עופר עיני

עופר עיני (נולד ב-24 בינואר 1959) כיהן כיושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל בשנים 2014–2018. לפני כן, כיהן כיושב ראש הסתדרות העובדים הכללית החדשה מינואר 2006 ועד מאי 2014.

עופר עיני
Ofer eyni
לידה 24 בינואר 1959 (בן 60)
ישראל באר שבע
תפקיד

ביוגרפיה

עיני נולד וגדל בבאר שבע כשני מבין ארבעה ילדים לשמעון עיני, יליד עיראק, ולולה, ילידת לוב. עיני הוא יועץ מס בהכשרתו. מנישואיו הראשונים לענת, הוא אב לארבעה ילדים. נשוי בשנית מ-2014 לעו"ד רוית דום, אותה מינה ב-2011 למנכ"לית רשת עמל.[1][2] ב-2018 נולד לשניים בן.

לאחר שחרורו מצה"ל החל לעבוד בנציבות מס הכנסה. שנה לאחר מכן נבחר לוועד העובדים בסניף דרום של נציבות מס הכנסה. זמן קצר לאחר מכן מונה ליושב ראש הוועד. שמונה שנים אחר כך נבחר ליושב ראש ועד עובדי מס הכנסה הארצי.

בשנת 1999 נתמנה על ידי יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ ליושב ראש הסתדרות עובדי המדינה. הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 2006 כאשר מונה ליו"ר ההסתדרות (אריאל יעקבי מונה כמחליפו).

בסוף 2004 מונה ליושב ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. במסגרת תפקיד זה ניהל עיני משא ומתן עבור עובדי ארגונים שונים, בהם עובדי הנמלים, מע"צ וחברות נוספות.

פעילות ציבורית

ההסתדרות

עם בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה והתפטרותו מתפקידו כיו"ר ההסתדרות, מונה עיני להיות ממלא מקומו. לאחר מכן התמודד בבחירות תחת הסיסמה "הסתדרות בלי פוליטיקה", ונבחר. בניגוד לתדמיתו ה"פוליטית" של פרץ, בנה לעצמו עיני תדמית "מקצועית" של מנהיג פועלים שכל מעייניו בפעולות ענייניות לשיפור מצב העובדים.

בשנת 2007 שימש עיני כמתווך במשא ומתן בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך במהלך שביתת המורים הארוכה בחינוך העל-יסודי. לדברי שרת החינוך יולי תמיר, הוביל עיני לפריצת הדרך שאפשרה את חתימת ההסכם בין הצדדים. מתווה נוסף שגיבש הוביל ב-18 בינואר 2008 לסיום שביתת הסגל האקדמי הבכיר שנמשכה שלושה חודשים. בנובמבר 2013 הודיע עיני שהוא פורש מתפקידו כיו"ר ההסתדרות בפברואר 2014,[3] אך המשיך לכהן בתפקיד זה לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ נגד תהליך מינוי מחליפו. עיני פרש מתפקידו כיו"ר ההסתדרות במאי 2014.

במהלך כהונתו זכתה ההסתדרות להישגים בתחום התארגנות ראשונית של העובדים, בחברות פלאפון תקשורת, כלל ביטוח, מגדל חברה לביטוח, שירביט ועוד.

יושב ראש ההתאחדות לכדורגל

ב-31 ביולי 2014 נבחר עיני ליושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל והחליף בתפקיד את אבי לוזון.[4] בניגוד למוניטין הרב ולהישגים שצבר בתפקידו כיו"ר ההסתדרות, בתקופת כהונתו כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, לא נרשמו לזכותו שום הישגים ופעילותו בעולם הכדורגל כמעט ולא הורגשה.

פעילות עסקית

באוקטובר 2014 החל עיני לשמש כיועץ לבנק דיסקונט בנושאי יחסי עבודה.[5]

בינואר 2017 מונה לנשיא קרן הנדל"ן "אינבו".[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עופר עיני ורוית דום, באתר גלובס, 2013
  2. ^ יותר מאלף מוזמנים בחתונתם של עופר עיני ורוית דום, באתר כלכליסט, 2014
  3. ^ בילי פרנקל, עופר עיני הודיע: אני פורש ב-1 בפברואר באתר ynet, ב-5 בנובמבר 2013
  4. ^ נדב צנציפר, הבולדוזר מתחיל לעבוד, באתר ynet, 4 באוגוסט 2014
  5. ^ תומר ורון, חוצה את הקווים: הנהלת דיסקונט שכרה את עופר עיני כיועץ לענייני עובדים, באתר כלכליסט, 2 באוקטובר 2014
  6. ^ אמיתי גזית, עופר עיני מצא עוד ג'וב: נשיא קרן לחסרי ניסיון בנדל"ן, באתר כלכליסט, 23 בינואר 2017
אבי לוזון

אבי לוזון (נולד ב-24 באפריל 1955) הוא עסקן כדורגל ישראלי. יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל בעבר, וחבר הוועד הפועל של אופ"א בהווה. שימש בעבר כמנהל בכיר בבנק דיסקונט.

