עור

עוֹר הוא מעטפת גופם של בעלי חיים.

העור בבני אדם, אשר מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15% ממשקלו, הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. העור משתייך למערכת הכסות, אשר כוללת גם את השיער, בלוטות זיעה ואיברי החישה השונים שמצויים בעור.

בנוסף מהווה העור לפי הגדרות רבות חלק ממערכת החיסון, שכן רבים מתאי הדם הלבנים אינם שוכנים כלל בדם אלא ברקמות השונות של העור. העור משתייך למערכת החיסון המולדת; פירוש הדבר הוא שהגנתו בפני זיהומים וכימיקלים מזיקים אינה ספציפית, אלא כללית, ונעשית ללא הבחנה.

עוביו של העור משתנה בחלקי הגוף השונים. בכפות הרגליים, למשל, יכול עוביו להגיע לסנטימטר אחד, ואילו באזור המצח קטן עוביו ממילימטר.

עור
Komodo dragon skin
שיוך איבר של יצורים חיים, מוצרים מהחי
מזהים
Menschliche Haut
עור אנושי

תפקידי העור

HautFingerspitzeOCT
טומוגרפיה של העור באזור קצה האצבע. ניתן לראות בבירור את החלוקה לשכבות ואת צינורות הזיעה.
  • מערכת העור מווסתת את טמפרטורת הגוף. פליטת חום הגוף נעשית על ידי נידוף הזיעה המופרשת מבלוטות בעור וע"י התרחבות הנימיות וכלי הדם שטחיים. כמו כן, השומן וכלי הדם הנמצאים בשכבות התחתונות של העור משמשים כמבודדי חום, ועוזרים לשמירת חום הגוף בסביבות קרות. אמצעי נוסף להתמודדות עם קור הן טפולות העור, כמו שערות הגוף. בסביבות קרות מזדקרות השערות, לוכדות בתוכן אוויר ומסייעות בשמירה על חום הגוף. עורם של בעלי חיים רבים מכוסה בפרווה או בנוצות, אשר שומרות על טמפרטורת הגוף ביעילות רבה מאוד.
  • העור מונע התייבשות של רקמות הגוף באמצעות בידוד הנוזל החוץ-תאי.
  • העור משמש כאיבר תחושה חשוב. הוא מאבחן תחושת חום, קור, מגע עדין, לחץ וכאב.
  • העור משמש מאגר לחומרי מזון, כגון שומן, מים ומלחים וכן המקום בו מיוצר ונאגר ויטמין D.
  • העור מגן על הרקמות שמתחתיו מפני פגיעה מכנית.
  • כפי שצויין לעיל, מהווה העור חלק ממערכת החיסון. העור מהווה את המחסום הראשוני בפני פתוגנים וכימיקלים. האזורים בגוף אשר אינם מכוסים בעור, או שבהם קיימים פתחים אל תוך הגוף מערכת הנשימה, העיניים, מערכת השתן, הם מועדים לזיהומים הרבה יותר מאזורים בגוף המוגנים על ידי העור.

מבנה עור האדם

Skin He
אנטומיה עור

מבנה העור והרכבו שונים בחלקי הגוף שונים. העור נחלק באופן כללי לשלוש שכבות:

עילית העור (אפידרמיס)

Skinn layer drawing
שכבות העור

עילית העור (אפידרמיס, 1 ו-2 באיור) מורכבת מרבדים צפופים של תאי אפיתל פעילים, שכל הזמן מתרבים ומתלכדים לרקמת קרטין. עובייה כמעט ואינו עולה על 0.2 מילימטר. בין תאי עילית העור פזורים מלנוציטים, המשווים לעור את גוונו. בעילית העור אין כלי דם ועצבים. עילית העור מורכבת משתי שכבות, שכבה מתקרנת ושכבת הנביטה:

  • שכבה מתקרנת, השכבה הקרנית (1 באיור, בלטינית Stratum Corneum) מורכבת משכבות רבות של תאים מתים המלאים בקרטין. שונה בעוביה במקומות שונים בגוף והיא עבה ביותר בכפות הידיים והרגליים. באזורים אלו, בהם העור עבה במיוחד, ניתן יהיה להבחין בתת-שכבה נוספת המכונה השכבה השקופה (stratum lucidum)
  • שכבת הנביטה (2 באיור) נחלקת לארבעה אזורים משניים:
    • השכבה הגרגרית: שכבה בה יש תאים שטוחים ועשירים בקרטו-היאלין (חומר קרני שקוף).
    • השכבה הקוצית: שכבה בה יש תאים שקשורים זה לזה הנראים כמכוסי קוצים.
    • שכבה בסיסית, השכבה היוצרת: שכבה רביעית והעמוקה ביותר במבנה האפידרמיס (stratum basale). היא היחידה המכילה תאים בעלי פוטנציאל חלוקה. תאים אלה מהווים עתודה לשאר תאי האפיתל והם בצורת גליל, בעלי גרעין מוארך. בתוך שכבה זו מצויים גם מלנוציטים וכן קצוות תאי עצב תחושתיים.

