עזר גת

עזר גת (נולד ב-1959) הוא חוקר ישראלי בתחום ההיסטוריה הצבאית המלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. הוא מחברו של הספר "מקורות המחשבה הצבאית מהנאורות ועד קלאוזביץ'" ובעל מספר חיבורים נוספים בתחום מדעי המדינה והאסטרטגיה הצבאית. גת והוגים נוספים, ביניהם סטיבן פינקר, גורסים כי שכיחות המלחמות נמצאת בירידה בעולם המודרני. גת קיבל את פרס א.מ.ת בשנת 2019.

ביוגרפיה

גת הוא בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה (19751978), תואר שני מאוניברסיטת תל אביב (19791983) ובעל תואר דוקטור של אוניברסיטת אוקספורד (19841986). כמו כן לימד גת באוניברסיטת ייל, באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה. גת הוא רב-סרן במילואים.

גת כיהן כראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב (19992003) ושוב משנת 2010. כמו כן, ייסד את התוכנית לתואר שני ללימודי דיפלומטיה וביטחון לאומי. גת הופקד על הקתדרה על שם עזר ויצמן לביטחון לאומי.

תחומי מחקר

תחום המחקר העיקרי של גת הוא ההיסטוריה של תופעת המלחמה והתפתחותה של ההגות הצבאית. במחקרו משלב גת דיסציפלינות שונות, ביניהן פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, אבולוציוניזם חברתי ועוד.

ספרו של גת "המלחמה בציוויליזציה האנושית" (War in Human Civilization) נבחר כאחד מהספרים הטובים ביותר של שנת 2006 על ידי The Times Literary Supplement.

ספריו תורגמו לספרדית, יפנית, סינית, יוונית וטורקית.

פרסומיו

English Publications:

  • The Origins of Military Thought from the Enlightenment to Clausewitz (Oxford UP, 1989)
  • The Development of Military Thought: The Nineteenth Century (Oxford UP, 1992)
  • Fascist and Liberal Visions of War: Fuller, Liddell Hart, Douhet, and Other Modernists (Oxford UP, 1998)
  • British Armour Theory and the Rise of the Panzer Arm: Revising the Revisionists (St Antony/Macmillan, 2000)
  • A History of Military Thought: From the Enlightenment to the Cold War (Oxford UP, 2001)
  • War in a Changing World, co-edited with Zeev Maoz (Michigan UP, 2001)
  • War in Human Civilization (Oxford UP, 2006)
  • Victorious and Vulnerable: Why Democracy Won in the 20th Century and How It Is still Imperiled (Hoover, 2009)
  • Nations: The Long History and Deep Roots of Political Ethnicity and Nationalism (Cambridge UP, 2013)
  • The Causes of War and the Spread of Peace: But Will War Rebound? (Oxford UP, 2017)
  • War and Strategy in the Modern World: From Blitzkrieg to Unconventional Terrorism, (collected articles; Routledge, 2018).  

קישורים חיצוניים

אומה

אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת. בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים (בדרך כלל) בני אותו הלאום כגון: שפה, תרבות, מקור אתני משותף, דת, ערכים, אידאולוגיה ומקור היסטורי משותף.

ישנן אומות המקושרות למדינת לאום, ישנן אומות מסוימות שלא שייכות לאף מדינה (כגון הכורדים והטטרים), וישנן אומות המפוצלות בין מספר מדינות, כגון גרמנים, ערבים, ורומנים. ישנן גם מדינות המורכבות משני לאומים (מדינות דו-לאומיות) כגון בלגיה, ומדינות המורכבות ממספר רב של לאומים (מדינות רב-לאומיות) כגון הודו ושווייץ.

הדעות חלוקות בנוגע להגדרה של אומה. במספר גדול של המדינות המודרניות, יש מגוון של אנשים עם מנהגי תרבות ומקור אתני שונה. יש לאומים אשר לא התאגדו סביב השתייכות מולדת כלשהי אלא סביב יסודות של ערכים, ואידאולוגיות מתוך בחירה, דוגמת ארצות הברית, שיש בה כמות גדולה של מהגרים, אך גם היא מתוארת לעיתים קרובות כאומה האמריקנית. עם זאת הלאום בארצות הברית נשען באופן כללי על תרבות משותפת, התרבות האנגלו-סקסית.