אבי ניסנקורן

אברהם (אבי) דניאל ניסנקורן (נולד ב-20 במרץ 1967, ח' באדר ב' ה'תשכ"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, המשמש גם כיו"ר הסיעה בכנסת. קודם לכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות החדשה בין יוני 2014 למרץ 2019.

אולפן שישי

אולפן שישי היא מתוכניות הדגל של חברת החדשות של ערוץ 2, וכיום משודרת בקשת 12 ובעבר שודרה ברשת 13. התוכנית מוגשת כיום על ידי דני קושמרו ולצידו צוות הפרשנים הבכירים של חברת החדשות: אמנון אברמוביץ', אהוד יערי, רוני דניאל, רינה מצליח, נחמיה שטרסלר, ערד ניר וקרן מרציאנו, והיא משודרת מדי ליל שבת החל מ-1995. התוכנית כוללת פרק חדשות, ובו סיכום של אירועי השעות האחרונות בחדשות הפנים והעולם, ומיד אחר כך פרק מגזין נרחב שבו כתבות תחקיר, כתבות דוקומנטריות, פאנל הפרשנים וראיונות. עורך התוכנית הוא רון ירון.

בשנות ה-90, נעימת הפתיחה והסגירה של התוכנית הייתה Newsday של ריצ'רד מייהיל, אשר שימשה שנים לאחר מכן כפתיח לתוכנית "הסיפור שלי" ששודרה בערוץ 10.

בין התאריכים יוני - אוקטובר 2000 התוכנית השתמשה, ככל הנראה בשוגג, במנגינה של חדשות ערוץ 4 הבריטי שנכתבה על ידי אלאן הוקשאו, ללא אישור הערוץ. כעבור ימים ספורים, הפתיח הוחלף כאשר דן שילון התחיל להגיש את התוכנית. כל הנעימות שבאו אחר-כך היו מקוריות.

עד ראשית שנת 2012 הנחה את התוכנית יאיר לפיד, שכיהן בתפקיד המגיש ארבע שנים עד שהחליט לפרוש לפוליטיקה. קדמו לו גדי סוקניק, עמנואל רוזן, אושרת קוטלר, דן שילון ואהרון ברנע.

בכל שנותיה הובילה התוכנית בנתוני הרייטינג על מתחרותיה: "יומן" בערוץ הראשון, "שישי" של "חדשות 10", ו"חדשות השבוע" של תאגיד השידור הישראלי.

במרכז השגיה העיתונאיים של התוכנית בשנים האחרונות:

חשיפת "מסמך גלנט", על ידי פרשני התוכנית אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל, שהובילה לטלטלה חסרת תקדים במערכת הצבאית והפוליטית בישראל.

ראיון ראשון עם רונה רמון, רעייתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, ימים מעטים לאחר נפילת בנה אסף בהתרסקות מטוסו. בראיון מתחה רמון ביקורת קשה על התקשורת הישראלית, שדרך אנשיה נודע לה על דבר מותו של בנה.

כתב התוכנית, חיים ריבלין, חשף פרקים נרחבים בפרשת הולילנד, שנקשרה בשמו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט.

ראיון ראשון עם ניצב בדימוס זאב אבן-חן, ששכל את בתו טופז באסון אוטובוס צוערי השב"ס בכרמל, והיווה למעשה ראשיתו של מאבק ציבורי נגד האחראים למחדל.

האות לראשיתו של הקרע במפלגת העבודה בין בכיריה לבין היו"ר אהוד ברק ניתן במסגרת ראיון שהעניק יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בנובמבר 2010 ל"אולפן שישי", ובו כינה את ברק "אהבל".

ראיון מיוחד עם עומאר אוסאמה בן לאדן, בנו של מנהיג "אל-קאעידה", אוסאמה בן לאדן.

ראיון עם עבד אל-חלים ח'דאם, מי ששימש סגן נשיא סוריה ושר החוץ, היה למעשה המקורב ביותר לחאפז אל-אסד והפך לאחד ממובילי המחאה נגד בנו בשאר.

