדה משטחי הארץ לפני מאות שנים.

בעברית מכונה נקבת העז לעיתים בשם "עיזה", ואילו הזכר של העז מכונה "תיש".

המלטת גדיים יכולה להתרחש במשך כל השנה, ומשך ההיריון כ-150 ימים. בהמלטתה הראשונה ממליטה העז גדי אחד, והחל מההמלטה השנייה היא ממליטה לרוב תאומים ולעיתים אף שלישיות. בערוב ימיה שבה העז להמליט גדיים בודדים.

עז
Bouc commun provençal
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
סוג: יעל
מין: עז הבר
תת־מין: עז הבית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Capra aegagrus hircus
Nigerian Dwarf Goat 001
עז ניגרית
עז
עז הבית בהר הכרמל
Goat
עז רועה
Goat family
משפחת עזים

היסטוריה

עז הבית היא אחת מבעלי החיים המתורבתים העתיקים שגדלו במשקו של האדם. העז בויתה במזרח התיכון כ-10,000 שנים לפני זמננו. אלפי שנים היה שימוש בחלב עזים, בבשרו, בשערו ובעורו, ובמאה האחרונה אף היו העִזים לחיית מחמד. השימוש בעור העז היה לצורך אחסון נוזלים, כמו מים לקראת מסעות. כמו כן היה שימוש בעור לצורך כתיבה.

גידולם בימי קדם היה בעדרים; נערים נהגו להוביל אותם לשטחי המרעה, בעיקר באזורים לא מיושבים כמו בהרים.

ל"שעיר", שהוא תיש צעיר, היה בעבר תפקיד טקסי ייחודי ביהדותשעיר לעזאזל, כפי שמתואר במשנה, במסכת יומא.

ייצור חלב

דירי עזים כוללים בדרך כלל עשרות עזים, בהתאם לכושר עבודתו של המגַדל. גם עבודת החליבה אינה מאפשרת החזקת עדרים גדולים יותר. חליבה מכנית קיימת גם בדירים של עז הבית.

תנובת חלב העזים משתנה לפי הזן, הגיל, האיכות והמזון הניתן לעזים. התנובה השנתית, שאורכה 305 יום, נעה בין 660 עד 1,500 ליטר. תנובת טובה ליום היא 5 ליטרים. לחלב עזים יש תכונות ייחודיות העושות אותו נוח לעיכול עבור בני אדם הסובלים מקשיים בעיכול חלב פרה. לחלב עזים שימוש חשוב בייצור גבינות מיוחדות. משקים שהתמחו בכך מגדלים עדרים בדירים גדולים שלידם מכוני חליבה ומחלבה. כן, קיימות מחלבות אזוריות הקולטות חלב עזים מבעליהם, בכמויות קטנות.

בשנת 2007 נאמד הביקוש לחלב עזים בישראל ב-7.8 מיליון ליטר[1] בשנת 2008 נחנך מכון חליבה הגדול בישראל לחלב עזים במחלבת סוסיא.

מערכות מיחשוב הקיימות כיום בדירים מסייעות להגדרת המועד המתאים ביותר לארוחה, לחליבה וגם לכניסה להריון. זאת, כדי לקבל את התפוקה הטובה ביותר של החלב. דיר מודרני נבנה כך שיתאים לכניסה מסודרת ויציאה מהירה של העזים. בעת כניסת העזים קוראת מערכת המחשבים תגים חכמים המאפשרים שליטה וניהול על עדר העזים.

בתלמוד

במסכת בבא קמא מובאת ברייתא האומרת:

"אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין של ארץ ישראל, בסוריא - אפילו בישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ"

רש"י מסביר מדוע הוטל איסור זה: "משום ישוב ארץ ישראל, שמבעיר את השדות, וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל", ומוסיף: "ובחוצה לארץ מותר לגדל, דלא חיישינן ליישוב, ואם יפסידו שדות אחרים - ישלמנה".[דרושה הבהרה] בהמשך הגמרא מופיע מעשה במי שלא הקפיד על איסור זה:

מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו, ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שינק חלב רותח משחרית לשחרית. והביאו לו עז וקשרו לו בכרעי המטה, והיה יונק ממנה משחרית לשחרית. לימים נכנסו חביריו לבקרו, כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ואמרו: לסטים מזויין בביתו של זה, ואנו נכנסין אצלו? ישבו ובדקו ולא מצאו בו אלא אותו עון של אותה העז. ואף הוא בשעת מיתתו אמר: יודע אני שאין בי עון אלא עון אותה העז, שעברתי על דברי חברי.

