עופר גרוסקופף

עופר גרוסקופף (נולד ב-12 באוקטובר 1969) הוא שופט בית המשפט העליון. בעל תואר דוקטור במשפטים ולשעבר פרופסור חבר וסגן הדקאן בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

עופר גרוסקופף
Ofer Grosskopf (73802042)
מדינה ישראל  ישראל
שופט בית המשפט העליון
27 במרץ 2018 – מכהן
(שנה ו-28 שבועות)
תחת נשיא בית המשפט העליון חיות
שופט בית המשפט המחוזי במחוז המרכז
אוגוסט 2009מרץ 2018
(כ־8 שנים ו-30 שבועות)
תפקידים בולטים
  • פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב
  • סגן דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

קורות חייו

גרוסקופף נולד בישראל, בן לאילה ויוסי גרוסקופף. גדל בהרצליה. ב-1988 הצטרף לתוכנית העתודה האקדמית, וסיים תואר ראשון בכלכלה ב-1990, ותואר ראשון במשפטים ב-1991, שניהם באוניברסיטת תל אביב. במקביל לשירותו הצבאי כקצין בענף ייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית, השלים תואר שני בכלכלה, גם הוא באוניברסיטת תל אביב. ב-1997, בתום תפקידו כיועץ משפטי לפרויקטי הדיור בצה"ל, השתחרר מצה"ל ופנה לאקדמיה. הוא מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטת הרווארד (1999). באותה שנה קיבל, בציון מעולה, תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב, על עבודה שכותרתה "הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט", שנעשתה בהנחייתו של פרופ' דניאל פרידמן. לאחר מכן היה גרוסקופף עוזר המחקר של פרידמן[1], וב-2008 ערך יחד עם פרופ' נילי כהן ספר יובל לכבודו של פרידמן.

ב-1996 הצטרף כמרצה לסגל בית הספר למשפטים שבמסלול האקדמי המכללה למנהל, וב-2001 מונה למרצה בכיר. ב-2002 עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. כיהן כמרצה בכיר, פרופסור חבר וכסגן דיקן הפקולטה.

בשנת 2006 מונה לנציג ארגוני צרכנים בבית הדין לחוזים אחידים[2], ובשנת 2009 הוארך מינויו זה[3].

קריירה שיפוטית

באוגוסט 2009 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי מרכז[4]. ב-2016 וב-2018 נכלל שמו ברשימת המועמדים לכהונה בבית המשפט העליון, ב-22 בפברואר 2018 נבחר לכהונה בבית המשפט העליון. נכנס לתפקידו בסוף מרץ 2018, עם פרישתו של השופט יורם דנציגר.

כשופט בבית המשפט המחוזי, התמחה פרופ׳ גרוסקופף במשפט כלכלי ובתביעות ייצוגיות[5]. בין השאר פסק בתביעות ייצוגיות נגד בזק[6], בנק לאומי[7], חברת יקב הגליל יוסף גולד ובניו[8] ולאומי קארד[9]. באוגוסט 2015 אישר הגשת תביעה נגזרת נגד דירקטורים בחברת "דיסקונט השקעות", בגין רכישת העיתון "מעריב"[10]. התביעה הסתיימה בפשרה לפיה הדירטורים ישלמו לחברה 100 מיליון ש"ח[11]. פסקי דין אחדים שלו עסקו בזכויות יוצרים[12] וזכויות קניין רוחני[13]. בספטמבר 2017 דחה טענה של אפליה שהופנתה כלפי הקאנטרי קלאב של כוכב יאיר, בנימוק שרשות מקומית רשאית להגביל מתן שירותיה לתושביה בלבד, וזאת במידה הנדרשת לביצוע תפקידיה. פסק הדין הורה לקיים גם מסלול רישום למנויי חוץ, בהיקף שלא יפחת מ-10% ממספר המנויים הכולל, ובכלל זה לאפשר רישום של העותרים, ערבים תושבי העיר הסמוכה טירה[14].

