עולה חדש

עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות: אחת מן המסורת היהודית והאחרת מן החוק הישראלי.

Flickr - Government Press Office (GPO) - Tzaban and Burg Greet Immigrants
שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995
Flickr - Government Press Office (GPO) - Ethiopian immigrants coming off a Boeing jet
עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה

משמעות הביטוי במסורת היהודית

איזכור מוקדם של מונח זה מצוי בתנ"ך (בראשית, נ', י"ד), כאשר בני יעקב, שבאו ממצרים לארץ, כדי לקבור את אביהם, נקראו בשם "עולים". גם לאחר מכן, ומאז גלותם מארץ ישראל, נעשה שימוש במונח זה בכל הדורות כאשר יהודים חתרו לעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון וללא רישיון, וביקשו לחיות ולהיקבר בה.

במסורת היהודית מקובל לקרוא ליהודי שהגיע לארץ ישראל, בעיקר אם הגיע כדי להשתקע בה, "עולה". נעשית הבחנה ברורה בין הגירה, שהיא מעבר מארץ לארץ באופן כללי, לבין עלייה המציינת השתקעות של יהודים בארץ ישראל. המסורת היהודית רואה בעלייה לארץ ישראל מצווה גדולה (מצוות יישוב ארץ ישראל), ולפיכך העולה החדש נחשב כמי שקיים מצווה מיוחדת במינה.

הביטוי "עלייה" לא שימש רק לציון הגירתם של יהודים לארץ ישראל מטעמים אידאולוגיים אלא לבואם של יהודים לארץ מכל סיבה, אף שלא לצורך שהיית קבע. באותה מידה, המונח "ירידה", המציין עזיבת ארץ ישראל מכל סיבה, אינו חייב להיות קשור לאידאולגיה כלשהי (כך, נאמר שיעקב ובניו ירדו מצרימה).

מעמד בחוק הישראלי

בחוק הישראלי "עולה חדש" הוא מעמד שבו נמצא מי שמבקש לשבת ישיבת קבע בישראל מכוח חוק השבות. חוק השבות מעניק זכות עלייה לישראל לא רק ליהודים, אלא גם לאנשים ממוצא יהודי עד דור שלישי, וכן לבני זוג של יהודים. לפיכך, גם מי שאינו נחשב כיהודי, או שאינו רואה עצמו כיהודי, עשוי לקבל מעמד של "עולה חדש" אם התקיימו בו התנאים הקבועים בחוק השבות. מעמד של "עולה חדש" ניתן גם למי שמבקש להפוך לתושב קבע בישראל מכוח חוק השבות, וגם למי שמבקש להפוך לאזרח ישראלי לכל דבר ועניין לפי אותו חוק. המעמד קצוב בזמן - בדרך כלל למשך שנה מהיום שבו הגיע העולה לישראל. במהלך השנה הזו זוכים העולה ובני משפחתו להטבות מיוחדות שמתבטאות בקצבאות קיום, בהקלות מס, בזכות לקבלת שיעורי עברית חינם ועוד. מי שמתאזרח בישראל שלא על-פי חוק השבות, אינו נחשב כעולה חדש, ואינו זוכה בדרך-כלל להטבות הללו. ישראלי שנולד בחוץ לארץ או שהה בה שנים רבות ומבקש לחזור לישראל אינו נחשב לעולה חדש, אולם מוענק לו מעמד של תושב חוזר, שכולל את רוב ההטבות המוענקות לעולה חדש.

בעידוד עלייתם של יהודים לישראל מטפלים שליחי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, המוצבים בקהילות גדולות של יהודים. בקליטתם של עולים חדשים בישראל מטפל המשרד לקליטת עלייה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אות מצטיין הנשיא

אות מצטיין הנשיא הוא אות הצטיינות לחיילי צה"ל, נגדיו וקציניו, מעיטורי נשיא מדינת ישראל, המוענק על ידי נשיא המדינה במעמד ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלופי צה"ל ונכבדים נוספים. האות מוענק מדי שנה ביום העצמאות ל-120 חיילים, נגדים וקצינים מצטיינים שנבחרו מכל יחידות צה"ל.

במעמד קבלת האות, החיילים המצטיינים מקבלים מלגת לימודים בסך 1,000 $ תרומת קרן בלווטניק מבריטניה, באמצעות האגודה למען החייל.