העז מכונה בסיפור זה "לסטים מזוין", ורש"י מסביר: "רועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים".

בתרבות

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • העז(הקישור אינו פעיל, 11.6.2019), אתר מועצת החלב
  • עז הבית, החווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה אשדוד

הערות שוליים

  1. ^ מקור: גידול של 12% בצריכת חלב העזים בישראל שרות חדשות port2port
  2. ^ מילות השיר "יש לנו תיש" והאזנה לו, באתר זמרשת
Brucella

Brucella הוא סוג של חיידק ארגמני אווירני אובליגטורי הגורם למחלה ברוצלוזיס, המכונה גם קדחת מלטה. במחלה נדבקים יונקים, אך ההשפעה משתנה בין מין למין וקיימת זיקה בין מיני החיידקים השונים לחיות שאותן הם מדביקים על פי רוב.

קיימים מספר מינים, מתוכם רק ארבעת הראשונים גורמים למחלה באדם:

Brucella abortus: מדביק בעיקר בקר, תאו וביזון.

Brucella melitensis: מדביק בעיקר עז הבית ועז הבר.

Brucella suis: מדביק בעיקר חזירים.

Brucella canis: מדביק בעיקר כלבים.

Brucella ovis: מדביק בעיקר כבשים.

Brucella neotomae: מדביק בעיקר חולדות יער.המין Brucella melitensis הוא המין היחיד של החיידק הקיים בישראלאלימות החיידק מתאפשרת בעיקר בזכות שתי תכונות:

היות החיידק עמיד מאוד בתנאי הסביבה.

שחרור רעלן ליפופוליסכריד.

גדי

גְדִי הוא הצאצא של עז הבית בעברית מודרנית, עם זאת בעברית מקראית משמעותו גור של כל בהמה.

טאקין

טאקין (שם מדעי: Budorcas taxicolor) הוא מין יחיד בסוגו. הטאקין הוא מין אנטילופת-עז החיה במזרח ההימלאיה. הטאקין הוא החיה הלאומית של בהוטן.

יעז

יָעֵז (שם מדעי: Capra Hircus X Capra Ibex; שמו העברי הוא הלחם בסיסים בין המילים "יעל" ו"עז") הוא בן כלאיים, הנוצר מהכלאה בין היעל המצוי לבין עז הבית - שניהם מהסוג הזואולוגי יעל. היעז, שמקורו בהזרעה מלאכותית, היה תוצר של מחקר ישראלי שהחל בשנות השבעים של המאה ה-20 על ידי דן רטנר, ממייסדי קיבוץ להב. לאחר מחקר ייתכנות ועבודה גנטית והשבחת הגזע שנמשכה בין השנים 1972 ל-1982 הקים רטנר את עדר היעזים, מתוך כוונה ליהנות מהשילוב בין איכות הבשר של היעל לבין אפשרויות הביות הנוחות של עז הבית.

בשנת 1992 הוקפא תהליך הפיתוח של היעז בקיבוץ וגודל העדר הועמד על 70 יעזים כדי שיהיה ניתן להמשיך בפיתוח בעתיד. בשנת 1996 העדר הושמד מחשש למחלת הברוצלוזיס. מאז אין עוד פרטים חיים של בעל-חיים זה.

יעל

יעל (שם מדעי: Capra) הוא סוג במשפחת הפריים. היעלים נפוצים בעיקר באזורים הרריים ברחבי העולם הישן. בישראל מצוי המין יעל נובי, שנפוץ בנגב, במדבר יהודה וברמת הגולן. עז הבית, תת-מין בסוג זה, בויתה מעז הבר.

ליעלים יכולת טיפוס טובה שמאפשרת לו לחיות על צוקים. בתחתית הפרסה של היעל קיימת כרית גמישה המשמשת להיאחזות בסלעים, ומאפשרת עצירה פתאומית במצוקים תלולים ובפניות חדות. זכרי היעלים יהיו תמיד כבדים יותר מהנקבות.

יעל נובי

יעל נובי (שם מדעי: Capra nubiana) הוא מין בסוג יעל. סיומת שמו המדעי והעברי מתייחס לאזור נוביה. בעבר נחשב כתת-מין של יעל מצוי (או יעל אלפיני) ושמו המדעי היה אז Capra ibex nubiana.

