עורך דין

עורך דיןראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים.

באנגליה (ובמדינות אחרות בהן שיטת המשפט שאובה מהמשפט האנגלי, כגון אוסטרליה) מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות. למרות ההבחנה, בישראל עורך דין המופיע בבית המשפט ומייצג את לקוחותיו שוטח את טענותיו או תביעותיו ומבקש מבית המשפט להכריע בסוגיה. הופעה בבית המשפט מוגדרת "ליטיגציה", אם בתחום האזרחי, הפלילי, או המנהלי.

בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מיסים, משפט מסחרי, משפט פלילי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעיתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.

Honoré Daumier 018
עורכי דין, ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848.
Advokat, Fransk advokatdräkt, Nordisk familjebok
לבוש מסורתי של עורך דין צרפתי; שנות ה-20 המוקדמות.
Advokat, Engelsk advokatdräkt, Nordisk familjebok
לבוש מסורתי של עורך דין אנגלי; שנות ה-20 המוקדמות.
Quentin Massys - Portrait of a Man - National Gallery of Scotland
יצירה של קוונטין מאסיי, עורך דין אזרחי, המאה ה-16. מוצג בגלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו.

הצורך בעורך דין

בישראל אדם אינו חייב להשתמש בשירותיו של עורך דין, והוא רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט. לבחירה זאת יש יתרונות וחסרונות. כתב על כך השופט נעם סולברג[1]:

"המבקשים החליטו לייצג בהליך זה את עצמם. זו זכותם המלאה, גם אם הדבר ידרוש מן הצד שכנגד או מבית המשפט להקדיש מאמץ מסוים על מנת לבצע את 'תרגום' טענותיהם וכתבי טענותיהם לשפה המשפטית. טענותיה של (הצד שכנגד) ... בנוגע לאורך כתבי הטענות ולניסוחם, אינן יכולות להוות תחליף לתשובה לטענות הענייניות העולות מהם. מאידך גיסא, לבחירה שלא להיות מיוצג יש מחירים. אחדים מהם באים לידי ביטוי בפסק דין זה: כללי הפרוצדורה, שנימוקם עמם, לא יתירו למבקשים לשגות ולתקן ללא הרף. טענה שאינה מועלית היום, נוצר לגביה השתק מחר. בקשה שאינה במקומה, אשר תכביד על הצד שכנגד, תוביל להטלת הוצאות משפט. גם להקדשת המשאבים מצד מערכת המשפט יש גבול ... אלו 'כללי הטקס', והבוחר להשתתף בהם עליו להכיר ביתרונות ובחסרונות של בחירתו."

חסיון עורך דין-לקוח

אחד המאפיינים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, בדומה למספר קטן של מקצועות טיפוליים, הוא חסיון עורך דין-לקוח. על פי החוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. מנגד, במדינות רבות, רשויות המדינה מכירות בחובתו זו של עורך הדין. כך למשל, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, מצד רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.

יוצא מן הכלל הוא מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו חייב עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה. החיסיון אינו חל גם במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה שהוא זכאי לו בעניין שבו טיפל עבור לקוחו[2].

זכות ההיוועצות

במדינות רבות נקבע שיש לאדם זכות להיוועץ בעורך דין לפני חקירה, וכי על החוקר להבהיר לנחקר את זכותו זו. זכות זו נכללת בארצות הברית באזהרת מירנדה ומוכרת גם בישראל. מכיוון שהעצה הראשונה במעלה שעורכי דין נותנים ללקוחותיהם היא לשתוק בחקירה[3], מחפשים השוטרים דרכים לשכנע את הנחקרים שלא להיוועץ בעורך דין. בישראל, נתגלו מקרים לא מעטים בהם חוקרי משטרה הביעו זלזול באנשי הסנגוריה הציבורית וטענו כי אלו אינם מוכשרים או אינם דואגים לטובת החשודים, במטרה להביא את הנאשמים שלא לשעות לעצותיהם ולהודות בהאשמות שהוטחו בהם[4]. במקרים אחרים, אומרים חוקרים לחשודים שעורכי הדין שלהם מחפשים רק להרוויח כסף על חשבונם[5]. נגד דברים אלו יצאו בחריפות השופטים עוזי פוגלמן ואליקים רובינשטיין[6].