העור (דרמיס)

Legs
חשיפה לאור השמש משנה את המבנה הכימי של המלנוציטים ומביא לשינוי בגוון העור (שיזוף). חשיפה ממושכת גורמת להזדקנות מוקדמת של העור ועלולה לעורר מספר מחלות, ובראשן סרטן העור.

העור (דרמיס, 3 באיור) קשה וגמיש. הוא עשוי רקמת חיבור מוצקה שבה יש סיבים גמישים, ובהם שפע של עצבים וכלי דם, המעבירים גירויי חום, קור, כאב, מגע ולחץ. הצרורות של סיבי קולגן שברקמת החיבור של הדרמיס ערוכים בתלמים אופייניים הנראים על פני העור, במיוחד בכפות הידיים וטביעת האצבע שבקצות האצבעות המיוחדת לכל אדם והנשמרת ללא שינוי למשך כל חייו. הדרמיס מורכב משתי שכבות, השכבה העליונה של הדרמיס היא השכבה הפטמתית והשכבה התחתונה היא השכבה הרשתית:

  • השכבה הפטמתית: שכבה זו חודרת לתוך האפידרמיס, ומכך נוצרים רכסים שניתן לראותם על העור. הפטמות עשירות בנימי דם ומזינות את האפידרמיס.
  • השכבה הרשתית: שכבה זו בנויה מרקמת חיבור דחוסה ובה תאים שונים, בהם פיברוציטים ותאי פיטום. בשכבה זו מצויים שורשי השיער, בלוטות החלב, שרירי העור ורשת כלי דם מסועפת.

תת-העור (היפודרמיס, סאב קוטן)

השכבה התת-עורית (היפודרמיס, 4 באיור) עשויה רקמת חיבור רופפת ורקמת שומן. היא מחברת את העור עם הרקמות שמתחתיו ומשמשת לבידוד ולשמירת חום הגוף. עוביה של ההיפודרמיס משתנה: ממילימטרים אחדים אצל אדם רזה ועד לסנטימטרים רבים אצל אדם שמן.

צבע העור

צבע העור נקבע על ידי כמותו וסוגו של הפיגמנט מלנין בעור. בממוצע, לגברים עור כהה מעט יותר מאשר לנשים. הכמות והסוג של המלנין בעור נקבעים על ידי שישה גנים, הפועלים בדומיננטיות חלקית. כל גן מגיע במספר אללים, והתוצאה היא גיוון רב בצבעי העור. שומות ונמשים נגרמים על ידי הצטברות של מלנין.

העור ברפואה

הענף ברפואה אשר מתמחה בטיפול ובמחקר של העור ומחלות העור הוא הדרמטולוגיה.

שימוש איבחוני

העור משמש את הרופא לאיבחון מגוון רחב של מחלות פנימיות ותופעות גופניות שונות (שאינן מחלות עור) אשר לרובן השפעה כלשהי על מערכת העור ומכאן חשיבותו האיבחונית. שינויים בטמפרטורה, בלחות, בגמישות וכן סימנים שונים על גבי עילית העור (האיפדרמיס) נבחנים תכופות בבדיקה רפואית שגרתית.

השפעת ההזדקנות על העור

במהלך ההזדקנות משתנות תכונותיו של העור. הוא נעשה דק יותר ומאבד מגמישותו ולכן ניזוק ביתר קלות. בנוסף לכך, בשל ירידה בהספקת הדם לעור והאטה בקצב התחדשות תאי העור, נפגעת גם מידת יכולתו להחלמה מפגיעות עור שונות.

חתך, צלקת וסימני מתיחה

העור נמצא תחת מתח קבוע (מתיחות) והוא מאופיין בגמישות רבה. גמישות זו מאפשרת למשל לכירורג במהלך עבודתו לבצע חתך קטן יחסית לאזור אותו הוא מעוניין לחשוף לביצוע הניתוח. כאשר פגיעה או חתך מקבילים לכיוון המתח העורי ובשכבתו העילית, קווי המתח מחלימים בדרך כלל בצורה טובה וללא צלקת שנראית לעין לאחר שסיבי העור סוגרים את קצוות החתך. לעומת זאת, כאשר החתך חוצה את קווי המתח הטבעיים של העור וכן כאשר פוגע בשכבות העמוקות יותר של העור, נפגעים סיבי קולגן (collagen) רבים יותר אשר לאחר התחדשותם תופיע צלקת.