במדינת ישראל יש אזרחים בני שני לאומים שונים, הלאום היהודי והלאום הערבי. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת בין היהודים ובין הערבים וגם מקובלת על מרבית היהודים ומרבית הערבים. הקביעה מסתמכת על השפות והתרבויות השונות וגם על הקשר עם יתר בני האומה שמחוץ לישראל. עם זאת הביטוי "לאומי" או "בין לאומי" מתייחס למדינה ואזרחיה, לדוגמה "ביטוח לאומי", "ליגה לאומית", "דגל הלאום", "ההמנון הלאומי", "נמל התעופה הבין לאומי", "שירות לאומי", "המשלחת הלאומית", ועוד.

אסטרטגיה צבאית

אסטרטגיה צבאית היא שם כולל לכל רמות התכנון והביצוע של מלחמה או לוחמה. המונח "אסטרטגיה" נגזר מהמילה היוונית סטרטגוס (strategos), שמשמעה "גנרל" או "מצביא". במובן זה, רואים באסטרטגיה את "הידע" של המצביא, או את מה שמקובל לכנות היום בשם "אמנות המלחמה".

האסטרטגיה עוסקת בתכנון וניהול מערכות מלחמה צבאיות המורכבות בדרך כלל ממספר קרבות, תנועתם ופריסתם של כוחות צבאיים, ובמיוחד שיטות להטעיית האויב. מייסדו של תחום העיסוק והמחקר המזוהה על ידינו כיום כאסטרטגיה צבאית מודרנית הוא קארל פון קלאוזביץ (Clausewitz,‏ 1780–1831), שהגדיר את האסטרטגיה כ"שימוש בקרבות לצורך סיום המלחמה". קלאוזביץ גם טען כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות", ומשתי טענות אלו אנו לומדים כי הוא הציב את המטרות והיעדים הפוליטיים והמדיניים מעל ליעדים הצבאיים, שכל מהותם לסייע בהשגת היעדים המדיניים. האסטרטגיה הצבאית היא אחת משלוש ה"אמנויות" השולטות בתכנון המערכה; השתיים האחרות הן הטקטיקה - ביצוע תוכניות ותמרון כוחות בשדה הקרב ובמהלכו, והלוגיסטיקה - יכולת ואופן האספקה והתחזוקה של הצבא (השימוש במונח "אמנות" נעשה כדי להבדיל מ-"מדע", במובן זה שהאמנות מייצגת ידע ושיטות שאינן נקבעות על פי תבניות פעולה מוסדרות).

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה. תקציב בית הספר ממומן בחלקו (כ-40%) מתקציב משרד החינוך והיתרה ממומנת מתשלומי ההורים. הוקם על בסיס בית הספר "אבטליה", של פנחס כהן, על ידי הוועד הפועל הציוני על רקע מלחמת השפות, במחאה על החלטת "המכון היהודי לחינוך טכני" של חברת עזרה לבחור בגרמנית כשפת ההוראה של המקצועות המדויקים בארץ ישראל ובפרט בטכניקום (לימים, הטכניון) ובבית הספר הטכני שלידו.

גאורג היינריך פון ברנהורסט

גאורג היינריך פון ברנהורסט (בגרמנית: Georg Heinrich von Berenhorst‏; 26 באוקטובר 1733 - 30 באוקטובר 1814) היה הוגה דעות צבאי גרמני.

גת

האם התכוונתם ל...

המלאכים הטובים של טבענו

המלאכים הטובים של טבענו: מדוע דועכת האלימות בהיסטוריה (באנגלית: The Better Angels of Our Nature: Why Violence Has Declined) הוא חיבור עיוני מאת הפסיכולוג הקוגניטיבי סטיבן פּינקר שהתפרסם ב-2011. בספר מובאים נתונים רבים מתוך מאות מחקרים המעידים על ירידה ברמת האלימות הפיזית בין בני-אדם, גם בטווח הזמן הארוך בפרהיסטוריה ובהיסטוריה, וגם בטווח הזמן הקצר של עשרות השנים האחרונות, ואלה מובילים למסקנה שראשית המאה ה-21 היא התקופה השלווה בתולדות האנושות. דעיכת האלימות מתבטאת גם בירידה ברמות פשע אלים, כפי שמתבטא בשיעור מעשי רצח, וגם בהתבססות יחסי שלום בעיקר בין משטרים דמוקרטיים, ובהיעלמותן הכמעט-מוחלטת של מלחמות בין מדינות. בד בבד, המחבר מנסה לבאר כיצד ניתן להסביר דעיכה זו בגורמים היסטוריים, סוציולוגיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים, מתוך הבנת שורשי האלימות בטבע האדם. הספר זכה לשבחים רבים.

