עופר אדרת

עופר אדרת (נולד ב-6 במרץ 1981) הוא עיתונאי ישראלי, כתב "הארץ" לענייני היסטוריה, כותב את מדור ההספדים "אחרי מות". בעבר כתב אדרת את החידה ההיסטורית השבועית של "מוסף הארץ", "מי היה האיש שהיה".

עופר אדרת
אדרת בינואר 2013
אדרת בינואר 2013
מדינה ישראל  ישראל
קישורים חיצוניים
פייסבוק ofer.aderet
טוויטר oferaderet
www.oferaderet.com

ביוגרפיה

אדרת נולד וגדל בתל אביב. הוא מצאצאי הרב אדר"ת, רבן של הערים פוניבז' ומיר שעלה לארץ ישראל במאה ה-19 והיה הרב האשכנזי הראשי של ירושלים. אביו, עו"ד גיורא אדרת, הוא מבכירי עורכי הדין בתחום עבירות צווארון לבן. סבו מצד אביו, עו"ד יצחק אדרת, היה מראשוני עורכי הדין בארץ. אמו, רבקה אדרת, עובדת במוזיאון בית התפוצות. למד בבית הספר התיכון על-שם ליידי דייוויס, לבגרות מורחבת בהיסטוריה.

בשנת 1999 התגייס לצה"ל ושירת עד לשנת 2002 בחטיבת המחקר של אגף המודיעין. זכה לאות הצטיינות מטעם ראש חטיבת המחקר, תא"ל עמוס גלעד. בשנים 20032007 עבד כעורך וכתב באתר "וואלה!". בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה ותואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2007 הצטרף לסגל "הארץ". תחילה כעורך בדסק החדשות, אחר כך עורך במוסף "השבוע". בשנת 2010 שהה בברלין במלגת חילופי העיתונאים ע"ש ארנסט קרמר וטדי קולק. ב-2011 השתתף בתוכנית ההתמחות של הבונדסטג בברלין. משנת 2012 הוא כתב "הארץ" לענייני היסטוריה, וכן כותב את מדור ההספדים "אחרי מות", ואת החידה ההיסטורית השבועית של "מוסף הארץ", "מי היה האיש שהיה", הכוללת רמזים לדמות היסטורית שהפותרים נדרשים לזהותה. מרבה לכתוב בנושאי היסטוריה יהודית, תולדות השואה, והנאציזם.

אדרת חשף בסדרת כתבות ב"הארץ" את פרשת העיזבון האבוד של פרנץ קפקא. היה זה גילוי כי עם מותו של מקס ברוד עבר עזבונו הספרותי והביוגרפי של קפקא לידידתו של מקס ברוד, שנהגה בו מנהג בעלים, לא התירה גישה אליו ומכרה פריטים ממנו. בעקבות הגילוי[דרוש מקור] הגיע העניין לבית המשפט אשר בתום חמש שנות דיונים פסק כי כתבי קפקא יועברו לספרייה הלאומית.

בשנת 2011 היה עורך התוכן של הסרט "הסיפור האחרון של קפקא". כותב גם ב"יקינתון", כתב העת של ארגון יוצאי מרכז אירופה בישראל.

קישורים חיצוניים

אוי קלט

אוי קלט (בהונגרית - "Új Kelet", פירושו: "מזרח חדש") הוא עיתון ישראלי בשפה ההונגרית, המשכו של עתון יהודי ציוני שהופיע בעבר בשפה ההונגרית בטרנסילבניה, רומניה. העיתון הוא כתב העת הישראלי הוותיק ביותר.

אוניברסיטת גטינגן

אוניברסיטת גאורג אוגוסט בגטינגן (בגרמנית: Georg-August-Universität Göttingen), או הגאורגיה אוגוסטה, היא אוניברסיטה גרמנית הנקראת על שמו של מייסדה ג'ורג' השני מלך בריטניה, דוכס הנובר. האוניברסיטה, השוכנת בעיר גטינגן שבסקסוניה התחתונה, נוסדה ב-1734 ופתחה את שעריה ב-1737.