סימני מתיחה (striae gravidarum) הן תופעה שכיחה בקרב נשים בהיריון, נערים ונערות בגיל ההתבגרות ואנשים הסובלים מעודף משקל רב. למרות גמישותו של העור, בעת מתיחה משמעותית בזמן קצר, נפגעים סיבי הקולגן שבדרמיס וסימני מתיחה מופיעים. סימנים אלה נראים בעיקר על הבטן, העכוז, הירך והחזה. על אף שסימנים אלה נוטים לדהות לאחר ההריון או הרזייה, הם אינם נעלמים לחלוטין.

כוויה

כווייה היא פגיעה שכיחה בעור הנגרמת כתוצאה מפגיעה תרמית (טמפרטורה גבוהה או נמוכה בצורה קיצונית מטמפרטורת העור שהיא כ33 מעלות), קרינה אולטרסגולה או קרינה מייננת וכן על ידי כימיקלים שונים. הכוויות מחולקות ל-3 דרגות על פי עומק הכוויה ופגיעתה בשכבות העור השונות. בהיבט הרפואי הקליני ניתנת חשיבות רבה גם להיקף השטח הפגוע שנמדד באחוזים משטח הגוף הכללי, זאת כדי להעריך את סיכוי ההחלמה של הנפגע.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ד"ר יעל אדלר, העור שלנו, תרגום מאנגלית: אורן שדה-לייכט, 2018

קישורים חיצוניים

2001

שנת 2001 היא השנה הראשונה במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2001 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם. הפיגועים הכו בהלם את ארצות הברית ואת העולם המערבי כולו, שעמד מול מה שנראה כסרט קולנוע אפוקליפטי שקרם עור וגידים. השלכותיהם המדיניות, החברתיות והתרבותיות היו מרחיקות לכת. הם פקחו את עיני העולם לסכנות הטרור האיסלאמי, והביאו למפנה במדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, למלחמת אפגניסטן ובעקיפין גם למלחמת עיראק ב-2003.

אוזן

אוזן היא איבר השמיעה ושיווי המשקל בגוף החולייתנים, לרבות באדם. ליונקים שתי אוזניים משני צדי הפנים.

בעלי חיים

בעלי־חיים הם יצורים חיים איקריוטים רב-תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia. כמעט כל בעלי-החיים צורכים חומר אורגני, נושמים חמצן, יש להם יכולת תנועה, מתרבים ברבייה מינית, ומתפתחים מתוך צבר כדורי של תאים המכונה blastula, שמופיע בתחילת ההתפתחות העוברית. עד היום זוהו 1.5 מיליון מינים של בעלי-חיים, מתוכם מעל מיליון מינים הם חרקים. עם זאת, לפי הערכות קיימים מעל 7 מיליון מיני בעלי-חיים. בעלי-חיים הם בעלי מגוון גדול של צורות, תפקודים וגדלים. בעלי החיים הזעירים ביותר הם בגודל 8.5 מיליונית המטר, והגדולים ביותר מגיעים לגודל 30–40 מטרים ומשקל של למעלה מ-100 טון מטרי. בעלי החיים מקיימים אינטראקציה מורכבת עם סביבת החיות שלהם, והם יוצרים רשתות מזון מסובכות. הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.

רוב מיני בעלי-החיים שקיימים כיום משתייכים לענף הפילוגנטי בילטריה (Bilateria), שבו יצורים בעלי סימטריה דו-צדדית, הכוללת ראש-וזנב וכן גב-ובטן. הבילטריה כוללת את הענף Nephrozoa, שמתחתיו שני ענפים חשובים: Protostomia שכוללת קבוצות רבות של חסרי חוליות כמו פרוקי-רגליים (בכלל זה – חרקים), רכיכות (ובכלל זה גם חלזונות וסילוניות), נמטודות, ועוד; ואת ענף שניוני הפה (Deuterostomia) הכולל את קווצי עור ואת המיתרניים; בנוסף הבילטריה כוללת את ענף ה- Xenacoelomorpha וכללה בעבר את ענף Proarticulata שנכחד. בני האדם הם גם מין של בעל-חיים, והם שייכים למערכת המיתרניים המכילה כ-60 אלף מינים וכוללת גם את כלל הארכוזאורים, העופות, הזוחלים, הדגים, הדו-חיים והיונקים. בשפה המדוברת משמש הביטוי "בעלי־חיים" פעמים רבות לתיאור כלל בעלי החיים מלבד האדם, אך ערך זה עוסק במשמעות הטקסונומית של המושג, הכוללת את האדם.