Ofer Grosskopf with Reuven Rivlin (6842)
טקס השבעת עופר גרוסקופף לבית המשפט העליון. 27 במרץ 2018

מבחינה כלכלית תואר גרוסקופף כבעל עמדות פרוגרסיביות[15].

גרוסקופף ביקש בדעת מיעוט לקבוע שאין למשרד הבריאות סמכות לאסור על קיום מרכזים ללידת בית. בפסיקתו כתב: "אין להקל ראש גם בטענותיהן המהותיות של העותרות כי האפשרויות ... שמשרד הבריאות מציע כיום לנשים יולדות מצר את צעדיהן ופוגע בזכויותיהן. בחירתה של יולדת כיצד ללדת קשורה בקשר הדוק לאוטונומיה של כל אישה על גופה, ועלינו לאפשר לה מרחב בחירה אופטימלי לעניין הליך הלידה, בכפוף כמובן למגבלות רפואיות מובַנות"[16].

ב-27 במרץ 2018 מונה גרוסקופף לבית המשפט העליון בישראל. לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה בבית משפט זה, הוא צפוי להתמנות לנשיאו בשנת 2035.

חיים אישיים

עופר גרוסקופף נשוי לבתיה, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית העוסקת בייעוץ בנושאי קריירה, ולהם ארבעה ילדים. מתגורר בכפר סבא.

הוא נכד של ישעיהו גרוסקופף, שהיה אחיו של האדריכל אהרון דורון. אביו, יוסי גרוסקופף, עבד כמנהל פרויקטי מחשוב, ואמו אילה עבדה כלבורנטית במעבדת מחקר בית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב. אחותו הצעירה יעל היא דוקטור לרפואת שיניים.

כעורך דין עבד גרוסקופף בייעוץ משפטי ולא עסק בליטיגציה. באופן חריג ייצג את אביו בתביעה שהגיש נגד המוסד לביטוח לאומי, לתשלום דמי אבטלה לעובד ב"חברת ארנק"[17]. בעקבות זכייתו בתביעה תוקן חוק הביטוח הלאומי, ונקבע בו שבעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בענפים אבטלה ופשיטת רגל ופירוק תאגיד[18].

ספריו

  • עופר גרוסקופף, הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, 2002.
  • עופר גרוסקופף ונינה זלצמן, מישכון זכויות, הוצאת נבו, 2005.
  • נילי כהן ועופר גרוסקופף (עורכים), ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן, הוצאת נבו, 2008.
  • עופר גרוסקופף ושי לביא (עורכים), ספר נילי כהן - משפט, תרבות וספר, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2017.

ממאמריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראיון עם פרידמן ברשת ב', אצל תמר אלמוג, 25 בפברואר 2018
  2. ^ מינוי חברים לבית הדין לחוזים אחידים, י"פ 5501 מ-28 בפברואר 2006, עמ' 2088–2089
  3. ^ הארכת מינוי חברים לבית הדין לחוזים אחידים, י"פ 5949 מ-7 במאי 2009, עמ' 3684
  4. ^ צמרת פרנט, הכירו את שופטי המחוזי החדשים, באתר כלכליסט, 30 באוגוסט 2009
  5. ^ אפרת נוימן, ייצוגיות ב-2017: 200 מיליון שקל הושבו לציבור בעשרת הסדרי הפשרה הגדולים, באתר TheMarker‏, 8 בינואר 2018
  6. ^ חן מענית, ‏בזק תפצה לקוחות ב-16 מיליון שקל בגין הוצאות גבייה שלא כדין, באתר גלובס, 31 ביולי 2011
  7. ^ חן מענית, ‏בנק לאומי ישיב לעשרות אלפי לקוחות 100 מיליון שקל, באתר גלובס, 24 ביולי 2014
  8. ^ שמעון כהן, מחיר הבקבוקים ללא ציון הפיקדון: מיליון ורבע, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014
  9. ^ ענת רואה, די לעמלה הכפולה: לאומי קארד לא תגבה עמלת המרה על עסקה שבוטלה, באתר כלכליסט, 2 במאי 2015
  10. ^ גיא רולניקהשופט גרוסקופף מציג: הבובות של נוחי דנקנר, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2015
  11. ^ אפרת נוימן, גרוסקופף הכריע: כמה יקבלו עורכי הדין בתיק דסק"ש-מעריב?, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2018
  12. ^ ת"א 567-08-09 א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ ואח' נ' רוטר.נט בע"מ ואח', באתר law.co.il,‏ 8 באוגוסט 2011;
    יאיר מור, בית המשפט: מיקרוסופט לא הפרה זכויות היוצרים על הגופן נרקיסים, באתר TheMarker‏, 5 בינואר 2012;
    יסמין גואטה, מיקרוסופט תשלם 400 אלף שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2012
  13. ^ אפרת נוימן, תקדים: עיצוב מוצר שלא שווק יכול לזכות במוניטין - בתנאי שקיים בו מוטיב עיצובי, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2015
  14. ^ הפ (מרכז) 18716-08-14 אחמד מנסור ואחרים נגד המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל ואחרים, ניתן ב-19 ספטמבר 2017
  15. ^ השופט החברתי והפרופ' השחמטאי: שני השופטים החדשים בבית המשפט העליון, באתר ynet, 22 בפברואר 2018
  16. ^ בג"ץ 5428/17 יעל רום ואח' נ' משרד הבריאות, ניתן ב-18 ביוני 2018
  17. ^ עב"ל 20182/97, המוסד לביטוח לאומי נגד יוסף צבי גרוסקופף, פ"ד לד (1999) 97
  18. ^ סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, שנוסף במסגרת סעיף 58 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ס"ח 1892 מ-1 ביוני 2003
אהרון דורון (אדריכל)

אהרן דורון (15 במאי 1917 - 26 בינואר 2012) היה אדריכל ישראלי שהתפרסם הודות למבני המגורים המוצלחים והרבים שתכנן ועליהם זכה בפרס רוקח לאדריכלות.

איילת שקד

איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית העומדת בראש מפלגת הימין החדש וחברת הכנסת מטעמה. בבחירות לכנסת ה-22 עמדה גם בראש רשימת ימינה. קודם לכן כיהנה כשרת המשפטים וחברת הכנסת. בשלהי הכנסת העשרים התפלגה עם נפתלי בנט מסיעת הבית היהודי שבמסגרתה נבחרו, והשניים הקימו את מפלגת הימין החדש. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת העשרים ואחת.

בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת ראש סיעת הבית היהודי בכנסת. קודם לכן הייתה ממייסדי תנועת ישראל שלי ויושבת ראש התנועה. שימשה כמנהלת לשכת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בשנים 2006–2008. מהנדסת מחשבים בהכשרתה.

אפליית מחירים

אפליית מחירים היא אסטרטגיית תמחור מיקרו כלכלית שבה מוצרים או שירותים זהים או דומים במידה רבה נמכרים במחירים שונים על ידי אותו ספק בשווקים שונים. האפליה במחיר מבוססת בעיקר על השונות בנכונות הלקוחות לשלם ובגמישות הביקוש שלהם.

המונח "תמחור דיפרנציאלי" משמש גם לתיאור הנוהג של גביית מחירים שונים לקונים שונים עבור אותה איכות וכמות של מוצר, אך הוא יכול להתייחס גם לשילוב של בידול מחירים והבחנה בין מוצרים. מונחים אחרים הקשורים לאפליית מחירים כוללים בין היתר תמחור הון, תמחור מועדף, תמחור כפול ותמחור שכבתי. הגדרה מקובלת משנות ה-20 לאפליית מחירים היא:

תמחור אישי (או אפליית מחירים מדרגה ראשונה) - מכירה לכל לקוח במחיר אחר; מכונה שיווק אחד על אחד. במקרים כאלה נוצרת אפליית מחיר מושלמת הממקסמת את המחיר שכל לקוח מוכן לשלם.