העיסוק בעריכת דין בישראל

רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות בהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה, בפרקליטות הצבאית, במחלקות המשפטיות השונות של משרדי הממשלה וביחידות הסמך שלהם.

תנאים לקבלת היתר לעסוק בעריכת דין

בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין מציב שלושה תנאים מצטברים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:

  • בעל השכלה משפטית גבוהה: לימודי משפטים בישראל נעשים באוניברסיטאות ובמכללות.
  • עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה (החל מאוקטובר 2016, תחול תקופת התמחות של שנה וחצי על תלמידים חדשים) ונערכת לקראת סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או שופט[7].
  • עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין - האחת בכתב (מבחן רב ברירתי, "אמריקאי") והשנייה בעל-פה. הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות. בבחינה שהתקיימה בנובמבר 2004 נכשלו מחצית מ-1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (מדובר בשיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות)[8]. בבחינה שהתקיימה ביוני 2018 נכשלו 88% מהניגשים לבחינה. לאחר התערבות הוועדה הבוחנת, טרם פרסום תוצאות הבחינה, נפסלו חלק מהשאלות בבחינה, ולחלק משאלות הבחינה הוספה חלופה של תשובה נוספת, מה שהוריד את אחוז הנכשלים בבחינה ל-68%.

אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע בעבירה שיש עמה קלון, והלשכה סבורה שלנוכח הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

בראשית ימי המדינה, היו עורכי דין רבים שעלו מחוץ לארץ ולא הצליחו לקבל רישיון עריכת דין בגלל קושי הבחינות והחובה להתמחות ארוכה ללא קבלת שכר[9].

סמכויות עורך הדין בישראל

סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:

עם זאת, סעיף 21 לחוק קובע כי אין בהוראות לגבי ייחוד המקצוע כדי לפגוע בסמכות ייצוג של אישים אחרים, בנסיבות מסוימות, כגון ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים, ייצוג של נישום בידי רואה חשבון או יועץ מס בפני רשות המיסים, סמכויות של סוכן פטנטים, ייצוג ארגון עובדים או מעבידים בבוררות לענייני עבודה או בקשר להסכם עבודה, ועוד.

כללי האתיקה החלים על עורכי דין בישראל

על פי הדין בישראל, כל עורך דין חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין. מי שמבקש להצטרף לשורות הלשכה נדרש לקבל על עצמו את כלליה. לפיכך, ללשכת עורכי הדין יש כח רב בעניין הסדרת המקצוע והחלת רגולציה ופיקוח על עורכי דין.

הלשכה אכן מפעילה את כוחה, ובהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין (באישור שר המשפטים), היא התקינה כללים שונים, ובהם כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. בנוסף, מעת לעת, מנחה הלשכה את עורכי הדין כיצד עליהם לפעול באמצעות הנחיות היוצאות על ידי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. עורך דין שמפר את כללי האתיקה עלול לספוג קנס כספי ו/או עונש הרחקה מהמקצוע לצמיתות או לתקופה קצובה (חודשים או שנים). בירור בדבר הפרת כללי האתיקה מתבצע בתוך מוסדות הלשכה, על פי רוב, לאחר קבלת פנייה מאת מתלונן. על החלטת הלשכה ניתן לערער בבית המשפט.

