עוטף עזה

עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב שדות נגב ואשכול. יישובי עוטף עזה ממוקמים קילומטרים ספורים מסביב לרצועת עזה, וכוללים את העיר שדרות, וכן מושבים וקיבוצים באזור. ביישובי עוטף עזה, על פי הגדרת יישובי אזור קו העימות הדרומי, שפרסמה רשות המיסים, מתגוררים כ-65,000 בני אדם.[1]

היסטוריה

קו הגבול בין ישראל לרצועת עזה נקבע בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים שנחתם בסוף מלחמת העצמאות, ותוקן בהסכם מפברואר 1950. רבים מהיישובים שבצדו הישראלי של קו הגבול (כגון סעד ונירים) נוסדו עוד קודם לכן, ואחרים (כגון שדרות ונחל עוז) נוסדו זמן לא רב לאחר קביעת קו הגבול. עם זאת, הכינוי "עוטף עזה" ניתן להם רק במאה ה-21.

שוקשדרות
השוק של שדרות

החל מהאינתיפאדה השנייה, וביתר שאת מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות, סובלים יישובי האזור מהתקפות טרור המתבטאות בניסיונות חדירה, ירי פצצות מרגמה וירי רקטות קסאם שמקורן ברצועת עזה[2].

לראשונה נקבעה העדפה בחקיקה ליישובי עוטף עזה בתיקון מפברואר 2006[3] לתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), תשנ"ח-1998.

בשנת 2007, לאחר שנים אחדות של התקפות טרור, חוקקה הכנסת את חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007[4], המכיר ביישובים שנמצאים במרחק עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה (ויישובים נוספים באזור זה שקבע שר האוצר בצו[5]) כיישובי קו עימות ומעניק להם הטבות מיוחדות (באופן זמני, עד לסוף שנת 2008). בהצעת החוק נומק צעד זה:

מאז שנת 2000 ועד היום, אזור שדרות רבתי ויישובי הנגב המערבי סופגים פגיעות של רקטות ופצצות מרגמה. אמנם במשך השנים הללו אישרה הממשלה תכניות סיוע שונות, אולם חרף תכניות אלה נתונים התושבים באזור האמור במצוקה פסיכולוגית, חברתית וכלכלית. כמו כן, עקב המצב הביטחוני, נגרמים למפעלים ולבעלי העסקים באזור זה נזקים כלכליים כבדים. בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצעת תוכנית סיוע לאזור זה לתקופה מוגבלת של שנה עד שנתיים כדי לסייע לשיקומם של התושבים ובעלי העסקים באזור לנוכח המצב הביטחוני הקשה השורר שם עד היום[6].

בצעדי חקיקה נוספים הוארך תוקפן של חלק מההטבות, בשינויים מסוימים[7].

ב-14 ביוני 2007 חתם שר האוצר על צו המכיר ביישובי עוטף עזה כביישובי ספר[8]. הכרה זו העניקה ליישובים זכות לפיצוי עקיף בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים.

ביוני 2014 פורסם כי פיקוד העורף החליט על קיצוץ בתיקי רכזי הביטחון השוטף (רבשצ"ים) ביישובים בעוטף עזה. ראשי הרשויות בעוטף עזה פנו לשר הביטחון משה יעלון במכתב לבטל החלטה זו[9]. זמן קצר לאחר מכן החל מבצע צוק איתן, שלכל אורכו ספגו היישובים בעוטף עזה מטחי רקטות ופצמ"רים. בנוסף, נחשפו מנהרות לחימה החודרות מרצועת עזה לישראל, ואירעו כמה מקרים שבהם חדרו מחבלים דרך המנהרות ותקפו את חיילי צה"ל. עקב הלחימה רבים מהתושבים התפנו מבתיהם[10].

במבצע צוק איתן סבלם של תושבי עוטף עזה היה גדול מזה של יתר תושבי ישראל, עקב היותם חשופים לירי רקטות קצרות טווח ולירי פצמ"רים נרחב. ירי זה גרם להרוגים אחדים בקרב תושבי עוטף עזה. איום נוסף על תושבי עוטף עזה היה מנהרות לחימה שנחפרו מרצועת עזה לתוך ישראל. מנהרות רבות מסוג זה הושמדו במבצע צוק איתן, וחפירתן והשמדתן נמשכו גם בשנים שלאחר מכן.