גרסת מוצר (או אפליית מחירים מדרגה שנייה) - הצעת קו מוצרים על ידי יצירת מוצרים שונים במקצת לצורך בידול מחירים, כלומר קו מוצרים אנכי. שם נוסף שניתן לשיטת גרסת המוצר הוא תפריט תמחור.

התמחור הקבוצתי (או אפליית מחירים מדרגה שלישית) - חלוקת השוק למקטעים וגביית מחיר שונה לכל מגזר (אך באותו מחיר לכל חבר באותו מגזר). זאת שיטה המפשטת את ההתמודדות עם הקשיים בתמחור המותאם אישית. לדוגמה הנחות לסטודנטים והנחות לקשישים.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.

חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

בעיית הסחטן

בעיית הסחטן הוא מושג בכלכלה ובמשפטים המתאר מצב בו ישות יכולה לסחוט ישות אחרת בכוח שגדול מכוחה האמיתי.

דניאל פרידמן

דניאל פרידמן (נולד ב-17 באפריל 1936) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (1991) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כיהן כשר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ואחת.

הימור

הימור הוא כל פעולה המערבת סיכון משאב גשמי כגון כסף או רכוש, ולעיתים גם או רק משאב מופשט כגון כבוד, יוקרה או זמן, עם חיזוי תוצאה של הגרלה, משחק, תחרות או כל אירוע אחר שתוצאתו תלויה, באופן חלקי או מלא, במזל או ביכולתו של מישהו להצליח לבצע משהו.

אף על פי שבעבור רבים מדובר בצורה של בילוי או אפילו פרנסה, הימורים יכולים להפוך להתנהגות התמכרותית ופוגעת.

המילה "הימור" יכולה להתייחס גם לכל פעילות שבה הסיכון גבוה וההחלטות שנעשות מתבססות על ידע לא שלם. לדוגמה, השקעת מניות בסיכון גבוה, מסעות מסוכנים, ואפילו מערכות יחסים.

נראה כי הימורים התקיימו עוד בזמנים פרה-היסטוריים. הימורים מתועדים, למעשה, בכל התרבויות העתיקות.

העתודה האקדמית

קצונה אקדמית (ידוע גם כעתודה אקדמית) היא מסלול בו מאפשרים לאדם החייב גיוס לצבא ללמוד לימודים אקדמיים ולממש את השירות הצבאי לאחר תום לימודיו, תוך ניצול ההכשרה שעבר לצורכי הצבא.

בישראל, העתודה האקדמית היא תוכנית המופעלת על ידי צה"ל במטרה לקלוט לשורותיו חיילים בעלי הכשרה על תיכונית (מהנדס, אחות, מורה, תואר אקדמי) במקצועות הנחוצים לצבא.

גיל הגיוס לצה"ל, 18 שנה, מביא לשורות צה"ל חיילים שלרוב השכלתם אינה עולה על השכלה תיכונית. בתחומים רבים של פעילותו זקוק צה"ל לחיילים בעלי השכלה רחבה יותר, חיילים בעלי תואר אקדמי, כגון: מהנדסים, רופאים ועורכי דין. למטרה זו, קיים מסלול העתודה האקדמית.

המשרת במסלול העתודה האקדמית קרוי "עתודאי". בעברית, עתודה היא דבר הנשמר לשעת חירום, כאשר יהיה בו צורך. צה"ל מוותר על ניצול החייל ברגע זה ושומר אותו לזמן מאוחר יותר, כאשר יסיים החייל את לימודיו.

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן היא הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מהפקולטות הראשונות שהוקמו בקמפוס האוניברסיטה שבשכונת רמת אביב.

