עולא

עולא (בתלמוד הירושלמי נקרא עולא בן ישמעאל) היה אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני והשלישי.

עולא
דור דור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל
בית מדרש ישיבת טבריה
רבותיו רבי אלעזר ורבי יוחנן

קורות חייו

עולא היה תלמידם של רבי אלעזר ורבי יוחנן. הוא נהג לרדת לעיתים תכופות לבבל ושימש כמתווך בין הישיבות הארצישראליות לישיבות הבבליות, ומסר הלכות ומנהגים מאמוראי הארץ לאמוראי בבל. בכך נמנה עולא על הנחותי, קבוצה של אמוראים שירדו ועלו חליפות בין מרכזי התורה שבשתי הארצות.

בהגיעו לבבל היה מתארח לפעמים אצל רב נחמן ראש הישיבה וחתן הריש גלותא. במסכת ברכות מסופר כי באחד מביקוריו של עולא בבית רב נחמן, הוא לא הניח לילתא, אשתו של רב נחמן, לשתות מהכוס של ברכה שאותה אחז בעת ברכת המזון, לפי ההלכה האומרת שאין לאשה מתברכת אלא מפרי בטנה של בעלה. ילתא כעסה עליו, נכנסה למרתף היין ושברה ארבע מאות כדי יין[1]. בכך רצתה ילתא לבטא שכעסה אינו על דבר גשמי יין - שלא היה חשוב בעינה מרוב עושרה, אלא על דבר רוחני - שתיית כוס של ברכה[2].

עולא נפטר בבבל. כשהרגיש שהוא עוד מעט עומד למות, הוא התעצב מאוד על שלא זכה למות בארץ ישראל. רבים ניחמוהו בכך שהבטיחו לו שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל, אך הוא לא התנחם בכך, באומרו "מה הנאה לי שאני מאבד מרגליתי (נשמתי) בארץ טמאה. אינו דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה."

לאחר מות עולא ספד לו רבי אלעזר רבו, ובסופדו קרא: "אתה, עולא, על אדמה טמאה תמות?!"[3].

מתורתו

בין עולא לרב שמואל בר יהודה קיימת מחלוקת בטעמם של חכמים שקבעו כי אף על פי שמהתורה ארוסה (אשה שהתקדשה ולא נישאה) שכהן קידש אותה אוכלת בתרומה, אסור לה לאכול תרומה מדברי חכמים עד שתינשא. לפי עולא טעם התקנה מתבסס על כך שארוסה אינה מתגוררת בבית בעלה עד לנישואיה, ומכך שתאכל תרומה בבית אביה יחד עם אחיה ואחיותיה שאינם מותרים בה עלולים להגרם תקלות ומכשולות וכלשון חז"ל "שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ואחיותיה". לעומת זאת, רב שמואל בר יהודה נתן טעם אחר לדבר, הקשור בכך שעד שהארוסה באה לבית הבעל בנישואין, הקשר עדיין עומד בספק וייתכן שיתברר כמקח טעות, בעקבות מום גופני שאולי ימצא בה אחרי נישואיה, ומכיוון שכך קיים חשש שמא יתברר שיש בה מום וממילא הקידושין יתבטלו למפרע ונמצא שאכלה תרומה בעוד שלא הייתה נשואה לכוהן[4].

באגדה

  • גדול הנהנה מיגיעו (מיגיע כפו) יותר מירא שמים[5].
  • לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה[6].
  • אין ירושלים נפדית אלא בצדקה[7].
  • מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד[5].

עולא ביראה

לפי דעה אחת עולא סתם הוא האמורא 'עולא ביראה', בן העיר ביריה הסמוכה לצפת[8], ששם התיישבו הכהנים בני משמרת יקים בעקבות חורבן צפת בידי הרומאים[9]. עולא ביראה מסר כמה מאמרים משמו של רבי אלעזר[10], ורבי חלבו מסר בשמו[11].

אחא בר עולא

יש משערים כי האמורא רבי אחא בר עולא היה בנו של עולא הודות כי מוצאים בשניהם שהיו מן היורדים ("נחותי")[12]. וכן לפי סדר הדורות אינו מן הנמנע שהיו אב ובן.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת ברכות דף נ"א עמוד ב'
  2. ^ הסבר המהרש"א.
  3. ^ ביהדות, כל חוץ לארץ נחשב למקום טמא. ראו טומאת ארץ העמים.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ"ז, עמוד ב'.
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'
  8. ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד
  9. ^ ראו ספר "ארץ הגליל", דף ס"ה, דף קל"א ודף קמ"ו
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ל"א, עמוד א'
    תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו, עמוד א'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד', עמוד א'
    תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו, עמוד א'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ד, עמוד ב', ובתלמוד ירושלמי מעשר שני דף ל"א
אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבא • עולא • רבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.