מספר עורכי הדין בישראל

עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נלמד מקצוע עריכת הדין בישראל אך ורק בפקולטות למשפטים של אוניברסיטאות. בעקבות הביקוש הרב ללימודי משפטים הגיעו דרישות הקבלה לפקולטות למשפטים לרמות גבוהות מאוד (בין הגבוהות מבין כל הפקולטות) ורק כ-15% מהמועמדים התקבלו ללימודים. בעקבות לחץ של אנשים שבקשו ללמוד עריכת דין שונה החוק והוא אפשר לימודי משפטים לצורכי הסמכה כעורך דין במכללה לא אקדמית[10] והוקמו שלוש מכללות לא אקדמיות ללימודי משפט. הקמת המכללות הביאה לגידול ניכר במספר עורכי הדין בישראל. בהמשך, החל תהליך של פתיחת מכללות אקדמיות ברחבי ישראל שהביא לפתיחת מכללות נוספות בהם התקיימו לימודי משפטים והמכללות הלא אקדמיות קיבלו הסמכה להעניק תארים אקדמיים.

בעקבות הגידול במספר עורכי הדין ובהתאם לכך למספר עורכי הדין שנמצאו ברמה מקצועית נמוכה מונתה בשנת 2000 ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל שהמליצה להטמיע כמה שינויים מהותיים בהתמחות.

  1. הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי.
  2. חיוב המתמחים במהלך מחצית השנה הראשונה במעבר קורס מעשי שינוהל בידי הלשכה.
  3. עריכת בחינה בתום ההתמחות במתכונת של "ניתוח מקרה" בנוסף לבחינה האמריקאית.
  4. מינוי שופט בדימוס כמפקח על ההתמחות.

המלצותיה של ועדת גרסטל לא יושמו, בין השאר כתוצאה מהתנגדות עזה של הסטודנטים שאף הפגינו נגד המלצות אלה.

לאחר מספר שנים ועדה בראשותו של עורך הדין שי סגל מונתה לבחון דרכים להקטין את מספר עורכי הדין. אחת ממטרותיה המוצהרות של הוועדה, שאושרה פה אחד על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא העלאת רף הציון העובר בבחינות לשכת עורכי הדין מ-65 ל-70, כלומר, נבחן שיקבל 65 בכל הבחינות יוסמך כעורך דין, אולם נבחן שיקבל פחות מכך, אפילו רק באחת מהבחינות, יזדקק לממוצע של 70 על מנת להיות מוסמך כעורך דין.

מספר חברי לשכת עורכי הדין בישראל עמד על כ-30,000 בסוף 2004; כ-36,000 באפריל 2007; כ-47,000 בסוף שנת 2010, כ-63,000 במחצית 2012, ו- 67,512 בחודש יוני, 2019 (מה שמקנה לישראל, יחס של 1:126 עורכי דין באוכלוסייה הכללית, גבוה יותר מכל מדינות העולם)[11]. נכון לחודש אוגוסט, 2019 רשומים 67,291 עורכי דין בישראל (https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001298468).

תעריפים

סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין קובע: "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם." זהו כלל ייחודי למקצוע עריכת דין, משום שבעיסוקים אחרים קביעת תעריף מינימום תיחשב לקרטל. בהתאם לסמכותה פרסמה המועצה הארצית של הלשכה את כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, הקובעים תעריפי מינימום מומלצים לפעולות שונות של עורכי דין[12] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3764315,00.html

בסוגי תביעות מסוימים נקבע תעריף מקסימום. דוגמה: בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נפגעו תעריפי מקסימום לטיפול בתביעה, כאחוז מהסכום ששולם לנפגע, ובהתאם לשלב שבו הסתיים הטיפול בתביעה[13].

באופן כללי, שכר עורך דין הוא גבוה יחסית כראוי לשירות מאנשים בעלי תואר העוסקים בנושא שיש בחובו פוטנציאל כלכלי רב, אך עם זאת, ראוי להדגיש שהשכבות המוחלשות כלכלית בעם לא תמיד יכולים לתבוע צדק אם נעשתה להם עוולה או להתגונן כראוי מפני תביעות או בעיות משפטיות אחרות והדבר גורם לחוסר איזון בתחום המשפטי.