לידת בית

לידת בית היא לידה המתבצעת, על פי תכנון מראש, בבית היולדת או במתקן אחר שאינו רפואי, ולא בבית יולדות או במרכז לידה. הלידה מתבצעת בדרך כלל בלווי של מיילד/ת, תומכ/ת לידה או רופא/ה מיילד/ת, ובמיעוט המקרים כלידה ללא עזרה (unassisted). רוב הלידות בישראל ובעולם המערבי מתבצעות בבית חולים. עם זאת, יש נשים המעדיפות ללדת בבית מסיבות שונות: לידה באווירה ביתית ורגועה, שליטה של היולדת על כל תהליך הלידה ועל פעילותה במהלכה, רצון ללידה טבעית ללא משככי כאבים או התערבות רפואית, אפשרות תנועה ובחירת תנוחת לידה המועדפת עליהן, ועוד.

מיכאל בירנהק

מיכאל בירנהק (נולד ב-1969) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וממרץ 2017, ממלא את תפקיד סגן הדקאן למחקר.

תחומי המחקר וההוראה שלו הם משפט וטכנולוגיה, זכויות יוצרים, פרטיות וחופש הביטוי.

מכס על תמלוגים

מכס על תמלוגים הוא התשלום הנגבה על ידי רשויות המכס על ייבוא סחורה ממותגת. גובה המכס הנגבה תלוי בטיב ההסכמים בין היבואנית לבעלת סימן המסחר ובאופן בו הוא מיושם.

משפט חברה ותרבות

משפט, חברה ותרבות (אנגלית: Tel Aviv University Journal of Law, Society and Culture) הוא כתב-עת משפטי רב-תחומי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מאז שנת 2003.

כתב העת מהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים, כמו פוליטיקה, סוציולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, דת, מדע, פסיכולוגיה וטכנולוגיה. כתב העת הוא חלק מהמגמה הבינתחומית בחקר המשפט, המתפתחת בישראל בעשורים האחרונים. כל אחד מכרכי כתב העת מוקדש לנושא מוגדר ועומד כספר בפני עצמו, בזיקה לאופייה הייחודי של הסדרה. כרכי כתב העת מצוטטים תדיר בספרות ובפסיקה הישראלית, לרבות בפסיקת בית המשפט העליון.

העורך הראשי של כתב העת כיום הוא פרופסור אסף לחובסקי.

נילי כהן

נילי כהן (נולדה ב-1947) היא פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, רקטור האוניברסיטה לשעבר, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2004, ונשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מספטמבר 2015. כלת פרס ישראל לחקר המשפט לשנת תשע"ז.

נשיא בית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה.

נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית היא אסתר חיות, שהושבעה ב-26 באוקטובר 2017.

סינון תכנים באינטרנט בישראל

בישראל ניתן סינון תכנים באינטרנט למשתמשים המבקשים זאת, כדי להימנע מחשיפה לתכנים שאינם הולמים את גישתם התרבותית, כגון תכנים מיניים. מתקיימים חסימה וסינון של אתרים בעלי פעילות פלילית, ועולות הצעות לסינון תכנים כפוי מסיבות נוספות.

בישראל יש את אחד השיעורים הגבוהים ביותר של השימוש באינטרנט, ב-2013, 71% מהאזרחים היו מחוברים לרשת. הממשלה בדרך כלל אינה מגבילה את הגישה לאינטרנט, אף על פי שחסימה של נתונים מסוימים ביישומים כגון גוגל מפות, מעקב אחר ספקי שירותי אינטרנט ותשתית מתבצעת, כביכול, למטרות ביטחוניות. החל משנת 2006 החלו חברי כנסת להציע הצעות חוק לסינון תכנים על בסיס הגנה על קטינים, הסרת תכנים פוגעניים (תוכני אלימות, הימורים ופורנוגרפיה). בשנת 2011 שלחה המשטרה לספקי שירותי האינטרנט צווים שמורים להם למנוע את הגישה של לקוחותיהם לאתרי הימורים. כשנתיים מאוחר יותר, בית המשפט קבע כי למשטרה אין סמכות להורות לספקי לחסום אתרים.