חשיפה של הכתב שי גל של שורת מקרי הדרת נשים בעיר בית שמש, ובראשם תיעוד חששה של הילדה נעמה מרגוליס בת ה-8, תושבת העיר, לשוב מבית הספר לביתה לאחר שבעבר חרדים קיצוניים ירקו עליה וקיללו אותה משום שלא הייתה לבושה באופן מספיק צנוע, לדעתם. הכתבה הובילה למחאה ציבורית נרחבת.

חשיפה של מס' עסקים השייכים לקרובי משפחה ומקורבים ליו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אלון חסן. עסקים אלו היו חלק מתפעול הנמל.

אצטדיון רמת גן

אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון כדורגל הממוקם ברמת גן, אשר מונה 41,583 מקומות ישיבה. האצטדיון נחנך בשנת 1950, כאשר היציע המערבי, המונה 13,370 מקומות ישיבה, הוקם מחדש ונחנך בשנת 1984. באצטדיון, הממוקם בצמוד לקניון איילון, נמצאים משרדיה של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

היציע המזרחי הוכרז כמסוכן לאכלוס הציבור ולכן האצטדיון מאושר לארח אך ורק ביציע המערבי.

עד שנת 2014 היה אצטדיון רמת גן האצטדיון הלאומי של ישראל בו נערכו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורגל (כ-144 משחקים בסה"כ), משחקי חצאי וגמר גביע המדינה בכדורגל וכן אירועי ספורט גדולים, דוגמת המכביה.

גברי לוי

גברי (גבריאל) לוי (24 בדצמבר 1937 – 16 באוגוסט 2018) היה עסקן כדורגל, רקדן וכוריאוגרף ישראלי. בין היתר כיהן כיושב ראש התאחדות הכדורגל בישראל.

גילה אדרעי

גילה אדרעי היא יושבת ראש ועד עובדי רכבת ישראל. כהונתה הראשונה החלה באמצע שנת 2010 ונמשכה עד להדחתה על ידי ההסתדרות בשנת 2012. בספטמבר 2017 נבחרה לתפקיד שנית. התפרסמה בעקבות המאבק המתוקשר שניהלה נגד מהלכי ההפרטה ברכבת ישראל.

ההתאחדות לכדורגל בישראל

ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה, המאגדת למעלה מ-1,000 קבוצות כדורגל ישראליות ואחראית על הליגות השונות, בהן ליגת העל בכדורגל לגברים ולנשים, משחקי הגביע השונים, נבחרת ישראל בכדורגל לגברים ונשים והנבחרות הצעירות, ובנוסף על איגוד השופטים ושיבוצים במשחקים כמו גם איגוד המאמנים בישראל. מקום מושבה של ההתאחדות לכדורגל הוא אצטדיון רמת גן.

המחאה החברתית בישראל 2011

המחאה החברתית בישראל 2011 (מכונה גם מחאת הדיור, ומחאת האוהלים) היא סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011. המחאה החלה עם פעולת מחאה של דפני ליף כנגד מצב שוק הדיור בישראל, לאחר שהתקשתה לשכור דירה בתל אביב. המחאה התרחבה וכללה נושאים רבים בתחום החברתי-כלכלי. המחאה החלה בקבוצת מחאה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק, שהובילה להקמת אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב. בהמשך קמו אוהלים בערים נוספות והתרחבו לכדי "ערי אוהלים" שכללו מאות אוהלים בו זמנית.

בעקבות המחאה והפגנות הענק, הודיעה ממשלת ישראל על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור, חלקם כבר היו בהליכי תכנון ואישרור וחלקם צעדים חדשים שהוצגו כמענה לדרישות המוחים. בנוסף, הוקמה ועדת טרכטנברג בראשות, פרופ' מנואל טרכטנברג (לימים חבר כנסת), במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים. בהמשך, קיבלה הממשלה באופן חלקי את המלצות הוועדה.

הסתדרות העובדים הכללית החדשה

הסתדרות העובדים הכללית החדשה (או בקיצור: ההסתדרות החדשה) היא גלגולה הנוכחי, בשם חדש ובסגנון שונה, של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל שהיוותה את הגוף המארגן המרכזי בתנועת העבודה הישראלית מ-1920 ועד 1994. היא ארגון העובדים הגדול בישראל, המהווה ארגון-גג של איגודים מקצועיים והסתדרויות הכוללים ועדי עובדים המייצגים את רוב העובדים המאוגדים בישראל. ההסתדרות החדשה מחזיקה בנכסים המעטים שנותרו בידי "חברת העובדים".