אלי שילר

אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות, 1933–1945 (אנגלית: Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945) היא אנציקלופדיה בהוצאת מוזיאון השואה האמריקני אשר בגרסתה הסופית תכלול מידע על כל המחנות והגטאות בתקופת השלטון הנאצי.

ארכיון המדינה

ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. באחריות משרד ראש הממשלה. אוספי הארכיון מהווים מקור למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אוצרות שהם נכסי צאן ברזל של ההיסטוריה של מדינת ישראל, על כן, מהווה הארכיון את אחד המרכיבים החשובים ביותר בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית והתרבותית של החברה בישראל. מעבר לנושאים הצבאיים-ביטחוניים מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מגוון רחב של נושאים שהעסיקו ומעסיקים את החברה בישראל ובהם נושאים אופרטיביים, תורתיים, לוגיסטיים, חינוכיים, הדרכתיים, רפואיים, כלכליים ועוד בכל סוגי המדיה: תיקים, סרטים, קלטות קול, תצלומים, מפות ועוד. הארכיון משמש כמגנזה לצה"ל וכארכיון היסטורי למשרד הביטחון ולצה"ל.

גינטר גראס

גינטר גראס (בגרמנית: Günter Grass) ‏ (16 באוקטובר 1927 – 13 באפריל 2015) היה סופר ומשורר גרמני וחתן פרס נובל לספרות. הוא התגורר בעיר ליבק שבצפון גרמניה, שם גם מצוי בית גינטר גראס.

האנציקלופדיה של הגטאות

האנציקלופדיה של הגטאות (באנגלית: The Yad Vashem Encyclopedia of the Ghettos During the Holocaust) היא אנציקלופדיה מאת המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם בראשות דן מכמן, המהווה פרסום מתמשך של מחקר אודות כל הגטאות היהודיים שהתקיימו במהלך השואה. האנציקלופדיה ראתה אור לראשונה באנגלית בעריכת גיא מירון ושלומית שולחני בשני כרכים בשנת 2009 בתמיכת ועידת התביעות והכילה 1,100 ערכים. ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27 בינואר 2013 הושקה האנציקלופדיה בעברית ברשת האינטרנט.

יוזף מנגלה

יוזף מנגלה (בגרמנית: Josef Mengele‏; 16 במרץ 1911 – 7 בפברואר 1979) היה פושע מלחמה ורופא בגרמניה הנאצית, שביצע בתקופת השואה פשעים נגד האנושות, בהם ניסויים רפואיים באוכלוסיות שונות, בהן באוכלוסיות היהודים והצוענים באירופה. הניסויים שביצע במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ היו אכזריים מאוד ובניגוד גמור לאתיקה הרפואית. אחת מסדרות הניסויים המפורסמות שלו היא ניסויי מנגלה בתאומים שבוצעו בעיקר בתאומים זהים. היה בין המחליטים מי מבין אסירי המחנה יושמד מיד בתאי הגזים, ומי יזכה לפרק זמן נוסף של עבודת כפייה ועינויים קשים, וזאת בתנועה קלה של ידו ימינה או שמאלה. לאחר כניעת גרמניה הנאצית בתום מלחמת העולם השנייה הצליח מנגלה להימלט לאמריקה הדרומית. חרף המאמצים להביאו לדין, הוא לא נתפס, ומת, כפי הנראה, בטביעה לאחר שלקה בשבץ מוחי בשנת 1979 מול חופי ברזיל.

מנגלה, שכינויו בפי ידידיו היה "בפו", נודע לעולם בשם "מלאך המוות מאושוויץ".

יזכור (אתר אינטרנט)

יזכור הוא אתר אינטרנט המשמש להנצחת חללי מערכות ישראל והוא מכיל את רשימת חללי מערכות ישראל ובדרך כלל גם את תמונתו וסיפור חייו של כל אחד מהם. האתר נקרא בעבר "נזכור את כולם" בעקבות ציטוט מפזמון שיר "הרעות" שכתב חיים גורי. האתר כולל גם חיילי צה"ל שנפטרו ממחלה, או נהרגו בתאונה במהלך שירותם הצבאי, וכן מי שנפטרו לאחר סיום שירותם הצבאי (ולעיתים שנים רבות לאחר סיום שירותם), אך הוכרו כחללי צה"ל משום שמותם נבע מפגיעה שנפגעו במהלך שירותם. האתר הוקם ומתוחזק על ידי משרד הביטחון.