יצורים חיים שמזוהים כעלי-חיים קדומים נמצאו ב- Ediacaran biota מתקופת פרקמבריון המאוחר. בעלי חיים מודרניים רבים נראים בבירור בממצאי המאובנים כמינים ימיים מתקופת הפיצוץ הקמבריוני שהחל לפני כ-542 מיליון שנים. עד כה זוהו 6,331 קבוצות של גנים שמשותפות לכל מיני בעלי-החיים שחיים כיום. גנים אלו יכולים להגיע מאב-קדמון משותף שחי לפני כ-650 מיליון שנה.

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם. המצווה היא גם חלק מהותי בתהליך הגיור של זכר, לרבות עבד כנעני. לפי המקרא מקורה בציווי של אלוהים לאברהם. אדם שלא נימול נקרא במקרא ערל ודינו של יהודי שלא נימול במזיד הוא כרת.

נהוג לערוך את הברית בטקס חגיגי, כשהמילה מבוצעת על ידי מוהל.

גזע (אדם)

המונח גזע, כאשר הוא מיוחס לבני אדם, הוא מונח מסַווג שנעשה בו שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף.

לרוב נעשית החלוקה על בסיס מאפיינים פנוטיפיים מובחנים כדוגמת מראה חיצוני (גם אם מדובר באנשים ממוצא מעורב, כגון שחורים, לבנים, וצבעונים). עם זאת, קיימות גם חלוקות אחרות לגזעים אנושיים המתבססות על עקרונות מגוונים, כגון על בסיס גאוגרפי (אירופיים, אפריקאים או אסיאתיים); שבטי (כגון צ'ירוקי או זולו); משפחות לשוניות (כגון סלביות, לטיניות, הודו-אירופיות או שמיות); מיעוטים (כגון יהודים או צוענים); מאפיינים ביולוגיים (כגון סוג דם או היקף הגולגולת); ומאפיינים גנטיים.

תאוריות מוקדמות על אודות החלוקה האנושית לגזעים התבססו על מאפיינים פנוטיפיים כוללניים, כגון צבע עור. הן לא התבססו על מובחנות ביולוגית גנטית, שכן נוצרו שנים רבות לפני תחילת פיתוחו של מדע הגנטיקה. כך, למשל, אפריקאי ויליד אוסטרלי נחשבו על ידי בלומנבך כשייכים ל"גזע השחור" אף על פי שבמוצאם הם אינם קרובים זה לזה יותר משאר האנשים. הגדרות מאוחרות יותר הצביעו על מאפיינים ביולוגיים תורשתיים, שאינם חיצוניים בהכרח, כמופיעים בתדירות גבוהה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות יותר מאשר באחרות, כבסיס לחלוקה לגזעים.

החל ממחצית המאה ה-20, בעקבות השפעתן ההרסנית של תורות גזע שונות, נמצא השימוש במונח גזע תחת מתקפה. הביקורת התמקדה בטענה שיותר משהמונח מציין מהות כלשהי של "גזע", הוא משקף תהליך היסטורי של הבניה חברתית. היינו, לדעת המבקרים, החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות, כך שלגזעים בבני אדם אין ממשות ביולוגית, אלא הם נוצרים ככאלה כתוצאה מתהליכים סביבתיים, חברתיים, תרבותיים והיסטוריים.

לפי גילוי דעת של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים:

עם ריצוף גנום האדם התגלה שהשונות הגנטית בתוך אפריקה גדולה הרבה יותר מאשר מחוץ לאפריקה, ועל כן אם ניתן לחלק את מין האדם לגזעים, זו הייתה חלוקה בין קבוצות בתוך אפריקה ולא קבוצות חוץ-אפריקאיות. גילוי נוסף הוא שבמיון על פי תכונות שאינן נראות, למשל סוגי דם, מתקבלת חלוקה שונה לחלוטין מאשר חלוקה ע"פ צבע עור.

על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית הסיבה לחלוקה על פי צבע עור טבועה בנפש האדם: הצורך באבחנה בין "אנחנו" ל"הם", וצבע עור פשוט קל לראות.

האדם הלבן

האדם הלבן הוא מונח תלוי הקשר חברתי ותרבותי, המתאר קטגוריה חברתית או סיווג של בני האדם, המתבסס על מאפיינים חיצוניים כמו צבע עור בהיר. זאת בדומה לקטגוריות אחרות, כגון "שחורים" או "צבעונים" (קבוצה המכילה שחורים ושחומים ביחד). יש התומכים בהנחה, שאינה מדויקת[דרוש מקור][מפני ש...], כי צבע העור משקף את המרחק הגניאולוגי שבין בני-האדם, ואף משתמשים בסיווג זה למטרות גזעניות.

הגדרת קבוצת המשתייכים לקטגוריה 'האדם הלבן' תלויה באלה המגדירים אותה ומשתנה ממקום למקום ומזמן לזמן, בהתאם להקשר החברתי והתרבותי, ובדרך כלל נחשבה לתקינה פוליטית.