למתן ייצוג משפטי בתביעות אזרחיות למעוטי אמצעים, שידם אינה משגת לשלם שכר טרחת עורך דין, מפעילה לשכת עוכי הדין את מיזם "שכר מצווה", שבו מעניקים עורכי דין שירות פרו בונו (ללא תשלום) למעוטי אמצעים[14].

למתן ייצוג משפטי בתביעות פליליות למעוטי אמצעים משמשת הסניגוריה הציבורית, שהיא יחידה במשרד המשפטים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    רע"א 2122/17
  2. ^ עו"ד יוסף ויצמן, חיסיון עורך דין לקוח מול חקר האמת מתאריך 02 אפריל 2015 באתר חדשות מחלקה ראשונה
  3. ^ סרטונים Dont Talk to Police, סרטון באתר יוטיוב
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"פ 10477/09 , סעיף 64

    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"פ 6344/12 , סעיף 9
  5. ^ סרטונים בלעדי מחדר החקירות משטרת אילת: כיצד אדיר כץ, חף מפשע מודה ברצח שלא ביצע, סרטון באתר יוטיוב, ערוץ 2, דקה 4:50
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    ע"פ 8512/14 , סעיף 22 לפסק דינו של השופט עוזי פוגלמן, סעיפים ב-ג בפסק דינו של המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין
  7. ^ ליטל דוברוביצקי, עובדים על הגלימה, באתר ynet, 26.8.04
  8. ^ יובל יועז, 50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה, באתר הארץ, 11.11.2004
  9. ^ עורכי דין מחו"ל דורשים, חרות, 7 במאי 1950
  10. ^ הצעת חוק - חוק לשכת עורכי הדין, תיקון 17 התש"ן 1990, דברי הסבר, אתר נבו
  11. ^ אלה לוי-וינריב, ‏סקר: שליש מעורכי הדין מרוויחים פחות מ-11 אלף שקל ברוטו. וכמה מרוויחים באלפיון העליון של המקצוע?, באתר גלובס, 27 במאי 2019
  12. ^ כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, באתר "נבו"
  13. ^ כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977, באתר "נבו"
  14. ^ שכר מצווה - על התוכנית, באתר של לשכת עורכי הדין בישראל
15 באוגוסט

15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 138 ימים.

15 בינואר

15 בינואר הוא היום ה-15 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 350 ימים (351 בשנה בשנה מעוברת).

16 באוקטובר

16 באוקטובר הוא היום ה-289 בשנה, (290 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 76 ימים.

2 בינואר

2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 363 ימים (364 בשנה מעוברת).

אוסאמה סעדי

אוסאמה סעדי (בערבית: اسامة سعدي; נולד ב-21 בפברואר 1963) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי, חבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל בסיעת הרשימה המשותפת; עורך דין במקצועו.

איש עסקים

איש עסקים הוא אדם העוסק בהקמה של עסקים חדשים וברכישה ומכירה של עסקים קיימים.

לשם פעילות זו איש העסקים משקיע מכספו (או מאשראי שהוא מספק בטוחות לפרעונו), לבדו או ביחד עם קבוצת משקיעים. בכך נבדל איש עסקים ממנהל שכיר העוסק בפעילות דומה, אך אינו משקיע בה את כספו, אלא פועל בשם מקום עבודתו. לעיתים איש עסקים אינו עוסק בניהול שוטף של עסק שבבעלותו (תפקיד זה שמור למנכ"ל העסק), ומסתפק בחברות בדירקטוריון של העסק. פעמים אחרות הוא עוסק בכך לזמן קצר, עד למציאת מנהל קבוע. במקרים אחרים איש עסקים מתפקד גם כמנהל של העסק העיקרי שלו, ובמקרה כזה אין הוא רק איש עסקים, אלא גם תעשיין, יזם בנייה, בנקאי וכדומה, בהתאם לאופיו של העסק. איש עסקים פועל באמצעות חברה שבשליטתו, שממנה הוא מקבל דיווידנדים, דמי ניהול או משכורת. לעיתים פועל איש עסקים כעצמאי, אך צורת פעולה זו מגדילה את הסיכון העסקי, ולכן מתאימה פחות. פעולות הרכישה של איש עסקים נעשות לעיתים לטווח קצר, מתוך כוונה להפוך את העסק לאטרקטיבי, ואז למכור אותו או להנפיקו לציבור, ולעיתים לטווח ארוך, שבמהלכו נהנה איש העסקים מרווחי העסק.

