עוז והדר

עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית. נשיא המכון הוא הרב יהושע לייפר ממונסי שבארצות הברית.

סמל המכון

הפרויקטים של המכון

המפעלים התורניים של המכון עוסקים בין היתר במקרא, משנה, תלמוד, ספרות חז"ל, ספרי הראשונים והאחרונים. בחלק מן הספרים נעשתה עבודה מחקרית, ובחלקם נוספו ביאורים והוספות המקלות על ההבנה.

תלמוד בבלי ומפרשיו

תלמוד בבלי עוז והדר
כרך מהתלמוד בבלי בהוצאת המכון

תלמוד בבלי הוצאה מחודשת של התלמוד הבבלי, "מהדורת פרידמן" (במימונו של איש העסקים הקנדי הרשי פרידמן), נעשית בסניף שבירושלים ובראשה הרב יוסף סמט. המפעל החל בשנת תשמ"ט והסתיים בתשס"ח (2007). המכון ממשיך לעדכן כרכים ממהדורה זו. המהדורה יוצאת בכמה פורמטים, בהם לתלמידים, ללומדי הדף היומי ולחתנים.

עבודה רבה הושקעה במהדורה על הגהת נוסח התלמוד ומפרשיו. תיקוני נוסח ודאיים נעשו בגוף הנוסח, בעיקר במהדורות המאוחרות. הגהות רבות אחרות מובאות במדור "הגהות וציונים" שבצד הדף, על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, נוסחאות הראשונים, ואף הצעות תיקון של למדנים בני זמננו.

בשנת תשע"ט הסתיימה הדפסת "תלמוד בבלי המנוקד", הכולל ניקוד ופיסוק לגמרא, רש"י ותוספות. במהדורה 36 כרכים[1].

מתיבתא

בסניף בבית שמש בראשות הרב מנחם מנדל פומרנץ יצא לאור מאז שנת 2005 פירוש לתלמוד, הפרויקט כלל ביאור משולב ומדורי עזר. כיום מוציאים לאור מהדורה נוספת הכוללת תיקונים ומדורים נוספים.

כמו כן יצאה מהדורה מבוארת בקצרה בביאור הנקרא שפה ברורה, הפרויקט הושלם בשנת 2013 והוא מונה 27 כרכים.

אוצר גאוני ספרד - קובץ מפרשים לש"ס ולמשניות של כ-160 מאחרוני ספרד. הסדרה יוצאת בשיתוף עם מוסדות בנין אב[2].

תלמוד ירושלמי

תלמוד ירושלמי עוז והדר
כרך מהתלמוד ירושלמי בהוצאת המכון

תלמוד ירושלמי - בסניף בירושלים עוסקים גם בעריכה מחודשת של התלמוד הירושלמי, "מהדורת פרידמן", בראשות הרב דוד יונה רוזנבום. המהדורה הרגילה הושלמה בסיון תשע"ד. המהדורה המורחבת בת כ-30 כרכים ממנה יצאו כ-20 כרכים (נכון ל-2016).

מקרא

אור החיים
כרך חומש עם אור החיים המבואר בהוצאת המכון

מקראות גדולות - בהוצאת המכון יצאו מספר מהדורות:

  • 5 כרכים, שבה מלבד המפרשים המקובלים, נוספו חזקוני, מוסרי השל"ה, שרשי החינוך, ספר מצות השם, ביאור יונתן וביאורי ההפטרות. בראש הכרך מבוא בעניין תרגום אונקלוס.
  • 7 כרכים, כוללת מאסף מספרות חז"ל: התלמודים, המדרשים והזוהר. כן נוספו שיטה אחרת לאבן עזרא לחומש בראשית ופירושו הקצר לחומש שמות, פירוש הרד"ק עם מעשה בראשית ובעלי התוספות: בכור שור, פענח רזא, רא"ש, הדר זקנים ומושב זקנים. נוספו גם ברייתא דמלאכת המשכן עם פירושו של רבי חיים קנייבסקי וברייתא דמסכת מידות; ההוד וההדר - תמונות להמחשה, סדר המשכן וכליו וסדר עבודת הקרבנות.
  • מבוארת 12 כרכים, כוללת ביאור מורחב על המפרשים.
  • חוברות מקראות גדולות כיס מחולקות לפי פרשות השבוע.