Demege caused by palestinian fire-kites 2
שדה שרוף במועצה אזורית אשכול כתוצאה מעפיפון תבערה ששוגר מרצועת עזה

לאחר שנים אחדות של רגיעה בעקבות מבצע צוק איתן, במהלכן הוכנו תוכניות לפינוי יישובי עוטף עזה בשעת חירום[11], ב־30 במרץ 2018 החלו העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה - סדרת הפגנות המוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. רבות מהן כללו הפרות סדר אלימות. במסגרת ההפגנות התעמתו פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. אלפי פלסטינים התקרבו לגדר, תוך שחלקם מיידים אבנים, ומשליכים בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. האירועים נמשכים מאז, וכוללים גם שיגור עפיפוני תבערה מרצועת עזה לישראל במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה, ונשרפו אלפי דונמים של שדות ועצי חורש וכן מתקנים חקלאיים. באוגוסט 2018 נורו מאות רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה[12].

יישובי עוטף עזה

ברשימת יישובי אזור קו העימות הדרומי, שפרסמה רשות המיסים, נכללים היישובים הבאים:[13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כמה תושבים יש בעוטף עזה?, Otefaza.co.il
  2. ^ דוד קליין, הגנת העורף ביישובי עוטף עזה: בחינת ההשקעה הלאומית, עדכן אסטרטגי, פברואר 2008
  3. ^ תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (תיקון), התשס"ו-2006, ק"ת 6465 מ-28 בפברואר 2006
  4. ^ חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007, ס"ח 2109 מיום 8 באוגוסט 2007
  5. ^ צו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ח-2007, י"פ 6615 מיום 19 בספטמבר 2007(הקישור אינו פעיל, 9.08.2018)
  6. ^ הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007, ה"ח הכנסת 150 מיום 29 במאי 2007
  7. ^ חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז-2007, באתר חילן
  8. ^ הודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, י"פ 5681 מיום 17.6.07
  9. ^ פורסם: 19.06.14 , 12:31, ראשי הרשויות בעוטף עזה: לבטל החלטת הקיצוץ ברכזי ביטחון, באתר ynet, 19 ביוני 2014
  10. ^ טלי חרותי סוברתושבי עוטף עזה עזבו בגלל המנהרות - והמדינה לא הפעילה את תוכנית הפינוי, באתר TheMarker‏, 3 באוגוסט 2014
  11. ^ תמיר סטיינמן, בעימות הבא: "24 שעות לפינוי", חדשות 2, 10 ביולי 2016
  12. ^ בר פלג, בין מס רכוש לבין המחשבות על פינוי: יום הלחימה של תושבי עוטף עזה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2018
  13. ^ רשימת יישובים שתושביהם זכאים להנחה ממס בשנת המס 2019

החלו העבודות להקמת המכשול העילי בגבול רצועת עזה https://www.haotef.co.il/articles/news/החלו-העבודות-להקמת-המכשול-העילי-בגבול-רצועת-עזה/

אוהד

אֹהַד הוא מושב בחבל אשכול, במערב הנגב הצפוני, כ-35 ק"מ דרומית מערבית לאופקים. המושב משתייך לתנועת המושבים. ביישוב גרות כ-100 משפחות. המושב נקרא על שם אֹהַד, בנו של שמעון, שבתחום נחלתו הקדומה מצוי היישוב.

בארי (קיבוץ)

קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כ-5 קילומטר מזרחית לרצועת עזה. בארי הוקמה במוצאי יום כיפור ה'תש"ז - 1946, במסגרת 11 הנקודות. הקיבוץ נקרא על שם ברל כצנלסון, שבארי היה שמו הספרותי. הקיבוץ משתייך לתק"צ (התנועה הקיבוצית).

ברור חיל

בְּרוֹר חַיִל הוא קיבוץ בצפון הנגב הנמצא בין קריית גת לשדרות, ושייך למועצה אזורית שער הנגב.

גדר המערכת סביב רצועת עזה

גדר המערכת סביב רצועת עזה היא מכשול מעבר בין רצועת עזה לישראל שנבנה לראשונה על ידי ישראל בשנת 1994 ומהווה כיום את גבולה של מדינת ישראל עם רצועת עזה. בנוסף למכשול בין ישראל לעזה, בשנת 2005 נסתיימה בניית תוספת למכשול זה במטרה להפריד בין רצועת עזה למצרים.