ספר יובל

ספר יוֹבֵל (בלועזית, מגרמנית: Festschrift, "פֶסְטְשְׁרִיפְט"; בלטינית: liber amicorum) הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישתו לגמלאות, הגיעו לגיל 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

ספר היובל הוא אוסף של מאמרים בתחומי עשייתו של האיש שלכבודו יצא הספר לאור. המאמרים נכתבים על ידי עמיתיו ומוקיריו, וריכוזם ועריכתם נעשים על ידי מערכת המורכבת מעמיתיו. פעמים רבות ניתנת בספר היובל תמונתו של חתן השמחה, ביוגרפיה שלו, רשימה ביבליוגרפית של כתביו. לעיתים כולל הספר גם מאמר מאת חתן השמחה.

פעמים רבות מרמז שמו של הספר, ישירות או בעקיפין, על האיש שלכבודו יצא הספר.

בהתחשב בכך שספר יובל הוא אסופה של מאמרים אקדמיים, הוא מעניין בראש ובראשונה את קוראי ספרות אקדמית בתחום זה: חוקרים וסטודנטים. לעיתים נכתב הספר כך שיפנה לקהל קוראים רחב יותר של מתעניינים בתחום.

חלופה לספר יובל הוא הקדשה של גיליון של כתב עת מדעי לכבודו של חתן השמחה.

דוגמאות:

לכבודו של מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה יצא לאור "ספר מנחם גולדברג", ובו 19 מאמרים בתחום דיני העבודה, מאת אנשי אקדמיה, שופטים ועורכי דין העוסקים בתחום זה.

לכבודו של פרופ' מרדכי רוטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים יצא לאור הספר "החיים כמדרש - עיונים בפסיכולוגיה יהודית", ובו מאמרים מאת יורם בילו, יהודה ליבס, אדמיאל קוסמן, עדין שטיינזלץ, שלמה גיורא שוהם, משה אידל, אלי ויזל ואחרים. מאמרים אלה הם בתחומי הפסיכולוגיה והמדרש שבהם עוסק רוטנברג. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, שמפיצה אותו לציבור הרחב, ולא רק לאנשי האקדמיה.

בשנת 2005 פרשה לגמלאות חוקרת הספרות, פרופ' נורית גוברין, ולכבוד זאת הוגש לה הספר "ממרכזים למרכז - ספר נורית גוברין" (בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל אביב),- אסופה נרחבת של דברי ספרות, מחקר ויצירה, בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים. הספר מעלה בצורה מורחבת ומגוונת את הנחות היסוד שהניחה בחקר הספרות העברית החדשה ובהוראה.

גיליון של כתב העת The Electronic Journal of Combinatorics הוקדש לכבודו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע, עם מלאת לו 70 שנה.

לציון ארבעים שנות הוראה ומחקר של פרופ' דניאל פרידמן הוציאו עמיתיו לכבודו את "ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן". הספר, בעריכתם של פרופ' נילי כהן ופרופ' עופר גרוסקופף, כולל 18 ממאמריו הבולטים של פרידמן, ובצד כל אחד מהם מאמר מחווה מאת חוקר משפטי בולט, שנכתב במיוחד לספר זה.

שופטי בית המשפט העליון
נשיאת בית המשפט העליון: אסתר חיות
המשנה לנשיאה: חנן מלצר

ניל הנדלעוזי פוגלמןיצחק עמיתנעם סולברגדפנה ברק-ארזמני מזוזענת ברוןג'ורג' קראדוד מינץיוסף אלרוןיעל וילנר • עופר גרוסקופף • אלכס שטיין

Emblem of Israel.svg
ראו גם: שופטי בית המשפט העליון בדימוס

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.