עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

עזרת הנשים הייתה קיימת בבית המקדש השני, וישנם מקורות שלפיהם היא הייתה קיימת אף במשכן שילה[1] ובבית המקדש הראשון[2]. בספר דברי הימים נכתב כי המלך יהושפט עמד "...בבית ה' לפני החצר החדשה"[3]עזרה המזוהה על פי התלמוד כעזרת נשים. בבתי הכנסת בימינו קרוי כך האזור המוקצה לנשים לצורכי התפילה.

Jerusalem Modell BW 3
עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל.
Temple sketch- nashim
מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)

שמה

סיבת קריאתה בשם עזרת נשים אף על פי ששימשה גברים ונשים באופן שווה היא משום שבזמן שמחת בית השואבה הותקנו בה מרפסות מיוחדות לעמידת הנשים. הגמרא במסכת סוכה מתארת שבתחילה הנשים היו מבפנים והגברים מבחוץ, אולם על מנת למנוע קלות ראש שינו זאת, והתקינו את המקום לנשים בגזוזטרה.

שטחה ומבנה

שטח עזרת הנשים, 135 על 135 אמות. בצידה המערבי, בין הלשכות (להלן), נבנו 15 מדרגות עגולות, כל אחת בגובה וברוחב של חצי אמה, שהובילו אל העזרה ושימשו את הלויים כבמה לעמוד עליה בזמן ששרו ונגנו בשמחת בית השואבה. שירי המעלות שבתהילים (פרקים ק"כ - קל"ד), נקראים כך משום ששוּררו על גבי מדרגות אלו.

בימי חג הסוכות היו בונים בעזרת הנשים מרפסות[4] שבלטו מהקירות ואליהם הגיעו הנשים באמצעות מדרגות ושם היו עומדות הנשים שבאו להשתתף בשמחת בית השואבה. כמו כן היו מתקינים בימי חג הסוכות מנורות רבות להאיר לעם החוגג בלילה, אותן היו מדליקים הכהנים לפני התחלת החגיגות.

השימוש בה

השימוש בעזרת הנשים, לבד מהשימוש השוטף לכהנים ולעם הבא לבית ה', כלל את חגיגות שמחת בית השואבה, ואת כינוס העם בעת מצוות הקהל, שאז הייתה נבנית בה בימת עץ מיוחדת למושב המלך הקורא בתורה באוזני העם.

קדושתה

עזרת הנשים מקודשת יותר משטח החיל שסבב אותה, בכך שטבול יום, דהיינו טמא שכבר טבל, אך עדיין נמצא בתוך יום טבילתו אסור להיכנס לשם. דין זה אינו מן התורה אלא גזירה שגזר יהושפט מלך יהודה על העם, ולכן אף אם נכנס טבול יום לשטחה אינו מתחייב בהבאת קרבן חטאת.

לשכותיה

Leshacot nashim
לשכות עזרת נשים

בכל אחת מפינות עזרת הנשים הייתה לשכה לא מקורה באורך וברוחב 40 אמה.

דעת רוב הפרשנים היא, שהלשכות היו בתוך תחום עזרת הנשים. אך ראוי לציין את דעת הרא"ש[5], שהלשכות היו למעשה צמודות אליה מבחוץ.

לשכת העצים - הייתה בפינה הצפון מזרחית, שם היו הכהנים בוררים את העצים המיועדים להסקת האש שעל גבי המזבח מעצים מתולעים.

על פי אחת המסורות, מתחת לרצפת לשכה זו נגנז ארון הברית.

לשכת הנזירים - הייתה בפינה הדרום מזרחית, מיועדת לבישול שלמי נזיר שהקריבו הנזירים בתום תקופת נזירותם. שם גם היו מגלחים את שערם שגדל פרא ומשליכים אותו אל תוך האש שבישלה את קרבנם.

לשכת השמנים (או לשכת בית שמניה) - בקרן הדרומית מערבית, בה היו מאוכסנים השמן והיין ששימשו לצורכי המקדש, כהדלקת המנורה, בלילת המנחות, וניסוך הנסכים.

לשכת המצורעים - בפינה הצפון מערבית, במקווה שנבנתה בתוכה טבלו המצורעים שבאו להקריב את הקרבנות שנצטוו להקריב ביום טהרתם מהצרעת. שם גם היו מבשלין את חלקם בקרבן לאחר שהוקרב.

שתי לשכות נוספות שהכניסה אליהן הייתה מעזרת נשים הן לשכות כלי שיר, ששימשו כמחסן כלי הנגינה של הלויים. הלשכות עצמן לא היו בעזרת נשים אלא במחילה מתחת לרצפת עזרת ישראל, אך הפתחים שבהם נכנסו ללשכות אלו היו בעזרת נשים, משני צדי המדרגות העולות לשער ניקנור. מידותיהם של הלשכות אינן ידועות.

עזרת נשים על פי יוסף בן מתתיהו

על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו 'מלחמות היהודים' (ספר ה', פרק ה'), לעזרת הנשים היו שלושה שערים, אחד מכול כיוון. בספרו 'נגד אפיון' מתוארת עזרת הנשים כחצר מעורבת:

כי ארבע חצרות (עזרות) במקדש מסביב, ובכל חצר וחצר נמצאה משמרת מיוחדה לה לבדה על פי החק הקבוע. לכל אדם היה מותר להיכנס אל החצר החיצונה (עזרת הנכרים) גם לנכרים, ורק על הנשים הנידות נאסר לדרוך בקרבה. אל החצר השנייה (עזרת-נשים) באו כל היהודים הגברים והנשים, הטהורים מכל טומאת הגוף. ואל החצר השלישית (עזרת ישראל) באו רק הזכרים מקרב היהודים, אשר היו טהורים והתקדשו

הערות שוליים

  1. ^ תנא דבי אליהו רבא, פרק יא פסקה ו
  2. ^ בבלי פסחים צב, א; על פי דברי הימים ב', כ', ה'
  3. ^ דברי הימים ב כ ה
  4. ^ שמשערים שנבנו בכותלי הצפון והדרום של חומת העזרה
  5. ^ בפירושו למסכת מידות, ב, ה
חצר המשכן

חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות. אורכה של החצר היה מאה אמות (כ-50 מטרים) ורוחבה חמישים אמות (כ-25 מטרים). בחצר הוצבו מזבח הנחושת והכיור. סביב החצר הייתה גדר של קלעים (מעין רשת) התלויה על 56 עמודי עצי שיטים.

השטח של החצר מהווה גם מקור לכך שמקום ששטחו הוא בית סאתים, שהוא 5,000 אמות רבועות, מותר לטלטל בו בשבת.

עזרת נשים

האם התכוונתם ל...

חלקי בית המקדש השני
     

Temple sketch- nashim

Arrowupgreen.png
צפון
עזרת נשים
לשכת העצים
לשכת הנזירים
לשכת השמנים
לשכת המצורעים
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
     
מקרא

1. לשכת הפרווה   2. בית החליפות   3. לשכת פרהדרין   4. בין האולם ולמזבח   5. תאים   6. מסיבה   7. אחורי בית הכפורת

שערי המקדש

א. שער עזרת נשים   ב. שער העליון   ג. שער הדלק   ד. שער הבכורות   ה. שער המים
ו. שער יכניה / הניצוץ   ז. שער הקרבן   ח. שער הנשים   ט. שער השיר / המוקד   י. שער בלי שם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.