בנוסף, כל המצטיינים מופיעים בטקס יום העצמאות בהר הרצל במופע של בניית צורות חיות כחלק מן הדגלנות שנערכת ברחבה.

כדי להיות מועמד לקבלת אות מצטיין הנשיא, על החייל לעמוד בשישה קריטריונים:

חוגר בשירות חובה או קצין בשירות חובה או בתקופת ההתחייבות המוקדמת לקבע

הפגין הצטיינות במילוי תפקידו והתנהגות למופת;

מהווה דוגמה אישית ליתר החיילים ביחידה;

מבצע את תפקידו מעל ומעבר למוטל עליו;

בעל משך שירות של 11 חודשים, לפחות, בשירות סדיר רציף או מצטבר

לא נבחר למצטיין נשיא בעברברבות השנים נשמעו טענות נגד האות, בטענה שהוא אומנם נבחר על ידי גוף צבאי (אגף כוח האדם) אך החיילים הנבחרים נבחרים מסיבות פוליטיות. אגף כוח אדם טען מנגד שאכן ישנה עדיפות מסוימת לפעמים לחיילים עם רקע מיוחד (חיל בודד, עולה חדש, בן מיעוטים וכו'), ושהוא משתדל לבחור חיילים שייצגו את כלל המרקם האנושי בצה"ל.

בכל שנה, בנוסף לאירוח 120 מצטייני הנשיא, בסוף הטקס ולאחר קבלת האות מוזמן איש בידור ישראלי למופע קצר. ישנה מסורת שאיש בידור זה יהיה זמר, ואז יצטרפו שלושת המכובדים (הנשיא, ראש הממשלה ושר הביטחון) לשירתו של הזמר.

אלטלנה

אָלטָלֶנָה (באיטלקית: Altalena) הייתה ספינה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והפליגה לישראל ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה כ-940 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל במהלך ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, כחמישה שבועות לאחר קום מדינת ישראל וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.

במהלך המשא-ומתן, שהתקיים טרם הגעת הספינה לחופי ישראל בין הנהגת האצ"ל בראשות מנחם בגין לבין נציגי ממשלת ישראל, התגלעו חילוקי דעות קשים בעקבות דרישת נציגי האצ"ל, שעשרים אחוזים מהציוד הצבאי הנמצא על האונייה יועבר לידי יחידות האצ"ל, שלחמו במסגרת צה"ל, וליחידות האצ"ל במרחב ירושלים (שם שמרו יחידות האצ"ל על עצמאותן). נציגי הממשלה דרשו, שהציוד הצבאי על האונייה יועבר קודם כל לרשות צה"ל, ורק לאחר מכן יוחלט מה ייעשה בו. עיתוי ההגעה של אלטלנה לחופי ישראל, יצר בעיה נוספת לממשלת ישראל, משום שהספינה נשאה ציוד צבאי, והנשק שהיה על סיפונה היווה הפרה של החלטת אמברגו הנשק של מועצת הביטחון ושל תנאי ההפוגה.

"אלטלנה" הגיעה, בהתאם להנחיית פיקוד צה"ל, לחוף כפר ויתקין, בשעות הערב המאוחרות ב-20 ביוני 1948, ושם הורדו העולים והחלה פריקת הציוד הצבאי שעל סיפונה. הממשלה ראתה בפריקת הנשק וריכוז כוחות אצ"ל בחוף איום על ריבונות המדינה, והחליטה לרכז כוח גדול שירתיע את אנשי האצ"ל וימנע קרב. בשעות הבוקר כותר אזור הנחיתה על ידי כוחות מחטיבת אלכסנדרוני, ומפקד החטיבה, דן אבן, הציב לאנשי אצ"ל אולטימטום למסור באופן מיידי את הנשק שנפרק מהאונייה לידי צה"ל. לאחר שנפרק חלק מהנשק, התגלתה האוניה בידי האו"ם. בעקבות דחיית האולטימטום על ידי פיקוד האצ"ל, פרצו בשעות הערב של 21 ביוני חילופי אש בין כוחות צה"ל וכוחות האצ"ל, במהלכם נהרגו ארבעה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל. במקביל, חלק מחיילי אצ"ל נטשו את עמדותיהם וניסו להגיע לכפר ויתקין, ובקרב ליד בית דגון נהרגו שני אנשי אצ"ל נוספים. הספינה נמלטה מחוף כפר ויתקין והפליגה דרומה לכיוון תל אביב, בתקווה ששם יוכלו אנשי האצ"ל לפרוק בביטחה את הנשק שעל סיפונה.

