עזריאל קרליבך

ד"ר עזריאל קרליבך (י"ג בחשוון ה'תרס"ט, 7 בנובמבר 190812 בפברואר 1956) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה. שימש עורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות" ומאוחר יותר מייסדו ועורכו הראשון של העיתון "מעריב".

עזריאל קרליבך
עזריאל קרליבך, 1 במאי 1942 (צילם: זולטן קלוגר)
מדינה גרמניה  גרמניה

ביוגרפיה

עזריאל גוֹטהֶלף קרליבך (Esriel Gotthelf Carlebach) נולד בעיר לייפציג שבקיסרות הגרמנית בשנת 1908 כנצר לשושלת של רבנים תלמידי רבי עקיבא איגר. סבו, הרב שלמה קרליבך, היה רבה של העיר ליבק. אביו, אפרים קרליבך, היה בן 20 כאשר נתמנה לרבה של לייפציג, ובה הקים בית ספר להנחלת השכלה כללית-יהודית רחבה. לבנו קרא על שם רבו, הרב עזריאל הילדסהיימר, מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. בן דודו היה הזמר החסידי שלמה קרליבך. דודו של ד"ר עזריאל קרליבך היה הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך, רבה של המבורג, ועסקן נמרץ עבור הישיבות באירופה.

כבר בגיל 12 כתב עזריאל קרליבך מסה מקיפה על יצירתו של י"ל פרץ, שאותו קרא במקור. בגיל 15 יצא ללמוד בישיבות טֶלְז בליטא. בשנים 19271929 למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, אצל הרב קוק, ונסמך לרבנות, אולם אחר כך שב לגרמניה והפסיק לשמור מצוות. למד באוניברסיטאות ברלין והמבורג וקיבל תואר דוקטור למשפטים.

הפך לכתב של עיתונים יהודיים, ובהם היומון היידי הוורשאי "הײַנט" ו"הארץ". היה פעיל בחוגים חרדיים, כמו גם בתנועת צעירי מזרחי. כתב סדרת מאמרים המתארת את מסעותיו ברחבי גרמניה, כולל התקלות עם ביריונים אנטישמים שהכו אותו ופגעו בכליותיו. ב-1931 מונה לעורך של השבועון היהודי "Israelitisches Familienblatt" בהמבורג.

בשנת 1932 החליט לבצע רעיון מהפכני, כאשר נסע לברית המועצות כדי להתרשם מחיי היהודים במשטר הקומוניסטי. לאחר מכן פרסם ברבים את מסקנותיו מהמסע, שלפיהן אין שום אפשרות ורקע מתאימים לצמיחת חיים יהודיים. מהלך זה הביא לניסיון התנקשות בו מטעם הנוער הקומוניסטי בהמבורג ב-3 בינואר 1933. באותה מידה לא היסס לתקוף גם את המשטר הנאצי, וכך נכלל ב-29 במרץ 1934 ברשימה השחורה של 37 בוגדים במולדת, שהתירה את שלילת חירותו והחרמת רכושו (ברשימה זו נכלל גם פרופ' אלברט איינשטיין). כדי להתהלך חופשי ברחובות ברלין, נהג ללבוש, בסיכון רב, מדי אס אה.

בשנת 1937 עלה לארץ ישראל. הוא הצטרף למערכת "הארץ" ובהמשך עבר לכתוב בעיתון "הצופה". בשנת 1939 היה לעורכו הראשון של העיתון "ידיעות אחרונות".

בשנת 1948, בהיותו עורך "ידיעות אחרונות", נפל סכסוך בינו לבין הבעלים של העיתון, יהודה מוזס. קרליבך חש שמוזס מנסה להשפיע על תוכני העיתון, ולמנוע פרסום שעלול לפגוע במפרסמים של העיתון. קרליבך ראה בכך פגיעה אתית בתפקידו של העיתון. הקש ששבר את גב הגמל היה כאשר נשלח קרליבך לדיונים באו"ם שעסקו בתוכנית החלוקה ב-1947. קרליבך, שרצה שידיעותיו הבלעדיות יגיעו ראשונות, שלח אותן בטלגרף "דחוף", בתוספת מחיר, והיה משוכנע שמוזס יהיה מאושר מהסקופים שסיפק לעיתון. במקום זה קיבל מברק ובו שלוש מילים: Stop cabling urgent (אנגלית: "הפסק לטלגרף דחוף").