סדרת חומשים מבוארים: מקרא מפורש חומש מבואר בביאור משולב עם פירוש רש"י בביאור משולב; רמב"ן המבואר, 10 כרכים; ספורנו המבואר, 5 כרכים, עם הוספות מכתב יד; אור החיים המבואר 10 כרכים; מהדורה נוספת של אור החיים בביאור משולב, 5 כרכים.

חומשים לתלמידים - ב-5 פורמטים, בחלקם תמונות להמחשה.

ספרי הלכה

טור ושולחן ערוך מבואר מתיבתא - הוחל בעריכתו בשנת 2011. נכון לראשית 2016 יצאו 5 כרכים מתוך כ-150 מתוכננים.

אוצר מפרשי הרמב"ם מהדורת פרידברג - ליקוט של כמאתיים ספרי פירושים על הרמב"ם. הספרים על פי מהדורה זו נמצאים גם בפרויקט השו"ת[3] וגם באתר היברובוקס[4].

משנה ברורה - מאת רבי ישראל מאיר הכהן, במהדורה של ששה כרכים. בנוסף יצאה מהדורה מבוארת עם פירוש משולב ומדורי-עזר, ב-24 כרכים.

חסידות

במפעל ספרי חסידות של המכון יצאו לאור:

הגדה של פסח

המכון הוציא לאור הגדות של פסח:

  • הגדת מתיבתא, כוללת ביאור ובסופו לקט מפירושי חז"ל, הראשונים והאחרונים. ההגדה משולבת עם פסקי הלכות, ובסופה מדור שינויי נוסחאות על פי הגאונים והראשונים. בראש ההגדה - מבוא על ענייני ליל הסדר. הופיעה ב-3 פורמטים, תשע"ג.
  • הגדת מתיבתא מבוארת, בנוסח עדות המזרח עם פסקי הלכה לבני ספרד. בשיתוף עם מכון קדם - אוצר גאוני ספרד, תשע"ד.
  • הגדת אור החיים המבואר - לקט מכל ספריו עם פירוש, ובסופה ספרו ראשון לציון על שיר השירים עם ביאורים ומבוא, בעריכת הרב מנחם מנדל פומרנץ, תשע"ב
  • הגדת בגדי השרד עם חיבורו של רבי יעקב אבוחצירא בתוספת ביאורים ומבוא, תשע"ב
  • הגדת מאורי אש - לקט מפירושי הראשונים, בעריכת הרב שמואל אליעזר שטרן, תשע"ב
  • הגדת באר החיים - הגדה מבוארת עם אוסף שיחותיו של המשפיע הרב אלימלך בידרמן, תשע"ד
  • הגדת מעשי צדיקים - כוללת פסקי הלכה וסיפורי צדיקים, תשע"ב

ספרים נוספים

אביר יעקב - בשנים 2011–2013 יצאה בתמיכת המיליארדר הרשי פרידמן סדרה זו של רבי יעקב אבוחצירא ונכדו רבי דוד אבוחצירא. בראש צוות העריכה עמד הרב מנחם מנדל פומרנץ. הסדרה כוללת 25 כרכים[5].

משנת המועדים - סדרת ספרים שבה הוהדרו מגוון חיבורים על מועדי ישראל. במסגרת זו אף יוצאת במהדורה מוקטנת סדרת 'אוצר המועדים'.

המכון הוציא לאור ספרים נוספים ובהם: אוצר השביעית, אוצר המגילה על 5 מגילות ב-5 כרכים, ההוד וההדר - תמונות והמחשות לתלמוד על המסכתות עירובין, סוכה ויבמות, חידושי הב"ח מכתב יד 2 כרכים, חיי אדם, מסכת שמחות, מנות הלוי לרבי שלמה אלקבץ ב-2 כרכים, מאמר מרדכי 4 כרכים, מגילת תענית, מטהו יפרח, מטבע שטבעו חכמים, מטה אפרים עם פסקי משנה ברורה, מרחבי רקיע, מנחת פיתים, סידורי תפילה, ספרי מהר"ל, ערוך השולחן עם פסקי משנה ברורה על אורח חיים ועם הערות של האדמו"ר מגור רבי פינחס מנחם אלתר, ראש יוסף, שו"ע הרב, שו"ת בית הלוי, שיטה מקובצת, שני לוחות הברית, תהילה לדוד, תוספי תוספות, תורת החיד"א על התורה ב-5 כרכים.