לעיתים מתמקד איש העסקים רק בחלק מהפעילות האופיינית לעיסוק זה, ובהתאם לכך הוא מכונה:

יזם: כאשר הוא מתמקד בייזום הקמתו של עסק חדש.

פיננסייר: כאשר הוא מתמקד ברכישה קצרת טווח ובמכירה, תוך התמקדות בהיבטי המימון של פעילות זו.בפעולתו נזקק איש עסקים לשירותיהם של:

עורך דין, העוסק בגיבוש החוזה הכרוך בעסקה (כל עסקה זקוקה לחוזה ייחודי לה), וכן בסוגיות מיסוי ורגולציה הכרוכות בעסקה.

כלכלן, העוסק בגיבוש תוכנית עסקית לעסק המוקם או הנרכש.

רואה חשבון, העוסק בהערכת שווי העסק, וכן בסוגיות מיסוי הכרוכות בעסקה.

בנקאי, המספק את המימון הדרוש לעסקה.תחום הלימודים האקדמי העוסק בהכשרת אדם לפעול כאיש עסקים הוא מנהל עסקים, אף שאין תקן מחייב כלשהו של השכלה החל על העוסקים בתחום, ורבים מהעוסקים בכך אינם בעלי הכשרה אקדמית זו (ויש בהם גם חסרי השכלה אקדמית כלשהי). במרבית המדינות ישנם גופים המאגדים אנשי עסקים למטרת פעילות בנושאים משותפים, אך אלה, בניגוד לאיגודים מקצועיים אחרים, מאגדים חברים על פי רוב בהתחשב בקריטריונים של נושאי פעילותם העסקית וללא קשר להכשרה הפורמלית של החברים.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.

חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

האחים גרים

האחים גרים (בגרמנית: die Brüder Grimm או die Gebrüder Grimm) היו זוג אחים אקדמאיים גרמנים אשר עסקו בחקר התרבות הגרמנית בתחומי שפה, ספרות, אורח חיים, פולקלור, משפט, דת, היסטוריה ומיתולוגיה, שמעשיותיהם הפכו לפולקלור גרמני מובהק. כמספרי הסיפורים הידועים ביותר של אגדות עם באירופה, האגדות שאספו הפכו לשם־דבר.

יאקוב גרים (1785–1863) ווילהלם גרים (1786–1859) נולדו בעיר הנאו שבגרמניה לאב עורך דין. יאקוב ווילהלם גרים למדו בגימנסיה פרידריכגימנסיום שבעיר קאסל. הם למדו משפטים באוניברסיטת מרבורג. היו פרופסורים בעיר גטינגן ומאוחר יותר, בעקבות הזמנה של פרידריך וילהלם הרביעי, עברו לברלין והיו פרופסורים באוניברסיטה המלכותית.

חיים הרצוג

חיים הֶרְצוֹג (17 בספטמבר 1918 י"א בתשרי ה'תרע"ט - 17 באפריל 1997 י' בניסן ה'תשנ"ז) היה איש צבא, פוליטיקאי, עורך דין וסופר ישראלי שכיהן כנשיאהּ השישי של מדינת ישראל בשנים 1983–1993. בין תפקידיו היה שגריר ישראל באו"ם, אלוף בצה"ל וחבר כנסת.

יועץ משפטי

יועץ משפטי הוא עורך דין העוסק במתן שירותים משפטיים דרך קבע לגוף מסוים, פרטי או ציבורי. שירותים אלה יכולים לכלול ייצוג בערכאות, ניהול משא ומתן ועריכת חוזים, מתן חוות דעת משפטיות, ועוד. יש גופים שבהם היועץ המשפטי הוא עובד המועסק על ידם במשרה מלאה ועובד איתם בלעדית, ואחרים מתקשרים עם משרדי עורכי דין חיצוניים.