לאחר הגעת "אלטלנה" לחופי תל אביב בליל 22 ביוני, נעשו ניסיונות נוספים להגיע לעמק השווה אבל ללא הועיל. מבחינת הממשלה לא היה מקום למשא ומתן שכן העיקר הוא סמכות מדינת ישראל. בבוקר התחדשו חילופי האש בין כוחות צה"ל לבין אנשי האצ"ל בתל אביב, שניסו להשתלט על אזור החוף כדי לאפשר את פריקת הנשק מהאונייה. בשעות אחר הצהריים נפגעה הספינה מפגז ארטילריה, שנורה על ידי תותח של צה"ל, עלתה באש, ונותרה שרופה על שרטון מול חופי תל אביב. למעלה משנה לאחר מכן הוטבעו שרידי הספינה מול חוף נבי רובין.

בעימותים בין כוחות צה"ל ולוחמי האצ"ל נהרגו 16 לוחמי אצ"ל, שלושה חיילי צה"ל, ונפצעו עשרות. זמן קצר לאחר סיום הפרשה נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע "טיהור" (מהלך שיש הרואים בו אקט של טיהור פוליטי). הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל. הסוגיות שעלו בפרשה, ובהן הנחיצות בצבא מאוחד, שאלת הציות לממשלה והעיקרון של הימנעות ממלחמת אחים, ממשיכות לעורר פולמוס ציבורי ופוליטי לוהט עד ימינו. לימים כונה האירוע בשם "פרשת אלטלנה".

אשקלון

אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, השוכנת במישור החוף הדרומי, בקצה מערבי של חבל לכיש, בין הנגב לשפלה. היא העיר המערבית ביותר במדינת ישראל ובירת נפת אשקלון. אשקלון נחשבת לבין ערי החוף המפותחות ביותר ונמנית בין ערי התיירות והנופש הגדולים בישראל. אשקלון משתרעת על שטח של 48,000 דונם ומונה כ־145,432 תושבים, ה־13 באוכלוסייתה במדינת ישראל. העיר הדרומית ביותר במישור החוף במדינת ישראל.

הוקמה ב־1948 כמועצה מקומית, והוכרזה ב־1951 כמגדל־אשקלון. ב־1955 אוחדה עם המועצה המקומית אפרידר לרשות מקומית אחת שנקראה אשקלון.

העיר בעלת היסטוריה של יותר מחמשת אלפי שנה, נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. משערים כי מקור שמה הוא מהמילה "שקל" המציינת מידת משקל, משום שאשקלון היא אחת מערי הנמל העתיקות בארץ, והמסחר היה מהפעיל ביותר. אשקלון נזכרת לראשונה בספר יהושע: "חמשת סרני פלשתים, העזתי, האשדודי האשקלוני".

בואי הרוח

בואי הרוח הוא ספר פרוזה שכתב הרב חיים סבתו, ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים. המתאר בעיקר את חייו של עולה חדש מהונגריה בשם משה פרקש, ואת חיי העולים החדשים בשכונת קריית יובל בירושלים (מעברת בית מזמיל). הסיפור מבוסס על חוויותיו האישיות של הסופר כנער במעברת בית מזמיל, וכולל פרטים אוטוביוגרפיים רבים.

המספר בספר הוא עולה חדש, בן להורים יוצאי מצרים, החי במעברת בית מזמיל, בה גרים זה לצד זה עולים חדשים יוצאי גלויות מצרים, מרוקו והונגריה. המספר מתאר את ההווי בשכונה הירושלמית בשלהי העשור הראשון למדינת ישראל. נושא מרכזי בסיפור הוא סיפורם של ניצולי השואה, והדרך בה הנער נחשף לגורלם. הסביבה מתנכרת לניצולים: נערים זורקים אבנים על החריגים שבהם, והמבוגרים אדישים להתנהגותו של הצבר, שנתפס כיצירת המופת של דור התקומה, וגדל ללא יראת כבוד לזקנים. סבתו לא חושך שבטו מתושבי הארץ על יחסם לעולים החדשים, אך הוא מתמקד בסיפורם הנורא שנפרש לעיניו דרך ידיד מרכזי אחד, אדם מבוגר בשם ישראל משה פרקש.