סידור השל"ה - לרבי ישעיהו הלוי הורוביץ בעל השל"ה.

לקריאה נוספת

  • ממלכת התורה - ספר על מפעלי המכון, טבת תשס"ח, דצמבר 2007

קישורים חיצוניים

ביקורת

הערות שוליים

  1. ^ דוגמא: תלמוד בבלי מנוקד, בתוך אתר המכון
  2. ^ כמה עמודים ממסכת מכות, באתר המכון
  3. ^ רשימת הספרים תוך ציון מהדורותיהם באתר פרויקט השו"ת.
  4. ^ רמב"ם ומפרשיו באתר היברובוקס.
  5. ^ ספרי מרן אביר יעקב, כתבה באתר שטייגן.
אבל רבתי

אבל רבתי היא אחת מן המסכתות הקטנות. לעיתים היא מכונה בלשון סגי נהור מסכת שמחות, מכיוון שהיא עוסקת בהלכות גוסס, התאבדות, הלוויית המת, דיני הספד וקבורה, ניחום אבלים ודיני אבלות. המסכת מחולקת לארבעה עשר פרקים.

על פי רוב היא נדפסת בסוף סדר נזיקין שבתלמוד. חכמי התלמוד ראו אותה כברייתא, ויש ממנה הרבה מובאות בתלמוד בעיקר במסכת מועד קטן העוסקת בין השאר בדיני אבלות, בלא הזכרת שמה. אולם יש בתלמוד ציטטות ממסכת זו תנא באבל רבתי, שאינן בנוסח שבידינו.

הנוסחה המקובלת הייתה משובשת במקומות רבים, והגר"א הגיה אותה רבות לפי דברי הראשונים שציטטו אותה, וכן כמנהגו לפי שיקול דעתו. בשנת תרצ"א ההדיר מיכאל היגר את המסכת לפי ארבע כתבי יד, וקבע את הנוסח לפי המסתבר מביניהם. מהדורה מדעית אחרת של המסכת יצאה לאור על ידי דוב זלוטניק בשנת 1966. היגר בהקדמתו למסכת מראה שציטוטים רבים של הראשונים ממסכת זו אינם מצויים בנוסחאות שלפנינו.

כמה וכמה פירושים התחברו על המסכת ביניהם בנין יהושע לרבי יהושע פאלק, נחלת יעקב לרבי יעקב נוימבורג, ושמחת יהודה לרבי יהודה נג'אר. במהדורת עוז והדר נוסף גם "קובץ מפרשים" מאחרונים נוספים כמו היעב"ץ, לב חכמים, פעולת שכיר ועוד.

קיימת גם מסכת "אבל זוטרתי" (=אבל קטן) שעיקרה דברי אגדה העוסקת בהלכות חולה שנוטה למות ובדברי מוסר והתעוררות וחזרה בתשובה לקראת הדין בעולם הבא, אשר ציטוטים ממנה נמצאים בספרות הגאונים ומכאן הידיעות עליה. גם היא מכונה בלשון סגי נהור שמחות זוטרתי ובמקורות אחרים שמחות דרבי חייא. היא נשתמרה בכתבי-יד ונדפסה, כמו אבל רבתי, במהדורות מדעיות. המהדורה הראשונה יצאה לאור בפרנקפורט תרמ"ט מכתב יד, ואחריה נדפסה מהדורה אחרת על ידי מיכאל היגר בניו יורק תרצ"א על פי כתבי יד נוספים.

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל מאה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי שעברו זיהוי תווים אופטי, שמאפשר אחזור מידע באמצעות מנוע חיפוש שמוטמע במערכת.