יצחק הרצוג

יצחק (בּוּזִ'י) הֶרְצוֹג (נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי ה'תשכ"א) הוא יושב ראש הסוכנות היהודית. בעבר היה ראש האופוזיציה וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2003–2017. כיהן כשר בממשלות ישראל בשנים 2005–2011. בין 2013–2017 היה יושב ראש מפלגת העבודה. עורך דין במקצועו.

כתב אישום

כתב אישום הוא המסמך הפותח את ההליך הפלילי ומוגש על ידי המאשימה - היא המדינה.

במדינת ישראל מוגש כתב אישום על ידי תובע מוסמך (שוטר, פרקליט, או אף עורך דין פרטי שהוסמך לכך במקרים מסוימים, כגון בעבירות על חוק התכנון והבנייה), אם מצא תובע מוסמך זה כי קיימות ראיות להוכחת האשמה וכי קיים עניין לציבור.

כתב האישום מוגש על פי שיקול דעתו של התובע, המוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה. ישנן שיטות משפט, כשיטת המשפט המקובל בעבר, או שיטת המשפט הנהוגה בחלק מהמדינות ובמשפטים בפני בית משפט פדרלי בארצות הברית, שבהן בעבירות חמורות לא ניתן להגיש כתב אישום על ידי תובע, אלא זוהי מלאכתו של חבר מושבעים גדול בפניו פורש התובע את ראיותיו בהליך מקדמי, והוא המחליט על הגשת כתב האישום לנאשם.

הדיון דלהלן במבנה כתב האישום, בהליכים הקשורים בו, ובתכנו, הוא לפי הדין הפלילי הנוהג במדינת ישראל.

לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל היא תאגיד סטטוטורי המאגד את עורכי הדין בישראל. על מנת להיות עורך דין בישראל, אדם חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין (זאת בשונה מלשכת רואי החשבון, גוף מקביל אשר החברות בו היא לבחירתו של רואה החשבון).

מקרקעין

מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין. דהיינו קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה. על פי רוב ההגדרות, כוללים המקרקעין כל דבר המחובר לקרקע חיבור של קבע, ויש אף הגדרות הכוללות דברים המחוברים חיבור זמני. לישות בעלת הבעלות במקרקעין יש זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם עסקאות. הבעלות על מקרקעין חלה גם מתחת לפני הקרקע, וגם מעל הקרקע למעט מעבר אווירי מעל הקרקע. מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי, מקור המונח בשפה הארמית (ובראשי תיבות: נדל"ן, ותרגומו העברי "נכסים שלא נודדים/נעים"), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם.

בכל מדינות העולם, המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.

העברת הבעלות על מקרקעין נעשית באמצעות מכירתם. קיימות עסקאות נוספות במקרקעין, המקנות זכות שימוש בנכס בלא העברה של הבעלות ובהן שכירות וחכירה, זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם לתקופה מסוימת. בישראל יש גם עסקאות מסוג דמי מפתח, עסקת נדל"ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכס לשכירתו.

בהערכת שוויו נכס מקרקעין, כבסיס לעסקה בנכס זה או לשם ביטוחו עוסק שמאי מקרקעין.

בטיפול משפטי של העברת, רכישת או מכירת נכס מקרקעין עוסק עורך דין מקרקעין.

משפטן

מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.

המושג "משפטן" כולל גם עורכי דין ושופטים אך השימוש העיקרי בו נעשה בהתייחסות למי שאינו נמנה עם העוסקים בשני מקצועות אלה, אלא עוסק בתחומים אחרים של המשפט: חוקר במסגרת אקדמית, פרשן משפטי, מרצה למשפטים וכדומה. פעמים רבות משמש תואר זה לזיהוי של מי שסיים לימודי משפטים אך לפי שעה לא הוסמך להיות עורך דין, אם משום שאינו מעוניין בכך או משום שהוא נמצא במהלך תקופת הסטאז' שלו.