מקום מושבה של הנהלת הסתדרות העובדים הכללית החדשה הוא בבית ההסתדרות (שנקרא בעבר "בית הוועד הפועל") ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב.

חגית פאר

חגית פאר (נולדה בשנת 1972) היא מנהלת ישראלית, יושבת ראש נעמת.

בין השנים 2009–2012 ריכזה את הפעילות הארצית של סיעת עוגן בהסתדרות, סיעתם של ראשי ההסתדרות עופר עיני ואבי ניסנקורן. בשנת 2012 נבחרה לראשת מרחב נגב מאוחד של נעמת (המקיף הן את מרחב נגב והן את מרחב נגב מרכזי המקבילים לו בהסתדרות). ב-30 באפריל 2019 נבחרה על ידי מרכז נעמת לראשות הארגון, לאחר התפטרותה של גליה וולוך מהתפקיד.

בראשית דרכה התעסוקתית עבדה פאר בבורסת היהלומים ברמת גן, ואחרי כן משך חצי שנה בבורסת היהלומים בטוקיו. עם שובה לארץ למדה מלונאות בטכניון, ועסקה בתחום משך כ-8 שנים. בהמשך עשתה הסבה לתחום ההיי-טק ואבטחת המידע ושמשה יועצת אסטרטגית בחברת בזק. לפאר גם תואר ראשון במדעי הרוח והחברה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פאר היא תושבת להבים בנגב, נשואה ואם לשני ילדים.

חיים הברפלד

חיים הברפלד (6 בספטמבר 1931 - 29 בינואר 2002) היה פוליטיקאי ישראלי, מזכ"ל ההסתדרות ויושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל.

חיפה כימיקלים

חברת חיפה כימיקלים (Haifa) היא תאגיד בינלאומי העוסק בעיקר בייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה ולתעשיית המזון, ובבעלותו שלושה מפעלים ואחת עשרה חברות בנות.

חיפה כימיקלים מייצרת בעיקר חנקת אשלגן ומלחי פוספט שונים. חומרי הגלם המשמשים את החברה בתהליכי הייצור הם אשלג (שמופק עבורה ברובו על ידי מפעלי ים המלח), פוספטים, ואמוניה שאף היא יוצרה בעבר בארץ וכיום מיובאת.

טליה לבני

טליה לבני היא עורכת דין ישראלית, כיהנה כיו"ר נעמת משנת 2002 ועד שנת 2012.

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים וכן פיתוח והקמה של מסילות רכבת בישראל (עבור רכבת ישראל) ובניית שדה התעופה הבינ"ל החדש העתידי של ישראל (משלים לנתב"ג, המיועד לטיסת Low Cost).

החברה הוקמה בשנת 1921 על ידי המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה תחת השם (P.W.D. (Public Works Department, ומקום המדינה בשנת 1948 תחת השם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות). מקום המדינה ועד שנת 2004 הייתה מ.ע.צ. יחידה במשרדי ממשלה שנים (מ-1980 הייתה יחידת סמך במשרד התחבורה), ומ-2004 הפכה לחברה ממשלתית תחת השם "מ.ע.צ. – החברה הלאומית לדרכים בישראל".

מאז הפכה לחברה ממשלתית ב-2004, לחברה מבנה "רזה" של חברה מנהלת בלבד, המנהלת את ספקיה (מנהלי פרויקטים, מתכננים, וקבלנים) באמצעות מיקור חוץ, לאחר זכייה במכרזים לביצוע עבודות החברה, ולפיכך איננה מעסיקה ישירות כח אדם לביצוע העבודות או מחזיקה בכלים הנדסיים ובציוד הנדסי כבד.

בשנת 2012, בעקבות החלטת ממשלה, שונה שם החברה ל"נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ", והוחלט כי החברה תהיה אחראית על פיתוח תשתיות תחבורה נוספות (כגון: מסילות רכבת והקמת שדה תעופה) ולא רק על הכבישים הבינעירוניים במדינה.

עיני

האם התכוונתם ל...

פיני קבלו

פיני קבלו (נולד ב-1952, בבית שאן) כיהן כראש המועצה האחרון של בית שאן, בשנת 1998 וכראש עיריית בית שאן, משנת 1999 עד שנת 2004, מיד לאחר שבית שאן קיבלה מעמד של עיר. קבלו כיהן לאחר שלמה בן לולו ולפני ז'קי לוי - שני יריבים ותיקים על ראשות מועצת ועיריית בית שאן במשך יותר משלושה עשורים. קבלו עמד בראש רשימה עצמאית לראשות העירייה, שהייתה מקורבת למפלגת העבודה.