קרליבך, ועמו עיתונאים בכירים בעיתון, פרשו ממנו והקימו עיתון מתחרה בשם "ידיעות מעריב", שהופיע לראשונה ב-15 בפברואר 1948 בעריכתו. הגיליון הראשון נשא את המילה "ידיעות" באותיות גדולות, ומתחת, באותיות קטנות של מכונת כתיבה נכתבה המילה "מעריב". מוזס תבע את קרליבך, ודרש את סגירת העיתון. בית המשפט קבע שהקמת העיתון חוקית, אולם על מנת למנוע הטעיה, יש לוודא שהמילה "מעריב" תהיה גדולה מן המילה "ידיעות". לאחר מספר חודשים, כשבתודעת הציבור התקבע השם "מעריב", הוסרה המילה "ידיעות" משמו של העיתון, ושמו החדש נותר "מעריב".

עזריאל קרליבך ערך את "מעריב" מיום היווסדו ועד לפטירתו בשנת 1956. בעריכתו, הפך "מעריב" לעיתון הנפוץ ביותר במדינה. "ידיעות אחרונות" נאלץ לנהל מאבק הישרדות קשה, ורק בשנות ה-70 הצליח להשיב את מעמדו כעיתון הנפוץ ביותר בישראל.

קרליבך נודע במאמריו הפובליציסטיים שכתב במדור יומי אותו חתם בשם העט "ר' איפכא מסתברא", שהחל ב"ידיעות אחרונות" והמשיך ב"מעריב". במאמריו אלה הציג קרליבך עמדה לא-מפלגתית, תוך שאיננו מהסס למתוח ביקורת על אישי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית. טור זה של קרליבך נחשב לפופולרי במיוחד, ורבים ראו בו את הטקסט המשפיע ביותר על דעת הקהל במדינת ישראל הצעירה. הטור הופיע ברציפות עד לפטירתו של קרליבך בשנת 1956.

קרליבך הנהיג בעיתונו קו של התנגדות לשלטון מפא"י וראשה דוד בן-גוריון, ובין השאר הוביל מאבק נגד המשא ומתן הישיר עם גרמניה על תוכנית השילומים.

בשנת 1955 ערך קרליבך סיור בן שלושה שבועות בהודו, ואת רשמיו ממנו העלה בספרו "הודו - יומן דרכים" שהופיע בשנת 1956 בהוצאת עיינות. הספר, המתאר את הודו מנקודת מבט אישית ובראייה ייחודית, הפך לרב מכר מיד עם הופעתו, ובמשך עשרים שנה הופיע במספר מהדורות.

קרליבך נפטר מהתקף לב בשנת 1956, בגיל 48. הוא הותיר אחריו אישה ובת ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק. לזכרו נקרא הרחוב שבו ממוקם בית מעריב בתל אביב רחוב קרליבך.

קרליבך נחשב על ידי רבים כאחד מהפובליציסטים המוכשרים והחשובים ביותר בעיתונות העברית.

מספריו

  • Esriel Carlebach, Exotische Juden. Berichte und Studien, Berlin: Welt-Verlag, 1932.
  • Esriel Carlebach, Mit 21..., München: Meyer & Jessen, 1932. (בגרמנית)
  • עזריאל קרליבך (מלבה“ד), ועדת החקירה האנגלו־אמריקנית לענייני ארץ־ישראל (Anglo-American Committee of Inquiry on Jewish Problems in Palestine and Europe), ב-2 כרכים:
    • כרך 1: מבוא, תולדות מנוי הוועדה, ישיבות הוועדה בוושינגטון, לונדון, קהיר וירושלים, סיורים, באירופה ובארץ־ישראל, תל אביב: לינמן, 1946
    • כרך 2: עדוית, פרקי היסטוריה, פרוטוקולים, מיסמכים, תזכירים, הדין והחשבון צילומים, מפות ודיאגרמות, תל אביב: לינמן, 1946 (באנגלית)
  • הודו - יומן דרכים, הוצאת עיינות, 1956.

קבצים ממאמריו שהופיעו לאחר מותו:

  • ספר הדמויות, הוצאת מודיעין, 1959.
  • ספר החורבן, הוצאת ספרית מעריב, 1967.
  • ספר התקומה, הוצאת ספרית מעריב, 1967.

קישורים חיצוניים

עליו ועל יצירתו

פרי עטו

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 322 ימים (323 בשנה מעוברת).

1956 בישראל

שנת 1956 הייתה השנה השמינית לעצמאותה של מדינת ישראל. בשנה זו מתרחש מבצע קדש, המלחמה הראשונה בה מעורבת ישראל לאחר מלחמת העצמאות. בנוסף, מתחולל, ברקע למלחמה, טבח כפר קאסם, אשר השלכותיו לסוגיות זכויות אדם בישראל משמעותיות.