חללי מערכות ישראל הנכללים באתר הם לוחמי צבא ההגנה לישראל ושאר אנשי מערכת הביטחון שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, לוחמי המחתרות שנפלו למען תקומת ישראל (מאז 1860 - עת החלה היציאה מן החומות בירושלים) ולוחמי היישוב בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. החלל הראשון ברשימה זו הוא אהרון הרשלר שנפל ב-5 בינואר 1873, ו' טבת תרל"ג.

חלקו העיקרי של האתר כולל דפי זיכרון אחדים לכל חלל:

פרטים מזהים: שם, דרגה צבאית, תאריך נפילה (עברי וגרגוריאני) וחיל. דף זה מכיל קישורים לשני הדפים הנוספים המוקדשים לחלל זה.

סיפור חייו של החלל, כולל תצלומו (למעטים מהחללים לא מופיע דף זה).

מקום מנוחתו: מידע מדויק על מקום קברו של החלל.את הנופלים ניתן לאתר לפי שמם, תאריך נפילתם והיישוב שממנו באו.

עוד מכיל האתר:

תפילת "יזכור" לחללי מערכות ישראל.

ארכיון של איגרות למשפחות השכולות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, משנת 1952 ועד היום.

פרקי שירה רלוונטיים, החל מקינת דוד, דרך "מגש הכסף" מאת נתן אלתרמן וכלה ב"מה אברך" מאת רחל שפירא.

גַּלְעֵד אשר מתעד את האנדרטאות שהוקמו לזכר הנופלים במשך השנים.

אפשרות להדלקת נר עבור חללי מערכות ישראל, נר כללי או אישי.

יחסי ישראל–פולין

בין מדינת ישראל ורפובליקת פולין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, נכון לשנת 2019, וזאת יחד עם קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים בין שתי המדינות. לישראל יש שגרירות רשמית בוורשה, בעוד שלפולין יש שגרירות רשמית בתל אביב. עם זאת, יחסי המדינות עברו טלטלות רבות לאורך השנים, כאשר למקומה הנרחב של פולין במסגרת השואה יש השפעה רחבה על היחסים בין השתיים.

יקה

יֶקֶה הוא כינוי שמקורו ביידיש, אשר התייחס במקור ליהודי גרמניה, וכן גם ליהודים מן המרחב דובר השפה הגרמנית, שאימצו לכאורה את השפה, את אורח החשיבה, הרגלי החיים והמזג של דוברי גרמנית במרכז אירופה. מאוחר יותר בארץ ישראל, הפכה המילה מכינוי כללי לכינוי לאדם בעל נימוסים, דייקנות, נוקשות והיעדר חוש הומור, שתואמות את הסטריאוטיפ של היקה.

ישראל קרישטל

ישראל יצחק קרישְׂטל (כ"ג באלול תרס"ג, 15 בספטמבר 1903 - כ' באלול תשע"ז, 11 באוגוסט 2017) היה שורד השואה ויצרן ממתקים, אשר הוכר כשורד השואה המבוגר ביותר אי פעם. בשנת 2016, הוכרז על ידי ספר השיאים של גינס כגבר המבוגר ביותר החי בעולם, בגיל 112.

קרישטל הוא האדם הישראלי שחי הזמן הרב ביותר. נכון ל-2019, הוא עודנו בין עשרת הגברים המבוגרים ביותר שחיו אי פעם בעולם, ונמצא במקום ה-9 ברשימה. לשם השוואה, הגבר המבוגר ביותר שחי כיום נמצא במקום ה-10 ברשימה זו.