בפסק דין (בג"ץ 65/51 ערי ז'בוטינסקי ואח' נ' פרופ' חיים ויצמן, פ"ד ה(1), 801), שעסק בסמכותו של בית המשפט העליון, נדרש נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה לדבריו של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, פליקס פרנקפורטר, בדבר "חוש המומחיות של המשפטן" (The Expert feel of lawyers).

בפסק דין אחר של בג"ץ (בג"ץ 183/76 יוסף ברגמן נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד ל(2), 668), נאמר: "על-אף טיעונו המשובח והמעניין של העותר שאינו משפטן, אנו מחליטים לדחות את העתירה למתן צו-על-תנאי".

נוטריון

נוטריון הוא עורך דין שהוסמך לאמת, לאשר ולערוך מסמכים משפטיים מסוימים הדורשים פעולות אלה מצד נוטריון בלבד, על פי החוק.

חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני בית המשפט כתעודה ציבורית לאישור זהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כראיה בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה.

במשפט הישראלי מוסדר עיסוקו של הנוטריון בחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976. במדינות שונות ניתן להבחין בין משרות נוטריוניות שונות, ובמיוחד בין משרתו של "הנוטריון הציבורי" ובין נוטריונים פרטיים. הבחנה זו הייתה תקפה בישראל עד לקבלת חוק הנוטריונים, והיא איננה תקפה כיום. המובא להלן עוסקת בסמכותו ובמשרתו של הנוטריון על פי המשפט הישראלי.

פוגי נלסון

פרנקלין ו. "פוגי" נלסון (באנגלית: Franklin W. "Foggy" Nelson) הוא דמות משנה בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס דרדוויל ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Daredevil #1 מאפריל 1964, ונוצרה בידי הכותב סטן לי והמאייר ביל אברט.

פוגי נלסון הוא עורך דין, העובד לצד מאט מורדוק במשרד עורכי דין משותף בשם "נלסון ומורדוק". בהרצות דרדוויל השונות, פוגי מופיע כדמות בעלת מאבקים מוסריים, ובמהלך הרצתו של פרנק מילר הופיע כאתנחתא קומית. פוגי הוא אדם נמוך ושמנמן, ובהרצת דרדוויל הרביעית מתואר כחולה בסרטן.

את דמותו של פוגי נלסון גילם בסרט הלייב אקשן "דרדוויל" השחקן ג'ון פאברו. את דמותו בסדרות הלייב-אקשן "דרדוויל" ו"המגנים" מגלם השחקן אלדן הנסון.

שמואל תמיר

שמואל משה תמיר (כצנלסון) (10 במרץ 1923 – 29 ביוני 1987) היה עורך דין, חבר הכנסת ושר בממשלת בגין הראשונה.

תובע (משפט פלילי)

תובע או קטגור, בהקשר של המשפט הפלילי, הוא בא כוח המאשימה במשפט הפלילי.

מקור השם הוא מן המילה היוונית העתיקה: κατηγορ, ואף ביוונית המודרנית מכונה עורך הדין התובע: κατήγορος.

במשפט הישראלי יכול התובע להיות עורך דין, לרוב איש פרקליטות המדינה, או יחידת התביעות של משטרת ישראל. בכתבי אישום המוגשים בשל עבירות על חוק התכנון והבנייה או חוק רישוי עסקים, חוקי איכות הסביבה וכיוצא בזה, המוגשים, אם על ידי רשות מקומית או על ידי רשות מרשויות הממשלה - משרד ממשלתי או רשות ממשלתית, יכול התובע להיות עורך דין פרטי, המקבל לשם כך הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה.

כאשר מוגשת קובלנה פלילית, יכול התובע להיות אף אדם פרטי, או עורך דין פרטי, המייצג את הקובל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.