המונח מתייחס כביכול רק לצבע עורו של האדם אך למעשה מגדיר גם למאפיינים חיצוניים אחרים, כגון צורת עיניו ושפתיו, וגם אלו מהווים רק סמלים חיצוניים למוצאו מאירופה וממערב אסיה, להיותו צאצא של קולוניאליסטים (מתיישבים) שהגיעו מיבשת זו או להשתייכותו לפלח האוכלוסייה המהווה את הרוב באמריקה הצפונית.

האדם השחור

שחורים הוא מונח נפוץ בארצות המערב לאנשים בעלי צבע עור חום כהה.

בארצות הברית נעשה שימוש בכינוי שחור (black) לצד אמריקאים-אפריקאים ה"שחורים" החיים בארצות הברית. בישראל היה מקובל בעבר הכינוי כושים, שהיא מילה שמקורה בתנ"ך לציון אנשים מממלכת כוש שלפי הפירוש המקובל שכנה בסודאן של ימינו, אולם, בהשפעה עקיפה של אי תקינותו הפוליטית של הביטוי "ניגר" בארצות הברית הפך גם הכינוי "כושי" בהדרגה לבלתי תקין פוליטית בישראל במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, ומסוף שנות ה-90 ואילך הוא נחשב ביטוי של גזענות.בישראל שימש הביטוי "שחורים" לעיתים גם ככינוי (בדרך כלל, כינוי גנאי) לבני עדות המזרח וליוצאי אתיופיה. היו שהשתמשו גם בתרגום היידישאי של המילה - "שווארצע". כיום משמש הביטוי לעיתים קרובות במשמעות אחרת, ככינוי לציבור החרדי, בשל הלבוש האופייני.

כתובת (ארכאולוגיה)

כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ. חקר הכתובות הוא תחום במדעי הארכאולוגיה הנקרא אפיגרפיה.

חקר כתובות נבדל מחקר מסמכים שנכתבו על נייר, עור, גוויל, או פפירוס; מחקרם של טקסטים אלה נקרא פלאוגרפיה.

מערכה (טקסונומיה)

מערכה (בלטינית: Phylum; ביוונית: Φῦλον) היא טקסון המשמש במיון מדעי של צורות החיים.

לפי המיון המדעי של עולם הטבע, רמות הדירוג (טקסונים) העיקריות של עולם הטבע הן: על ממלכה, ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין. מכאן ניתן לראות ש"מערכה" הוא טקסון גבוה ורחב למדי: מערכה מייצגת את ההקבצה המוסכמת הגדולה ביותר של יצורים חיים בעלי מאפיינים אבולוציונים מסוימים. עם זאת, גם המערכות מקובצות לעיתים לקבוצות, המכונות "על-מערכות" (Superphyla). באופן בלתי רשמי, ניתן להסתכל על מערכה כקבוצה שלחבריה יש מתווה גוף כללי דומה, כמו למשל קיומן של עצמות. מיון זה מתבסס על הבדלים מורפולוגיים (צורניים), אולם מערכות נבדלות זו מזו לעיתים על סמך המבנה הפנימי שלהן. כך לדוגמה, העכבישים והסרטנים נראים אחרת, אולם שניהם משתייכים למערכת פרוקי הרגליים. לעומתם, תולעי האדמה והשרשורים, שדומים בצורתם, נמצאים במערכות שונות (תולעים טבעתיות ותולעים שטוחות בהתאמה). באנגלית קיים הבדל בין מינוח המערכות בעולם החי לבין מינוחן בעולם הצומח; בזה האחרון מקובל להשתמש במושג Divison במקום המילה Phylum, אף על פי שגם המונח האחרון נחשב לתקין לפי הנומנקלטורה הבוטנית.

מערכות בעלי החיים המוכרות ביותר הן רכיכות (Mollusca), ספוגיים (Porifera), צורבים (Cnidaria), תולעים שטוחות (Platyhelminthes), תולעים נימיות (Nematoda), תולעים טבעתיות (Annelida), פרוקי רגליים (Arthropoda), קווצי עור (Echinodermata) ומיתרניים (Chordata), שהיא המערכה שבה נמצא האדם. בממלכת החי קיימות 35 מערכות לערך, ולמרות זאת מרבית המינים נמצאים בתשע המערכות שהוזכרו. מערכות רבות כוללות רק מינים שחיים באופן בלעדי במים; מערכות אחרות מכילות הן מינים שחיים במים והן מינים שחיים ביבשה; רק מערכה אחת מכילה רק מינים שנעדרים מהמים באופן מוחלט – מערכת נושאי ציפורניים (Onychophora). המערכה האחרונה שהתגלתה היא מערכת ה-Cycliophora, שנצפתה לראשונה ב-1993; רק שלוש מערכות נתגלו במאה ה-20.