בגרסה 17.0 (חורף 2018/19) של המאגר ישנם 100,767 כותרים, קצב העדכון של המאגר עומד על כ-5,000 ספרים מדי שנה. המאגר מאפשר חלוקה של הספרים לפי קטגוריות, כמו: תנ"ך ופרשניו; משנה ומפרשיה; תלמוד בבלי ומפרשיו; תלמוד ירושלמי ומפרשיו; קבלה; מוסר; חסידות; היסטוריה; פולמוסים; כתבי עת; ספרי קהילות, ספרי יובל וספרי זיכרון. כתבי יד ודפוסים ראשונים.

המאגר נמכר במחיר מלא על גבי דיסק קשיח לשימוש לא מקוון, או בתשלום מנוי חודשי דרך אתר המאגר המקוון. המאגר מציע גם מנויים יומיים ודרכים שונות לשימוש בו. החיפוש באתר וכל הספרים זמינים לעיון חופשי במגבלת עמודים (נכון ל-2019 עד עמוד 40), דברי דפוס רבים כמו קונטרסים המופיעים במאגר זמינים לעיון חופשי בשלמותם בצורה זו.

המאגר פועל בשיתוף פעולה עם כמה מכוני הוצאה לאור תורניים מובילים וחלקם מציעים את ספריהם בתשלום נפרד כחלק מהמאגר. בין המכונים שספריהם נמצאים במאגר: יד הרב נסים, מוסד הרב קוק, מכון ירושלים, עוז והדר וקה"ת.

יוצר המאגר הוא ארז סלע, בעלי המאגר הם ארז ובשמת סלע.

לצד המאגר מפעילה מערכת אוצר החכמה פורום אינטרנט שבו מתנהלים דיונים בענייני ספרות תורנית, הלכה, היסטוריה יהודית וביוגרפיות של אישים רבניים.

ארז סלע

ארז סלע (נולד בכ"ג בטבת ה'תשי"ז, 27 בדצמבר 1956) הוא מוציא לאור, מהדיר ועורך ספרים, היוזם והבעלים של פרויקט "אוצר החכמה".

דוד אברהם

הרב דוד אברהם (נולד בתשכ"ג, 1963) הוא רב חרדי ספרדי, ראש ישיבת בנין אב בירושלים ונשיא מכון קדם.

דפוסי התלמוד הבבלי

התלמוד הבבלי, אולי החשוב בספרי היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס ועד ימינו.

צורתו היסודית של התלמוד המודפס, הבנויה מטקסט התלמוד במרכז ופירושי רש"י ותוספות משני צדדיו נקבעה כבר בדפוס השלם הראשון של התלמוד שנדפס בוונציה בשנים ר"פ-רפ"ג (1520 - 1523). כמעט כל הדפוסים שאחריו שמרו על מסגרת זו, כשהם מוסיפים פירושים וביאורים בשולי הדפים ובסוף כל מסכת, אך גם סובלים מטעויות חדשות והשמטות הצנזורה.

אחד משיאי הדפסת התלמוד היה דפוס וילנא שבהוצאת האלמנה והאחים ראם בסוף המאה ה-19, מהדורה שנחשבה מפוארת ומדויקת במיוחד. מהדורה זו מהווה יסוד לכל המהדורות שבאו אחריה, כשרובן הן למעשה דפוס צילום, לעיתים עם שיפורים, של מהדורה זו.

תרגום התלמוד, שנכתב ברובו בארמית בבלית, נתקל בהתנגדות לאורך השנים, התנגדות שנחלשה רק סמוך לסוף המאה ה-20, אז ניתנה הסכמת רבנים שונים לתרגומה לשפות שונות, בהן עברית, אנגלית וצרפתית. באותה עת החלו לצאת דפוסים עממיים של התלמוד, שלוו בתרגום לשפה פשוטה ופירושים קלים להבנה.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

יהושע לייפר

הרב יהושע לייפר (נולד בי"ח בתמוז תשי"ז, 17 ביולי 1957) הוא נשיא מכון עוז והדר שבבעלותו, מחבר ומהדיר ספרים, דיין ומורה צדק במאנסי ובניו סקוור, ניו יורק.