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 54 ימים.

אפרים קרליבך

הרב ד"ר אפרים קרליבך (12 במרץ 1879 − י"ח בתשרי תרצ"ז 4 באוקטובר 1936) היה רב אורתודוקסי, יליד גרמניה. רבה של לייפציג.

קרליבך היה שייך למשפחה מפורסמת של רבנים גרמניים. היה בנם של אסתר (גר'), סופרת ומשוררת ובתו של הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, רבה הראשון של ליבק, ושל הרב ד"ר שלמה קרליבך, שהיה רבה של ליבק אחרי הרב אדלר. לקרליבך היו שבעה אחים וארבע אחיות. ארבעה מאחיו היו רבנים אף הם: מייסד הגימנסיה היהודית יבנה בקלן, עמנואל קרליבך (1874–1927), יוסף צבי קרליבך (1883–1942), דוד קרליבך (1885–1913) והארטוויג נפתלי קרליבך (1889–1967).

בשנת 1900, בגיל 20, הוסמך לרבנות. ב-1912 הקים את "התיכון היהודי" (Höhere Israelitische Schule) בלייפציג אותו ניהל עד 1936. ב-1924 מונה לרבה הראשי של לייפציג. בתחילת שנת 1936 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב ברמת גן. שימש כרבה הראשי של רמת גן[דרוש מקור] עד פטירתו באוקטובר אותה שנה. נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, בסמוך לקברו של הרב שלמה הכהן אהרונסון.

בנו, העיתונאי עזריאל קרליבך נקרא על שם הרב עזריאל הילדסהיימר שהיה מראשי היהדות האורתודוקסית בגרמניה ורבו של הרב אפרים קרליבך.

אריה דיסנצ'יק

ד"ר אריה דיסנצ'יק (צ'יק) (13 בדצמבר 1907 – 14 באוגוסט 1978) היה עורכו השני של העיתון "מעריב", לאחר מותו של מייסד העיתון ועורכו הראשון, עזריאל קרליבך. דיסנצ'יק שימש עורך "מעריב" במשך 18 שנה, התקופה הארוכה ביותר מכל עורכי העיתון. ממייסדי תנועת בית"ר.

אריה כנרתי

אריה כִּנַרתי (קליס) (19 באפריל 1917 – 17 במאי 2012) היה עיתונאי ישראלי.

ה'תשט"ז

ה'תשט"ז (5716) או בקיצור תשט"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-17 בספטמבר 1955, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 5 בספטמבר 1956. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשט"ז 8 שנות עצמאות.

הודו - יומן דרכים

הודו - יומן דרכים הוא ספר מסע והתרשמות שחיבר עזריאל קרליבך, פובליציסט והעורך הראשי של "מעריב".

בשנת 1955 ערך קרליבך סיור בן שלושה שבועות בהודו, ואת רשמיו ממנו העלה בספרו "הודו - יומן דרכים" שהופיע בשנת 1956 בהוצאת עיינות. הספר מתאר את הודו מנקודת מבט אישית ובראייה ייחודית והפך לרב מכר מיד עם הופעתו, ובמשך עשרים שנה הופיע במספר מהדורות. ב-1986 יצא לאור פעם נוספת, בספריית מעריב, וב-2014 יצא לאור בהוצאת כתר.

במסעו, קרליבך מתרשם רבות מדרך החיים ההודית, כאשר במשך פסקאות רבות הוא מקדיש תיאורים נרחבים לנושאים רבים בחייהם, מהלבוש, דרך צורת הרחוב, ועד הפוליטיקה הפנימית והיחס המיוחד לחי בכלל ולחיות בפרט. קרליבך שם לב לקווים הבסיסיים המבדילים את מנהגי תרבות הודו ובין תרבות המערב, והדת היהודית, שעל ברכיה גדל. תיאוריו, התרשמויותיו, והכבוד הגדול שחולק קרליבך לתרבות הזרה והלא מוכרת, מצליחים להעלות שאלות רבות בנוגע לערכי הציוויליזציה המערבית, והדת היהודית הבסיסיים ביותר, ובפירוט, לצורה שבה מתייחסים לחיות, לקצב החיים, למשמעותם, ולבסוף גם למוות. קרליבך אף משווה את התרבות ההודית לתרבות המוסלמית ולתרבויות נוספות ומנסה להראות כיצד התרבות ההודית שונה אף מהן בתחומי חיים רבים ובסיסיים כגון אמונה באל, יחסי גוף נפש, זוגיות, נקמה ועוד.