מי היה האיש שהיה

"מי היה האיש שהיה" הייתה חידה לחובבי היסטוריה שהתפרסמה מדי שבוע, בשנים 1971–2017, במדור השעשועונים של מוסף "הארץ".

החידה, בצורת כתב חידה, כללה ביוגרפיה קטנה ללא ציון שמות אנשים ומקומות אלא ברמז, שבה תומצתה לכדי שליש טור בעיתון דמותו של אדם נודע בהיסטוריה העתיקה והחדשה או יוצר בתחום התרבות. על הקוראים לזהות מי האיש. דוגמה לתחילתה של אחת החידות:

ההיסטוריון הדגול אשר כתב את הביוגרפיה שלו, אומר כי אביו - שעל שמו נקרא - היה "אחד מטובי העיר", ונחשב ליצרן נשק, שכן הייתה לו סדנה גדולה ועובדים רבים. על אמו מסופר שהייתה נוכרייה, אבל ההיסטוריון מציין כי "אין בי לומר אם אלו הם דברי אמת או שמא אינם אלא דברי שקר ודיבה רעה".פתרון החידה התפרסם שבוע לאחר מכן. המדור זכה לפופולריות.

פרסום החידה השבועית החל ב-15 באפריל 1971, בחידה שתיארה את דמותו של ראספוטין. את החידה כתב, מיום היווסד המדור, מיכאל אוהד. עם פטירתו המשיך אבי כצמן בכתיבת החידה, אחריו עסק בכך אורי דרומי, ובשנים 2012–2017 עסק בכך עופר אדרת.

בשנת 2002 יצא לאור בהוצאת כתר הספר "מי היה האיש שהיה?" שבו לקט של 100 חידות מאת אבי כצמן.

מקס ברוד

ד"ר מקס בְּרוֹד (בגרמנית: Max Brod;‏ 27 במאי 1884 – 20 בדצמבר 1968) היה סופר, פובליציסט ומלחין יהודי יליד פראג, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת קארל בפראג, שיצר בשפה הגרמנית. היה ידידו הקרוב של פרנץ קפקא, ופרסם את כתביו של קפקא לאחר מותו. בשלושת העשורים האחרונים לחייו חי בישראל.

מרסל רייך-רניצקי

מרסל רייך-רניצקי (בפולנית: Marcel Reich-Ranicki‏; 2 ביוני 1920 – 18 בספטמבר 2013) היה פובליציסט ומבקר ספרות גרמני ממוצא יהודי בעל השפעה נרחבת על חיי התרבות והספרות במרחב דוברי הגרמנית.

סטרומה

סטרומה היא אוניית מעפילים שנשאה על סיפונה 768 פליטים יהודים שניסו להימלט מרומניה הפשיסטית שבהנהגת יון אנטונסקו, והוטבעה בים השחור על ידי צוללת סובייטית. האונייה אורגנה במסגרת מפעל ההעפלה אף על פי של האצ"ל. טביעת כל מעפיליה ואנשי צוותה למעט אחד נחשבת לאסון הגדול בתולדות ההעפלה לארץ ישראל ולאחד האסונות הגדולים ביותר בהיקפם של טביעת אונייה אזרחית בזמן מלחמת העולם השנייה.

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל [אשר]; ‏3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים. בין כתביו הבולטים: הרומנים "המשפט" ו"הטירה", הנובלה "הגלגול" ואחרים. כתביו עוסקים במצבו של האדם המודרני העומד מול מערכות ביורוקרטיות רבות עוצמה, בהשפעת הטכנולוגיה על החברה וברגשות ניכור ואטימות ביחסים בין בני האדם.

כיום, בכמה שפות, נכנס לשימוש הביטוי "קפקאי" המתאר דבר מה מסובך שלא לצורך, אבסורדי, מתסכל ומדכא, ובמיוחד ביורוקרטיה בעלת מאפיינים אלה.

קאפו

קאפו (בלעז: Kapo) הוא אסיר בתקופת השלטון הנאצי שהיה ממונה מטעם הנאצים לפקח על אסירים אחרים במחנה ריכוז.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.