יעלים

יעלים או צֹּאן (שם מדעי: Caprinae) היא תת-משפחה במשפחת הפריים בה מינים בינוניים, המותאמים לחיים על הרים, צוקים ומדף סלע|מדפי סלע, אך חלקם חיים גם באזורי טונדרה או במדבריות. תת-משפחת היעלים מחולקת ל-3 שבטים: כבשי שור, יעלים וצפירים. כמחצית מהמינים בתת-המשפחה משויכים גם לקבוצה הלא-טקסונומית אנטילופות-עז.

מינים אלה קטנים יחסית למשפחתם מהמין גוראל אדום שמגיע לגובה 64 ס"מ ולמשקל 35 ק"ג עד לכבש המושק אשר יכול להגיע למשקל 650 ק"ג. בעבר היו מינים דומים לו כמו הבותריום והאאוצרתריום.

בארץ ישראל נפוצים היעל הנובי שחי בבר ובשמורות טבע וכן עז הבית וכבש הבית המבויתים.

יעלים (שבט)

יעלים (שם מדעי: Caprini), הוא שבט של פרסתנים בתת-משפחת היעלים, הכוללים 6 סוגים ו-19 מינים. הסוגים בשבט מתאפיינים במידות גוף קטנות עד בינוניות, והם חיים באזורים הרריים באסיה, אירופה, אפריקה ואמריקה הצפונית. חלקם משויכים לקבוצת אנטילופות-עז ורובם דומים יותר לכבש הבית או לעז הבית. המינים בשבט מתאפיינים בקרניים גדולות יחסית שמתעקלות לאחור או לצדדים בצורת רבע עיגול עד עיגול שלם.

בניגוד לשבט צפירים, למרבית מיני שבט היעלים יש דו-צורתיות זוויגית בולטת, המתבטאת בעיקר בקרניים, במידות הגוף ובצבעי הפרווה. בית הגידול של המינים הוא רכסי הרים צחיחים או מיוערים, אם כי יש מספר מינים שחיים גם באזורים טרופיים. המין הגדול בשבט הוא יעל בורג והמין הקטן הוא טאר ערבי.

כבש (סוג)

כֶּבֶשׂ (שם מדעי: Ovis) הוא סוג של יונקים מעלי גירה השייכים לתת-משפחת היעלים. בסוג זה מצוי כבש הבית, יונק בעל חשיבות כלכלית רבה, בהיותו מקור לחלב, צמר, עור, פרווה ובשר.

כבש ארגאלי

כבש ארגאלי (שם מדעי: Ovis ammon) הקרוי גם כבש הרים וכן כֶּבֶשׂ אָמוֹן הוא מין בסוג כבש, המצוי בסכנת הכחדה וחי ברמות מרכז אסיה (הימלאיה, טיבט, אלטאי).

כבש הבית

כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש". מגדלים את הכבש בתרבויות רבות כדי להשתמש בבשרו, בעורו, בצמרו ובחלבו.

מצב שימור

מצב שימור של מין הוא מדד לסיכויי השרידות של אותו מין, בהווה ובעתיד. כאשר מתגבשת הערכת מצב השימור, נלקחים בחשבון גורמים רבים, כגון מספר הפרטים של בעל החיים, המגמה בה נמצאת האוכלוסייה של בעל החיים (עלייה או ירידה במספר הפרטים), שיעור ההזדווגויות המוצלחות, איומים ידועים וכדומה.

המערכת העולמית הידועה ביותר לרישום ולדירוג מצב השימור של מינים היא הרשימה האדומה של IUCN. מערכת זו מחלקת את המינים בסיכון לשלוש קטגוריות: מינים פגיעים (VU), מינים בסכנת הכחדה (EN), ומינים בסכנת הכחדה חמורה (CR). בנוסף, המערכת מתעדת את ההכחדות שאירעו מאז שנת 1500 לספירה, וכן קטגוריה של מינים שנכחדו בטבע. גם המינים שנמצאים בסיכון נמוך או שלא נמצאים כלל בסיכון מחולקים לקטגוריות.

לצד הרשימה האדומה, קיימת אמנת CITES (סייטס), שמטרתה להבטיח כי סחר בינלאומי במינים של חיות פרא וצמחי בר לא יפגע בהישרדותם. באירופה, האיחוד האירופי התקין תקנות שמטרתן ליישם את אמנת סייטס בתוך תחומי האיחוד, וכן לנקוט אמצעים נוספים על מנת לשמר את חיות הבר. בנוסף, מספר מדינות הקימו גופים לדירוג מצב השימור של בעלי החיים שבשטחם בתחום המדינה, כלומר אין הם בהכרח לוקחים בחשבון את מצבו של בעל החיים הנבדק במדינות אחרות. דוגמה למערכת כזו היא ארגון ה-COSEWIC שבקנדה, שהוא למעשה ועדה של מומחים אשר מעריכים ומציינים את בעלי החיים הנתונים בסכנת היעלמות מקנדה.