יאן בלוך

יאן גוטליב בלוך (בפולנית: Jan Gotlib (Bogumił) Bloch; ברוסית: Иван Станиславович Блиох או Блох, איוואן סטניסלבוביץ' בליוך או בלוך; ‏24 ביולי 1836 - 25 בדצמבר 1902) היה בנקאי יהודי פולני אשר הקדיש את חייו הפרטיים לניתוח התפתחות הלוחמה המודרנית בתקופתו. הוא חזה כי המלחמות יהפכו לכה עקובות מדם ויקרות עד כי המלחמה היא ככל הנראה בלתי אפשרית. מלחמת העולם הראשונה הראתה כי הוא טעה ומלחמות, גם אם קשות, עדיין אפשריות. לעומת טעות זו, בלוך חזה בדייקנות את מתווה המלחמה.

לאומיות

לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית, לפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי. גישה זו קשורה קשר הדוק למדינת הלאום ושאיפתה העליונה היא, בדרך-כלל, קיומה של מדינה כהגשמתו של עיקרון זה שהיא זכות להגדרה עצמית.

מוריס דה סאקס

מוריס דה סאקס, רוזן סקסוניה (גרמנית: Graf Hermann Moritz von Sachsen, צרפתית: Maurice de Saxe‏; 28 באוקטובר 1696 - 30 בנובמבר 1750) היה איש צבא סקסוני ששירת בצבא הצרפתי וזכה בדרגת מרשל צרפת. ידוע בשל ניצחונו בקרב פונטנוי במהלך מלחמת הירושה האוסטרית. דה סאקס היה גם הוגה צבאי שספרו "עיונים באמנות המלחמה" הוא ספר אסטרטגיה צבאית חשוב מעידן הנאורות.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

פרס יצחק שדה לספרות צבאית

פרס יצחק שדה לספרות צבאית הוא פרס המוענק ליצירה מקורית-ישראלית בשפה העברית בתחום הספרות הצבאית.

הפרס מוענק מדי שנה על ידי העמותה להענקת פרס לספרות צבאית ע"ש יצחק שדה ליצירה שראתה אור לראשונה במהלך השנה הקודמת למתן הפרס ועוסק באחד מהתחומים הנ"ל:

מורשת משנתו הביטחונית של יצחק שדה

תאוריה, מחקר והגות צבאית

היסטוריה צבאית-יהודית

תולדות ההתגוננות היהודית בארץ או בגולה

זיכרונות מן השירות בכוחות המגן או בצה"ל

יצירה על אישיות צבאית יהודית, או אישיות הקשורה לעימות הישראלי-ערבי

קרל פון קלאוזביץ

קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ (Carl Philipp Gottfried von Clausewitz; יוני 1780 - 16 בנובמבר 1831) היה תאורטיקן ואיש צבא פרוסי, מאבות תורת הלחימה המודרנית, אשר העלה לראשונה את האלמנטים הפסיכולוגיים והפוליטיים במלחמה.

בכתביו נגע קלאוזביץ בכמעט כל הסוגיות האסטרטגיות הצבאיות החשובות והטביע בהן את חותמו, בין השאר בספרו "על המלחמה", ובכך היה לאחד ההוגים הצבאיים החשובים ביותר עד ימינו. קלאוזביץ' היה ריאליסט בהשקפתו אך עם זאת היה בעל מספר נטיות רומנטיות, והשפיע בצורה רחבה על הרעיונות הרציונליסטיים בעידן הנאורות.

ריימונדו מונטקוקולי

ריימונדו, רוזן מונטקוקולי (21 בפברואר 1609 - 16 באוקטובר 1680) היה פילדמרשל בצבאות גרמניה ואוסטריה ממוצא איטלקי שנטל חלק במלחמת שלושים השנה. הוא זכה לתארים נסיך האימפריה הרומית הקדושה ודוכס מלפי. בנוסף היה הוגה צבאי חשוב שהייתה לו השפעה רבה על האסטרטגיה הצבאית של המאות ה-17 וה-18.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.