הגדר עוברת לאורך כל הגבול היבשתי של רצועת עזה ומורכבת מגדרות תיל רגישה למגע וחיתוך, חיישנים ואזורי חיץ בשטחים הגובלים בישראל ובקטע הגובל עם מצרים ההפרדה נעשית עם בטון וקירות פלדה. בעקבות ירי צלפים, מקלעים ונ"ט אל עבר נתיב העשרה קטע הגדר סביב יישוב זה כולל חומת בטון ומגדלי שמירה ופילבוקסים. הציר הביטחוני המקיף את הגדר נקרא ציר הוברס.

זיקים

זִיקִים הוא קיבוץ במועצה אזורית חוף אשקלון, דרומית לאשקלון. הקיבוץ נוסד ב-1949, בידי גרעין של חניכי תנועת הנוער השומר הצעיר על אדמות הכפר הערבי הרביא. סמוך לו נמצאים מאגר שיקמה, כרמיה וחוף זיקים. בתקופה שלפני הקמתו היו מעט יישובים יהודיים באזור.

יבול

יְבוּל הוא מושב בחבל שלום, מדרום-מזרח לכרם שלום, המשתייך ליישובי האיחוד החקלאי. המושב הוקם בשנת 1981.

המושב שוכן בשטח מועצה אזורית אשכול והוא אחד משישה מושבים שהוקמו בתחילת שנות ה-80, במסגרת חבל שלום. היישוב מונה כ-45 נחלות (משקים). כמחצית מתושבי יבול עוסקים בחקלאות והשאר בעבודות שונות בסביבה או בערים הקרובות. לאחרונה פתח יבול את שעריו לקליטת חברים חדשים ולשם כך הוקצו נחלות לבניית בתים והקמת משק.

בשנת 2005 הגיעו למקום כמחצית ממפוני היישוב נצרים בגוש קטיף. לימים תושבים אלו הקימו בחבל שלום, את היישובים בני נצרים,נווה ושלומית. לאחר מעבר המפונים ליישובי הקבע החדשים שלהם החליטו התושבים להמשיך לקיים את בית הכנסת שייסדו המפונים ובכך הוקם למעשה בית כנסת של המושב לראשונה. בית הכנסת פועל בעיקר בשבתות, חגים ואירועים כגון בר מצווה.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

יד מרדכי

ידַ-מָרְדְּכַי הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון. הקיבוץ נוסד על ידי חברי תנועת השומר הצעיר מפולין.

הקיבוץ שייך למועצה אזורית חוף אשקלון.

קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943. כמה חודשים קודם לכן פרץ מרד הלוחמים היהודיים בגטו ורשה, וחברי הקיבוץ החליטו לקרוא לקיבוץ על שם אחד ממנהיגיו, איש השומר הצעיר, מרדכי אנילביץ' שנפל במהלך המרד. סיפור עמידתו של הקיבוץ במשך שישה ימים בקרב יד מרדכי מהווה את אחד מסיפורי הגבורה של מלחמת העצמאות.

כיסופים

כיסופים (כִּסּוּפִים) הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-39 ק"מ ממערב לבאר שבע וכ-2 ק"מ ממזרח לרצועת עזה. משתייך לתנועה הקיבוצית.

כפר מימון

כְּפַר מַיְמוֹן הוא מושב דתי בנגב הצפוני-מערבי, כ-5 ק"מ מנתיבות ומשתייך למועצה אזורית שדות נגב.

כרם שלום

כֶּרֶם שָׁלוֹם הוא קיבוץ בחולות חלוצה השייך למועצה אזורית אשכול ומשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול מצרים - ישראל ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור. היישוב כרם שלום נמצא קרוב לרפיח, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל.

מגן (קיבוץ)

מָגֵן הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, המשתייך לקיבוץ הארצי ונמצא בתחומי המועצה האזורית אשכול.

הקיבוץ נמצא בצמוד למוסדות ציבור רבים, בהם משרדי המועצה, בית הספר היסודי המשמש את קיבוצי המועצה, בית הספר התיכון של המועצה ותיאטרון הנגב.

שטחו החקלאי של הקיבוץ עומד על כ־8,500 דונם.

נחל עוז

נַחַל עוֹז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה, בתחום המועצה האזורית שער הנגב.

ניר עוז

נִיר עוֹז הוא קיבוץ בחבל אשכול, שבמערב הנגב הצפוני, כ-3 קילומטר ממערב למגן, וכ-2 קילומטר מנירים.

הקיבוץ משתייך לקיבוץ הארצי. ראשיתו של הקיבוץ בהיאחזות ניר עוז שהוקמה בשנת 1955 והתאזרחה בשנת 1957. שטח הקיבוץ הוא כ-20,000 דונם. ענפי החקלאות של הקיבוץ כוללים: פלחה, שלחין, מטעים, בקר (עגלים לבשר) ולול. בקיבוץ נמצא מפעל נירלט לייצור חומרי איטום סיליקונים, צבעים וחומרי בניין, וגם חברה לתכנון ופיתוח הנדסי.