עז הבר

עז הבר (שם מדעי: Capra aegagrus) הוא מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבר נחשבת לאבי עז הבית. אורך חייה נע בין 12 ל-20 שנים. עז הבר הוצעה בתור זיהוי לבעלי החיים המקראיים אקו וזמר.

עז מבריגה

עז מבריגה (שם מדעי: Capra falconeri) או יעל הבורג הוא מין של יעל המצוי בטבע בעיקר במספר מועט של אזורים מיוערים והרריים במערב ההימלאיה ובמרכז אסיה.

עז מבריגה מתנשא לגובה של 140 - 180 סנטימטרים, ומשקלו נע בין 40 (אצל הנקבות) ל-100 קילוגרמים (אצל הזכרים), ולכן הוא גדול יחסית לשאר היעלים. לנקבות פרווה חומה-אפורה, ואילו לזכרים פרווה בגוון מעט בהיר יותר, פנים שחורות ו"זקן" גדול ומדובלל שצבעו לבן על הצוואר ובית החזה. הן לזכרים והן לנקבות בטן לבנה, דוגמה של פסים לבנים ושחורים על הרגליים וזוג קרניים מסולסלות דמויות בורג, ומכאן שם המין. קרני הזכרים יכולות להגיע לאורך של 160 סנטימטרים, ואצל הנקבות הן יכולות להגיע לאורך של 25 סנטימטרים בלבד. בדרך כלל, פרוות הקיץ קצרה באופן משמעותי מפרוות החורף הקר.

בית הגידול של עז מבריגה הוא הררי ומיוער. הם מצויים במערב ההימלאיה, ברום של 500 עד 3,500 מטרים מעל פני הים. יעל הבורג הסתגל לחיים באזור הסלעי ולאוויר הדליל שבו, והוא מסוגל לדלג בקלות בינות הסלעים. הוא ניזון מעשבים, עלים, שיחים וכל צמח שיוכל למצוא. לעיתים ניתן לראות את עז מבריגה נעמד על רגליו האחוריות כדי להגיע לעלווה הרכה של עצים גבוהים.

עז מבריגה פעיל בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות או לפנות ערב. הנקבות והפרטים הצעירים נוהגים להתאסף בעדרים קטנים המונים עד תשעה פרטים, ואילו הזכרים הם יחידאים (מתבודדים). במהלך עונת החיזור והרבייה, הזכרים נלחמים זה בזה בעזרת קרניהם כדי לזכות בנקבות. בתחילת הקרב, הזכרים מזנקים זה אל זה עד שקרניהם ננעלות זו בתוך זו, ואז הם דוחפים זה את זה בכוח עד שאחד הזכרים נכנע. קול הפעייה של יעל הבורג דומה לזה של עז הבית.

עז מבריגה נתון בסכנת הכחדה. הוא ניצוד, לרוב בצורה לא חוקית, משום פרוותו, בשרו וקרניו. יעל הבורג הוא בעל-החיים הלאומי של פקיסטן. בין הטורפים הטבעיים של יעל הבורג ניתן למנות את נמר השלג.

החוקרים מבחינים בין שלושה תת-מינים של יעל הבורג:

Capra falconeri falconeri, המצוי בקשמיר.

Capra falconeri megaceros, המצוי באפגניסטן.

Capra falconeri heptneri, המצוי בטורקמניסטן, אוזבקיסטן ובטג'יקיסטן.

עז מתעלפת

עז מתעלפת (באנגלית: Fainting goat) היא כינוי לזן של עז הבית. עיזים מהזן הזה סובלות מהתקפים קצרים של שיתוק וקישיון-שרירים בעת התרגשות. התקפים אלו עשויים לגרום להתמוטטות החיה על צדה, כאשר רגליה מורמות אל על, ומכאן כינויה. ההתקפים מתרחשים בתגובה לכל אירוע בולט, אשר עשוי לעורר בעיזים התרגשות – דוגמת רעש חזק, תנועה חדה ואפילו בתגובה להאכלתן. עיזים מתעלפות מבוגרות לומדות לייצב את עצמן גם במהלך ההתקפים, והן אינן נופלות בקלות, ואפילו מסוגלות לקפץ כאשר רגליהן קשיחות. ההתקפים אינם גורמים לכאב בפני עצמם, אך הם עלולים לגרום לעיזים חוסר נוחות. התקפי השיתוק נובעים ממחלה תורשתית בשם "מיוטוניה קונגניטה", אשר קיימת גם בבני אדם. המחלה נובעת ממוטציה בגן המקודד לתעלת יונים בשרירים משורטטים. על כן, משמשות העיזים כחיית מודל לחקר המחלה, ואף סוקרו כ"מוטציית החודש" במגזין המדעי הנחשב Nature.