המפץ הקמבריוני (Cambrian explosion), שהתרחש לפני 542 עד 530 מיליוני שנים לערך, הביא לשגשוגן של צורות החיים על פני כדור הארץ; במהלך תקופה זו נוסדו כל המערכות המודרניות, וכן מערכות שמיניהן נכחדו מאז. עם זאת, במהלך השנים המערכות החליפו תפקידים בין אחת לאחרת. לדוגמה, במהלך תור הקמבריום השתייכו בעלי החיים הגדולים והדומיננטים למערכת פרוקי-הרגליים, בעוד כיום בעלי החיים הדומיננטים הם בעלי חוליות ומשתייכים דווקא למערכת המיתרניים.

נעליים

נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש שמטרתו לכסות את כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות.

הנעל בנויה מסוליה - החלק התחתון של הנעל המעניק את המשען המוגבה לעקב יותר מאזור האצבעות, גוף הנעל והשרוכים המהדקים את הנעל לכף הרגל. חומר גלם עיקרי לייצור גוף הנעל הוא עור, וכן פלסטיק ובד. הסוליה עשויה מעור, גומי או פלסטיק.

הידוק הנעל לרגל נעשה בדרך כלל באמצעות שרוכים שקשירתם בצורה נכונה מבטיחה אחיזה טובה של כף הרגל, מונעת נזקי הליכה ומונעת מהנעל מלהחליק מהרגל. תחליף לא נפוץ לשרוכים הוא צמדנים, שרכיסתם מהירה יותר ופשוטה יותר. לצד הנעליים הקלאסיות, קיימים גם דגמים שונים שכל אחד מהם נועד לפעילות ספציפית.

כדי להתאים את גודל הנעליים לנועל מחולקות הנעליים ל"מידות". מידות אלו שונות בין אירופה, אסיה ואמריקה. כדי להקל על ההליכה ולעיתים גם מסיבות רפואיות נעזרים במדרסים בנעילת הנעליים. על מנת למנוע שפשוף בין הרגל לנעל וגם על מנת לחמם את כף הרגל נהוג ללבוש גרביים. כדי לנקות את הנעליים משתמשים לרוב במשחת נעליים (במיוחד בנעלי עור, אבל לא בנעלי בד). יש המשתמשים בכף נעליים להקל על הכנסת הרגל לנעל. עבודת תחזוקת הנעליים קרויה סנדלרות, מהמילה היוונית סנדלון (σανδαλον) שמשמעותה נעל.

עור (חומר גלם)

עור הוא חומר גלם המיוצר מעורם של בעלי חיים. את בעלי החיים מגדלים בשטחי מרעה כגון באוסטרליה, דרום אמריקה, ואירופה שבהם מטפחים בקר וצאן (חזירים עיזים וכבשים) במיוחד לתעשיית העורות או כתוצר לוואי של תעשיית הבשר. כמו כן מיצרים עורות הנחשבים אקזוטיים יותר מזוחלים (תנינים, לטאות ונחשים), יענים ודגים.

העור הוא חומר גלם יקר המשמש בעיקר לייצור אביזרי אופנה. העור הוא חומר עיבוד עיקרי לייצור נעליים מסוימות וסנדלים, כמו כן משמש לייצור ביגוד ופריטי בוטיק יוקרתיים כגון כפפות, מעילים ותיקים, ארנקים, חגורות ותכשיטים.

העור נחשב לריפוד יוקרתי ובתקופה האחרונה נכנס לתחום עיצוב הפנים גם כאריחים העשויים מעור, קופסאות אחסון, אהילים ומוצרים נוספים.

יחד עם העץ, היווה העור מרכיב בסיסי בטכנולוגיה של העת העתיקה.

העור אינו עשוי מחומרים רעילים. הוא אינו מתכלה תוך זמן קצר ואפשר למחזר אותו.

לעור כמה שיטות עיבוד המכינות אותו להפוך לחומר גלם:

עיבוד צמחי

עיבוד כרום

עיבוד מינרלי

עיבוד שמןטבעונים וחלק מהצמחונים מתנגדים אידאולוגית ללבישה או שימוש בעור, לדעתם שימוש בעור הוא ניצול אכזרי של בעלי חיים. לרוב הם משתמשים בתחליפים אחרים כמו חומרים דמויי עור וכיוצא באלו.

לפני תחילת כל אחת משיטות העיבוד העור עובר תהליך של המלחה על-מנת לנקותו משאריות הדם וכדי למנוע ריקבון. לאחר מכן ניתן להסיר את שאריות הבשר והשיער שעליו (אם אינו רצוי) ולנקות מלכלוך חיצוני שדבק בו.