מאז שנת 1960, פועל במקום נקודה ירוקה – הגן הבוטני בקיבוץ ניר עוז. זהו גן בוטני, המשמש בעיקר לניסויים בהתאמת צמחים לתנאי מדבר. הגן משתרע על 120 דונם ומגודלים בו למעלה מתשע מאות זני צמחים.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

ניר עם

נִירְעָם (ניר עם) הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, ממערב לשדרות, המשתייך לתנועה הקיבוצית.

נירים

נִירִים הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, המשתייך לקיבוץ הארצי. מקור שמו של הקיבוץ הוא בגדוד 'ניר' של השומר הצעיר, שחלק מגרעינו הקים את הקיבוץ. הקיבוץ נמנה עם יישובי מועצה אזורית אשכול.

סעד

סַעַד הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הדתי וממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. מבחינה מוניציפלית הקיבוץ משתייך למועצה אזורית שדות נגב, (מבחינה כלכלית, היה קשור בעבר למועצה אזורית שער הנגב). הקיבוץ מונה היום כ־170 משפחות, ויותר מ־700 נפשות.

עין השלושה

עין השלושה (עֵין הַשְּלֹשָה) הוא קיבוץ מתחדש השייך לתק"ם הנוער הציוני. הקיבוץ נמצא בצפון-מערב הנגב והוא שייך למועצה אזורית אשכול.

הקיבוץ הוקם ב-1950 על ידי בני גרעין של הנוער הציוני מאמריקה הלטינית.

שם הקיבוץ הוא לזכר שלושה מחברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות.

רעים

רֵעִים הוא קיבוץ שיתופי במערב הנגב הצפוני, בחבל אשכול, בקרבת מפגש הנחלים גרר ובשור. משתייך לתנועה הקיבוצית ולמועצה אזורית אשכול. הקיבוץ הוקם בשנת 1949 על ידי יוצאי הפלמ"ח. הקיבוץ מונה, נכון ל-2014, כ-400 תושבים ומתוכם 45% הם חברי קיבוץ.

שדרות

שְׂדֵרוֹת (להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר במחוז הדרום בישראל, סמוך לקצה הצפון-מזרחי של רצועת עזה. הוקמה בשנת 1951 והוכרזה כעיר בשנת 1996.

הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21
גורמים מעורבים ישראל  ישראל: צה"ל (פיקוד הדרום וחיל האוויר הישראלי) והשב"כ
הפלסטינים: הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטיניתחמאס  חמאסהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני  הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) • ועדות ההתנגדות העממיתצבא האסלאםהג'יהאד העולמיהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית (דאעש)מצרים  מצרים (צבא מצרים) • איראן  איראן (משמרות המהפכה האיסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)
רצועת עזה
אזורי הלחימה רצועת עזהציר פילדלפיציר הוברס • עוטף עזה • שדרותחצי האי סיני
עימותים מרכזיים האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקיםקרב שג'אעיהאירועי מבצע צוק איתן‏‏)הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ("צעדת השיבה הגדולה") (2018–2019) (אירועים)
מונחים ומושגים גוש קטיףסיכול ממוקדציר פילדלפיתוכנית ההתנתקותציר הוברסהתקפות רקטות פלסטיניות על ישראלהסגר על רצועת עזהציר ה-ח'
לוחמת מנהרות ישראל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)יחידת סמו"רמערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרותהמכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה (מכשול הקב"א)
חמאס מנהרות הברחה ברצועת עזהמנהרות לחימה ברצועת עזהחטיפת גלעד שליטיחידת נוח'בה
אמצעי לחימה ישראליים כיפת ברזלצבע אדוםר"ז (מכ"ם)מטוסי קרב ומסוקי קרבכלי טיס בלתי מאוישיםטנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוחכלי צמ"ה ממוגניםמערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
אמצעי לחימה פלסטיניים מטען גחוןמרגמהRPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ"ט)רובה צלפים "עול"אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזהעפיפון תבערהבלון נפץ
ארטילריה רקטית פלסטינית ברשות החמאס: קסאם • רקטות גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר) • פג'רסג'יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302

ברשות הג'יהאד האיסלאמי: אל-קודס • רקטת גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר) • אל-בוראק • בדר 3

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.