הספר לא מסודר לפי רצף כרונולוגי של ביקורו של קרליבך אלא לפי נושאים, ביניהם: גודל האוכלוסייה, היחס לרכוש, היחס לבהמות, החלוקה לקאסטות, מוות וגלגול נשמות, עבודת אלילים, נישואין וזוגיות, היחס לכוח, יצירה תרבותית, בודהיזם בהודו, אסלאם בהודו, יהודי הודו (במיוחד יהדות קוצ'ין) ופוליטיקה עכשווית.

ידיעות אחרונות

ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מה-11 בדצמבר 1939. משנות ה-70 הוא הנפוץ ביותר מבין העיתונים הנמכרים בישראל. עד חודש יולי 2010 היה גם הנפוץ ביותר בין כלל עיתוני ישראל, אז איבד את המקום הראשון לטובת החינמון "ישראל היום".העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

יהושע ביצור

יהושע ביצור (14 בינואר 1926 - 1 ביולי 1988) היה עיתונאי ופובליציסט, כתב וראש מערכת "מעריב" בירושלים.

יוליוס קרליבך

יוליוס (יצחק) קרליבך (בגרמנית: Julius Carlebach;‏ 28 בדצמבר 1922 – 16 באפריל 2001) היה רב וחוקר יהודי-גרמני. בן למשפחת קרליבך.

כ"ג בחשוון

כ"ג בחשוון הוא היום העשרים ושלושה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ג בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

ל' בשבט

ל' בשבט הוא היום השלושים בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושים בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

ספר הבדיחה והחידוד

ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שהוציא לאור הסופר והעסקן הציוני אלתר דרויאנוב.

ספריית המדינה בברלין

ספריית המדינה בברלין (בגרמנית: Staatsbibliothek zu Berlin) היא ספרייה הנמצאת בעיר ברלין, בירת גרמניה. הספרייה מוגדרת כספרייה הרשמית של ברלין (ברלין היא אחת מ-16 מדינות גרמניה בנוסף להיותה עיר הבירה).

בספרייה למעלה מ-10 מיליון ספרים, מהם 250,000 ספרים חתומים, 450,000 דפי תווים, 960,000 מפות ואטלסים, 38,000 כתבי עת ו-180,000 עיתונים, 2.3 מיליון צילומי מיקרופישים ומיקרופילמים ולמעלה מ-13.5 מיליון תמונות.

ספרית מעריב

ספריַּת מעריב הייתה הוצאת ספרים עברית במדינת ישראל. ההוצאה נוסדה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 ברחוב קרליבך בתל אביב על ידי עיתונאים בעלי העיתון "מעריב" בראשות עזריאל קרליבך. בשנות פריחתו של העיתון נמנתה "ספרית מעריב" עם הוצאות הספרים הגדולות בישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-20 עברה ההוצאה לקבוצת הד ארצי שבבעלות מעריב החזקות.

בדצמבר 2002, במסגרת צעדי התייעלות של "הד ארצי", פוטרו רוב עובדי ספרית מעריב ונחתם חוזה בינה ובין הוצאת כתר ספרים לפיו תספק כתר לספרית מעריב שירותי הפקה, ייצור, לוגיסטיקה ושיווק בעוד ספרית מעריב תמשיך לעסוק בענייני התוכן, בפרסום ויחסי ציבור כמערכת עצמאית וכותריה ימשיכו לשאת את לוגו ספרית מעריב.

החל מ-27 בדצמבר 2012 כתר היא הבעלים של ספרית מעריב, שחדלה להתקיים כישות עצמאית.

קרליבך

קרלֶיבך (בכתיב יידי: קארלעבאך; בגרמנית: Carlebach) הוא שם משפחה יהודי ממוצא גרמני.

האם התכוונתם ל...

שבתאי רוזן

שבתאי רוזן (נובמבר 1917 - 21 בספטמבר 2010) היה פרופסור למשפט בינלאומי ודיפלומט ישראלי.

עורכי עיתון ידיעות אחרונות
עזריאל קרליבך • הרצל רוזנבלוםדב יודקובסקימשה ורדיאילון שליורפי גינתשילה דה-בררון ירון • נטע ליבנה Yedioth Ahronot logo
עורכי העיתון מעריב
עזריאל קרליבך • אריה דיסנצ'יקשלום רוזנפלדשמואל שניצר • עידו דיסנצ'יק • דב יודקובסקידן מרגליתעופר נמרודייעקב ארזאמנון דנקנררותי יובל ודורון גלעזריואב צוראבי משולםניר חפץשלמה בן-צבי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.