גלידה מונטנה

גלידה מונטנה היא גלידריה מפורסמת שהייתה ממוקמת בביתן הבולגרי לשעבר שהיה קיים במגרשי התערוכה הישנים בתל אביב. היה קיים גם סניף נוסף, בבאר שבע.

בתחילה נפתח מפעל ליצור גלידות בינואר 1960 על ידי ישראל מגדי, ניצול שואה מפולין ואברהם פוגל, עולה חדש ממונטנה, שהביא מארצות הברית את המכונות לייצור הגלידה. בתחילה נקרא המקום פוגל&מגדי. לאחר מכן הצטרף לעסק יחזקאל בירזון. לאחר כמה שנים הצטרף השותף האחרון ישעיהו ליכנשטיין, והשם שונה לגלידה מונטנה. בשנת 1975 נהרג ישראל מגדי, מייסד המקום, בתאונה בעת עבודתו במפעל. בשנת 2012 אירעה תאונה דומה במקום לבן של אחד השותפים. מונטנה הוקמה בנמל תל אביב בעת שזה היה עדיין פעיל, ובסביבתו היו מפעלים רבים. הגלידריה נבנתה בסגנון אמריקני: הוצבו בה מכונות משחק ומכונת תקליטים, והגלידה שנמכרה בה הייתה גלידה אמריקאית שיוצרה במפעל קטן שהוקם לשם כך בפתח תקווה. עד מהרה הפכה גלידה מונטנה למקום בילוי מועדף על בני הנוער בתל אביב בשנות ה-60 וה-70, ובקופות השתרכו תורים ארוכים.

סדרת סרטי אסקימו לימון כוללת סצינות רבות המתרחשות בגלידריה, המתוארת כמקום הבילוי של גיבוריה, זאת, על אף שהפרק הראשון בסדרת הסרטים מתרחש ב-1958, שנתיים לפני פתיחתה של גלידה מונטנה. הגלידריה שימשה גם כמקום מרכזי בסדרת הטלוויזיה "דני הוליווד".

בעשורים מאוחרים יותר ירד מעמדה של הגלידריה. היא המשיכה לפעול, ובעליה הקפידו לשמור על עיצובה, אך את מקומה כמוקד בילוי מרכזי תפסו אתרים אחרים, והמבנה בו היא שוכנת החל לסבול מהזנחה. שניים ממייסדי הגלידריה שעודם בחיים, בירזון וליכטנשטיין, עדיין מפעילים אותה. המוכרים בה כיום הם גמלאים. לטענתם של בירזון וליכטנשטיין "אם נביא לפה בחורה צעירונת זה יהפוך למסובך. אני יודע שהיום זה מוכר יותר גלידות כשיש בחורה יפה בקופה, אבל היא עלולה להכיר בחור צעיר ולהיעלם. על הגמלאים אנחנו תמיד יכולים לסמוך, הם כמונו. וחוץ מזה, הם הכי אוהבים את הגלידה."

בעשור השני של המאה ה-21 הוחל בהליך שיפוץ מתחם התעשייה הזעירה בו שוכנת הגלידריה במטרה להרחיב את מתחם הבילויים בנמל תל אביב גם לאזור זה. חברת "אתרים", האחראית על ביצוע הפרויקט, הודיעה כי העסקים הישנים הפועלים במקום ושאינם מתאימים למיזם החדש, ובהם גלידה מונטנה, יפונו. בסופו של דבר חתמו בירזון וליכטנשטיין על הסכם עם החברה לפיו המבנה ישופץ, אך הגלידריה תמשיך לפעול במקום, לצד עסקים נוספים שישכרו חלקים מהמבנה. בסופו של דבר נסגרה הגלידריה, ולא נפתחה מחדש.

גלילה רון־פדר-עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער.

הלבנת הון

הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה - בעבירות מקור (כגון סחר בסמים, סחיטה, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, שוחד, סחר בנשק, סחר בבני אדם וכדומה), וזאת במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, או את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בעבירות חמורות, לכסף לגיטימי. בהתאם לחוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו, הלבנת הון היא עבירה פלילית.

כיום מוסדר תחום איסור הלבנת הון בצורה גלובלית, תוך שיתוף פעולה קפדני בין הרשויות בכל העולם, ועל רקע הדרישות שקבע הארגון הבינלאומי FATF - Financial Action Task Force שבו שותפה גם מדינת ישראל.