בתקופתו של קבלו היה משבר בתעשייה הישראלית. מפעל כיתן בעיר נסגר ומפעל עוף טוב עמד בסכנת סגירה. בנוסף לזאת, קיבוצי האזור נאלצו לפטר עובדים, תושבי בית שאן והמתיחות בין תושבי העיר לקיבוצים גדלה. קבלו ראה את הרגעת הרוחות כחלק מתפקידו ויזם אירועים משותפים לתושבי העיר והקיבוצים. מלבד האירועים המשותפים, קבלו שיתף פעולה עם המועצה האזורית בקעת בית שאן, בראשות יעל שאלתיאלי במיזם פינוי אשפה ובהקמת גן תעשייה בשם "פארק צבאים".

קבלו קידם את הספורט והבריאות באזור. הוא הקים בבית שאן מרכז רפואי ויזם קנייה של ניידת טיפול נמרץ לעיר, כך שתושבי העיר והאזור לא יהיו תלויים בשירותים רפואיים המצויים בעפולה. הוא גם הקים בעיר בית ספר לכדורגל, שמשרת את תושבי עמק בית שאן כולו.

קבלו יזם את הקמת שכונת רבין בעיר ולצורך זה, עיריית בית שאן קנתה קרקע משני קיבוצים באזור. הקיבוצים, באותה תקופה היו חייבים לבנקים כסף רב וקבלו דאג שכספי רכש הקרקעות לא יעוקלו על ידי הבנקים.

לפני שעמד בראש הרשימה הוא כיהן כמזכיר מועצת הפועלים בבית שאן ואחרי שירותו כראש העיר הוא תפס מקום חשוב במרכז השלטון המקומי והיה סגנו של עופר עיני, יו"ר ההסתדרות.

קבלו נשוי ואב לארבעה.

רוית דום

רוית דום (נולדה ב-13 בפברואר 1973) היא מנכ"לית קבוצת עמל.

שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)

בתחילת שנת הלימודים האקדמית תשס"ח פתח הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל בשביתה חלקית - השובתים, בכל האוניברסיטאות (למעט האוניברסיטה הפתוחה), נמנעו מהוראה פרונטלית, אך המשיכו לעסוק במחקר ובפעולות נוספות הנכללות בתפקידם. השובתים דרשו לקבל פתרון לשחיקת שכרם. השביתה הסתיימה בתום 90 יום, ב-18 בינואר 2008, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם בתיווכו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. זו השביתה הארוכה ביותר של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל, ומהארוכות שידע המשק הישראלי בכלל.

תמר זנדברג

תמר זנדברג (נולדה ב-29 באפריל 1976, כ"ט בניסן ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית, אשר מכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגת מרצ בסיעת המחנה הדמוקרטי. כיהנה גם כיו"ר מרצ בשנים 2018–2019 וכחברת הכנסת העשרים, בה שימשה יושבת ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול.

קודם לבחירתה לכנסת, הייתה חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, יו"ר סיעת "הבית החברתי" בנעמת ויו"ר הוועד המנהל בארגון "ישראל בשביל אופניים".

יושבי ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל
אורי נדב בן ציון פט חיים גלובינסקי יצחק זאבי יוסף ענבר יצחק זאבי יצחק פנאי מנחם הלר יצחק זאבי זאב בר סבר
1950 - 1954 1954 - 1956 1954 - 1956 1957 - 1959 1959 1959 - 1963 1964 1964 - 1970 1970 - 1972 1972 - 1973
מיכאל אלמוג חיים הברפלד שאול סווירי חיים הברפלד עזריקם מילצ'ן גברי לוי איצ'ה מנחם אבי לוזון עופר עיני משה זוארץ
1973 - 1982 1980 - 1985 1985 - 1992 1992 - 1993 1993 - 1996 1996 - 2003 2003 - 2007 2007 - 2014 2014 - 2018 2018
מזכירי ההסתדרות
דוד זכאידוד בן-גוריוןדוד רמזיוסף שפרינצקפנחס לבוןמרדכי נמירפנחס לבוןאהרן בקריצחק בן-אהרןירוחם משלישראל קיסרחיים הברפלדחיים רמוןעמיר פרץ • עופר עיני • אבי ניסנקורןארנון בר-דוד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.