מוצא הזן הוא בחווה במרשל בטנסי, במאה ה-19. לאחר שהתברר כי תכונותיהן של העיזים בחווה מועברות בתורשה, הן הורבעו והפכו לזן מבוקש. העיזים המתעלפות קטנות מעט ביחס לעז ממוצעת, הן בעלות עיניים גדולות ופרוותן עשויה להיות בצבעים ואורכים מגוונים. העיזים נחשבות ל"עזי בשר", אשר אינן מתאימות לייצור חלב. בשל גודלן הן נוחות יותר לגידול בחוות קטנות מעיזים רגילות, אולם מכיוון שהן נחשבות לנדירות ולמשעשעות במיוחד, הן אינן משמשות למאכל בדרך כלל, אלא מוחזקות כחיות מחמד.

בשנת 1989 נוסדה "האגודה הבינלאומית לעיזים המתעלפות", על ידי מספר מגדלי עיזים מתעלפות, מתוך מטרה לשמר את הזן הנדיר. האגודה מתעדת את אילנות היוחסין של עיזים מתעלפות ברחבי העולם, עוקבת אחר מצבן, ומקיימת טורנירים ואירועים נוספים להגברת המודעות לייחודן של העיזים. האגודה מסווגת את העיזים על פי חומרת השיתוק שממנו הן סובלות – עז הסובלת מהתקפי שיתוק תדירים הגורמים לנפילתה נחשבת ל"עז מתעלפת פרמיום", בעוד עז הסובלת מהתקפי שיתוק חמורים פחות נחשבת ל"עז מתעלפת רגילה".

צאן

צאן הוא שם קיבוצי לבהמות דקות מבויתות, כעזים וכבשים, להבדיל מן המונח בקר המתייחס לפרות.

צפיר

צָפִיר (שם מדעי: Rupicapra) הוא סוג בתת-משפחת היעלים החי באירופה ובאסיה. הסוג כולל שני מינים:

צפיר הפירנאים (Rupicapra pyrenaica)

צפיר האלפים (Rupicapra rupicapra)בעבר תפוצת הצפיר הייתה גדולה הרבה יותר, אך עם התפשטות האדם והרס מקומות הגידול לטובת מינים מבויתים צומצמה תפוצתו בצורה ניכרת. עם זאת, אין סכנה להכחדת הסוג.

צפירים

צפירים (שם מדעי: Rupicaprini או Naemorhedini), הוא שבט של פרסתנים בתת-משפחת היעלים, הכולל ארבעה סוגים ו-13 מינים.

שטן

שָׂטָן הוא דמות מיתולוגית של רשע ומקטרג, המופיע בדתות שונות ומוזכר בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן. השטן מתואר בדרך כלל בדמות מלאך, שד, או אל, המוביל קו מנוגד לתפישות מוסריות, או המתנגד לאל הטוב והמוסרי.

יעלים
כבשי שור
כבש המושק כבש המושק יעל נובי במכתש רמון
Naemorhedus caudatus Toruń
Oreamnos americanus Kamzík bělák ZOO Děčín
טאקין טאקין
יעלים
עבדקן הרעמה עבדקן הרעמה
טאר ההימלאיה טאר ההימלאיה
טאר ערבי טאר ערבי
טאר נילג'ירי טאר נילג'ירי
כבש כבש ארגאליכבש מופלון (תת-מין: כבש הבית) • כבש אוריאלכבש גדול-קרנייםכבש דאליכבש השלג
כבש כחול כבש כחול מצויכבש כחול גמדי
יעל יעל קווקזי מערבייעל קווקזי מזרחיעז מבריגהיעל איברייעל האלפיםיעל נובייעל סיבירייעל אתיופיעז הבר (תת-מין: עז הבית)
צפירים
צפיר צפיר האלפיםצפיר הפירנאים
צפיר הקורדילרים צפיר הקורדילרים
סרו סרו יפניסרו סומטריסרו סיניסרו ההימלאיהסרו אדוםסרו טאיוואני
גוראל גוראל סיניגוראל ההימלאיהגוראל אדוםגוראל אמור

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.