לאחר העיבוד העור נעשה קליל יותר.

שימושיו הנוספים של העור:

ביהדות משמש העור לייצור חלקי התפילין. עורות אילים שימשו כמכסה למשכן.

קלף, שהוא עור שֶעוּבָּד כך שניתן יהיה לכתוב עליו, שימש כאמצעי כתיבה חשוב עד להמצאת הנייר. ספרי תורה תפילין מזוזות ומגילת אסתר ביהדות נכתבים גם כיום על-גבי קלף.

ייצור אוהלים.

ייצור קישוטים וחפצים שונים, כגון מחזיקי מפתחות.

על-סגול

קרינת על-סגול, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה. פירוש השם "אולטרה סגול" הוא "מעבר לסגול" (ultra בלטינית - "מעבר"); סגול הוא הצבע בעל אורך הגל הקצר ביותר בטווח אורכי הגל של האור הנראה. חלק מאורכי הגל העל-סגולים נקראו בעבר "אור שחור", משום שאינם נראים לעין האנושית.

פנים

הפנים הן החלק הקדמי של הראש. פני האדם משתרעות בין המצח לסנטר. הפנים כוללות עור, שיער, מצח, גבות, עיניים, אף, לחיים, אוזניים, פה, שפתיים, שיניים וסנטר. באמצעות הפנים מובעות הבעות הפנים. הפנים מהוות מרכיב חשוב בהופעת האדם ובזהותו.

המילה "פנים" נגזרת מן השורש פ-נ-י/ה משום שהן פונות קדימה. המין הדקדוקי של המילה "פנים" במובן זה הוא נקבה (רבים), ולכן יש לומר "פנים יפות" ולא "פנים יפים".

הפנים הן מאפיין המאפשר הבחנה בין אנשים וזיהויים, בדרך כלל ממבט ראשון (למעט הבחנה בין תאומים זהים). לדוגמה, תמונת פנים על רישיון הנהיגה מאפשרת לשוטר לאמת את זהות הנהג.

פרווה

פרווה הוא המונח המתייחס לעורם וכסות השיער של חלק מחברי מחלקת היונקים. המונח מתייחס גם לשם המוצר המעובד שבני אדם מפיקים מהעור והכסות, ומשמש ללבוש, חימום, ריפוד ודיור.

תפקידה של הפרווה אצל היונקים היא לשמש כמבודד ומגן. שכבת השיער הקרובה אל העור היא לרוב קצרה ורכה ומיועדת לבידוד הגוף מקור. השכבה החיצונית של הפרווה מורכבת לרוב משערות מגן ארוכות שמיועדת לשמש כרובד הגנה ראשוני של שלמות גוף היונק.

עיבוד פרווה נקרא פרוונות ומקצוע זה בעל ותק רב בהיסטוריה האנושית. מסחר הפרווה וציד בעלי חיים לשם פרוותן היו ענף כלכלי חשוב בהיסטוריות העולם. כבר בימי קדם ידוע על שימוש בפרווה כלבוש וכסמל מעמד. בין השאר ידוע על מנהג הפרעה במצרים העתיקה ללכת עם זנב אריה בחגורתו. בארץ ישראל פרוות כבש מעובדת שימשה כלבוש נפוץ. ברומא העתיקה נהגו לוחמים לעטות פרוות של בעלי חיים על מגיניהם והנסים שלהם. רבים מהעמים הנודדים של ימי קדם השתמשו בפרווה כחומר גלם לאוהלים. גילוי העולם החדש, במקביל לדעיכתו של ציד חיות הפרווה באירופה הובילו לפריחת ציד חיות הפרוות (בעיקר הבונה הקנדי) והסחר בפרוות במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17.

אצל יהודים חרדים חסידיים יוצאי יהדות מזרח אירופה משמשת פרווה ליצור כובע השטריימל.

פרם

פרם (אנגלית: Permian) הוא תור בעידן הפלאוזואיקון שנמשך 45 מיליוני שנים, מלפני 290 מיליוני שנים עד לפני 245 מיליוני שנים.

במהלך תור זה הופיעו עצי המחט. לקראת סופו נוצרו לראשונה מדבריות.

סופו של הפרם מאופיין בהכחדה ההמונית הגדולה ביותר הידועה בפלאונטולוגיה ומכונה הכחדת פרם-טריאס, כ-90%-95% מהיצורים הימיים הוכחדו, כמו גם כ-90% מהיצורים היבשתיים.

התור הגאולוגי פרם קרוי על שם העיר פרם שברוסיה, שבמכרות הפחם שלה הוגדרו לראשונה מאפייני העידן הגאולוגי.