הלבנת הון עלולה לפגוע ביציבות של כלכלת מדינות רבות, יציבות המשטר, סיכונים לסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי, וכן עלולה לגרום ללחץ בינלאומי על העסקים במדינה, ופגיעה במוניטין של המדינה.

המאבק בהלבנת הון מהווה אמצעי להקטנת המוטיבציה של העבריין לבצע עבירות ומאפשר פעולה נגד ראשי הפשיעה החמורה.

נהוג לזהות בהלבנת הון שלושה שלבים:

שלב ההרשמה Placement - השלב בו מוחדר הכסף אל תוך המערכת הפיננסית.

שלב הריבוד Layering - השלב בו נעשות פעולות לטשטוש מקורו של הכסף.

שלב ההטמעה Integration - השלב בו נמשך הכסף בצורתו החדשה, ה"מולבנת", על מנת לשמש את העבריין לניהול אורח חיים נורמטיבי.תחומי הפשיעה העיקריים הם לצורכי ארגוני פשיעה, שוחד ושחיתות, זיוף ומרמה, מימון טרור, הימורים, סחר בסמים, ואלימות.

דפוסי הלבנת הון העיקריים הם שימוש במזומן, העברות בינלאומיות, שימוש בנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), ושימוש בחברות קש. כמו כן, שימוש בנדל"ן, הלוואות, ובעמותות וגמ"חים.

הפועל רעננה

הפועל רעננה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר רעננה, המשחקת בליגת העל.

השלכת הרימון בכנסת

השלכת הרימון בכנסת הייתה תקרית שהתרחשה ב-29 באוקטובר 1957, בה השליך משה דואק, בן 24, רימון יד בכנסת במשכנה בבית פרומין.

מכת מדינה

מכת מדינה היא תוכנית סאטירה ישראלית ששודרה בערוץ ביפ בשנת 2005. התוכנית מבוססת על הרעיון של היאבקות מקצועית, כאשר במקום מתאבקים הנלחמים על כבוד ותארים, כל מתאבק מייצג מגזר במדינה. הדמויות מבוססות על סטריאוטיפים ישראליים, כגון מתנחל, הומוסקסואל, ערבי, או עולה חדש. הקרבות נערכים על נושאים שנויים במחלוקת בציבור, כמו מצב שבו חייל צריך לפנות מתנחל, מורה נגד תלמידה, קרב חוק טל, חרדי נגד הומוסקסואל וכו'.

את התוכנית הגישו צמד הסטנדאפיסטים אורי חזקיה ואבי נוסבאום. היא שודרה פעם בשבוע. כל פרק נמשך כחצי שעה ונכללו בו, על פי רוב, שני "קרבות".

בקדימון לתוכניות, משודרים שלל קטעים נבחרים מהתוכנית, לרקע השיר "על כל אלה", בביצוע להקת הפאנק רוק האוסטרלית יידקור.

התוכנית הורדה מלוח השידורים לאחר עונה אחת.

נקודת זיכוי

נקודת זיכוי היא הפחתה (זיכוי) מגובה מס הכנסה על ההכנסה החייבת, הניתנת על פי מאפיינים אישיים המצדיקים הקטנה של נטל המס. על פי החוק במדינת ישראל, נקודת זיכוי היא סכום "המקוזז כנגד המס לאותה שנה".

סאלח שבתי

סאלח שבתי הוא סרט קולנוע קומי ישראלי בבימויו של אפרים קישון ובכיכובו של חיים טופול, שיצא בשנת 1964. זהו הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לזכייה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, והראשון שזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. מאוחר יותר הופק גם כמחזמר.

עולה

האם התכוונתם ל...

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה. על פי ההלכה המונח כולל תודעה עצמית, אך אינו תלוי בה. הפעולה ההפוכה של יציאת יהודים מארץ ישראל, נקראת ירידה. ביקור זמני בארץ ישראל הנעשה על רקע דתי מכונה עלייה לרגל ומונח זה משמש גם אצל אומות ודתות אחרות, שמאמיניהן באים לארץ ישראל כצליינים.

לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, נטענה המילה במשמעויות פוליטיות וכלכליות חדשות ונוספות.

מאז 2016 מציינים את יום העלייה לכבודן של העליות לארץ ישראל.