יוסף סמט

הרב יוסף סמט (נכתב גם סאמעט) (נולד ב-תשי"ט) הוא עורך תורני ומייסד מכון עוז והדר ומשמש כעורך הראשי של התלמוד בבלי ופרויקטים נוספים במכון. במשך תקופה ארוכה עמד בראש מספר מכוני מחקר תורניים, וניצח על ההדרת ה"ארבעה טורים" מהדורת מכון "שירת דבורה" ומכון ירושלים.

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 - כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 בפברואר 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. מכונה גם 'ערוך השולחן' על שם ספרו.

יעקב פאסקאל

יעקב פאסקאל (נולד בשם האגופ מורדיאן; 1832–1911) היה קונסול אוסטרו-הונגריה בארץ ישראל (ירושלים ויפו), שותף בבנק חיים אהרון ולירו, איש עסקים וקבלן שהקים, בין השאר, את בית הדואר האוסטרי וסייע רבות ליהודי ירושלים ויפו במגעים מול השלטונות, בהסדר להקמתו מחדש של בית כנסת החורבה, רכישת מערת שמעון הצדיק, רכישת מגרשי נוה צדק וניסיון רכישת קברי המלכים. רוב היהודים האשכנזים בירושלים חסו בחסות הקונסוליה האוסטרו-הונגרית.

ישראל דנדרוביץ

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני ומרצה בתחומי מחקריו, מתמחה בביאור התלמוד ירושלמי, מחבר ספרים ומאמרים, שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

מנחם מנדל פומרנץ

הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.

מסורת הש"ס

מסורת הש"ס הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא, תלמוד בבלי ועוד).

מסכת ראש השנה

מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

המסכת עוסקת בפרטי ההלכות של לוח השנה העברי, קידוש החודש, הלכות תקיעת שופר, והלכות ברכות התפילה התלויות בהם.

מתיבתא (פירוש)

מתיבתא היא הפירוש הארמי למושג ישיבה. המתיבתא היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. זהו המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

מהדורת מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

לצד צילום דף הגמרא המסורתי של ש"ס וילנא מהמהדורה המחודשת עוז והדר, כלולים במהדורה זו עמודים נוספים ובהם ביאור לגמרא והערות למדניות. הוצאה זו כוללת גמרא מנוקדת ומפוסקת, המשולבת עם פירוש מילולי של הארמית הבבלית שבתלמוד, פירוש על פירוש רש"י ותוספות, תמצית של כמה מפרשני הגמרא, סיכום ההלכות הנלמדות מהגמרא ועוד.

ערוך השולחן

ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך. ערוך השולחן נכתב לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך. לפי סיפוריו של נכדו, הרב מאיר בר-אילן, בספרו 'מוולוז'ין עד ירושלים', נהג רבי יחיאל מיכל לכתוב את ספרו תוך כדי ישיבות בית הדין. דבר שהתאפשר עקב בקיאותו הרבה ויכולתו לבצע מספר פעולות בו זמנית.

פסח אליהו פאלק

הרב פסח אליהו פאלק (באנגלית: Pesach Eliyahu Falk) הוא מחנך ופוסק הלכה חרדי-בריטי. מלמד בישיבת גייטסהד ובסמינר גייטסהד שבאנגליה.

שמואל אליעזר שטרן

הרב שמואל אליעזר שטרן (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח, 1 באוגוסט 1948) הוא דיין ופוסק הלכה ומשמש כרב במערב העיר בני ברק, מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר. בנוסף הוא מכהן כראש ישיבת חוג חת"ם סופר-מחנה אברהם, ורב הארגון הצלה גוש דן.

תלמוד ירושלמי

התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות בתוספתא לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת, כפי שהיא בתלמוד הבבלי. הוא כולל בתוכו את תלמודם של האמוראים מארץ ישראל ומבבל על המשנה וכן על תחומים אחרים.

הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל במאה השלישית. הרמב"ם ייחס את החיבור לאמורא רבי יוחנן, שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. מסכת נזיקין שונה באופיה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה על פי חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים. לפי הרב יצחק אייזיק הלוי התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו הוא זה שנלמד בישיבת ציפורי לפני גזירות הקיסר גאלוס והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת ד'קי"א (351). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת אביי ורבא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.