קוסמטיקה

קוסמטיקה (בעברית: תמרוקים, באנגלית: Cosmetics, ידוע גם כ-Makeup או Make-up) היא מכלול כלים וטיפולים לטיפוח המראה של הגוף, ובפרט טיפוח העור, שיער הראש והציפורניים.

בטיפולים הקוסמטיים נכללים:

טיפוח שיער הראש באמצעות שמפו, קונדישנר ותכשירים נוספים.

צביעת שיער הראש.

ניקוי העור וטיפוחו באמצעות תכשירים וטיפולים המשמשים לכך, וכן קילוף עור ("פילינג"), תהליך בו מוסרים תאי עור מתים. לטיפוח העור משמשים קרמים שונים, כגון קרם גוף, קרם ידיים וקרם פנים.

טיפולי החדרת לחות וחומרים שונים ("מזוטרפיה") - טיפולים בהם מוזרקים או מוחדרים לעור חומרים החיוניים לבנייה תקינה של העור כגון קולגן ואלסטין.

טיפוח כפות הידיים (מניקור) וכפות הרגליים (פדיקור), ובפרט טיפוח הציפורניים (בכלים המשמשים לכך) וצביעתן בלק לציפורניים.

איפור קבוע- טיפול בו מחדירים לשכבת העור המתחדשת צבע, מטרת הטיפול להשוות מראה מאופר לתקופה ממושכת של עד 3 שנים.

איפור הפנים.

הסרת שיער בשיטות כגון אפילציה הסרת שיער בלייזר או שעווה מחלקי הגוף שבהם הוא נחשב פוגע ביופי: ידיים, רגליים, חזה ועוד.טיפולי קוסמטיקה משרתים בעיקר נשים, אך יש גם טיפולי קוסמטיקה לגברים.

טיפולי קוסמטיקה נעשים כטיפול אישי של אדם בגופו, וכן על ידי מי שמקצועם בכך - קוסמטיקאים. ניתוחים קוסמטיים - ניתוחים שאינם נובעים מצורך רפואי אלא מרצון לקבל מראה נאה יותר - נערכים על ידי רופאים שהתמחותם בכך. דוגמה לניתוח קוסמטי היא ניתוח להבלטת השפתיים - כל מטרתו היא שפתיים נאות יותר, כצו אופנתי.

רפואת עור

רפואת עור (Dermatology; מיוונית: דרמיס פירושו "עור", לוגיה (λογία) פירושו "תורה") היא ענף ברפואה המתמקד בחקר ולימוד המאפיינים הפיזיולוגיים, האנטומיים והפתולוגיים של העור וכמה רקמות נלוות, כמו הציפורניים והשיער.

ענף הדרמטולוגיה מתייחס לפתולוגיות בכל שכבות העור (האפידרמיס, הדרמיס וההיפודרמיס); פתולוגיות בשכבה העליונה הן השכיחות יותר.

רקמת תאים

רקמת תאים היא צבר תאים וחומרים בין-תאיים בעלי מוצא, תפקוד ומבנה משותפים, האחראים על ביצוע פעולה מסוימת או יותר. בגופי יצורים מורכבים קיימים ארבעה סוגי רקמות עיקריים: רקמת עצב, רקמת שריר, רקמת אפיתל ורקמת חיבור.

המונח רקמה מתייחס בלעדית ליצורים רב-תאיים, שכן רק בהם קיימים סוגים רבים של תאים. בגוף האדם, למשל, קיימים 260 סוגי רקמות. גם נוזלים המכילים תאים נחשבים כרקמות; הדוגמה הידועה ביותר לכך היא הדם, הנחשב לסוג של רקמת חיבור.

הרקמה מהווה את אחת הרמות בהיררכיה המבנית של יצורים. הרמה הנמצאת מתחת לרקמה היא רמת התאים, ואילו הרמה הנמצאת מעל לרקמה היא רמת האיברים. קבוצת רקמות הפועלות במשותף לצורך מילוי תפקיד מסוים ומצויות בסמיכות אחת לשנייה - מהוות איבר. הענף בביולוגיה החוקר את הרקמות נקרא היסטולוגיה.

תולעים

תולעים - בעלי חיים חסרי חוליות בקבוצת רב-תאיים אמיתיים ובתוכה בקבוצת הבילטריה. גוף התולעים מורכב משלוש רקמות: רקמת עור, רקמת עצב ורקמת מעי. התולעים משתייכות לשלוש מערכות:

מערכת תולעים שטוחות

מערכת תולעים טבעתיות

מערכת תולעים נימיות

מערכת תולעים גדיאליות - זן נדיר של חסרי חוליות אשר נפוץ במדבריות ובאזורים צחיחים. בישראל נצפו מספר פרטים בודדים באזור הערבה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.