קליטה (עלייה לארץ ישראל)

קליטה היא התהליך שבו עולה חדש מסתגל לחברה ולתרבות בישראל.

מאחר שהעלייה לארץ ישראל היא מונח מרכזי בתרבות היהודית, פעילות זו ניצבת במקום מרכזי בסולם העדיפויות של ממשלת ישראל.

בעידוד עלייתם של יהודים לישראל מטפלים שליחי עלייה מטעם הסוכנות היהודית, המוצבים בקהילות גדולות של יהודים. בקליטתם של עולים חדשים בישראל מטפל, מאז הקמתו, המשרד לקליטת עלייה ולפני כן הטיפול היה מפוזר בין גורמים שונים והעיקרי הייתה הסוכנות היהודית.

הסוכנות היהודית, בתקופה בה טיפלה בקליטת העלייה, הייתה מספקת לעולים החדשים, שהגיעו לישראל, ציוד ביתי מינימלי, שולחן כיסאות ומיטות סוכנות עם מזרני קש.

מרכז קליטה הוא מוסד מגורים בו זכאים לדור עולים חדשים מיד לאחר עלייתם לישראל.

לימוד השפה הוא חלק מתהליך הקליטה. אולפן עברית הוא בית ספר ללימוד אינטנסיבי של השפה העברית.

האולפן נועד להקל על שילוב מהיר ככל האפשר של העולה במדינה ועל התערותו החברתית, התרבותית והכלכלית בה. להשגת מטרה זו נלמדת עברית ברמה המאפשרת קיום שיחה, קריאה והבנה בסיסית של השפה. בנוסף, אולפנים רבים מלמדים גם נושאי תרבות ישראלית, היסטוריה וגאוגרפיה.

קריית היובל

קריית היובל היא שכונה בת כ-22,000 נפש בדרום מערב ירושלים. השכונה נוסדה בשנת 1951, בשנת יובל הקרן הקיימת לישראל ומכאן שמה.

קרסו מוטורס

קרסו מוטורס בע"מ המוכרת בשם המקוצר קרסו היא חברה ציבורית ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ועוסקת בייבוא ומכירת מכוניות תוצרת "רנו", "ניסאן", "דאצ'יה" ו-"אינפיניטי".

רשת מדיה

"רשת מדיה בע"מ", המוכרת במותג הטלוויזיה "רשת 13", היא חברת תוכן ישראלית, אשר הפעילה את ערוץ 2 מיום הקמתו ב-1993 ועד 28 באוקטובר 2017, יחד עם שידורי קשת, הטלוויזיה החינוכית וחברת החדשות (ועד 2005, גם לצד טלעד). ב-28 באוקטובר 2017 הסתיימו שידורי הזכיינית בערוץ 2 והחל מחצות הלילה של 1 בנובמבר, שידורי החברה מתקיימים במסגרת ערוץ 13.

החל מ-16 בינואר 2019, מפעילה גם את חברת "החדשות 13" ("חדשות עשר" לשעבר) כחלק ממיזוג "רשת" עם ערוץ עשר. החברה מפעילה גם את ערוץ יאמיז (לצופי פרטנר tv), ערוץ 25 (לצופי yes ו-HOT), ערוץ קומדי סנטרל וערוץ הריאליטי (לצופי HOT בלבד) ואת אתרי האינטרנט "13tv.co.il" (לשעבר reshet.tv) ו "13news.co.il".

תושב חוזר

תושב חוזר הוא אזרח ישראל שהתגורר שנים אחדות מחוץ לישראל ושב להתגורר בה. במטרה לעודד אזרחים ישראלים לשוב לישראל, המדינה מעניקה הטבות שונות לתושבים חוזרים, כמו הטבות בביטוח לאומי, הקלות במס הכנסה, ייבוא חפצים אישיים ללא מסים ועוד. מספר שנות השהייה מחוץ לישראל המקנות זכות להקלות משתנה מחוק לחוק.

בפסיקה ובחקיקה נקבע שתושב ישראל הוא אדם שמרכז חייו בישראל. לקביעת מרכז החיים נקבעו מבחנים שונים, כגון מיקום המשפחה והעבודה, בעלות על דירה במדינה וכדומה. אדם שמרכז חייו אינו בישראל למשך תקופה של שנתיים ויותר ויבקש לשוב למדינה, יחשב כתושב חוזר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.